https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F?feed=atomדין ידות בקידושין - היסטוריית גרסאות2026-06-20T20:04:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=19334&oldid=prevאיש כלשהו: כמקובל כאן2022-04-03T15:18:06Z<p>כמקובל כאן</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:18, 3 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא בנדרים דף </del>ו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"</del>ב מסתפקת בשאלה האם יש דין ידות בקידושין, והגמר בקידושין דנה בשיטת שמואל בעניין האם יד שאינה מוכיחה נחשבת יד והשלכותיה לעניין האמירה בקידושין. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' (נדרים </ins>ו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </ins>מסתפקת בשאלה האם יש דין ידות בקידושין, והגמר בקידושין דנה בשיטת שמואל בעניין האם יד שאינה מוכיחה נחשבת יד והשלכותיה לעניין האמירה בקידושין. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא </del>דנה באפשרות מה הדין אם המקדש אמר הרי את מקודשת בלי המילה "לי"- האם האישה תהיה מקודשת? מהמימרא של שמואל נראה שאע"פ שלא אמר "לי"-מקודשת. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' </ins>דנה באפשרות מה הדין אם המקדש אמר הרי את מקודשת בלי המילה "לי"- האם האישה תהיה מקודשת? מהמימרא של שמואל נראה שאע"פ שלא אמר "לי"-מקודשת. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדי שנוכל להבין את דברי הגמרא יש להסביר את המושג "ידיים". "ידיים"- יש אחיזה בדבר, שגם אם לא ימשיך את הדיבור שלו- נחשבת לו כאמירה שלמה. הדוגמא שמובאת אצלנו היא שהאדם אומר שאהיה ולא מפרש מה יהיה. כיוון שנזיר עובר לפניו אנו משלימים את הדיבור שלו, ואומרים שקיבל על עצמו נזירות. מושג זה קיים בנדרים, ובמסכת נדרים דנים האם יש דין ידות בעוד דינים בעקבות כך (הסוגיא המדברת על קידושין תובא בהמשך). יש מדרגות ב"איכות" הידיים: ישנם ידיים מוכיחות, וידיים שאינם מוכיחות (וידיים "שאינם מוכיחות כלל" על פי התוס'). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדי שנוכל להבין את דברי הגמרא יש להסביר את המושג "ידיים". "ידיים"- יש אחיזה בדבר, שגם אם לא ימשיך את הדיבור שלו- נחשבת לו כאמירה שלמה. הדוגמא שמובאת אצלנו היא שהאדם אומר שאהיה ולא מפרש מה יהיה. כיוון שנזיר עובר לפניו אנו משלימים את הדיבור שלו, ואומרים שקיבל על עצמו נזירות. מושג זה קיים בנדרים, ובמסכת נדרים דנים האם יש דין ידות בעוד דינים בעקבות כך (הסוגיא המדברת על קידושין תובא בהמשך). יש מדרגות ב"איכות" הידיים: ישנם ידיים מוכיחות, וידיים שאינם מוכיחות (וידיים "שאינם מוכיחות כלל" על פי התוס'). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאל רב פפא את אביי שמדין זה נראה שידיים שאינן מוכיחות נחשבות ידיים, שהרי אמר מקודשת ולא אמר למי (אולי היה הוא שליח?), ובכל זאת שמואל אמר מקודשת. דבר זה לא מסתדר עם האוקימתא של שמואל בסוגיה בנזיר שם מעמיד שמואל את המקרה במקרה שעבר מולו נזיר- ואם שמואל היה סובר שידיים שאין מוכיחות נחשבות ידיים הוא איננו היה זקוק להעמדה שכזאת! שהרי אמירת "אהיה" היא יד שאינה מוכיחה ושמואל לפי המימרא אצלנו חושב שהן כן ידיים! </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאל רב פפא את אביי שמדין זה נראה שידיים שאינן מוכיחות נחשבות ידיים, שהרי אמר מקודשת ולא אמר למי (אולי היה הוא שליח?), ובכל זאת שמואל אמר מקודשת. דבר זה לא מסתדר עם האוקימתא של שמואל בסוגיה בנזיר שם מעמיד שמואל את המקרה במקרה שעבר מולו נזיר- ואם שמואל היה סובר שידיים שאין מוכיחות נחשבות ידיים הוא איננו היה זקוק להעמדה שכזאת! שהרי אמירת "אהיה" היא יד שאינה