https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94?feed=atom
ברכות קריאת המגילה - היסטוריית גרסאות
2026-04-20T02:58:02Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.37.0
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=21360&oldid=prev
Sije: /* לכרוך המגילה קודם ברכה */ הגהה
2025-03-11T03:13:24Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לכרוך המגילה קודם ברכה: </span> הגהה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:13, 11 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l153">שורה 153:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 153:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />בספר '''כנסת הגדולה''' {{היברובוקס|9236|202|הגהות הטור}} כתב בשם '''סדר היום''' {{היברובוקס|11806|191|לפורים}} שלמדו כן מגלילת ספר תורה, אבל באמת אינו דומה. ומשמע שדעתו שיש לברך קודם הגלילה. אבל הוסיף שמ"מ אם התחיל לגלול אין לחוש, ובלבד שלא יברך תוך כדי גלילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />בספר '''כנסת הגדולה''' {{היברובוקס|9236|202|הגהות הטור}} כתב בשם '''סדר היום''' {{היברובוקס|11806|191|לפורים}} שלמדו כן מגלילת ספר תורה, אבל באמת אינו דומה. ומשמע שדעתו שיש לברך קודם הגלילה. אבל הוסיף שמ"מ אם התחיל לגלול אין לחוש, ובלבד שלא יברך תוך כדי גלילה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />והרב '''פרי חדש''' {{היברובוקס|19333|152|א ד"ה ומ"ש ולאחריה}} ביאר דבריו שאינו דומה לספר תורה, לפי ששם הדין כן כדי שיהיו הגוללין פנויים לשמוע ההפטרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />והרב '''פרי חדש''' {{היברובוקס|19333|152|א ד"ה ומ"ש ולאחריה}} ביאר דבריו שאינו דומה לספר תורה, לפי ששם הדין כן כדי שיהיו הגוללין פנויים לשמוע ההפטרה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />אבל בסדר היום כתב טעם אחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו </del>דומה: ששם הענין הוא שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה ויצא מזה חורבה, אבל במגילה, אפילו אם יאמרו שהברכות כתובות במגילה, אין חורבה יוצאה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />אבל בסדר היום כתב טעם אחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למה אינו </ins>דומה: ששם הענין הוא שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה ויצא מזה חורבה, אבל במגילה, אפילו אם יאמרו שהברכות כתובות במגילה, אין חורבה יוצאה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אחד מברך ואחר קורא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אחד מברך ואחר קורא==</div></td></tr>
</table>
Sije
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=21358&oldid=prev
Sije: /* ברכת שהחיינו ביום */ גם ברשב"א הובא בשם ר"ת, עי' דף השיחה
2025-03-10T19:08:43Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ברכת שהחיינו ביום: </span> גם ברשב"א הובא בשם ר"ת, עי' דף השיחה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:08, 10 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ברכת שהחיינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ברכת שהחיינו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ברכת שהחיינו ביום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ברכת שהחיינו ביום===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) בשם '''ר"י''', שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתבו שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" (תהילים כב ג), שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[קריאת המגילה קודם ימי הפורים|כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התוספות </del>לדינא. <BR /></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) בשם '''ר"י''', שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתבו שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" (תהילים כב ג), שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק זה בשם '''רבינו תם''', והביא </ins>עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[קריאת המגילה קודם ימי הפורים|כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבינו תם </ins>לדינא. <BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>רבינו תם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, ופסק כמותו, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) בשם רבינו תם, ופסק כמותו, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />גם ה'''ר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />גם ה'''ר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה.</div></td></tr>
</table>
Sije
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=21343&oldid=prev
Sije: /* לכרוך המגילה קודם ברכה */ הרחבה
2025-03-07T02:57:29Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לכרוך המגילה קודם ברכה: </span> הרחבה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:57, 7 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l151">שורה 151:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 151:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===לכרוך המגילה קודם ברכה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===לכרוך המגילה קודם ברכה===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' (דרוש מקור) שקודם כורכה ואחר כך מברך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' (דרוש מקור) שקודם כורכה ואחר כך מברך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />בספר '''כנסת הגדולה''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הגהות הטור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>כתב שלמדו כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגילת </del>ספר תורה, אבל באמת אינו דומה. ומשמע שדעתו שיש לברך קודם הגלילה. אבל הוסיף שמ"מ אם התחיל לגלול אין לחוש, ובלבד שלא יברך תוך כדי גלילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />בספר '''כנסת הגדולה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|9236|202|</ins>הגהות הטור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם '''סדר היום''' {{היברובוקס|11806|191|לפורים}} </ins>שלמדו כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגלילת </ins>ספר תורה, אבל באמת אינו דומה. ומשמע שדעתו שיש לברך קודם הגלילה. אבל הוסיף שמ"מ אם התחיל לגלול אין לחוש, ובלבד שלא יברך תוך כדי גלילה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />והרב '''פרי חדש''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>א ד"ה ומ"ש ולאחריה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>ביאר דבריו שאינו דומה לספר תורה, לפי ששם הדין כן כדי שיהיו הגוללין פנויים לשמוע ההפטרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />והרב '''פרי חדש''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|19333|152|</ins>א ד"ה ומ"ש ולאחריה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ביאר דבריו שאינו דומה לספר תורה, לפי ששם הדין כן כדי שיהיו הגוללין פנויים לשמוע ההפטרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR />אבל בסדר היום כתב טעם אחר שאינו דומה: ששם הענין הוא שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה ויצא מזה חורבה, אבל במגילה, אפילו אם יאמרו שהברכות כתובות במגילה, אין חורבה יוצאה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אחד מברך ואחר קורא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אחד מברך ואחר קורא==</div></td></tr>
</table>
Sije
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=21342&oldid=prev
Sije: /* מדוע פותחת בברוך */ כנדצ''ל
2025-03-07T02:11:00Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מדוע פותחת בברוך: </span> כנדצ''ל</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:11, 7 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l115">שורה 115:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 115:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מדוע פותחת בברוך====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מדוע פותחת בברוך====</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR />לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרכה </del>והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR />לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהברכה </ins>והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ב'''מור וקציעה''' (ד"ה ב"י) כתב ליישב שכן שברכה זו תלויה במנהג, אין היא נחשבת סמוכה, כיון שיש הרבה שכלל אינם אומרים אותה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ב'''מור וקציעה''' (ד"ה ב"י) כתב ליישב שכן שברכה זו תלויה במנהג, אין היא נחשבת סמוכה, כיון שיש הרבה שכלל אינם אומרים אותה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>
Sije
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=21341&oldid=prev
Sije: /* שלחן ערוך ואחרונים */ כנדצ''ל
2025-03-07T02:02:07Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שלחן ערוך ואחרונים: </span> כנדצ''ל</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:02, 7 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג. גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תרצב ב) ציין לרב המאירי ושו"ת הרשב"ש הנ"ל, קצת משמע שדעתו שיש לברך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג. גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תרצב ב) ציין לרב המאירי ושו"ת הרשב"ש הנ"ל, קצת משמע שדעתו שיש לברך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו"ת '''הר צבי''' (ב קכ ד"ה אגב אמרתי) כתב שסברת הרוקח שלא לברך שהחיינו ביום היא מפני שסובר שחיוב קריאה של לילה הוא עיקר, כמבואר בדבריו במקום אחר (ברכות שסג). אבל ר"ת ס"ל דקריאה של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לילה </del>עיקר, וכיון שקיי"ל הכי, אפשר שלפי סברה זו גם הרוקח לא פליג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו"ת '''הר צבי''' (ב קכ ד"ה אגב אמרתי) כתב שסברת הרוקח שלא לברך שהחיינו ביום היא מפני שסובר שחיוב קריאה של לילה הוא עיקר, כמבואר בדבריו במקום אחר (ברכות שסג). אבל ר"ת ס"ל דקריאה של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום </ins>עיקר, וכיון שקיי"ל הכי, אפשר שלפי סברה זו גם הרוקח לא פליג.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===לפטור שאר מצוות בברכה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===לפטור שאר מצוות בברכה===</div></td></tr>
</table>
Sije
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=21337&oldid=prev
Sije: /* ברכת שהחיינו ביום */ הגהה
