https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8?feed=atom הליכה בשבת לצורך דבר האסור - היסטוריית גרסאות 2026-08-05T12:38:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1716&oldid=prev א.א: /* מעשה בחסיד */ 2016-02-09T09:30:54Z <p><span dir="auto"><span class="autocomment">מעשה בחסיד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:30, 9 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא&quot;כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא&quot;כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד&quot;ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש&quot;י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט&quot;ז הנ&quot;ל דזו היתה חומרתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי </ins>ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מאירי''' (קנ ב ד&quot;ה ולעולם) וה</ins>'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד&quot;ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש&quot;י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט&quot;ז הנ&quot;ל דזו היתה חומרתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב ה'''ט&quot;ז''' שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא ב'''ירושלמי''' (שבת טו ג). [וצ&quot;ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב ה'''ט&quot;ז''' שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא ב'''ירושלמי''' (שבת טו ג). [וצ&quot;ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1690&oldid=prev א.א: /* מעשה בחסיד */ 2016-02-04T09:00:34Z <p><span dir="auto"><span class="autocomment">מעשה בחסיד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:00, 4 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד&quot;ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש&quot;י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט&quot;ז הנ&quot;ל דזו היתה חומרתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד&quot;ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש&quot;י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט&quot;ז הנ&quot;ל דזו היתה חומרתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הט</del>&quot;ז שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בירושלמי </del>[וצ&quot;ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ט</ins>&quot;ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ירושלמי''' (שבת טו ג). </ins>[וצ&quot;ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור.</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1689&oldid=prev א.א: /* מהות האיסור */ 2016-02-04T08:53:49Z <p><span dir="auto"><span class="autocomment">מהות האיסור</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:53, 4 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נראה לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת, שהוא איסור ההחשכה. וכן משמע ב'''תוספתא''' (שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא ב'''מדרש רבה''' [מרגליות] (בהר לד טז), וב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=121 (ישעיה תצו ד&quot;ה אם תשיב)].&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נראה לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת, שהוא איסור ההחשכה. וכן משמע ב'''תוספתא''' (שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא ב'''מדרש רבה''' [מרגליות] (בהר לד טז), וב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=121 (ישעיה תצו ד&quot;ה אם תשיב)].&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. וראה [[#עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא|להלן]] שנראה שכן למד ה'חיי אדם'''. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. וראה [[#עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא|להלן]] שנראה שכן למד ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</ins>'חיי אדם'''. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מעשה בחסיד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מעשה בחסיד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא&quot;כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא&quot;כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד&quot;ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש&quot;י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט&quot;ז הנ&quot;ל דזו היתה חומרתו</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן כתב הט&quot;ז שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא בירושלמי [וצ&quot;ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1687&oldid=prev א.א ב־09:47, 3 בפברואר 2016 2016-02-03T09:47:41Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:47, 3 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקורות חז&quot;ל</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האיסור</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) &quot;אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר&quot;, ולמדו מזה חז&quot;ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז&quot;ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור או לצורך עסקיו, וכפי שיתבאר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) &quot;אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר&quot;, ולמדו מזה חז&quot;ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז&quot;ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור או לצורך עסקיו, וכפי שיתבאר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר מזה, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (שז מ) שהחשכה בסוף התחום לצורך דבר האסור בשבת כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות, לעולם אסורה משום מ'מצוא חפצך', דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו. אבל בתוך התחום אינו אסור אלא אם כן ניכר שהוא חושב לעשות בה איזו פעולה, כגון שהיא עומדת לפני החרישה או הקצירה וכד'. ועוד כתב שם (לט) שאף בתוך התחום שמותר להחשיך כדי לתלוש פירות, אם עומד אצל הגינה וניכר שרוצה לעשות בה פעולה במוצאי שבת אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר מזה, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (שז מ) שהחשכה בסוף התחום לצורך דבר האסור בשבת כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות, לעולם אסורה משום מ'מצוא חפצך', דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו. אבל בתוך התחום אינו אסור אלא אם כן ניכר שהוא חושב לעשות בה איזו פעולה, כגון שהיא עומדת לפני החרישה או הקצירה וכד'. ועוד כתב שם (לט) שאף בתוך התחום שמותר להחשיך כדי לתלוש פירות, אם עומד אצל הגינה וניכר שרוצה לעשות בה פעולה במוצאי שבת אסור.