https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA?feed=atom המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות - היסטוריית גרסאות 2026-06-22T04:26:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=18626&oldid=prev א.א ב־09:43, 29 בנובמבר 2021 2021-11-29T09:43:34Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 29 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (פסחים לה א) מבואר שלמדו מן הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות', שדברים הבאים לידי חימוץ יוצאים בהם ידי חובת מצה, ודברים שאינם באים לידי חימוץ אין יוצאים בהם ידי חובת מצה, לכן אורז ודוחן כיון שאינם באים לידי חימוץ אלא לידי סירחון, אין יוצאים בהם ידי מצה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (פסחים לה א) מבואר שלמדו מן הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות', שדברים הבאים לידי חימוץ יוצאים בהם ידי חובת מצה, ודברים שאינם באים לידי חימוץ אין יוצאים בהם ידי חובת מצה, לכן אורז ודוחן כיון שאינם באים לידי חימוץ אלא לידי סירחון, אין יוצאים בהם ידי מצה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br /&gt;וזה שלא כדעת ר' יוחנן בן נורי שאוסר לאכול בפסח אורז ודוחן שסבור הוא שמיני דגן הם וחייבים על חימוצם כרת, ולכן גם מתיר הוא לעשות מהם מצה ולצאת בהם ידי חובה בפסח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;br /&gt;וזה שלא כדעת ר' יוחנן בן נורי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שאוסר לאכול בפסח אורז ודוחן שסבור הוא שמיני דגן הם וחייבים על חימוצם כרת, ולכן גם מתיר הוא לעשות מהם מצה ולצאת בהם ידי חובה בפסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי הגמרא העתיק ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ה א, ו ד) להלכה, וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) ומוסכם בכל הפוסקים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי הגמרא העתיק ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ה א, ו ד) להלכה, וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) ומוסכם בכל הפוסקים.  </div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=10997&oldid=prev א.א ב־11:14, 13 במרץ 2018 2018-03-13T11:14:22Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:14, 13 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ב ה|פסחים לה א||חמץ ומצה ה א, ו ד|אורח חיים תנג א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ב ה|פסחים לה א||חמץ ומצה ה א, ו ד|אורח חיים תנג א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות.</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=10757&oldid=prev א.א ב־09:52, 27 בפברואר 2018 2018-02-27T09:52:18Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:52, 27 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהוי המינים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהוי המינים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירת קטניות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירת קטניות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקור האיסור===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקור האיסור===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גדר האיסור===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גדר האיסור===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המינים האסורים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המינים האסורים===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חמץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חמץ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מצה]]</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7695&oldid=prev א.א ב־05:20, 6 באפריל 2017 2017-04-06T05:20:27Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:20, 6 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בחלק מהראשונים הוזכר מנהג קדום שלא לאכול קטניות בפסח.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בחלק מהראשונים הוזכר מנהג קדום שלא לאכול קטניות בפסח.