https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94?feed=atom 2026-06-23T03:18:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=20757&oldid=prev 2024-11-21T19:29:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:29, 21 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> {{תחרות כתיבה}}</del>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הסוגיא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הסוגיא ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=19415&oldid=prev 2022-04-13T10:52:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 13 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> {{תחרות כתיבה}}</ins>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הסוגיא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הסוגיא ==</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=19273&oldid=prev 2022-03-11T00:21:33Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הערות שוליים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:21, 11 במרץ 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עבודה זרה סב.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עבודה זרה סב.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קידושין נו:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קידושין נו:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:נדרים מז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:נדרים מז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>]]</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=19252&oldid=prev 2022-03-06T22:38:28Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}} דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}<br /> דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.<br /> == מקור הסוגיא ==<br /> === אם תופסים דמיהם ===<br /> בגמרא בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} מבואר שאיסורי הנאה של עבודה זרה ושביעית תופסים דמיהם. בעבודה זרה כל מה שהחליף תמורתו נאסר מהפסוק {{ציטוטון|והיית חרם כמוהו|דברים ז, כו}}, כל שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו, ממילא כל מה שהחליף תמורתו ותמורת חליפיו נאסרים. בפרות שביעית נאסר מהפסוק {{ציטוטון|כי יובל היא קודש תהיה לכם|ויקרא כה, יב}}, מה קודש תופס דמיו ואסור אף פרות שביעית תופס דמיו ואסור ואין לומר שתופס דמיו אך הוא עצמו יוצא לחולין ומותר שמלשון הפסוק {{ציטוטון|תהיה}} אנו לומדים שבהוייתה תהיה, אמנם רק פרות השבעית עצמם והחליפים האחרונים נתפסים בקדושה וכגון שהחליף שביעית תמורת בשר ותמורת הבשר דגים, רק הפרות שביעית והדגים נאסרים אך הבשר יוצא שוב לחולין מה שאין כן בעבודה זרה שבאופן כזה גם הבשר נאסר. ומבואר בגמ' שרק בשביעית ועבודה זרה אך שאר איסורי הנאה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> === דמי איסור הנאה ===<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש בערלה וכלאי הכרם אינה מקודשת, אך אם מכרן וקידש בדמיהם מקודשת. מכאן יש לדון האם כתוב שמותר להשתמש בדמי האיסור הנאה לקידושין וכדו' היות ואינם תופסים דמיהם. ובראשונים מצינו בזה כמה שיטות וכפי שיבאורו לקמן. <br /> <br /> נידון דומה מצאנו בגמרא בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|א|מז, א}} האם הנודר הנאה מפרות מסוימים אם מותר לו להנות מחליפיו ושורש הנידון האם חיליפים כגידולים וגידולי איסור הנאה אסורים, או שאינם כגידולים וממילא חליפיו מותרים. דעת רבא שניתן לומר שכל ההיתר הוא רק בדיעבד אבל לכתחילה אסור ונחלקו הראשונים בביאור הדברים האם לכתחילה אסור להחליף אך אם החליף החליפים עצמם מותרים או שלכתחילה החליפים עצמם אסורים אך אם השתמש בהם לקדש בהם אשה וכדו' רק באופן כזה מותרים. ודעותיהם מובאים לקמן.