https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8?feed=atom 2026-06-03T11:08:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21300&oldid=prev 2025-02-28T04:25:53Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם תלוי בדעתו: </span> כנדצ&#039;&#039;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:25, 28 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l114">שורה 114:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 114:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב&quot;ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב&quot;ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י&quot;ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט&quot;ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3196 (משבצות זהב ו)] חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש&quot;י, אבל לרמב&quot;ם ולשו&quot;ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י&quot;ד לכרך, קורא בכרך בי&quot;ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד&quot;ה ומשנתנו). &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י&quot;ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט&quot;ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3196 (משבצות זהב ו)] חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש&quot;י, אבל לרמב&quot;ם ולשו&quot;ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י&quot;ד לכרך, קורא בכרך בי&quot;ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד&quot;ה ומשנתנו). &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשו&quot;ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&amp;st=&amp;pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתשנה </del>דינו להיות כבן עיר אלא קורא בט&quot;ו. והרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת שלמהר&quot;ם בן חביב, והסכים לדבריו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשו&quot;ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&amp;st=&amp;pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשתנה </ins>דינו להיות כבן עיר אלא קורא בט&quot;ו. והרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת שלמהר&quot;ם בן חביב, והסכים לדבריו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השעה הקובעת לחיוב==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השעה הקובעת לחיוב==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21297&oldid=prev 2025-02-24T22:42:45Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם: </span> כ&quot;נ להגיה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:42, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש דברי הרמב&quot;ם נחלקו המפרשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש דברי הרמב&quot;ם נחלקו המפרשים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הפירוש המסתבר ביותר לפי פשט דברי הרמב&quot;ם, הוא כמו שכתב ב'''כסף משנה''' בתחילת דבריו, שדברי רבא קאי על תחילת המשנה, כלומר על בן עיר שהלך לכרך. והעולה מזה שכל אחד נקבע זמנו לפי המקום בו דעתו להיות בזמן הקריאה שלו. בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו להיות בזמן קריאת עירו, היינו בי&quot;ד, בכרך, צריך לקרוא עמהם. אך אם דעתו לשוב קודם זמן הקריאה, היינו קודם י&quot;ד, לעיר, אף אם נתעכב ולא חזר, קורא בי&quot;ד בכרך. ואילו בן כרך שהלך לעיר, אם דעתו להיות בזמן קריאת מקומו, היינו בט&quot;ו, בעיר, צריך לקרוא עמהם כבר בי&quot;ד. אך אם דעתו לשוב לכרך לקריאת המגילה בט&quot;ו, אינו צריך לקרוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם </del>אנשי העיר בי&quot;ד, ואף אם אירע שנתעכב ולא חזר, קורא בט&quot;ו בעיר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הפירוש המסתבר ביותר לפי פשט דברי הרמב&quot;ם, הוא כמו שכתב ב'''כסף משנה''' בתחילת דבריו, שדברי רבא קאי על תחילת המשנה, כלומר על בן עיר שהלך לכרך. והעולה מזה שכל אחד נקבע זמנו לפי המקום בו דעתו להיות בזמן הקריאה שלו. בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו להיות בזמן קריאת עירו, היינו בי&quot;ד, בכרך, צריך לקרוא עמהם. אך אם דעתו לשוב קודם זמן הקריאה, היינו קודם י&quot;ד, לעיר, אף אם נתעכב ולא חזר, קורא בי&quot;ד בכרך. ואילו בן כרך שהלך לעיר, אם דעתו להיות בזמן קריאת מקומו, היינו בט&quot;ו, בעיר, צריך לקרוא עמהם כבר בי&quot;ד. אך אם דעתו לשוב לכרך לקריאת המגילה בט&quot;ו, אינו צריך לקרוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם </ins>אנשי העיר בי&quot;ד, ואף אם אירע שנתעכב ולא חזר, קורא בט&quot;ו בעיר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי&quot;ף|לעיל]] בשיטת הרי&quot;ף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי&quot;ף|לעיל]] בשיטת הרי&quot;ף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&amp;rid=2802 (י)] הסכים לדברי המ&quot;מ בזה שדברי הרמב&quot;ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד&quot;ה ודברי הרמב&quot;ם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&amp;rid=2802 (י)] הסכים לדברי המ&quot;מ בזה שדברי הרמב&quot;ם הם כרוב המפרשים, וכן כתב גם ב'''בית יוסף''' (תרפח ד&quot;ה ודברי הרמב&quot;ם).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ו)] מפרש דעת הרמב&quot;ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ו)] מפרש דעת הרמב&quot;ם כשיטת הטור, וכן כתבו ב'''אליה רבה''' (תרפח יא) וב'''ראשון לציון''' (מגילה יט א), וכתבו שכן משמע בפירוש המשנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגית הירושלמי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגית הירושלמי==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21296&oldid=prev 2025-02-24T22:40:18Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">פירוש הראב&quot;ד: </span> כ&quot;נ להגיה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:40, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירוש הראב&quot;ד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירוש הראב&quot;ד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש נוסף בדעת הרי&quot;ף כתב ה'''ראב&quot;ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי&quot;ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משהם </del>קודם ליל י&quot;ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט&quot;ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי&quot;ד בבוקר, נתחייב בקריאת י&quot;ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י&quot;ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י&quot;ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי&quot;ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י&quot;ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט&quot;ו. והוסיף הראב&quot;ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש נוסף בדעת הרי&quot;ף כתב ה'''ראב&quot;ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי&quot;ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משם </ins>קודם ליל י&quot;ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט&quot;ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי&quot;ד בבוקר, נתחייב בקריאת י&quot;ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י&quot;ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י&quot;ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי&quot;ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י&quot;ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט&quot;ו. והוסיף הראב&quot;ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''רא&quot;ש''' שמפרש כדברי הראב&quot;ד בגמרא וכפי שנתבאר [[#שיטת הרא&quot;ש|לעיל]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי&quot;ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרפח </del>יא),</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''רא&quot;ש''' שמפרש כדברי הראב&quot;ד בגמרא וכפי שנתבאר [[#שיטת הרא&quot;ש|לעיל]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי&quot;ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תרפח </ins>יא),</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21295&oldid=prev 2025-02-24T22:31:57Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרי&quot;ף: </span> הגהה וקישור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:31, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&amp;rid=2802 (מגילה א י)] וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, ובאמת שכן משמע ברי&quot;ף שלפני שהביא דברי רבא ציטט את תחילת המשנה 'בן עיר שהלך לכרך'. אבל הכסף משנה שם דחה פירוש זה, מהסיבה שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו ורק מתוך זה נלמד בסברה גם דין מוקף בן יומו, וא&quot;כ הכרח הוא לומר שדברי רבא מוסבים על דין בן כרך שהלך לעיר או לפחות '''גם''' עליו, שהוא פרוז בן יומו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&amp;rid=2802 (מגילה א