ברכת הדלקת נרות שבת - היסטוריית גרסאות

מושך בשבט: /* ברכה על תאורה חשמלית */

2021-10-04T22:01:16Z

ברכה על תאורה חשמלית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:01, 5 באוקטובר 2021
שורה 64:		שורה 64:
	== ברכה על תאורה חשמלית ==		== ברכה על תאורה חשמלית ==
	{{להשלים\|פסקה=כן}}		{{להשלים\|פסקה=כן}}
			ר' [https://ph.yhb.org.il/01-04-05/ פניני הלכה שבת ד ה].

	== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==		== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==

צריך עיון: הוספת סוגיות קשורות

2021-06-15T21:19:11Z

הוספת סוגיות קשורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:19, 16 ביוני 2021
שורה 70:		שורה 70:

	[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות המצוות]] [[Category:שבת_פרק_ה]] [[Category:אורח_חיים_סימן_רסג]]		[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות המצוות]] [[Category:שבת_פרק_ה]] [[Category:אורח_חיים_סימן_רסג]]

			== סוגיות קשורות ==
			[[חיוב הדלקת נר שבת]] \| [[החייבים בהדלקת נר שבת]] \| [[מקום הדלקת נר שבת]] \| [[זמן הדלקת נר שבת]] \| [[הדלקת הנר בערב יום הכיפורים]]

אוריאל אלעזר נזרי: /* נוסח הברכה */

2018-05-18T09:43:21Z

נוסח הברכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:43, 18 במאי 2018
שורה 19:		שורה 19:
	== נוסח הברכה ==		== נוסח הברכה ==

	ב'''רמב"ם''' (שבת ה א) כתוב הנוסח 'להדליק נר של שבת', וכן הוא בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=56&hilite= (סדר שבתות)] וב'''ספר המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=40 (שבת קמו)]. <br>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (ה א) כתב הנוסח 'לכבוד שבת', וכן הוא ב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=40 (ב יא)] בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי ליתא). <br>וה'''שלחן ערוך''' העתיק נוסח הרמב"ם, וכן המנהג בכל קהילות ישראל.		ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&hilchos=12&perek=5 (שבת ה א)] כתוב הנוסח 'להדליק נר של שבת', וכן הוא בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=56&hilite= (סדר שבתות)] וב'''ספר המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=40 (שבת קמו)]. <br>אבל ב'''הגהות מיימוניות''' (ה א) כתב הנוסח 'לכבוד שבת', וכן הוא ב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=40 (ב יא)] בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי ליתא). <br>וה'''שלחן ערוך''' העתיק נוסח הרמב"ם, וכן המנהג בכל קהילות ישראל.

	כתב '''אליה רבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=175 (י)] דכשמדליק ב' נרות או יותר מברך 'להדליק נרות', אלא שאם בירך 'נר' יצא, והביאו '''פרי מגדים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=167&hilite= (אשל אברהם יא)] וחלק עליו, והכריע לומר 'נר' גם כשמדליק כמה נרות, לפי שעיקר הדין הוא נר אחד, ומ"מ אם בירך 'להדליק נרות' יצא, וכן הכריע '''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=74 (כב)] ו'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14421&st=&pgnum=75 (לח)].		כתב '''אליה רבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=175 (י)] דכשמדליק ב' נרות או יותר מברך 'להדליק נרות', אלא שאם בירך 'נר' יצא, והביאו '''פרי מגדים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=167&hilite= (אשל אברהם יא)] וחלק עליו, והכריע לומר 'נר' גם כשמדליק כמה נרות, לפי שעיקר הדין הוא נר אחד, ומ"מ אם בירך 'להדליק נרות' יצא, וכן הכריע '''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=74 (כב)] ו'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14421&st=&pgnum=75 (לח)].