<br /> == דעות הראשונים ==<br /> === דין דמי איסור הנאה ===<br /> מבואר בראשונים שיש לחלק בדין דמי איסור הנאה בין המוכר לאחרים שקיבלו את הדמים מהמוכר, שלגבי אחרים הדמים מותרים לכו&quot;ע אך לגבי המוכר עצמו מצינו בזה כמה שיטות:<br /> ==== שיטת רש&quot;י ====<br /> דעת '''רש&quot;י''' בחולין {{בבלי|חולין|ד|ב|ד, ב ד&quot;ה מפני}} שיהודי עובר עבירה שהחליף חמץ שעבר עליו הפסח{{הערה|ובשלב זה הגמ' הבינה כדעת רבי יהודה שאסור בהנאה מדאורייתא}} בחמצו של נכרי שמותר לאחרים להנות מהחמץ הזה אך למחליף עצמו דעת רש&quot;י שאסור לו להנות 'דאי לאו דיהבי לאינו יהודי לא הוה יהיב ליה אינו יהודי דידיה' והיינו שהיות וכל הדמים הללו לא הגיעו אליו אלא מחמת המכירה של האיסורי הנאה ממילא הרי זה כמו שנהנה מהאיסור הנאה עצמו ולכן אסור לו להנות מהם. ומוכיח את שיטתו ממה שמבואר במשנה בפסחים {{בבלי|פסחים|לא|ב|לא, ב}} שהמזיק חמץ בפסח פטור ואם נאמר שיש לו אפשרות למוכרו ולהנות מדמיו אם כן יש בחמץ שוויות ממון ומדוע המזיק פטור? ובהכרח שלבעלים אין שום אפשרות להנות מהחמץ ואף אם ימכור הדמים יהיו אסורים. ואף שלמוכר עצמו אסור מבואר ברש&quot;י שלאחרים יהיה מותר והיות ואצל אחרים זה לא הגיע מכח איסור הנאה.<br /> <br /> בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} רש&quot;י מפרש כהנ&quot;ל שהמוכר איסור הנאה ומקדש בדמיו מקודשת שדווקא לו אסור להנות מהדמים דהגיעו לו מחמת האיסור הנאה מה שאין כן לאשה מותר היות ואליה זה לא הגיע מכח האיסור. ו'''התוספות''' שם מבארים בדעת רש&quot;י שכל זה דווקא בקידושי אשה שאין האשה דומה כל כך לחליפי הדמים או מחמת החיוב של פריה ורביה לא גזרו רבנן אך אם השתמש בדמים לקנות בזה חפץ וכדו' החפץ אסור מדרבנן.<br /> ==== שיטת הירושלמי ====<br /> הראשונים{{הערה|ראה ברמב&quot;ן רשב&quot;א וש&quot;ר בחולין ד: בקידושין נו: בעבודה זרה סב. ובעוד מקומות}} הביאו את דעת '''הירושלמי''' בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} על המשנה שמכרן וקידש בדמיהם מקודשת שהסיבה שמקודשת היות ואין הדמים דמי איסור הנאה שכיון שהם אסורים בהנאה אינם שווים ממון ומכירתו אינה מכירה והדמים הללו כגזל או מתנה בידו ולפיכך מותרים וממילא לומד מזה הירושלמי שהמקדש בגזל מקודשת שהרי דמי האיסורי הנאה הם כגזל בידו ומכל מקום מקודשת. הראשונים הביאו את דעת הירושלמי כנגד רש&quot;י שלפי דברי הירושלמי חזינן שדמי איסו&quot;ה מותרים ואף למוכר עצמו ומכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה כיש בהם דמים היות ואין זה דמי איסור הנאה אלא כגזל או מתנה.<br /> <br /> יש מ'''האחרונים'''{{הערה|מחנה אפרים במאכלות אסורות ובשערי יושר ש&quot;א פ&quot;ח - ט}} שהתקשו בדברי הירושלמי אם מכר לגוי מדוע נחשב לגזל בידו והרי לגוי מותר להנות והוא רוצה ומעוניין במכירה הזו? ועל כן הכריחו בדברי הירושלמי שמדובר בדווקא במוכר ליהודי שאינו יודע שזה איסור הנאה וממילא הרי זה מקח טעות והדמים גזל בידו. אך בדברי הראשונים שהביאו את הירושלמי להוכיח כנגד רש&quot;י בהכרח הבינו שהירושלמי מדבר גם באופן שמכר לגוי שרש&quot;י בחולין מדבר באופן