בקשת צרכיו בתפילה - היסטוריית גרסאות

איתן ברוך ב־13:42, 27 בינואר 2022

2022-01-27T13:42:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 27 בינואר 2022
שורה 81:		שורה 81:
	[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ו]]		[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ו]]
	[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיט]]		[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיט]]
	[[קטגוריה:~~הלכות~~ תפילה]]		[[קטגוריה:תפילה]]

איתן ברוך ב־13:37, 27 בינואר 2022

2022-01-27T13:37:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:37, 27 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	{{מקורות\|2={{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|עבודה זרה ז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות לא.\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|ברכות לד.\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קיט\|או"ח קי"ט\|בכותרת=כן}}}}		{{מקורות\|2={{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|עבודה זרה ז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות לא.\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|ברכות לד.\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קיט\|או"ח קי"ט\|בכותרת=כן}}}}

שורה 7:		שורה 6:
	מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה.		מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה.

	לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה.		לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה, אבל הרא"ש והרמב"ם לא מחלקים בין בקשות אישיות לבקשות ציבוריות ובין סוף ואמצע ברכה, וכן פסק השו"ע, אלא שמביא בב"י שלכתחילה יש לנהוג כהר"י.
	==מקור הדין בגמרא==		==מקור הדין בגמרא==
	ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים:		ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים:
שורה 35:		שורה 34:
	מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ\|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף\|או"ח קי"ט א']]}} שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר <u>בסוף</u> כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע.		מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ\|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף\|או"ח קי"ט א']]}} שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר <u>בסוף</u> כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע.

	==== שלא יפתח בבקשותיו ====		====שלא יפתח בבקשותיו====
	ומוסיף הבית יוסף בשם ה'''טור''' {{טור\|או"ח\|תקסו\|תקס"ו}} שהשזה שנכתב <u>בסוף</u> מגיע בשביל <u>למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה</u>, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים.		ומוסיף הבית יוסף בשם ה'''טור''' {{טור\|או"ח\|תקסו\|תקס"ו}} שהשזה שנכתב <u>בסוף</u> מגיע בשביל <u>למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה</u>, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים.

שורה 43:		שורה 42:
	ה'''תוספות''' {{בספריא\|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1\|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא '''הרב רבינו יונה''' {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|על הרי"ף בברכות כב ב}} בשם '''הגאונים'''.		ה'''תוספות''' {{בספריא\|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1\|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא '''הרב רבינו יונה''' {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|על הרי"ף בברכות כב ב}} בשם '''הגאונים'''.

	== פסיקת הלכה ==		==פסיקת הלכה==
	ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע\|או"ח\|קי"ט\|קי"ט א'}} פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע.		ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע\|או"ח\|קי"ט\|קי"ט א'}} פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע.

	וה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.9\|ס"ק ט'}} מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה.		וה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.9\|ס"ק ט'}} מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה.

	==== שלא יוסיף בתחילת הברכה ====		====שלא יוסיף בתחילת הברכה====
	ה'''רמ"א''' מביא את סברת ה'''טור''' (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף.		ה'''רמ"א''' מביא את סברת ה'''טור''' (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף.

	וה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.2\|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות.		וה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.2\|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות.

	==== האם יאריך ====		====האם יאריך====
	ה'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות ל"א.\|בכותרת=}} מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים.		ה'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות ל"א.\|בכותרת=}} מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים.

	ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע\|או"ח\|קי"ט\|קי"ט א'}} מביא את דעת ה'''מרדכי''' שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך.		ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע\|או"ח\|קי"ט\|קי"ט א'}} מביא את דעת ה'''מרדכי''' שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך.

	==== בקשה על העתיד ====		====בקשה על העתיד====
	ה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.1\|ס"ק א'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' <u>שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע</u>, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, <u>מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד</u>.		ה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.1\|ס"ק א'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' <u>שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע</u>, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, <u>מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד</u>.

	==== האם יזכיר את השם של החולה ====		====האם יזכיר את השם של החולה====
	ה'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות ל"א.\|בכותרת=}} מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים.		ה'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות ל"א.\|בכותרת=}} מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים.

