https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA?feed=atom 2026-08-05T08:21:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13829&oldid=prev 2018-12-20T20:38:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:38, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן נטיעה שניטעה בעציץ נקוב או אינו נקוב, ולאחר זמן שותלים אותה בארץ, ממתי צריך למנות לה שנות ערלה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משנה ותוספתא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משנה ותוספתא ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13828&oldid=prev 2018-12-20T20:34:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:34, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר. וכן נטיעה שניטעה בעציץ נקוב או אינו נקוב, ולאחר זמן שותלים אותה בארץ, ממתי צריך למנות לה שנות ערלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר. וכן נטיעה שניטעה בעציץ נקוב או אינו נקוב, ולאחר זמן שותלים אותה בארץ, ממתי צריך למנות לה שנות ערלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13826&oldid=prev 2018-12-20T10:46:58Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:46, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם מותר </del>לעקור בידיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לעקור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתחילה </ins>בידיים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''נאות דשא''' אייבשיץ {{היברובוקס|1453|96|א לב}} דן בשאלה האם מותר לכתחילה לעקור אילן עם גושו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, ונוטה שם להחמיר בדבר, שכל המשנה והפוסקים לא דיברו אלא בדיעבד כאשר עקרו נהר, אבל אם עוקרו בידיים צריך למנות לו מחדש שנות ערלה אפילו עקרו עם עפר ויכול לחיות מאותו גוש. ומביא לזה ראיה מהסוגיה בבבא מציעא הנ&quot;ל, שם כתוב שבתוך שלוש שנים חולקים את הפירות לפי שיכול בעל הפירות לטעון שאם היה בעל הקרקע קונה נטיעות בעצמו ונוטע, היה צריך להמתין ג' שנים. ולכאורה יכול בעל הקרקע להשיב שהיה קונה נטיעה בת שנתה ונוטעה וממתין רק שנתיים? אלא על כרחך שאם יקנה נטיעה בת שנתה, צריך להמתין ג' שנים מחדש, לפי שלא אמרו כן בעושה לכתחילה, אלא רק בדיעבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''נאות דשא''' אייבשיץ {{היברובוקס|1453|96|א לב}} דן בשאלה האם מותר לכתחילה לעקור אילן עם גושו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, ונוטה שם להחמיר בדבר, שכל המשנה והפוסקים לא דיברו אלא בדיעבד כאשר עקרו נהר, אבל אם עוקרו בידיים צריך למנות לו מחדש שנות ערלה אפילו עקרו עם עפר ויכול לחיות מאותו גוש. ומביא לזה ראיה מהסוגיה בבבא מציעא הנ&quot;ל, שם כתוב שבתוך שלוש שנים חולקים את הפירות לפי שיכול בעל הפירות לטעון שאם היה בעל הקרקע קונה נטיעות בעצמו ונוטע, היה צריך להמתין ג' שנים. ולכאורה יכול בעל הקרקע להשיב שהיה קונה נטיעה בת שנתה ונוטעה וממתין רק שנתיים? אלא על כרחך שאם יקנה נטיעה בת שנתה, צריך להמתין ג' שנים מחדש, לפי שלא אמרו כן בעושה לכתחילה, אלא רק בדיעבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם הוא עצמו דוחה ראיה זו וכותב שכל סברת ההיתר בנעקר בגושו, היא מפני שאין כאן שום גורם איסור שהרי הקרקע של היתר היא, וגם על האילן לא יכול לחול שם ערלה, שהרי זקן הוא, ואם כן אין סברה לאסור לכתחילה. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם הוא עצמו דוחה ראיה זו וכותב שכל סברת ההיתר בנעקר בגושו, היא מפני שאין כאן שום גורם איסור שהרי הקרקע של היתר היא, וגם על האילן לא יכול לחול שם ערלה, שהרי זקן הוא, ואם כן אין סברה לאסור לכתחילה. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13825&oldid=prev 2018-12-20T10:44:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר הובא לעיל שהמחמירים להצריך ג' שנים (על פי תשובת הרשב&quot;א הנ&quot;ל) הם הרב '''פרח מטה אהרון''' וה'''ברכי יוסף'''. הרב '''שיבת ציון''' סובר שיש להחמיר בארץ ישראל להמתין ג' שנים מחמת הספק, אך יש להקל בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר הובא לעיל שהמחמירים להצריך ג' שנים (על פי תשובת הרשב&quot;א הנ&quot;ל) הם הרב '''פרח מטה אהרון''' וה'''ברכי יוסף'''. הרב '''שיבת ציון''' סובר שיש להחמיר בארץ ישראל להמתין ג' שנים מחמת הספק, אך יש להקל בחוץ לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת כמה וכמה אחרונים מקלים גם בארץ ישראל, חלקם הוזכרו לעיל:&lt;BR/&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת כמה וכמה אחרונים מקלים גם בארץ ישראל, חלקם הוזכרו לעיל:&lt;BR/&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משפט כהן''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, '''משפטי עוזיאל''', ה'''ציץ אליעזר''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>א יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משפט כהן''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|22302|29|</ins>ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, '''משפטי עוזיאל''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|1288|209|יורה דעה כ}}</ins>, ה'''ציץ אליעזר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|14500|95|</ins>א יט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לט}}</ins>.