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הקדום ביותר הוא בספר '''דרשה לפסח''' לר' אליעזר מוורמייזא (עמוד 90) שכתב שאין אוכלים פולין ועדשים מפני שיש בהם חיטים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הקדום ביותר הוא בספר '''דרשה לפסח''' לר' אליעזר מוורמייזא (עמוד 90) שכתב שאין אוכלים פולין ועדשים מפני שיש בהם חיטים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ&quot;ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי&quot;ש (פול לבן) ופול&quot;י וריי&quot;ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ&quot;ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי&quot;ש (פול לבן) ופול&quot;י וריי&quot;ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וסיים שמנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ה'''מרדכי''' (פסחים ב תקפח) העתיקה דברים אלו בשם ה'''סמ&quot;ק''' והוסיף שרבנו ברוך ורבנו שמשון מאווירא לא היו אוכלים קטניות בפסח, אבל רבנו יחיאל מפריז היה נוהג לאכול פול לבן</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ג) כתב שאותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושלים בפסח, מנהג שטות הוא אם לא שעושים כן להחמיר על עצמם, והוא אינו יודע למה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומתם </ins>'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ג) כתב שאותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושלים בפסח, מנהג שטות הוא אם לא שעושים כן להחמיר על עצמם, והוא אינו יודע למה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''טור''' (אורח חיים תנג) כתב שחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''טור''' (אורח חיים תנג) כתב שחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם האיסור===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם האיסור===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור כתב '''רבנו פרץ''' שם שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסיים שלכך מנהג הגון </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור כתב '''רבנו פרץ''' שם שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ב'''טור''' מוזכר שטעם האיסור </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שמיני חיטים מתערבים בהם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גדר האיסור===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גדר האיסור===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המינים האסורים===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins>המינים האסורים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7694&oldid=prev א.א ב־05:07, 6 באפריל 2017 2017-04-06T05:07:38Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:07, 6 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הקדום ביותר הוא בספר '''דרשה לפסח''' לר' אליעזר מוורמייזא (עמוד 90) שכתב שאין אוכלים פולין ועדשים מפני שיש בהם חיטים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הקדום ביותר הוא בספר '''דרשה לפסח''' לר' אליעזר מוורמייזא (עמוד 90) שכתב שאין אוכלים פולין ועדשים מפני שיש בהם חיטים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ&quot;ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי&quot;ש (פול לבן) ופול&quot;י וריי&quot;ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ&quot;ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי&quot;ש (פול לבן) ופול&quot;י וריי&quot;ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובטעם </del>האיסור כתב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. וסיים שלכך מנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ג) כתב שאותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושלים בפסח, מנהג שטות הוא אם לא שעושים כן להחמיר על עצמם, והוא אינו יודע למה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ה'''טור''' (אורח חיים תנג) כתב שחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===טעם האיסור===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטעם </ins>האיסור כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רבנו פרץ''' שם </ins>שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. וסיים שלכך מנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===גדר האיסור===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המינים האסורים===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7693&oldid=prev א.