ברכה הסמוכה לחברתה - היסטוריית גרסאות

א.א ב־19:28, 21 בנובמבר 2024

2024-11-21T19:28:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:28, 21 בנובמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{תחרות כתיבה}}~~

	{{מקורות\|\| ברכות מו א\| ברכות א ה\| הל' ברכות יא א}}		{{מקורות\|\| ברכות מו א\| ברכות א ה\| הל' ברכות יא א}}

שלמה~: /* דיון על ברכות שונות */

2022-05-01T10:24:19Z

דיון על ברכות שונות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:24, 1 במאי 2022
שורה 62:		שורה 62:
	כמובא לעיל, לדעת '''מהר"ם מרוטנבורג''' תפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך' מכיון שחז"ל סמכו על כך שהמברך יסמיך אותה לברכה כל שהיא שתזדמן לו. אולם '''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99 (או"ח סי' קי)] כתב בשם '''ר"י''' שטעם הדבר הוא שתפילת הדרך "אינה אלא תפילה בעלמא", כלומר שאין לה הגדרים הרגילים של ברכה, ולכן אינה דורשת פתיחה כלל.<BR/>		כמובא לעיל, לדעת '''מהר"ם מרוטנבורג''' תפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך' מכיון שחז"ל סמכו על כך שהמברך יסמיך אותה לברכה כל שהיא שתזדמן לו. אולם '''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99 (או"ח סי' קי)] כתב בשם '''ר"י''' שטעם הדבר הוא שתפילת הדרך "אינה אלא תפילה בעלמא", כלומר שאין לה הגדרים הרגילים של ברכה, ולכן אינה דורשת פתיחה כלל.<BR/>
	באופן נוסף הסבירו זאת '''תלמידי רבנו יונה''' [https://www.sefaria.org.il/Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.1a.7?vhe=Vilna_Edition&lang=he (ברכות א א מדפי הרי"ף, ד"ה אלא)], שתפילת הדרך – החותמת 'שומע תפילה' – היא היא ברכת 'שומע תפילה' שבתפילת עמידה (ולשיטתם, אע"פ שהתוכן שונה – מהות הברכה נקבעת על פי החתימה), ומכיון שעל פי רוב ברכה זו אינה דורשת פתיחה שהרי היא בתוך תפילת עמידה וסמוכה לברכת 'אבות' – לא תיקנו בה פתיחה אף כשהיא נאמרת בפני עצמה כתפילת הדרך.		באופן נוסף הסבירו זאת '''תלמידי רבנו יונה''' [https://www.sefaria.org.il/Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.1a.7?vhe=Vilna_Edition&lang=he (ברכות א א מדפי הרי"ף, ד"ה אלא)], שתפילת הדרך – החותמת 'שומע תפילה' – היא היא ברכת 'שומע תפילה' שבתפילת עמידה (ולשיטתם, אע"פ שהתוכן שונה – מהות הברכה נקבעת על פי החתימה), ומכיון שעל פי רוב ברכה זו אינה דורשת פתיחה שהרי היא בתוך תפילת עמידה וסמוכה לברכת 'אבות' – לא תיקנו בה פתיחה אף כשהיא נאמרת בפני עצמה כתפילת הדרך.


	===ברכת 'אלהי נשמה'===		===ברכת 'אלהי נשמה'===
שורה 76:		שורה 75:

	שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.		שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.


	==='ישתבח' ו'יהללוך'===		==='ישתבח' ו'יהללוך'===
	'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.		'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.


	===ברכת התורה לאחריה===		===ברכת התורה לאחריה===
שורה 100:		שורה 97:

	בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט\|ברכות מו א\|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה.		בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט\|ברכות מו א\|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה.


	===ברכות ההפטרה===		===ברכות ההפטרה===
שורה 110:		שורה 106:

	'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל.		'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל.


	===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'===		===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'===
שורה 118:		שורה 113:

	'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.		'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.


	===ברכת 'הרב את ריבנו'===		===ברכת 'הרב את ריבנו'===
שורה 129:		שורה 123:
	'''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/>		'''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/>
	'''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות.		'''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות.


	===ברכת 'הטוב והמטיב'===		===ברכת 'הטוב והמטיב'===

שלמה~: /* ברכת 'הטוב והמטיב' */

2022-05-01T10:21:38Z

ברכת 'הטוב והמטיב'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:21, 1 במאי 2022
שורה 129:		שורה 129:
	'''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/>		'''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/>
	'''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות.		'''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות.


