https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F?feed=atom 2026-04-21T15:13:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=19564&oldid=prev 2022-04-24T18:58:37Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:58, 24 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'[[</del>העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]' </del>זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים. גם ה'''גר&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה ואם עשה)] הביא דין זה של חלה כמקור להלכה זו בשלחן ערוך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; &quot;</ins>העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot; </ins>זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים. גם ה'''גר&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה ואם עשה)] הביא דין זה של חלה כמקור להלכה זו בשלחן ערוך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דברי חמודות''' על הרא&quot;ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דברי חמודות''' על הרא&quot;ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</div></td></tr> </table>

בן עזאי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12184&oldid=prev 2018-05-17T22:36:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:36, 18 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רד יב; רח ב-ג, ט}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רד יב; רח ב-ג, ט}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12183&oldid=prev 2018-05-17T22:22:16Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קושיית המגן אברהם ותירוציה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:22, 18 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''משנה ברורה''' (מז)  הביא קושיית המג&quot;א ותירוץ הגר&quot;א, וכתב שמחמת הספק ראוי לכל ירא שמים שלא לאכול פת כזו אלא בתוך הסעודה, אך מ&quot;מ הנוהג כדעת השו&quot;ע אין למחות בידו, שכן סתמו הרבה אחרונים לדינא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''משנה ברורה''' (מז)  הביא קושיית המג&quot;א ותירוץ הגר&quot;א, וכתב שמחמת הספק ראוי לכל ירא שמים שלא לאכול פת כזו אלא בתוך הסעודה, אך מ&quot;מ הנוהג כדעת השו&quot;ע אין למחות בידו, שכן סתמו הרבה אחרונים לדינא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>עוד העיר המשנה ברורה שם, שהוא הדין כאשר יש שם כזית קמח בכדי אכילת פרס, אלא שהוא לא אכל שיעור פרס, ונמצא שאין בכל מה שאכל כזית, אינו מברך אלא בורא נפשות (ומעין שלוש על פת, לדעת השו"ע).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכה </del>ברורה''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רח ב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להרב דוד יוסף</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר שמביא שמחלוקת הראשונים לעניין ברכה ראשונה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותב שלכאורה יש לחשוש לשיטתם משום ספק ברכות להקל</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם מסיק שיש להורות למעשה כדעת השולחן ערוך</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין בזה סב</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל, חדא משום שבברכת מזונות על כל דבר יוצא בדיעבד, </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוץ ממלח ומים</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ובעיקר שרוב הראשונים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שולחן ערוך ואחרונים פסקו לברך מזונות לכתחילה. ועוד שמבואר ברמב&quot;ם שדין זה </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום עיקר וטפל</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן יוצא שאם </del>מברך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזונות לא מברך ברכה לבטלה גם אם נאמר שהדגן טפל - שכן מברך על הטפל. וגם אין צריך לחזור ולברך על העיקר כי יש לסמוך על הראשונים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== אם אכל פחות מפרס ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפשט לשון השלחן ערוך, שכדי להתחייב בברכת המזון (ובמעין שלוש בתבשיל), אין צורך לאכול פרס, אלא רק שיהיה בתערובת כזית בכדי אכילת פרס, ואם אכל אפילו כזית