https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA?feed=atom 2026-06-21T00:15:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=14391&oldid=prev 2019-03-13T09:26:04Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סיכום</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:26, 13 במרץ 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה לפי ה'''רמב&quot;ן''' פשיטא שאין להוכיח כלל, וגם לשיטת '''רש&quot;י''' נראה שאין ראיה, דכבר כתב ה'''כוזרי''' (ב יד) שאברהם נבחר להיות מי שממנו יתחיל הגזע הישראלי לפרוח, וא&quot;כ ברור ששייכותו בקיום המצוות היא גדולה הרבה יותר ואין להוכיח ממנו לשאר הגויים. ובאמת היא סברא פשוטה וכך נשמע גם מדברי חז&quot;ל ('''ב&quot;ר''' צה ג) שנעשו כליותיו של אברהם כשני כדי מים והיו מלמדים אותו תורה, ואפילו אם היה בן נח היה זה עניין מיוחד המורה על קישורו אל התורה והמצוות. וכך כתב ה'''מהר&quot;ל''' (תפארת ישראל פי&quot;ט) שהקשה מה השייכות של האבות לתורה, הרי לא היו יהודים? ותירץ (תפארת ישראל כ') שלאבות היה קישור מיוחד לתורה יותר משאר בני נח. אמנם מצאנו שהקשו האחרונים איך שמר אברהם אבינו שבת, הרי אמרו חז&quot;ל &quot;גוי ששבת חייב מיתה&quot;? ותירץ ה'''הפלאה''' (מקנה, קידושין לז ב ד&quot;ה בתוד&quot;ה ממחרת הפסח) שאברהם חילל שבת בליל שבת שלישראל שהיום הולך אחר הלילה היא שבת, ולגויים שהלילה הולך אחר היום נחשב עדיין יום שישי ולכן היה יכול לעשות בו מלאכה. ובדרך כזו הלך גם ה'''חת&quot;ס''' (שבת קלט ב ד&quot;ה היוצא) שהאבות לבשו בשבת טלית מצוייצת שלישראל היא תכשיט ולבני נח משאוי, ומבואר מדבריהם שהאבות היו בני נח גמורים ואסורים בכל איסורי בני נח והדבר צ&quot;ע. ובאמת ה'''גר&quot;ח סולוביצ'יק''' (סטנסיל סי' תל&quot;ה-תל&quot;ו) תירץ שהאבות למרות שהיו בני נח, מצד החפצא היו כבר ישראל ולכן היה מותר להם לשמור שבת עפ&quot;ד ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י,ט) שהאיסור הוא רק לחדש דת, והם לא חידשו דת כי מצד החפצא היו כבר בגדר ישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה לפי ה'''רמב&quot;ן''' פשיטא שאין להוכיח כלל, וגם לשיטת '''רש&quot;י''' נראה שאין ראיה, דכבר כתב ה'''כוזרי''' (ב יד) שאברהם נבחר להיות מי שממנו יתחיל הגזע הישראלי לפרוח, וא&quot;כ ברור ששייכותו בקיום המצוות היא גדולה הרבה יותר ואין להוכיח ממנו לשאר הגויים. ובאמת היא סברא פשוטה וכך נשמע גם מדברי חז&quot;ל ('''ב&quot;ר''' צה ג) שנעשו כליותיו של אברהם כשני כדי מים והיו מלמדים אותו תורה, ואפילו אם היה בן נח היה זה עניין מיוחד המורה על קישורו אל התורה והמצוות. וכך כתב ה'''מהר&quot;ל''' (תפארת ישראל פי&quot;ט) שהקשה מה השייכות של האבות לתורה, הרי לא היו יהודים? ותירץ (תפארת ישראל כ') שלאבות היה קישור מיוחד לתורה יותר משאר בני נח. אמנם מצאנו שהקשו האחרונים איך שמר אברהם אבינו שבת, הרי אמרו חז&quot;ל &quot;גוי ששבת חייב מיתה&quot;? ותירץ ה'''הפלאה''' (מקנה, קידושין לז ב ד&quot;ה בתוד&quot;ה ממחרת הפסח) שאברהם חילל שבת בליל שבת שלישראל שהיום הולך אחר הלילה היא שבת, ולגויים שהלילה הולך אחר היום נחשב עדיין יום שישי ולכן היה יכול לעשות בו מלאכה. ובדרך כזו הלך גם ה'''חת&quot;ס''' (שבת קלט ב ד&quot;ה היוצא) שהאבות לבשו בשבת טלית מצוייצת שלישראל היא תכשיט ולבני נח משאוי, ומבואר מדבריהם שהאבות היו בני נח גמורים ואסורים בכל איסורי בני נח והדבר צ&quot;ע. ובאמת ה'''גר&quot;ח סולוביצ'יק''' (סטנסיל סי' תל&quot;ה-תל&quot;ו) תירץ שהאבות למרות שהיו בני נח, מצד החפצא היו כבר ישראל ולכן היה מותר להם לשמור שבת עפ&quot;ד ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י,ט) שהאיסור הוא רק לחדש דת, והם לא חידשו דת כי מצד החפצא היו כבר בגדר ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך לכאורה כדעת ה'''הפלאה''' וה'''חת&quot;ס''' מבואר ב'''תוס'''' בב&quot;מ (ע ב סוד&quot;ה תשיך) שהקשו למה כשיחזקאל החיה מתים בבקעת דורא לא קם אחד שלא נזהר באיסור ריבית, הרי היו גויים ולא נצטוו על הריבית? ותירצו שהחייאת המתים שהחיה יחזקאל לא הייתה תחיית המתים האחרונה אלא רק מי שזכה קם, ואותו אדם שלא נזהר ברבית לא קם כי היה ראוי גם קודם מתן תורה לקיים מצוות, כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שניתנה. הרי שהשווה ה'''תוס'''' בין קיום המצוות של האבות הקדושים לבין קיום של סתם גויים ומשמע שהאבות לא היו יותר מסתם גויים ולכולם יש עניין לקיים מצוות כדעת הרמב&quot;ם (מלכים י י)?. ואפשר ליישב שלא התכוונו ה'''תוס'''' להשוואה גמורה בין האבות לשאר גויים, אלא כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה למעלתם, כך ראוי לכל גוי לקיים את המצוות המוסריות כמו ריבית וכדו' ולכן לא קם אותו אחד בבקעת דורא. אך באמת הקושיא מעיקרא ליתא, שהרי המתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא היו מבני ישראל לכל השיטות ב'''סנהדרין''' (צב ב) אלא שהיו קודם מתן תורה ולכן נחשבו בני נח לשיטת התוס' כדלעיל, וא&quot;כ ההשוואה לקיום האבות כל התורה כולה היא פשוטה  שהרי הם מזרעם. וכך מפורש במקורו של התוס' ב'''תרגום ירושלמי''' (הובא בתורה שלמה, ריש בשלח סי' רנא*) &quot;כולהון משבטא דאפריים&quot;.                 </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך לכאורה כדעת ה'''הפלאה''' וה'''חת&quot;ס''' מבואר ב'''תוס'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki/&gt;</ins>''' בב&quot;מ (ע ב סוד&quot;ה תשיך) שהקשו למה כשיחזקאל החיה מתים בבקעת דורא לא קם אחד שלא נזהר באיסור ריבית, הרי היו גויים ולא נצטוו על הריבית? ותירצו שהחייאת המתים שהחיה יחזקאל לא הייתה תחיית המתים האחרונה אלא רק מי שזכה קם, ואותו אדם שלא נזהר ברבית לא קם כי היה ראוי גם קודם מתן תורה לקיים מצוות, כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שניתנה. הרי שהשווה ה'''תוס'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki/&gt;</ins>''' בין קיום המצוות של האבות הקדושים לבין קיום של סתם גויים ומשמע שהאבות לא היו יותר מסתם גויים ולכולם יש עניין לקיים מצוות כדעת הרמב&quot;ם (מלכים י י)?. ואפשר ליישב שלא התכוונו ה'''תוס'''' להשוואה גמורה בין האבות לשאר גויים, אלא כמו שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה למעלתם, כך ראוי לכל גוי לקיים את המצוות המוסריות כמו ריבית וכדו' ולכן לא קם אותו אחד בבקעת דורא. אך באמת הקושיא מעיקרא ליתא, שהרי המתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא היו מבני ישראל לכל השיטות ב'''סנהדרין''' (צב ב) אלא שהיו קודם מתן תורה ולכן נחשבו בני נח לשיטת התוס' כדלעיל, וא&quot;כ ההשוואה לקיום האבות כל התורה כולה היא פשוטה  שהרי הם מזרעם. וכך מפורש במקורו של התוס' ב'''תרגום ירושלמי''' (הובא בתורה שלמה, ריש בשלח סי' רנא*) &quot;כולהון משבטא דאפריים&quot;.                 </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין לימוד תורה לגויים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין לימוד תורה לגויים</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסנהדרין (נח ב) &quot;אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר 'תורה צווה לנו משה מורשה' לנו מורשה ולא להם&quot; וכך פסק ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י ט). והנה מקור הלימוד לדין זה הוא הפסוק &quot;תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot; ('''דברים''' לג ד) ומפסוק זה למדה ה'''גמרא''' במכות (כג ב) שתרי&quot;ג מצוות נאמרו למשה בסיני, תרי&quot;א אמר משה כמניין 'תורה' שבפסוק, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. וא&quot;כ הלימוד המחשיב את לימוד התורה לגוי כגזל צריך לאסור גם את שאר המצוות שהרי גם הם במשמע המילה 'תורה' שבפסוק וגם עליהם נאמר 'מורשה', ואיך פסק הרמב&quot;ם שמקבלים הגויים שכר על קיום שאר המצוות?.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסנהדרין (נח ב) &quot;אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר 'תורה צווה לנו משה מורשה' לנו מורשה ולא להם&quot; וכך פסק ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י ט). והנה מקור הלימוד לדין זה הוא הפסוק &quot;תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot; ('''דברים''' לג ד) ומפסוק זה למדה ה'''גמרא''' במכות (כג ב) שתרי&quot;ג מצוות נאמרו למשה בסיני, תרי&quot;א אמר משה כמניין 'תורה' שבפסוק, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. וא&quot;כ הלימוד המחשיב את לימוד התורה לגוי כגזל צריך לאסור גם את שאר המצוות שהרי גם הם במשמע המילה 'תורה' שבפסוק וגם עליהם נאמר 'מורשה', ואיך פסק הרמב&quot;ם שמקבלים הגויים שכר על קיום שאר המצוות?.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיכום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיכום ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי חז&quot;ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע&quot;י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת '''הרמב&quot;ם והמאירי''' הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת ה'''יד רמ&quot;ה''' אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת '''ר&quot;י החסיד בספר חסידים''' מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך אין בזה ערך ואינם מקבלים ע&quot;ז שכר</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי חז&quot;ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע&quot;י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת '''הרמב&quot;ם והמאירי''' הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת ה'''יד רמ&quot;ה''' אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת '''ר&quot;י החסיד בספר חסידים''' מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבינו ירוחם''' אסר למול גויים וכך נפסק בשו&quot;ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבינו ירוחם''' אסר למול גויים וכך נפסק בשו&quot;ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

37.142.2.203 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=10766&oldid=prev 2018-02-27T10:14:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:14, 27 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה|סיבה=לא נוחה לקריאה, צריך חלוקה לפסקאות}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות|||||}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גויים בקיום מצוות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גויים בקיום מצוות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: גויים]] [[קטגוריה: קיום מצוות]] [[קטגוריה: עבודה זרה כו ב]] [[קטגוריה: עבודה זרה סד ב]] [[קטגוריה: חולין יג ב]] [[קטגוריה: ערכין ה ב]] [[קטגוריה: יומא כח ב]] [[קטגוריה: סנהדרין נח ב]] [[קטגוריה: סנהדרין נט א]] [[קטגוריה: מלכים פרק י]] [[קטגוריה: מילה פרק ג]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן רסג]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן רסח]] </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הובדלו ישראל מן העמים, בחר ה' בישראל, ובחירה זו התבטאה בנתינת התורה בסיני והחיוב במצוות &quot;ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל&quot; ('''שמות''' יט,ה- ו) &quot;מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו&quot;ם עליו&quot; ('''שבת''' פט.). א&quot;כ מובן היה שהגויים לא יהיו שייכים כלל בתורה והמצוות ולעשייתם אותם לא יהיה שום ערך, אך מצאנו מקורות בדברי הגמרא והפוסקים המראים פנים גם לומר שיש ערך למצוותיהם של הגויים וצריך לברר עניין זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הובדלו ישראל מן העמים, בחר ה' בישראל, ובחירה זו התבטאה בנתינת התורה בסיני והחיוב במצוות &quot;ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל&quot; ('''שמות''' יט,ה- ו) &quot;מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו&quot;ם עליו&quot; ('''שבת''' פט.). א&quot;כ מובן היה שהגויים לא יהיו שייכים כלל בתורה והמצוות ולעשייתם אותם לא יהיה שום ערך, אך מצאנו מקורות בדברי הגמרא והפוסקים המראים פנים גם לומר שיש ערך למצוותיהם של הגויים וצריך לברר עניין זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י י) &quot;בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה. ואם הביא עולה מקבלין ממנו. נתן צדקה מקבלין ממנו. ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל, הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו. אבל העכו&quot;ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו&quot;ם&quot;. ולקמן נברר בע&quot;ה את  היסודות שעליהם נשען פסק הרמב&quot;ם הזה ומה שיש להעיר בהם ובשיטות החולקות עליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י י) &quot;בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה. ואם הביא עולה מקבלין ממנו. נתן צדקה מקבלין ממנו. ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל, הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו. אבל העכו&quot;ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו&quot;ם&quot;. ולקמן נברר בע&quot;ה את  היסודות שעליהם נשען פסק הרמב&quot;ם הזה ומה שיש להעיר בהם ובשיטות החולקות עליו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי חז&quot;ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע&quot;י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת '''הרמב&quot;ם והמאירי''' הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת ה'''יד רמ&quot;ה''' אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת '''ר&quot;י החסיד בספר חסידים''' מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות אך אין בזה ערך ואינם מקבלים ע&quot;ז שכר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי חז&quot;ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע&quot;י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת '''הרמב&quot;ם והמאירי''' הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת ה'''יד רמ&quot;ה''' אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת '''ר&quot;י החסיד בספר חסידים''' מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות אך אין בזה ערך ואינם מקבלים ע&quot;ז שכר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבינו ירוחם''' אסר למול גויים וכך נפסק בשו&quot;ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבינו ירוחם''' אסר למול גויים וכך נפסק בשו&quot;ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: גויים]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: עבודה זרה כו:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: עבודה זרה סד:]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: חולין יג:]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ערכין ה:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: יומא כח:]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: סנהדרין נח:]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: סנהדרין נט.]] </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: מילה פרק ג]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: מלכים פרק י]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: יורה דעה סימן רסג]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: יורה דעה סימן רסח]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=6934&oldid=prev 2016-11-20T21:13:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:13, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גויים בקיום מצוות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גויים בקיום מצוות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=6928&oldid=prev 2016-11-20T21:12:14Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA" title="גויים בקיום מצוות">גויים בקיום מצוות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:12, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=6925&oldid=prev 2016-11-20T21:11:36Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA" title="גויים בקיום מצוות">גויים בקיום מצוות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:11, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=6174&oldid=prev 2016-06-12T19:12:22Z

