ברכה על הולדת בן או בת - היסטוריית גרסאות

צריך עיון: /* ברכה על לידת בן זכר */

2021-06-29T16:07:25Z

ברכה על לידת בן זכר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:07, 29 ביוני 2021
שורה 2:		שורה 2:
	האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.		האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.
	==ברכה על לידת בן זכר==		==ברכה על לידת בן זכר==
	ה'''משנה''' (ברכות ט ב) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא שכשאומרים לו לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.		ה'''משנה''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37939&st=&pgnum=135 ברכות ט ב]) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא שכשאומרים לו לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.
	<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.		<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.

א.א ב־03:26, 21 בפברואר 2017

2017-02-21T03:26:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:26, 21 בפברואר 2017
שורה 2:		שורה 2:
	האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.		האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.
	==ברכה על לידת בן זכר==		==ברכה על לידת בן זכר==
	ה'''משנה''' ~~בברכות~~ (ברכות ט ב) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא ~~שכשאמרו~~ לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.		ה'''משנה''' (ברכות ט ב) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא שכשאומרים לו לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.
	<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.		<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.

	גמרא זו הובאה להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י) שכתבו בפשיטות שאם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב.		גמרא זו הובאה להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י) שכתבו בפשיטות שאם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב.
	<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה להלן תירוצי האחרונים בזה.		<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה [[#דעת הרי"ף והרמב"ם\|להלן]] תירוצי האחרונים בזה.

	===אם האשה צריכה לברך===		===אם האשה צריכה לברך===
שורה 28:		שורה 28:
	===יש לו כבר ילדים===		===יש לו כבר ילדים===
	ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.		ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.
			וב'''תשובות והנהגות''' שטרנבוך (א ר) הכריע בספק זה דשב ואל תעשה עדיף.

	===ברכה על נכדים או בן של צדיק===		===ברכה על נכדים או בן של צדיק===
שורה 37:		שורה 38:
	===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו===		===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו===
	כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו.		כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו.

			===עד מתי יכול לברך===
			ה'''משנה ברורה''' (ג) הביא בשם הפרי מגדים שאפילו אם לא בירך תכף ששמע, יכול לברך כיון שעדיין הטובה נמשכת, ולא נתן זמן מוגבל לזה.
			<BR/>וב'''תשובות והנהגות''' שטרנבוך (א ר) הביא מהמור וקציעה (דרוש מקור) שהוא עד ג' ימים, אבל הוא שם הכריע שלאחר שסיפר לאוהביו וידידיו את השמועה הטובה שוב אינו מברך, שעיקר השמחה נמשך עד שמודיע להם, ואצל האשה עד לאחר שיבקרוה קרובים וידידים, וכן כתב במקום אחר (ב קלב).

	===מנהג העולם שלא לברך===		===מנהג העולם שלא לברך===
שורה 45:		שורה 50:

	הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.		הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.
	<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם.		<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם. וכן כתב ב'''בתשובות והנהגות''' שטרנבוך (א ר, ב קלב) שאין להקל דזה חיובא דגמרא.
	<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.		<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.

	מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה.		מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה.
	<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.		<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.
	~~<BR/>~~גם מתוך שו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) מבואר שיש לברך הטוב והמיטיב על בן זכר.		גם מתוך שו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) מבואר שיש לברך הטוב והמיטיב על בן זכר.
			<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ג כה הערה ד) כתב שהמנהגים חלוקים בזה, אם לברך בשם ומלכות, והרוצה לברך בשם ומלכות רשאי.

	====דעת הרי"ף והרמב"ם====		====דעת הרי"ף והרמב"ם====
שורה 70:		שורה 76:

	גם בספר '''מרומי שדה''' לנצי"ב מוולוז'ין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=52 (ברכות נד, א)] כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה, אלא שנתן בזה טעם אחר - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה. אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ואולי סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה.		גם בספר '''מרומי שדה''' לנצי"ב מוולוז'ין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=52 (ברכות נד, א)] כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה, אלא שנתן בזה טעם אחר - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה. אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ואולי סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה.
	<BR/>והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג, כ)] העיר על דבריו שאין לדחות הלכה זו מדברי אגדה, שעל כל פנים עכשיו טובה היא לא, אף שאינו יודע מה יהיה עליה כשתגדל, ומצינו הרבה שהבנות עשו נחת רוח להוריהם יותר מן הבנים. ולכן העלה גם הוא להלכה שיש לברך על לידת בת 'שהחיינו'.		<BR/>והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג, כ)] העיר על דבריו שאין לדחות הלכה זו מדברי אגדה, שעל כל פנים עכשיו טובה היא לא, אף שאינו יודע מה יהיה עליה כשתגדל, ומצינו הרבה שהבנות עשו נחת רוח להוריהם יותר מן הבנים. ולכן העלה גם הוא להלכה שיש לברך על לידת בת 'שהחיינו', ושוב חיזק דבריו במקום אחר (יד כא).