א ב־04:55, 6 באפריל 2017 2017-04-06T04:55:01Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:55, 6 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירת קטניות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירת קטניות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו ד</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה</del>'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו שבאורז וקטניות אין יוצאים ידי חובת מצה לפי שאינם </del>באים לידי חימוץ.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מקור האיסור===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי המשנה והגמרא דלעיל מבואר שאין איסור אכילה בפסח אלא על אחד מחמשת מיני דגן הנזכרים, אבל שאר מינים אין בהם חשש חימוץ. וכן כתב </ins>ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה א</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במפורש שקטניות כגון אורז ודוחן ופולים ועדשים וכיו&quot;ב אין בהם חשש חמץ, ואפילו לש קמח אורז במים רותחים וכיסהו בבגדים עד שנתפח, הרי זה מותר באכילה שאין זה חימוץ אלא סירחון. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;גם ה</ins>'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שאורז ושאר מיני קטניות אינם </ins>באים לידי חימוץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומותר לעשות מהם תבשיל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בחלק מהראשונים הוזכר מנהג קדום שלא לאכול קטניות בפסח.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בחלק מהראשונים הוזכר מנהג קדום שלא לאכול קטניות בפסח.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקור הקדום ביותר הוא בספר '''דרשה לפסח''' לר' אליעזר מוורמייזא (עמוד 90) שכתב שאין אוכלים פולין ועדשים מפני שיש בהם חיטים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ&quot;ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי&quot;ש (פול לבן) ופול&quot;י וריי&quot;ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ&quot;ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי&quot;ש (פול לבן) ופול&quot;י וריי&quot;ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובטעם האיסור כתב, שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. וסיים שלכך מנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובטעם האיסור כתב, שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. וסיים שלכך מנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.  </div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7626&oldid=prev א.א ב־06:08, 3 באפריל 2017 2017-04-03T06:08:48Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:08, 3 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קדימה בין המינים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קדימה בין המינים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי&quot;ל''' (מנהגים הלכות אפיית מצות א) שעיקר המצוה היא ליטול דווקא חיטים למצה, לפי שכן מצאנו בלשון התנאים 'חיטין לפסח'. והעתיק דבריו ה'''רמ&quot;א''' (אורח חיים תנג א)&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי&quot;ל''' (מנהגים הלכות אפיית מצות א) שעיקר המצוה היא ליטול דווקא חיטים למצה, לפי שכן מצאנו בלשון התנאים 'חיטין לפסח'. והעתיק דבריו ה'''רמ&quot;א''' (אורח חיים תנג א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</del>'''חק יעקב''' (תנג ב) דייק בדברי המהרי&quot;ל, שממה שלא אמר 'חיטין לפסח ברישא' יש ללמוד שדווקא לחיטים יש עדיפות על שאר מינים, אבל אם אין לו חיטים יכול ליקח איזה מין שירצה ואין עדיפות למין אחר על פני שאר המינים. ואף