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===המתנה בתחנת אוטובוס===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כט ט) שאסור להמתין בתחנת אוטובוס בשבת ולחכות שם כדי לנסוע מיד בצאת השבת, אא"כ הוא לדבר מצוה. אבל אם ממתין שם כדי להגן על עצמו מפני הגשם מותר. ובספר '''מנוחת אהבה''' (א י ג) אסר רק בתחנה מרכזית שאז כוונתו ניכרת לכל, אבל בתחנה רגילה כיון שאין ניכרת כוונתו מותר. ומ"מ לדבר מצוה לכו"ע מותר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>וכל זה אמור לענין 'ממצוא חפצך' אך אם האוטובוס מגיע לתחנה אחר נסיעה בשבת, יש לדון מצדדים אחרים, ועמד בזה הרב משה אפרתי בכתב העת '''עטרת שלמה''' (ד תשנ"ט סט).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא===</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1686&oldid=prev א.א ב־09:18, 3 בפברואר 2016 2016-02-03T09:18:46Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:18, 3 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''משנה''' (שבת כג ב) שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לסוף התחום ולהמתין שם עד חשיכה] ע&quot;מ לצאת בצאת השבת לשכור פועלים או להביא פירות, אך אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''משנה''' (שבת כג ב) שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לסוף התחום ולהמתין שם עד חשיכה] ע&quot;מ לצאת בצאת השבת לשכור פועלים או להביא פירות, אך אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' (שבת קנ ב) מבואר שאף להחשיך כדי להביא פירות מחוץ לתחום, אם הם פירות תלושים, מותר, שאף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שההבאה </del>מחוץ לתחום אסורה, מ&quot;מ יש דרך לעשותה בהיתר, כגון אם היו מחיצות בדרך מותר היה להביאם, והמשנה שאוסרת מדברת דווקא בפירות מחוברים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיש </del>איסור בקטיפתם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' (שבת קנ ב) מבואר שאף להחשיך כדי להביא פירות מחוץ לתחום, אם הם פירות תלושים, מותר, שאף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[ההבאה </ins>מחוץ לתחום אסורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, מ&quot;מ יש דרך לעשותה בהיתר, כגון אם היו מחיצות בדרך מותר היה להביאם, והמשנה שאוסרת מדברת דווקא בפירות מחוברים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[יש </ins>איסור בקטיפתם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש&quot;י''' שם (קנ א ד&quot;ה אין מחשיכין).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש&quot;י''' שם (קנ א ד&quot;ה אין מחשיכין).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונפסק כל זה להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כד ב-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שו, שז) וב'''שלחן ערוך''' (שו א-ג, שז ח-ט).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===צרכי מצוה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===צרכי מצוה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''משנה''' מובא שאם מחשיך על התחום לצרכי מצוה, כגון לצרכי כלה או מת, מותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''משנה''' מובא שאם מחשיך על התחום לצרכי מצוה, כגון לצרכי כלה או מת, מותר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ונפסק להלכה ב'''רמב&quot;ם''' (ה) וב'''טור''' (שו) ו'''שלחן ערוך''' (ג)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הבאת בהמה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הבאת בהמה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תוספתא''' (שבת יח ו) וב'''ברייתא''' (שבת קנא א) כתוב שאין מחשיכין על התחום להביא בהמה, אבל יכול לקרוא לה שתבוא בעצמה. וכתבו '''תוספות''' (קנא א ד&quot;ה אין) שמדובר בבהמה שאינה יכולה לבוא בעצמה, אלא צריך לשאתה ולכן אפילו יש מחיצות אסור משום מוקצה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תוספתא''' (שבת יח ו) וב'''ברייתא''' (שבת קנא א) כתוב שאין מחשיכין על התחום להביא בהמה, אבל יכול לקרוא לה שתבוא בעצמה. וכתבו '''תוספות''' (קנא א ד&quot;ה אין) שמדובר בבהמה שאינה יכולה לבוא בעצמה, אלא צריך לשאתה ולכן אפילו יש מחיצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מוקצה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד כתבו תוס' שם שיש ספרים שגורסים ''מחשיכין', והטעם שמותר לפי שאם היה מחיצות היה יכול להביאה, וכמ&quot;ש הגמרא לגבי פירות תלושים. וגירסה זו היתה כנראה לפני ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כד ג) שכתב להיתרא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד כתבו תוס' שם שיש ספרים שגורסים ''מחשיכין', והטעם שמותר לפי שאם היה מחיצות היה יכול להביאה, וכמ&quot;ש הגמרא לגבי פירות תלושים. וגירסה זו היתה כנראה לפני ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כד ג) שכתב להיתרא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן כתב ה'''טור''' (שו)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרמב&quot;ם שמותר להחשיך להביא בהמה, ובדעת יש אומרים הביא שאם אינה יכולה ללכת ברגליה אסור, וכדברי התוס'. והביא ה'''משנה ברורה''' (ד) הערת האחרונים שכולי עלמא מודים בזה, ומה שכתב מרן זה בשם יש אומרים