שורה 77:		שורה 76:
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:עבודה זרה ז:]]
			[[קטגוריה:ברכות לא.]]
			[[קטגוריה:ברכות לד.]]
			[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ו]]
			[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיט]]
			[[קטגוריה:הלכות תפילה]]

איתן ברוך ב־13:30, 27 בינואר 2022

2022-01-27T13:30:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:30, 27 בינואר 2022
שורה 5:		שורה 5:

	==סיכום הסוגייה==		==סיכום הסוגייה==
	~~<br />~~		מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה.
	~~{{להשלים\|סיכום סוגייה}}~~

			לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה.
	==מקור הדין בגמרא==		==מקור הדין בגמרא==
	ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי ~~זמני בקשת~~ צרכים:		ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים:

	#רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.		#רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
	#רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.		#רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר <u>בסוף</u> כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
	#רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.		#רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
	#רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.		#רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.
שורה 28:		שורה 28:
	#<u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)		#<u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)

	'''~~אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו~~'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:		מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ\|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף\|או"ח קי"ט א']]}} את סברתו בהרחבה - שמכל מימרא של כל אחד מהאמוראים הוא לומד דבר נפרד.

	===דעת הרא"ש הרמב"ם===		===דעת הרא"ש הרמב"ם===
	ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה~~, אלא שתמיד~~ אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.		ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה. ושתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.

			מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ\|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף\|או"ח קי"ט א']]}} שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר <u>בסוף</u> כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע.

			==== שלא יפתח בבקשותיו ====
			ומוסיף הבית יוסף בשם ה'''טור''' {{טור\|או"ח\|תקסו\|תקס"ו}} שהשזה שנכתב <u>בסוף</u> מגיע בשביל <u>למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה</u>, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים.

	==הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות==		==הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות==
	הגמרא בברכות {{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה\|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}		הגמרא בברכות {{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה\|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}

	ה'''תוספות''' {{בספריא\|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1\|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל.		ה'''תוספות''' {{בספריא\|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1\|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא '''הרב רבינו יונה''' {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|על הרי"ף בברכות כב ב}} בשם '''הגאונים'''.

			== פסיקת הלכה ==
			ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע\|או"ח\|קי"ט\|קי"ט א'}} פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע.

			וה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.9\|ס"ק ט'}} מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה.

			==== שלא יוסיף בתחילת הברכה ====
			ה'''רמ"א''' מביא את סברת ה'''טור''' (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף.

			וה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.2\|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות.

			==== האם יאריך ====
			ה'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות ל"א.\|בכותרת=}} מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים.

			ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע\|או"ח\|קי"ט\|קי"ט א'}} מביא את דעת ה'''מרדכי''' שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך.

	==~~פסיקת הלכה~~==		==== בקשה על העתיד ====
			ה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.1\|ס"ק א'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' <u>שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע</u>, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, <u>מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד</u>.

			==== האם יזכיר את השם של החולה ====
			ה'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות ל"א.\|בכותרת=}} מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים.

	~~פרי מגדים~~ - ~~מותר לבקש רק על בעיה נוכחית ולא על העתיד, חוץ משומע תפילה ששם אפשר גם לבקש על העתיד ולבקש רחמים~~.		ה'''משנה ברורה''' {{בספריא\|Mishnah_Berurah.119.2\|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פר"ח''' שמביא מהזוהר בפרשת וישלח שבתפילה צריך לפרש את הבקשה בצורה מפורשת. ולכן מעמיד את הגמרא שאומרת שלא צריך להזכיר את השם - דווקא במקרה שחברו נמצא בפניו. אבל כשחברו לא נמצא בפניו - צריך להזכיר את שמו.

	~~פרי מגדים - צריך להתחיל ממטבע שלם בברכה~~
	==ראו גם==		==ראו גם==

איתן ברוך ב־11:18, 27 בינואר 2022

2022-01-27T11:18:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:18, 27 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}{{מקורות\|2={{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|עבודה זרה ז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות לא.\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|ברכות לד.\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קיט\|או"ח קי"ט\|בכותרת=כן}}}}		{{בעבודה}}
			{{מקורות\|2={{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|עבודה זרה ז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות לא.\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|ברכות לד.\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קיט\|או"ח קי"ט\|בכותרת=כן}}}}

	האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?		האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?
שורה 10:		שורה 11:
	ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי זמני בקשת צרכים:		ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי זמני בקשת צרכים:

	# רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.		#רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
	# רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.		#רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
	# רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.		#רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
	# רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.		#רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.