שבמרור מובא בסימן תע&quot;ג ש[[יש להעדיף לפי הסדר שנקט התנא]], במצה אינו כן. והוסיף החק יעקב שנראה שאחר חיטין המין החביב עליו קודם, כדי לקיים מצוות אכילת מצה לתיאבון. וכן העתיק לדינא ה'''גר&quot;ז''' (תנג ב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br /&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>'''חק יעקב''' (תנג ב) דייק בדברי המהרי&quot;ל, שממה שלא אמר 'חיטין לפסח ברישא' יש ללמוד שדווקא לחיטים יש עדיפות על שאר מינים, אבל אם אין לו חיטים יכול ליקח איזה מין שירצה ואין עדיפות למין אחר על פני שאר המינים. ואף שבמרור מובא בסימן תע&quot;ג ש[[יש להעדיף לפי הסדר שנקט התנא]], במצה אינו כן. והוסיף החק יעקב שנראה שאחר חיטין המין החביב עליו קודם, כדי לקיים מצוות אכילת מצה לתיאבון. וכן העתיק לדינא ה'''גר&quot;ז''' (תנג ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר </del>'''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&amp;st=&amp;pgnum=175 (תנג א)] העיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהמחבר שינה </del>מלשון המשנה, שהמשנה הקדימה שיפון לשיבולת שועל, לעומת המשנה בחלה ובמנחות שהקדימו שיבולת שועל לשיפון. ודייק מזה, שהתנא נקט כסדר הזה לפי שזהו הסדר שאינם ממהרים להחמיץ, ולכן חיטים עדיפים מהכל ולאחריהם שעורים וכו'. והסיק שלכתחילה יש להחמיר ליקח הראשון ראשון קודם כסדר שהם שנויין במשנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''מגן אברהם''' (תנג ה) מבואר שהשעורה ממהרת להחמיץ מן החיטה, אם כי לא כתב שזוהי סיבה להחמיר להעדיף חיטים למצות יותר מאשר שעורים. אבל ב'''דעת תורה''' (תנג א) כתב שזהו הטעם למנהג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להחמיר </del>ליקח חיטים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למצות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת בספר </ins>'''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&amp;st=&amp;pgnum=175 (תנג א)] העיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על דברי השלחן ערוך ששינה </ins>מלשון המשנה, שהמשנה הקדימה שיפון לשיבולת שועל, לעומת המשנה בחלה ובמנחות שהקדימו שיבולת שועל לשיפון. ודייק מזה, שהתנא נקט כסדר הזה לפי שזהו הסדר שאינם ממהרים להחמיץ, ולכן חיטים עדיפים מהכל ולאחריהם שעורים וכו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וצידד לומר שזהו גם טעמו של המהרי&quot;ל, ולא מטעם חביבות</ins>. והסיק שלכתחילה יש להחמיר ליקח הראשון ראשון קודם כסדר שהם שנויין במשנה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''מגן אברהם''' (תנג ה) מבואר שהשעורה ממהרת להחמיץ מן החיטה, אם כי לא כתב שזוהי סיבה להחמיר להעדיף חיטים למצות יותר מאשר שעורים. אבל ב'''דעת תורה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למהרש&quot;ם </ins>(תנג א) כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאפשר </ins>שזהו הטעם למנהג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא </ins>ליקח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למצה אלא </ins>חיטים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''משנה ברורה''' (תנג ב) וה'''כף החיים''' (תנג ה) כתבו להלכה כדברי החק יעקב והגר&quot;ז, שהחיטים עדיפות לפי שהן חביבות, ויש בזה הידור מצוה, ולענין שאר מינים יקח את החשוב לו ביותר כדי שיאכל לתיאבון&lt;ref&gt;וב'''שער הציון''' (א) ו'''כף החיים''' (ה) ציינו גם לחמד משה, וצ&quot;ע כי בחמד משה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&amp;st=&amp;pgnum=175 (תנג א)] מבואר איפכא, שיש להעדיף כסדר ששנויין במשנה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''משנה ברורה''' (תנג ב) וה'''כף החיים''' (תנג ה) כתבו להלכה כדברי החק יעקב והגר&quot;ז, שהחיטים עדיפות לפי שהן חביבות, ויש בזה הידור מצוה, ולענין שאר מינים יקח את החשוב לו ביותר כדי שיאכל לתיאבון&lt;ref&gt;וב'''שער הציון''' (א) ו'''כף החיים''' (ה) ציינו גם לחמד משה, וצ&quot;ע כי בחמד משה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&amp;st=&amp;pgnum=175 (תנג א)] מבואר איפכא, שיש להעדיף כסדר ששנויין במשנה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף ה'''כף החיים''' שם שאם אין לו עדיפות, ייקח לפי הסדר ששנויים במשנה, שהשעורה הוא מין שבעה ולכן יש להקדימו, ולאחריו הכוסמין לפי שהוא מין חיטים, ולאחריו ייקח שיפון שכן הוא הקדימתו המשנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף ה'''כף החיים''' שם שאם אין לו עדיפות, ייקח לפי הסדר ששנויים במשנה, שהשעורה הוא מין שבעה ולכן יש להקדימו, ולאחריו הכוסמין לפי שהוא מין חיטים, ולאחריו ייקח שיפון שכן הוא הקדימתו המשנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצות שלא מחיטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחולי צלייאק</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצות שלא מחיטה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסתימת הגמרא והפוסקים מבואר שמותר לכתחילה לאפות מצה מאחד מחמשת המינים, ולא אמרו לאפות מחיטין אלא לענין קדימה, אך אם אין קמח חיטים בנמצא או שאסור לו לאכול קמח חיטים מחמת מחלה וכד', מותר לאפות מצה משאר מינים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסתימת הגמרא והפוסקים מבואר שמותר לכתחילה לאפות מצה מאחד מחמשת המינים, ולא אמרו לאפות מחיטין אלא לענין קדימה, אך אם אין קמח חיטים בנמצא או שאסור לו לאכול קמח חיטים מחמת מחלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או רגישות </ins>וכד', מותר לאפות מצה משאר מינים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&amp;st=&amp;pgnum=60&amp;hilite= (ט מט)] הביא דברי המהרש&quot;ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''דעת תורה''' (תנג א) ששעורים ממהרים להחמיץ יותר מחיטים שלכן אסרו בהם לתיתה, ועל פי זה כתב המנחת יצחק </del>להחמיר שלא לעשות מצות משעורים, לפי שהן ממהרות להחמיץ. והוסיף שאפיית קמח שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, אבל באפייה אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו באפיית חיטים, אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהרש&quot;ם ב'''דעת תורה''' (תנג א) הביא מעשה בעיר אחת שהמוכרים היו נוהגים לערב עם קמח החיטים גם קמח שעורים ודגן שלא נבדקו, והוא אסר להם הכל אפילו בדיעבד מהטעם השעורים ממהרות להחמיץ יותר מן החיטים, ומעוד טעמים שמביא שם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ובשו</ins>&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&amp;st=&amp;pgnum=60&amp;hilite= (ט מט)] הביא דברי המהרש&quot;ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעלה מזה הלכה פסוקה </ins>להחמיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגמרי </ins>שלא לעשות מצות משעורים, לפי שהן ממהרות להחמיץ. והוסיף שאפיית קמח שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, אבל באפייה אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו באפיית חיטים, אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בשו&quot;ת '''חשב האפוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=912&amp;st=&amp;pgnum=194&amp;hilite= (ג ט)] כתב שאין ראיה שחיטים ממהרות להחמיץ יותר משעורין, ששיעור הילוך מיל שנזכר בגמרא, לא נזכר בו דווקא חיטים. וגם המחבר והרמ&quot;א לא חילקו בין מין למין, ואף החק יעקב הקדים רק מטעם החביבות ולא מטעם חימוץ. ואף אם צריך בשעורים שמירה יותר שלא יחמיצו, מ&quot;מ עם קצת תשומת לב יוכלו לעמוד בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בשו&quot;ת '''חשב האפוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=912&amp;st=&amp;pgnum=194&amp;hilite= (ג ט)] כתב שאין ראיה שחיטים ממהרות להחמיץ יותר משעורין, ששיעור הילוך מיל שנזכר בגמרא, לא נזכר בו דווקא חיטים. וגם המחבר והרמ&quot;א לא חילקו בין מין למין, ואף החק יעקב הקדים רק מטעם החביבות ולא מטעם חימוץ. ואף אם צריך בשעורים שמירה יותר שלא יחמיצו, מ&quot;מ עם קצת תשומת לב יוכלו לעמוד בזה.</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7623&oldid=prev א.