https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D?feed=atom 2026-06-23T17:09:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=13401&oldid=prev 2018-09-03T07:28:32Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;diff=13401&amp;oldid=11083">הצגת שינויים</a>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=11083&oldid=prev 2018-03-19T18:05:06Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחלוקת אמוראים לעניין המאחר לתפילה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:05, 19 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מחלוקת אמוראים לעניין המאחר לתפילה =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מחלוקת אמוראים לעניין המאחר לתפילה =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא (ברכות כא ב) נחלקו בדין מי שהגיע לתפילה כשהציבור כבר באמצע עמידה. לדעת רב הונא, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יסיים את תפילתו לפני שהחזן יגיע בחזרת הש&quot;ץ למודים, ולדעת ר' יהושע בן לוי, יתחיל להתפלל רק אם יסיים לפני שהחזן יגיע לקדושה. ובארה שם הגמ' שנחלקו בשאלה האם יחיד יכול לומר קדושה לבדו: רב הונא סובר שהיחיד אומר קדושה, וריב&quot;ל סובר שאינו אומר קדושה. ומבואר שם בגמ', שדעת רב אדא בר אהבה כדעת ריב&quot;ל (אמנם '''ברי&quot;ף''' גורס &quot;רב יצחק&quot;, ושרב אדא בר אהבה רק נתן מקור לדבריו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא (ברכות כא ב) נחלקו בדין מי שהגיע לתפילה כשהציבור כבר באמצע עמידה. לדעת רב הונא, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יסיים את תפילתו לפני שהחזן יגיע בחזרת הש&quot;ץ למודים, ולדעת ר' יהושע בן לוי, יתחיל להתפלל רק אם יסיים לפני שהחזן יגיע לקדושה. ובארה שם הגמ' שנחלקו בשאלה האם יחיד יכול לומר קדושה לבדו: רב הונא סובר שהיחיד אומר קדושה, וריב&quot;ל סובר שאינו אומר קדושה. ומבואר שם בגמ', שדעת רב אדא בר אהבה כדעת ריב&quot;ל (אמנם '''ברי&quot;ף''' גורס &quot;רב יצחק&quot;, ושרב אדא בר אהבה רק נתן מקור לדבריו).  </div></td></tr> </table>

80.178.74.231 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=11082&oldid=prev 2018-03-19T18:02:45Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הלכה למעשה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:02, 19 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l159">שורה 159:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 159:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשו&quot;ת אגרות משה''' (ד סח) תירץ, שהרשב&quot;א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת, אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם, שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע שאם אינו בביהכ&quot;נ, אינו מחויב בכך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשו&quot;ת אגרות משה''' (ד סח) תירץ, שהרשב&quot;א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת, אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם, שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע שאם אינו בביהכ&quot;נ, אינו מחויב בכך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם '''בהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) דן דברי הרשב&quot;א, והקשה, שקיי&quot;ל שתפילה עם הש&quot;ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא&quot;כ כיצד התיר הרשב&quot;א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור? וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב&quot;א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש&quot;ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר;  ב- הרשב&quot;א סובר שחזרה עם הש&quot;ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא&quot;כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב&quot;א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם '''בהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) דן דברי הרשב&quot;א, והקשה, שקיי&quot;ל שתפילה עם הש&quot;ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא&quot;כ כיצד התיר הרשב&quot;א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור? וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב&quot;א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש&quot;ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר;  ב- הרשב&quot;א סובר שחזרה עם הש&quot;ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא&quot;כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב&quot;א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= הלכה למעשה =</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעניין הלכה למעשה עולה מכל האמור לעיל, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים עד אלוהי נצור לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש&quot;ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ&quot;א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ&quot;א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר. וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ&quot;א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום יש מהפוסקים שהתירו זאת, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ&quot;א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לאמן זה.  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם יוכל להתחיל תפילתו רק אחרי מודים, בשחרית, יש מהפוסקים שכתבו שצריך להמתין לברכת כהנים . וכך יוכל להתחיל בשים שלום, אך זה רק אם יספיק לסיים כך שיוכל לענות על איש&quot;ר של הקדיש. אמנם בזה יש שכתבו שאם יספיק לענות על קדיש תתקבל, יוצא בזה, ולא יצטרך להמתין עד אחרי כל הקדישים. וכן במנחה, יוכל להתחיל להתפלל אחרי מודים, אם יספיק לסיים כך שיענה איש&quot;ר של קדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכן לעניין ערבית, אם איחר, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יספיק לענות איש&quot;ר של הקדיש (אולם אם מגיע והציבור מתחילים עמידה, בערבית יתחיל, שסמיכת גאולה לתפילה בערבית אינה חובה כל כך כמו בשחרית). </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכאמור, גם לענייה על ברכו ולאמירת עלינו לשבח עם הציבור, יש שכתבו שצריך להמתין.  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכל הנ&quot;ל, אם הגיע בזמן לתפילה ומחמת כוונתו או זריזות החזן, לא יספיק איתו לדברים שבקדושה, או שאיחר, ודילג בפסוקי דזמרה, ומתחיל ביוצר אור עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו, גם אם לא יספיק בכך לדבריו שבקדושה. וכן המתחיל עמידה עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו לפי כוונתו.  