י)] וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, ובאמת שכן משמע ברי&quot;ף שלפני שהביא דברי רבא ציטט את תחילת המשנה 'בן עיר שהלך לכרך'. אבל הכסף משנה שם דחה פירוש זה, מהסיבה שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו ורק מתוך זה נלמד בסברה גם דין מוקף בן יומו, וא&quot;כ הכרח הוא לומר שדברי רבא מוסבים על דין בן כרך שהלך לעיר או לפחות '''גם''' עליו, שהוא פרוז בן יומו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''מרכבת המשנה''' אלפאנדרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=44687&amp;rid=2802 (</del>א י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)] </del>בשם '''מהר&quot;י הכהן''' שלא ירד לסוף דעתו בקושיה, שהרי שפיר יש לומר שמדבר על דין בן עיר שהלך לכרך, אלא שהביא מפרוז בן יומו ללמוד על מוקף בן יומו.&lt;BR/&gt;  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''מרכבת המשנה''' אלפאנדרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|6601|227|</ins>א י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} מביא </ins>בשם '''מהר&quot;י הכהן''' שלא ירד לסוף דעתו בקושיה, שהרי שפיר יש לומר שמדבר על דין בן עיר שהלך לכרך, אלא שהביא מפרוז בן יומו ללמוד על מוקף בן יומו.&lt;BR/&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהקשר לזה יש להעיר שברי&quot;ף הלשון שונה מלשון הגמרא לגבי הלימוד של מוקף בן יומו, ומדבריו אפשר להבין שדין מוקף בן יומו כלול בדברי רבא ולא שהגמרא למדה זאת מדבריו. ולפי זה מובן בנקל שחידושו של רבא הוא באמת ברישא דמתני' היינו בבן עיר שהלך לכרך, והביא לזה רבא מקור שכמו שלמדנו מהפסוק לגבי פרוז בן יומו שנקרא פרוז, כן הוא גם לגבי מוקף בן יומו שנקרא מוקף {{ראה עוד|בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר|שיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהקשר לזה יש להעיר שברי&quot;ף הלשון שונה מלשון הגמרא לגבי הלימוד של מוקף בן יומו, ומדבריו אפשר להבין שדין מוקף בן יומו כלול בדברי רבא ולא שהגמרא למדה זאת מדבריו. ולפי זה מובן בנקל שחידושו של רבא הוא באמת ברישא דמתני' היינו בבן עיר שהלך לכרך, והביא לזה רבא מקור שכמו שלמדנו מהפסוק לגבי פרוז בן יומו שנקרא פרוז, כן הוא גם לגבי מוקף בן יומו שנקרא מוקף {{ראה עוד|בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר|שיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21294&oldid=prev 2025-02-24T22:12:51Z

<p>אולי ככה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:12, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2808 (אורח חיים תרפח)] גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא&quot;ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי&quot;ף ותלה את החיוב בליל י&quot;ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י&quot;ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי&quot;ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2808 (אורח חיים תרפח)] גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא&quot;ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי&quot;ף ותלה את החיוב בליל י&quot;ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י&quot;ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי&quot;ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''[[#פירוש הראב&quot;ד|ראב&quot;ד]]''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי הרי&quot;ף, ונראה שסובר כן להלכה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''[[#פירוש הראב&quot;ד|ראב&quot;ד]]''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[#שיטת </ins>הרי&quot;ף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הרי&quot;ף]]</ins>, ונראה שסובר כן להלכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב&quot;ם כמבואר [[#שיטת הרמב&quot;ם|להלן]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב&quot;ם כמבואר [[#שיטת הרמב&quot;ם|להלן]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21292&oldid=prev 2025-02-24T22:10:07Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרא&quot;ש והראב&quot;ד: </span> הגהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:10, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2808 (אורח חיים תרפח)] גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא&quot;ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי&quot;ף ותלה את החיוב בליל י&quot;ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י&quot;ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי&quot;ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2808 (אורח חיים תרפח)] גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא&quot;ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי&quot;ף ותלה את החיוב בליל י&quot;ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י&quot;ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי&quot;ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב&quot;ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[#פירוש הראב&quot;ד|</del>הרי&quot;ף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, ונראה שסובר כן להלכה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[#פירוש הראב&quot;ד|</ins>ראב&quot;ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי הרי&quot;ף, ונראה שסובר כן להלכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב&quot;ם כמבואר [[#שיטת הרמב&quot;ם|להלן]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב&quot;ם כמבואר [[#שיטת הרמב&quot;ם|להלן]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנתעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי&quot;ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&amp;rid=2802 (מגילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א י)] (</del>א י)] וב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2809 (תרפח ד&quot;ה ולפי פירוש הרא&quot;ש)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנתעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי&quot;ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&amp;rid=2802 (מגילה א י)] וב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2809 (תרפח ד&quot;ה ולפי פירוש הרא&quot;ש)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ה'''טורי זהב''' (תרפח ו) כתב שאינו מבין קושייתו, שהרי בשניהם הדין שווה, שבשעת הליכתו יהיה דעתו להתעכב בתחילת יום י&quot;ד במקום שאליו הולך, ואז יהיה פרוז או מוקף בן יומו, כפי דעתו, אלא שטעם דינו של כל אחד משתנה, שזה דינו חל עליו לקרוא בי&quot;ד מפני שאז קוראים בני העיר, וזה נעקר ממנו החיוב לקרוא בי&quot;ד, מפני שדעתו להתעכב בכרך אז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ה'''טורי זהב''' (תרפח ו) כתב שאינו מבין קושייתו, שהרי בשניהם הדין שווה, שבשעת הליכתו יהיה דעתו להתעכב בתחילת יום י&quot;ד במקום שאליו הולך, ואז יהיה פרוז או מוקף בן יומו, כפי דעתו, אלא שטעם דינו של כל אחד משתנה, שזה דינו חל עליו לקרוא בי&quot;ד מפני שאז קוראים בני העיר, וזה נעקר ממנו החיוב לקרוא בי&quot;ד, מפני שדעתו להתעכב בכרך אז.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם נראה שקושיית הבית יוסף היא על פי דרך הרא&quot;ש כפשוטם, ללא החיבור עם דברי הרי&quot;ף, היינו שהדין תלוי בשהות במקום בפועל בתחילת יום י&quot;ד, שאז יוצא שהפרוז בן יומו חל עליו חיוב בזמן זה, והמוקף בן יומו, נסתלק ממנו חיובו בזמן זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם נראה שקושיית הבית יוסף היא על פי דרך הרא&quot;ש כפשוטם, ללא החיבור עם דברי הרי&quot;ף, היינו שהדין תלוי בשהות במקום בפועל בתחילת יום י&quot;ד, שאז יוצא שהפרוז בן יומו חל עליו חיוב בזמן זה, והמוקף בן יומו, נסתלק ממנו חיובו בזמן זה.</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=21291&oldid=prev 2025-02-24T21:57:30Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת רש&quot;י ורוב הראשונים: </span> הגהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:57, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשיטה זו מפרש גם '''בעל המאור''' (ו א) וביאר שהטעם שרבא נקט דבריו על בן כרך שהלך לעיר אף שהוא בסיפא, מפני שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו, ומתוך דין פרוז בן יומו למדנו גם מוקף בן יומו. לכן התייחס רבא למקור הדין שהוא בן כרך שהלך לעיר, שהוא פרוז בן יומו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשיטה זו מפרש גם '''בעל המאור''' (ו א) וביאר שהטעם שרבא נקט דבריו על בן כרך שהלך לעיר אף שהוא בסיפא, מפני שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו, ומתוך דין פרוז בן יומו למדנו גם מוקף בן יומו. לכן התייחס רבא למקור הדין שהוא בן כרך שהלך לעיר, שהוא פרוז בן יומו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקושי בפירוש זה הוא שיוצא שעיקר חידוש המשנה הוא באם אינו עתיד לחזור למקומו שאז קורא במקום שהוא שם. אבל במשנה משמע שעיקר חידושה הוא במה שאם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו, ולפי פירוש רש&quot;י זהו דבר פשוט שאין צריך לאומרו, שהרי חזר לכרכו קודם ליל י&quot;ד, ופשיטא