https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D?feed=atom 2026-04-20T14:25:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=7196&oldid=prev 2016-12-13T03:26:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:26, 13 בדצמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג ג</ins>|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ברכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ א</del>|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א&quot;כ יוצא שנשים חייבות בברכת המזון.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א&quot;כ יוצא שנשים חייבות בברכת המזון.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומנם </del>'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (ברכות כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ושואלת הגמרא למאי נפקא </del>מינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? ועונה הגמרא </del>להוציא את הרבים ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם </ins>'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (ברכות כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ונפקא </ins>מינה להוציא את הרבים ידי חובה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שאם חייבת היא מן התורה, יכולה היא גם להוציא אחרים החייבים מן התורה, אך אם חיובה הוא רק מדרבנן, אין היא יכולה להוציא אחרים החייבים מהתורה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסברים בפשט הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסברים בפשט הגמרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרמב&quot;ן''', '''הנימוק&quot;י''', '''הר&quot;א אלשבילי''' '''והרשב&quot;ץ''' ג&quot;כ תירצו כרשב&quot;א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג&quot;כ חייבים מדאוריתא. אומנם '''התוס' רא&quot;ש''' '''וההגהות אושרי''' כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרמב&quot;ן''', '''הנימוק&quot;י''', '''הר&quot;א אלשבילי''' '''והרשב&quot;ץ''' ג&quot;כ תירצו כרשב&quot;א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג&quot;כ חייבים מדאוריתא. אומנם '''התוס' רא&quot;ש''' '''וההגהות אושרי''' כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''הצל&quot;ח''' (ברכות כ ב) שהרשב&quot;א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''הצל&quot;ח''' (ברכות כ ב) שהרשב&quot;א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מסקנת הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מסקנת הגמרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''השו&quot;ע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&amp;st=&amp;pgnum=609&amp;hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''השו&quot;ע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&amp;st=&amp;pgnum=609&amp;hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכת המזון]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות כ:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות פרק ה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן קפו]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=6952&oldid=prev 2016-11-20T21:19:35Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:19, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=6946&oldid=prev 2016-11-20T21:18:01Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="ברכת המזון לנשים">ברכת המזון לנשים</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:18, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=6188&oldid=prev 2016-06-12T19:18:48Z

<p>הגן על <a href="/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D" title="ברכת המזון לנשים">ברכת המזון לנשים</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:18, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=4328&oldid=prev 2016-05-08T09:58:41Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&amp;diff=4328&amp;oldid=4325">הצגת שינויים</a>

דניאל אלקלעי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=4325&oldid=prev 2016-05-08T09:39:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:39, 8 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חייבות </del>בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א&quot;כ יוצא שנשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיבות </del>בברכת המזון.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחייבות </ins>בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א&quot;כ יוצא שנשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חייבות </ins>בברכת המזון.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומנם </ins>'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות </ins>כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסברים בפשט הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסברים בפשט הגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>ד&quot;ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) &quot;ואכלת ושבעת&quot; אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם</del>) &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והארץ אינה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתנה להחלק </del>לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש&quot;י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא&quot;כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= (שם)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות כ </ins>ד&quot;ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) &quot;ואכלת ושבעת&quot; אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברים ח</ins>) &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והארץ אינה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתחלקה </ins>לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש&quot;י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא&quot;כ גם בנות בנות נחלה הם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כי </ins>זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= (שם)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td></tr> </table>