מתערובת זו מברך המוציא וברכת המזון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם ה'''גר&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה כדי)] כתב שבעינן גם שיאכל כדי אכילת פרס. וכן  הסכים ה</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה </ins>ברורה''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מז</ins>), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם לא אכל שיעור פרס</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצא שאין בכל מה שאכל כזית דגן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אינו מברך אלא בורא נפשות (ומעין שלוש על פת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת השו</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ב'''מאמר מרדכי''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טו</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שכל שיש בו כזית בכדי אכילת פרס</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כפת גמור</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורואים כאילו אין שם אלא מין דגן בלבד, וכל שאוכל כזית ממנו </ins>מברך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוש ברכות כדין פת גמורה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם החשיבות של חמשת מיני דגן ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם החשיבות של חמשת מיני דגן ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12182&oldid=prev 2018-05-17T21:43:21Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם צריך כזית בכדי אכילת פרס</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:43, 18 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== האם צריך כזית בכדי אכילת פרס ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== האם צריך כזית בכדי אכילת פרס ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== דעת הרא"ה וריטב"א ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''חידושי הרא&quot;ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&amp;st=&amp;pgnum=137 (ברכות לו ב ד&quot;ה פי' והא דרב ושמואל)] שמה שאמרו רב ושמואל שכל שיש בו מחמשת המינים ברכתו מזונות, זהו דווקא בשיש בו כזית בכדי אכילת פרס, כלומר שבכל 'פרס' מהתערובת יש כזית דגן. אך אם אין כמות כזו, אין כאן חשיבות שקובעת ברכה, שהרי גם אם אכלו בעין בכה&quot;ג, לא היה מברך עליו מעין שלוש. ולכן מסתבר שגם בתערובת, אין זו כמות חשובה לברך עליו, לא בתחילתו 'מזונות' ולא בסופו 'מעין שלוש'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''חידושי הרא&quot;ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&amp;st=&amp;pgnum=137 (ברכות לו ב ד&quot;ה פי' והא דרב ושמואל)] שמה שאמרו רב ושמואל שכל שיש בו מחמשת המינים ברכתו מזונות, זהו דווקא בשיש בו כזית בכדי אכילת פרס, כלומר שבכל 'פרס' מהתערובת יש כזית דגן. אך אם אין כמות כזו, אין כאן חשיבות שקובעת ברכה, שהרי גם אם אכלו בעין בכה&quot;ג, לא היה מברך עליו מעין שלוש. ולכן מסתבר שגם בתערובת, אין זו כמות חשובה לברך עליו, לא בתחילתו 'מזונות' ולא בסופו 'מעין שלוש'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן כתב ה'''ריטב&quot;א''' (לט א ד&quot;ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן כתב ה'''ריטב&quot;א''' (לט א ד&quot;ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== דעת רבנו יונה ואבודרהם ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד&quot;ה וכתב הר&quot;מ במז&quot;ל שאם) מובא דין זה בשם '''הר&quot;ר יונה'''&lt;ref&gt; מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי&quot;ף אינו נמצא דין זה.&lt;/ref&gt; אך דווקא לענין ברכה אחרונה. שכאשר אין באותו קמח מחמשת המינים שבתערובת כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, עדיין מברך תחילה בורא מיני מזונות, ורק לבסוף מברך בורא נפשות. והביאו ה'''בית יוסף''' (רח ד&quot;ה וכתוב בארחות חיים), וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ט)] כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד&quot;ה וכתב הר&quot;מ במז&quot;ל שאם) מובא דין זה בשם '''הר&quot;ר יונה'''&lt;ref&gt; מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי&quot;ף אינו נמצא דין זה.