א.א ב־07:43, 25 בינואר 2018

2018-01-25T07:43:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 25 בינואר 2018
שורה 60:		שורה 60:

	== ברכה על תוספת אורה ==		== ברכה על תוספת אורה ==
			{{להשלים\|פסקה=כן}}
	{{~~לוקה בחסר~~}}

	== ברכה על תאורה חשמלית ==		== ברכה על תאורה חשמלית ==
			{{להשלים\|פסקה=כן}}
	{{~~לוקה בחסר~~}}

	== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==		== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==

א.א ב־08:11, 24 בינואר 2017

2017-01-24T08:11:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:11, 24 בינואר 2017
שורה 71:		שורה 71:
	* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=042-pdf-3 בענין ספרדים הנוהגים להדליק נר שבת לפני הברכה] - עמוס שושן, 'קול ברמה' י"ג, תשנ"ד.		* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=042-pdf-3 בענין ספרדים הנוהגים להדליק נר שבת לפני הברכה] - עמוס שושן, 'קול ברמה' י"ג, תשנ"ד.

	[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות]] [[Category:שבת_פרק_ה]] [[Category:אורח_חיים_סימן_רסג]]		[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות המצוות]] [[Category:שבת_פרק_ה]] [[Category:אורח_חיים_סימן_רסג]]

א.א ב־01:18, 8 בדצמבר 2016

2016-12-08T01:18:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:18, 8 בדצמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	{{מקורות\|\|\|\|שבת ה א\|אורח חיים רסג ה,ח}} חיוב הברכה על הדלקת נרות שבת, נוסח הברכה וזמנה.		{{מקורות\|\|\|\|שבת ה א\|אורח חיים רסג ה,ח}}
			חיוב הברכה על הדלקת נרות שבת, נוסח הברכה וזמנה.
	== החיוב לברך ==		== החיוב לברך ==

יאיר וסרטיל: /* נר של שבת קודש */

2016-04-13T15:20:21Z

נר של שבת קודש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:20, 13 באפריל 2016
שורה 25:		שורה 25:
	=== נר של שבת קודש ===		=== נר של שבת קודש ===

	כתב בשו"ת '''יביע אומר''' (ב אורח חיים טז יח) שיש הנוהגים לומר 'להדליק נר של שבת '''קודש'''', ואין לו מקור בראשונים, והוא שם דן אם חשיב הפסק או לא, ומסיק דלא הוי הפסק כיון שהוא מענין הברכה, אך כתב שאעפ"כ לא יעשום קבע שלא להוסיף על מה שתקנו חז"ל. <br> ועיין בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1887&pgnum=370 (טו רג ד"ה ולפענ"ד קושית החת"ס)] שהביא כך את נוסח הברכה בתוספת 'קודש' אף שלא דן שם בזה, אלא מענין אחר.		כתב בשו"ת '''יביע אומר''' (ב אורח חיים טז יח) שיש הנוהגים לומר 'להדליק נר של שבת '''קודש'''', ואין לו מקור בראשונים, והוא דן שם אם חשיב הפסק או לא, ומסיק דלא הוי הפסק כיון שהוא מענין הברכה, אך כתב שאעפ"כ לא יעשום קבע שלא להוסיף על מה שתקנו חז"ל. <br> ועיין בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1887&pgnum=370 (טו רג ד"ה ולפענ"ד קושית החת"ס)] שהביא כך את נוסח הברכה בתוספת 'קודש' אף שלא דן שם בזה, אלא מענין אחר.

	וב'''תשובות והנהגות''' לרב שטרנבוך [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=192&hilite= (א ער)] גם הביא מנהג זה, ושכן מצא ב'''סידור הרש"ז''' וב'''סידור קרבן מנחה''', וכתב שאינו יודע על מה סמכו. ולבסוף מסיק שם שהכל תליא אם [[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה\|מקבלת שבת בהדלקה]] או לא, דאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף קודש, שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר קודש.		וב'''תשובות והנהגות''' לרב שטרנבוך [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=192&hilite= (א ער)] גם הביא מנהג זה, ושכן מצא ב'''סידור הרש"ז''' וב'''סידור קרבן מנחה''', וכתב שאינו יודע על מה סמכו. ולבסוף מסיק שם שהכל תליא אם [[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה\|מקבלת שבת בהדלקה]] או לא, דאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף קודש, שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר קודש.