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ובראשונים לא מוזכר במפורש מה הדין כאשר נעקר האילן בגושו, אבל הניחו אותו במקום שחוצץ בינו לבין הקרקע, כעציץ שאינו נקוב, האם נחשב הדבר כאילו כבר אינו יכול לחיות וצריך למנות לו שנות ערלה מחדש או לא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ובראשונים לא מוזכר במפורש מה הדין כאשר נעקר האילן בגושו, אבל הניחו אותו במקום שחוצץ בינו לבין הקרקע, כעציץ שאינו נקוב, האם נחשב הדבר כאילו כבר אינו יכול לחיות וצריך למנות לו שנות ערלה מחדש או לא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ציץ אליעזר''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>א יט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוף התשובה </del>ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>כותב שאין קפידא אם מעבירים את האילן בעציץ נקוב או בעציץ שאינו נקוב, שכיון שנעקר בגושו לא נפסק כח החיות שקיבל. ועוד, שהרי גם הזורע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ציץ אליעזר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|14500|95|</ins>א יט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לט </ins>ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>כותב שאין קפידא אם מעבירים את האילן בעציץ נקוב או בעציץ שאינו נקוב, שכיון שנעקר בגושו לא נפסק כח החיות שקיבל. ועוד, שהרי גם הזורע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13824&oldid=prev 2018-12-20T10:40:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:40, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משפט כהן''' (ח), '''משפטי עוזיאל''', ה'''ציץ אליעזר''' (א יט).&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משפט כהן''' (ח), '''משפטי עוזיאל''', ה'''ציץ אליעזר''' (א יט).&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===דרך האומד===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בשו&quot;ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יד}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. ומה שהמשנה והפוסקים נקטו תמיד 'נעקר' לשון דיעבד, כתב ליישב שהם דיברו בדרך בני אדם, ואין דרכם של בני אדם לעקור אילן בידיים לנטעו במקום אחר, ובפרט אילן זקן. ועוד יש לומר, שהשמיענו שגם בנעקר ונשתל מאליו חייב בערלה כל שאינו יכול לחיות, ושאינו תלוי בדעתו כלל, שאפילו לא כיוון לבטל הנטיעה הראשונה אפילו הכי חייב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בשו&quot;ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יד}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. ומה שהמשנה והפוסקים נקטו תמיד 'נעקר' לשון דיעבד, כתב ליישב שהם דיברו בדרך בני אדם, ואין דרכם של בני אדם לעקור אילן בידיים לנטעו במקום אחר, ובפרט אילן זקן. ועוד יש לומר, שהשמיענו שגם בנעקר ונשתל מאליו חייב בערלה כל שאינו יכול לחיות, ושאינו תלוי בדעתו כלל, שאפילו לא כיוון לבטל הנטיעה הראשונה אפילו הכי חייב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הפסקת היניקה מהקרקע ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה ובראשונים לא מוזכר במפורש מה הדין כאשר נעקר האילן בגושו, אבל הניחו אותו במקום שחוצץ בינו לבין הקרקע, כעציץ שאינו נקוב, האם נחשב הדבר כאילו כבר אינו יכול לחיות וצריך למנות לו שנות ערלה מחדש או לא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ציץ אליעזר''' (א יט בסוף התשובה ט) כותב שאין קפידא אם מעבירים את האילן בעציץ נקוב או בעציץ שאינו נקוב, שכיון שנעקר בגושו לא נפסק כח החיות שקיבל. ועוד, שהרי גם הזורע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13823&oldid=prev 2018-12-20T10:21:35Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:21, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש&quot;ע|6819|יורה דעה רצד יט}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש&quot;ע|6819|יורה דעה רצד יט}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא הכריע בשאלת זמן החיות שצריך </ins>האילן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנעקר בגושו</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כתב על דבריו שאין בזה שום טעם לגזור גזירות חדשות, והדקדוק מהגמרא אינו דקדוק. והוסיף שגם אין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול </del>האילן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר הובא לעיל שהמחמירים להצריך ג' שנים (על פי תשובת הרשב"א הנ"ל) הם הרב '''פרח מטה אהרון''' וה'''ברכי יוסף'''. הרב '''שיבת ציון''' סובר שיש להחמיר בארץ ישראל להמתין ג' שנים מחמת הספק, אך יש להקל בחוץ לארץ.