&lt;/ref&gt; אך דווקא לענין ברכה אחרונה. שכאשר אין באותו קמח מחמשת המינים שבתערובת כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, עדיין מברך תחילה בורא מיני מזונות, ורק לבסוף מברך בורא נפשות. והביאו ה'''בית יוסף''' (רח ד&quot;ה וכתוב בארחות חיים), וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ט)] כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דרישה''' (א) התקשה על עצם חידושו של האבודרהם, שהרי מלשון רב ושמואל 'כל שיש בו' משמע אפילו כלדהו. ותירץ דאבודרהם ורבנו יונה איירי בשנתערב שלא בכוונה. והוסיף שיותר נראה, שבתערובת קמח וקמח אין טעם החיטים מורגש אם לא בכמות של כזית בכדי אכילת פרס, אך רב ושמואל איירי בשאר תבשיל ומאכל, שמברך מזונות ומעין שלוש כל שנותן טעם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דרישה''' (א) התקשה על עצם חידושו של האבודרהם, שהרי מלשון רב ושמואל 'כל שיש בו' משמע אפילו כלדהו. ותירץ דאבודרהם ורבנו יונה איירי בשנתערב שלא בכוונה. והוסיף שיותר נראה, שבתערובת קמח וקמח אין טעם החיטים מורגש אם לא בכמות של כזית בכדי אכילת פרס, אך רב ושמואל איירי בשאר תבשיל ומאכל, שמברך מזונות ומעין שלוש כל שנותן טעם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''מור וקציעה''' עירער על חידוש הרבנו יונה, וכתב לחלק בין תבשיל לפת, שרב ושמואל מיירי בתבשיל ולכן מזונות, אך פת המעורבת מחיטים ואורז, אפילו לכלב לא חזי, ויש להסתפק אם צריך לברך עליה כלל, אפילו 'שהכל'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''מור וקציעה''' עירער על חידוש הרבנו יונה, וכתב לחלק בין תבשיל לפת, שרב ושמואל מיירי בתבשיל ולכן מזונות, אך פת המעורבת מחיטים ואורז, אפילו לכלב לא חזי, ויש להסתפק אם צריך לברך עליה כלל, אפילו 'שהכל'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מקור הדין מהלכות חלה וגבולותיו ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. גם ה'''גר&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה ואם עשה)] הביא דין זה של חלה כמקור להלכה זו בשלחן ערוך</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דברי חמודות''' על הרא&quot;ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דברי חמודות''' על הרא&quot;ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12177&oldid=prev 2018-05-17T21:15:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:15, 18 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טורי זהב''' (ה) תמה למה לא יברך שהכל, והרי קיי&quot;ל בסימן ר&quot;ד, שכל שהוא מסופק בברכתו מברך שהכל. ובשלמא לענין ברכה אחרונה אין לומר אלא לפי מה שנתקנה, אבל לענין ברכה ראשונה אין צורך דווקא בתוך הסעודה. ולכן מסיק לדינא, שאם אוכל פחות מכשיעור שאינו צריך ברכה אחרונה, יכול לברך 'שהכל'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טורי זהב''' (ה) תמה למה לא יברך שהכל, והרי קיי&quot;ל בסימן ר&quot;ד, שכל שהוא מסופק בברכתו מברך שהכל. ובשלמא לענין ברכה אחרונה אין לומר אלא לפי מה שנתקנה, אבל לענין ברכה ראשונה אין צורך דווקא בתוך הסעודה. ולכן מסיק לדינא, שאם אוכל פחות מכשיעור שאינו צריך ברכה אחרונה, יכול לברך 'שהכל'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגליון </del>התקשה, היאך פוטרו בתוך הסעודה והרי על שקדים יש לברך גם בתוך הסעודה כדין כל הפירות. ולא יישב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגל יון </ins>התקשה, היאך פוטרו בתוך הסעודה והרי על שקדים יש לברך גם בתוך הסעודה כדין כל הפירות. ולא יישב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''משנה ברורה''' (יג) כתב ליישב שכיון שחולה ממילא עיקר סעודתו היא על השקדים, והו&quot;ל כקובע סעודתו על הפירות שאינו מברך עליהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''משנה ברורה''' (יג) כתב ליישב שכיון שחולה ממילא עיקר סעודתו היא על השקדים, והו&quot;ל כקובע סעודתו על הפירות שאינו מברך עליהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דברי חמודות''' על הרא&quot;ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דברי חמודות''' על הרא&quot;ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משנה ברורה''' (מח) הכריע בזה שאין חילוק בין אם הקמח מעורב עם קמח אחר שאינו מחמשת המינים, לבין אם הוא מעורב עם שאר דברים כגון דבר ותבלין, שבכל גווני בעינן שיהיה כזית בכדי אכילת פרס. אמנם הוסיף שמנהג העולם שב[[פת הבאה בכיסנין]] מברכים תמיד מעין שלוש, אפילו אין שיעור כזית דגן. ויישב המנהג שאולי טעמם מפני שהתבלין בא להכשיר את האוכל ומצטרף אליו לשיעור. אבל סיים שטוב להיזהר שיהיה בקמח שיעור כזית.