מוכיחה ושמואל לפי המימרא אצלנו חושב שהן כן ידיים! </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת '''התוס' והרא"ש'''(ד"ה יש יד לקידושין) הגמרא מסתפקת בספק אחר האם בגלל שבקידושין קיימת האפשרות שללשון הקדש אז נלמד את דין ידות לכל סוגיות ההקדש? או שמא קידושין ונדרים הם שני דברים שונים ואין ללמוד אחד מתוך השני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת '''התוס' והרא"ש'''(ד"ה יש יד לקידושין) הגמרא מסתפקת בספק אחר האם בגלל שבקידושין קיימת האפשרות שללשון הקדש אז נלמד את דין ידות לכל סוגיות ההקדש? או שמא קידושין ונדרים הם שני דברים שונים ואין ללמוד אחד מתוך השני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האבני נזר === </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האבני נזר === </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על זה מקשה '''האבני נזר''' (אבן העזר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </del>ת) הרי המימרא של שמואל כוללת גם את הלשון מאורסת לי, אם כן העובדה שבגלל לשון 'הקדש' תהיה יד לא מסבירה מדוע בלשון 'מאורסת' תהיה יד! ומתרץ שני תירוצים: האחד שאין הבדל מהותי בין הלשונות וכל הלשונות הוקשו אחת לשניה. השני שלמדנו מהיקש 'ויצאה והיתה' שיש יד גם בגיטין ומשם למדנו חזרה ללשון מאורסת לי. הסבר זה מסביר מדוע הר"ן חולק, שהרי סובר שההקש של 'ויצאה והיתה' מדבר רק על דיני שטר (א א בדפי הרי"ף). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על זה מקשה '''האבני נזר''' (אבן העזר ת) הרי המימרא של שמואל כוללת גם את הלשון מאורסת לי, אם כן העובדה שבגלל לשון 'הקדש' תהיה יד לא מסבירה מדוע בלשון 'מאורסת' תהיה יד! ומתרץ שני תירוצים: האחד שאין הבדל מהותי בין הלשונות וכל הלשונות הוקשו אחת לשניה. השני שלמדנו מהיקש 'ויצאה והיתה' שיש יד גם בגיטין ומשם למדנו חזרה ללשון מאורסת לי. הסבר זה מסביר מדוע הר"ן חולק, שהרי סובר שההקש של 'ויצאה והיתה' מדבר רק על דיני שטר (א א בדפי הרי"ף). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האבני נזר''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </del>תא) מקשה קושיא נוספת, מה הקשר בין דין ידות לקידוישן הרי למדנו בדף ו ע"א שאין צריך בכלל לבטא בשפתיים, אם היו עסוקים באותו עניין, אולם בנדרים גם אם היה 'עסוק באותו עניין' אין הנדר חל אלא בביטוי שפתיים! </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האבני נזר''' (תא) מקשה קושיא נוספת, מה הקשר בין דין ידות לקידוישן הרי למדנו בדף ו ע"א שאין צריך בכלל לבטא בשפתיים, אם היו עסוקים באותו עניין, אולם בנדרים גם אם היה 'עסוק באותו עניין' אין הנדר חל אלא בביטוי שפתיים! </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר על פי דברי הרשב"א על סוגיית "נתן הוא ואמרה היא". אך בשביל הבנת הדברים נביא את הדברים העיקריים ואת דברי הרשב"א בסוגיא שם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר על פי דברי הרשב"א על סוגיית "נתן הוא ואמרה היא". אך בשביל הבנת הדברים נביא את הדברים העיקריים ואת דברי הרשב"א בסוגיא שם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. </div></td></tr>