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם שמע כבר או שעתיד לשמוע קדושה או ברכו, גם אם מתחיל תפילתו באיחור, לא צריך להמתין, וכן הורו חלק מהפוסקים גם לעניין קדיש. אמנם לעניין מודים, לא יוכל בכל אופן להתחיל, שלא ייראה ככופר. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם לא יוכל להתחיל להתפלל כיוון שלא יספיק לדברים שבקדושה, ורוצה להתפלל במניין, יש שהתירו לו לצאת להתפלל בעזרה ולהראות פניו למתפללים, אך נראה שאין דין זה תופס אלא לעניין מודים, שלא ייראה ככופר, ולא לעניין קדושה וקדיש.  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם זמן תפילה עומד לעבור, או שסיים כבר בטעות את ברכת גאל ישראל בשחרית, יתחיל תפילתו מיד, גם אם לא יספיק לדברים שבקדושה.  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם יש אצלו התלבטות בין כמה אפשרויות, כלומר שלא יוכל להספיק חלק מהן, הסדר הוא כך: קדיש, קדושה, מודים, ברכו, ולרמ&quot;א: אמן של האל הקדוש ושומע תפילה</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

80.178.74.231 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=11081&oldid=prev 2018-03-19T17:46:28Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הלכה למעשה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:46, 19 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l162">שורה 162:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 162:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= הלכה למעשה =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= הלכה למעשה =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעניין הלכה למעשה עולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהנ&quot;ל</del>, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים עד אלוהי נצור לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש&quot;ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ&quot;א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעניין הלכה למעשה עולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל האמור לעיל</ins>, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים עד אלוהי נצור לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש&quot;ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ&quot;א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ&quot;א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר. וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ&quot;א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום יש מהפוסקים שהתירו זאת, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ&quot;א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לאמן זה.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ&quot;א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר. וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ&quot;א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום יש מהפוסקים שהתירו זאת, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ&quot;א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לאמן זה.   </div></td></tr> </table>

80.178.74.231 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=10941&oldid=prev 2018-03-11T11:35:50Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">המתחיל להתפלל עם הציבור ולא יספיק לדברים שבקדושה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 11 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותירץ '''הב&quot;י''' (קט א), שלא סומכים על כך שישחה באמצע ברכה. ובמקום אחר כתב (קיג א), שמתירים לו להתחיל להתפלל אם יספיק להגיע לברכה שצריך לכרוע בה, שאז יוכל לצמצם עצמו בתפילתו ולהספיק להגיע לשם. וכעין זה כתב '''במשנ&quot;ב''' (קט י), שהטעם שאין להתיר לו להתחיל בתפילתו הוא שמא ישכח לכרוע במודים כיוון שאינו מחויב לכרוע שם מצד תפילתו. וכתב בשם הפר&quot;ח, שאם ייתן ליבו לזה, ייטרד ולא יכוון בתפילתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותירץ '''הב&quot;י''' (קט א), שלא סומכים על כך שישחה באמצע ברכה. ובמקום אחר כתב (קיג א), שמתירים לו להתחיל להתפלל אם יספיק להגיע לברכה שצריך לכרוע בה, שאז יוכל לצמצם עצמו בתפילתו ולהספיק להגיע לשם. וכעין זה כתב '''במשנ&quot;ב''' (קט י), שהטעם שאין להתיר לו להתחיל בתפילתו הוא שמא ישכח לכרוע במודים כיוון שאינו מחויב לכרוע שם מצד תפילתו. וכתב בשם הפר&quot;ח, שאם ייתן ליבו לזה, ייטרד ולא יכוון בתפילתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''והט&quot;ז''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ב) כתב, שאם הטעם שכורע הוא משום שנראה לו שראוי לכרוע, מותר לכרוע באמצע ברכה. אבל אם כורע רק משום שהציבור כורע שם, ולא מצד עצם התפילה, נחשב קצת כהפסקה, ולכן אין לו להתחיל אם לא יסיים קודם מודים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''והט&quot;ז''' (קט ב) כתב, שאם הטעם שכורע הוא משום שנראה לו שראוי לכרוע, מותר לכרוע באמצע ברכה. אבל אם כורע רק משום שהציבור כורע שם, ולא מצד עצם התפילה, נחשב קצת כהפסקה, ולכן אין לו להתחיל אם לא יסיים קודם מודים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובעטרת זקנים''' כתב בשם '''מוהר&quot;ר יהושע''' ר&quot;מ דק&quot;ק קראק, ששחייה של מודים היא שחייה של מצווה, ולכן בשחייה של רשות כשנמצא באמצע תפילה, לא יפטור לכתחילה שחייה של מצווה. ורק אם נמצא גם הוא במודים או בברכה ששוחים בה, הוי שחייה של מצווה ויוצא בזה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובעטרת זקנים''' כתב בשם '''מוהר&quot;ר יהושע''' ר&quot;מ דק&quot;ק קראק, ששחייה של מודים היא שחייה של מצווה, ולכן בשחייה של רשות כשנמצא באמצע תפילה, לא יפטור לכתחילה שחייה של מצווה. ורק אם נמצא גם הוא במודים או בברכה ששוחים בה, הוי שחייה של מצווה ויוצא בזה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= התחלת התפילה כשלא יספיק לענות 'ברכו' ועניינים נוספים שיש להמתין בעבורם =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= התחלת התפילה כשלא יספיק לענות 'ברכו' ועניינים נוספים שיש להמתין בעבורם =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''המ&quot;א''' (קט ג), שנראה שגם לעניין עניית ברכו, אם לא יספיק לסיים לפני שיענה, לא יתחיל להתפלל, כיוון שאין היחיד אומר ברכו. והביאו להלכה '''במשנ&quot;ב''' (קט ה). וכתב '''הפמ&quot;ג''' (א&quot;א קט ג ומשב&quot;ז קט א), שברכו עדיף מאמן של שומע תפילה והאל הקדוש. '''ובבירור הלכה''' כתב שדעת '''המאירי''' (כא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ב), שאין לחשוש לעניית ברכו, אך כאמור, המאירי סובר כן גם לעניין קדיש ומודים, ולא קיי&quot;ל כמותו להלכה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''המ&quot;א''' (קט ג), שנראה שגם לעניין עניית ברכו, אם לא יספיק לסיים לפני שיענה, לא יתחיל להתפלל, כיוון שאין היחיד אומר ברכו. והביאו להלכה '''במשנ&quot;ב''' (קט ה). וכתב '''הפמ&quot;ג''' (א&quot;א קט ג ומשב&quot;ז קט א), שברכו עדיף מאמן של שומע תפילה והאל הקדוש. '''ובבירור הלכה''' כתב שדעת '''המאירי''' (כא ב), שאין לחשוש לעניית ברכו, אך כאמור, המאירי סובר כן גם לעניין קדיש ומודים, ולא קיי&quot;ל כמותו להלכה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בערוה&quot;ש''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ז) כתב, שביום שיש קריאת התורה, חייב להמתין לשמיעתה, בין אם התחילו בקריאה ובין אם לא.