https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9?feed=atom 2026-05-02T15:56:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&diff=20762&oldid=prev 2024-11-21T19:31:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:31, 21 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה קט|בכותרת=כן}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה קט|בכותרת=כן}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&diff=20187&oldid=prev 2022-12-01T16:11:40Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מין בשאינו מינו: </span> תיקנתי את מה שנכתב בדעת הר&quot;ן - הפוך בדיוק ממה שנכתב.</span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&amp;diff=20187&amp;oldid=19120">הצגת שינויים</a>

טוב עין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&diff=19120&oldid=prev 2022-01-01T20:32:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:32, 1 בינואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה קט|בכותרת=כן}}}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</ins>{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה קט|בכותרת=כן}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין==</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&diff=19090&oldid=prev 2021-12-26T22:52:25Z

<p>הרחבה, עריכה, ניסוח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:52, 27 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>קט|בכותרת=כן}}}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה קט|בכותרת=כן}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ולהלכה:''' דעת '''הטור''' כהרא&quot;ש ובבישול מביא את דעת הרשב&quot;א והרא&quot;ש ו'''השו&quot;ע''' מכריע כהרשב&quot;א '''והרמ&quot;א''' מביא שבבישול במקום הפסד יש להקל כהרא&quot;ש ולכתחילה יש לנהוג כהרשב&quot;א ואף שלא יאכל אדם אחד את כל התערובת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ולהלכה:''' דעת '''הטור''' כהרא&quot;ש ובבישול מביא את דעת הרשב&quot;א והרא&quot;ש ו'''השו&quot;ע''' מכריע כהרשב&quot;א '''והרמ&quot;א''' מביא שבבישול במקום הפסד יש להקל כהרא&quot;ש ולכתחילה יש לנהוג כהרשב&quot;א ואף שלא יאכל אדם אחד את כל התערובת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== באיסורי הנאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, דבר </del>שבמניין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכדו' ===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===באיסורי הנאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבר </ins>שבמניין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצינו כמה אופנים שבהם לא אומרים ביטול ברוב, בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבואר שלא אמרינן ב'''איסור הנאה''' ו'''דבר שבמניין''', ובחולין מבואר {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} שלא נאמר ביטול '''בבריה''' וב'''חתיכה הראויה להתכבד''', עוד מבואר שם שבדבר שבמנין פליגי האם בעינן דבר שדרכו תמיד להמנות או סגי במה שיש אופנים שבהם מונים אותו כדי להחשיבו שלא יתבטל ברוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====באיסורי הנאה=</del>===</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמ' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר שבמשנה שמונה אופנים שבהם אפי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באלף </del>לא בטיל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא מנינו חמץ בפסח אע</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג שהוא אסור בהנאה היות ואין זה דבר שבמנין והתוס</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם מסתפק האם זה אומר שהתנא במשנה שם סובר שאיסורי </del>הנאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהם לא דבר במניין בטל ברוב</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== המקור </ins>בגמ' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''דבר