</table>איש כלשהוhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=19333&oldid=prevאיש כלשהו: /* פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין */2022-04-03T15:14:53Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:14, 3 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>"ע (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן כ"ז סעיף </del>ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>) שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברא</del>"ש וכן ניתן לדייק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברי</del>"ף שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו</ins>"ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבן העזר כז </ins>ד) שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רא</ins>"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>וכן ניתן לדייק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רי</ins>"ף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין ה: ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין ה: ]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: נדרים ו: ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: נדרים ו: ]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: אבן העזר סימן כז סעיף ד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: אבן העזר סימן כז סעיף ד]]</div></td></tr>
</table>איש כלשהוhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=19312&oldid=prevהראל ביטר: הוספנו קטגוריות אחי2022-03-29T14:58:18Z<p>הוספנו קטגוריות אחי</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:58, 29 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפסק בשו"ע (סימן כ"ז סעיף ד') שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן ברא"ש וכן ניתן לדייק ברי"ף שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפסק בשו"ע (סימן כ"ז סעיף ד') שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן ברא"ש וכן ניתן לדייק ברי"ף שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: קידושין]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: קידושין ה: ]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: נדרים ו: ]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: אבן העזר סימן כז סעיף ד]]</ins></div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=19311&oldid=prevהראל ביטר: הוספנו מקורות2022-03-29T14:56:21Z<p>הוספנו מקורות</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:56, 29 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראושנים נחלקו מה הספק שבגמרא: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראושנים נחלקו מה הספק שבגמרא: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הר"ן === </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הר"ן === </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר"ן מפרש שספק הגמרא הוא כך: האם בגלל שיש בנדרים דין ידות אז הוא קיים גם בקידושין או האם בגלל שהאמירה בנדרים חמורה יותר מקידושין, שהנדר חל רק על פי דיבור אולם בקידושין הוא חל רק אם בא עם האמירה מעשה קניין? או במילים אחרות שהצד הראשון של הספק הינו שהאמירה בנדרים ובקידושין שווה, ולצד השני האמירה היא נספח למעשה אז אין להם מעמד שווה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הר"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (ד"ה בעי רב פפא) </ins>מפרש שספק הגמרא הוא כך: האם בגלל שיש בנדרים דין ידות אז הוא קיים גם בקידושין או האם בגלל שהאמירה בנדרים חמורה יותר מקידושין, שהנדר חל רק על פי דיבור אולם בקידושין הוא חל רק אם בא עם האמירה מעשה קניין? או במילים אחרות שהצד הראשון של הספק הינו שהאמירה בנדרים ובקידושין שווה, ולצד השני האמירה היא נספח למעשה אז אין להם מעמד שווה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הרא"ש והתוספות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הרא"ש והתוספות ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת התוס' והרא"ש הגמרא מסתפקת בספק אחר האם בגלל שבקידושין קיימת האפשרות שללשון הקדש אז נלמד את דין ידות לכל סוגיות ההקדש? או שמא קידושין ונדרים הם שני דברים שונים ואין ללמוד אחד מתוך השני.