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גר&quot;א''' בביאורו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה ולבסוף)] מכח קושיה זו כתב שישנה טעות סופר וצריך לומר שמברך לבסוף נפשות, גם לגבי פת שבירך עליה המוציא, לפי שכל שאין כזית בכדי אכילת פרס, אין כאן אלא בורא נפשות על שאר מינים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גר&quot;א''' בביאורו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה ולבסוף)] מכח קושיה זו כתב שישנה טעות סופר וצריך לומר שמברך לבסוף נפשות, גם לגבי פת שבירך עליה המוציא, לפי שכל שאין כזית בכדי אכילת פרס, אין כאן אלא בורא נפשות על שאר מינים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ה</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה ברורה</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מז)  הביא קושיית </ins>המג&quot;א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותירוץ הגר&quot;א, וכתב שמחמת הספק ראוי לכל ירא שמים שלא לאכול פת כזו אלא בתוך הסעודה, אך מ&quot;מ הנוהג כדעת השו&quot;ע </ins>אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למחות בידו, שכן סתמו הרבה אחרונים לדינא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקיבא איגר</del>''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' בגליון כתב בשם </del>המג&quot;א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאפילו אם </del>אין כזית בכדי אכילת פרס, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>לא אכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא </del>כזית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל התערובת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עדיין ברכתו מזונות </del>ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;עוד העיר המשנה ברורה שם, שהוא הדין כאשר יש שם </ins>כזית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמח </ins>בכדי אכילת פרס, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שהוא </ins>לא אכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיעור פרס, ונמצא שאין בכל מה שאכל </ins>כזית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו מברך אלא בורא נפשות (</ins>ומעין שלוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פת, לדעת השו&quot;ע)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''הלכה ברורה''' (רח ב) להרב דוד יוסף, אחר שמביא שמחלוקת הראשונים לעניין ברכה ראשונה, כותב שלכאורה יש לחשוש לשיטתם משום ספק ברכות להקל, אולם מסיק שיש להורות למעשה כדעת השולחן ערוך, ואין בזה סב&quot;ל, חדא משום שבברכת מזונות על כל דבר יוצא בדיעבד, (חוץ ממלח ומים). ובעיקר שרוב הראשונים, שולחן ערוך ואחרונים פסקו לברך מזונות לכתחילה. ועוד שמבואר ברמב&quot;ם שדין זה הוא משום עיקר וטפל, ולכן יוצא שאם מברך מזונות לא מברך ברכה לבטלה גם אם נאמר שהדגן טפל - שכן מברך על הטפל. וגם אין צריך לחזור ולברך על העיקר כי יש לסמוך על הראשונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''הלכה ברורה''' (רח ב) להרב דוד יוסף, אחר שמביא שמחלוקת הראשונים לעניין ברכה ראשונה, כותב שלכאורה יש לחשוש לשיטתם משום ספק ברכות להקל, אולם מסיק שיש להורות למעשה כדעת השולחן ערוך, ואין בזה סב&quot;ל, חדא משום שבברכת מזונות על כל דבר יוצא בדיעבד, (חוץ ממלח ומים). ובעיקר שרוב הראשונים, שולחן ערוך ואחרונים פסקו לברך מזונות לכתחילה. ועוד שמבואר ברמב&quot;ם שדין זה הוא משום עיקר וטפל, ולכן יוצא שאם מברך מזונות לא מברך ברכה לבטלה גם אם נאמר שהדגן טפל - שכן מברך על הטפל. וגם אין צריך לחזור ולברך על העיקר כי יש לסמוך על הראשונים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12176&oldid=prev 2018-05-17T20:36:10Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם צריך כזית בכדי אכילת פרס</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:36, 17 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''אליה רבה''' (יג) כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גר&quot;א''' בביאורו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ד&quot;ה ולבסוף)] מכח קושיה זו כתב שישנה טעות סופר וצריך לומר שמברך לבסוף נפשות, גם לגבי פת שבירך עליה המוציא, לפי שכל שאין כזית בכדי אכילת פרס, אין כאן אלא בורא נפשות על שאר מינים. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>ה'''אליה רבה''' (יג) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת </ins>כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12175&oldid=prev 2018-05-17T20:15:03Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם צריך כזית בכדי אכילת פרס</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:15, 17 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''דברי חמודות''' על הרא"ש (ו ט) גם הוא דייק כן מדברי האבודרהם, שאמר את דבריו לגבי עירוב קמח נוסף עם קמח מחמשת המינים, אבל כתב שהוא לאו דווקא, אלא שדיבר בהווה, והוא הדין לכל דבר שעירב עם הקמח. וב'''מחצית השקל''' הביא דבריו וחלק עליו שודאי כוונת האבודרהם דווקא לעירוב עם קמח, אבל כתב שאינו יודע טעם לחלק בין קמח לשאר דברים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] הקשה מנין החילוק הזה בין ברכה ראשונה לאחרונה, שהרי כל דבר שמברכים ברכה ראשונה המוציא, מברכים לאחריו ברכת המזון, וכן בורא מיני מזונות ומעין שלוש, [[ברכת האורז והדוחן|חוץ מן האורז]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] הקשה מנין החילוק הזה בין ברכה ראשונה לאחרונה, שהרי כל דבר שמברכים ברכה ראשונה המוציא, מברכים לאחריו ברכת המזון, וכן בורא מיני מזונות ומעין שלוש, [[ברכת האורז והדוחן|חוץ מן האורז]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''אליה רבה''' (יג) כתב ליישב, שלעולם נחתינן בחד דרגא, לכן בהמוציא מברך מעין שלוש, ובמזונות בורא נפשות. אך לא הסביר בזה טעם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12174&oldid=prev 2018-05-17T19:52:15Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם צריך כזית בכדי אכילת פרס</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:52, 17 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] הקשה מנין החילוק הזה בין ברכה ראשונה לאחרונה, שהרי כל דבר שמברכים ברכה ראשונה המוציא, מברכים לאחריו ברכת המזון, וכן בורא מיני מזונות ומעין שלוש, [[ברכת האורז והדוחן|חוץ מן האורז]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] הקשה מנין החילוק הזה בין ברכה ראשונה לאחרונה, שהרי כל דבר שמברכים ברכה ראשונה המוציא, מברכים לאחריו ברכת המזון, וכן בורא מיני מזונות ומעין שלוש, [[ברכת האורז והדוחן|חוץ מן האורז]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן התקשה לגבי תבשיל, מדוע מברך לאחריו בורא נפשות, והרי לא מצאנו מזונות ונפשות אלא באורז</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12173&oldid=prev 2018-05-17T19:43:53Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם צריך כזית בכדי אכילת פרס</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:43, 17 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''מור וקציעה''' עירער על חידוש הרבנו יונה, וכתב לחלק בין תבשיל לפת, שרב ושמואל מיירי בתבשיל ולכן מזונות, אך פת המעורבת מחיטים ואורז, אפילו לכלב לא חזי, ויש להסתפק אם צריך לברך עליה כלל, אפילו 'שהכל'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''מור וקציעה''' עירער על חידוש הרבנו יונה, וכתב לחלק בין תבשיל לפת, שרב ושמואל מיירי בתבשיל ולכן מזונות, אך פת המעורבת מחיטים ואורז, אפילו לכלב לא חזי, ויש להסתפק אם צריך לברך עליה כלל, אפילו 'שהכל'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] </ins>כתב ששיטה זו של השלחן ערוך היא כשיטת הראב&quot;ד והרשב&quot;א לענין חלה, שסוברים הם שמה ששנינו במשנה '[[העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה]]' זהו דווקא כאשר יש כזית בכדי אכילת פרס מן החיטים, הא לאו הכי אינה חייבת בחלה. לעומת זאת שיטת הרמב&quot;ן והמגיד משנה והרא&quot;ש והרמב&quot;ם שם שחייבת בחלה בכל כמות שהיא של חיטים, לפי שהחיטים גוררים את האורז, אך דווקא באורז הדין כן, ולא בשאר מינים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ולפי זה מסיק המגן אברהם בסוף דבריו, שאם עירב קמח מחמשת המינים עם שאר דברים כגון דבש וכד', ולא עם קמח אחר, מברך מזונות ומעין שלוש, אפילו אין כזית בכדי אכילת פרס. וזהו כדברי הדרישה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== קושיית המגן אברהם ותירוציה ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (טו)] הקשה מנין החילוק הזה