	אבל ה'''ערוך השלחן''' (רכג א) כתב שאין לברך על לידת בת לפי שאין בזה שמחה כל כך.		אבל ה'''ערוך השלחן''' (רכג א) כתב שאין לברך על לידת בת לפי שאין בזה שמחה כל כך.
	<BR/>וכן העלה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.		<BR/>וכן העלה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב], טו עא, יא קפא) שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
	<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.		<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.
	<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה.		<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה. וכן כתב לחלק בשו"ת '''הר צבי''' (אורח חיים א קטו ד"ה והנה הפמ"ג).
			<BR/>גם ה'''תשובות והנהגות''' שטרנבוך (ב קלב) כתב שדעתו בזה להקל ולא לברך שהחיינו אם לא שיש לו השתוקקות ושמחה בזה, כגון שנולדה לאחר כמה בנים.

	ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.		ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.
שורה 83:		שורה 90:
	===אם האם יכולה לברך שהחיינו===		===אם האם יכולה לברך שהחיינו===
	מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.		מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.
			<BR/>ובמקום אחר כתב (יד כב, כא ס ד"ה ולא כן) שלדינא נראה שגם האשה יכולה לברך שהחיינו, אפילו לטעמו של הנצי"ב, כיון שהיום יש גם לאם תועלת גדולה מביתה בעזרה בבית וכיוצא בזה.

			בספר '''משנת יעקב''' רוזנטל על הרמב"ם (ברכות י א) הוסיף שלפי דברי המשנה ברורה, יכול אדם לברך שהחיינו גם על לידת נכדתו או נכדו, שהרי שמח בראייתם.

	[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]		[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]
	[[קטגוריה:ברכות נט:]]		[[קטגוריה:ברכות נט:]]
	[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]		[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]

א.א ב־02:43, 21 בפברואר 2017

2017-02-21T02:43:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:43, 21 בפברואר 2017
שורה 29:		שורה 29:
	ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.		ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע.

	==ברכה על נכדים או בן של צדיק==		===ברכה על נכדים או בן של צדיק===
	כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א).		כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א).

	אבל ב'''תשובת הרשב"א''' (ד עז) מבואר שחולק על זה, שמוכח מהגמרא שדווקא בגלל אשתו תיקנו הטוב והמיטיב, ולא משום שאר בני משפחה, אף שהכל נהנים בזה. והטעם לפי שלא תיקנו ברכה זו אלא בהנאה שיש בה תועלת, ודווקא להורים יש הנאת תועלת בזה, שהבן הוא כירך האב והאם, והוא להם לסיוע לכשיזקינו.		אבל ב'''תשובת הרשב"א''' (ד עז) מבואר שחולק על זה, שמוכח מהגמרא שדווקא בגלל אשתו תיקנו הטוב והמיטיב, ולא משום שאר בני משפחה, אף שהכל נהנים בזה. והטעם לפי שלא תיקנו ברכה זו אלא בהנאה שיש בה תועלת, ודווקא להורים יש הנאת תועלת בזה, שהבן הוא כירך האב והאם, והוא להם לסיוע לכשיזקינו.
	<BR/>ב'''ביאור הלכה''' (רכג ד"ה ילדה) הביא דברים אלו, והכריע כהרשב"א שטוב למעט בברכות אלו בדבר שלא נזכר להדיא בש"ס.		<BR/>ב'''ביאור הלכה''' (רכג ד"ה ילדה) הביא דברים אלו, והכריע כהרשב"א שטוב למעט בברכות אלו בדבר שלא נזכר להדיא בש"ס.

			===ברך הטוב והמיטיב, אם יכול לברך גם שהחיינו===
			כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) שאם בירך הטוב והמיטיב על לידת בנו קודם שראהו, ואחר כך בא וראהו יכול לברך שוב שהחיינו.

	===מנהג העולם שלא לברך===		===מנהג העולם שלא לברך===
שורה 45:		שורה 48:
	<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.		<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.

	מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח). אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.		מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח), וכן העיר '''הרב קאפח''' בהערותיו לרמב"ם (ברכות י ז) שמנהג תימן שלא לברך אלא לסמוך על ברכת שהחיינו שבמילה.
			<BR/>אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.
	~~====פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם====~~		<BR/>גם מתוך שו"ת '''הלכות קטנות''' (א רא) מבואר שיש לברך הטוב והמיטיב על בן זכר.
	~~האחרונים דנו מדוע הרמב"ם והרי~~"~~ף השמיטו את דין הברייתא שאמרו לו שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, וכמה פירושים בדבר:~~

	*'''~~ערוך השלחן~~''' (~~רכג, ב~~)~~: הרי"ף והרמב"ם דחו את ההלכה מפני שבאופן סתמי אין~~ לברך על ~~הולדת צאצא, אפילו זכר! וזו לשונו: "והברייתא מיירי באדם שדואג ותאב ללידת זכר... ואמרו לו ילדה~~ זכר ~~כלומר בשרוהו בשורה טובה שהקב"ה מילא תאוותך... בסתם אינו מברך ורק בכאן היה תאוב לזה"~~.