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בערוה&quot;ש''' (קט ז) כתב, שביום שיש קריאת התורה, חייב להמתין לשמיעתה, בין אם התחילו בקריאה ובין אם לא.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשועה&quot;ר''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ב) כתב, שלכל דבר שהציבור כורעים כגון עלינו, לא יתחיל אם לא יסיים לפני כן, כדין מודים. והביא דבריו '''בכה&quot;ח''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ב).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשועה&quot;ר''' (קט ב) כתב, שלכל דבר שהציבור כורעים כגון עלינו, לא יתחיל אם לא יסיים לפני כן, כדין מודים. והביא דבריו '''בכה&quot;ח''' (קט ב).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב בשו&quot;ת '''שלמת חיים''' (קנו- קנז), שאם איחר במנחה בערב שבת, לא יתחיל לפני קדושה גם אם עקב כך יסיים מנחה לאחר שהציבור כבר קבלו שבת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב בשו&quot;ת '''שלמת חיים''' (קנו- קנז), שאם איחר במנחה בערב שבת, לא יתחיל לפני קדושה גם אם עקב כך יסיים מנחה לאחר שהציבור כבר קבלו שבת.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם '''במשנ&quot;ב''' (קט ה), אחרי שהביא את דברי המ&quot;א, כתב ש'''הח&quot;א ודרך החיים''' (קט ו) חלוקים עליו, וסוברים שכיוון ששמע קדיש אחד, שוב לא צריך להמתין לקדיש אחר. וכן דעת '''ערוה&quot;ש''' (קט ו), שכתב שאפשר שלא חוששים שלא להתחיל את התפילה אחר מודים בשחרית, כיוון שיספיק לקדיש תתקבל שאחרי ובא לציון, אולם בערבית, אף שיש עוד קדיש אחרי עלינו, אינו עיקר כקדיש תתקבל שאחרי התפילה, ולכן לא יוכל להתחיל. וכן הדין במנחה, שלא יתחיל אם לא יספיק לקדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכתב שם שאין המנהג כמ&quot;א, ואדרבה, אם לקדיש אין קצבה, די בקדיש אחד. (ונראה שגם לדעת הח&quot;א ודה&quot;ח, לא יועיל אם יספיק לקדישים שבסוף התפילה, אלא צריך להספיק דווקא לאחד הקדישים שעד תתקבל, ומכל מקום יש לעיין לגבי מי ששמע חצי קדיש בין ישתבח ליוצר, האם יועיל לו להתחיל תפילתו אם לא ישמע את הקדישים שעד קדיש תתקבל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם '''במשנ&quot;ב''' (קט ה), אחרי שהביא את דברי המ&quot;א, כתב ש'''הח&quot;א ודרך החיים''' (קט ו) חלוקים עליו, וסוברים שכיוון ששמע קדיש אחד, שוב לא צריך להמתין לקדיש אחר. וכן דעת '''ערוה&quot;ש''' (קט ו), שכתב שאפשר שלא חוששים שלא להתחיל את התפילה אחר מודים בשחרית, כיוון שיספיק לקדיש תתקבל שאחרי ובא לציון, אולם בערבית, אף שיש עוד קדיש אחרי עלינו, אינו עיקר כקדיש תתקבל שאחרי התפילה, ולכן לא יוכל להתחיל. וכן הדין במנחה, שלא יתחיל אם לא יספיק לקדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכתב שם שאין המנהג כמ&quot;א, ואדרבה, אם לקדיש אין קצבה, די בקדיש אחד. (ונראה שגם לדעת הח&quot;א ודה&quot;ח, לא יועיל אם יספיק לקדישים שבסוף התפילה, אלא צריך להספיק דווקא לאחד הקדישים שעד תתקבל, ומכל מקום יש לעיין לגבי מי ששמע חצי קדיש בין ישתבח ליוצר, האם יועיל לו להתחיל תפילתו אם לא ישמע את הקדישים שעד קדיש תתקבל).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''המשנ&quot;ב''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ה), שלגבי מודים, גם אם שמע כבר כמה פעמים, צריך להמתין, שהרי הטעם הוא שלא ייראה ככופר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''המשנ&quot;ב''' (קט ה), שלגבי מודים, גם אם שמע כבר כמה פעמים, צריך להמתין, שהרי הטעם הוא שלא ייראה ככופר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= התחלת התפילה בשעת הדחק ושחייה במודים באמצע התפילה =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= התחלת התפילה בשעת הדחק ושחייה במודים באמצע התפילה =</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשו&quot;ת יבי&quot;א''' (ב ז) הרחיב בעניין זה, והסיק שרשאי להתחיל עם הציבור, ואם יפסיד קדושה ושאר דברים שבקדושה אין בכך כלום, כיוון שאנוס הוא. והציע בשחרית להקדים תפילתו מעט לתפילת הציבור כך שיספיק גם קדושה (ודן שם בעניין ההלכה המובאת בשו&quot;ע צ י, שאין מקדימים את התפילה לתפילת הציבור, והסיק שבכה&quot;ג אין איסור). וכתב שם שאפשר גם שיתחיל תפילתו אחרי קדושה, ואין איסור בזה שלא יספיק למודים, כיוון שמה שאמרו שאין להתחיל אם לא יספיק לקדושה ומודים זה רק בדרך מקרה, שאיחר לתפילתו, אך מי שמטבעו מאריך בתפילתו ולא יספיק בכל אופן לקדושה גם אם יתחיל עם הציבור, לא הטריחו אותו להמתין בכל יום עד אחרי דברים שבקדושה, ולכן טוב שיתחיל אחרי קדושה (והביא שם שכתב בשו&quot;ת פאר עץ חיים ז, שיתחיל אחרי מודים אף שיפסיד קדיש שלאחר התפילה, אך העיר על דבריו, שקדיש עדיף ממודים, ולכן יתחיל אחרי קדושה). וגם '''בילקו&quot;י''' (קט ג) כתב כן למעשה, שיכול להתחיל תפילתו עם הציבור אף שיפסיד עניית קדושה, אם כי הוסיף שנכון למהר מעט בתפילתו כדי להספיק לקדושה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשו&quot;ת יבי&quot;א''' (ב ז) הרחיב בעניין זה, והסיק שרשאי להתחיל עם הציבור, ואם יפסיד קדושה ושאר דברים שבקדושה אין בכך כלום, כיוון שאנוס הוא. והציע בשחרית להקדים תפילתו מעט לתפילת הציבור כך שיספיק גם קדושה (ודן שם בעניין ההלכה המובאת בשו&quot;ע צ י, שאין מקדימים את התפילה לתפילת הציבור, והסיק שבכה&quot;ג אין איסור). וכתב שם שאפשר גם שיתחיל תפילתו אחרי קדושה, ואין איסור בזה שלא יספיק למודים, כיוון שמה שאמרו שאין להתחיל אם לא יספיק לקדושה ומודים זה רק בדרך מקרה, שאיחר לתפילתו, אך מי שמטבעו מאריך בתפילתו ולא יספיק בכל אופן לקדושה גם אם יתחיל עם הציבור, לא הטריחו אותו להמתין בכל יום עד אחרי דברים שבקדושה, ולכן טוב שיתחיל אחרי קדושה (והביא שם שכתב בשו&quot;ת פאר עץ חיים ז, שיתחיל אחרי מודים אף שיפסיד קדיש שלאחר התפילה, אך העיר על דבריו, שקדיש עדיף ממודים, ולכן יתחיל אחרי קדושה). וגם '''בילקו&quot;י''' (קט ג) כתב כן למעשה, שיכול להתחיל תפילתו עם הציבור אף שיפסיד עניית קדושה, אם כי הוסיף שנכון למהר מעט בתפילתו כדי להספיק לקדושה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב '''בערוה&quot;ש''' (קט ה), שהמנהג פשוט שהמאריכים בתפילתם מתחילים להתפלל עם הציבור אף שלא יספיקו לקדושה, ואין סברה שלעולם נבטלם מתפילת הציבור ונצריכם להתחיל אחר קדושה. וכן כתב '''בפס&quot;ת''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ב), שהכרעת האחרונים שיתחיל להתפלל גם אם יפסיד דברים שבקדושה, ויוכל להתפלל בכוונה כרצונו, אם כי נכון שישמע קדושה ממניין אחר.