	===ברכת 'הטוב והמטיב'===		===ברכת 'הטוב והמטיב'===
שורה 134:		שורה 135:

	לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)]: "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א, ד"ה והטוב)] בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה.		לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)]: "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א, ד"ה והטוב)] בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה.


	===ברכת 'אשר ברא'===		===ברכת 'אשר ברא'===

שלמה~: /* ברכת 'הרב את ריבנו' */

2022-05-01T10:21:23Z

ברכת 'הרב את ריבנו'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:21, 1 במאי 2022
שורה 118:		שורה 118:

	'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.		'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.


	===ברכת 'הרב את ריבנו'===		===ברכת 'הרב את ריבנו'===

שלמה~: /* ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' */

2022-05-01T10:20:51Z

ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:20, 1 במאי 2022
שורה 110:		שורה 110:

	'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל.		'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל.


	===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'===		===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'===
שורה 117:		שורה 118:

	'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.		'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.


	===ברכת 'הרב את ריבנו'===		===ברכת 'הרב את ריבנו'===

שלמה~: /* ברכת 'הרב את ריבנו' */

2022-05-01T10:18:09Z

ברכת 'הרב את ריבנו'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:18, 1 במאי 2022
שורה 122:		שורה 122:
	עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/>		עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/>

	'''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)] הסביר זאת באופן אחר, ולדבריו מכיון שברכת 'הרב את ריבנו' אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג, כדברי המשנה והתלמוד {{ויקיטקסט\|מגילה כא א\|מגילה כא א-ב}}, אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה: "שאם רצה אינו מברך כלל, ואם כן '''אין לך פיזור גדול מזה''', ולא חשיב לה סמוכה". הוא הולך בזה לשיטתו בפירוש הירושלמי, שהובאה לעיל, שאם אין שתי הברכות באות תמיד ביחד - אינן נחשבות סמוכות, ואפשרות הפיזור עצמה מנתקתן זו מזו. הרמב"ן, שכאמור תירץ כאן באופן אחר, אף הוא הולך לשיטתו המובאת שם, שכוונת הירושלמי היא שתיקנו פתיחה בשביל המקרים שבהם הברכה לא תהיה סמוכה, אבל עצם חוסר תלותן זו בזו אינו מנתקן מלהחשב סמוכות.<BR/>		'''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)] הסביר זאת באופן אחר, ולדבריו מכיון שברכת 'הרב את ריבנו' אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג, כדברי המשנה והתלמוד {{ויקיטקסט\|מגילה כא א\|מגילה כא א-ב}}, אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה: "שאם רצה אינו מברך כלל, ואם כן '''אין לך פיזור גדול מזה''', ולא חשיב לה סמוכה". הוא הולך בזה לשיטתו בפירוש הירושלמי [https://www.betmidrash.org.il/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%94#%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA%D7%99 (שהובאה לעיל)], שאם אין שתי הברכות באות תמיד ביחד - אינן נחשבות סמוכות, ואפשרות הפיזור עצמה מנתקתן זו מזו. הרמב"ן, שכאמור תירץ כאן באופן אחר, אף הוא הולך לשיטתו המובאת [https://www.betmidrash.org.il/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%94#%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA%D7%99 שם], שכוונת הירושלמי היא שתיקנו פתיחה בשביל המקרים שבהם הברכה לא תהיה סמוכה, אבל עצם חוסר תלותן זו בזו אינו מנתקן מלהחשב סמוכות.<BR/>

	'''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)] כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/>		'''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)] כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/>