	*'''כנסת הגדולה''' (רכג): אולי סוברים שברכות אלו רשות ולא חובה. אולם תירוץ זה קשה, שהרי הביאו את ברכות ההודאה, ~~ורק את זה השמיטו~~ .		====דעת הרי"ף והרמב"ם====
			סעד וסמך למנהג שלא לברך הטוב והמיטיב על בן זכר, נתנו האחרונים מהשמטת הרמב"ם והרי"ף שלא הזכירו כלל ברייתא זו. וכמה פירושים ניתנו בדבר:

	*'''בן ~~ידיד~~''' (~~לרבי ידידיה טאריקה, על הרמב~~"ם ~~פרק י הלכה ג):~~ אין ~~חידוש כלל בדין הברכה~~ על ~~הבן כיון שזה כלול בדין של בשורות טובות הרגיל~~, ~~וכך היא דרך רבינו הרמב~~"~~ם לקצר~~.		הרב '''כנסת הגדולה''' (רכג א) כתב שסוברים שברכות אלו רשות ולא חובה. כעין זה העיר '''הרב יוסף קפאח''' (ברכות י ז) על פי קבלתו מרבותינו נ"ע שבלידת בן זכר מברך שהחיינו על המילה ופוטר בכך את הטוב והמטיב, ששהחיינו דשעת המילה עולה לשתיהן.
			<BR/>ה'''ערוך השלחן''' (רכג ב) כתב שהרי"ף והרמב"ם דחו את ההלכה מפני שבאופן סתמי אין לברך על הולדת צאצא, אפילו זכר, מפני שהברייתא מיירי באדם שדואג ותאב ללידת זכר,ובשרוהו בשורה טובה שהקב"ה מילא תאוותו, אך בסתם אינו מברך.

	*'''~~הרב יוסף קפאח~~''' (על הרמב"ם ברכות י~~, אות ז~~) על ~~פי קבלתו מ~~"~~רבותינו נ"ע": בלידת בן זכר מברך שהחיינו על המילה ופוטר בכך את הטוב והמטיב- "שהחיינו דשעת המילה עולה לשתיהן~~".		לעומת זאת בפירוש '''בן ידיד''' טאריקה על הרמב"ם (ברכות י ג) כתב שאין חידוש כלל בדין הברכה על הבן כיון שזה כלול בדין של בשורות טובות הרגיל, וכך היא דרך רבינו הרמב"ם לקצר. ולפי פירוש זה גם לשיטת הרמב"ם יש לברך כפשט דברי הברייתא.

	*'''דברי יציב''' (אורח חיים פח): האריך לבאר שישנן סוגיות סותרות בש"ס, ודעות שונות בין התנאים ואמוראים, וכפי הנראה יש מחלוקת האם עדיף זכר או נקבה, ויש לתלות את זה במחלוקת בית שמאי ובית הלל (יבמות סא, ב) לגבי פריה ורביה שלדעת בית שמאי הולדת שני זכרים היא קיום המצווה ולבית הלל דוקא זכר ונקבה, ואם כן משנתנו היא אליבא דבית שמאי, ואינה הלכה ~~(וכתב הדברי יציב על כך "ודו"ק כי נכון הוא")~~.		בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך לבאר שישנן סוגיות סותרות בש"ס, ודעות שונות בין התנאים ואמוראים, וכפי הנראה יש מחלוקת האם עדיף זכר או נקבה, ויש לתלות את זה במחלוקת בית שמאי ובית הלל (יבמות סא, ב) לגבי פריה ורביה שלדעת בית שמאי הולדת שני זכרים היא קיום המצווה ולבית הלל דוקא זכר ונקבה, ואם כן משנתנו היא אליבא דבית שמאי, ואינה הלכה.

	~~לפי זה, אין מקום לחייב ברכה דוקא על בשורת בן זכר ועל כן השמיט ה'''רמב~~"ם~~''', ולמרות שה'''רמב"ם''' בסוטה (ג, כב) פסק~~ על פי האמור בברכות (לא) שאישה סוטה שהיתה יולדת נקבות תתברך בכך שמעתה תלד זכרים, הרי בעניינינו אי אפשר לקבוע מסמרות, וכפי שאמר רב חסדא (בבא בתרא קמא, א) "לדידי בנתן עדיפן לי מבני" . ואם כן הדבר תלוי בכל אדם ולא קבוע במסמרות, ~~ומבחינה עקרונית בברכת ההודאה שייך לברך אף על בת~~.		ויש להעיר שעל כל פנים מסתימת הרמב"ם אפשר ללמוד שאין עדיפות בלידת זכר על פני לידת נקבה, אם בשניהם יש לו שמחה.