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב '''בערוה&quot;ש''' (קט ה), שהמנהג פשוט שהמאריכים בתפילתם מתחילים להתפלל עם הציבור אף שלא יספיקו לקדושה, ואין סברה שלעולם נבטלם מתפילת הציבור ונצריכם להתחיל אחר קדושה. וכן כתב '''בפס&quot;ת''' (קט ב), שהכרעת האחרונים שיתחיל להתפלל גם אם יפסיד דברים שבקדושה, ויוכל להתפלל בכוונה כרצונו, אם כי נכון שישמע קדושה ממניין אחר.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומי שהגיע בזמן לבית הכנסת, והתחיל את התפילה עם הציבור מהודו או מברכות ק&quot;ש (כגון שדילג קצת בפסוד&quot;ז והתחיל איתם בברכות ק&quot;ש), ומפני תפילתו במתינות ובכוונה, לא התחיל עמידה עם הציבור, כתב '''בפס&quot;ת''' (קט א) עפ&quot;י '''שו&quot;ת שלמת חיים''', שרשאי להתחיל את התפילה גם אם לא יספיק לקדושה וכו', שהגמ' והשו&quot;ע דברו במי שאיחר לתפילה. והוסיף שם בפס&quot;ת, שלימוד זכות זה אינו תופס לעניין מנחה, שאם אומר קורבנות ואשרי במתינות, יתחיל אותם קודם לציבור, ולא יוכל להתחיל מנחה אחרי שהציבור התחילו עמידה אם לא יספיק לסיים קודם קדושה.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומי שהגיע בזמן לבית הכנסת, והתחיל את התפילה עם הציבור מהודו או מברכות ק&quot;ש (כגון שדילג קצת בפסוד&quot;ז והתחיל איתם בברכות ק&quot;ש), ומפני תפילתו במתינות ובכוונה, לא התחיל עמידה עם הציבור, כתב '''בפס&quot;ת''' (קט א) עפ&quot;י '''שו&quot;ת שלמת חיים''', שרשאי להתחיל את התפילה גם אם לא יספיק לקדושה וכו', שהגמ' והשו&quot;ע דברו במי שאיחר לתפילה. והוסיף שם בפס&quot;ת, שלימוד זכות זה אינו תופס לעניין מנחה, שאם אומר קורבנות ואשרי במתינות, יתחיל אותם קודם לציבור, ולא יוכל להתחיל מנחה אחרי שהציבור התחילו עמידה אם לא יספיק לסיים קודם קדושה.   </div></td></tr> </table>

141.226.232.48 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=10940&oldid=prev 2018-03-11T11:33:20Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הלכה למעשה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:33, 11 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l162">שורה 162:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 162:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= הלכה למעשה =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= הלכה למעשה =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעניין הלכה למעשה עולה מהנ&quot;ל, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עד אלוהי נצור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש&quot;ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ&quot;א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעניין הלכה למעשה עולה מהנ&quot;ל, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים עד אלוהי נצור לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש&quot;ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ&quot;א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ&quot;א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ&quot;א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק </del>מהפוסקים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התירו </del>זאת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כמפורט לעיל</del>, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ&quot;א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכך</del>.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ&quot;א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ&quot;א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש </ins>מהפוסקים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתירו </ins>זאת, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ&quot;א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאמן זה</ins>.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם יוכל להתחיל תפילתו רק אחרי מודים, בשחרית, יש מהפוסקים שכתבו שצריך להמתין לברכת כהנים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשחרית</del>. וכך יוכל להתחיל בשים שלום, אך זה רק אם יספיק לסיים כך שיוכל לענות על איש&quot;ר של הקדיש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אמנם בזה יש שכתבו שאם יספיק לענות על קדיש תתקבל, יוצא בזה, ולא יצטרך להמתין עד אחרי כל הקדישים. וכן במנחה, יוכל להתחיל להתפלל אחרי מודים, אם יספיק לסיים כך שיענה איש&quot;ר של קדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכן לעניין ערבית, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם </del>איחר, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יספיק לענות איש&quot;ר של הקדיש (אולם אם מגיע והציבור מתחילים עמידה, בערבית יתחיל, שסמיכת גאולה לתפילה בערבית אינה חובה כל כך כמו בשחרית).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם יוכל להתחיל תפילתו רק אחרי מודים, בשחרית, יש מהפוסקים שכתבו שצריך להמתין לברכת כהנים . וכך יוכל להתחיל בשים שלום, אך זה רק אם יספיק לסיים כך שיוכל לענות על איש&quot;ר של הקדיש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>אמנם בזה יש שכתבו שאם יספיק לענות על קדיש תתקבל, יוצא בזה, ולא יצטרך להמתין עד אחרי כל הקדישים. וכן במנחה, יוכל להתחיל להתפלל אחרי מודים, אם יספיק לסיים כך שיענה איש&quot;ר של קדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכן לעניין ערבית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם </ins>איחר, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יספיק לענות איש&quot;ר של הקדיש (אולם אם מגיע והציבור מתחילים עמידה, בערבית יתחיל, שסמיכת גאולה לתפילה בערבית אינה חובה כל כך כמו בשחרית).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכאמור, גם לענייה על ברכו ולאמירת עלינו לשבח עם הציבור, יש שכתבו שצריך להמתין.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכאמור, גם לענייה על ברכו ולאמירת עלינו לשבח עם הציבור, יש שכתבו שצריך להמתין.