https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F?feed=atom 2026-04-20T20:32:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=9736&oldid=prev 2017-12-21T14:53:12Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">היתרים אלו לגבי אהל גמור (הנעשה להגן מפני החמה או הגשמים)</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:53, 21 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע סי' שי&quot;א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט&quot;ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו&quot;א כתב כן להלכה ע&quot;פ הגמ' מג: הנ&quot;ל (ועפי&quot;ז סתמו באורחות שבת  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע סי' שי&quot;א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט&quot;ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו&quot;א כתב כן להלכה ע&quot;פ הגמ' מג: הנ&quot;ל (ועפי&quot;ז סתמו באורחות שבת  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו&quot;ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג&quot;א כתב להתיר פתיחת חופה ע&quot;פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו&quot;א כתב להתיר ע&quot;פ המג&quot;א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צידU</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו&quot;ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג&quot;א כתב להתיר פתיחת חופה ע&quot;פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו&quot;א כתב להתיר ע&quot;פ המג&quot;א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צידו</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להלכה==</div></td></tr> </table>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=9735&oldid=prev 2017-12-21T14:51:58Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">היתרים אלו לגבי אהל גמור (הנעשה להגן מפני החמה או הגשמים): </span> תיקון כתיב</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:51, 21 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היתר מעלה למטה: הוא סוגיא בשבת מג: שהתירו לעשות אהל עראי להגן על חי לצורך מת, רש&quot;י תוס' רשב&quot;א ריטב&quot;א בעה&quot;מ ור&quot;ן כולם פירשו שהוא היתר ממעלה למטה, אמנם הרמב&quot;ם פירש באופן אחר, ופירשוהו הכס&quot;מ והגר&quot;ז שהותר רק משום צער החי מהשמש, וכך מצינו בספר הישר לר&quot;ת שהותר כן  משום צער החי מפני החמה, עוד אפשר דלהרמב&quot;ם שפירש שכ&quot;א מביא מחצלת ופורס וכשמתסלקים נעשה אהל משופע א&quot;כ אינו אסור משום אהל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היתר מעלה למטה: הוא סוגיא בשבת מג: שהתירו לעשות אהל עראי להגן על חי לצורך מת, רש&quot;י תוס' רשב&quot;א ריטב&quot;א בעה&quot;מ ור&quot;ן כולם פירשו שהוא היתר ממעלה למטה, אמנם הרמב&quot;ם פירש באופן אחר, ופירשוהו הכס&quot;מ והגר&quot;ז שהותר רק משום צער החי מהשמש, וכך מצינו בספר הישר לר&quot;ת שהותר כן  משום צער החי מפני החמה, עוד אפשר דלהרמב&quot;ם שפירש שכ&quot;א מביא מחצלת ופורס וכשמתסלקים נעשה אהל משופע א&quot;כ אינו אסור משום אהל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע סי' שי&quot;א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט&quot;ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו&quot;א כתב כן להלכה ע&quot;פ הגמ' מג: הנ&quot;ל (ועפי&quot;ז סתמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארחותת </del>שבת  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע סי' שי&quot;א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט&quot;ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו&quot;א כתב כן להלכה ע&quot;פ הגמ' מג: הנ&quot;ל (ועפי&quot;ז סתמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באורחות </ins>שבת  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו&quot;ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג&quot;א כתב להתיר פתיחת חופה ע&quot;פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו&quot;א כתב להתיר ע&quot;פ המג&quot;א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על צידU</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו&quot;ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג&quot;א כתב להתיר פתיחת חופה ע&quot;פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו&quot;א כתב להתיר ע&quot;פ המג&quot;א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על צידU</div></td></tr> </table>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=9718&oldid=prev 2017-12-20T18:57:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:57, 20 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קלז ב</del>) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמסקנת ה</del>'''גמרא''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>(שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ א</ins>) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''גמרא''' (שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=9716&oldid=prev 