א ב־04:39, 3 באפריל 2017 2017-04-03T04:39:21Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:39, 3 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בשו&quot;ת '''חשב האפוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=912&amp;st=&amp;pgnum=194&amp;hilite= (ג ט)] כתב שאין ראיה שחיטים ממהרות להחמיץ יותר משעורין, ששיעור הילוך מיל שנזכר בגמרא, לא נזכר בו דווקא חיטים. וגם המחבר והרמ&quot;א לא חילקו בין מין למין, ואף החק יעקב הקדים רק מטעם החביבות ולא מטעם חימוץ. ואף אם צריך בשעורים שמירה יותר שלא יחמיצו, מ&quot;מ עם קצת תשומת לב יוכלו לעמוד בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בשו&quot;ת '''חשב האפוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=912&amp;st=&amp;pgnum=194&amp;hilite= (ג ט)] כתב שאין ראיה שחיטים ממהרות להחמיץ יותר משעורין, ששיעור הילוך מיל שנזכר בגמרא, לא נזכר בו דווקא חיטים. וגם המחבר והרמ&quot;א לא חילקו בין מין למין, ואף החק יעקב הקדים רק מטעם החביבות ולא מטעם חימוץ. ואף אם צריך בשעורים שמירה יותר שלא יחמיצו, מ&quot;מ עם קצת תשומת לב יוכלו לעמוד בזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם בשו&quot;ת '''לבושי מרדכי''' ווינקלער [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=55478&amp;st=&amp;pgnum=482&amp;hilite= (אורח חיים תניינא קמח)] כתב שבשעת הדחק מותר ליקח קמח שעורין, והביא לזה ראיה מדברי ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב תנג ג) שכתב שבשעת הדחק שאין קמח שמור משעת טחינה ולוקחים מן השוק, טוב יותר ליקח קמח שעורין שלא לותתים אותם. וכתב שגם המהרש&quot;ם יודה שכאשר אי אפשר יש ליקח קמח שעורין.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם בשו&quot;ת '''לבושי מרדכי''' ווינקלער [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=55478&amp;st=&amp;pgnum=482&amp;hilite= (אורח חיים תניינא קמח)] כתב שבשעת הדחק מותר ליקח קמח שעורין, והביא לזה ראיה מדברי ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב תנג ג) שכתב שבשעת הדחק שאין קמח שמור משעת טחינה ולוקחים מן השוק, טוב יותר ליקח קמח שעורין שלא לותתים אותם. וכתב שגם המהרש&quot;ם יודה שכאשר אי אפשר יש ליקח קמח שעורין.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא דבריו בשו&quot;ת '''שרגא המאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה ח)] שכל שכן שיש להתיר לחולים שאינם יכולים לאכול מצה מחיטה. והביא שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=17 (ט)] תשובת הגרי&quot;י וייס בעל '''מנחת יצחק'' הנ&quot;ל שלא היתה כוונתו לאסור אלא לעושין כן בתמידות, לעשות שיהיה מוכן אצלם לאותם שאינם יכולים לאכול, שבזה הזהירות קשה, וגם שאינו שכיח חולה כזה שאינו יכול אפילו כזית לאכול, אבל באם נמצא כן, בודאי אפשר להתיר לו לאפות כהוראת שעה בשיעור הצריך לצאת ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא דבריו בשו&quot;ת '''שרגא המאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה ח)] שכל שכן שיש להתיר לחולים שאינם יכולים לאכול מצה מחיטה. והביא שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=17 (ט)] תשובת הגרי&quot;י וייס בעל '''מנחת יצחק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>'' הנ&quot;ל שלא היתה כוונתו לאסור אלא לעושין כן בתמידות, לעשות שיהיה מוכן אצלם לאותם שאינם יכולים לאכול, שבזה הזהירות קשה, וגם שאינו שכיח חולה כזה שאינו יכול אפילו כזית לאכול, אבל באם נמצא כן, בודאי אפשר להתיר לו לאפות כהוראת שעה בשיעור הצריך לצאת ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עירוב בין המינים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עירוב בין המינים==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7622&oldid=prev א.א ב־13:39, 2 באפריל 2017 2017-04-02T13:39:12Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 2 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עירוב בין המינים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עירוב בין המינים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ברייתא''' (ברכות, לז ב, מנחות עה ב) כותבת שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת. ולכאורה הכוונה שמותר לעשות מצה מעירוב בין המינים, וכן כתב להדיא '''תוספות''' (מנחות עה ב ד&quot;ה ליקט) שאי אפשר לפרש את הברייתא לענין מנחות, שהרי קיימא לן כל המנחות באות מצה. וכן כתבו לדינא '''חידושי ר&quot;ן''' (לה א ד&quot;ה כוסמין), ה'''ריטב&quot;א''' (לה א ד&quot;ה גמרא) בשם ה'''רא&quot;ה''', וה'''מאירי''' (לה א ד&quot;ה ואחר שכן).