א.א ב־07:15, 5 באפריל 2016

2016-04-05T07:15:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 5 באפריל 2016
שורה 53:		שורה 53:
	== ברכת שהחיינו ==		== ברכת שהחיינו ==

	{{סוגיה מורחבת\|ברכת שהחיינו על מצוות}} היעב"ץ ב'''סידור בית יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&st=&pgnum=276&hilite= (דיני ערב שבת לב)] כותב שפעם ראשונה שמקיים המצוה של הדלקת נרות שבת, מברך [[שהחיינו כדין כל המצוות]]. וכן העלה להלכה בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=113 (ס)] על פי דברי ה'''טורי זהב''' (אורח חיים כב א), שכתב לגבי ציצית ותפילין, שבפעם הראשונה שמברך עליהם, יש לו [[לברך גם שהחיינו]], ולמד כן מדברי ה'''רמ"א''' (יורה דעה כח) לענין [[כיסוי הדם]], וכן הדין בכל המצוות שעושה בפעם הראשונה, וא"כ כ"ש לנידון דידן שהאשה אין לה מצוות כל כך, כי אם שלושה ובודאי שמחה גדולה היא לה. וסיים שם דאף לפי ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים כב א) שכתב דאין לברך על ציצית ותפילין שאינן באות מזמן לזמן, מ"מ הכא מודה מפני שהדלקת הנר באה מזמן לזמן. ושוב חזר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=175&hilite= (צד)] וחיזק דבריו שנית, וביאר דמ"מ איש אינו מברך שהחיינו לפי שעושה כן באופן זמני, ולא מתחנך למצווה, שהרי לעולם אם יש אשה עמו היא קודמת לו. ועיי"ש עוד שהאריך לחלק בין הדלקת הנר ל[[ספירת העומר]] שאין מברכים בה שהחיינו. ובמהדורא תניינא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1894&pgnum=35 (טו)] ביסס דבריו באריכות וכתב שאין בזה שום חשש ברכה לבטלה, אלא אדרבה שכר ברכה בידה.		{{סוגיה מורחבת\|ברכת שהחיינו על מצוות}}

			היעב"ץ ב'''סידור בית יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&st=&pgnum=276&hilite= (דיני ערב שבת לב)] כותב שפעם ראשונה שמקיים המצוה של הדלקת נרות שבת, מברך [[שהחיינו כדין כל המצוות]]. וכן העלה להלכה בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=113 (ס)] על פי דברי ה'''טורי זהב''' (אורח חיים כב א), שכתב לגבי ציצית ותפילין, שבפעם הראשונה שמברך עליהם, יש לו [[לברך גם שהחיינו]], ולמד כן מדברי ה'''רמ"א''' (יורה דעה כח) לענין [[כיסוי הדם]], וכן הדין בכל המצוות שעושה בפעם הראשונה, וא"כ כ"ש לנידון דידן שהאשה אין לה מצוות כל כך, כי אם שלושה ובודאי שמחה גדולה היא לה. וסיים שם דאף לפי ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים כב א) שכתב דאין לברך על ציצית ותפילין שאינן באות מזמן לזמן, מ"מ הכא מודה מפני שהדלקת הנר באה מזמן לזמן. ושוב חזר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=175&hilite= (צד)] וחיזק דבריו שנית, וביאר דמ"מ איש אינו מברך שהחיינו לפי שעושה כן באופן זמני, ולא מתחנך למצווה, שהרי לעולם אם יש אשה עמו היא קודמת לו. ועיי"ש עוד שהאריך לחלק בין הדלקת הנר ל[[ספירת העומר]] שאין מברכים בה שהחיינו. ובמהדורא תניינא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1894&pgnum=35 (טו)] ביסס דבריו באריכות וכתב שאין בזה שום חשש ברכה לבטלה, אלא אדרבה שכר ברכה בידה.