2017-12-20T14:37:22Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תליית משמרת</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:37, 20 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת קלז ב) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</del>'''גמרא''' (שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת קלז ב) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמסקנת ה</ins>'''גמרא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </ins>(שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td></tr> </table>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=9715&oldid=prev 2017-12-20T14:22:24Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תליית משמרת: </span> טעות במקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:22, 20 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ א</del>) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. וב'''גמרא''' (שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קלז ב</ins>) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. וב'''גמרא''' (שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td></tr> </table>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=8512&oldid=prev 2017-07-05T18:51:04Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מדורה, ביצה, קדרה ומטה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:51, 5 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שבת כ א|שבת קלז ב-קלח א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ביצה לב ב-לג א||יום טוב ד יד|אורח חיים שטו ג,ו,ז,ט}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שבת כ א|שבת קלז ב-קלח א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ביצה לב ב-לג א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>||יום טוב ד יד|אורח חיים שטו ג,ו,ז,ט}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין, והאופנים המותרים לעשותם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואהל</ins>, והאופנים המותרים לעשותם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תליית משמרת==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&amp;st=&amp;pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר&quot;א במחלוקותו על המג&quot;א בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&amp;st=&amp;pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר&quot;א במחלוקותו על המג&quot;א בזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדורה, ביצה, קדרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומטה</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדורה, ביצה, קדרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, מטה וחבית</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר</del>. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משנה''' (ביצה לב ב) אומרת שאסור לקרב שני חביות ולהניח על גביהם קדירה. ואיסור זה מתפרש בגמרא ע&quot;פ מימרא דרב יהודה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוי כשינוי ומותר</ins>. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מדורה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מדורה===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;כדברי ראשונים אלו משמע גם ב'''רי&quot;ד''' בפסקיו (ד&quot;ה אמר רב יהודה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;כדברי ראשונים אלו משמע גם ב'''רי&quot;ד''' בפסקיו (ד&quot;ה אמר רב יהודה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם ה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגג</del>, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי&quot;ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א), וכן כתב ה'''מאירי''' (לב ב ד&quot;ה כשאדם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם ה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האהל</ins>, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי&quot;ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א), וכן כתב ה'''מאירי''' (לב ב ד&quot;ה כשאדם)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם יש להעיר שבגמרא שבת קלט. הוזכר היתר עשיית מיטה משום אהל, וכן הוא ברמב&quot;ם (שבת כב,כח), א&quot;כ אפשר שדרך בנין שנאמר בגמרת ביצה ענינה בונה אהל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביצה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביצה===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר&quot;ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר&quot;ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף יח א ד&quot;ה האי) התקשה בדברי רש&quot;י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף יח א ד&quot;ה האי) התקשה בדברי רש&quot;י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא שבת קלח. אמר אביי: מטה וכסא טרסקל ואסלא - מותר לנטותן לכתחילה.