שלמה~: /* ברכת התורה לאחריה */

2022-05-01T10:10:11Z

ברכת התורה לאחריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:10, 1 במאי 2022
שורה 84:		שורה 84:
	===ברכת התורה לאחריה===		===ברכת התורה לאחריה===
	עוד דנו הראשונים בטעם הדבר שברכת התורה לאחריה, 'אשר נתן לנו תורת אמת', פותחת ב'ברוך' אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת התורה שלפניה. '''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב לכך שלושה הסברים: <BR/>		עוד דנו הראשונים בטעם הדבר שברכת התורה לאחריה, 'אשר נתן לנו תורת אמת', פותחת ב'ברוך' אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת התורה שלפניה. '''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב לכך שלושה הסברים: <BR/>
	'''א.''' פסוקי קריאת התורה מהווים הפסק בין הברכות. נראה שלפי תירוץ זה פסוקי קריאת התורה שונים מפסוקי ההלל ופסוקי דזמרא שכאמור אינם מהווים הפסק לדעתו, מאחר והללו הם קבועים ולפיכך נחשבים חלק ממסגרת הברכות, אך פסוקי ~~קראת~~ התורה הם משתנים מיום ליום ומשכך אינם נכללים כחלק מהמסגרת וממילא מהווים הפסק.<BR/>		'''א.''' פסוקי קריאת התורה מהווים הפסק בין הברכות. נראה שלפי תירוץ זה פסוקי קריאת התורה שונים מפסוקי ההלל ופסוקי דזמרא שכאמור אינם מהווים הפסק לדעתו, מאחר והללו הם קבועים ולפיכך נחשבים חלק ממסגרת הברכות, אך פסוקי קריאת התורה הם משתנים מיום ליום ומשכך אינם נכללים כחלק מהמסגרת וממילא מהווים הפסק.<BR/>
	'''ב.''' כך נקבע הנוסח מכיון שבזמן עיקר התקנה נהגו שרק העולה הראשון מברך לפניה והעולה האחרון מברך לאחריה, ומאחר והברכות נאמרות על ידי אנשים שונים אינן יכולות להחשב סמוכות. כך כתב גם '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)], שהוסיף "ואף לאחר כן שתקנו בכל הקוראין לברך לפניה ולאחריה - לא שינו נוסח הברכה".<BR/>		'''ב.''' כך נקבע הנוסח מכיון שבזמן עיקר התקנה נהגו שרק העולה הראשון מברך לפניה והעולה האחרון מברך לאחריה, ומאחר והברכות נאמרות על ידי אנשים שונים אינן יכולות להחשב סמוכות. כך כתב גם '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)], שהוסיף "ואף לאחר כן שתקנו בכל הקוראין לברך לפניה ולאחריה - לא שינו נוסח הברכה".<BR/>
	'''ג.''' "כיון שהיא אחר קריאה בספר נראה שהיא כתחילת מעשה", דהיינו הקריאה בספר היא מעשה, ולכן היא מהווה הפסק בין הברכות – מה שאין כן בפסוקי ההלל ופסוקי דזמרא שאינם נקראים מתוך ספר.<BR/>		'''ג.''' "כיון שהיא אחר קריאה בספר נראה שהיא כתחילת מעשה", דהיינו הקריאה בספר היא מעשה, ולכן היא מהווה הפסק בין הברכות – מה שאין כן בפסוקי ההלל ופסוקי דזמרא שאינם נקראים מתוך ספר.<BR/>

שלמה~: /* ברכת התורה לאחריה */

2022-05-01T10:02:30Z

ברכת התורה לאחריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:02, 1 במאי 2022
שורה 80:		שורה 80:
	==='ישתבח' ו'יהללוך'===		==='ישתבח' ו'יהללוך'===
	'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.		'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.


	===ברכת התורה לאחריה===		===ברכת התורה לאחריה===
שורה 92:		שורה 93:

	הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%93#.D7.92 (או"ח פד ג)]: "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה.		הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%93#.D7.92 (או"ח פד ג)]: "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה.


	===ברכת 'אמת ויציב'===		===ברכת 'אמת ויציב'===

שלמה~: /* 'ישתבח' ו'יהללוך' */

2022-05-01T10:02:04Z

'ישתבח' ו'יהללוך'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:02, 1 במאי 2022
שורה 76:		שורה 76:

	שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.		שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.


	==='ישתבח' ו'יהללוך'===		==='ישתבח' ו'יהללוך'===
	'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.		'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.


	===ברכת התורה לאחריה===		===ברכת התורה לאחריה===

שלמה~: /* ברכת 'אלהי נשמה' */

2022-05-01T10:00:25Z

ברכת 'אלהי נשמה'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:00, 1 במאי 2022
שורה 69:		שורה 69:
	אולם '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות יד א ד"ה ימים;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA ברכות מו א ד"ה כל;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA פסחים קד ב ד"ה כל)] כתבו שברכה זו אינה נחשבת סמוכה, והטעם לכך שאינה פותחת הוא ש"אינה אלא שבח ותפילה בעלמא", או "הודאה בעלמא", ואין לה הגדרים הרגילים של ברכה, וכן כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.11?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he (ברכות מו א ד"ה ומ"מ)].		אולם '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות יד א ד"ה ימים;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA ברכות מו א ד"ה כל;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA פסחים קד ב ד"ה כל)] כתבו שברכה זו אינה נחשבת סמוכה, והטעם לכך שאינה פותחת הוא ש"אינה אלא שבח ותפילה בעלמא", או "הודאה בעלמא", ואין לה הגדרים הרגילים של ברכה, וכן כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.11?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he (ברכות מו א ד"ה ומ"מ)].