שבמניין:''' מבואר בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} שפליגי רבי יוחנן וריש לקיש פליגי בדבר שבמניין אם בעינן שיהיה את שדרכו למנות והיינו שיהיה חשוב בכל מקום לעניין זה שמונים אותו ולא מוכרים באומד או 'כל שדרכו למנות' והיינו שסגי במה שיש מקומות או זמנים שמחשיבים אותו בזה שמונים אותו. כל זה הוא בדברי ר&quot;מ במשנה שם שחתיכת נבילה לא בטיל ברוב ומבארת הגמ' שלמ&quot;ד 'כל' זה משום דבר שבמניין ולמ&quot;ד 'את' זה משום 'חתיכה הראויה להתכבד' {{מ|מובא לקמן}} אמנם רבנן חולקים על ר&quot;מ במשנה בערלה {{ויקיטקסט|משנה_ערלה_ג_ז|ג, ז}} שאמר שם שחבילי תלתן שנתערבו באחרים ידלקו ולא בטיל ברוב וחכמים חולקים שבטיל במאה ומאתיים ומבארת המשנה את דברי ר&quot;מ 'את שדרכו למנות, מקדש' והיינו מחמת דבר שבמניין ולפי&quot;ז חכמים חולקים על דבריו שדבר שבמניין אינו סיבה שלא יתבטל. והלכה כר&quot;מ שסתם מתני' ר&quot;מ{{הערה|וכן כותב הר&quot;ן </ins>בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} אמנם '''הרמב&quot;ם''</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{רמבם|מאכלות אסורות|טז|ח|מאכלות אסורות טז, ח}} פוסק כחכמים שדבר שבמניין לבד בטיל ומכל מקום פוסק שחתיכה הראויה להתכבד </ins>לא בטיל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{רמבם|מאכלות אסורות|טו|יד|שם טו, יד}} '''והראב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד''</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משיג על דבריו מהגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שבעינן לצרף גם איסורי </ins>הנאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיינו שפסק כר&quot;מ</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|ובעיקר דבריו אם צריך צירוף של איסורי הנאה יובא בהמשך}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת '''רש&quot;י''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סובר שאסור באכילה ומותר בהנאה ומכל מקום צריך להוציא </del>אחד מהתערובת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהשליך לים</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''איסורי הנאה:''' הגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבארת בדברי המשנה שמונה כמה אופנים שבהם אפי' באלף לא בטיל ולא מונה 'חתיכות נבילה' ו'חמץ בפסח' ומבארת הגמ' שנבילה לא מנינו אף אף שזה דבר שבמניין מכל מקום אין זה איסור הנאה. וחמץ בפסח לא מנינו אל אף שזה איסורי הנאה היות ואין זה דבר שבמניין. חזינן שבעינן ב' תנאים כדי שלא יתבטל א. דבר שבמניין ב. איסור הנאה ונחלקו שם הראשונים א. האם בעינן את ב' התנאים או שזה רק סברא למה התנא לא מנה את זה במשנה. ב. גם אם בעינן את ב' התנאים האם צריך את זה בכל המקומות או שיש מקומות שגם אם יש רק אחד מהתנאים אסור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== דעות הראשונים ====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אם בעינן את שיהיה גם אסור בהנאה וגם דבר שבמניין:''' </ins>דעת '''רש&quot;י''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוגיא בעבודה זרה שבעינן את ב' התנאים ובאופן שהתערב חמץ בפסח ואינו דבר שבמניין בטל ברוב ומכ&quot;מ מוסיף שצריך להשליך </ins>אחד מהתערובת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. '''התוס'''' שם בסוגיא הבינו שאין זה אלא הסבר במניין של המשנה אך לעניין הדין סגי באחד מהם כדי שלא יתבטל וכן גם הבין '''הר&quot;ן'''. '''דעת הראב&quot;ד''' לחלק בין איסור אכילה לאיסור הנאה, שבאיסור אכילה אסור גם כשיש רק אחד מהתנאים אך כדי לאסור בהנאה בעינן שיהיה גם דבר שבמניין.