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ברייתא''' (ברכות, לז ב, מנחות עה ב) כותבת שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת. ולכאורה הכוונה שמותר לעשות מצה מעירוב בין המינים, וכן כתב להדיא '''תוספות''' (מנחות עה ב ד&quot;ה ליקט) שאי אפשר לפרש את הברייתא לענין מנחות, שהרי קיימא לן כל המנחות באות מצה. וכן כתבו לדינא '''חידושי ר&quot;ן''' (לה א ד&quot;ה כוסמין), ה'''ריטב&quot;א''' (לה א ד&quot;ה גמרא) בשם ה'''רא&quot;ה''', וה'''מאירי''' (לה א ד&quot;ה ואחר שכן)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן כתב להלכה ב'''ערוך השלחן''' (תנג א) שפשוט הוא שכזית מכולם מצטרפין</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>אמנם '''רש&quot;י''' (ברכות לז ב ד&quot;ה לקט) פירש שהברייתא קאי על מנחות דווקא. ומה שהקשו התוס' שהרי מנחות באות מצה, תירץ ב'''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&amp;st=&amp;pgnum=175 (תנג א)] שאם נתחמצו המנחות ואכלן בפסח ענוש כרת. וכתב כן גם בדעת ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ה א) ששנה את סדר חמשת המינים שלא כסדר המשנה, אלא כתב חיטים וכוסמין יחד, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון, ובא להשמיענו לענין צירוף שאסור לצרפם אלא כוסמין עם חיטים לפי שכוסמין מין חיטים, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון שהם מין שעורין. והביא בחמד משה ראיה לזה מן הברייתא ב'''גמרא''' (פסחים לה א) שגם היא מנתה כסדר שמנה הרמב&quot;ם. ולענין דינא סיים שצ&quot;ע ויש להחמיר לכתחילה שלא לצרף מין בשאינו מינו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''רש&quot;י''' (ברכות לז ב ד&quot;ה לקט) פירש שהברייתא קאי על מנחות דווקא. ומה שהקשו התוס' שהרי מנחות באות מצה, תירץ ב'''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&amp;st=&amp;pgnum=175 (תנג א)] שאם נתחמצו המנחות ואכלן בפסח ענוש כרת. וכתב כן גם בדעת ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ה א) ששנה את סדר חמשת המינים שלא כסדר המשנה, אלא כתב חיטים וכוסמין יחד, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון, ובא להשמיענו לענין צירוף שאסור לצרפם אלא כוסמין עם חיטים לפי שכוסמין מין חיטים, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון שהם מין שעורין. והביא בחמד משה ראיה לזה מן הברייתא ב'''גמרא''' (פסחים לה א) שגם היא מנתה כסדר שמנה הרמב&quot;ם. ולענין דינא סיים שצ&quot;ע ויש להחמיר לכתחילה שלא לצרף מין בשאינו מינו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהוי המינים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהוי המינים==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=7621&oldid=prev א.א ב־13:33, 2 באפריל 2017 2017-04-02T13:33:05Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 2 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצות שלא מחיטה לחולי צלייאק===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצות שלא מחיטה לחולי צלייאק===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&amp;st=&amp;pgnum=60&amp;hilite= (ט מט)] הביא דברי המהרש&quot;ם ב'''דעת תורה''' (תנג א) ששעורים ממהרים להחמיץ יותר מחיטים שלכן אסרו בהם לתיתה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל פי זה כתב המנחת יצחק להחמיר שלא לעשות מצות משעורים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שהן ממהרות להחמיץ. והוסיף שאפיית </del>קמח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, אבל באפייה אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו באפיית </del>חיטים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסתימת הגמרא והפוסקים מבואר שמותר לכתחילה לאפות מצה מאחד מחמשת המינים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא אמרו לאפות מחיטין אלא לענין קדימה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך אם אין קמח חיטים בנמצא או שאסור לו לאכול </ins>קמח