הוא מפני שלא נמצא להדיא בעוד פוסק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרמב&quot;ם שמותר להחשיך להביא בהמה, ובדעת יש אומרים הביא שאם אינה יכולה ללכת ברגליה אסור, וכדברי התוס'. והביא ה'''משנה ברורה''' (ד) הערת האחרונים שכולי עלמא מודים בזה, ומה שכתב מרן זה בשם יש אומרים הוא מפני שלא נמצא להדיא בעוד פוסק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טיול בשדהו ועל פתח המדינה===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טיול בשדהו ועל פתח המדינה===  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לאיסור כעין זה של הליכה בשבת שנוי גם בברייתא המובאת ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=38b&amp;format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לילך בתוך שדהו לראות מה היא צריכה, ושלא לטייל על פתח המדינה כדי  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לאיסור כעין זה של הליכה בשבת שנוי גם בברייתא המובאת ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=38b&amp;format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לילך בתוך שדהו לראות מה היא צריכה, ושלא לטייל על פתח המדינה כדי  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיכנס למרחץ מיד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיכנס למרחץ מיד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מובא ב'''רמב&quot;ם''' (ב) וב'''טור''' (שו) ו'''שלחן ערוך''' (שו א)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות האיסור==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא&quot;כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא&quot;כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדיבור </del>אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש&quot;א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[דיבור </ins>אסור והרהור מותר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשו '''תוספות''' (שבת קנ ב ד&quot;ה ואין) שמשמע מהמשנה בשבת, שדווקא להחשיך על התחום אסור, כלומר ללכת עד סוף תחום שבת, ולהמתין שם עד שתשחשך כדי שיצא מיד, לשכור פועלים או להביא פירות. אבל אם מחשיך בתוך התחום שלא בסופו על מנת לשכור פועלים ולהביא פירות מותר. וקשה, שהרי בעירובין שם כתוב שאסור לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ, וזהו לא בסוף התחום. ותירצו שאם זה דבר שמינכרא מילתא, כגון להיכנס למרחץ, אפילו בתוך התחום אסור, אבל לשכור פועלים ולהביא פירות לא מינכרא מילתא כל זמן שהוא בתוך התחום. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' בתוספותיו (קנ א ד&quot;ה אין).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשו '''תוספות''' (שבת קנ ב ד&quot;ה ואין) שמשמע מהמשנה בשבת, שדווקא להחשיך על התחום אסור, כלומר ללכת עד סוף תחום שבת, ולהמתין שם עד שתשחשך כדי שיצא מיד, לשכור פועלים או להביא פירות. אבל אם מחשיך בתוך התחום שלא בסופו על מנת לשכור פועלים ולהביא פירות מותר. וקשה, שהרי בעירובין שם כתוב שאסור לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ, וזהו לא בסוף התחום. ותירצו שאם זה דבר שמינכרא מילתא, כגון להיכנס למרחץ, אפילו בתוך התחום אסור, אבל לשכור פועלים ולהביא פירות לא מינכרא מילתא כל זמן שהוא בתוך התחום. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' בתוספותיו (קנ א ד&quot;ה אין).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביססו דבריהם על דברי ה'''גמרא''' עצמה [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=39&amp;format=pdf (עירובין לט א)] שחילקה ואמרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמותר </del>ללכת לסוף התחום ביום טוב כדי לערב לשבת, ואינו דומה להולך בפתח המדינה על מנת לרחוץ, ששם מוכחא מילתא מתוך מעשיו שלצורך דבר האסור הוא עושה, מה שאין כן בעירוב שתולים שנמשך בהרהוריו עד סוף התחום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביססו דבריהם על דברי ה'''גמרא''' עצמה [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=39&amp;format=pdf (עירובין לט א)] שחילקה ואמרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[מותר </ins>ללכת לסוף התחום ביום טוב כדי לערב לשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ואינו דומה להולך בפתח המדינה על מנת לרחוץ, ששם מוכחא מילתא מתוך מעשיו שלצורך דבר האסור הוא עושה, מה שאין כן בעירוב שתולים שנמשך בהרהוריו עד סוף התחום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' (קנ ב ד&quot;ה מת) הביא דברי תוס' אלו, אבל נראה שתירוצו שונה. שבדבריו משמע שאיסור ההחשכה על התחום ואיסור הטיול בתוך השדה ועל פתחה של מדינה הם שני דברים שונים. שההחשכה על התחום לשכור פועלים או להביא פירות וכד' הוא עובדין דחול, שאינו ניכר למה מחשיך, ולכן כל שהוא תוך התחום מותר. אך הטיול בפתחה של מדינה לצורך כניסה למרחץ הוא משום חשדא, שניכר שמתכוון להיכנס לרחוץ, והוא אותו איסור כמו לטייל בתוך שדהו לידע מה היא צריכה, וזהו איסור אחר מההחשכה על התחום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' (קנ ב ד&quot;ה מת) הביא דברי תוס' אלו, אבל נראה שתירוצו שונה. שבדבריו משמע שאיסור ההחשכה על התחום ואיסור הטיול בתוך השדה ועל פתחה של מדינה הם שני דברים שונים. שההחשכה על התחום לשכור פועלים או להביא פירות וכד' הוא עובדין דחול, שאינו ניכר למה מחשיך, ולכן כל שהוא תוך התחום מותר. אך הטיול בפתחה של מדינה לצורך כניסה למרחץ הוא משום חשדא, שניכר שמתכוון להיכנס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>לרחוץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, והוא אותו איסור כמו לטייל בתוך שדהו לידע מה היא צריכה, וזהו איסור אחר מההחשכה על התחום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''רשב&quot;א''' (קנ ב ד&quot;ה על) וה'''ר&quot;ן''' (קנ ב ד&quot;ה בשלמא) וה'''ריטב&quot;א''' (קנ ב ד&quot;ה משכחת) בחידושיהם כתבו דברי התוס' בסגנונו של הרמב&quot;ן, אך בדבריהם משמע שגם האיסור להחשיך על התחום הוא משום דמוכחא מילתא [ולא הזכירו את הביטוי 'עובדין דחול'], וניתן להבין בדבריהם שאם לא מוכחא מילתא, אף להחשיך מותר. ומ&quot;מ בדבריהם מודגש שההליכה לשדה