שיהודי החליף את חמצו עם גוי ועל זה הבינו שבירושלמי כתוב שזה מותר למחליף ובהכרח הבינו שיסוד דברי הירושלמי אין זה מדין מקח טעות אלא חיסרון מהותי בגוף המכירה שאין בכח המוכר למכור איסורי הנאה היות ואין לו דמים וממילא הדמים בידו כמתנה או כגזל{{הערה|וראה גם בר&quot;ן בע&quot;ז סב. שהביא את דברי הירושלמי ופירש כן שהדמים מתנה בידו}} עוד יש להוכיח שמדברי הירושלמי מבואר שכל זה בשאר איסורי הנאה אך בעבודה זרה ושביעית שתופסים דמיהם הדמים יהיו אסורים אל אף שאין בכוחו למכור ואם נאמר שהירושלמי איירי דווקא ביהודי שאינו יודע יוצא מדברי הירושלמי שגם במקח טעות הדמים נתפסים באיסור עבודה זרה ונסתר מדברי הגמ' בבכורות {{בבלי|בכורות|לז|א|לז, א}} שהמוכר יין נסך הרי זה מקח טעות ויחזיר את דמיו ללוקח ואם זה נתפס באיסור עבודה זרה מה יעזור שיחזיר את הדמים והרי הם אסורים בהנאה? ואולי אפשר לדחוק שם שיחזיר לו דמים אחרים תמורתם.<br /> <br /> ==== שיטת היש אומרים ברש&quot;י ====<br /> רש&quot;י בחולין הביא את דעת היש אומרים שהדמים מותרים למוכר היות ואיסורי הנאה אין תופסים דמיהם, והוכיח כנגדם שאם כן יש שוויות לאיסורי הנאה דיכול למוכרם ולהנות מדמיהם ונסתר מהגמ' שהמזיק איסורי הנאה פטור. וביאור דעת היש אומרים ניתן לומר שס&quot;ל כשיטת הירושלמי שאין כאן מכירה כלל היות ואין אפשרות למכור איסורי הנאה שאינם ממון וממילא הדמים מותרים שאינם אלא מתנה או גזל בידו ועל כן זה לא מחשיב את האיסורי הנאה לדבר שיש בו שוויות. אמנם '''הרשב&quot;א''' ו'''הריטב&quot;א''' בחולין שם דחו את הוכחת רש&quot;י שאע&quot;ג שהמוכר מותר בדמי המכירה מכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה לשווים ממון היות ואסור לו למוכרם או להחליפם והאיסור עצמו גורם לכך שלא יהיה בו שוויות. אמנם מלשון הריטב&quot;א נראה שרק מחמת שאנו מחזיקים שלא יעבור על איסור למכור את האיסורי הנאה אך אם הוא מומר להכעיס נראה שיש לו בזה שוויות ששוב אנו מחזיקים בו שימכור את זה. ולדברי הראשונים הנ&quot;ל נראה שס&quot;ל לדעת היש אומרים שנחשב מכירה ואעפ&quot;כ הדמים מותרים היות ושאר איסורי האנה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> ==== להלכה ====<br /> {{להשלים}}<br /> === למכור איסורי הנאה ===<br /> נידון זה תלוי בנידון הקודם האם שייך למכור איסור הנאה, ששיטת הירושלמי שהובאה לעיל שלא בזה מכירה שאין לו דמים ממילא אין זה מוגדר שמוכר אלא שמביא במתנה אמנם ה'''ראשונים''' הוכיחו מדברי הגמ' בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|ב|מז, ב}} שמבואר שם שחליפי איסור הנאה מותרים רק בדיעבד ולא לכתחילה, ולדברי הירושלמי החליפים עצמם ודאי מותרים שאינם אלא גזל או מתנה בידו ועל כן מבארים שדברי הגמ' איירי על המכירה וההחלפה עצמה שלכתחילה אסור{{הערה|כך פי' שם הריטב&quot;א}} אמנם לדעת רש&quot;י ושאר הראשונים שהבינו ששיך מכירה באיסור הנאה ממילא אסור למכור ומבארים ה'''רא&quot;ש''' וה'''ר&quot;ן''' בנדרים שם שעצם המכירה חשובה כהנאה. כמו כן דעת '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה בדמיהן}} שיש איסור לקדש באיסורי הנאה.