	==ברכה על לידת בת==		==ברכה על לידת בת==
שורה 81:		שורה 83:
	===אם האם יכולה לברך שהחיינו===		===אם האם יכולה לברך שהחיינו===
	מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.		מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.

	~~==בין שהחיינו והטוב והמטיב==~~
	וכך עולה מעוד כמה פוסקים שכתבו שלא נוהגים לברך על הולדת הבן "הטוב והמטיב" אלא סומכים על ברכת שהחיינו שאומר האב בעת המילה, וכן כתב רבי יצחק פלאג'י ב'''יפה ללב''' (רכג, א), והרב קפאח הנזכר לעיל על פי גדולי תימן (ברכות י, אות ז).

	[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]		[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]
	[[קטגוריה:ברכות נט:]]		[[קטגוריה:ברכות נט:]]
	[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]		[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]

א.א ב־02:29, 21 בפברואר 2017

2017-02-21T02:29:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:29, 21 בפברואר 2017
שורה 76:		שורה 76:

	ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.		ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.

			אצל כמה פוסקים ספרדים מצאנו שכתבו שלא לברך אם לא במקום שיש מנהג, שספק ברכות להקל. כן הוא ב'''רוח חיים''' פלאג'י (רכג א), ב'''בן איש חי''' (א ראה ח), '''כף החיים''' (ו), ספר '''ברכת השם''' (ש ב ל), וכן בספר '''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח) לא הזכיר כלל ענין הברכה על בת.

	===אם האם יכולה לברך שהחיינו===		===אם האם יכולה לברך שהחיינו===

א.א ב־02:23, 21 בפברואר 2017

2017-02-21T02:23:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:23, 21 בפברואר 2017
שורה 42:		שורה 42:

	הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.		הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.
			<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם.
			<BR/>אבל בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.

	~~בשו"ת~~ '''~~דברי יציב~~''' (~~אורח חיים פח~~) ~~האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב~~.		מצאנו אצל כמה מגדולי הפוסקים הספרדים שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, ולסמוך על ברכת [[שהחיינו שמברך בשעת המילה]]. כן כתב הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=411 (רכא ד)], ואחריו החזיקו הרב '''יפה ללב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7658&st=&pgnum=335 (רכג א)], '''כף החיים''' (ו), '''בן איש חי''' (א ראה ח), ו'''ילקוט יוסף''' (ברכות תקצח). אבל בספר '''ברכת השם''' (ד ב סא) העלה שצריך לברך הטוב והמיטיב בלידת בן זכר כפשט דברי מרן, ואין ללכת בזה אחר המנהג שיסודו בדברי הרמ"א.
	~~<BR~~/>ב'''~~אגרות משה~~''' (~~ה מג ה~~) ~~כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים~~, ~~הנכון הוא שכן~~ לברך ואין ~~לזלזל ולהקל~~ בזה~~, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם~~.

	====פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם====		====פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם====

א.א ב־14:46, 20 בפברואר 2017

2017-02-20T14:46:46Z

הצגת שינויים

א.א ב־11:24, 20 בפברואר 2017

2017-02-20T11:24:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:24, 20 בפברואר 2017
שורה 51:		שורה 51:
	<BR/>גם ה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) כתב שעל שמועת בת אין מברכים כלום לפי שאינה שמועה טובה, אך מברך עליה שהחיינו אחר שלושים יום אם שמח ונהנה בראייתה. ומשמע בדבריו שמיירי בין ראה אותה קודם לכן ובין אם לא ראה אותה קודם לכן, עכשיו כשרואה אותה דווקא אחר ל' יום מברך שהחיינו. אמנם בשו"ת משנה הלכות (יג לב) מסתפק בענין זה בדבריו.		<BR/>גם ה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) כתב שעל שמועת בת אין מברכים כלום לפי שאינה שמועה טובה, אך מברך עליה שהחיינו אחר שלושים יום אם שמח ונהנה בראייתה. ומשמע בדבריו שמיירי בין ראה אותה קודם לכן ובין אם לא ראה אותה קודם לכן, עכשיו כשרואה אותה דווקא אחר ל' יום מברך שהחיינו. אמנם בשו"ת משנה הלכות (יג לב) מסתפק בענין זה בדבריו.