בין ברכה ראשונה לאחרונה, שהרי כל דבר שמברכים ברכה ראשונה המוציא, מברכים לאחריו ברכת המזון, וכן בורא מיני מזונות ומעין שלוש, [[ברכת האורז והדוחן|חוץ מן האורז]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;וכתב לתרץ שכיון שאין בזה כזית בכדי אכילת פרס, נמצא שהוא שוהה באכילת הכזית יותר משיעור אכילת פרס, וקיי&quot;ל בכה&quot;ג שלא חשיב אכילה לענין איסורי אכילה ולכן גם אינו מברך ברכת המזון. אלא שעדיין קשה, שאם כן גם על המחיה לא יברך אלא בורא נפשות כדין שאר המינים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג&quot;א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%9F&diff=12157&oldid=prev 2018-05-17T10:47:29Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם צריך כזית בכדי אכילת פרס</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:47, 17 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן כתב ה'''ריטב&quot;א''' (לט א ד&quot;ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן כתב ה'''ריטב&quot;א''' (לט א ד&quot;ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת </del>בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד&quot;ה וכתב הר&quot;מ במז&quot;ל שאם) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>בשם '''הר&quot;ר יונה'''&lt;ref&gt; מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי&quot;ף אינו נמצא דין זה.&lt;/ref&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב כן </del>דווקא לענין ברכה אחרונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שכאשר אין באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, מברך תחילה בורא מיני מזונות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל </del>לבסוף מברך בורא נפשות. והביאו ה'''בית יוסף''' (רח ד&quot;ה וכתוב בארחות חיים), וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ט)] כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד&quot;ה וכתב הר&quot;מ במז&quot;ל שאם) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מובא דין זה </ins>בשם '''הר&quot;ר יונה'''&lt;ref&gt; מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי&quot;ף אינו נמצא דין זה.&lt;/ref&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </ins>דווקא לענין ברכה אחרונה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>שכאשר אין באותו קמח מחמשת המינים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתערובת </ins>כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עדיין </ins>מברך תחילה בורא מיני מזונות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורק </ins>לבסוף מברך בורא נפשות. והביאו ה'''בית יוסף''' (רח ד&quot;ה וכתוב בארחות חיים), וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1034 (ט)] כשיטת האבודרהם שדווקא לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי אכילת פרס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דרישה''' (א) התקשה על עצם חידושו של האבודרהם, שהרי מלשון רב ושמואל 'כל שיש בו' משמע אפילו כלדהו. ותירץ דאבודרהם ורבנו יונה איירי בשנתערב שלא בכוונה. והוסיף שיותר נראה, שבתערובת קמח וקמח אין טעם החיטים מורגש אם לא בכמות של כזית בכדי אכילת פרס, אך רב ושמואל איירי בשאר תבשיל ומאכל, שמברך מזונות ומעין שלוש כל שנותן טעם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''דרישה''' (א) התקשה על עצם חידושו של האבודרהם, שהרי מלשון רב ושמואל 'כל שיש בו' משמע אפילו כלדהו. ותירץ דאבודרהם ורבנו יונה איירי בשנתערב שלא בכוונה. והוסיף שיותר נראה, שבתערובת קמח וקמח אין טעם החיטים מורגש אם לא בכמות של כזית בכדי אכילת פרס, אך רב ושמואל איירי בשאר תבשיל ומאכל, שמברך מזונות ומעין שלוש כל שנותן טעם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''מור וקציעה''' עירער על חידוש הרבנו יונה, וכתב לחלק בין תבשיל לפת, שרב ושמואל מיירי בתבשיל ולכן מזונות, אך פת המעורבת מחיטים ואורז, אפילו לכלב לא חזי, ויש להסתפק אם צריך לברך עליה כלל, אפילו 'שהכל'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''מור וקציעה''' עירער על חידוש הרבנו יונה, וכתב לחלק בין תבשיל לפת, שרב ושמואל מיירי בתבשיל ולכן מזונות, אך פת המעורבת מחיטים ואורז, אפילו לכלב לא חזי, ויש להסתפק אם צריך לברך עליה כלל, אפילו 'שהכל'.</div></td></tr> </table>

א.א