שבתוך התחום האסורה, היא דווקא בשדה שצריכה ניר ועיבוד, שאז ניכר שלצורך כן הוא בא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''רשב&quot;א''' (קנ ב ד&quot;ה על) וה'''ר&quot;ן''' (קנ ב ד&quot;ה בשלמא) וה'''ריטב&quot;א''' (קנ ב ד&quot;ה משכחת) בחידושיהם כתבו דברי התוס' בסגנונו של הרמב&quot;ן, אך בדבריהם משמע שגם האיסור להחשיך על התחום הוא משום דמוכחא מילתא [ולא הזכירו את הביטוי 'עובדין דחול'], וניתן להבין בדבריהם שאם לא מוכחא מילתא, אף להחשיך מותר. ומ&quot;מ בדבריהם מודגש שההליכה לשדה שבתוך התחום האסורה, היא דווקא בשדה שצריכה ניר ועיבוד, שאז ניכר שלצורך כן הוא בא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגן אברהם''' (שז יג) נתקשה בדברי השלחן ערוך שכתב בסוף התחום אסור משום דמנכרא מילתא [שמקורם במגיד משנה והם בעצם דברי הרשב&quot;א והרמב&quot;ן], שהרי מהגמ' בעירובין מוכח שאף בסוף התחום לא מינכרא מילתא, כההוא שהולך לערב מיו&quot;ט לשבת, אלא שטעם האיסור בסוף התחום הוא משום שמזמין עצמו לעשות איסור, ועל זה כתבו התוס' שבתוך התחום, שלא מינכרא מילתא, מותר, אבל בסוף התחום לעולם אסור, אפילו בלא מנכרא מילתא, שבזה אסרו את עצם ההליכה, כמו הדיבור. ונשאר בצ&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגן אברהם''' (שז יג) נתקשה בדברי השלחן ערוך שכתב בסוף התחום אסור משום דמנכרא מילתא [שמקורם במגיד משנה והם בעצם דברי הרשב&quot;א והרמב&quot;ן], שהרי מהגמ' בעירובין מוכח שאף בסוף התחום לא מינכרא מילתא, כההוא שהולך לערב מיו&quot;ט לשבת, אלא שטעם האיסור בסוף התחום הוא משום שמזמין עצמו לעשות איסור, ועל זה כתבו התוס' שבתוך התחום, שלא מינכרא מילתא, מותר, אבל בסוף התחום לעולם אסור, אפילו בלא מנכרא מילתא, שבזה אסרו את עצם ההליכה, כמו הדיבור. ונשאר בצ&quot;ע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=208 (שו ב)] וב'''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=117 (שז כד)]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=208 (שו ב)] וב'''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=117 (שז כד)]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו לחלק דשאני גבי עירוב, שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביו</del>&quot;ט שחל להיות בער&quot;ש, ואינו ניכר שהולך שם כדי לערב, דלא מסקי אינשי שהולך בשביל כך, מה שאין כן בהולך בשבת לצורך עסקי מוצאי שבת, ניכרת הליכתו לצורך עסקיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו לחלק דשאני גבי עירוב, שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[יו</ins>&quot;ט שחל להיות בער&quot;ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ואינו ניכר שהולך שם כדי לערב, דלא מסקי אינשי שהולך בשביל כך, מה שאין כן בהולך בשבת לצורך עסקי מוצאי שבת, ניכרת הליכתו לצורך עסקיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג&quot;א בדברי המ&quot;מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג&quot;א בדברי המ&quot;מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}.</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1685&oldid=prev א.א ב־09:01, 3 בפברואר 2016 2016-02-03T09:01:33Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:01, 3 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש&quot;י''' שם (קנ א ד&quot;ה אין מחשיכין).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש&quot;י''' שם (קנ א ד&quot;ה אין מחשיכין).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור נוסף לאיסור כעין זה של הליכה בשבת שנוי גם בברייתא המובאת ב</del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גמרא</del>''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=38b&amp;format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לילך בתוך שדהו לראות מה היא צריכה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושלא לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===צרכי מצוה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מובא שאם מחשיך על התחום לצרכי מצוה, כגון לצרכי כלה או מת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונראה </del>לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת. וכן משמע ב'''תוספתא''' (שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא ב'''מדרש רבה''' [מרגליות] (בהר לד טז), וב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=121 (ישעיה תצו ד&quot;ה אם תשיב)].&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הבאת בהמה===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''תוספתא''' (שבת יח ו) וב'''ברייתא''' (שבת קנא א) כתוב שאין מחשיכין על התחום להביא בהמה, אבל יכול לקרוא לה שתבוא בעצמה. וכתבו '''תוספות''' (קנא א ד&quot;ה אין) שמדובר בבהמה שאינה יכולה לבוא בעצמה, אלא צריך לשאתה ולכן אפילו יש מחיצות אסור משום מוקצה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;עוד כתבו תוס' שם שיש ספרים שגורסים ''מחשיכין', והטעם שמותר לפי שאם היה מחיצות היה יכול להביאה, וכמ&quot;ש הגמרא לגבי פירות תלושים. וגירסה זו היתה כנראה לפני ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כד ג) שכתב להיתרא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרמב&quot;ם שמותר להחשיך להביא בהמה, ובדעת יש אומרים הביא שאם אינה יכולה ללכת ברגליה אסור, וכדברי התוס'. והביא ה'''משנה ברורה''' (ד) הערת האחרונים שכולי עלמא מודים בזה, ומה שכתב מרן זה בשם יש אומרים הוא מפני שלא נמצא להדיא בעוד פוסק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===טיול בשדהו ועל פתח המדינה=== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור נוסף לאיסור כעין זה של הליכה בשבת שנוי גם בברייתא המובאת ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=38b&amp;format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לילך בתוך שדהו לראות מה היא צריכה, ושלא לטייל על פתח המדינה כדי </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיכנס למרחץ מיד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מהות האיסור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נראה </ins>לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שהוא איסור ההחשכה</ins>. וכן משמע ב'''תוספתא''' (שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא ב'''מדרש רבה''' [מרגליות] (בהר לד טז), וב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=121 (ישעיה תצו ד&quot;ה אם תשיב)].