	אבל בשו"ת '''תשובה מאהבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19550&st=&pgnum=40&hilite= (ב רלט)] לתלמיד הנודע ביהודה, האריך בזה והעלה שלא לברך שהחיינו על הדלקת נרות, והמורה שהורה בזה לברך טעה בהוראה, ואף שיש ללמד עליו זכות שאינה ברכה לבטלה, מ"מ אין הדין כן. וכן החזיק אחריו בשו"ת '''ציץ אליעזר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=72&hilite= (יג כד)] וכתב שאין המנהג לברך, והביא ראיות לחיזוק המנהג. וכדברים האלה כתב גם בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1879&pgnum=64 (ז לח)] שכמדומה שאין מנהג העולם לברך, ואם רוצה לצאת ידי כל הדעות, תברך על פרי או בגד חדש, או תברך בלא שם ומלכות. גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לא) החמיר בזה וכתב שאף ברכה שאינה צריכה יש בזה, ושאין לברך שהחיינו בהדלקה ראשונה.		אבל בשו"ת '''תשובה מאהבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19550&st=&pgnum=40&hilite= (ב רלט)] לתלמיד הנודע ביהודה, האריך בזה והעלה שלא לברך שהחיינו על הדלקת נרות, והמורה שהורה בזה לברך טעה בהוראה, ואף שיש ללמד עליו זכות שאינה ברכה לבטלה, מ"מ אין הדין כן. וכן החזיק אחריו בשו"ת '''ציץ אליעזר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=72&hilite= (יג כד)] וכתב שאין המנהג לברך, והביא ראיות לחיזוק המנהג. וכדברים האלה כתב גם בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1879&pgnum=64 (ז לח)] שכמדומה שאין מנהג העולם לברך, ואם רוצה לצאת ידי כל הדעות, תברך על פרי או בגד חדש, או תברך בלא שם ומלכות. גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לא) החמיר בזה וכתב שאף ברכה שאינה צריכה יש בזה, ושאין לברך שהחיינו בהדלקה ראשונה.

א.א ב־07:11, 5 באפריל 2016

2016-04-05T07:11:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:11, 5 באפריל 2016
שורה 53:		שורה 53:
	== ברכת שהחיינו ==		== ברכת שהחיינו ==

	{{סוגיה מורחבת\|ברכת שהחיינו על מצוות}}		{{סוגיה מורחבת\|ברכת שהחיינו על מצוות}} היעב"ץ ב'''סידור בית יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&st=&pgnum=276&hilite= (דיני ערב שבת לב)] כותב שפעם ראשונה שמקיים המצוה של הדלקת נרות שבת, מברך [[שהחיינו כדין כל המצוות]]. וכן העלה להלכה בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=113 (ס)] על פי דברי ה'''טורי זהב''' (אורח חיים כב א), שכתב לגבי ציצית ותפילין, שבפעם הראשונה שמברך עליהם, יש לו [[לברך גם שהחיינו]], ולמד כן מדברי ה'''רמ"א''' (יורה דעה כח) לענין [[כיסוי הדם]], וכן הדין בכל המצוות שעושה בפעם הראשונה, וא"כ כ"ש לנידון דידן שהאשה אין לה מצוות כל כך, כי אם שלושה ובודאי שמחה גדולה היא לה. וסיים שם דאף לפי ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים כב א) שכתב דאין לברך על ציצית ותפילין שאינן באות מזמן לזמן, מ"מ הכא מודה מפני שהדלקת הנר באה מזמן לזמן. ושוב חזר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=175&hilite= (צד)] וחיזק דבריו שנית, וביאר דמ"מ איש אינו מברך שהחיינו לפי שעושה כן באופן זמני, ולא מתחנך למצווה, שהרי לעולם אם יש אשה עמו היא קודמת לו. ועיי"ש עוד שהאריך לחלק בין הדלקת הנר ל[[ספירת העומר]] שאין מברכים בה שהחיינו. ובמהדורא תניינא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1894&pgnum=35 (טו)] ביסס דבריו באריכות וכתב שאין בזה שום חשש ברכה לבטלה, אלא אדרבה שכר ברכה בידה.
	היעב"ץ ב'''סידור בית יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&st=&pgnum=276&hilite= (דיני ערב שבת לב)] כותב שפעם ראשונה שמקיים המצוה של הדלקת נרות שבת, מברך [[שהחיינו כדין כל המצוות]]. וכן העלה להלכה בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=113 (ס)] על פי דברי ה'''טורי זהב''' (אורח חיים כב א), שכתב לגבי ציצית ותפילין, שבפעם הראשונה שמברך עליהם, יש לו [[לברך גם שהחיינו]], ולמד כן מדברי ה'''רמ"א''' (יורה דעה כח) לענין [[כיסוי הדם]], וכן הדין בכל המצוות שעושה בפעם הראשונה, וא"כ כ"ש לנידון דידן שהאשה אין לה מצוות כל כך, כי אם שלושה ובודאי שמחה גדולה היא לה. וסיים שם דאף לפי ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים כב א) שכתב דאין לברך על ציצית ותפילין שאינן באות מזמן לזמן, מ"מ הכא מודה מפני שהדלקת הנר באה מזמן לזמן. ושוב חזר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=175&hilite= (צד)] וחיזק דבריו שנית, וביאר דמ"מ איש אינו מברך שהחיינו לפי שעושה כן באופן זמני, ולא מתחנך למצווה, שהרי לעולם אם יש אשה עמו היא קודמת לו. ועיי"ש עוד שהאריך לחלק בין הדלקת הנר ל[[ספירת העומר]] שאין מברכים בה שהחיינו. ובמהדורא תניינא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1894&pgnum=35 (טו)] ביסס דבריו באריכות וכתב שאין בזה שום חשש ברכה לבטלה, אלא אדרבה שכר ברכה בידה.