רש"י פירש שמדובר במיטה מחוברת העומדת זקופה ומותר לו ליישבה, וכסא טרסקל מדובר בכסא שמושבו עשוי עור וכשהוא מקופל מותר לפותחו ולמותחו. א"כ זהו קולא שנאמר בדבר הדומה לאהל, שבאופן שהוא עשוי כולו ורק מיישבו, או שכל חלקיו מחוברים רק הוא מקופל מותר לפותחו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצא ג' היתרים ב'דומה לאהל' שלא מצינו ב'אהל גמור', א. עשיית גג לבד, ב. עשייה ממעלה למטה, ג. 'כסא טרסקל' - עשוי כולו והוא מיישבו או פותחו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== כיסוי חבית ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא שבת קלט: אמר רב: האי פרונקא, אפלגיה דכובא - שרי, אכוליה כובא - אסור. כלומר: בגד שמכסה בו חבית של יין, אם מכסה רק חציו מותר אבל לכסות כולו אסור. '''רש"י''', '''רבינו חננאל''' (מח.), רמב"ם ותוס' פירשו איסורו מענין אהל, אבל הראב"ד והרשב"א פירשו איסורו משום משמר - שמא יבוא על ידי כך לשמר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוס' פירש שלא אסרו אלא כשהחבית רחבה הרבה, וברשב"א (בביאור שי' רש"י) כתב שלא נאסר אלא כשחסר מן היין טפח.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצא שצריך ג' תנאים לאסור בכיסוי חבית, א. לכסות כולו, ב. רחב הרבה, ג. שחסר מן היין הטפח.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיבת הכיסוי: בט"ז מבואר שהוא להגן שלא יפול עפר לתוכו, בשו"ע הרב מבואר שהוא להגן שלא יכנסו זבובים לתוכו, אבל ה'גן המלך' (הביאו רעק"א על השו"ע) כתב שהאויר מועיל ליין שלא ידוף ריחו. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האיסור משום דדמי לבנין </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום אוהל</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתרים אלו לגבי אהל גמור (הנעשה להגן מפני החמה </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגשמים)</ins>===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתר מעלה למטה: הוא סוגיא בשבת מג: שהתירו לעשות אהל עראי להגן על חי לצורך מת, רש&quot;י תוס' רשב&quot;א ריטב&quot;א בעה&quot;מ ור&quot;ן כולם פירשו שהוא היתר ממעלה למטה, אמנם הרמב&quot;ם פירש באופן אחר, ופירשוהו הכס&quot;מ והגר&quot;ז שהותר רק משום צער החי מהשמש, וכך מצינו בספר הישר לר&quot;ת שהותר כן  משום צער החי מפני החמה, עוד אפשר דלהרמב&quot;ם שפירש שכ&quot;א מביא מחצלת ופורס וכשמתסלקים נעשה אהל משופע א&quot;כ אינו אסור משום אהל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השו&quot;ע סי' שי&quot;א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט&quot;ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו&quot;א כתב כן להלכה ע&quot;פ הגמ' מג: הנ&quot;ל (ועפי&quot;ז סתמו בארחותת שבת </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו&quot;ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג&quot;א כתב להתיר פתיחת חופה ע&quot;פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו&quot;א כתב להתיר ע&quot;פ המג&quot;א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על צידU</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td></tr> </table>

95.86.96.118 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=8511&oldid=prev 2017-07-05T17:34:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:34, 5 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רוב הראשונים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רוב הראשונים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב&quot;ן''' (קלח א ד&quot;ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד&quot;ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, וכן משמע דעת ה'''ריטב&quot;א''' (קלח א ד&quot;ה אלא), וכן מפורש ב'''מאירי''' (קלז ב ד&quot;ה ונותנין) וב'''טור''' (אורח חיים שטו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב&quot;ן''' (קלח א ד&quot;ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד&quot;ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, וכן משמע דעת ה'''ריטב&quot;א''' (קלח א ד&quot;ה אלא), וכן מפורש ב'''מאירי''' (קלז ב ד&quot;ה ונותנין) וב'''טור''' (אורח חיים שטו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וראה ב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=103 (הגהות הטור שטו)] שצירף גם את רש&quot;י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטות </del>החולקים על הרמב&quot;ם, ולא דק בדבריו לקמן קלט:.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וראה ב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=103 (הגהות הטור שטו)] שצירף גם את רש&quot;י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטת </ins>החולקים על הרמב&quot;ם, ולא דק בדבריו לקמן קלט:.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שלשיטה זו קשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות את המשמרת לצורך רימונים, ותירץ ה'''רמב&quot;ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב&quot;א''' (קלח א ד&quot;ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה לשאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אבל ה'''ר&quot;ן''' בחידושיו (קלח א ד&quot;ה אלא) כתב לבאר שכל שתולה לרימונים אף שמותחה יפה מותר וכל שעושה לשמר אסור אף שאינו מותחה, לפי שהלכו חכמים בזה אחר דרכו של הדבר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שלשיטה זו קשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות את המשמרת לצורך רימונים, ותירץ ה'''רמב&quot;ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב&quot;א''' (קלח א ד&quot;ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה לשאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אבל ה'''ר&quot;ן''' בחידושיו (קלח א ד&quot;ה אלא) כתב לבאר שכל שתולה לרימונים אף שמותחה יפה מותר וכל שעושה לשמר אסור אף שאינו מותחה, לפי שהלכו חכמים בזה אחר דרכו של הדבר.</div></td></tr> </table>