<br /> ==== מדאורייתא או מדרבנן ====<br /> נחלקו הראשונים האם האסור למכור או לקדש באיסורי הנאה הוא מדאורייתא או מדרבנן, בריטב&quot;א בחולין {{מ|ד, א}} מבואר שאסור מדאורייתא וממילא מבאר לפי&quot;ז שהיות ואסור לו למכור מגדיר את זה כדבר שאין בו הנאה אל אף שאם ימכור יהיה מותר לו להנות מהדמים שאין תופס דמיו. <br /> === מקדש באיסורי הנאה ===<br /> ==== בשלא כדרך הנאתו ====<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת. והקשו הראשונים מדוע אינה מקודשת והרי יכולה להנות מזה שלא כדרך הנאתו על פי הגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|כה|ב|כה, ב}} שבשלא כדרך הנאתו מותר. ומצינו כמה תשובות בראשונים בישוב קושיה זו: '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|ב|סב, ב ד&quot;ה בדמיהן}} מיישיבים שכשם שאסור למכור דבר האסור בהנאה כמו כן אסור לקדש בזה ודבר שלא שייך למוכרו גם לא ניתן לקדש בו{{הערה|והתחבטו בדבריו מדוע נצרך לב' הסברות, ראה במשנה למלך {{רמב&quot;ם|אישות|ח|ה|אישות פ&quot;ח ה&quot;ה}} ובאבני מילואים {{מ|כח}} ובשערי יושר {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט-י'}}}} ובקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב ד&quot;ה }} מיישב א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' ושאר הראשונים{{הערה|רשב&quot;א ריטב&quot;א ר&quot;ן בקידושין}} בקידושין {{מ|שם}} מיישבים ששלא כדרך הנאתו אסור מדרבנן וממילא אינה מקבלת שווה פרוטה.{{הערה|התוס' בקידושין שם נח: סובר שאי אפשר לקדש באיסורי הנאה דרבנן רק באופן שיש להם עיקר מדאורייתא כחיטי קורדנייתא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|א|ז, א}} אך בדבר שאין לו עיקר דאורייתא כחולין בעזרה ניתן לקדש, ממילא יש לדון מדוע לא מיישב כדעת ש&quot;ר שאסור מדרבנן וניתן לומר שס&quot;ל שבשלא כדרך הנאתו מותר אף מדרבנן וכך ביאר המשנה למלך {{רמבם|יסודי התורה|ה|ח|יסודי התורה ה, ח}} או שצריך לומר ששלא כדרך הנאתו לא חשיב שיש לו עיקר דאורייתא}}<br /> <br /> ==== באפר איסורי הנאה ====<br /> בתמורה {{בבלי|תמורה|לד|א|לד, א}} מבואר שכל הנשרפין אפרן מותר והקשו הראשונים מדוע המקדש באיסו&quot;ה אינה מקודשת והרי יכולה להנות מהאפר? וכמה תירוצים מצינו בראשונים: '''התוספות''' בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מיישבים א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' {{מ|שם}} מיישב שאיירי שאין בזה שווה פרוטה. '''הרשב&quot;א''' {{מ|שם}} מיישב שההנאה של האפר אינה מגוף הדבר ולא שייך לקדש בזה כל זמן שלא קיים ואף שבידו לשרוף מכל מקום לא מהני כשזה שינוי בגוף הדבר. '''הריטב&quot;א''' מיישב שהאפר אינו שייך לו ואם ישרוף כל הקודם זכה.<br /> ==== בגזל או באשה חולה ====<br /> הירושלמי בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} מוכיח מהמשנה שמכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהמקדש בגזל מקודשת. ביארו הראשונים{{הערה|ראה בר&quot;ן בע&quot;ז סב.}} שס&quot;ל להירושלמי שלא שייך למכור איסורי הנאה היות ואינם נחשבים לממון וממילא הדמים שבידו הרי הם כגזל ואפא&quot;כ מבואר במשנה שהמוכר ומקדש בדמיהם מקודשת ובהכרח משום שהמקדש בגזל מקודשת. והקשו הראשונים שהרי כשזה אצלו אין לו בזה כלום היות ולא זוכה בזה בייאוש בלבד וא&quot;כ כיצד מקדש אותה בזה? '''הרשב&quot;א''' בקידושין {{מ|נו, ב}} מיישב שכיון שהיא מותרת בזה שאצלה זה כבר ייאוש ושינוי רשות ונקנה לה, מקודשת והיות וקיבלה את זה מחמתו. ולפי דבריו בירושלמי נראה שה&quot;ה המקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שלה זה מותר תהיה מקודשת לפי הסברות הנ&quot;ל ויש לדון לפי&quot;ד אם ה&quot;ה באיסו&quot;ה ואשה חולה אמנם '''הריטב&quot;א''' בקידושין {{מ|שם}} מחד גיסא כתב כהרשב&quot;א לגבי גזל שהאשה מקודשת שאצלה יש יאוש ושינוי רשות אך בהמשך דבריו דן לגבי המקדש באיסורי הנאה בשלא כדרך הנאתו לאשה חולה שאין בה סכנה המותרת באופן כזה וסובר שאפי' שמותרת בזה אינה מקודשת והיות ואינה יכולה למכור את זה מחשיב את זה כדבר שאין בו הנאה וממילא גם אינה מתקדשת בו.