	נחלקו הראשונים לגבי הבנת היחס שבין דעות האמוראים - האם מדובר על דינים שונים שמגבילים אחד את השני או שהם רק מוסיפים זמנים נוספים שאפשר לומר גם בהם.		נחלקו הראשונים לגבי הבנת היחס שבין דעות האמוראים - האם מדובר על דינים שונים שמגבילים אחד את השני או שהם רק מוסיפים זמנים נוספים שאפשר לומר גם בהם.
שורה 22:		שורה 23:
	'''רבינו יונה''' {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|על הרי"ף בברכות כב ב}} מביא שכל אמורא מוסיף הגבלה ודין נוסף. ולכן כל הדין מתחלק לארבעה דינים חלוקים:		'''רבינו יונה''' {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|על הרי"ף בברכות כב ב}} מביא שכל אמורא מוסיף הגבלה ודין נוסף. ולכן כל הדין מתחלק לארבעה דינים חלוקים:

	# <u>ברכת שומע תפלה</u> <u>יכול לשאול כל צרכיו</u> - בכל ענין שירצה .שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים וזה היעוד שלה.		#<u>ברכת שומע תפלה</u> <u>יכול לשאול כל צרכיו</u> - בכל ענין שירצה .שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים וזה היעוד שלה.
	# <u>בסוף הברכה מותר</u> לומר מעין אותה ברכה <u>דווקא לצרכי רבים</u>, {{ש}}ולא יכול לומר בלשון רבים באמצע - כי זה נראה שהוא מוסיף על המטבע שתקנו חכמים. ולא יכול לומר צרכי יחיד באמצע - כי זה הפסקה באמצע הברכה.		#<u>בסוף הברכה מותר</u> לומר מעין אותה ברכה <u>דווקא לצרכי רבים</u>, {{ש}}ולא יכול לומר בלשון רבים באמצע - כי זה נראה שהוא מוסיף על המטבע שתקנו חכמים. ולא יכול לומר צרכי יחיד באמצע - כי זה הפסקה באמצע הברכה.
	# <u>באמצע הברכה מותר לומר לצרכיו האישיים דווקא</u>		#<u>באמצע הברכה מותר לומר לצרכיו האישיים דווקא</u>
	# <u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)		#<u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)

	'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:		'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:
שורה 32:		שורה 33:
	ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה, אלא שתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.		ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה, אלא שתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.

	== הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות ==		==הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות==
	הגמרא בברכות {{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה\|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}		הגמרא בברכות {{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה\|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}

שורה 43:		שורה 44:

	פרי מגדים - צריך להתחיל ממטבע שלם בברכה		פרי מגדים - צריך להתחיל ממטבע שלם בברכה
			==ראו גם==

			*
			*

			==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==

			*[https://etzion.org.il/he/halakha/orach-chaim/prayer-and-blessings/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 בקשת צרכים אישיים בברכת שומע תפילה], מאת הרב שלמה לוי באתר ישיבת תורת עציון

			==הערות שוליים==
			{{הערות שוליים}}

איתן ברוך ב־11:17, 27 בינואר 2022

2022-01-27T11:17:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:17, 27 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}{{מקורות\|2={{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|עבודה זרה ז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לא\|א\|ברכות לא.\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|ברכות לד.\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קיט\|או"ח קי"ט\|בכותרת=כן}}}}

	~~<nowiki>~~{{~~</nowiki>~~

	האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?		האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?

	== סיכום הסוגייה ==		==סיכום הסוגייה==
	<br />		<br />
			{{להשלים\|סיכום סוגייה}}

			==מקור הדין בגמרא==
			ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי זמני בקשת צרכים:

			# רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
			# רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
			# רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
			# רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.