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובכל הנ&quot;ל, אם הגיע בזמן לתפילה, או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדילג </del>בפסוקי דזמרה, ומתחיל ביוצר אור עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו, גם אם לא יספיק בכך לדבריו שבקדושה. וכן המתחיל עמידה עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו לפי כוונתו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן </del> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם </del>שמע כבר או שעתיד לשמוע קדושה או ברכו, לא צריך להמתין, וכן הורו חלק מהפוסקים גם לעניין קדיש. אמנם לעניין מודים, לא יוכל בכל אופן להתחיל, שלא ייראה ככופר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובכל הנ&quot;ל, אם הגיע בזמן לתפילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומחמת כוונתו או זריזות החזן, לא יספיק איתו לדברים שבקדושה</ins>, או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאיחר, ודילג </ins>בפסוקי דזמרה, ומתחיל ביוצר אור עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו, גם אם לא יספיק בכך לדבריו שבקדושה. וכן המתחיל עמידה עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו לפי כוונתו.   </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם </ins>שמע כבר או שעתיד לשמוע קדושה או ברכו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, גם אם מתחיל תפילתו באיחור</ins>, לא צריך להמתין, וכן הורו חלק מהפוסקים גם לעניין קדיש. אמנם לעניין מודים, לא יוכל בכל אופן להתחיל, שלא ייראה ככופר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם לא יוכל להתחיל להתפלל כיוון שלא יספיק לדברים שבקדושה, ורוצה להתפלל במניין, יש שהתירו לו לצאת להתפלל בעזרה ולהראות פניו למתפללים, אך נראה שאין דין זה תופס אלא לעניין מודים, שלא ייראה ככופר, ולא לעניין קדושה וקדיש.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם לא יוכל להתחיל להתפלל כיוון שלא יספיק לדברים שבקדושה, ורוצה להתפלל במניין, יש שהתירו לו לצאת להתפלל בעזרה ולהראות פניו למתפללים, אך נראה שאין דין זה תופס אלא לעניין מודים, שלא ייראה ככופר, ולא לעניין קדושה וקדיש.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם זמן תפילה עומד לעבור, או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאמר </del>כבר גאל ישראל בשחרית, יתחיל תפילתו מיד, גם אם לא יספיק לדברים שבקדושה.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם זמן תפילה עומד לעבור, או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שסיים </ins>כבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטעות את ברכת </ins>גאל ישראל בשחרית, יתחיל תפילתו מיד, גם אם לא יספיק לדברים שבקדושה.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם יש אצלו התלבטות בין כמה אפשרויות, כלומר שלא יוכל להספיק חלק מהן, הסדר הוא כך: קדיש, קדושה, מודים, ברכו, ולרמ&quot;א: אמן של האל הקדוש ושומע תפילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם יש אצלו התלבטות בין כמה אפשרויות, כלומר שלא יוכל להספיק חלק מהן, הסדר הוא כך: קדיש, קדושה, מודים, ברכו, ולרמ&quot;א: אמן של האל הקדוש ושומע תפילה.</div></td></tr> </table>

141.226.232.48 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=10939&oldid=prev 2018-03-11T11:26:26Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הלכה למעשה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:26, 11 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l162">שורה 162:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 162:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= הלכה למעשה =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= הלכה למעשה =</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעניין הלכה למעשה עולה מהנ"ל, שהמאחר לתפילה, אם הגיע בזמן שהציבור באמצע תפילת לחש בתפילת מנחה, יוכל להתחיל להתפלל אם יספיק לסיים (עד אלוהי נצור) לפני שהחזן יגיע לקדושה. ואם לא יספיק, יתחיל עם החזן את חזרת הש"ץ (או יתחיל מעט לפניו) כך שיספיק איתו לקדושה (ולדעת הרמ"א, ימשיך איתו לפחות עד ברכת האל הקדוש). וכן בשחרית, אם איחר ויוכל להתחיל מיד אחרי שירה חדשה כך שיספיק לסיים לפני קדושה, יעשה כן, ואם לא יספיק כך, יתכנן את תפילתו כך שיגיע עם החזן לקדושה (ויוכל להמתין בשירה חדשה לשם כך).  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם הגיע באיחור ולא יספיק לסיים לפני קדושה או לעמוד עם החזן בתפילתו בקדושה, כגון שהגיע כשהחזן בברכת מחיה המתים, ימתין לקדושה ויענה (ולרמ"א ימתין גם להאל הקדוש), ויתחיל להתפלל רק אם יספיק לסיים תפילתו קודם שיגיע החזן למודים, כדי ישיוכל לכרוע עם הציבור, שלא ייראה ככופר, וכן יוכל להתחיל אם יספיק להגיע לברכת מודים כך שצריך לכרוע בעצמו. ולדעת הרמ"א רק אם יספיק לענות אמן על שומע תפילה, או להגיע עם הציבור לשומע תפילה, יוכל להתחיל. וכל שמתחיל בשלב זה נחשב לו לחלק מהפוסקים לתפילה במניין. אמנם אם לא יספיק למודים, אף שלדעת רבים מהפוסקים לא יוכל להתחיל, מכל מקום חלק מהפוסקים התירו זאת, כמפורט לעיל, ולכן המתחיל גם אם לא יספיק למודים, יש לו על מה לסמוך, ויקפיד לכרוע במודים, ובלבד שלא יהיה זה בתחילת או בסוף ברכה. אמנם למנהג הרמ"א, שמצריך להספיק לענות אמן על שומע תפילה, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לכך.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם יוכל להתחיל תפילתו רק אחרי מודים, בשחרית, יש מהפוסקים שכתבו שצריך להמתין לברכת כהנים בשחרית. וכך יוכל להתחיל בשים שלום, אך זה רק אם יספיק לסיים כך שיוכל לענות על איש"ר של הקדיש, אמנם בזה יש שכתבו שאם יספיק לענות על קדיש תתקבל, יוצא בזה, ולא יצטרך להמתין עד אחרי כל הקדישים. וכן במנחה, יוכל להתחיל להתפלל אחרי מודים, אם יספיק לסיים כך שיענה איש"ר של קדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכן לעניין ערבית, שאם איחר, יוכל להתחיל להתפלל רק אם יספיק לענות איש"ר של הקדיש (אולם אם מגיע והציבור מתחילים עמידה, בערבית יתחיל, שסמיכת גאולה לתפילה בערבית אינה חובה כל כך כמו בשחרית). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכאמור, גם לענייה על ברכו ולאמירת עלינו לשבח עם הציבור, יש שכתבו שצריך להמתין.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכל הנ"ל, אם הגיע בזמן לתפילה, או שדילג בפסוקי דזמרה, ומתחיל ביוצר אור עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו, גם אם לא יספיק בכך לדבריו שבקדושה. וכן המתחיל עמידה עם הציבור, יוכל להתפלל כהרגלו לפי כוונתו. וכן  אם שמע כבר או שעתיד לשמוע קדושה או ברכו, לא צריך להמתין, וכן הורו חלק מהפוסקים גם לעניין קדיש. אמנם לעניין מודים, לא יוכל בכל אופן להתחיל, שלא ייראה ככופר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם לא יוכל להתחיל להתפלל כיוון שלא יספיק לדברים שבקדושה, ורוצה להתפלל במניין, יש שהתירו לו לצאת להתפלל בעזרה ולהראות פניו למתפללים, אך נראה שאין דין זה תופס אלא לעניין מודים, שלא ייראה ככופר, ולא לעניין קדושה וקדיש.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם זמן תפילה עומד לעבור, או שאמר כבר גאל ישראל בשחרית, יתחיל תפילתו מיד, גם אם לא יספיק לדברים שבקדושה.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם יש אצלו התלבטות בין כמה אפשרויות, כלומר שלא יוכל להספיק חלק מהן, הסדר הוא כך: קדיש, קדושה, מודים, ברכו, ולרמ"א: אמן של האל הקדוש ושומע תפילה.</ins></div></td></tr> </table>