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>לעומת זאת כמה וכמה אחרונים מקלים גם בארץ ישראל, חלקם הוזכרו לעיל:&lt;BR/> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משפט כהן''' (ח), '''משפטי עוזיאל''', ה'''ציץ אליעזר''' (א יט).&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כותב שאין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דרך האומד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דרך האומד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן נקט בלבושי שרד (יו"ד סי' קה) שכן ראוי לעשות, אמנם הרא"ש (הלכות קטנות ערלה סי' ד) כתב דצורת הבדיקה על ידי עובדי אדמה דאומדין אותו אם יכול לחיות, וביד דוד (כאן) כתב דכדעת הרא"ש כן משמע דעת השו"ע.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13822&oldid=prev 2018-12-20T10:15:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:15, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש&quot;ע|6819|יורה דעה רצד יט}}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש&quot;ע|6819|יורה דעה רצד יט}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''פתחי תשובה''' (יורה דעה רצד יג) הביא מספר '''לבושי שרד''' (קה), שאסר לעשות כן לכתחילה, להביא אילן זקן עם הגוש שלו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, וכתב שדין המשנה אמור רק בדיעבד שעקרה הרוח את האילן או שטפו נהר, שאז אין למחות ביד המתיר לנוטעו בגושו, ובלבד שיעשה על פי בקי בטבעי האילנות ושיעשה את המובאת בתוספתא. &lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כתב על דבריו שאין בזה שום טעם לגזור גזירות חדשות, והדקדוק מהגמרא אינו דקדוק. והוסיף שגם אין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כתב על דבריו שאין בזה שום טעם לגזור גזירות חדשות, והדקדוק מהגמרא אינו דקדוק. והוסיף שגם אין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בסוף דבריו מכריע לאסור מטעם אחר, לפי שאין אנו יודעים מהו השיעור האמיתי של יכול לחיות, ואין אנו בקיאים ביישובה של הארץ לידע שיעור זה על מתכונתו. ולעולם יש חשש שגם כשנעקר בגושו, אולי נזדעזע העפר באיזשהו שלב, ונפסק חיותו לרגע וכבר אין זו אותה נטיעה אלא נטיעה חדשה, לכן רק אם נעשה כן מאליו על ידי רוח וכד' מותר, אבל על ידי אדם אי אפשר לצמצם שייעשה כן.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בסוף דבריו מכריע לאסור מטעם אחר, לפי שאין אנו יודעים מהו השיעור האמיתי של יכול לחיות, ואין אנו בקיאים ביישובה של הארץ לידע שיעור זה על מתכונתו. ולעולם יש חשש שגם כשנעקר בגושו, אולי נזדעזע העפר באיזשהו שלב, ונפסק חיותו לרגע וכבר אין זו אותה נטיעה אלא נטיעה חדשה, לכן רק אם נעשה כן מאליו על ידי רוח וכד' מותר, אבל על ידי אדם אי אפשר לצמצם שייעשה כן.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסיים הלכה למעשה שאם נעשה כן בידי אדם אסור אפילו בדיעבד, ויש למנות בו שנות ערלה מתחילה ג' שנים.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסיים הלכה למעשה שאם נעשה כן בידי אדם אסור אפילו בדיעבד, ויש למנות בו שנות ערלה מתחילה ג' שנים.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעי </del>דברים אלו כתב ה'''פתחי תשובה''' (יג) בשם '''לבושי שרד''' (קה) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר </del>להביא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממקום אחר </del>אילן זקן עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס </del>שלו כדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפוטרו מערלה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והורה לאיסור דבמשנה ושלחן </del>ערוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא&quot;ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי </del>אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתנו יודע עד מה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעין </ins>דברים אלו כתב ה'''פתחי תשובה''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יורה דעה רצד </ins>יג) בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר </ins>'''לבושי שרד''' (קה)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שאסר לעשות כן לכתחילה, </ins>להביא אילן זקן עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגוש </ins>שלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולנטעו במקום אחר </ins>כדי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפטרו מאיסור ערלה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב שדין המשנה והשלחן </ins>ערוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמור רק בדיעבד שעקרה הרוח את האילן או שטפו נהר, שאז </ins>אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למחות ביד המתיר לנוטעו בגושו, ובלבד שיעשה על פי בקי בטבעי האילנות ושיעשה את המובאת בתוספתא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בספר '''שערי צדק''' דאנציג {{היברובוקס|25000|69|משפטי ארץ ו יא}} כתב דין זה שעקרו בידיים או שעקרו רוח או שטפו נהר וכו', ולא חילק בזה כלל.