https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94?feed=atom
האם נוהג איסור ריבית בעבדים שטרות וקרעות ופחות משווה פרוטה - היסטוריית גרסאות
2026-04-20T22:36:55Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.37.0
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94&diff=19237&oldid=prev
יצחק 222 ב־22:54, 13 בפברואר 2022
2022-02-13T22:54:41Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:54, 14 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנין לרבות כל דבר ת"ל 'נשך כל דבר אשר ישך'</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סוגיית הגמרא ==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כט) </del>ריבית בקרקע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>התוס' מסקי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאיכא הכא </del>"כלל ופרט וכלל" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן </del>ממעטינן קרקעות מדין ריבית, וכ"כ הרא"ש והנמו"י. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומבארים התוס</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרא</del>"ש דהא דממעטינן קרקע מריבית היינו דוקא הלואת קרקע בקרקע כגון שהלוהו עשר גפנים טעונות בי"א, אבל אם הלוה כסף ע"מ לקבל קרקע בריבית זה אסור מדאורייתא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא (ב"מ סא,) דורשת הגמרא: "</ins>מנין לרבות כל דבר ת"ל 'נשך כל דבר אשר ישך' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", עפ"ז דנו הראשונים האם ישנם דברים בהם אינו נוהג איסור רבית כדלהלן.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ובהג</del>' רע"א על השו"ע ריש סי' קסא דייק דתלוש ולבסוף חברו כגון בית חשיב כקרקע לעניין זה, ודייק כן מהתוס' בסוגיין). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל) ריבית בפחות מש"פ: מהאי </del>טעמא דבענין דבר המטלטל וגופו ממון כתבו התוס' דממעטינן נמי פחות מש"פ דלא הוי ממון וכן דעת הרא"ש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>ריבית בקרקע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא) </del>ריבית בעבדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושטרות: </del>לכאורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיון </del>דילפינן מ"כלל ופרט וכלל" יש לנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפטור </del>גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבדים ושטרות </del>אבל כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</del>"ש דליכא למעוטינהו דלא שייך ריבית אלא בהלואה דבר שניתן להוצאה ולפרוע אחר במקומן אבל בשאלה לא שייך ריבית אלא שכירות מקרי. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוס' מסקי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דהדרשא דהכא היא דרשא במידת </ins>"כלל ופרט וכלל" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתבו דלכן </ins>ממעטינן קרקעות מדין ריבית, וכ"כ הרא"ש והנמו"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אומנם דעת הרשב"א שיש איסור דאורייתא גם בהלוואת קרקע</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אומנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הב</del>"י הקשה ע"ז דהא שפיר משכחת גם בעבדים שנותן לו אחד ע"מ שיתן לו שנים במקומן? ועכ"פ מסיק דאפשר דמדרבנן אסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והט</del>"ז כתב דודאי מדרבנן אסור וכ"כ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגר</del>"א בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר</del>"ן בכתובות דלא גרע מריבית דברים, וכן דעת רוב הפוסקים אף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דהב</del>"ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשע</del>"ד ס"ל דאפי' מדרבנן ליכא איסור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ולגבי </del>שטרות כתב הב"י דודאי לא שייך למעט דחשיב שמלוהו גוף הממון ואסור מדאורייתא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק ההלכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: אף שדעת התוס</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרא"ש והנמו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י שאין איסור ריבית מדאורייתא בהלואת קרקע ובפחות מש"פ איכא פוסקים דפליגי </del>ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ז </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ"ה והרשב"</del>א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וס"ל דאסור </del>מדאורייתא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסק הש"ע </del>וכן כתב הש"ך שיש להחמיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן הסכימו האחרונים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== באיזה אופן מדובר בהלוואת קרקע ===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביארו ה'''תוס'''' וה''</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רא</ins>"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>דהא דממעטינן קרקע מריבית היינו דוקא הלואת קרקע בקרקע כגון שהלוהו עשר גפנים טעונות בי"א, אבל אם הלוה כסף ע"מ לקבל קרקע בריבית זה אסור מדאורייתא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובהג' רע"א הביא בשם השטמ"ק אופן נוסף בהלוואת קרקע בקרקע, כגון שהלוהו קרקע זו ע"מ שיחזירנו קרקע זו בתוספת בית רובע, או שיתן לו קרקע אחרת כיוצא בה בתוספת בית רובע, (דבכה"ג לא הוי כשכירות כיון שרשאי ליתן לו קרקע אחת, וגם לא הוי כחליפין כיון שרשאי להחזיר לו קרקע זו), אך כתב רע"א להוכיח מתוס' לקמן (סט,ב) דס"ל דבאופן כזה אכתי נחשב כשכירות ולא כהלוואה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== תלוש