	אופן נוסף מובא '''בתשובות הגאונים החדשות''' (מהד' עמנואל, סי' כח), שברכה זו אינה פותחת ב'ברוך' מפני שהיא ברכת הודאה, "וברכת הודאה כמי שנפתח בה בשם ובמלכות דומה [...] ובהודאה יש שמע ההזכרה והמלכות וכל דבר הצריך לברכה". דעה זו שונה מדעת התוס' הנ"ל, שכן לפי תוס' עיקר הדגש מונח על כך שאין זו ברכה רגילה אלא נוסח אמירה בעלמא, של הודאה או שבח, שנוספה לו חתימה; אך לדעת הגאונים עיקר הדגש מונח על כך שנושא הברכה הוא הודאה דווקא, אולם ברכה זו נחשבת כברכה רגילה. ייתכן שסברתם היא שכיון שהאדם מודה לקב"ה הרי שבזה הוא מבטא את קבלת מלכותו עליו, והרי זה כהזכרת מלכות.		אופן נוסף מובא '''בתשובות הגאונים החדשות''' (מהד' עמנואל, סי' כח), שברכה זו אינה פותחת ב'ברוך' מפני שהיא ברכת הודאה, "וברכת הודאה כמי שנפתח בה בשם ובמלכות דומה [...] ובהודאה יש שמע ההזכרה והמלכות וכל דבר הצריך לברכה". דעה זו שונה מדעת התוס' הנ"ל, שכן לפי תוס' עיקר הדגש מונח על כך שאין זו ברכה רגילה אלא נוסח אמירה בעלמא, של הודאה או שבח, שנוספה לו חתימה; אך לדעת הגאונים עיקר הדגש מונח על כך שנושא הברכה הוא הודאה דווקא, אולם ברכה זו נחשבת לדעתם כברכה רגילה. ייתכן שסברתם היא שכיון שהאדם מודה לקב"ה - הרי שבזה הוא מבטא את קבלת מלכותו עליו, והרי זה כהזכרת מלכות.

	'''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95 (או"ח סי' ו)] מביא את המחלוקת האם צריך לסמוך ברכה זו ל'אשר יצר', ונוטה לדעה שאין בכך צורך "מפני שהיא ברכת הודאה". הוא מוסיף כי כך משמע מדברי התלמוד {{ויקיטקסט\|ברכות ס ב\|ברכות ס ב}} המסדר את ברכת 'אלהי נשמה' מיד כשהאדם ניעור משנתו, ומשמע מכך שאין צריך לומר לפניה ברכת 'אשר יצר'. ראיה זו כתב גם '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)] בשם אחיו '''ר' בנימין'''. '''הבית יוסף''' שם מבין שכוונת הטור היא לשיטת התוספות הנ"ל, אך ייתכן גם שכוונתו דווקא לשיטת הגאונים שהובאה כאן, וכך משמע מלשונו "מפני שהיא ברכת הודאה". כך פסק גם '''השולחן ערוך''' {{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים ו ג\|ו ג}}, ולא הצריך להסמיכה ל'אשר יצר'.		'''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95 (או"ח סי' ו)] מביא את המחלוקת האם צריך לסמוך ברכה זו ל'אשר יצר', ונוטה לדעה שאין בכך צורך "מפני שהיא ברכת הודאה". הוא מוסיף כי כך משמע מדברי התלמוד {{ויקיטקסט\|ברכות ס ב\|ברכות ס ב}} המסדר את ברכת 'אלהי נשמה' מיד כשהאדם ניעור משנתו, ומשמע מכך שאין צריך לומר לפניה ברכת 'אשר יצר'. ראיה זו כתב גם '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)] בשם אחיו '''ר' בנימין'''. '''הבית יוסף''' שם מבין שכוונת הטור היא לשיטת התוספות הנ"ל, אך ייתכן גם שכוונתו דווקא לשיטת הגאונים שהובאה כאן, וכך משמע מלשונו "מפני שהיא ברכת הודאה". כך פסק גם '''השולחן ערוך''' {{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים ו ג\|ו ג}}, ולא הצריך להסמיכה ל'אשר יצר'.