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>התוס' והרא"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''(ד"ה יש יד לקידושין) </ins>הגמרא מסתפקת בספק אחר האם בגלל שבקידושין קיימת האפשרות שללשון הקדש אז נלמד את דין ידות לכל סוגיות ההקדש? או שמא קידושין ונדרים הם שני דברים שונים ואין ללמוד אחד מתוך השני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האבני נזר === </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האבני נזר === </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על זה מקשה האבני נזר (אבן העזר סימן ת) הרי המימרא של שמואל כוללת גם את הלשון מאורסת לי, אם כן העובדה שבגלל לשון 'הקדש' תהיה יד לא מסבירה מדוע בלשון 'מאורסת' תהיה יד! ומתרץ שני תירוצים: האחד שאין הבדל מהותי בין הלשונות וכל הלשונות הוקשו אחת לשניה. השני שלמדנו מהיקש 'ויצאה והיתה' שיש יד גם בגיטין ומשם למדנו חזרה ללשון מאורסת לי. הסבר זה מסביר מדוע הר"ן חולק, שהרי סובר שההקש של 'ויצאה והיתה' מדבר רק על דיני שטר (א א בדפי הרי"ף). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על זה מקשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>האבני נזר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(אבן העזר סימן ת) הרי המימרא של שמואל כוללת גם את הלשון מאורסת לי, אם כן העובדה שבגלל לשון 'הקדש' תהיה יד לא מסבירה מדוע בלשון 'מאורסת' תהיה יד! ומתרץ שני תירוצים: האחד שאין הבדל מהותי בין הלשונות וכל הלשונות הוקשו אחת לשניה. השני שלמדנו מהיקש 'ויצאה והיתה' שיש יד גם בגיטין ומשם למדנו חזרה ללשון מאורסת לי. הסבר זה מסביר מדוע הר"ן חולק, שהרי סובר שההקש של 'ויצאה והיתה' מדבר רק על דיני שטר (א א בדפי הרי"ף). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האבני נזר (סימן תא) מקשה קושיא נוספת, מה הקשר בין דין ידות לקידוישן הרי למדנו בדף ו ע"א שאין צריך בכלל לבטא בשפתיים, אם היו עסוקים באותו עניין, אולם בנדרים גם אם היה 'עסוק באותו עניין' אין הנדר חל אלא בביטוי שפתיים! </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>האבני נזר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(סימן תא) מקשה קושיא נוספת, מה הקשר בין דין ידות לקידוישן הרי למדנו בדף ו ע"א שאין צריך בכלל לבטא בשפתיים, אם היו עסוקים באותו עניין, אולם בנדרים גם אם היה 'עסוק באותו עניין' אין הנדר חל אלא בביטוי שפתיים! </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר על פי דברי הרשב"א על סוגיית "נתן הוא ואמרה היא". אך בשביל הבנת הדברים נביא את הדברים העיקריים ואת דברי הרשב"א בסוגיא שם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר על פי דברי הרשב"א על סוגיית "נתן הוא ואמרה היא". אך בשביל הבנת הדברים נביא את הדברים העיקריים ואת דברי הרשב"א בסוגיא שם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן העניין בסוגיא שלנו: אם נאמר שאין דין ידות בקידושין, האמירה 'הרי את מקודשת' אינה מוכיחה למי מקדשה. אין האישה מקודשת, מכיוון שאין עדים על דעת המקדש, שהעדים צריכים לחפש כוונת הלב. אבל אם נגיד שאמירה הרי את מקודשת הינה יד של 'הרי את מקודשת לי' ממילא יש עדים על הקידושין ותהיה האישה מקודשת. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן העניין בסוגיא שלנו: אם נאמר שאין דין ידות בקידושין, האמירה 'הרי את מקודשת' אינה מוכיחה למי מקדשה. אין האישה מקודשת, מכיוון שאין עדים על דעת המקדש, שהעדים צריכים לחפש כוונת הלב. אבל אם נגיד שאמירה הרי את מקודשת הינה יד של 'הרי את מקודשת לי' ממילא יש עדים על הקידושין ותהיה האישה מקודשת. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הקהילות יעקב ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הקהילות יעקב ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקהילות יעקב עונה על שאלתו השניה של האבני נזר כך: קידושין צריכים אמירה, אלא שלא כל אמירה היא דווקא בשפתיים. איפה שהיינו מעמידים כל אדם מול המקרה והוא היה אומר שיש כאן קידושין- זה נחשב אמירה. ולכן בעסוקים באותו עניין יש אמירה היא פשוט לא מפורשת בפה . ולכן השוואת הגמרא לדין ידות מסתברת- כי כמו שבנדרים יש אמירה כך גם בקידושין יש אמירה! </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הקהילות יעקב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (חידושים למסכת קידושין סימן ו או ד תלוי בהוצאה) </ins>עונה על שאלתו השניה של האבני נזר כך: קידושין צריכים אמירה, אלא שלא כל אמירה היא דווקא בשפתיים. איפה שהיינו מעמידים כל אדם מול המקרה והוא היה אומר שיש כאן קידושין- זה נחשב אמירה. ולכן בעסוקים באותו עניין יש אמירה היא פשוט לא מפורשת בפה . ולכן השוואת הגמרא לדין ידות מסתברת- כי כמו שבנדרים יש אמירה כך גם בקידושין יש אמירה! </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל זה הדיון בדין ידות: אם נאמר שיש ידות בקידושין באמירה "הרי את מקודשת" אמורה להתפרש על פי כל אדם כקידושין ולכן נוכל "להשלים" את האמירה הזאת לאמירת קידושין, ותהיה מקודשת. אולם, אם אין דין ידות (מכיוון שאין כל אדם היה מבין שהוא מקדש אותה לו ולא למי ששלח אותו), לא תהיה כאן אמירה וממילא לא תהיה האישה מקודשת. ההסבר הזה גם עונה על השאלה של ה'אבני נזר' איך עסוקים באותו עניין עובד בקידושין ובנדרים אינו עובד (אם אנחנו קובעים שקידושין צריכים אמירה כמו נדרים), כי לעניין קידושין עסוקים באותו עניין נחשבת אמירה (מכיוון שכל מה שאנחנו צריכים הו שיהיו דברים שבלב כל אדם), בעוד בנדר אין הדבר חל אלא באמירת שפתיים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל זה הדיון בדין ידות: אם נאמר שיש ידות בקידושין באמירה "הרי את מקודשת" אמורה להתפרש על פי כל אדם כקידושין ולכן נוכל "להשלים" את האמירה הזאת לאמירת קידושין, ותהיה מקודשת. אולם, אם אין דין ידות (מכיוון שאין כל אדם היה מבין שהוא מקדש אותה לו ולא למי ששלח אותו), לא תהיה כאן אמירה וממילא לא תהיה האישה מקודשת. ההסבר הזה גם עונה על השאלה של ה'אבני נזר' איך עסוקים באותו עניין עובד בקידושין ובנדרים אינו עובד (אם אנחנו קובעים שקידושין צריכים אמירה כמו נדרים), כי לעניין קידושין עסוקים באותו עניין נחשבת אמירה (מכיוון שכל מה שאנחנו צריכים הו שיהיו דברים שבלב כל אדם), בעוד בנדר אין הדבר חל אלא באמירת שפתיים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיזוק לשיטה שעסוקים באותו עניין היא אמירה היא הסמיכות במשנה בין המקרה של 'עסוקים באותו עניין', לבין המקרה של 'הפודה מעשר שני ולא קרא שם'. וגם במקרה זה נחלקו ר' יוסי ור' יהודה אם צריך לפרש. ואין ספק שקריאת השם במעשר שני איננה אמירה מבררת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיזוק לשיטה שעסוקים באותו עניין היא אמירה היא הסמיכות במשנה בין המקרה של 'עסוקים באותו עניין', לבין המקרה של 'הפודה מעשר שני ולא קרא שם'. וגם במקרה זה נחלקו ר' יוסי ור' יהודה אם צריך לפרש. ואין ספק שקריאת השם במעשר שני איננה אמירה מבררת.