דניאל אלקלעי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3854&oldid=prev 2016-05-03T21:41:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:41, 4 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש&quot;י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא&quot;כ גם הכהנים והלוים ג&quot;כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון &quot;על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו&quot; וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב&quot;א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג&quot;א''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קפ&quot;ו</del>) הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ&quot;ח) שכך גם דעתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש&quot;י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא&quot;כ גם הכהנים והלוים ג&quot;כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון &quot;על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו&quot; וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב&quot;א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג&quot;א''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&amp;st=&amp;pgnum=609&amp;hilite= </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קפו א</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ&quot;ח) שכך גם דעתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרמב&quot;ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= (ב&quot;ב פא.)] אומר שהכהנים, אע&quot;ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ&quot;א ה&quot;ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר&quot;מ ג&quot;כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ&quot;ו, סק&quot;ג).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרמב&quot;ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= (ב&quot;ב פא.)] אומר שהכהנים, אע&quot;ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ&quot;א ה&quot;ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר&quot;מ ג&quot;כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ&quot;ו, סק&quot;ג).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי&quot;ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש&quot;י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי&quot;ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש&quot;י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מעדני יו&quot;ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ&quot;כ '''העטרת צבי''' (קפ&quot;ו סק&quot;א).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מעדני יו&quot;ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ&quot;כ '''העטרת צבי''' (קפ&quot;ו סק&quot;א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המגן אברהם''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קפ&quot;ו,</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>) תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ&quot;כ '''העולת תמיד''' (קפ&quot;ו סק&quot;א). וכ&quot;כ '''הכנסת הגדולה''' (הגהות ב&quot;י שם). וכ&quot;כ '''בשו&quot;ע הרב''' (קפ&quot;ו,א').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המגן אברהם''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&amp;st=&amp;pgnum=609&amp;hilite= </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קפו </ins>א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ&quot;כ '''העולת תמיד''' (קפ&quot;ו סק&quot;א). וכ&quot;כ '''הכנסת הגדולה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=62&amp;hilite= </ins>(הגהות ב&quot;י שם)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>. וכ&quot;כ '''בשו&quot;ע הרב''' (קפ&quot;ו,א').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית הרשב&quot;א ועוד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית הרשב&quot;א ועוד===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קפ&quot;ו,</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>) פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&amp;st=&amp;pgnum=609&amp;hilite= </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קפו </ins>א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div></td></tr> </table>

דניאל אלקלעי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3825&oldid=prev 2016-05-03T09:38:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:38, 3 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ממסכת ברכות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א&quot;כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ממסכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ברכות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א&quot;כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הגמרא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסברים בפשט הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסברים בפשט הגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) &quot;ואכלת ושבעת&quot; אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש&quot;י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא&quot;כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= (שם)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) &quot;ואכלת ושבעת&quot; אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש&quot;י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא&quot;כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= (שם)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש&quot;י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא&quot;כ גם הכהנים והלוים ג&quot;כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון &quot;על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו&quot; וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב&quot;א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג&quot;א (קפ&quot;ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ&quot;ח) שכך גם דעתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>התוספות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש&quot;י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא&quot;כ גם הכהנים והלוים ג&quot;כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון &quot;על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו&quot; וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בתוספות רבינו פרץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שם). וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הריטב&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>המג&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קפ&quot;ו) הביא את לשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הזוהר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(פרשת תרומה עמוד רצ&quot;ח) שכך גם דעתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= (ב&quot;ב פא.)] אומר שהכהנים, אע&quot;ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ&quot;א ה&quot;ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר&quot;מ ג&quot;כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע</del>' ברכי יוסף (קפ&quot;ו, סק&quot;ג).