	~~== מקור הדין בגמרא ==~~		נחלקו הראשונים לגבי הבנת היחס שבין דעות האמוראים - האם מדובר על דינים שונים שמגבילים אחד את השני או שהם רק מוסיפים זמנים נוספים שאפשר לומר גם בהם.
	~~בגמרא בעבודה זרה {{גמרא\|עבודה זרה\|ז\|ב\|ז:}} מובאת מחלוקת אמוראים~~
	~~<br />~~

	== ראשונים ==		==ראשונים==

	=== רבינו יונה {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|~~רבינו יונה ברכות~~ כב ב}} ~~===~~		===רבינו יונה===
	~~'''אע"פ''' שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין~~ כל ~~ברכה וברכה אומר וענין זה~~ מתחלק לארבעה דינים חלוקים:		'''רבינו יונה''' {{בספריא\|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8\|על הרי"ף בברכות כב ב}} מביא שכל אמורא מוסיף הגבלה ודין נוסף. ולכן כל הדין מתחלק לארבעה דינים חלוקים:

	# ~~הא' שבברכת~~ שומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו בכל ענין שירצה שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים ~~ולכך נתקנה~~.		# <u>ברכת שומע תפלה</u> <u>יכול לשאול כל צרכיו</u> - בכל ענין שירצה .שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים וזה היעוד שלה.
	# ~~והדין השני ש~~<u>~~אם בא~~ לומר ~~בסוף כל ברכה וברכה~~ מעין כל ברכה ~~וברכה אומר - ואפי' שלא יהיה לצרכו ממש מותר, כיון שאומר אותן בלשון רבים מיהו בלשון יחיד אסור~~</u> ~~לאמרו כיון שאינו אומר אותו (אלא) בעבור כל ישראל והוי הפסקה~~ <u>~~ודוקא שיכול לאמרו~~ בלשון רבים ~~בסוף כל ברכה וברכה שכיון שהשלים כבר מה שתקנו חכמים לחיוב גמור אין לחוש במה שמוסיף אח"כ - אבל~~ באמצע ~~הברכה~~ - ~~לא, דכיון ששואל צרכי רבים באמצע הברכה~~ נראה ~~כמוסיף~~ על המטבע שתקנו חכמים.~~</u>~~		# <u>בסוף הברכה מותר</u> לומר מעין אותה ברכה <u>דווקא לצרכי רבים</u>, {{ש}}ולא יכול לומר בלשון רבים באמצע - כי זה נראה שהוא מוסיף על המטבע שתקנו חכמים. ולא יכול לומר צרכי יחיד באמצע - כי זה הפסקה באמצע הברכה.
	# ~~והדין השלישי הוא ש~~<u>~~אם שואל הוא צרכיו ממש כגון ששואל על חולה שיש לו בביתו שיתרפא וכיוצא בו יכול לאמרו בלשון יחיד ואפי'~~ באמצע הברכה</u> והיינו דאמרי' אם יש לו חולה בתוך ביתו אומרה בברכת החולים ולא הזכיר בכאן בסוף הברכה אלא בברכת החולים סתם קאמר דמשמע דאפילו באמצע הברכה יכול לשאול צרכיו כיון שצריך לו לפי שעה, והוא שיאמר אותו בלשון יחיד שלא ידמה כמוסיף על המטבע שתקנו חכמים.		# <u>באמצע הברכה מותר לומר לצרכיו האישיים דווקא</u>
	# ~~והדין הרביעי~~ <u>~~שבסוף התפלה בין קודם יהיו לרצון בין אחר יהיו לרצון~~ יכול להאריך ולומר ~~כרצונו בין בלשון יחיד בין בלשון רבים בין צרכיו ממש בין צרכי צבור~~</u>~~. מפי מורי הרב נר"ו:~~		# <u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)

	'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:		'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:

	=== רא"ש ===		===דעת הרא"ש הרמב"ם===
	~~אמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: ופר~~"~~ת ור"ח ז"ל דהיינו דוקא בצרכי יחיד אבל בצרכי רבים שרי דהא כולהו ג~~' אחרונות צרכי צבור נינהו <u>ועם מה שעבד מסדר שבחו לרבו יכול לשאל צרכי צבור דשבח וכבוד הוא לרב שהרבים צריכין לו</u> וכן נהגו לומר זכרנו ומי כמוך ובכן בראשונות ומטעם זה נהגו לומר קרוב"ץ בג' ~~ראשונות וכן ר~~' ~~אליעזר הקליר ז~~"ל שהיה מא"י מקריית ספר ובימיו היו מקדשים ע"פ הראיה שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני ויש אומרים שתנא הוא כדאמר בפסיקתא כד דמיך ר"א בר' ~~שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוא תנא קרוב~~"~~ץ דרשן ופייטן והוא תיקן קרוב"ץ לאומרה בג~~' ~~ראשונות ועוד שאנו אומרים יעלה ויבא ועל הנסים בג~~' ~~אחרונות אלמא~~ צרכי ~~צבור שאני:~~		ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|ו\|ב\|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה, אלא שתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.