נתן יעקבזון https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=8510&oldid=prev 2017-07-05T17:33:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת רוב הראשונים</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&amp;diff=8510&amp;oldid=3108">הצגת שינויים</a>

נתן יעקבזון https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=3108&oldid=prev 2016-04-13T10:27:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:27, 13 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן למדו ה'''תוספות'''  (לב ב ד&quot;ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן למדו ה'''תוספות'''  (לב ב ד&quot;ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד הוסיפו ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד&quot;ה מלמטה, שבת לו ב ד&quot;ה וב&quot;ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד הוסיפו ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד&quot;ה מלמטה, שבת לו ב ד&quot;ה וב&quot;ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>כדברי ראשונים אלו משמע גם ב'''רי"ד''' בפסקיו (ד"ה אמר רב יהודה).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לועמתם </del>ה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי&quot;ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומתם </ins>ה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי&quot;ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), וכן כתב ה'''מאירי''' (לב ב ד&quot;ה כשאדם</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביצה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביצה===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=3105&oldid=prev 2016-04-13T10:14:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:14, 13 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י והרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' מפרש (קלט ב ד&quot;ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב&quot;ן''' בדבריו (קלח א ד&quot;ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב&quot;ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב&quot;ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' מפרש (קלט ב ד&quot;ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב&quot;ן''' בדבריו (קלח א ד&quot;ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב&quot;ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב&quot;ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=103 (הגהות הטור ד&quot;ה ותמהני)] כתב לתרץ שהקושיה על רבי אליעזר היא בדרך רבותא, כלומר נהי שמשום עובדין דחול אינו אוסר, מ&quot;מ היה לו לאסור משום אוהל, שהרי סובר הוא שאפילו תוספת אסורה. ותירצה הגמרא שכיון שיש כאן מכשירי אוכל נפש אינו אסור לא משום אוהל ולא משום עובדין דחול.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=103 (הגהות הטור ד&quot;ה ותמהני)] כתב לתרץ שהקושיה על רבי אליעזר היא בדרך רבותא, כלומר נהי שמשום עובדין דחול אינו אוסר, מ&quot;מ היה לו לאסור משום אוהל, שהרי סובר הוא שאפילו תוספת אסורה. ותירצה הגמרא שכיון שיש כאן מכשירי אוכל נפש אינו אסור לא משום אוהל ולא משום עובדין דחול.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדעה זו כתב גם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו&quot;ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב&quot;ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי&quot;ז צ&quot;ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו&quot;ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב&quot;ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א). וה'''אור שמח''' כאן תירץ שהאיסור הוא שמא יבוא לשמר מה שאינו לצורך יום טוב, אלא לצורך מחר. אבל א&quot;כ לשון הרמב&quot;ם צ&quot;ע למה שינה בהלכות יו&quot;ט ממש&quot;כ בהלכות שבת. וב'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים על השו&quot;ע) תירץ דהרמב&quot;ם סובר שרק כאשר דעתו ליתן כלי תחתיו אסור משום אוהל, ולכך בשבת כיון שאסור לשמר ודאי לא יתן כלי תחתיו, והאיסור הוא רק משום עובדין דחול שמא יבוא לשמר. אך ביו&quot;ט שמותר לשמר לצורך אוכל נפש, שוב יש כאן חשש לאיסור אוהל מפני שמותר לשים כלי תחתיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדעה זו כתב גם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו&quot;ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב&quot;ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי&quot;ז