https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91?feed=atom 2026-06-21T05:44:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91&diff=11351&oldid=prev 2018-04-09T13:26:33Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הלוואה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:26, 9 באפריל 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלוואה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלוואה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת כג א) מתירה לשאול מחבירו כדי יין וכדי שמן, ובלבד שלא יאמר לו 'הלוני'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת כג א) מתירה לשאול מחבירו כדי יין וכדי שמן, ובלבד שלא יאמר לו 'הלוני'. &lt;BR /&gt;וב'''גמרא''' (שבת קמח א) מבואר הטעם שהוא שמא יבוא לכתוב, אבל השאילני לא יבוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[גדר כתב|</ins>לכתוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. ואף שלפעמים אנשים אומרים לשון השאלה אף שכוונתם להלוואה, מ&quot;מ כיון שחכמים אסרו לומר 'הלוני' והתירו לומר 'השאילני', ניכר הדבר ולא  יבואו לכתוב כשאומר 'השאילני'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''גמרא''' (שבת קמח א) מבואר הטעם שהוא שמא יבוא לכתוב, אבל השאילני לא יבוא לכתוב. ואף שלפעמים אנשים אומרים לשון השאלה אף שכוונתם להלוואה, מ&quot;מ כיון שחכמים אסרו לומר 'הלוני' והתירו לומר 'השאילני', ניכר הדבר ולא  יבואו לכתוב כשאומר 'השאילני'.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה הלוני) ביאר ההבדל שבין הלוני להשאילני, שהלוואה היא לזמן מרובה, ש[[סתם הלוואה ל' יום]], ולכן יש חשש שיבוא לכתוב כדי שלא ישכח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה הלוני) ביאר ההבדל שבין הלוני להשאילני, שהלוואה היא לזמן מרובה, ש[[סתם הלוואה ל' יום]], ולכן יש חשש שיבוא לכתוב כדי שלא ישכח.&lt;BR /&gt;וב'''תוספות''' (ד&quot;ה שואל) הקשו, שהרי גם סתם שאילה היא ל' יום, כמבואר לענין ציצית, שעד ל' יום טלית שאולה פטורה מציצית, וכן הוא לענין מזוזה. ותירץ שאף שמשאילים לשלושים יום, מ&quot;מ ליותר מזה לא משאילים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''תוספות''' (ד&quot;ה שואל) הקשו, שהרי גם סתם שאילה היא ל' יום, כמבואר לענין ציצית, שעד ל' יום טלית שאולה פטורה מציצית, וכן הוא לענין מזוזה. ותירץ שאף שמשאילים לשלושים יום, מ&quot;מ ליותר מזה לא משאילים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ודעת '''ר&quot;י''' שההבדל בין שאילה להלוואה, ששאילה חוזרת בעין, ולכן אין צורך בכתיבה, אבל מלוה להוצאה ניתנה ואינה חוזרת בעין, ולכן יש חשש שיבוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[גדר כתב|</ins>לכתוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. וסיים שאף שאם משאיל דבר שלא מחזיר לו בעין, מותר כשמזכיר לו בלשון שאילה, כדמוכח במשנה גבי כדי יין ושמן.&lt;BR /&gt;וב'''טור''' (אורח חיים שז) שהביא דין זה להלכה, העתיק טעמו של רש&quot;י שהלוואה היא לזמן מרובה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (שז יא).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ודעת '''ר&quot;י''' שההבדל בין שאילה להלוואה, ששאילה חוזרת בעין, ולכן אין צורך בכתיבה, אבל מלוה להוצאה ניתנה ואינה חוזרת בעין, ולכן יש חשש שיבוא לכתוב. וסיים שאף שאם משאיל דבר שלא מחזיר לו בעין, מותר כשמזכיר לו בלשון שאילה, כדמוכח במשנה גבי כדי יין ושמן.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''טור''' (אורח חיים שז) שהביא דין זה להלכה, העתיק טעמו של רש&quot;י שהלוואה היא לזמן מרובה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (שז יא).</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יב) העתיק דין זה להלכה, וכתב שאסור 'ללוות ולהלוות' משום שמא יכתוב, משמע שהאיסור הוא גם על הלווה. וכן מבואר בדבריו שהאיסור אינו באמירה, אלא בהלוואה עצמה. ולכא' לפי&quot;ז היה צריך לאסור הלוואת כדי יין ושמן, שהרי אינם חוזרים בעין והוי הלוואה. וצ&quot;ל כר&quot;י שאזלינן בתר דיבורו, שאם אומר לו השאילני מותר, אף שאינו חוזר בעין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יב) העתיק דין זה להלכה, וכתב שאסור 'ללוות ולהלוות' משום שמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[גדר כתב|</ins>יכתוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, משמע שהאיסור הוא גם על הלווה. וכן מבואר בדבריו שהאיסור אינו באמירה, אלא בהלוואה עצמה. ולכא' לפי&quot;ז היה צריך לאסור הלוואת כדי יין ושמן, שהרי אינם חוזרים בעין והוי הלוואה. וצ&quot;ל כר&quot;י שאזלינן בתר דיבורו, שאם אומר לו השאילני מותר, אף שאינו חוזר בעין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td></tr> </table>