{{הערה|ועיין שם בר&quot;ן שמביא את דברי הראב&quot;ד ומפלפל בסברתו}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרי&quot;ף''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סובר שאסור </del>בין בהנאה ובין באכילה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''איסורי הנאה שבהם לא בעינן דבר שבמניין:'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''חמץ בפסח:''' דעת </ins>'''הרי&quot;ף''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מ|בע&quot;ז שם}} שאינו בטל ברוב ואפי' במשהו ואסור </ins>בין בהנאה ובין באכילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, מאידך דעת '''הרא&quot;ש''' לחלק בין לח בלח ליבש ביבש, שבלח בלח חמץ בפסח אוסר במשהו ויבש ביבש אינו אוסר במשהו ובטל לחלוטין, אמנם '''רש&quot;י''' שמותר בהנאה ואסור באכילה וצריך לזרוק חתיכה אחת מהתערובת, וכן שיטת '''הראב&quot;ד''' שבאיסורי הנאה לא צריך דבר שבמניין לאסור באכילה אלא רק לאיסור הנאה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''עבודה זרה:''' '''דעת הר&quot;ן''' שבעבודה זרה משום חומרתו לא בעינן דבר שבמניין ואפי' במשהו אוסר, ודעת '''רש&quot;י''' לא כן שאף בע&quot;ז בעינן דבר שבמניין מלבד לח בלח שהתם אוסר במשהו וכמבואר לעיל ברש&quot;י {{מ|ע&quot;ז עג.}} ו'''הרא&quot;ש'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''פטר חמור:''' דעת '''הרמב&quot;ן''' שפט&quot;ח לא בטיל דבעלי חיים לא בטלי ו'''רעק&quot;א''' מקשה שגם בלא זה אינו בטיל מדין דבר שיש לו מתירין</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''לח בלח:'''  דעת '''הרא&quot;ש''' לחלק בין לח בלח ליבש שבלח לא בעינן דבר שבמניין ואוסר במשהו, וסברתו שבלח היות ומצינו שגם מיעוט אוסר מהתורה ש'טעם כעיקר' ממילא החמירו חכמים באיסור הנאה שגם באלף לא בטיל מה שאין כן ביבש שלא מצינו שלא מהני רוב גם חכמים לא תיקנו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הרא&quot;ש''' סובר שמותר בין בהנאה ובין באכילה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חתיכה הראויה להתכבד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בעבודה זרה:''' '''בר&quot;ן''' שם מבואר שכל הנידון שצריך דבר שבמניין או איסו&quot;ה איירי בשאר איסורים אבל בעבודה זרה משום חומרתו לא בטיל כלל אף שאין זה דבר שבמניין. אמנם מדייק '''ברש&quot;י''' שנראה שהבין שאף בעבודה זרה אם לא יהיה דבר שבמניין יתבטל ברוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====דבר שבמניין====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''את שדרכו או כל שדרכו:''' הגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מביאה מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש מתי נחשב דבר שבמנין ולא בטיל אם רק באופן שחשוב בכל מקום שדרכו תמיד להמנות וכך סבר ר&quot;י או גם אם רק פעמים מחשיבים אותו ומונים אותו סגי להחשיבו בתערובת מדין דבר שבמנין ולא בטל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אם רק בצירוף איסור הנאה:''' הגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבארת את המשנה שמונה אופנים שאפי' באלף לא בטיל ולא מונה חמץ בפסח או חתיכות נבילה משום שתנא דמתני' סבר שבעינן ב' תנאים 1. דבר שבמניין 2. איסור הנאה. ונחלקו הראשונים בהבנת הגמ' אם זה בלא זה בטל ברוב או שזה סברא מדוע התנא לא מנה את שאר האיסורים במשנה אך גם בשאר האיסורים שמתקיים בהם אחד התנאים לא בטל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת '''התוס'''' {{מ|שם}} שכל דבר שבמניין אינו בטיל אף שאינו אסור בהנאה אמנם דעת '''הר&quot;ן''' {{מ|שם}} שלתנא דמתני' אם אין איסור הנאה בטל ברוב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===חתיכה הראויה להתכבד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מבארת את המשנה {{גמרא|חולין|צז|ב|צז, ב}} שלפני כן שחתיכות נבלה לא בטלים שמדובר ב'חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים' ובאופן כזה אנו לא דנים ביטול ברוב וזה גם אם אין זה מוגדר 'דבר שבמניין' חלק מהראשונים הבינו שמשנה זו חולקת על המשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שאומרת שדבר שבמניין לא מהני אלא באופן שאסור גם בהנאה{{הערה|ר&quot;ן בעבודה זרה שם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מבארת את המשנה {{גמרא|חולין|צז|ב|צז, ב}} שלפני כן שחתיכות נבלה לא בטלים שמדובר ב'חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים' ובאופן כזה אנו לא דנים ביטול ברוב וזה גם אם אין זה מוגדר 'דבר שבמניין' חלק מהראשונים הבינו שמשנה זו חולקת על המשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שאומרת