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרמב&quot;ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= (ב&quot;ב פא.)] אומר שהכהנים, אע&quot;ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ&quot;א ה&quot;ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר&quot;מ ג&quot;כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועיין ''</ins>'ברכי יוסף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קפ&quot;ו, סק&quot;ג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוצים לשיטת רש&quot;י====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוצים לשיטת רש&quot;י====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי&quot;ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש&quot;י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>השלטי גיבורים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ברכות דף יא: מדפי הרי&quot;ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש&quot;י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מעדני יו&quot;ט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">() </del>תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ&quot;כ העטרת צבי (קפ&quot;ו סק&quot;א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>מעדני יו&quot;ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ&quot;כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>העטרת צבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קפ&quot;ו סק&quot;א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המגן אברהם (קפ&quot;ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ&quot;כ העולת תמיד (קפ&quot;ו סק&quot;א). וכ&quot;כ הכנסת הגדולה (הגהות ב&quot;י שם). וכ&quot;כ בשו&quot;ע הרב (קפ&quot;ו,א').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>המגן אברהם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קפ&quot;ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ&quot;כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>העולת תמיד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קפ&quot;ו סק&quot;א). וכ&quot;כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הכנסת הגדולה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(הגהות ב&quot;י שם). וכ&quot;כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בשו&quot;ע הרב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קפ&quot;ו,א').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית הרשב&quot;א ועוד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית הרשב&quot;א ועוד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&amp;st=&amp;pgnum=30&amp;hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ&quot;עבדים&quot; (ומה שהרשב&quot;א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד&quot;ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ&quot;כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב&quot;א הנ&quot;ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו&quot;ת הרשב&quot;ץ (ח&quot;א ס' קס&quot;ט)]. וכן הקשה התוס' רא&quot;ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר&quot;י (כאן), וכן הרמב&quot;ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= (ב&quot;ב פא. ד&quot;ה למעוטי)], וכן הנימוק&quot;י (שם). וכן הריטב&quot;א (ברכות כ:), וכן הר&quot;א אלשבילי (שם), וכן הרשב&quot;ץ (שם).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרשב&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&amp;st=&amp;pgnum=30&amp;hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ&quot;עבדים&quot; (ומה שהרשב&quot;א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד&quot;ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ&quot;כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב&quot;א הנ&quot;ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו&quot;ת הרשב&quot;ץ (ח&quot;א ס' קס&quot;ט)]. וכן הקשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>התוס' רא&quot;ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שם), וכן הקשה ההגהות אשר&quot;י (כאן), וכן הרמב&quot;ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= (ב&quot;ב פא. ד&quot;ה למעוטי)], וכן הנימוק&quot;י (שם). וכן הריטב&quot;א (ברכות כ:), וכן הר&quot;א אלשבילי (שם), וכן הרשב&quot;ץ (שם).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן הנימוק&quot;י הר&quot;א אלשבילי והרשב&quot;ץ ג&quot;כ תירצו כרשב&quot;א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג&quot;כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא&quot;ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן הנימוק&quot;י הר&quot;א אלשבילי והרשב&quot;ץ ג&quot;כ תירצו כרשב&quot;א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג&quot;כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא&quot;ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הצל&quot;ח (שם) שהרשב&quot;א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הצל&quot;ח (שם) שהרשב&quot;א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.</div></td></tr> </table>