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בספר '''שערי צדק''' דאנציג {{היברובוקס|25000|69|משפטי ארץ ו יא}} כתב דין זה שעקרו בידיים או שעקרו רוח או שטפו נהר וכו', ולא חילק בזה כלל.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13821&oldid=prev 2018-12-20T09:48:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:48, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) מגיע למסקנה שדעת הרשב&quot;א דבעינן ג' שנים.  ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב&quot;א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) מגיע למסקנה שדעת הרשב&quot;א דבעינן ג' שנים.  ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב&quot;א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בעל שו&quot;ת '''שיבת ציון''' כותב&lt;ref&gt;יש להעיר שלא היתה לפניו תשובת הרשב&quot;א במלואה, אלא רק מה שהביא הבית יוסף. וכן העירו על זה כמה אחרונים שראו אותה בבית יוסף, ואינה מצוטטת שם במלואה.&lt;/ref&gt; {{היברובוקס|1481|50|מט}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל כל פנים </del>מידי ספק לא יצא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב&quot;א</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</del>[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספק ערלה בחו&quot;ל </del>מותר]]. אמנם בארץ ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לאמוד שיעור </del>שיכול לחיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוש שנים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שספק ערלה </del>בארץ ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בעל שו&quot;ת '''שיבת ציון''' כותב&lt;ref&gt;יש להעיר שלא היתה לפניו תשובת הרשב&quot;א במלואה, אלא רק מה שהביא הבית יוסף. וכן העירו על זה כמה אחרונים שראו אותה בבית יוסף, ואינה מצוטטת שם במלואה.&lt;/ref&gt; {{היברובוקס|1481|50|מט}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפרש שהרשב&quot;א הסתפק אמנם אם צריך בדיקה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל </ins>מידי ספק לא יצא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן בארץ ישראל אסור, אבל ב</ins>[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוץ לארץ יהיה </ins>מותר]]. אמנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם דברי התוספתא עצמן אינם מוכרעים אם כוונתה שצריך שיוכל לחיות הרבה זמן, ואפשר שגם כוונתה היא לעשות נסיון אם יכול לחיות קצת. ממילא יצא שכל דין התוספתא שצריך לנטוע בגומא וכו' הוא דווקא </ins>בארץ ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אבל בחו&quot;ל שבלאו הכי ספיקה מותר, אין דין התוספתא אמור.&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו&quot;ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|89|א יט כד-כה}} מסכים להסבר ה'שיבת ציון', אלא שאינו מודה לו שהתוספתא אמורה רק לארץ ישראל, אלא כוונת הרשב&quot;א שכיון שגם התוספתא לא מוכרעת אם כוונתה לבדיקה של כמה ימים או </ins>שיכול לחיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעולם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממילא לא נשאר לנו סיבה להחמיר בחוץ לארץ אלא רק </ins>בארץ ישראל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב&quot;א שכלל מעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר&quot;ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב&quot;א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב&quot;א שכלל מעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר&quot;ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב&quot;א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בשו&quot;ת '''משפט כהן''' לראי&quot;ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב&quot;א וגם מלשון השאלה, שהרשב&quot;א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו&quot;ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בשו&quot;ת '''משפט כהן''' לראי&quot;ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב&quot;א וגם מלשון