שדבר שבמניין לא מהני אלא באופן שאסור גם בהנאה{{הערה|ר&quot;ן בעבודה זרה שם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===בריה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בריה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הפניה לערך מורחב|בריה}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הפניה לערך מורחב|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערך=[[</ins>בריה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דבר שיש לו מתירין ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דבר שיש לו מתירין ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הפניה לערך מורחב|דבר שיש לו מתירין}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הפניה לערך מורחב|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערך=[[</ins>דבר שיש לו מתירין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דברים הנבללים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דברים הנבללים ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם דעת התוס' ביבמות{{גמרא|יבמות|פב|א|פב, א}} דדברים הנבללים כקמח בקמח לא חשיב לח בלח. וכן סבר גם הרמב&quot;ם {{מ|פי&quot;ג מתרומות}} ו'''הגהות מימוניות''' בשם '''הסמ&quot;ק''' {{מ|הובא בב&quot;י באו&quot;ח תנג}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם דעת התוס' ביבמות{{גמרא|יבמות|פב|א|פב, א}} דדברים הנבללים כקמח בקמח לא חשיב לח בלח. וכן סבר גם הרמב&quot;ם {{מ|פי&quot;ג מתרומות}} ו'''הגהות מימוניות''' בשם '''הסמ&quot;ק''' {{מ|הובא בב&quot;י באו&quot;ח תנג}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מעמיד ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן שהאיסור הוא מעמיד את האוכל וכגון בקיבה שהיא הגורמת להתגבשות הגבינה וכן בכל חומר מייצב שגורם לחיבור המאכל אינו בטל ששם המאכל נקרא על שמו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מקור הדין:''' מבואר במשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|כט|ב|כט, ב}} ובחולין {{גמרא|חולין|קטו|ב|קטו, ב}} ובשבת {{גמרא|שבת|טו|ב|טו, ב}} שדבר המעמיד אסור ואף בשישים אינו בטיל. וכן כתב ה'''רמ"א''' ביורה דעה {{שוע|יורה דעה|פז|פז, יא}} 'דבר האסור בעצמו ומעמיד אפי' באלף לא בטיל'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''דעות הראשונים:''' רוב הראשונים ס"ל שאינו אסור אלא מדרבנן{{הערה|מג"א {{שוע|יורה דעה|פז|יו"ד פז}} בשם איסור והיתר הארוך {{מ|כלל לה ו}} ועיין גם בשו"ת חת"ס {{מ|יו"ד עט}} שהוכיח מעוד ראשונים}} וכן הסכימו הפוסקים{{הערה|הש"ך {{מ|יו"ד קי"ח סקי"א בתי' א}} הפמ"ג {{מ|משב"ז סקי"ג}} הפר"ח {{מ|ק, סק"ג}} חכמת אדם {{מ|כלל נג סל"ג}} החק יעקב {{מ|תמב ס"ק ט"ז}} שו"ע הרב {{מ|תנב ס"י}} ומשנ"ב {{מ|תנב סקכ"ז}} ועוד וממילא נוקט היד יהודה שספקו להקל {{מ|פיה"א סקכ"ה}}}}, אמנם כתב המג"א שמהטור משמע שמדאו'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודנו בפוסקים לגבי חומרים מייצבים וכגון חומר לייצור גלידה{{הערה|שו"ת הר צבי {{מ|יו"ד פג}} ושו"ת אגרות משה {{מ|יו"ד ח"ב סו"ס לב}}}} וחומצת לימון{{הערה|שו"ת מנחת יצחק {{מ|ח"ז כז}} ושו"ת אור לציון {{מ|ח"א או"ח לד}} ובשו"ת יחווה דעת {{מ|ח"ב סי' סב}}}} או בחומר שמדבק את התערובת{{הערה|שו"ת מנחת יצחק {{מ|ח"ט קסח}}}} ובאנזימים שונים{{הערה|שו"ת שבט הלוי {{מ|ח"י קכ}} ותשובות והנהגות {{מ|ח"ד קפ"ז}}}} וכן דנו בהרחבה לגבי חומר הג'לטין (E441){{הערה|חלבון קרישי שמופק בין השאר מעצמות ומעורות של בעלי חיים, בעיקר מבקר, חזירים ודגים. הג'לטין משמש כחומר מייצב בתעשיית המזון, בעיקר בתחום המגדנאות, ראה [כאן]}} שיש שהקילו ויש שהחמירו, ב'''שו"ת אחיעזר''' {{מ|ח"ג לג ה}} ו'''החזון יחזקאל''' {{מ|זבחים שו"ת ס' ה}} ועוד {{הערה|שו"ת יביע אומר {{מ|ח"ח יו"ד יא}}}} נקטו להקל בצירוך כמה תנאים, אך למעשה רוב הפוסקים נוקטים להחמיר ראה בשו"ת '''משנת רבי אהרן''' {{מ|יו"ד טז ויז}} וב'''מנחת יצחק''' {{מ|ח"ה ה}} וב'''אגרות משה''' {{מ|יו"ד ח"ב כז ולב}} ועוד{{הערה|שו"ת קנין תורה {{מ|ח"ב ב}} ובשבט הלוי {{מ|ח"ז קלה}} ותשובת