</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=19310&oldid=prevהראל ביטר: /* האבני נזר */2022-03-29T14:52:17Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האבני נזר</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:52, 29 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן העניין בסוגיא שלנו: אם נאמר שאין דין ידות בקידושין, האמירה 'הרי את מקודשת' אינה מוכיחה למי מקדשה. אין האישה מקודשת, מכיוון שאין עדים על דעת המקדש, שהעדים צריכים לחפש כוונת הלב. אבל אם נגיד שאמירה הרי את מקודשת הינה יד של 'הרי את מקודשת לי' ממילא יש עדים על הקידושין ותהיה האישה מקודשת. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן העניין בסוגיא שלנו: אם נאמר שאין דין ידות בקידושין, האמירה 'הרי את מקודשת' אינה מוכיחה למי מקדשה. אין האישה מקודשת, מכיוון שאין עדים על דעת המקדש, שהעדים צריכים לחפש כוונת הלב. אבל אם נגיד שאמירה הרי את מקודשת הינה יד של 'הרי את מקודשת לי' ממילא יש עדים על הקידושין ותהיה האישה מקודשת. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>=== הקהילות יעקב ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הקהילות יעקב ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקהילות יעקב עונה על שאלתו השניה של האבני נזר כך: קידושין צריכים אמירה, אלא שלא כל אמירה היא דווקא בשפתיים. איפה שהיינו מעמידים כל אדם מול המקרה והוא היה אומר שיש כאן קידושין- זה נחשב אמירה. ולכן בעסוקים באותו עניין יש אמירה היא פשוט לא מפורשת בפה . ולכן השוואת הגמרא לדין ידות מסתברת- כי כמו שבנדרים יש אמירה כך גם בקידושין יש אמירה! </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקהילות יעקב עונה על שאלתו השניה של האבני נזר כך: קידושין צריכים אמירה, אלא שלא כל אמירה היא דווקא בשפתיים. איפה שהיינו מעמידים כל אדם מול המקרה והוא היה אומר שיש כאן קידושין- זה נחשב אמירה. ולכן בעסוקים באותו עניין יש אמירה היא פשוט לא מפורשת בפה . ולכן השוואת הגמרא לדין ידות מסתברת- כי כמו שבנדרים יש אמירה כך גם בקידושין יש אמירה! </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ועל זה הדיון בדין ידות: אם נאמר שיש ידות בקידושין באמירה "הרי את מקודשת" אמורה להתפרש על פי כל אדם כקידושין ולכן נוכל "להשלים" את האמירה הזאת לאמירת קידושין, ותהיה מקודשת. אולם, אם אין דין ידות (מכיוון שאין כל אדם היה מבין שהוא מקדש אותה לו ולא למי ששלח אותו), לא תהיה כאן אמירה וממילא לא תהיה האישה מקודשת. ההסבר הזה גם עונה על השאלה של ה'אבני נזר' איך עסוקים באותו עניין עובד בקידושין ובנדרים אינו עובד (אם אנחנו קובעים שקידושין צריכים אמירה כמו נדרים), כי לעניין קידושין עסוקים באותו עניין נחשבת אמירה (מכיוון שכל מה שאנחנו צריכים הו שיהיו דברים שבלב כל אדם), בעוד בנדר אין הדבר חל אלא באמירת שפתיים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל זה הדיון בדין ידות: אם נאמר שיש ידות בקידושין באמירה "הרי את מקודשת" אמורה להתפרש על פי כל אדם כקידושין ולכן נוכל "להשלים" את האמירה הזאת לאמירת קידושין, ותהיה מקודשת. אולם, אם אין דין ידות (מכיוון שאין כל אדם היה מבין שהוא מקדש אותה לו ולא למי ששלח אותו), לא תהיה כאן אמירה וממילא לא תהיה האישה מקודשת. ההסבר הזה גם עונה על השאלה של ה'אבני נזר' איך עסוקים באותו עניין עובד בקידושין ובנדרים אינו עובד (אם אנחנו קובעים שקידושין צריכים אמירה כמו נדרים), כי לעניין קידושין עסוקים באותו עניין נחשבת אמירה (מכיוון שכל מה שאנחנו צריכים הו שיהיו דברים שבלב כל אדם), בעוד בנדר אין הדבר חל אלא באמירת שפתיים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיזוק לשיטה שעסוקים באותו עניין היא אמירה היא הסמיכות במשנה בין המקרה של 'עסוקים באותו עניין', לבין המקרה של 'הפודה מעשר שני ולא קרא שם'. וגם במקרה זה נחלקו ר' יוסי ור' יהודה אם צריך לפרש. ואין ספק שקריאת השם במעשר שני איננה אמירה מבררת. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיזוק לשיטה שעסוקים באותו עניין היא אמירה היא הסמיכות במשנה בין המקרה של 'עסוקים באותו עניין', לבין המקרה של 'הפודה מעשר שני ולא קרא שם'. וגם במקרה זה נחלקו ר' יוסי ור' יהודה אם צריך לפרש. ואין ספק שקריאת השם במעשר שני איננה אמירה מבררת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפסק בשו"ע (סימן כ"ז סעיף ד') שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן ברא"ש וכן ניתן לדייק ברי"ף שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפסק בשו"ע (סימן כ"ז סעיף ד') שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן ברא"ש וכן ניתן לדייק ברי"ף שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=19309&oldid=prevהראל ביטר: סיכמנו את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיית ידות (לפי שיעוריו של מר"ן רה"י הרב חיים סבתו שליט"א).2022-03-29T14:51:35Z<p>סיכמנו את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיית ידות (לפי שיעוריו של מר"ן רה"י הרב חיים סבתו שליט"א).</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>הגמרא בנדרים דף ו ע"ב מסתפקת בשאלה האם יש דין ידות בקידושין, והגמר בקידושין דנה בשיטת שמואל בעניין האם יד שאינה מוכיחה נחשבת יד והשלכותיה לעניין האמירה בקידושין. <br />
== הסוגיא ==<br />
הגמרא דנה באפשרות מה הדין אם המקדש אמר הרי את מקודשת בלי המילה "לי"- האם האישה תהיה מקודשת? מהמימרא של שמואל נראה שאע"פ שלא אמר "לי"-מקודשת. <br />
כדי שנוכל להבין את דברי הגמרא יש להסביר את המושג "ידיים". "ידיים"- יש אחיזה בדבר, שגם אם לא ימשיך את הדיבור שלו- נחשבת לו כאמירה שלמה. הדוגמא שמובאת אצלנו היא שהאדם אומר שאהיה ולא מפרש מה יהיה. כיוון שנזיר עובר לפניו אנו משלימים את הדיבור שלו, ואומרים שקיבל על עצמו נזירות. מושג זה קיים בנדרים, ובמסכת נדרים דנים האם יש דין ידות בעוד דינים בעקבות כך (הסוגיא המדברת על קידושין תובא בהמשך). יש מדרגות ב"איכות" הידיים: ישנם ידיים מוכיחות, וידיים שאינם מוכיחות (וידיים "שאינם מוכיחות כלל" על פי התוס'). <br />
שאל רב פפא את אביי שמדין זה נראה שידיים שאינן מוכיחות נחשבות ידיים, שהרי אמר מקודשת ולא אמר למי (אולי היה הוא שליח?), ובכל זאת שמואל אמר מקודשת. דבר זה לא מסתדר עם האוקימתא של שמואל בסוגיה בנזיר שם מעמיד שמואל את המקרה במקרה שעבר מולו נזיר- ואם שמואל היה סובר שידיים שאין מוכיחות נחשבות ידיים הוא איננו היה זקוק להעמדה שכזאת! שהרי אמירת "אהיה" היא יד שאינה מוכיחה ושמואל לפי המימרא אצלנו חושב שהן כן ידיים! <br />
עונה הגמרא שאכן שמואל סובר ש'ידיים שאינם מוכיחות - אינם ידיים', ויש לשנות את נוסח דבריו של שמואל למקרה שאמר "לי". <br />
מהגמרא שלנו משתמע שאמירת "מקודשת" בלי המילה "לי" איננה מועילה ואין האישה מקודשת בכלל. <br />
אולם הגמרא בנדרים דף ו ע"ב מתלבטת האם בכלל יש דין ידות בקידושין. <br />
הראושנים נחלקו מה הספק שבגמרא: <br />
=== הר"ן === <br />
הר"ן מפרש שספק הגמרא הוא כך: האם בגלל שיש בנדרים דין ידות אז הוא קיים גם בקידושין או האם בגלל שהאמירה בנדרים חמורה יותר מקידושין, שהנדר חל רק על פי דיבור אולם בקידושין הוא חל רק אם בא עם האמירה מעשה קניין? או במילים אחרות שהצד הראשון של הספק הינו שהאמירה בנדרים ובקידושין שווה, ולצד השני האמירה היא נספח למעשה אז אין להם מעמד שווה.<br />
=== הרא"ש והתוספות ===<br />
לדעת התוס' והרא"ש הגמרא מסתפקת בספק אחר האם בגלל שבקידושין קיימת האפשרות שללשון הקדש אז נלמד את דין ידות לכל סוגיות ההקדש? או שמא קידושין ונדרים הם שני דברים שונים ואין ללמוד אחד מתוך השני.<br />