Egb 2006 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91&diff=1720&oldid=prev 2016-02-09T12:11:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:11, 9 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יב) העתיק דין זה להלכה, וכתב שאסור 'ללוות ולהלוות' משום שמא יכתוב, משמע שהאיסור הוא גם על הלווה. וכן מבואר בדבריו שהאיסור אינו באמירה, אלא בהלוואה עצמה. ולכא' לפי&quot;ז היה צריך לאסור הלוואת כדי יין ושמן, שהרי אינם חוזרים בעין והוי הלוואה. וצ&quot;ל כר&quot;י שאזלינן בתר דיבורו, שאם אומר לו השאילני מותר, אף שאינו חוזר בעין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יב) העתיק דין זה להלכה, וכתב שאסור 'ללוות ולהלוות' משום שמא יכתוב, משמע שהאיסור הוא גם על הלווה. וכן מבואר בדבריו שהאיסור אינו באמירה, אלא בהלוואה עצמה. ולכא' לפי&quot;ז היה צריך לאסור הלוואת כדי יין ושמן, שהרי אינם חוזרים בעין והוי הלוואה. וצ&quot;ל כר&quot;י שאזלינן בתר דיבורו, שאם אומר לו השאילני מותר, אף שאינו חוזר בעין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%90_%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91&diff=1719&oldid=prev 2016-02-09T12:11:00Z

<p>דף חדש: ==הלוואה== ה&#039;&#039;&#039;משנה&#039;&#039;&#039; (שבת כג א) מתירה לשאול מחבירו כדי יין וכדי שמן, ובלבד שלא יאמר לו &#039;הלוני&#039;. &lt;BR/&gt;וב&#039;&#039;&#039;גמרא&#039;...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הלוואה==<br /> ה'''משנה''' (שבת כג א) מתירה לשאול מחבירו כדי יין וכדי שמן, ובלבד שלא יאמר לו 'הלוני'. <br /> &lt;BR/&gt;וב'''גמרא''' (שבת קמח א) מבואר הטעם שהוא שמא יבוא לכתוב, אבל השאילני לא יבוא לכתוב. ואף שלפעמים אנשים אומרים לשון השאלה אף שכוונתם להלוואה, מ&quot;מ כיון שחכמים אסרו לומר 'הלוני' והתירו לומר 'השאילני', ניכר הדבר ולא יבואו לכתוב כשאומר 'השאילני'.<br /> <br /> וב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה הלוני) ביאר ההבדל שבין הלוני להשאילני, שהלוואה היא לזמן מרובה, ש[[סתם הלוואה ל' יום]], ולכן יש חשש שיבוא לכתוב כדי שלא ישכח.<br /> &lt;BR/&gt;וב'''תוספות''' (ד&quot;ה שואל) הקשו, שהרי גם סתם שאילה היא ל' יום, כמבואר לענין ציצית, שעד ל' יום טלית שאולה פטורה מציצית, וכן הוא לענין מזוזה. ותירץ שאף שמשאילים לשלושים יום, מ&quot;מ ליותר מזה לא משאילים.<br /> &lt;BR/&gt;ודעת '''ר&quot;י''' שההבדל בין שאילה להלוואה, ששאילה חוזרת בעין, ולכן אין צורך בכתיבה, אבל מלוה להוצאה ניתנה ואינה חוזרת בעין, ולכן יש חשש שיבוא לכתוב. וסיים שאף שאם משאיל דבר שלא מחזיר לו בעין, מותר כשמזכיר לו בלשון שאילה, כדמוכח במשנה גבי כדי יין ושמן.<br /> &lt;BR/&gt;וב'''טור''' (אורח חיים שז) שהביא דין זה להלכה, העתיק טעמו של רש&quot;י שהלוואה היא לזמן מרובה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (שז יא).<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יב) העתיק דין זה להלכה, וכתב שאסור 'ללוות ולהלוות' משום שמא יכתוב, משמע שהאיסור הוא גם על הלווה. וכן מבואר בדבריו שהאיסור אינו באמירה, אלא בהלוואה עצמה. ולכא' לפי&quot;ז היה צריך לאסור הלוואת כדי יין ושמן, שהרי אינם חוזרים בעין והוי הלוואה. וצ&quot;ל כר&quot;י שאזלינן בתר דיבורו, שאם אומר לו השאילני מותר, אף שאינו חוזר בעין.</div>

א.א