צ&quot;ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו&quot;ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב&quot;ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א). וה'''אור שמח''' כאן תירץ שהאיסור הוא שמא יבוא לשמר מה שאינו לצורך יום טוב, אלא לצורך מחר. אבל א&quot;כ לשון הרמב&quot;ם צ&quot;ע למה שינה בהלכות יו&quot;ט ממש&quot;כ בהלכות שבת. וב'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים על השו&quot;ע) תירץ דהרמב&quot;ם סובר שרק כאשר דעתו ליתן כלי תחתיו אסור משום אוהל, ולכך בשבת כיון שאסור לשמר ודאי לא יתן כלי תחתיו, והאיסור הוא רק משום עובדין דחול שמא יבוא לשמר. אך ביו&quot;ט שמותר לשמר לצורך אוכל נפש, שוב יש כאן חשש לאיסור אוהל מפני שמותר לשים כלי תחתיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו&quot;ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח&quot;כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו&quot;ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו&quot;ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח&quot;כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו&quot;ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והעיר ה'''רשב&quot;א''' (קלח א סוד&quot;ה אלא) שלדברי רש&quot;י לא קשה מה שנקט אביי משמרת בהדי חומרי מתנייתא שהם משום אוהל, שהרי רש&quot;י עצמו פירש (ד&quot;ה לא יעשה) שכסא גלין אינו משום אוהל אלא משום גזירה שמא יתקע, ואביי לא חשש להביא איסורים דומים דווקא, אלא שכולם כלים שגזרו חכמים בנטייתם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והעיר ה'''רשב&quot;א''' (קלח א סוד&quot;ה אלא) שלדברי רש&quot;י לא קשה מה שנקט אביי משמרת בהדי חומרי מתנייתא שהם משום אוהל, שהרי רש&quot;י עצמו פירש (ד&quot;ה לא יעשה) שכסא גלין אינו משום אוהל אלא משום גזירה שמא יתקע, ואביי לא חשש להביא איסורים דומים דווקא, אלא שכולם כלים שגזרו חכמים בנטייתם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&amp;st=&amp;pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר&quot;א במחלוקותו על המג&quot;א בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&amp;st=&amp;pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר&quot;א במחלוקותו על המג&quot;א בזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==מדורה, ביצה, קדרה ומטה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדורה, ביצה, קדרה ומטה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===מדורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מדורה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי מדורה פירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה האי וד&quot;ה מלמטה) שמדובר בסידור עצים באופן שעושה כתלים מד' רוחות, ועליהם נותן עצים מלמעלה, ואסור מפני שדומה לאוהל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי מדורה פירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה האי וד&quot;ה מלמטה) שמדובר בסידור עצים באופן שעושה כתלים מד' רוחות, ועליהם נותן עצים מלמעלה, ואסור מפני שדומה לאוהל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן למדו ה'''תוספות'''  (לב ב ד&quot;ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן למדו ה'''תוספות'''  (לב ב ד&quot;ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשו </del>ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד&quot;ה מלמטה, שבת לו ב ד&quot;ה וב&quot;ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוסיפו </ins>ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד&quot;ה מלמטה, שבת לו ב ד&quot;ה וב&quot;ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל </del>ה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי&quot;ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לועמתם </ins>ה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי&quot;ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===ביצה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביצה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' פירש (לג א ד&quot;ה ביעתא) שהנותן ביצה על כלי חלול לא ישים הכלי על הגחלים ואח&quot;כ הביצה, אלא קודם יניח הביצה על הכלי, ואח&quot;כ יתננה ע&quot;ג גחלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' פירש (לג א ד&quot;ה ביעתא) שהנותן ביצה על כלי חלול לא ישים הכלי על הגחלים ואח&quot;כ הביצה, אלא קודם יניח הביצה על הכלי, ואח&quot;כ יתננה ע&quot;ג גחלים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר&quot;ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר&quot;ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף יח א ד&quot;ה האי) התקשה בדברי רש&quot;י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף יח א ד&quot;ה האי) התקשה בדברי רש&quot;י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האיסור משום דדמי לבנין או משום אוהל==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==האיסור משום דדמי לבנין או משום אוהל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td></tr> </table>

א.א