<p>הגן על <a href="/%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA" title="גויים בקיום מצוות">גויים בקיום מצוות</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:12, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=4205&oldid=prev 2016-05-06T06:36:07Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">בירור הסוגיות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:36, 6 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין לימוד תורה לגויים'''  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין לימוד תורה לגויים'''  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסנהדרין (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נט </del>ב) &quot;אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר 'תורה צווה לנו משה מורשה' לנו מורשה ולא להם&quot; וכך פסק ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י ט). והנה מקור הלימוד לדין זה הוא הפסוק &quot;תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot; ('''דברים''' לג ד) ומפסוק זה למדה ה'''גמרא''' במכות (כג ב) שתרי&quot;ג מצוות נאמרו למשה בסיני, תרי&quot;א אמר משה כמניין 'תורה' שבפסוק, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. וא&quot;כ הלימוד המחשיב את לימוד התורה לגוי כגזל צריך לאסור גם את שאר המצוות שהרי גם הם במשמע המילה 'תורה' שבפסוק וגם עליהם נאמר 'מורשה', ואיך פסק הרמב&quot;ם שמקבלים הגויים שכר על קיום שאר המצוות?.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסנהדרין (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נח </ins>ב) &quot;אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר 'תורה צווה לנו משה מורשה' לנו מורשה ולא להם&quot; וכך פסק ה'''רמב&quot;ם''' (מלכים י ט). והנה מקור הלימוד לדין זה הוא הפסוק &quot;תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot; ('''דברים''' לג ד) ומפסוק זה למדה ה'''גמרא''' במכות (כג ב) שתרי&quot;ג מצוות נאמרו למשה בסיני, תרי&quot;א אמר משה כמניין 'תורה' שבפסוק, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. וא&quot;כ הלימוד המחשיב את לימוד התורה לגוי כגזל צריך לאסור גם את שאר המצוות שהרי גם הם במשמע המילה 'תורה' שבפסוק וגם עליהם נאמר 'מורשה', ואיך פסק הרמב&quot;ם שמקבלים הגויים שכר על קיום שאר המצוות?.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותירץ ב'''מרגניתא טבא''' על שורשי הרמב&quot;ם (שורש א', עמ' תל&quot;ח בהוצ' פרנקל), של'''רמב&quot;ם''' הדרשה של התרי&quot;ג מצוות מהפסוק היא אסמכתא בעלמא וכוונת הפסוק אינה אלא לתורה בלבד ולכן ה'מורשה' נאמרה רק על לימוד תורה. והקשה עליו בספר '''חמדת ישראל''' (קונטרס בני נח סימן נ&quot;ז) ד'''ברמב&quot;ם''' בהל' מלכים (ח י) מפורש להדיא שהפסוק מיירי גם במצוות שכתב שם &quot;משה רבינו לא הנחיל התורה ו'''המצות''' אלא לישראל. שנאמר מורשה קהלת יעקב&quot; ומוכח שלא סבר שזו אסמכתא?. ולכן יישב הוא, שבאמת הפסוק מיירי בשניהם אלא שלמד ה'''רמב&quot;ם''' שדרשת ה'מורשה' קאי רק על התורה ממה שהוצרכה התורה למעט גר תושב מאכילת קרבן פסח &quot;תושב ושכיר לא יאכל בו&quot; ('''שמות''' יב מה) הרי שאת שאר המצוות יכול לקיים. אמנם ראייתו קשה לענ&quot;ד, ראשית דאת כל הקרבנות אסור לגוי לאכול שהרי הם ממון גבוה ורק הותר לישראל לאוכלם כמצוותם כמבואר ב'''רש&quot;י''' (קידושין נב ב ד&quot;ה כי, ועיין מנ&quot;ח מצווה י' ס&quot;ק כג), וא&quot;כ בלא&quot;ה קשה קושייתו? ועוד, דפשט האיסור הוא להאכילו אפילו לא לשם מצווה כמבואר ב'''חינוך''' (מצווה י&quot;ד), וזה מותר בשאר המצוות לכו&quot;ע?.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותירץ ב'''מרגניתא טבא''' על שורשי הרמב&quot;ם (שורש א', עמ' תל&quot;ח בהוצ' פרנקל), של'''רמב&quot;ם''' הדרשה של התרי&quot;ג מצוות מהפסוק היא אסמכתא בעלמא וכוונת הפסוק אינה אלא לתורה בלבד ולכן ה'מורשה' נאמרה רק על לימוד תורה. והקשה עליו בספר '''חמדת ישראל''' (קונטרס בני נח סימן נ&quot;ז) ד'''ברמב&quot;ם''' בהל' מלכים (ח י) מפורש להדיא שהפסוק מיירי גם במצוות שכתב שם &quot;משה רבינו לא הנחיל התורה ו'''המצות''' אלא לישראל. שנאמר מורשה קהלת יעקב&quot; ומוכח שלא סבר שזו אסמכתא?. ולכן יישב הוא, שבאמת הפסוק מיירי בשניהם אלא שלמד ה'''רמב&quot;ם''' שדרשת ה'מורשה' קאי רק על התורה ממה שהוצרכה התורה למעט גר תושב מאכילת קרבן פסח &quot;תושב ושכיר לא יאכל בו&quot; ('''שמות''' יב מה) הרי שאת שאר המצוות יכול לקיים. אמנם ראייתו קשה לענ&quot;ד, ראשית דאת כל הקרבנות אסור לגוי לאכול שהרי הם ממון גבוה ורק הותר לישראל לאוכלם כמצוותם כמבואר ב'''רש&quot;י''' (קידושין נב ב ד&quot;ה כי, ועיין מנ&quot;ח מצווה י' ס&quot;ק כג), וא&quot;כ בלא&quot;ה קשה קושייתו? ועוד, דפשט האיסור הוא להאכילו אפילו לא לשם מצווה כמבואר ב'''חינוך''' (מצווה י&quot;ד), וזה מותר בשאר המצוות לכו&quot;ע?.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