ולבסוף חברו ===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהג</ins>' רע"א על השו"ע ריש סי' קסא דייק דתלוש ולבסוף חברו כגון בית חשיב כקרקע לעניין זה, ודייק כן מהתוס' בסוגיין). </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== פחות משוה פרוטה ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומהאי </ins>טעמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גופיה </ins>דבענין דבר המטלטל וגופו ממון כתבו התוס' דממעטינן נמי פחות מש"פ דלא הוי ממון וכן דעת הרא"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אומנם דעת הרמ"ה והרשב"א דריבית אסורה מדאורייתא בכל דבר גם בפחות משוה פרוטה, ובבאור הגר"א (קסא,ב) דייק מהטור שדעת הרמ"ה בקרקע כהתוס' אבל בפחות משוה פרוטה חולק עליהם, דח"ש אסור מה"ת, וגם לא ממיעט מכלל ופרט אלא עבדים וקרקעות</ins>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>ריבית בעבדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטות דלעיל </ins>דילפינן מ"כלל ופרט וכלל" יש לנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למעט </ins>גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבדים </ins>אבל כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רא</ins>"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>דליכא למעוטינהו דלא שייך ריבית אלא בהלואה דבר שניתן להוצאה ולפרוע אחר במקומן אבל בשאלה לא שייך ריבית אלא שכירות מקרי. אומנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ב</ins>"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (סימן קסא) </ins>הקשה ע"ז דהא שפיר משכחת גם בעבדים שנותן לו אחד ע"מ שיתן לו שנים במקומן? ועכ"פ מסיק דאפשר דמדרבנן אסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''ט</ins>"ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (שם, סק"א) </ins>כתב דודאי מדרבנן אסור וכ"כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גר</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ר</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בכתובות דלא גרע מריבית דברים, וכן דעת רוב הפוסקים אף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דה'''ב</ins>"ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' וה'''שע</ins>"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>ס"ל דאפי' מדרבנן ליכא איסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== שטרות ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי </ins>שטרות כתב הב"י דודאי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכ"ע </ins>לא שייך למעט דחשיב שמלוהו גוף הממון ואסור מדאורייתא.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>פסק ההלכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה''</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו</ins>"ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קסא,</ins>א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכריע להלכה שריבית נוהגת </ins>מדאורייתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכל דבר</ins>, וכן כתב הש"ך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם הב"ח </ins>שיש להחמיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ווכן נראה דעת המחבר והרמ"א</ins>.</div></td></tr>
</table>
יצחק 222
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94&diff=19236&oldid=prev
יצחק 222: יצירת דף עם התוכן "מנין לרבות כל דבר ת"ל 'נשך כל דבר אשר ישך' כט) ריבית בקרקע: התוס' מסקי דאיכא הכא "כלל ופרט וכלל" ולכן ממעטינן קרקעות מדין ריבית, וכ"כ הרא"ש והנמו"י. ומבארים התוס' והרא"ש דהא דממעטינן קרקע מריבית היינו דוקא הלואת קרקע בקרקע כגון שהלוהו עשר גפנים טעונות בי"א, אבל..."
2022-02-13T22:26:19Z
<p>יצירת דף עם התוכן "מנין לרבות כל דבר ת"ל 'נשך כל דבר אשר ישך' כט) ריבית בקרקע: התוס' מסקי דאיכא הכא "כלל ופרט וכלל" ולכן ממעטינן קרקעות מדין ריבית, וכ"כ הרא"ש והנמו"י. ומבארים התוס' והרא"ש דהא דממעטינן קרקע מריבית היינו דוקא הלואת קרקע בקרקע כגון שהלוהו עשר גפנים טעונות בי"א, אבל..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מנין לרבות כל דבר ת"ל 'נשך כל דבר אשר ישך'<br />
כט) ריבית בקרקע: התוס' מסקי דאיכא הכא "כלל ופרט וכלל" ולכן ממעטינן קרקעות מדין ריבית, וכ"כ הרא"ש והנמו"י. ומבארים התוס' והרא"ש דהא דממעטינן קרקע מריבית היינו דוקא הלואת קרקע בקרקע כגון שהלוהו עשר גפנים טעונות בי"א, אבל אם הלוה כסף ע"מ לקבל קרקע בריבית זה אסור מדאורייתא.<br />
(ובהג' רע"א על השו"ע ריש סי' קסא דייק דתלוש ולבסוף חברו כגון בית חשיב כקרקע לעניין זה, ודייק כן מהתוס' בסוגיין). <br />
ל) ריבית בפחות מש"פ: מהאי טעמא דבענין דבר המטלטל וגופו ממון כתבו התוס' דממעטינן נמי פחות מש"פ דלא הוי ממון וכן דעת הרא"ש.<br />
לא) ריבית בעבדים ושטרות: לכאורה כיון דילפינן מ"כלל ופרט וכלל" יש לנו לפטור גם בעבדים ושטרות אבל כתב הרא"ש דליכא למעוטינהו דלא שייך ריבית אלא בהלואה דבר שניתן להוצאה ולפרוע אחר במקומן אבל בשאלה לא שייך ריבית אלא שכירות מקרי. <br />
(אומנם הב"י הקשה ע"ז דהא שפיר משכחת גם בעבדים שנותן לו אחד ע"מ שיתן לו שנים במקומן? ועכ"פ מסיק דאפשר דמדרבנן אסור והט"ז כתב דודאי מדרבנן אסור וכ"כ הגר"א בשם הר"ן בכתובות דלא גרע מריבית דברים, וכן דעת רוב הפוסקים אף דהב"ח והשע"ד ס"ל דאפי' מדרבנן ליכא איסור, ולגבי שטרות כתב הב"י דודאי לא שייך למעט דחשיב שמלוהו גוף הממון ואסור מדאורייתא).<br />
פסק ההלכה: אף שדעת התוס' והרא"ש והנמו"י שאין איסור ריבית מדאורייתא בהלואת קרקע ובפחות מש"פ איכא פוסקים דפליגי ע"ז (הרמ"ה והרשב"א) וס"ל דאסור מדאורייתא, וכן פסק הש"ע וכן כתב הש"ך שיש להחמיר וכן הסכימו האחרונים.</div>
יצחק 222