	גם בספר '''מרומי שדה''' (לנצי"ב מוולוז'ין ברכות נד, א) כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה "דלא גרע ~~מאילו קנה~~ עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה" אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ~~ו"אולי"~~ סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה. דבריו אלו נראים כדברי הסתר דבר, וקשה לומר שדברי האגדה יזיזו את חומת הפשט של חובת ברכת ההודאה על בשורות טובות ומשמחות. וכבר העיר על כך ה'''ציץ אליעזר''' (יג, כ)~~, ותורף~~ דבריו ~~הוא שנראה שדעת הנצי"ב לברך שהחיינו~~, ~~אלא שלא ראה כן בפוסקים~~, ~~וגם את הדחייה לסברתו כתב הנצי"ב בלשון מסופקת: "ואולי", ונימוקו זה שמבואר באגדה שבת אינה מתנה טובה "אינו משכנע"~~, ~~משתי סיבות: א. אין למדין~~ מן ~~האגדות; ב~~. ~~בענין ברכות ההודאה דנים את המקרה באשר~~ הוא ~~שם ולא כפי העתיד להתרחש, וכיון שכעת יש שמחה, לא אכפת לן מה "שאיננו בטוח מה שיהא עליה כשתגדל"~~.		גם בספר '''מרומי שדה''' לנצי"ב מוולוז'ין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=52 (ברכות נד, א)] כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה, אלא שנתן בזה טעם אחר - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה. אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ואולי סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה.
			<BR/>והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג, כ)] העיר על דבריו שאין לדחות הלכה זו מדברי אגדה, שעל כל פנים עכשיו טובה היא לא, אף שאינו יודע מה יהיה עליה כשתגדל, ומצינו הרבה שהבנות עשו נחת רוח להוריהם יותר מן הבנים. ולכן העלה גם הוא להלכה שיש לברך על לידת בת 'שהחיינו'.

			אבל ה'''ערוך השלחן''' (רכג א) כתב שאין לברך על לידת בת לפי שאין בזה שמחה כל כך.
	~~אבל~~ בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] ~~העלה~~ שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.		<BR/>וכן העלה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
	<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.		<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.
	<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה.		<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה.

	ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.		ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.

			===אם האם יכולה לברך שהחיינו===
			מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם.

	==פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם==		==פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם==

א.א ב־11:08, 20 בפברואר 2017

2017-02-20T11:08:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:08, 20 בפברואר 2017
שורה 38:		שורה 38:

	בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.		בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.
			<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם.

	==ברכה על נכדים או בן של צדיק==		==ברכה על נכדים או בן של צדיק==
שורה 47:		שורה 48:
	==ברכה על לידת בת==		==ברכה על לידת בת==
	כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג ב) שמסתימת הפוסקים מבואר שעל לידת בת אין מברכים הטוב והמיטיב, אפילו יש לו כמה בנים והוא תאב לבת לקיים מצות פריה ורביה. אבל הוסיף שמכל מקום כשרואה אותה לראשונה יברך שהחיינו, דלא גרע מ[[הרואה את חבירו לאחר שלושים יום]] ושמח בראייתו.		כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג ב) שמסתימת הפוסקים מבואר שעל לידת בת אין מברכים הטוב והמיטיב, אפילו יש לו כמה בנים והוא תאב לבת לקיים מצות פריה ורביה. אבל הוסיף שמכל מקום כשרואה אותה לראשונה יברך שהחיינו, דלא גרע מ[[הרואה את חבירו לאחר שלושים יום]] ושמח בראייתו.
			<BR/>ובאמת שכן כתב כבר ה'''פרי מגדים''' (רכה אשל אברהם ג).
	<BR/>גם ה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) כתב שעל שמועת בת אין מברכים כלום לפי שאינה שמועה טובה, אך מברך עליה שהחיינו אחר שלושים יום אם שמח ונהנה בראייתה. ומשמע בדבריו שמיירי בין ראה אותה קודם לכן ובין אם לא ראה אותה קודם לכן, עכשיו כשרואה אותה דווקא אחר ל' יום מברך שהחיינו. אמנם בשו"ת משנה הלכות (יג לב) מסתפק בענין זה בדבריו.		<BR/>גם ה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) כתב שעל שמועת בת אין מברכים כלום לפי שאינה שמועה טובה, אך מברך עליה שהחיינו אחר שלושים יום אם שמח ונהנה בראייתה. ומשמע בדבריו שמיירי בין ראה אותה קודם לכן ובין אם לא ראה אותה קודם לכן, עכשיו כשרואה אותה דווקא אחר ל' יום מברך שהחיינו. אמנם בשו"ת משנה הלכות (יג לב) מסתפק בענין זה בדבריו.