מאירכה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=4204&oldid=prev 2016-05-06T06:33:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">גויים בקיום מצוות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:33, 6 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גויים בקיום מצוות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גויים בקיום מצוות ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: גויים]] [[קטגוריה: קיום מצוות]] [[קטגוריה: עבודה זרה כו ב]] [[קטגוריה: עבודה זרה סד ב]] [[קטגוריה: חולין יג ב]] [[קטגוריה: ערכין ה ב]] [[קטגוריה: יומא כח ב]] [[קטגוריה: סנהדרין נח ב]] [[קטגוריה: סנהדרין נט א]] [[קטגוריה: מלכים פרק י]] [[קטגוריה: מילה פרק ג]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן רסג]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן רסח]] </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הובדלו ישראל מן העמים, בחר ה' בישראל, ובחירה זו התבטאה בנתינת התורה בסיני והחיוב במצוות &quot;ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל&quot; ('''שמות''' יט,ה- ו) &quot;מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו&quot;ם עליו&quot; ('''שבת''' פט.). א&quot;כ מובן היה שהגויים לא יהיו שייכים כלל בתורה והמצוות ולעשייתם אותם לא יהיה שום ערך, אך מצאנו מקורות בדברי הגמרא והפוסקים המראים פנים גם לומר שיש ערך למצוותיהם של הגויים וצריך לברר עניין זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הובדלו ישראל מן העמים, בחר ה' בישראל, ובחירה זו התבטאה בנתינת התורה בסיני והחיוב במצוות &quot;ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל&quot; ('''שמות''' יט,ה- ו) &quot;מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו&quot;ם עליו&quot; ('''שבת''' פט.). א&quot;כ מובן היה שהגויים לא יהיו שייכים כלל בתורה והמצוות ולעשייתם אותם לא יהיה שום ערך, אך מצאנו מקורות בדברי הגמרא והפוסקים המראים פנים גם לומר שיש ערך למצוותיהם של הגויים וצריך לברר עניין זה.</div></td></tr> </table>

מאירכה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=3159&oldid=prev 2016-04-14T15:00:12Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סיכום</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:00, 14 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיכום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיכום ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי חז&quot;ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע&quot;י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת הרמב&quot;ם והמאירי הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היד </del>רמ&quot;ה אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת ר&quot;י החסיד בספר חסידים מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות אך אין בזה ערך ואינם מקבלים ע&quot;ז שכר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי חז&quot;ל בבבלי ובירושלמי מצאנו מקורות רבים לכאן ולכאן בשאלה האם יש ערך לקיום המצוות ע&quot;י בגויים או דלמא להיפך. הראשונים נחלקו, לשיטת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרמב&quot;ם והמאירי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הגויים מקבלים שכר על קיום המצוות, ולשיטת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''יד </ins>רמ&quot;ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אסור לגויים לקיים מצוות כישראל. בדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ר&quot;י החסיד בספר חסידים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>מצאנו לכאורה גישה אמצעית שמתירה לגויים לקיים מצוות אך אין בזה ערך ואינם מקבלים ע&quot;ז שכר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבינו ירוחם אסר למול גויים וכך נפסק בשו&quot;ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רבינו ירוחם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אסר למול גויים וכך נפסק בשו&quot;ע, אך אפשר שזה איסור מיוחד במצוות מילה.</div></td></tr> </table>

מאירכה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=3158&oldid=prev 2016-04-14T14:59:25Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">בירור שיטות הראשונים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:59, 14 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטת הרמ&quot;ה ורש&quot;י'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטת הרמ&quot;ה ורש&quot;י'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ב'''יד רמ&quot;ה''' נראה שלא סובר כרמב&quot;ם. דב'''סנהדרין''' (נח ב) הביאה הגמרא את דברי ר&quot;ל דגוי ששבת חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא ישבותו, ואמר רבינא שאסור אפילו שבת ביום שני בשבוע שאינו יום הרגיל בקביעת שבת. והנה גרסת '''מהרש&quot;ל''' שם היא דמקשה הגמרא על דברי ר&quot;ל &quot;פשיטא&quot; ומתרצת &quot;אמר רבינא לא נצרכא אלא לשני בשבת&quot; ולפי גרסה זו ודאי שא&quot;א לסבור כמו ה'''רמב&quot;ם''' שהרי דין זה אינו פשוט כלל דשאר מצוות מותר לגוי לקיים והוא מקבל שכר על זה? ובאמת ה'''מאירי''' להדיא לא גרס כך אלא כגרסתינו. אך '''ביד רמ&quot;ה''' (סי'  גרס כגרסת מהרש&quot;ל ופירש &quot;ומתמהינן פשיטא דקא ס&quot;ד דבשביתה שהוא לשם חובה קמיירי כגון הערביים ששובתים ביום ו' לשם עבודה זרה, ואפילו היכא דשובתים בשבת לשם שמים כיוון דלא איפקוד עלה הוה ליה גזל וכו'&quot;.  וכדבריו כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשל&quot;צ הרב המג&quot;ן (</del>רבי משה גאלאנטי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>בספר קרבן חגיגה (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סי' </del>מ&quot;ד).   