דניאל אלקלעי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3823&oldid=prev 2016-05-03T09:32:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:32, 3 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הרמב&quot;ם וסיעתו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הרמב&quot;ם וסיעתו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א&quot;כ משמע מהרמב&quot;ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ&quot;ג דף יב. מדפי הרי&quot;ף), וכ&quot;כ התוספות סוכה (לח. ד&quot;ה באמת), וכ&quot;כ הרי&quot;ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ&quot;כ הראב&quot;ן (ברכות סימן קנ&quot;ד), וכ&quot;כ הראבי&quot;ה (ח&quot;א ס' ס&quot;א), וכ&quot;כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ&quot;כ הריא&quot;ז (ברכות פ&quot;ג הלכה ב' אות ב'), וכ&quot;כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ&quot;כ הרא&quot;ש (ברכות פ&quot;ג ס' י&quot;ג), וכ&quot;כ המכתם (ברכות מה.), וכ&quot;כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח&quot;א דף רכז ע&quot;ד), וכ&quot;כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ&quot;א), וכ&quot;כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ&quot;כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ&quot;כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ&quot;ג), וכן נראה דעת ר&quot;י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל&quot;ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&amp;st=&amp;pgnum=253&amp;hilite= </ins>(ברכות ה א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א&quot;כ משמע מהרמב&quot;ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ&quot;ג דף יב. מדפי הרי&quot;ף), וכ&quot;כ התוספות סוכה (לח. ד&quot;ה באמת), וכ&quot;כ הרי&quot;ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ&quot;כ הראב&quot;ן (ברכות סימן קנ&quot;ד), וכ&quot;כ הראבי&quot;ה (ח&quot;א ס' ס&quot;א), וכ&quot;כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ&quot;כ הריא&quot;ז (ברכות פ&quot;ג הלכה ב' אות ב'), וכ&quot;כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ&quot;כ הרא&quot;ש (ברכות פ&quot;ג ס' י&quot;ג), וכ&quot;כ המכתם (ברכות מה.), וכ&quot;כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח&quot;א דף רכז ע&quot;ד), וכ&quot;כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ&quot;א), וכ&quot;כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ&quot;כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ&quot;כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ&quot;ג), וכן נראה דעת ר&quot;י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל&quot;ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הראב&quot;ד וסיעתו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הראב&quot;ד וסיעתו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראב&quot;ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב&quot;א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&amp;st=&amp;pgnum=30&amp;hilite= (ברכות כ ב)], וכ&quot;כ הר&quot;ן (סוכה פ&quot;ט דף יט. מדפי הרי&quot;ף), וכן הסביר הרמב&quot;ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע&quot;ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי&quot;ף. וכ&quot;כ האור זרוע (ח&quot;ב ס' שס&quot;ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר&quot;י (מגילה פ&quot;א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב&quot;ם (בשו&quot;ת פאר הדור ס' כ&quot;ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ&quot;כ הריטב&quot;א בהלכות ברכות (פ&quot;ז ה&quot;ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ&quot;כ המאירי והריבב&quot;ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא&quot;ה (סוכה לח.) , וכ&quot;כ הביאור הלכה (קפ&quot;ו ד&quot;ה אלא) שכן דעת בה&quot;ג.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראב&quot;ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב&quot;א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&amp;st=&amp;pgnum=30&amp;hilite= (ברכות כ ב)], וכ&quot;כ הר&quot;ן (סוכה פ&quot;ט דף יט. מדפי הרי&quot;ף), וכן הסביר הרמב&quot;ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע&quot;ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי&quot;ף. וכ&quot;כ האור זרוע (ח&quot;ב ס' שס&quot;ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר&quot;י (מגילה פ&quot;א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב&quot;ם (בשו&quot;ת פאר הדור ס' כ&quot;ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ&quot;כ הריטב&quot;א בהלכות ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16245&amp;st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%96&amp;pgnum=70&amp;hilite= </ins>(פ&quot;ז ה&quot;ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>, וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ&quot;כ המאירי והריבב&quot;ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא&quot;ה (סוכה לח.) , וכ&quot;כ הביאור הלכה (קפ&quot;ו ד&quot;ה אלא) שכן דעת בה&quot;ג.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת תלמידי רבינו יונה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת תלמידי רבינו יונה===</div></td></tr> </table>

דניאל אלקלעי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3822&oldid=prev 2016-05-03T09:15:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:15, 3 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20&amp;format=pdf </del>ברכות כ א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf </del>ברכות כ ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקור מהמשנה והגמרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) &quot;ואכלת ושבעת&quot; אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש&quot;י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא&quot;כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) &quot;ואכלת ושבעת&quot; אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש&quot;י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא&quot;כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= </ins>(שם)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית תוספות על רש&quot;י וביאורו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש&quot;י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא&quot;כ גם הכהנים והלוים ג&quot;כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון &quot;על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו&quot; וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב&quot;א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג&quot;א (קפ&quot;ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ&quot;ח) שכך גם דעתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=20b&amp;format=pdf (שם ד&quot;ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש&quot;י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא&quot;כ גם הכהנים והלוים ג&quot;כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון &quot;על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו&quot; וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב&quot;א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג&quot;א (קפ&quot;ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ&quot;ח) שכך גם דעתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן (ב&quot;ב פא.) אומר שהכהנים, אע&quot;ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ&quot;א ה&quot;ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר&quot;מ ג&quot;כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ&quot;ו, סק&quot;ג).