	~~בשו"ת~~ '''~~משנה הלכות~~''' ~~[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42~~ (~~יג לב~~)~~] העלה שאין~~ לברך על ~~בת לא~~ הטוב ~~והמיטיב ולא שהחיינו. והוכיח מתשובת הרשב"א (ד עז~~) ~~שהטוב והמיטיב מברכים דווקא~~ על ~~בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה~~, ~~וזה אינו בבת~~.		גם בספר '''מרומי שדה''' (לנצי"ב מוולוז'ין ברכות נד, א) כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה "דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה" אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ו"אולי" סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה. דבריו אלו נראים כדברי הסתר דבר, וקשה לומר שדברי האגדה יזיזו את חומת הפשט של חובת ברכת ההודאה על בשורות טובות ומשמחות. וכבר העיר על כך ה'''ציץ אליעזר''' (יג, כ), ותורף דבריו הוא שנראה שדעת הנצי"ב לברך שהחיינו, אלא שלא ראה כן בפוסקים, וגם את הדחייה לסברתו כתב הנצי"ב בלשון מסופקת: "ואולי", ונימוקו זה שמבואר באגדה שבת אינה מתנה טובה "אינו משכנע", משתי סיבות: א. אין למדין מן האגדות; ב. בענין ברכות ההודאה דנים את המקרה באשר הוא שם ולא כפי העתיד להתרחש, וכיון שכעת יש שמחה, לא אכפת לן מה "שאיננו בטוח מה שיהא עליה כשתגדל".
	~~<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה~~ את ~~חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא~~ על ~~חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה~~. ~~ודחה דברי~~ ה'''~~פרי מגדים~~''' (~~אשל אברהם רכה ג~~) ~~שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה~~ את ~~הולד לראשונה~~. ~~והוכיח מהרשב~~"~~א בתשובה שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן~~.

	~~==שמחה בבת נקבה, ודברי המשנה הלכות==~~
	ה'''משנה הלכות''' (יג, לב) כתב לא לברך שום ברכה על הולדת הבת והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות", הרי לנו שאין כאן בשורה טובה, ואין לברך עליה. וכן הסתמך על דברי הרשב"א שבעינן דוקא הנאת תועלת.
	ודחה אף את חידושו של המשנה ברורה לברך שהחיינו כדין הרואה את חבירו ושמח בו, כיון שפשוט לו שברכת הרואה את חבירו היא דוקא ביודעו ומכירו מלפנים, כפסק השלחן ערוך (רכה, ב) הברור שאם לא ראה את חבירו מעולם, כשרואהו אין לברך עליו אף על פי שמח בראיייתו, ומקורו מתשובת הרשב"א (ד, עו ). ה'''פרי מגדים''' (שם) כתב שמברך על בנו אף על פי שלא ראהו מעולם כי יש לו שמחה בזה, והביאו המשנה ברורה, ואינם חולקים על הרשב"א בזה, אלא כנראה הפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שמה שלא ראהו מעולם זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך אין הכי נמי שבבנו הנולד לו ודאי שהשמחה רבה .

	ה'''משנה הלכות''' ~~הביא~~ את ~~לשון הרשב~~"א בתשובה (~~הבית יוסף קיצר את לשונו~~) ~~והראה שחכמים לא דיברו כלל בברכה זו~~ אלא על ~~אופן~~ שראהו כבר, ~~שאם מדובר באדם שלא~~ ראהו מעולם ~~לא שייכת החלוקה בין לא ראהו שלשים יום~~, ~~ובין לא ראהו י"ב חודש~~, ~~שהרי לא ראהו מעולם. והוסיף: "וכנראה דהפרי מגדים~~ לא ראה ~~הרשב"א בפנים, וצריך עיון"~~.		אבל בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] העלה שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והסתמך על הגמרא (פסחים סה) שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אך עם זאת "אשרי למי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות". והוכיח דבריו מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
			<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה (ד עו) שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.
			<BR/>אמנם אפשר ליישב שהפרי מגדים והמשנה ברורה סוברים שכשמדובר בחבר, אם לא ראהו מעולם הרי זה סימן על כך שאין שמחה כל כך, אך בבנו או ביתו הנולדים לו, ודאי שהשמחה רבה אף אם לא ראה אותם עדיין ודווקא בגלל זה.

	~~נראה שלדעת ה~~'''~~פרי מגדים~~''' ~~חז"ל דיברו על האופן הרגיל שאכן מדובר באדם שכבר ראהו~~ את ~~חבירו, ולכן חילקו כנ"ל, אך בבנו או~~ ביתו ~~הנולדים~~ לו ~~יש כאן שמחה גדולה יותר משאר חברויות שנוצרו על ידי תחלופת מכתבים וכדומה~~, ואף טענת ה'''רשב"א''' הראשונה, בתחילת תשובתו, "שאם יברך על כל מי שנהנה בראייתו, רבו הברכות", כמובן אינה שייכת בבנו וביתו של אדם ושמח מאוד בראייתם.		ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) הסכים לדברי המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו כשרואה את ביתו שנולדה לו, ואף שלא הוזכר דבר זה בפוסקים, כתב שהוא לרוב פשיטות הדברים, ואף המשנ"ב לא היה כותב כן להלכה, אם לא שהיה זה דבר פשוט.