השאלה, שהרשב&quot;א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו&quot;ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו"ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|89|א יט כד-כה}} מסביר שהרשב"א אחר שהביא ראיות מהמשנה והגמרא שמספיק ביכול לחיות קצת, מסתפק מהתוספתא שיש להבין ממנה שצריך לחיות לעולם, אלא שאינה הוכחה ברורה, כיון שאפשר לומר שגם הבדיקה שמצריכה התוספתא לעשות הוא על שיכול לחיות קצת ימים, ומידי ספק לא יצא, ויש להקל בחו"ל ולהחמיר בארץ ישראל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13820&oldid=prev 2018-12-20T09:36:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:36, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן ה'''ערוך השולחן''' (רצד לה) כתב על דברי הלבושי שרד שאין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מהגמרא אין שום דקדוק.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן ה'''ערוך השולחן''' (רצד לה) כתב על דברי הלבושי שרד שאין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מהגמרא אין שום דקדוק.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בשו&quot;ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יד}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. ומה שהמשנה והפוסקים נקטו תמיד 'נעקר' לשון דיעבד, כתב ליישב שהם דיברו בדרך בני אדם, ואין דרכם של בני אדם לעקור אילן בידיים לנטעו במקום אחר, ובפרט אילן זקן. ועוד יש לומר, שהשמיענו שגם בנעקר ונשתל מאליו חייב בערלה כל שאינו יכול לחיות, ושאינו תלוי בדעתו כלל, שאפילו לא כיוון לבטל הנטיעה הראשונה אפילו הכי חייב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בשו&quot;ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יד}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. ומה שהמשנה והפוסקים נקטו תמיד 'נעקר' לשון דיעבד, כתב ליישב שהם דיברו בדרך בני אדם, ואין דרכם של בני אדם לעקור אילן בידיים לנטעו במקום אחר, ובפרט אילן זקן. ועוד יש לומר, שהשמיענו שגם בנעקר ונשתל מאליו חייב בערלה כל שאינו יכול לחיות, ושאינו תלוי בדעתו כלל, שאפילו לא כיוון לבטל הנטיעה הראשונה אפילו הכי חייב.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ערלה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ערלה]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=13819&oldid=prev 2018-12-20T09:35:53Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">דברי הרשב&quot;א בתשובה ומשא ומתן בדבריו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:35, 20 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הרשב&quot;א שם משיב שהוא נתחבט כמה ימים בדבר זה, כמה זמן צריך שיוכל האילן לחיות, ולא מצא לזה תשובה ברורה. מסברה כתב שנראה לו שאפילו יכול לחיות מקצת ימים, פטור, אפילו שאינו יכול לחיות שלוש שנים שלמות כשנות ערלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הרשב&quot;א שם משיב שהוא נתחבט כמה ימים בדבר זה, כמה זמן צריך שיוכל האילן לחיות, ולא מצא לזה תשובה ברורה. מסברה כתב שנראה לו שאפילו יכול לחיות מקצת ימים, פטור, אפילו שאינו יכול לחיות שלוש שנים שלמות כשנות ערלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (בבא מציעא ק ב) לגבי דין שטף נהר זיתיו ונתנן לתוך שדה חבירו, זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו. והגמרא שם מעמידה שנעקרו בגושיהן, כלומר שכעקר הנהר את הזיתים, עקר ביחד איתם גם את גוש האדמה שמחיה אותם. וכן אומר שם  רבין, והוא שנעקרו בגושיהן ובתוך שלש שנים, אבל לאחר שלש, הכל לבעל הקרקע. וכתב הרשב&quot;א שפשט הגמרא הוא שיכול לחיות אין הכוונה ג' שנים, שאם כן כל הזיתים יהיו לבעל הזיתים ולא לבעל הקרקע, שהרי לא הועילה להם הקרקע כלל. ובטעם הדבר ביאר שכיוון שכבר נעקרו ממקום שעברו להם ג' שנים, אם כן באו ממקום פטור, ולכן מועילה להם נטיעתן הראשונה לפטרן כל שיכול לחיות קצת, שאותו המעט שנותן לו חיות מה, מעמידו על ההיתר הראשון. והצמיד לזה ראיה נוספת מהמשנה להלן (א ד) לגבי אילן שנעקר ונשתייר בו שורש, שאם יש בשורש כמחט של מיתון, דהיינו שיש לו יניקה כלשהי עדיין פטור מלמנות מחדש שנות ערלה.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (בבא מציעא ק ב) לגבי דין שטף נהר זיתיו ונתנן לתוך שדה חבירו, זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו. והגמרא שם מעמידה שנעקרו בגושיהן, כלומר שכעקר הנהר את הזיתים, עקר ביחד איתם גם את גוש האדמה שמחיה אותם. וכן אומר שם  רבין, והוא שנעקרו בגושיהן ובתוך שלש שנים, אבל לאחר שלש, הכל לבעל הקרקע. וכתב הרשב&quot;א שפשט הגמרא הוא שיכול לחיות אין הכוונה ג' שנים, שאם כן כל הזיתים יהיו לבעל הזיתים ולא לבעל הקרקע, שהרי לא הועילה להם הקרקע כלל. ובטעם הדבר ביאר שכיוון שכבר נעקרו ממקום שעברו להם ג' שנים, אם כן באו ממקום פטור, ולכן מועילה להם נטיעתן הראשונה לפטרן כל שיכול לחיות קצת, שאותו המעט שנותן לו חיות מה, מעמידו על ההיתר הראשון. והצמיד לזה ראיה נוספת מהמשנה להלן (א ד) לגבי אילן שנעקר ונשתייר בו שורש, שאם יש בשורש כמחט של מיתון, דהיינו שיש לו יניקה כלשהי עדיין פטור מלמנות מחדש שנות ערלה.