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= </ins>(ב&quot;ב פא.)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>אומר שהכהנים, אע&quot;ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ&quot;א ה&quot;ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר&quot;מ ג&quot;כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ&quot;ו, סק&quot;ג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוצים לשיטת רש&quot;י====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוצים לשיטת רש&quot;י====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית הרשב&quot;א ועוד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קושית הרשב&quot;א ועוד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;א (ברכות כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ&quot;עבדים&quot; (ומה שהרשב&quot;א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד&quot;ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ&quot;כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב&quot;א הנ&quot;ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו&quot;ת הרשב&quot;ץ (ח&quot;א ס' קס&quot;ט)]. וכן הקשה התוס' רא&quot;ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר&quot;י (כאן), וכן הרמב&quot;ן (ב&quot;ב פא. ד&quot;ה למעוטי), וכן הנימוק&quot;י (שם). וכן הריטב&quot;א (ברכות כ:), וכן הר&quot;א אלשבילי (שם), וכן הרשב&quot;ץ (שם).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&amp;st=&amp;pgnum=30&amp;hilite= </ins>(ברכות כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ&quot;עבדים&quot; (ומה שהרשב&quot;א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד&quot;ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ&quot;כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב&quot;א הנ&quot;ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו&quot;ת הרשב&quot;ץ (ח&quot;א ס' קס&quot;ט)]. וכן הקשה התוס' רא&quot;ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר&quot;י (כאן), וכן הרמב&quot;ן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= </ins>(ב&quot;ב פא. ד&quot;ה למעוטי)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>, וכן הנימוק&quot;י (שם). וכן הריטב&quot;א (ברכות כ:), וכן הר&quot;א אלשבילי (שם), וכן הרשב&quot;ץ (שם).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן הנימוק&quot;י הר&quot;א אלשבילי והרשב&quot;ץ ג&quot;כ תירצו כרשב&quot;א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג&quot;כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא&quot;ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן הנימוק&quot;י הר&quot;א אלשבילי והרשב&quot;ץ ג&quot;כ תירצו כרשב&quot;א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג&quot;כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא&quot;ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הצל&quot;ח (שם) שהרשב&quot;א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הצל&quot;ח (שם) שהרשב&quot;א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הראב&quot;ד וסיעתו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הראב&quot;ד וסיעתו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראב&quot;ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב&quot;א (ברכות כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>), וכ&quot;כ הר&quot;ן (סוכה פ&quot;ט דף יט. מדפי הרי&quot;ף), וכן הסביר הרמב&quot;ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע&quot;ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי&quot;ף. וכ&quot;כ האור זרוע (ח&quot;ב ס' שס&quot;ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר&quot;י (מגילה פ&quot;א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב&quot;ם (בשו&quot;ת פאר הדור ס' כ&quot;ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ&quot;כ הריטב&quot;א בהלכות ברכות (פ&quot;ז ה&quot;ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ&quot;כ המאירי והריבב&quot;ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא&quot;ה (סוכה לח.) , וכ&quot;כ הביאור הלכה (קפ&quot;ו ד&quot;ה אלא) שכן דעת בה&quot;ג.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראב&quot;ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב&quot;א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&amp;st=&amp;pgnum=30&amp;hilite= </ins>(ברכות כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>, וכ&quot;כ הר&quot;ן (סוכה פ&quot;ט דף יט. מדפי הרי&quot;ף), וכן הסביר הרמב&quot;ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי&quot;ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע&quot;ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי&quot;ף. וכ&quot;כ האור זרוע (ח&quot;ב ס' שס&quot;ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר&quot;י (מגילה פ&quot;א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב&quot;ם (בשו&quot;ת פאר הדור ס' כ&quot;ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ&quot;כ הריטב&quot;א בהלכות ברכות (פ&quot;ז ה&quot;ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ&quot;כ המאירי והריבב&quot;ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא&quot;ה (סוכה לח.) , וכ&quot;כ הביאור הלכה (קפ&quot;ו ד&quot;ה אלא) שכן דעת בה&quot;ג.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת תלמידי רבינו יונה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת תלמידי רבינו יונה===</div></td></tr> </table>

דניאל אלקלעי