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ב'''יד רמ&quot;ה''' נראה שלא סובר כרמב&quot;ם. דב'''סנהדרין''' (נח ב) הביאה הגמרא את דברי ר&quot;ל דגוי ששבת חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא ישבותו, ואמר רבינא שאסור אפילו שבת ביום שני בשבוע שאינו יום הרגיל בקביעת שבת. והנה גרסת '''מהרש&quot;ל''' שם היא דמקשה הגמרא על דברי ר&quot;ל &quot;פשיטא&quot; ומתרצת &quot;אמר רבינא לא נצרכא אלא לשני בשבת&quot; ולפי גרסה זו ודאי שא&quot;א לסבור כמו ה'''רמב&quot;ם''' שהרי דין זה אינו פשוט כלל דשאר מצוות מותר לגוי לקיים והוא מקבל שכר על זה? ובאמת ה'''מאירי''' להדיא לא גרס כך אלא כגרסתינו. אך '''ביד רמ&quot;ה''' (סי'  גרס כגרסת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>מהרש&quot;ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>ופירש &quot;ומתמהינן פשיטא דקא ס&quot;ד דבשביתה שהוא לשם חובה קמיירי כגון הערביים ששובתים ביום ו' לשם עבודה זרה, ואפילו היכא דשובתים בשבת לשם שמים כיוון דלא איפקוד עלה הוה ליה גזל וכו'&quot;.  וכדבריו כתב רבי משה גאלאנטי בספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>קרבן חגיגה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </ins>מ&quot;ד).   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורש</del>&quot;י אמנם דחה גרסה זו אך מטעם אחר &quot;פשיטא לא גרסינן, דהא טובא קמ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>ל דאבני אדם קאי&quot; כלומר שאין לגרוס פשיטא בגמרא דר&quot;ל השמיענו טובא שהרי פשט הפסוק בפרשת נח מיירי בעונות השנה שלא ישבותו ופירש ר&quot;ל דקאי גם על בני אדם. ולכאורה מדבריו משמע שגם הוא סובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיד </del>רמ&quot;ה דאל&quot;כ היה צריך לדחות את הגרסה מטעמו של הרמב&quot;ם דדינו של ר&quot;ל עצמו אינו פשיטא כי את שאר המצוות מותר לגוי לקיים. אבל נראה שאין זו ראיה דהא בלא&quot;ה יש להקשות לפירוש רש&quot;י (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>ד&quot;ה גוי ששבת) שפירש דאיסור השביתה של הגויים הוא אפילו לא לשם מצווה אלא אפילו לקביעת יום מנוחה בעלמא &quot;גוי ששבת ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנא' יום ולילה לא ישבותו&quot; וא&quot;כ טובא קמ&quot;ל ר&quot;ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>דמנ&quot;ל שדבר זה אסור להם? אלא ע&quot;כ שכוונת רש&quot;י דריש לקיש השמיענו שהפסוק מיירי בבני אדם ולא בעיתים שבשנה וממילא החידוש הוא הדין היוצא מהפסוק שאסור לגוי לשבות ולא הסבר פשט הפסוק בלבד, וממילא אין כלל ראיה שלא סובר כדעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם, שהרי אפשר שגם לשיטתו החידוש של הפסוק שמביא ר&quot;ל מעבר להסבר פשטו הוא שאת שאר המצוות מותר לגויים לקיים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''רש</ins>&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>אמנם דחה גרסה זו אך מטעם אחר &quot;פשיטא לא גרסינן, דהא טובא קמ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;</ins>ל דאבני אדם קאי&quot; כלומר שאין לגרוס פשיטא בגמרא דר&quot;ל השמיענו טובא שהרי פשט הפסוק בפרשת נח מיירי בעונות השנה שלא ישבותו ופירש ר&quot;ל דקאי גם על בני אדם. ולכאורה מדבריו משמע שגם הוא סובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ'''יד </ins>רמ&quot;ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>דאל&quot;כ היה צריך לדחות את הגרסה מטעמו של הרמב&quot;ם דדינו של ר&quot;ל עצמו אינו פשיטא כי את שאר המצוות מותר לגוי לקיים. אבל נראה שאין זו ראיה דהא בלא&quot;ה יש להקשות לפירוש רש&quot;י (ד&quot;ה גוי ששבת) שפירש דאיסור השביתה של הגויים הוא אפילו לא לשם מצווה אלא אפילו לקביעת יום מנוחה בעלמא &quot;גוי ששבת ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנא' יום ולילה לא ישבותו&quot; וא&quot;כ טובא קמ&quot;ל ר&quot;ל דמנ&quot;ל שדבר זה אסור להם? אלא ע&quot;כ שכוונת רש&quot;י דריש לקיש השמיענו שהפסוק מיירי בבני אדם ולא בעיתים שבשנה וממילא החידוש הוא הדין היוצא מהפסוק שאסור לגוי לשבות ולא הסבר פשט הפסוק בלבד, וממילא אין כלל ראיה שלא סובר כדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, שהרי אפשר שגם לשיטתו החידוש של הפסוק שמביא ר&quot;ל מעבר להסבר פשטו הוא שאת שאר המצוות מותר לגויים לקיים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטת ספר חסידים'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטת ספר חסידים'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר </del>חסידים (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סי' </del>תר&quot;צ) ג&quot;כ נראה כדעת הרמב&quot;ם, שכתב &quot;גר אחד בימים קדמונים שבא להתגייר וכבר קיבל עליו כל המצוות, מצוות עשה לעשות וכל מצוות לא תעשה שלא לעשות והיה מבקש שימולו אותו, והיה אחד מאכילו נבלות וטרפות... אמר לו חברו... כבר קיבל כל המצוות עליו איך יתכן להאכילו נבלות וטרפות?