שיקרא כזמנו. קושיה זו הקשה ב'''טורי אבן''' (יט א ד&quot;ה לא שנו)&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקושי בפירוש זה הוא שיוצא שעיקר חידוש המשנה הוא באם אינו עתיד לחזור למקומו שאז קורא במקום שהוא שם. אבל במשנה משמע שעיקר חידושה הוא במה שאם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו, ולפי פירוש רש&quot;י זהו דבר פשוט שאין צריך לאומרו, שהרי חזר לכרכו קודם ליל י&quot;ד, ופשיטא שיקרא כזמנו. קושיה זו הקשה ב'''טורי אבן''' (יט א ד&quot;ה לא שנו)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שבאמת '''רש&quot;י''' נשמר מזה ופירש [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=19&amp;format=pdf (ד&quot;ה אלא)] שליל י&quot;ד הכוונה לעלות השחר, וממילא חידוש יש בזה, שאף שבזמן קריאת ערב פורים היה בעיר, אינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>צריך להיות עמהם בקריאה, כיון שקודם עלות השחר עוד יחזור לכרכו, וכיון שבזמן עלות השחר של י&quot;ד באדר יהיה בכרך, אינו מתחייב בקריאת בני העיר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שבאמת '''רש&quot;י''' נשמר מזה ופירש [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=19&amp;format=pdf (ד&quot;ה אלא)] שליל י&quot;ד הכוונה לעלות השחר, וממילא חידוש יש בזה, שאף שבזמן קריאת ערב פורים היה בעיר, אינו צריך להיות עמהם בקריאה, כיון שקודם עלות השחר עוד יחזור לכרכו, וכיון שבזמן עלות השחר של י&quot;ד באדר יהיה בכרך, אינו מתחייב בקריאת בני העיר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י&quot;ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט&quot;ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י&quot;ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט&quot;ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן.</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=10812&oldid=prev 2018-03-04T07:59:20Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:59, 4 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l130">שורה 130:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 130:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== להתחייב פעמיים ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''הר צבי''' (ב קיט) כתב שדין הירושלמי שיכול להתחייב כאן וכאן, הוא רק כאשר עקר דירתו ממש לגור בכרך בט&quot;ו, או גם בן כרך שהיה בעיר בי&quot;ד וחזר לכרך שלו בט&quot;ו, שנתחייב שוב כדין מקומו, אבל אם בן עיר שקרא את המגילה כדין בעירו, ולאח&quot;מ הלך לכרך, אינו מתחייב שוב לקרוא בט&quot;ו, אפילו לשיטת רש&quot;י וסייעתו, לפי שאין זה מקומו ואינו גר שם, והרי כבר יצא ידי חובתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''הר צבי''' (ב קיט) כתב שדין הירושלמי שיכול להתחייב כאן וכאן, הוא רק כאשר עקר דירתו ממש לגור בכרך בט&quot;ו, או גם בן כרך שהיה בעיר בי&quot;ד וחזר לכרך שלו בט&quot;ו, שנתחייב שוב כדין מקומו, אבל אם בן עיר שקרא את המגילה כדין בעירו, ולאח&quot;מ הלך לכרך, אינו מתחייב שוב לקרוא בט&quot;ו, אפילו לשיטת רש&quot;י וסייעתו, לפי שאין זה מקומו ואינו גר שם, והרי כבר יצא ידי חובתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובשו&quot;ת '''מנחת שלמה''' (א כג) חלק עליו, וכתב שכל מקום שהוא נמצא בו מתחייב, דקים להו לחז&quot;ל שלא אזלינן כלל אחר האדם אם הוא פרזי או מוקף, אלא אחר מקומו שנמצא בו בזמן החיוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובשו&quot;ת '''מנחת שלמה''' (א כג) חלק עליו, וכתב שכל מקום שהוא נמצא בו מתחייב, דקים להו לחז&quot;ל שלא אזלינן כלל אחר האדם אם הוא פרזי או מוקף, אלא אחר מקומו שנמצא בו בזמן החיוב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== להפקיע מחיוב ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י&quot;ד בצהרים, דינו לקרוא בט&quot;ו, לפי שאין לאדם יכולת להפקיע עצמו מחיוב קריאת המגילה. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, וכיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט&quot;ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י&quot;ד בצהרים, דינו לקרוא בט&quot;ו, לפי שאין לאדם יכולת להפקיע עצמו מחיוב קריאת המגילה. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, וכיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט&quot;ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=10811&oldid=prev 2018-03-04T07:58:49Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:58, 4 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l133">שורה 133:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 133:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובשו&quot;ת '''מנחת שלמה''' (א כג) חלק עליו, וכתב שכל מקום שהוא נמצא בו מתחייב, דקים להו לחז&quot;ל שלא אזלינן כלל אחר האדם אם הוא פרזי או מוקף, אלא אחר מקומו שנמצא בו בזמן החיוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובשו&quot;ת '''מנחת שלמה''' (א כג) חלק עליו, וכתב שכל מקום שהוא נמצא בו מתחייב, דקים להו לחז&quot;ל שלא אזלינן כלל אחר האדם אם הוא פרזי או מוקף, אלא אחר מקומו שנמצא בו בזמן החיוב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י&quot;ד בצהרים, דינו לקרוא בט&quot;ו, לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו יכול </del>להפקיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממנו את החיוב</del>. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיון </del>שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט&quot;ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י&quot;ד בצהרים, דינו לקרוא בט&quot;ו, לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין לאדם יכולת </ins>להפקיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו מחיוב קריאת המגילה</ins>. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכיון </ins>שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט&quot;ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שאר מצוות היום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שאר מצוות היום==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=10695&oldid=prev 2018-02-26T06:10:32Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרי&quot;ף</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:10, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת הרי&quot;ף==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת הרי&quot;ף==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (ו א) ציטט דברי רבא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא </del>שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י&quot;ד', אלא שהוסיף הרי&quot;ף 'ונתעכב ולא חזר'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובפשטות </del>דברי הרי&quot;ף סובלים את כל הפירושים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכפי </del>שנפרש במשנה כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש </del>לפרש גם ברי&quot;ף.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (ו א) ציטט דברי רבא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י&quot;ד', אלא שהוסיף הרי&quot;ף 'ונתעכב ולא חזר'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכאורה </ins>דברי הרי&quot;ף סובלים את כל הפירושים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי כפי </ins>שנפרש במשנה כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוכל </ins>לפרש גם ברי&quot;ף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפשט הדברים היה נראה לפרש דעתו, שדברי רבא קאי ארישא, כלומר על בן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי מקום שהותו בזמן החיוב שלו, היינו בליל י&quot;ד. שאם הוא חוזר למקומו בזמן זה, קורא כמקומו, ואם איננו חוזר למקומו אלא שוהה בליל י&quot;ד בכרך, צריך להמתין וקרוא עמהם בכרך בט&quot;ו. אלא שקשה היה לפירוש זה, שאם כן מה החידוש בדברי רבא שאם חוזר למקומו בליל י&quot;ד קורא כעירו, הרי זהו דבר פשוט דמה אכפת לן שיצא לכרך וחזר, סוף סוף בזמן קריאת העיר הוא בעיר. לכן הוסיף הרי&quot;ף 'ונתעכב ולא חזר' כלומר מש&quot;כ שעתיד לחזור למקומו, אפילו אם רק היתה דעתו לכך, אלא שמאיזו סיבה נתעכב ונאלץ לשהות בכרך בליל י&quot;ד, לא פוקע ממנו חיובו של העיר, אלא קורא בכרך בי&quot;ד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפשט הדברים היה נראה לפרש דעתו, שדברי רבא קאי ארישא, כלומר על בן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי מקום שהותו בזמן החיוב שלו, היינו בליל י&quot;ד. שאם הוא חוזר למקומו בזמן זה, קורא כמקומו, ואם איננו חוזר למקומו אלא שוהה בליל י&quot;ד בכרך, צריך להמתין וקרוא עמהם בכרך בט&quot;ו. אלא שקשה היה לפירוש זה, שאם כן מה החידוש בדברי רבא שאם חוזר למקומו בליל י&quot;ד קורא כעירו, הרי זהו דבר פשוט דמה אכפת לן שיצא לכרך וחזר, סוף סוף בזמן קריאת העיר הוא בעיר. לכן הוסיף הרי&quot;ף 'ונתעכב ולא חזר' כלומר מש&quot;כ שעתיד לחזור למקומו, אפילו אם רק היתה דעתו לכך, אלא שמאיזו סיבה נתעכב ונאלץ לשהות בכרך בליל י&quot;ד, לא פוקע ממנו חיובו של העיר, אלא קורא בכרך בי&quot;ד.</div></td></tr> </table>

א.א