141.226.232.48 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=10935&oldid=prev 2018-03-11T10:55:13Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">דיון נוסף בדין תפילה בציבור מול דברים שבקדושה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:55, 11 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l132">שורה 132:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 132:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= דיון נוסף בדין תפילה בציבור מול דברים שבקדושה =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= דיון נוסף בדין תפילה בציבור מול דברים שבקדושה =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור לעיל, בכל אופן לא יוכל להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדושה, מודים, קדיש וברכו. ולדעת הרמ&quot;א חייב להספיק אף לעניית אמן על ברכת האל הקדוש ושומע תפילה. וכפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרינו</del>, יש שהוסיפו גם קריאת התורה ועלינו לשבח. ואמנם לדעת '''המ&quot;א''', שתפילה בציבור חשובה יותר מעניית דברים אלו, לכאורה היה יכול להתחיל גם אם יפסיד דברים שבקדושה, אם נחשיב תפילה זו כתפילה במניין, אבל ראינו שאין להסתמך על דבריו, כיוון שהפוסקים האחרונים לא קבלום למעשה. וכן מוכח '''בשו&quot;ע''', שלא יוכל להתחיל בכה&quot;ג, שהרי כתב שאין להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדיש, קדושה ומודים, וגם אם סובר שאם מתחיל להתפלל אחרי שהציבור התחילו, או בזמן החזרה, כגון אחרי קדושה, הוי תפילה במנין, הרי מכך שלא התיר להתחיל, מוכח שסובר שאין להתחיל את התפילה אם יפסיד בשל כך דברים שבקדושה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור לעיל, בכל אופן לא יוכל להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדושה, מודים, קדיש וברכו. ולדעת הרמ&quot;א חייב להספיק אף לעניית אמן על ברכת האל הקדוש ושומע תפילה. וכפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שראינו</ins>, יש שהוסיפו גם קריאת התורה ועלינו לשבח. ואמנם לדעת '''המ&quot;א''', שתפילה בציבור חשובה יותר מעניית דברים אלו, לכאורה היה יכול להתחיל גם אם יפסיד דברים שבקדושה, אם נחשיב תפילה זו כתפילה במניין, אבל ראינו שאין להסתמך על דבריו, כיוון שהפוסקים האחרונים לא קבלום למעשה. וכן מוכח '''בשו&quot;ע''', שלא יוכל להתחיל בכה&quot;ג, שהרי כתב שאין להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדיש, קדושה ומודים, וגם אם סובר שאם מתחיל להתפלל אחרי שהציבור התחילו, או בזמן החזרה, כגון אחרי קדושה, הוי תפילה במנין, הרי מכך שלא התיר להתחיל, מוכח שסובר שאין להתחיל את התפילה אם יפסיד בשל כך דברים שבקדושה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשו&quot;ת יבי&quot;א''' (ב ז) שהובא לעיל, ראינו שסובר, שמי שמאריך בתפילתו באופן קבוע, יוכל להתחיל את תפילתו אחרי קדושה, ויעלה לו לתפילה במנין. ואף שיפסיד מודים, מותר לו. ולכאורה הטעם לכך הוא מה שכתב קודם לכן, שהרי בלאו הכי, גם אם יתחיל עם החזן לא יספיק לקדושה, ולכן עדיף שימתין עד אחר קדושה ולא יספיק למודים, וכך ירוויח גם תפילה במניין וגם קדושה, ומה שמפסיד מודים- אנוס הוא. אמנם הוסיף שם במאמר מוסגר לגבי מודים, שכיוון שאין התפילה מזומנת לפניו, שהוא רחוק ממודים, לא שייך לומר &quot;אין מעבירים על המצוות&quot;. ולכאורה לפי כלל זה, גם אם איחר בתפילתו ונמצא אחרי קדושה, יוכל להתחיל, שהרי כעת מזומנת לפניו תפילה במנין (שכבר ראינו שיש מהפוסקים סוברים שהוי כתפילה במניין), ומודים רחוק ממנו. אולם בשו&quot;ע מבואר בפירוש שלא יוכל להתפלל אם לא יספיק למודים (וגם ביבי&quot;א משמע שהתיר רק למי שבדרך קבע מאריך בתפילתו ולא למאחר). וצ&quot;ע.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובשו&quot;ת יבי&quot;א''' (ב ז) שהובא לעיל, ראינו שסובר, שמי שמאריך בתפילתו באופן קבוע, יוכל להתחיל את תפילתו אחרי קדושה, ויעלה לו לתפילה במנין. ואף שיפסיד מודים, מותר לו. ולכאורה הטעם לכך הוא מה שכתב קודם לכן, שהרי בלאו הכי, גם אם יתחיל עם החזן לא יספיק לקדושה, ולכן עדיף שימתין עד אחר קדושה ולא יספיק למודים, וכך ירוויח גם תפילה במניין וגם קדושה, ומה שמפסיד מודים- אנוס הוא. אמנם הוסיף שם במאמר מוסגר לגבי מודים, שכיוון שאין התפילה מזומנת לפניו, שהוא רחוק ממודים, לא שייך לומר &quot;אין מעבירים על המצוות&quot;. ולכאורה לפי כלל זה, גם אם איחר בתפילתו ונמצא אחרי קדושה, יוכל להתחיל, שהרי כעת מזומנת לפניו תפילה במנין (שכבר ראינו שיש מהפוסקים סוברים שהוי כתפילה במניין), ומודים רחוק ממנו. אולם בשו&quot;ע מבואר בפירוש שלא יוכל להתפלל אם לא יספיק למודים (וגם ביבי&quot;א משמע שהתיר רק למי שבדרך קבע מאריך בתפילתו ולא למאחר). וצ&quot;ע.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l145">שורה 145:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 145:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= תפילה מחוץ לבית הכנסת כאשר איחר =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= תפילה מחוץ לבית הכנסת כאשר איחר =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשע&quot;ת''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>א) כתב בשם הרשב&quot;א (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצרור </del>החיים דרך ראשון יג), שהורה לו הרמב&quot;ן, שכל דין זה שלא יכול להתחיל להתפלל אם לא יספיק לדברים שבקדושה, הוא דווקא במתפלל בבית הכנסת, אבל אם יוצא להתפלל בעזרה, מחוץ לבית הכנסת, יתפלל ואל ימתין. והובאו דבריו להלכה '''במשנ&quot;ב''' (קט א).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשע&quot;ת''' (קט א) כתב בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרשב&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צרור </ins>החיים דרך ראשון יג), שהורה לו הרמב&quot;ן, שכל דין זה שלא יכול להתחיל להתפלל אם לא יספיק לדברים שבקדושה, הוא דווקא במתפלל בבית הכנסת, אבל אם יוצא להתפלל בעזרה, מחוץ לבית הכנסת, יתפלל ואל ימתין. והובאו דבריו להלכה '''במשנ&quot;ב''' (קט א).