&quot;. משמע שיש עניין למי שאינו יהודי כי עוד לא מל וטבל לקיים את המצוות, דא&quot;א לומר שהתקבל כגר תושב שהרי אפילו לשיטת אחרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ע&quot;ז סד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>) גר תושב אינו מקבל עליו שלא לאכול נבלות וטרפות. ואולי י&quot;ל שכוונת ספר חסידים לומר שאמנם אין כלל עניין לקיים מצוות בגויותו, אך כיוון שהוא סבור בדמיונו שיש איזה עניין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיומו </del>את המצוות איך יתכן לצערו ולמנוע ממנו זאת, וזה דין בין אדם לחברו ולא בין אדם למקום. והכי מסתבר מלשונו שכתב &quot;ואיך יתכן&quot; משמע בעיה מוסרית. ולפי&quot;ז ספר חסידים הוא דעת יחיד שמצד אחד מתיר לגויים לקיים מצוות דלא כיד רמ&quot;ה, ומצד שני הם לא מקבלים עליהם שכר דלא כרמב&quot;ם.     </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''ספר </ins>חסידים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </ins>תר&quot;צ) ג&quot;כ נראה כדעת הרמב&quot;ם, שכתב &quot;גר אחד בימים קדמונים שבא להתגייר וכבר קיבל עליו כל המצוות, מצוות עשה לעשות וכל מצוות לא תעשה שלא לעשות והיה מבקש שימולו אותו, והיה אחד מאכילו נבלות וטרפות... אמר לו חברו... כבר קיבל כל המצוות עליו איך יתכן להאכילו נבלות וטרפות?&quot;. משמע שיש עניין למי שאינו יהודי כי עוד לא מל וטבל לקיים את המצוות, דא&quot;א לומר שהתקבל כגר תושב שהרי אפילו לשיטת אחרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''</ins>ע&quot;ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (</ins>סד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>) גר תושב אינו מקבל עליו שלא לאכול נבלות וטרפות. ואולי י&quot;ל שכוונת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ספר חסידים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>לומר שאמנם אין כלל עניין לקיים מצוות בגויותו, אך כיוון שהוא סבור בדמיונו שיש איזה עניין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיימו </ins>את המצוות איך יתכן לצערו ולמנוע ממנו זאת, וזה דין בין אדם לחברו ולא בין אדם למקום. והכי מסתבר מלשונו שכתב &quot;ואיך יתכן&quot; משמע בעיה מוסרית. ולפי&quot;ז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ספר חסידים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הוא דעת יחיד שמצד אחד מתיר לגויים לקיים מצוות דלא כיד רמ&quot;ה, ומצד שני הם לא מקבלים עליהם שכר דלא כרמב&quot;ם.     </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטת רבינו ירוחם והפוסקים'''  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטת רבינו ירוחם והפוסקים'''  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורבינו </del>ירוחם (ספר תולדות אדם וחוה נתיב י&quot;ז ח&quot;ו) כתב &quot;אסור למול את הגוי שלא לשם גרות. כך כתבו הגאונים בתשובה&quot; והביא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ</del>&quot;א את דברי רבינו ירוחם בדרכי משה (יו&quot;ד ס&quot;ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רס&quot;ג</del>) וכך פסק בהג&quot;ה (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רס&quot;ג,</del>ה). ולכאורה מפורש להדיא שסובר לא כרמב&quot;ם, דאת הגמרא בע&quot;ז (כו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>) שאמרה &quot;ת&quot;ר ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא&quot; שפירש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם בתשובה (בלאו סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמ&quot;ח</del>) שהכוונה שרק משום מורנא אסור אבל כל השאר מותר, פירש רבינו ירוחם להיפך, שרק לשם גרות מותר וכל השאר אסור וא&quot;כ לכאורה כך סובר גם בשאר מצוות. אך נראה שזה תלוי במחלוקת הפוסקים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבלבוש </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם</del>) כתב שטעמו של רבינו ירוחם הוא &quot;שלא להחתימו בחותם אות ברית קודש&quot; וא&quot;כ ה&quot;ה לשאר המצוות שאיננו רוצים שיגע במצוות הקדושות של ישראל. אך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הט</del>&quot;ז (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם סק&quot;</del>ג) כתב דטעמו של רבינו ירוחם הוא &quot;דאמרינן דאברהם אבינו עומד ומבחין מיהו שנימול ואינו מניחו לגהינום, וזה שמל את הגוי מבטל סימן המילה בישראל&quot;, משמע שמיירי דווקא במילה שהיא סימן לקשר בין ישראל לקב&quot;ה ולכן איננו רוצים שאחר יסומן כך. ושמא זו גם כוונת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלבוש </del>דמצוות מילה מיוחדת כי היא &quot;חותם אות ברית קודש&quot;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''רבינו </ins>ירוחם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ספר תולדות אדם וחוה נתיב י&quot;ז ח&quot;ו) כתב &quot;אסור למול את הגוי שלא לשם גרות. כך כתבו הגאונים בתשובה&quot; והביא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>את דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רבינו ירוחם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בדרכי משה (יו&quot;ד ס&quot;ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסג</ins>) וכך פסק בהג&quot;ה (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסג </ins>ה). ולכאורה מפורש להדיא שסובר לא כרמב&quot;ם, דאת הגמרא בע&quot;ז (כו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>) שאמרה &quot;ת&quot;ר ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא&quot; שפירש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בתשובה (בלאו סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמח</ins>) שהכוונה שרק משום מורנא אסור אבל כל השאר מותר, פירש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רבינו