&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וראה [[#עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא|להלן]] שנראה שכן למד ה'חיי אדם'''</ins>. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מעשה בחסיד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מעשה בחסיד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונזכר </del>ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החשיך </del>אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וממה שהגמ' </del>הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שזהו </del>אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכשנזכר </ins>ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוב שהחשיך </ins>אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שיצא לראות מה היא צריכה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא&quot;כ ממה שהגמרא </ins>הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא </ins>אותו איסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו איסור ההחשכה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>ולכאורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע </del>שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכמת </del>שלמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמהרש</del>&quot;א בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל שדיבור אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמ' </del>הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;והנראה בזה </del>שהאיסור הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצירוף </del>של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך על מנת לראות עסקיו, זהו שאסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה נראה לומר </ins>שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''חכמת </ins>שלמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' וה'''מהרש</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל שדיבור אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבבלי </ins>הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שזו ודאי חומרא יתרה</ins>.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן נראה </ins>שהאיסור הוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף </ins>של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>על מנת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>לראות עסקיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או לעסוק בהם בצאת השבת</ins>, זהו שאסור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1671&oldid=prev א.א ב־16:00, 2 בפברואר 2016 2016-02-02T16:00:38Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:00, 2 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות חז&quot;ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות חז&quot;ל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסוק </del>(ישעיהו נח יג) &quot;אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר&quot;, ולמדו מזה חז&quot;ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז&quot;ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור או לצורך עסקיו, וכפי שיתבאר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''נביא''' </ins>(ישעיהו נח יג) &quot;אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר&quot;, ולמדו מזה חז&quot;ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז&quot;ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור או לצורך עסקיו, וכפי שיתבאר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה </del>(שבת כג ב) שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לסוף התחום ולהמתין שם עד חשיכה] ע&quot;מ לצאת בצאת השבת לשכור פועלים או להביא פירות, אך אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמרא </del>(שבת קנ ב) מבואר שאף להחשיך כדי להביא פירות מחוץ לתחום, אם הם פירות תלושים, מותר, שאף שההבאה מחוץ לתחום אסורה, מ&quot;מ יש דרך לעשותה בהיתר, כגון אם היו מחיצות בדרך מותר היה להביאם, והמשנה שאוסרת מדברת דווקא בפירות מחוברים שיש איסור בקטיפתם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''משנה''' </ins>(שבת כג ב) שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לסוף התחום ולהמתין שם עד חשיכה] ע&quot;מ לצאת בצאת השבת לשכור פועלים או להביא פירות, אך אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''גמרא''' </ins>(שבת קנ ב) מבואר שאף להחשיך כדי להביא פירות מחוץ לתחום, אם הם פירות תלושים, מותר, שאף שההבאה מחוץ לתחום אסורה, מ&quot;מ יש דרך לעשותה בהיתר, כגון אם היו מחיצות בדרך מותר היה להביאם, והמשנה שאוסרת מדברת דווקא בפירות מחוברים שיש איסור בקטיפתם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון רש&quot;י שם (קנ א ד&quot;ה אין מחשיכין).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם (קנ א ד&quot;ה אין מחשיכין).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לאיסור כעין זה של הליכה בשבת שנוי גם בברייתא המובאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא </del>[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=38b&amp;format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לילך בתוך שדהו לראות מה היא צריכה, ושלא לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לאיסור כעין זה של הליכה בשבת שנוי גם בברייתא המובאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''גמרא''' </ins>[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=38b&amp;format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לילך בתוך שדהו לראות מה היא צריכה, ושלא לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת. וכן משמע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוספתא </del>(שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במדרש </del>רבה [מרגליות] (בהר לד טז), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובילקוט </del>שמעוני [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=121 (ישעיה תצו ד&quot;ה אם תשיב)].