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובפס&quot;ת''' (קט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>9) כתב שדנו בדבריו, שהרי יש עליו חובת תפילה בציבור, וכן חייב בקדיש וקדושה וברכו, ומה יועיל שיצא מחוץ לבית הכנסת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והביא שבשו&quot;ת א'''בן ישראל''' כתב להגיה בדבריו 'אם רצה להתפלל בעזרה', היינו שלא נכנס לבית הכנסת, ואז לא חלו עליו חיובים אלה, אך דחה </del>דבריו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עפ&quot;י מ&quot;ש בבית ברוך, שחיובי קדיש וקדושה חלים עליו אפילו אינו עם הציבור, כל שבידו לשומעם. ובבית ברוך עצמו תירץ, שמדובר כששמע קדיש וכו' במנין אחר, אך גם על זה הקשה בפס&quot;ת, שהרי מבואר באחרונים שאם כבר שמעם ממנין אחר, אינו צריך לצאת מבית הכנסת. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ובפס&quot;ת''' (קט 9) כתב שדנו בדבריו, שהרי יש עליו חובת תפילה בציבור, וכן חייב בקדיש וקדושה וברכו, ומה יועיל שיצא מחוץ לבית הכנסת. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והובאו בפוסקים מספר תירוצים ליישב את </ins>דבריו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתורת חיים סופר</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קט ב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תירץ, שהרשב&quot;א דיבר על מודים, שכשיוצא לעזרה לא נראה ככופר, אך קדושה וקדיש ודאי חייב לשמוע. ועוד </del>כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתרץ, שמדובר כשעומד </del>בעזרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומראה פניו למתפללים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא נחשב מתפלל בציבור, ואין לחשוש לאמירת קדושה ומודים עם הציבור (כנראה סובר כאבן ישראל שאינו חייב בקדושה אם לא </del>נכנס לבית הכנסת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי&quot;ז אם כבר נכנס- </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוכל לצאת). ומדבריו יוצא חידוש חשוב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם איחר לתפילה, וגם לא הספיק להתחיל עם הש</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ץ, יוכל לצאת מחוץ לבית הכנסת ולהתפלל שם אם ההפסד יהיה לעניין מודים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאז לא ייראה ככופר. אולם אם יפסיד גם </del>קדיש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- לכאורה לא יוכל להתחיל להתפלל, אא&quot;כ נקבל את האפשרות השנייה שהציע</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכשלא נכנס לבית הכנסת כלל, לא חל עליו חיוב עניית קדיש</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשו&quot;ת א</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן ישראל</ins>''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט סג</ins>) כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להגיה בדבריו 'אם רצה להתפלל </ins>בעזרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היינו שלא </ins>נכנס לבית הכנסת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואז </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלו עליו חיובים אלה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך בפס&quot;ת דחה דבריו עפ&quot;י מ</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש '''בבית ברוך'''</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחיובי </ins>קדיש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקדושה חלים עליו אפילו אינו עם הציבור</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל שבידו לשומעם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשו&quot;ת אגרות משה</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד סח</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאר, שהרשב&quot;א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש </del>וכו'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב שם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע </del>שאם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו בביהכ&quot;נ</del>, אינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחויב בכך</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבית ברוך</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו תירץ </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יט נב</ins>), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמדובר כששמע קדיש </ins>וכו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במנין אחר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך גם על זה הקשה בפס&quot;ת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי מבואר באחרונים </ins>שאם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר שמעם ממנין אחר</ins>, אינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לצאת מבית הכנסת</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהלכה ברורה</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בירור הלכה </del>קט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקיי</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל שתפילה עם הש&quot;ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד)</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא&quot;כ כיצד התיר הרשב&quot;א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב&quot;א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש&quot;ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואינו יכול להמתין כיוון שממהר;  ב- הרשב&quot;א סובר שחזרה </del>עם הש&quot;ץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה נחשבת תפילה בציבור אא&quot;כ אומר עמו מילה במילה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן יכול </del>לצאת מחוץ לבית הכנסת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; ג- הרשב&quot;א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת חיים סופר</ins>''' (קט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תירץ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרשב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א דיבר על מודים, שכשיוצא לעזרה לא נראה ככופר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך קדושה וקדיש ודאי חייב לשמוע</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומדבריו יוצא חידוש חשוב, שאם איחר לתפילה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם לא הספיק להתחיל </ins>עם הש&quot;ץ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוכל </ins>לצאת מחוץ לבית הכנסת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהתפלל שם