ירוחם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>להיפך, שרק לשם גרות מותר וכל השאר אסור וא&quot;כ לכאורה כך סובר גם בשאר מצוות. אך נראה שזה תלוי במחלוקת הפוסקים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דב'''לבוש''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסג ה</ins>) כתב שטעמו של רבינו ירוחם הוא &quot;שלא להחתימו בחותם אות ברית קודש&quot; וא&quot;כ ה&quot;ה לשאר המצוות שאיננו רוצים שיגע במצוות הקדושות של ישראל. אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ט</ins>&quot;ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסג </ins>ג) כתב דטעמו של רבינו ירוחם הוא &quot;דאמרינן דאברהם אבינו עומד ומבחין מיהו שנימול ואינו מניחו לגהינום, וזה שמל את הגוי מבטל סימן המילה בישראל&quot;, משמע שמיירי דווקא במילה שהיא סימן לקשר בין ישראל לקב&quot;ה ולכן איננו רוצים שאחר יסומן כך. ושמא זו גם כוונת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''לבוש''' </ins>דמצוות מילה מיוחדת כי היא &quot;חותם אות ברית קודש&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהלכה בשאלת המילה, כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הש</del>&quot;ך (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם סק&quot;</del>ח) דדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ</del>&quot;א נסתרים מלקמן (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רס&quot;ח,</del>ט) דשם פסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השו</del>&quot;ע דגוי שרוצה למול, אם זה לשם רפואה אסור למולו, ואם זה לשם מילה מותר, ולא חלק עליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ</del>&quot;א שם וגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלבוש (</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>כך כתב. וא&quot;כ דבריהם סותרים שהרי הם הם דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם (מילה ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>ז) כלשונם, שפסק שאפשר למול גוי שלא לשם רפואה?. אך תירץ קושיה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>&quot;ת הר צבי (יו&quot;ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רט&quot;ו) דהשו</del>&quot;ע דקדק בלשונו, דהרמב&quot;ם (שם) כתב &quot;אם נתכוון הגוי למילה מותר לישראל למול אותו&quot; אך השו&quot;ע (שם) כתב &quot;אם נתכוון הגוי למילה מצווה לישראל למול אותו&quot; וביאור החילוק נעוץ בדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכס</del>&quot;מ עצמו שפירש את הרמב&quot;ם בהלכות מילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שם) </del>שכוונת הגוי שבא לשם מילה היא להתגייר דאל&quot;כ לא נמול אותו, ולכן שינה וכתב לשון מצווה. וא&quot;כ גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השו</del>&quot;ע סובר שמותר למול גוי רק אם מתכוון לשם גרות. וכן פסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>&quot;ת הר צבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהלכה בשאלת המילה, כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ש</ins>&quot;ך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסג </ins>ח) דדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>נסתרים מלקמן (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסח </ins>ט) דשם פסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''שו</ins>&quot;ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>דגוי שרוצה למול, אם זה לשם רפואה אסור למולו, ואם זה לשם מילה מותר, ולא חלק עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם וגם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''לבוש''' </ins>שם כך כתב. וא&quot;כ דבריהם סותרים שהרי הם הם דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(מילה ג ז) כלשונם, שפסק שאפשר למול גוי שלא לשם רפואה?. אך תירץ קושיה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו</ins>&quot;ת הר צבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(יו&quot;ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן רטו) דה''</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו</ins>&quot;ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>דקדק בלשונו, דהרמב&quot;ם (שם) כתב &quot;אם נתכוון הגוי למילה מותר לישראל למול אותו&quot; אך השו&quot;ע (שם) כתב &quot;אם נתכוון הגוי למילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>מצווה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>לישראל למול אותו&quot; וביאור החילוק נעוץ בדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''כס</ins>&quot;מ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>עצמו שפירש את הרמב&quot;ם בהלכות מילה שכוונת הגוי שבא לשם מילה היא להתגייר דאל&quot;כ לא נמול אותו, ולכן שינה וכתב לשון מצווה. וא&quot;כ גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''שו</ins>&quot;ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>סובר שמותר למול גוי רק אם מתכוון לשם גרות. וכן פסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו</ins>&quot;ת הר צבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיכום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיכום ==</div></td></tr> </table>

מאירכה