&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת. וכן משמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''תוספתא''' </ins>(שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מדרש </ins>רבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[מרגליות] (בהר לד טז), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''ילקוט </ins>שמעוני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=121 (ישעיה תצו ד&quot;ה אם תשיב)].&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מעשה בחסיד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מעשה בחסיד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמרא </del>בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה ונזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא החשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם. וממה שהגמ' הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שזהו אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''גמרא''' </ins>בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה ונזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא החשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם. וממה שהגמ' הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שזהו אותו איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכאורה משמע שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך החכמת שלמה והמהרש&quot;א בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל שדיבור אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בגמ' הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכאורה משמע שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך החכמת שלמה והמהרש&quot;א בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל שדיבור אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בגמ' הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והנראה בזה שהאיסור הוא בצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך על מנת לראות עסקיו, זהו שאסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והנראה בזה שהאיסור הוא בצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך על מנת לראות עסקיו, זהו שאסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בשבת לא מפורש מקור לאיסור ההחשכה, אבל בעירובין כתב רש&quot;י שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=39&amp;format=pdf (לט א ד&quot;ה מוכחא)] שהוא משום 'ממצוא חפצך', ובדבריו משמע שקאי על הטיול בשדה לראות מה היא צריכה, וכן משמע ממש&quot;כ בשבת קיג. בד&quot;ה ממצוא חפצך, שפירש על זה כגון הטיול בשדהו לידע מה היא צריכה, ולא ציין גם לטיול על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בשבת לא מפורש מקור לאיסור ההחשכה, אבל בעירובין כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=39&amp;format=pdf (לט א ד&quot;ה מוכחא)] שהוא משום 'ממצוא חפצך', ובדבריו משמע שקאי על הטיול בשדה לראות מה היא צריכה, וכן משמע ממש&quot;כ בשבת קיג. בד&quot;ה ממצוא חפצך, שפירש על זה כגון הטיול בשדהו לידע מה היא צריכה, ולא ציין גם לטיול על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמדרש </del>רבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובילקוט </del>שמעוני שם מובא המקור לאיסור ההחשכה מן הפסוק 'אם תשיב משבת רגלך'. ואילו האיסור לצאת לשדהו לראות מה היא צריכה, נלמד מהמלים 'עשות חפצך ביום קדשי'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''מדרש </ins>רבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' וב'''ילקוט </ins>שמעוני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם מובא המקור לאיסור ההחשכה מן הפסוק 'אם תשיב משבת רגלך'. ואילו האיסור לצאת לשדהו לראות מה היא צריכה, נלמד מהמלים 'עשות חפצך ביום קדשי'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטור </del>(אורח חיים שו) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשלחן </del>ערוך (שו א) העתיקו כדברי רש&quot;י, את הפס' ממצוא חפצך. אמנם אפשר שהם כתבו כן ככותרת לכל הסימן, וכוונתם שנלמד מכלל הפסוק בישעיה שם, וכעין מה שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם (שבת כד א), שהעתיק תחילה את הפסוק כולו [כמעט] ככותרת לכל האיסורים מסוג זה. ואפשר שזו גם כוונת רש&quot;י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''טור''' </ins>(אורח חיים שו) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''שלחן </ins>ערוך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שו א) העתיקו כדברי רש&quot;י, את הפס' ממצוא חפצך. אמנם אפשר שהם כתבו כן ככותרת לכל הסימן, וכוונתם שנלמד מכלל הפסוק בישעיה שם, וכעין מה שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שבת כד א), שהעתיק תחילה את הפסוק כולו [כמעט] ככותרת לכל האיסורים מסוג זה. ואפשר שזו גם כוונת רש&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם האיסור הוא דווקא בסוף התחום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם האיסור הוא דווקא בסוף התחום==</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1667&oldid=prev א.