אם ההפסד יהיה לעניין מודים, שאז לא ייראה ככופר   </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועפ&quot;י מה שהובא לעיל בשם </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו</del>&quot;ת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלמת חיים</del>''', <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר שהוא סובר שאם לא נמצא בבית הכנסת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא חלים עליו חיובי קדושה וקדיש וכו'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב שאע&quot;פ שאם נמצא כבר בבית הכנסת, עדיפים הם על תפילה </del>בציבור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ&quot;מ אין חיוב לטרוח אחריהם עד מיל, וא&quot;כ מוכח </del>שאינו חייב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהם כשאינו נמצא בבית </del>הכנסת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וזה כעין דברי האבן ישראל</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק שנראה שהשלמת חיים סובר, שגם </del>אם כבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה בבית הכנסת, </del>נראה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיוכל לצאת ולהתפלל מחוצה לו, מה שאין כן לדעת האבן ישראל, שנראה שסובר שרק אם </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכנס לבית הכנסת יוכל לעשות כן</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד כתב </ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפס</ins>&quot;ת''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ק 9)</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיש שתרצו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמדובר כשעומד בעזרה ומראה פניו למתפללים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא נחשב מתפלל </ins>בציבור, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין לחשוש לאמירת קדושה ומודים עם הציבור (כנראה סובר כאבן ישראל </ins>שאינו חייב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקדושה אם לא נכנס לבית </ins>הכנסת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי&quot;ז </ins>אם כבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכנס- לא יוכל לצאת). אך </ins>נראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהפוסקים </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלו דעה זו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">   </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל פי זה אולי אפשר לומר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגם </del>אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איחר לתפילה כשהציבור באמצע עמידה של ערבית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם יתחיל </del>להתפלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא יספיק לקדיש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוכל להתפלל במקום שמראה פניו לציבור</del>, אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו במקום שבו הם נמצאים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כגון שיש דלת בינו לבין הציבור, והיא פתוחה, ואז נחשב לו לתפילה במניין, ולא חלים עליו חיובי קדיש וקדושה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך צ</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע אם אכן כך כוונתו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם עדיף שיעשה כן, לפטור עצמו מקדיש</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בשו&quot;ת אגרות משה''' (ד סח) תירץ, שהרשב&quot;א דיבר כשיש לו צורך גדול</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן התירו לו לצאת, אך </ins>אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה נשאר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה עליו </ins>להתפלל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבלא צורך גדול</ins>, אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא בבית כנסת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמע שאם אינו בביהכ</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו מחויב בכך</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומדברי האג</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ הנ</del>&quot;ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע שלא יעשה כן לפטור עצמי מקדיש וקדושה כשהוא כבר </del>בבית הכנסת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם לא במקום צורך גדול. ומשמע </del>שתפילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במניין לא מהווה צורך גדול לפטור עצמו מדברים שבקדושה</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם '''בהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) דן דברי הרשב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א, והקשה, שקיי</ins>&quot;ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתפילה עם הש&quot;ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא&quot;כ כיצד התיר הרשב&quot;א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור? וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב&quot;א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל </ins>בבית הכנסת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם הש&quot;ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואינו יכול להמתין כיוון שממהר;  ב- הרשב&quot;א סובר שחזרה עם הש&quot;ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא&quot;כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב&quot;א סובר </ins>שתפילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א.      תפילה עם החזן בחזרה, סעיף ב בשו&quot;ע ונו&quot;כ</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= הלכה למעשה =</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב.      הנמצא בתפילה ושומע דבר שבקדושה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

141.226.232.48 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=10918&oldid=prev 2018-03-08T11:46:01Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">גדר תפילה במניין</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;diff=10918&amp;oldid=10917">הצגת שינויים</a>

141.226.232.58 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=10917&oldid=prev 2018-03-08T10:50:53Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">התחלת התפילה כשלא יספיק לקדיש</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;diff=10917&amp;oldid=10916">הצגת שינויים</a>

141.226.232.48