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסיים הרשב&quot;א שמשום כך נראה להלכה שבחוצה לארץ, אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו, פטורין. אלא שמהתוספתא דערלה (הנ&quot;ל) שהראתה דרך לבדוק את הדבר על ידי חפירת גומא, יש להסתפק בזה. ולא הרחיב הרשב&quot;א תוכן הסתפקות זו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסיים הרשב&quot;א שמשום כך נראה להלכה שבחוצה לארץ, אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו, פטורין. אלא שמהתוספתא דערלה (הנ&quot;ל) שהראתה דרך לבדוק את הדבר על ידי חפירת גומא, יש להסתפק בזה. ולא הרחיב הרשב&quot;א תוכן הסתפקות זו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. &lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האחרונים שאחריו טרחו לבאר את תוכן ההסתפקות הזו של הרשב&quot;א, וממילא גם מה דעתו להלכה בארץ ובחוצה לארץ</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הביא את תשובת הרשב&quot;א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש זמן שצריך האילן לחיות בעפרו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הביא את תשובת הרשב&quot;א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש זמן שצריך האילן לחיות בעפרו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''פרח מטה אהרון''' (ב עה) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>שאין להקל בזה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיון שהרשב</del>&quot;א גדול הדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסתפק ולא הכריע, לכן בעינן </del>שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. הובאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבריו </del>ב'''פתחי תשובה''' {{היברובוקס טוש&quot;ע|6819|רצד יג}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן מסיק </del>החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) שדעת הרשב&quot;א דבעינן ג' שנים.  ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב&quot;א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן משמע מן הט&quot;ז (שם ס&quot;ק כו) שכתב שהטעם להתיר הגידולים משום שזה נחשב זה וזה גורם שהרי יכול היה לחיות מן העפר הראשון, ואם אין יכול לחיות מן העפר הראשון רק קצת ימים איך ניתן לומר שזה נחשב זו וזה גורם להתיר את כל ג' שנות הערלה? </del>&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''פרח מטה אהרון''' (ב עה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומד שהרשב&quot;א מסתפק האם בעינן יכול לחיות ג' שנים או אפילו מעט זמן ולא הכריע, ולכן כותב </ins>שאין להקל בזה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי הרשב</ins>&quot;א גדול הדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספקא ליה ובעינן </ins>שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבריו </ins>הובאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>ב'''פתחי תשובה''' {{היברובוקס טוש&quot;ע|6819|רצד יג}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. &lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בעל שו&quot;ת '''שיבת ציון''' כותב {{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב&quot;א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו&quot;ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגיע למסקנה </ins>שדעת הרשב&quot;א דבעינן ג' שנים.  ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב&quot;א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת בעל שו&quot;ת '''שיבת ציון''' כותב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;יש להעיר שלא היתה לפניו תשובת הרשב&quot;א במלואה, אלא רק מה שהביא הבית יוסף. וכן העירו על זה כמה אחרונים שראו אותה בבית יוסף, ואינה מצוטטת שם במלואה.&lt;/ref&gt; </ins>{{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב&quot;א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו&quot;ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב&quot;א שכלל מעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר&quot;ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב&quot;א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב&quot;א שכלל מעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר&quot;ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב&quot;א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות.</div></td></tr> </table>

א.א