=== האבני נזר === <br />
על זה מקשה האבני נזר (אבן העזר סימן ת) הרי המימרא של שמואל כוללת גם את הלשון מאורסת לי, אם כן העובדה שבגלל לשון 'הקדש' תהיה יד לא מסבירה מדוע בלשון 'מאורסת' תהיה יד! ומתרץ שני תירוצים: האחד שאין הבדל מהותי בין הלשונות וכל הלשונות הוקשו אחת לשניה. השני שלמדנו מהיקש 'ויצאה והיתה' שיש יד גם בגיטין ומשם למדנו חזרה ללשון מאורסת לי. הסבר זה מסביר מדוע הר"ן חולק, שהרי סובר שההקש של 'ויצאה והיתה' מדבר רק על דיני שטר (א א בדפי הרי"ף). <br />
האבני נזר (סימן תא) מקשה קושיא נוספת, מה הקשר בין דין ידות לקידוישן הרי למדנו בדף ו ע"א שאין צריך בכלל לבטא בשפתיים, אם היו עסוקים באותו עניין, אולם בנדרים גם אם היה 'עסוק באותו עניין' אין הנדר חל אלא בביטוי שפתיים! <br />
ומסביר על פי דברי הרשב"א על סוגיית "נתן הוא ואמרה היא". אך בשביל הבנת הדברים נביא את הדברים העיקריים ואת דברי הרשב"א בסוגיא שם. <br />
הגמרא בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה יהיה הדין במקרה שהוא יתן את הכסף והיא תאמר את האמירה- האם במקרה כזה תהיה האישה מקודשת? ומסכמת הגמרא במילים "ספיקא היא וחיישינן מדרבנן". הרשב"א על הסוגיא הזאת מקשה מה ההבדל בין עסוקים באותו עניין והגבר לא פירש, שם הגמרא פסקה שהאישה מקודשת ודאי, ובנתן הוא אמרה היא פסקה שזה רק מספק? שהרי הוא נתן לה על פי ציוויה אז וודאי שרוצה לקדשה בזה! עונה הרשב"א שכיוון שהעדים צריכים בשעת הקידושין להעיד שהכסף ניתן בתורת קידושין אם כן כאשר הוא לא אומר אין הקידושין חלים מדאורייתא. אבל אם היו עסוקים באותו עניין זה כאילו פירש עכשיו- לעדים. <br />
וכן העניין בסוגיא שלנו: אם נאמר שאין דין ידות בקידושין, האמירה 'הרי את מקודשת' אינה מוכיחה למי מקדשה. אין האישה מקודשת, מכיוון שאין עדים על דעת המקדש, שהעדים צריכים לחפש כוונת הלב. אבל אם נגיד שאמירה הרי את מקודשת הינה יד של 'הרי את מקודשת לי' ממילא יש עדים על הקידושין ותהיה האישה מקודשת. <br />
=== הקהילות יעקב ===<br />
הקהילות יעקב עונה על שאלתו השניה של האבני נזר כך: קידושין צריכים אמירה, אלא שלא כל אמירה היא דווקא בשפתיים. איפה שהיינו מעמידים כל אדם מול המקרה והוא היה אומר שיש כאן קידושין- זה נחשב אמירה. ולכן בעסוקים באותו עניין יש אמירה היא פשוט לא מפורשת בפה . ולכן השוואת הגמרא לדין ידות מסתברת- כי כמו שבנדרים יש אמירה כך גם בקידושין יש אמירה! <br />
ועל זה הדיון בדין ידות: אם נאמר שיש ידות בקידושין באמירה "הרי את מקודשת" אמורה להתפרש על פי כל אדם כקידושין ולכן נוכל "להשלים" את האמירה הזאת לאמירת קידושין, ותהיה מקודשת. אולם, אם אין דין ידות (מכיוון שאין כל אדם היה מבין שהוא מקדש אותה לו ולא למי ששלח אותו), לא תהיה כאן אמירה וממילא לא תהיה האישה מקודשת. ההסבר הזה גם עונה על השאלה של ה'אבני נזר' איך עסוקים באותו עניין עובד בקידושין ובנדרים אינו עובד (אם אנחנו קובעים שקידושין צריכים אמירה כמו נדרים), כי לעניין קידושין עסוקים באותו עניין נחשבת אמירה (מכיוון שכל מה שאנחנו צריכים הו שיהיו דברים שבלב כל אדם), בעוד בנדר אין הדבר חל אלא באמירת שפתיים. <br />
חיזוק לשיטה שעסוקים באותו עניין היא אמירה היא הסמיכות במשנה בין המקרה של 'עסוקים באותו עניין', לבין המקרה של 'הפודה מעשר שני ולא קרא שם'. וגם במקרה זה נחלקו ר' יוסי ור' יהודה אם צריך לפרש. ואין ספק שקריאת השם במעשר שני איננה אמירה מבררת. <br />
== פסק ההלכה בנושא ידות בקידושין ==<br />
נפסק בשו"ע (סימן כ"ז סעיף ד') שאם אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי, אינה מקודשת. (וכן ברא"ש וכן ניתן לדייק ברי"ף שמעמיד את שמואל על פי מסקנת הסוגיא).</div>הראל ביטר