	~~נשוב לטענתו הראשונה של המשנה הלכות~~, ~~שאין לברך הטוב והמטיב על הבת כפי שאמרו חז"ל אוי לו למי שבניו נקבות וכו'. ה'''דברי יציב''' (אורח חיים פח)~~ כתב ~~תשובה ארוכה בענין~~, ~~והראה בבירור שיש מחלוקת בין חכמי המשנה והתלמוד לדורותיהם, האם יש עדיפות בזכר או בנקבה, והגמרא הנ~~"~~ל בפסחים סה, היא שיטת רבי, אך אחרים חולקים עליו~~, ~~ודיונים אלו בכמה מקומות בש"ס (וראה עוד להלן בדעת הדברי יציב)~~.

	==פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם==		==פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם==


	האחרונים דנו מדוע הרמב"ם והרי"ף השמיטו את דין הברייתא שאמרו לו שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, וכמה פירושים בדבר:		האחרונים דנו מדוע הרמב"ם והרי"ף השמיטו את דין הברייתא שאמרו לו שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, וכמה פירושים בדבר:

שורה 80:		שורה 76:

	==ברכת הרואה את חבירו==		==ברכת הרואה את חבירו==
	ה'''משנה ברורה''' (רכג, ס"ק ב) חידש שיש לברך על הולדת הבת ברכת שהחיינו, וזאת למד ב"קל וחומר" מדין הרואה את חברו לאחר שלשים יום שלא ראהו, ושמח בראייתו (שלחן ערוך רכה, א). דבר זה בנוי על הנחת יסוד שתקנת חכמים לברך על חבירו היא אפילו אם מעולם עוד לא ראהו, כגון שהכירו דרך מכתבים ודרכי תקשורת אחרים, וכן פסק כבר ה'''פרי מגדים''' (רכה, אשל אברהם ג) ואחריהם ה'''אגרות משה''' (אורח חיים ה, מג).

	ה'''שלחן ערוך הרב''' (סדר ברכת הנהנין פרק יב) כתב לא לברך על שמועת הולדת הבת כיון שהיא "אינה שמועה טובה" (ראה לעיל אות א), אולם כתב שהן על בן והן על בת יש לברך כל שלשים יום כשנהנה ושמח בראייתם, ומשמע מדבריו שדוקא אם כבר ראה את הבן או הבת פעם ראשונה ("וכשחוזר ורואה הבן הנולד..."), ומהמשך דבריו משמע שגם כאשר לא ראה מעולם יש לברך שהחיינו על הראייה ("צריך לברך אפילו אם ראהו כבר לפני שלשים יום" ומשמע שגם כאשר לא ראהו מעולם יש לו לברך שהחיינו בראייה זו). והדברים נוטים שהוא מסכים לדברי הפרי מגדים, וכך הביא הגרע"י ב'''חזון עובדיה''' (ברכות עמוד שפט) שדעת השלחן ערוך הרב מסכימה למשנה ברורה.

	בספר '''מרומי שדה''' (לנצי"ב מוולוז'ין ברכות נד, א) כתב שמכך שהמשנה הצריכה לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים (ואם יש בהם שותפות אזי מברך עליהם הטוב והמטיב), יש ללמוד קל וחומר לברך על הולדת ביתו ברכת ההודאה "דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה" אולם העיר שלא ראה זאת בפוסקים, ו"אולי" סיבת הדבר היא שבת אינה מתנה טובה לאביה כדאיתא באגדה . דבריו אלו נראים כדברי הסתר דבר, וקשה לומר שדברי האגדה יזיזו את חומת הפשט של חובת ברכת ההודאה על בשורות טובות ומשמחות. וכבר העיר על כך ה'''ציץ אליעזר''' (יג, כ), ותורף דבריו הוא שנראה שדעת הנצי"ב לברך שהחיינו, אלא שלא ראה כן בפוסקים, וגם את הדחייה לסברתו כתב הנצי"ב בלשון מסופקת: "ואולי", ונימוקו זה שמבואר באגדה שבת אינה מתנה טובה "אינו משכנע", משתי סיבות: א. אין למדין מן האגדות; ב. בענין ברכות ההודאה דנים את המקרה באשר הוא שם ולא כפי העתיד להתרחש, וכיון שכעת יש שמחה, לא אכפת לן מה "שאיננו בטוח מה שיהא עליה כשתגדל".