2025-03-06T22:34:33Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ברכת שהחיינו ביום: </span> הגהה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:34, 7 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ברכת שהחיינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ברכת שהחיינו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ברכת שהחיינו ביום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ברכת שהחיינו ביום===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב </del>שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יענה </del>ולילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא </del>דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו תם </del>לדינא. <BR /></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם '''ר"י''', </ins>שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתבו </ins>שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תענה </ins>ולילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא </ins>דומיה לי" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(תהילים כב ג)</ins>, שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת המגילה קודם ימי הפורים|</ins>כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התוספות </ins>לדינא. <BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כר"ת</del>, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם '''רבינו תם''', </ins>ופסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמותו</ins>, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />גם ה'''ר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />גם ה'''ר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה.</div></td></tr>
</table>
Sije
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=17114&oldid=prev
אבמי: /* ברכה בקריאה לנשים */
2021-08-23T17:27:25Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ברכה בקריאה לנשים</span></span></p>
<a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=17114&oldid=10679">הצגת שינויים</a>
אבמי
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=10679&oldid=prev
א.א: /* נוסח הברכה */
2018-02-25T07:10:23Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">נוסח הברכה</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 25 בפברואר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== נוסח הברכה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== נוסח הברכה ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם}}. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם}}. רבא חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|</ins>ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת </del>חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא הנוסח: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא הנוסח: </div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=10678&oldid=prev
א.א: /* ברכת הרב את ריבנו */
2018-02-25T07:09:08Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ברכת הרב את ריבנו</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:09, 25 בפברואר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם}}. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם}}. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></del>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא הנוסח: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא הנוסח: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם, האל, הרב את ריבך, והנוקם את נקמתך, והגואלך והמושיעך מכף כל עריציך, ברוך אתה י"י האל העוזר והמושיע}}. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם, האל, הרב את ריבך, והנוקם את נקמתך, והגואלך והמושיעך מכף כל עריציך, ברוך אתה י"י האל העוזר והמושיע}}. וחותם:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחותם:</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה י"י האל הנקמות המשלם גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו ישראל מיד שונאיהם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|ברוך אתה י"י האל הנקמות המשלם גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו ישראל מיד שונאיהם}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=10677&oldid=prev
א.א ב־07:08, 25 בפברואר 2018
2018-02-25T07:08:09Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 25 בפברואר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== נוסח הברכה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== נוסח הברכה ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|</ins>ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא הנוסח: </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם, האל, הרב את ריבך, והנוקם את נקמתך, והגואלך והמושיעך מכף כל עריציך, ברוך אתה י"י האל העוזר והמושיע}}. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחותם:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|ברוך אתה י"י האל הנקמות המשלם גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו ישראל מיד שונאיהם}}.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אם יש לומר האל ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אם יש לומר האל ====</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l110">שורה 110:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 116:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מור וקציעה''' (ד"ה ב"י) כתב ליישב שכן שברכה זו תלויה במנהג, אין היא נחשבת סמוכה, כיון שיש הרבה שכלל אינם אומרים אותה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מור וקציעה''' (ד"ה ב"י) כתב ליישב שכן שברכה זו תלויה במנהג, אין היא נחשבת סמוכה, כיון שיש הרבה שכלל אינם אומרים אותה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>הברכה ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם ופירוש </ins>הברכה ===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא טעם לברכה זו - כנגד עלבונה של שכינה מברכין; ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין. ועוד אמרו, שכן צריך ליתן שבח והודייה על הגאולה ועל הפדות.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== פירוש הארחות חיים ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== פירוש הארחות חיים ====</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק:</div></td></tr>
</table>
א.א