	~~רמב~~"~~ם ו~~, ב-ג		== הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות ==
	~~<br />~~		הגמרא בברכות {{גמרא\|ברכות\|לד\|א\|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה\|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}

			ה'''תוספות''' {{בספריא\|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1\|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ה\|כא\|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל.

	== פסיקת הלכה ==		==פסיקת הלכה==

איתן ברוך: יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{ האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה? == סיכום הסוגייה ==
== מקור הדין בגמרא == בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מחלוקת אמוראים
== ראשונים == === רבינו יונה {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|רבינו יונה ברכות כב ב}} ===..."

2022-01-27T09:42:14Z

יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} <nowiki>{{</nowiki> האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה? == סיכום הסוגייה == == מקור הדין בגמרא == בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מחלוקת אמוראים == ראשונים == === רבינו יונה {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|רבינו יונה ברכות כב ב}} ===..."

דף חדש

{{בעבודה}}

<nowiki>{{</nowiki>

האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?

== סיכום הסוגייה ==
 

== מקור הדין בגמרא ==
בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מחלוקת אמוראים
 

== ראשונים ==

=== רבינו יונה {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|רבינו יונה ברכות כב ב}} ===
'''אע"פ''' שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר וענין זה מתחלק לארבעה דינים חלוקים:

# הא' שבברכת שומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו בכל ענין שירצה שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים ולכך נתקנה.
# והדין השני שאם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר - ואפי' שלא יהיה לצרכו ממש מותר, כיון שאומר אותן בלשון רבים מיהו בלשון יחיד אסור לאמרו כיון שאינו אומר אותו (אלא) בעבור כל ישראל והוי הפסקה ודוקא שיכול לאמרו בלשון רבים בסוף כל ברכה וברכה שכיון שהשלים כבר מה שתקנו חכמים לחיוב גמור אין לחוש במה שמוסיף אח"כ - אבל באמצע הברכה - לא, דכיון ששואל צרכי רבים באמצע הברכה נראה כמוסיף על המטבע שתקנו חכמים.
# והדין השלישי הוא שאם שואל הוא צרכיו ממש כגון ששואל על חולה שיש לו בביתו שיתרפא וכיוצא בו יכול לאמרו בלשון יחיד ואפי' באמצע הברכה והיינו דאמרי' אם יש לו חולה בתוך ביתו אומרה בברכת החולים ולא הזכיר בכאן בסוף הברכה אלא בברכת החולים סתם קאמר דמשמע דאפילו באמצע הברכה יכול לשאול צרכיו כיון שצריך לו לפי שעה, והוא שיאמר אותו בלשון יחיד שלא ידמה כמוסיף על המטבע שתקנו חכמים.
# והדין הרביעי שבסוף התפלה בין קודם יהיו לרצון בין אחר יהיו לרצון יכול להאריך ולומר כרצונו בין בלשון יחיד בין בלשון רבים בין צרכיו ממש בין צרכי צבור. מפי מורי הרב נר"ו:

'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:

=== רא"ש ===
אמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: ופר"ת ור"ח ז"ל דהיינו דוקא בצרכי יחיד אבל בצרכי רבים שרי דהא כולהו ג' אחרונות צרכי צבור נינהו ועם מה שעבד מסדר שבחו לרבו יכול לשאל צרכי צבור דשבח וכבוד הוא לרב שהרבים צריכין לו וכן נהגו לומר זכרנו ומי כמוך ובכן בראשונות ומטעם זה נהגו לומר קרוב"ץ בג' ראשונות וכן ר' אליעזר הקליר ז"ל שהיה מא"י מקריית ספר ובימיו היו מקדשים ע"פ הראיה שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני ויש אומרים שתנא הוא כדאמר בפסיקתא כד דמיך ר"א בר' שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוא תנא קרוב"ץ דרשן ופייטן והוא תיקן קרוב"ץ לאומרה בג' ראשונות ועוד שאנו אומרים יעלה ויבא ועל הנסים בג' אחרונות אלמא צרכי צבור שאני:

רמב"ם ו, ב-ג
 

== פסיקת הלכה ==

פרי מגדים - מותר לבקש רק על בעיה נוכחית ולא על העתיד, חוץ משומע תפילה ששם אפשר גם לבקש על העתיד ולבקש רחמים.

פרי מגדים - צריך להתחיל ממטבע שלם בברכה