	==בין שהחיינו והטוב והמטיב==		==בין שהחיינו והטוב והמטיב==
	לפי הסברה הנ"ל שיש לומר שבימינו הדין הוא שיש לברך "הטוב והמטיב" על בשורת לידת הבת, לכאורה לאו שפיר הוא לברך "שהחיינו", שהרי לטובה והנאה משותפת תיקנו דוקא הטוב והמטיב. אולם ב'''ביאור הלכה''' (רכה, ה) פסק שאם מברך שהחיינו במקום שמוטל עליו לברך הטוב והמטיב שפיר דמי ואינה ברכה לבטלה שהרי סוף סוף הנאתו שלו היא, וצירף לכך שיש פוסקים הסוברים שלעולם עם ברכת הטוב והמטיב צריך גם שהחיינו.		לפי הסברה הנ"ל שיש לומר שבימינו הדין הוא שיש לברך "הטוב והמטיב" על בשורת לידת הבת, לכאורה לאו שפיר הוא לברך "שהחיינו", שהרי לטובה והנאה משותפת תיקנו דוקא הטוב והמטיב. אולם ב'''ביאור הלכה''' (רכה, ה) פסק שאם מברך שהחיינו במקום שמוטל עליו לברך הטוב והמטיב שפיר דמי ואינה ברכה לבטלה שהרי סוף סוף הנאתו שלו היא, וצירף לכך שיש פוסקים הסוברים שלעולם עם ברכת הטוב והמטיב צריך גם שהחיינו.

א.א ב־10:36, 20 בפברואר 2017

2017-02-20T10:36:04Z

@@ שורה 51: / שורה 51: @@
 בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] העלה שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והוכיח מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
 <BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.
 ==שמחה בבת נקבה, ודברי המשנה הלכות==

א.א ב־09:45, 20 בפברואר 2017

2017-02-20T09:45:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:45, 20 בפברואר 2017
שורה 24:		שורה 24:

	ב'''טורי זהב''' (א) כתב שהעיקר כדברי הבית יוסף שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם מטעם שונה, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו אף לאחר מיתתה. ולפי טעם זה יש גם לאשה לברך כאשר נפטר בעלה אפילו קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. לדברי הט"ז הסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ב).		ב'''טורי זהב''' (א) כתב שהעיקר כדברי הבית יוסף שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם מטעם שונה, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו אף לאחר מיתתה. ולפי טעם זה יש גם לאשה לברך כאשר נפטר בעלה אפילו קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. לדברי הט"ז הסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ב).
	<BR/>אבל ה'''מור וקציעה''' (ד"ה ונראה) דחה דברי הב"י, וכתב שכיון שההנאה חלפה לה מן העולם שהרי עכשיו היא בעולם העליון, אין לברך הטוב והמיטיב, ששמחתה בגן עדן אינה שמחה לענין ברכה, דהנאה גשמית בעינן. גם ה'''לבוש''' וה'''לחם חמודות''' והרב '''חיי אדם''' הכריעו כדעת הרמ"א לברך שהחיינו, וכן משמע שדעת ה'''משנה ברורה''' (ד).		<BR/>אבל ה'''מור וקציעה''' (ד"ה ונראה) דחה דברי הב"י, וכתב שכיון שההנאה חלפה לה מן העולם שהרי עכשיו היא בעולם העליון, אין לברך הטוב והמיטיב, ששמחתה בגן עדן אינה שמחה לענין ברכה, דהנאה גשמית בעינן. גם ה'''לבוש''' וה'''לחם חמודות''' וה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) והרב '''חיי אדם''' הכריעו כדעת הרמ"א לברך שהחיינו במתה אשתו בלידתה, וכן משמע שדעת ה'''משנה ברורה''' (ד).

	===יש לו כבר ילדים===		===יש לו כבר ילדים===
שורה 36:		שורה 36:

	הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.		הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות.

			בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב.

	==ברכה על נכדים או בן של צדיק==		==ברכה על נכדים או בן של צדיק==
שורה 45:		שורה 47:
	==ברכה על לידת בת==		==ברכה על לידת בת==
	כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג ב) שמסתימת הפוסקים מבואר שעל לידת בת אין מברכים הטוב והמיטיב, אפילו יש לו כמה בנים והוא תאב לבת לקיים מצות פריה ורביה. אבל הוסיף שמכל מקום כשרואה אותה לראשונה יברך שהחיינו, דלא גרע מ[[הרואה את חבירו לאחר שלושים יום]] ושמח בראייתו.		כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג ב) שמסתימת הפוסקים מבואר שעל לידת בת אין מברכים הטוב והמיטיב, אפילו יש לו כמה בנים והוא תאב לבת לקיים מצות פריה ורביה. אבל הוסיף שמכל מקום כשרואה אותה לראשונה יברך שהחיינו, דלא גרע מ[[הרואה את חבירו לאחר שלושים יום]] ושמח בראייתו.
			<BR/>גם ה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) כתב שעל שמועת בת אין מברכים כלום לפי שאינה שמועה טובה, אך מברך עליה שהחיינו אחר שלושים יום אם שמח ונהנה בראייתה. ומשמע בדבריו שמיירי בין ראה אותה קודם לכן ובין אם לא ראה אותה קודם לכן, עכשיו כשרואה אותה דווקא אחר ל' יום מברך שהחיינו. אמנם בשו"ת משנה הלכות (יג לב) מסתפק בענין זה בדבריו.

			בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] העלה שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והוכיח מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת.
			<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן.

	==מהי בשורה טובה==		==מהי בשורה טובה==