	אבל בשו"ת '''תשובה מאהבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19550&st=&pgnum=40&hilite= (ב רלט)] לתלמיד הנודע ביהודה, האריך בזה והעלה שלא לברך שהחיינו על הדלקת נרות, והמורה שהורה בזה לברך טעה בהוראה, ואף שיש ללמד עליו זכות שאינה ברכה לבטלה, מ"מ אין הדין כן. וכן החזיק אחריו בשו"ת '''ציץ אליעזר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=72&hilite= (יג כד)] וכתב שאין המנהג לברך, והביא ראיות לחיזוק המנהג. וכדברים האלה כתב גם בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1879&pgnum=64 (ז לח)] שכמדומה שאין מנהג העולם לברך, ואם רוצה לצאת ידי כל הדעות, תברך על פרי או בגד חדש, או תברך בלא שם ומלכות. גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לא) החמיר בזה וכתב שאף ברכה שאינה צריכה יש בזה, ושאין לברך שהחיינו בהדלקה ראשונה.		אבל בשו"ת '''תשובה מאהבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19550&st=&pgnum=40&hilite= (ב רלט)] לתלמיד הנודע ביהודה, האריך בזה והעלה שלא לברך שהחיינו על הדלקת נרות, והמורה שהורה בזה לברך טעה בהוראה, ואף שיש ללמד עליו זכות שאינה ברכה לבטלה, מ"מ אין הדין כן. וכן החזיק אחריו בשו"ת '''ציץ אליעזר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=72&hilite= (יג כד)] וכתב שאין המנהג לברך, והביא ראיות לחיזוק המנהג. וכדברים האלה כתב גם בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1879&pgnum=64 (ז לח)] שכמדומה שאין מנהג העולם לברך, ואם רוצה לצאת ידי כל הדעות, תברך על פרי או בגד חדש, או תברך בלא שם ומלכות. גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לא) החמיר בזה וכתב שאף ברכה שאינה צריכה יש בזה, ושאין לברך שהחיינו בהדלקה ראשונה.
שורה 70:		שורה 69:
	* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=042-pdf-3 בענין ספרדים הנוהגים להדליק נר שבת לפני הברכה] - עמוס שושן, 'קול ברמה' י"ג, תשנ"ד.		* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=042-pdf-3 בענין ספרדים הנוהגים להדליק נר שבת לפני הברכה] - עמוס שושן, 'קול ברמה' י"ג, תשנ"ד.

	[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות]]		[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות]] [[Category:שבת_פרק_ה]] [[Category:אורח_חיים_סימן_רסג]]
	[[~~קטגוריה~~:~~שבת פרק ה~~]]
	[[~~קטגוריה~~:~~אורח חיים סימן רסג~~]]

א.א ב־14:49, 4 באפריל 2016

2016-04-04T14:49:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:49, 4 באפריל 2016
שורה 71:		שורה 71:

	[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות]]		[[Category:הדלקת_נרות_שבת]] [[Category:ברכות]]
			[[קטגוריה:שבת פרק ה]]
			[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסג]]