א ב־15:47, 2 בפברואר 2016 2016-02-02T15:47:09Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:47, 2 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מעשה בחסיד===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובגמרא בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה ונזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא החשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם. וממה שהגמ' הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שזהו אותו איסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובגמרא בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה ונזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא החשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם. וממה שהגמ' הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שזהו אותו איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכאורה משמע שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. וכן מתבאר מתוך החכמת שלמה והמהרש&quot;א בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל שדיבור אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך לראות צרכי הכרם [ובאמת בגמ' הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכאורה משמע שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), </ins>וכן מתבאר מתוך החכמת שלמה והמהרש&quot;א בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי&quot;ל שדיבור אסור והרהור מותר, מ&quot;מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו&quot;ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי </ins>לראות צרכי הכרם [ובאמת בגמ' הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;והנראה בזה שהאיסור הוא בצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך על מנת לראות עסקיו, זהו שאסור</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&amp;st=&amp;pgnum=325&amp;hilite= (ס ב)] שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לגבי טיול בשדה לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג&quot;א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם,שמסתימת השו&quot;ע מבואר שכל עיון בנכסיו אסור, וגם תוס' לא חילקו בין מינכר ללא מינכר אלא לגבי הליכה למרחץ בפתח המדינה, אבל לענין עיון בעסקיו זהו דין אחר ואסור אף באינו מינכר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&amp;st=&amp;pgnum=325&amp;hilite= (ס ב)] שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לגבי טיול בשדה לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג&quot;א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם,שמסתימת השו&quot;ע מבואר שכל עיון בנכסיו אסור, וגם תוס' לא חילקו בין מינכר ללא מינכר אלא לגבי הליכה למרחץ בפתח המדינה, אבל לענין עיון בעסקיו זהו דין אחר ואסור אף באינו מינכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|חיי אדם}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ב'''באור הלכה''' דחה דבריו, וגם כתב דמ&quot;מ מילתא דרבנן הוא ויש לסמוך על הפוסקים המקלים. ויש להוסיף עוד, שהרי דין זה כתב הבית יוסף (שז) מהמגיד משנה, ומקורו ברמב&quot;ן וברשב&quot;א כמבואר שם והם תולים במינכרא כמו שכתב בחיי&quot;א עצמו, וא&quot;כ ודאי שזו גם כוונת מרן, ואיך כתב החיי&quot;א שמרן מחמיר אף בלא מינכרא מילתא. ולו יהי שהרמב&quot;ם והסמ&quot;ג סוברים כן, אבל אין זו דעת השו&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ב'''באור הלכה''' דחה דבריו, וגם כתב דמ&quot;מ מילתא דרבנן הוא ויש לסמוך על הפוסקים המקלים. ויש להוסיף עוד, שהרי דין זה כתב הבית יוסף (שז) מהמגיד משנה, ומקורו ברמב&quot;ן וברשב&quot;א כמבואר שם והם תולים במינכרא כמו שכתב בחיי&quot;א עצמו, וא&quot;כ ודאי שזו גם כוונת מרן, ואיך כתב החיי&quot;א שמרן מחמיר אף בלא מינכרא מילתא. ולו יהי שהרמב&quot;ם והסמ&quot;ג סוברים כן, אבל אין זו דעת השו&quot;ע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1666&oldid=prev א.א: /* האם האיסור הוא דווקא בסוף התחום */ 2016-02-02T15:37:57Z <p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם האיסור הוא דווקא בסוף התחום</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:37, 2 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג&quot;א בדברי המ&quot;מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג&quot;א בדברי המ&quot;מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם מדברי הרשב&quot;א, ועוד יותר מדברי הרמב&quot;ן, מבואר שאינו ענין זה לזה, דמה שכתב הרשב&quot;א משום חשדא זהו דווקא בהולך בגינתו שבתוך התחום, שניכר שעושה כן לצורך עסקיו, וכגון בשדה שצריכה עיבוד, וכמבואר בדבריהם, ובזה בליכא חשדא שרי, כגון שהולך לתלוש פירות. אבל בהליכה לסוף התחום לא הזכירו חשד, אלא רק שמינכרא מילתא, וזה שייך לעצם ההחשכה, ואף שהאיסור הוא מצד 'מצוא חפצך', דהיינו שמתעסק בעסקים של חול, כשמחשיך בסוף התחום, ניכר יותר שעושה כן.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם מדברי הרשב&quot;א, ועוד יותר מדברי הרמב&quot;ן, מבואר שאינו ענין זה לזה, דמה שכתב הרשב&quot;א משום חשדא זהו דווקא בהולך בגינתו שבתוך התחום, שניכר שעושה כן לצורך עסקיו, וכגון בשדה שצריכה עיבוד, וכמבואר בדבריהם, ובזה בליכא חשדא שרי, כגון שהולך לתלוש פירות. אבל בהליכה לסוף התחום לא הזכירו חשד, אלא רק שמינכרא מילתא, וזה שייך לעצם ההחשכה, ואף שהאיסור הוא מצד 'מצוא חפצך', דהיינו שמתעסק בעסקים של חול, כשמחשיך בסוף התחום, ניכר יותר שעושה כן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן כתב ב'''באור הלכה''' (שו ד&quot;ה וכן אין) בשם הרבה אחרונים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוצא אם כן לדינא </del>שהחשכה בסוף התחום לעולם אסורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממצוא </del>חפצך, דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר מזה, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (שז מ) </ins>שהחשכה בסוף התחום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצורך דבר האסור בשבת כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות, </ins>לעולם אסורה משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ'מצוא </ins>חפצך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>, דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל בתוך התחום אינו אסור אלא אם כן ניכר שהוא חושב לעשות בה איזו פעולה, כגון שהיא עומדת לפני החרישה או הקצירה וכד</ins>'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד כתב שם </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לט</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאף בתוך </ins>התחום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמותר להחשיך כדי לתלוש פירות</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם עומד אצל הגינה וניכר שרוצה לעשות בה פעולה במוצאי שבת </ins>אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר '</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'חיי אדם''' [http://beta</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&amp;st=&amp;pgnum=325&amp;hilite= </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס ב</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על </del>התחום, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל לעיין בנכסיו, </del>אסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג&quot;א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם</del>.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&amp;st=&amp;pgnum=325&amp;hilite= (ס ב)] שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לגבי טיול בשדה לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם,שמסתימת השו"ע מבואר שכל עיון בנכסיו אסור, וגם תוס' לא חילקו בין מינכר ללא מינכר אלא לגבי הליכה למרחץ בפתח המדינה, אבל לענין עיון בעסקיו זהו דין אחר ואסור אף באינו מינכר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אבל ב'''באור הלכה''' דחה דבריו, וגם כתב דמ"מ מילתא דרבנן הוא ויש לסמוך על הפוסקים המקלים. ויש להוסיף עוד, שהרי דין זה כתב הבית יוסף (שז) מהמגיד משנה, ומקורו ברמב"ן וברשב"א כמבואר שם והם תולים במינכרא כמו שכתב בחיי"א עצמו, וא"כ ודאי שזו גם כוונת מרן, ואיך כתב החיי"א שמרן מחמיר אף בלא מינכרא מילתא. ולו יהי שהרמב"ם והסמ"ג סוברים כן, אבל אין זו דעת השו"ע.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===להחשיך כשאין כוונתו לפעולה אסורה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''באר היטב''' (יג) שמותר להחשיך כדי ללכת אחר כך בלילה, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (מ). וזה פשוט מן המשנה שאומרת שמותר להחשיך כדי לשמור פירות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8&diff=1663&oldid=prev א.א ב־14:28, 2 בפברואר 2016 2016-02-02T14:28:30Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:28, 2 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' (שז ט) העתיק דברי התוס' להלכה, וכתב שמותר לילך תוך התחום על מנת לתלוש פירות מגינתו אחר חשיכה, דדוקא בסוף התחום אסור משום דמינכרא מילתא. ואף שלעיל (שו א) כתב לאסור לעיין נכסיו לראות מה צריך למחר, כתב ה'''מגן אברהם''' (שו א, שז יג) ששם ניכר שעושה כן לצורך עבודה של מחר ואתי לידי חשד, וכן הסכים המשנה ברורה (שו א, שז מ).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' (שז ט) העתיק דברי התוס' להלכה, וכתב שמותר לילך תוך התחום על מנת לתלוש פירות מגינתו אחר חשיכה, דדוקא בסוף התחום אסור משום דמינכרא מילתא. ואף שלעיל (שו א) כתב לאסור לעיין נכסיו לראות מה צריך למחר, כתב ה'''מגן אברהם''' (שו א, שז יג) ששם ניכר שעושה כן לצורך עבודה של מחר ואתי לידי חשד, וכן הסכים המשנה ברורה (שו א, שז מ).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגן אברהם''' (שז יג) נתקשה בדברי השלחן ערוך שכתב בסוף התחום אסור משום דמנכרא מילתא [שמקורם במגיד משנה והם בעצם דברי הרשב&quot;א והרמב&quot;ן], שהרי מהגמ' בעירובין מוכח שאף בסוף התחום לא מינכרא מילתא, כההוא שהולך לערב, אלא שטעם האיסור בסוף התחום הוא משום שמזמין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>עצמו לעשות איסור, ועל זה כתבו התוס' שבתוך התחום, שלא מינכרא מילתא, מותר, אבל בסוף התחום לעולם אסור, שבזה אסרו את עצם ההליכה, כמו הדיבור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגן אברהם''' (שז יג) נתקשה בדברי השלחן ערוך שכתב בסוף התחום אסור משום דמנכרא מילתא [שמקורם במגיד משנה והם בעצם דברי הרשב&quot;א והרמב&quot;ן], שהרי מהגמ' בעירובין מוכח שאף בסוף התחום לא מינכרא מילתא, כההוא שהולך לערב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיו&quot;ט לשבת</ins>, אלא שטעם האיסור בסוף התחום הוא משום שמזמין עצמו לעשות איסור, ועל זה כתבו התוס' שבתוך התחום, שלא מינכרא מילתא, מותר, אבל בסוף התחום לעולם אסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אפילו בלא מנכרא מילתא</ins>, שבזה אסרו את עצם ההליכה, כמו הדיבור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ונשאר בצ&quot;ע.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=208 (שו ב)] וב'''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=117 (שז כד)] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תירצו לחלק דשאני גבי עירוב, שהוא ביו&quot;ט שחל להיות בער&quot;ש, ואינו ניכר שהולך שם כדי לערב, דלא מסקי אינשי שהולך בשביל כך, מה שאין כן בהולך בשבת לצורך עסקי מוצאי שבת, ניכרת הליכתו לצורך עסקיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג&quot;א בדברי המ&quot;מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם מדברי הרשב&quot;א, ועוד יותר מדברי הרמב&quot;ן, מבואר שאינו ענין זה לזה, דמה שכתב הרשב&quot;א משום חשדא זהו דווקא בהולך בגינתו שבתוך התחום, שניכר שעושה כן לצורך עסקיו, וכגון בשדה שצריכה עיבוד, וכמבואר בדבריהם, ובזה בליכא חשדא שרי, כגון שהולך לתלוש פירות. אבל בהליכה לסוף התחום לא הזכירו חשד, אלא רק שמינכרא מילתא, וזה שייך לעצם ההחשכה, ואף שהאיסור הוא מצד 'מצוא חפצך', דהיינו שמתעסק בעסקים של חול, כשמחשיך בסוף התחום, ניכר יותר שעושה כן. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוצא אם כן לדינא שהחשכה בסוף התחום לעולם אסורה, משום ממצוא חפצך, דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&amp;st=&amp;pgnum=325&amp;hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג&quot;א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&amp;st=&amp;pgnum=325&amp;hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג&quot;א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם.  </div></td></tr> </table> א.א