חיטים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחמת מחלה וכד'</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר לאפות מצה משאר מינים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם </del>בשו&quot;ת '''חשב האפוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=912&amp;st=&amp;pgnum=194&amp;hilite= (ג ט)] כתב שאין ראיה שחיטים ממהרות להחמיץ יותר משעורין, ששיעור הילוך מיל שנזכר בגמרא, לא נזכר בו דווקא חיטים. וגם המחבר והרמ&quot;א לא חילקו בין מין למין, ואף החק יעקב הקדים רק מטעם החביבות ולא מטעם חימוץ. ואף אם צריך בשעורים שמירה יותר שלא יחמיצו, מ&quot;מ עם קצת תשומת לב יוכלו לעמוד בזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל בשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&amp;st=&amp;pgnum=60&amp;hilite= (ט מט)] הביא דברי המהרש&quot;ם ב'''דעת תורה''' (תנג א) ששעורים ממהרים להחמיץ יותר מחיטים שלכן אסרו בהם לתיתה, ועל פי זה כתב המנחת יצחק להחמיר שלא לעשות מצות משעורים, לפי שהן ממהרות להחמיץ. והוסיף שאפיית קמח שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, אבל באפייה אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו באפיית חיטים, אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת </ins>בשו&quot;ת '''חשב האפוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=912&amp;st=&amp;pgnum=194&amp;hilite= (ג ט)] כתב שאין ראיה שחיטים ממהרות להחמיץ יותר משעורין, ששיעור הילוך מיל שנזכר בגמרא, לא נזכר בו דווקא חיטים. וגם המחבר והרמ&quot;א לא חילקו בין מין למין, ואף החק יעקב הקדים רק מטעם החביבות ולא מטעם חימוץ. ואף אם צריך בשעורים שמירה יותר שלא יחמיצו, מ&quot;מ עם קצת תשומת לב יוכלו לעמוד בזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם בשו&quot;ת '''לבושי מרדכי''' ווינקלער [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=55478&amp;st=&amp;pgnum=482&amp;hilite= (אורח חיים תניינא קמח)] כתב שבשעת הדחק מותר ליקח קמח שעורין, והביא לזה ראיה מדברי ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב תנג ג) שכתב שבשעת הדחק שאין קמח שמור משעת טחינה ולוקחים מן השוק, טוב יותר ליקח קמח שעורין שלא לותתים אותם. וכתב שגם המהרש&quot;ם יודה שכאשר אי אפשר יש ליקח קמח שעורין.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם בשו&quot;ת '''לבושי מרדכי''' ווינקלער [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=55478&amp;st=&amp;pgnum=482&amp;hilite= (אורח חיים תניינא קמח)] כתב שבשעת הדחק מותר ליקח קמח שעורין, והביא לזה ראיה מדברי ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב תנג ג) שכתב שבשעת הדחק שאין קמח שמור משעת טחינה ולוקחים מן השוק, טוב יותר ליקח קמח שעורין שלא לותתים אותם. וכתב שגם המהרש&quot;ם יודה שכאשר אי אפשר יש ליקח קמח שעורין.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא דבריו בשו&quot;ת '''שרגא המאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה ח)] שכל שכן שיש להתיר לחולים שאינם יכולים לאכול מצה מחיטה. והביא שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=17 (ט)] תשובת הגרי&quot;י וייס בעל '''מנחת יצחק'' הנ&quot;ל שלא היתה כוונתו לאסור אלא לעושין כן בתמידות, לעשות שיהיה מוכן אצלם לאותם שאינם יכולים לאכול, שבזה הזהירות קשה, וגם שאינו שכיח חולה כזה שאינו יכול אפילו כזית לאכול, אבל באם נמצא כן, בודאי אפשר להתיר לו לאפות כהוראת שעה בשיעור הצריך לצאת ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא דבריו בשו&quot;ת '''שרגא המאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה ח)] שכל שכן שיש להתיר לחולים שאינם יכולים לאכול מצה מחיטה. והביא שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22502&amp;st=&amp;pgnum=17 (ט)] תשובת הגרי&quot;י וייס בעל '''מנחת יצחק'' הנ&quot;ל שלא היתה כוונתו לאסור אלא לעושין כן בתמידות, לעשות שיהיה מוכן אצלם לאותם שאינם יכולים לאכול, שבזה הזהירות קשה, וגם שאינו שכיח חולה כזה שאינו יכול אפילו כזית לאכול, אבל באם נמצא כן, בודאי אפשר להתיר לו לאפות כהוראת שעה בשיעור הצריך לצאת ידי חובה.</div></td></tr> </table> א.א