{{הערה|סברא זו מצאנו גם בתוספות בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה מקודשת}} לגבי מה שלא שייך לקדש באיסורי הנאה אל אף שמותר להשתמש בשלא כדרך הנאתו או באפרו וע&quot;ש שהוסיף עוד סברא ולא ברור כוונתו}} ולכא' דבריו סותרים זה את זה וביאור דבריו ראה ב'''אבני מילואים''' {{מ|כח, ד}} שביאר שבגזל כשמקדש בזה את האשה הגזלן קונה את זה ביאוש ושינוי רשות ובזה שהאשה מקבלת את זה מכוחו והרי זה באים כאחת וממילא הרי זה כמו שנתן דבר ששוה פרוטה גם אצלו מה שאי&quot;כ במקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שאצלו אין לזה הנאה כלל.{{הערה|ואפשר לחלק עוד שהסברא שלא ניתן לקדש בזה היות ולא שייך למוכרו ממילא ניתן לומר שהיות ובגזל האשה יכולה למכרו לכל העולם שלה יש בזה זכייה גמורה ממילא קיבלה כאן דבר שיש לו הנאה מה שאי&quot;כ באשה חולה שקיבלה איסו&quot;ה היות ואינה יוכלה למכרו בשוק לא נחשב שקיבלה הנאה וכפי סברת הריטב&quot;א שם.}} ראה גם ב'''משנה למלך''' {{רמבם|אישות|ה|א|אישות ה, א}} שדן בזה באריכות.<br /> <br /> ==== באיסורי הנאה דרבנן ====<br /> בגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|ב|ז, ב}} מבואר שהמקדש בחיטי קורדנייתא אינה מקודשת. ושם מדובר בחיטים שבתחילת השעה השישית שאסורים מדרבנן וחזינן שאף באיסורי הנאה דרבנן אינה מקודשת. מאידך בגמרא בקידושין {{בבלי|קידושין|נח|א|נח, א}} מבואר שהמקדש בחולין בעזרה שאסורים מדרבנן מקודשת. אמנם '''רש&quot;י''' שם מפרש שאינו אסור אלא באכילה אך מותר בהנאה. '''התוספות''' בקידושין מחלק בין איסורי הנאה שיש להם עיקר בדאו' כחיטים בתחילת השעה השישית שאח&quot;כ כבר אסורים מדאו' ממילא האלימו חכמים תקנתם כדאו' לבין איסורי הנאה שאין להם עיקר מהתורה כחולין בעזרה שמהתורה זה מותר לחלוטין שבאופן כזה ניתן לקדש שנחשב שיש בו שווה פרוטה. אמנם שאר הראשונים נראה שלא חילקו בזה וס&quot;ל שאף באיסורי הנאה דרבנן אסור לקדש{{הערה|כל הראשונים שמיישבים באיסורי הנאה שלא כדרך הנאתו שאסור מדרבנן ולא חילקו בין עיקרו דאו' לאין עיקרו דאו' נראה שסגי להם בזה שזה אסור מדרבנן וראה גם את לשון הריטב&quot;א בקידושין נו:}}. וראה '''בשערי יושר''' {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט - י'}} שביאר את חילוק התוספות.<br /> <br /> === שכר איסורי הנאה ===<br /> מבואר במשנה בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור אך אם שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע&quot;פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מותר. ומבואר בגמ' שקנס הוא שקנסו חכמים בחמרים וביין נסך ששכרו אסור אך שכר עבודה בשביעית מותר אל אף שתופס דמיו. והיינו שגם שדמי עבודה זרה ושביעית אסורים מכל מקום כל זה בחליפין או בחליפי חליפין אך שכר אין זה מוגדר שהוא מתהוה מהאיסור עצמו אלא רק האיסור גרם לשכר ובאופן כזה התורה לא אסרה.<br /> <br /> ובגמ' שם בהמשך {{בבלי|עבודה זרה|סג|ב|סג, ב}} מבואר שכל מה שקנסו חכמים אינו אלא באופן ש'רוצה בקיומו' שמחמת שרוצה לקבל את שכר העבודה הוא מעוניין בקיום האיסור הנאה אך באופן שאין פעולתו אלא לאבד את האיסור הנאה וכגון באופן ששכרו לשפוך את היין נסך או לעקור עבודה זרה וכדו' מותר.<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה סב.]]<br /> [[קטגוריה:קידושין נו:]]<br /> [[קטגוריה:נדרים מז:]]</div>

מוטל'ה