והנהגות {{מ|חב שפא}}}} אמנם כתבו להקל באופן שנעשה מעורות שעובדו לנעליים וכדו' היות ונפסל מאכילת אדם אינו חוזר לאיסורו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בטומאה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בטומאה ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} דנה באופן שבטלה טומאה בטהרה אם [[חוזר וניעור]] כשהתערב במין נוסף ולדעת רב ירמיה שגם באופן שהתערב במין אחר אומרים חוזר וניעור מבינה הגמ' ש'''טומאה כמאן דאיתא''' והיינו שאף שאמרינן ביטול ברוב מכל מקום עדיין דנים את הטומאה בתערובת והנפ&quot;מ היוצאת למעשה שבטומאת מגע אומרים בכל חתיכה וחתיכה שהיא מהרוב ולא נטמא מה שאין כן בטומאת משא שנושא את הכל התערובת והטומאה בכללם הדין הוא שנטמא. ויש לדון האם החילוק בין משא למגע הוא מדאורייתא או מדרבנן ומה יהיה הדין באופן שנושא רק חלק מהתערובת או באופן שנוגע בכל התערובת בזה אחר זה או בבת אחת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} דנה באופן שבטלה טומאה בטהרה אם [[חוזר וניעור]] כשהתערב במין נוסף ולדעת רב ירמיה שגם באופן שהתערב במין אחר אומרים חוזר וניעור מבינה הגמ' ש'''טומאה כמאן דאיתא''' והיינו שאף שאמרינן ביטול ברוב מכל מקום עדיין דנים את הטומאה בתערובת והנפ&quot;מ היוצאת למעשה שבטומאת מגע אומרים בכל חתיכה וחתיכה שהיא מהרוב ולא נטמא מה שאין כן בטומאת משא שנושא את הכל התערובת והטומאה בכללם הדין הוא שנטמא. ויש לדון האם החילוק בין משא למגע הוא מדאורייתא או מדרבנן ומה יהיה הדין באופן שנושא רק חלק מהתערובת או באופן שנוגע בכל התערובת בזה אחר זה או בבת אחת.</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&diff=19072&oldid=prev 2021-12-21T23:10:42Z

<p>תיקון קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:10, 22 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5=יורה דעה קט}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|5=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שוע|</ins>יורה דעה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>קט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|יורה דעה, קט|בכותרת=כן}}</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|צט|ב|צט, ב – ק, א}} מבואר לגבי גיד הנשה שהתערב עם הגידים, בזמן שאינו ניכר כולם אסורים ומקשה הגמ' שיתבטל ברוב? ומיישבת 'בריה שאני' ומדייקים הראשונים שמשמע שאם זה לא 'בריה' הדין הוא שהכל בטל. וכן משמע גם בגמרא בזבחים {{גמרא|זבחים|עב|ב|עב, ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|צט|ב|צט, ב – ק, א}} מבואר לגבי גיד הנשה שהתערב עם הגידים, בזמן שאינו ניכר כולם אסורים ומקשה הגמ' שיתבטל ברוב? ומיישבת 'בריה שאני' ומדייקים הראשונים שמשמע שאם זה לא 'בריה' הדין הוא שהכל בטל. וכן משמע גם בגמרא בזבחים {{גמרא|זבחים|עב|ב|עב, ב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומקור הגמרא הבינו הראשונים שנלמד מהדין רוב הכללי של {{ציטוטון|אחרי רבים להטות}} שלומדים מזה את הדין של 'הלך אחר הרוב' וכמו כן לומדים מזה שבתערובת הרוב מבטל את המיעוט.{{הערה|כן כתבו רש&quot;י {{מ|חולין צח, ב. ביצה, ג, ב ד&quot;ה אפילו. גיטין נד, ב. ב&quot;מ נג, א.}} ובתוס' {{מ|ע&quot;ז סז, א}} ובט&quot;ז והש&quot;ך}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומקור הגמרא הבינו הראשונים שנלמד מהדין רוב הכללי של {{ציטוטון|אחרי רבים להטות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|{{ויקיטקסט|שמות_כג_ב|שמות כג, ב|סוגריים=לא}}</ins>}} שלומדים מזה את הדין של 'הלך אחר הרוב' וכמו כן לומדים מזה שבתערובת הרוב מבטל את המיעוט.{{הערה|כן כתבו רש&quot;י {{מ|חולין צח, ב. ביצה, ג, ב ד&quot;ה אפילו. גיטין נד, ב. ב&quot;מ נג, א.}} ובתוס' {{מ|ע&quot;ז סז, א}} ובט&quot;ז והש&quot;ך}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מין במינו ובשלא במינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מין במינו ובשלא במינו==</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_-_%D7%99%D7%91%D7%A9_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%A9&diff=19067&oldid=prev 2021-12-21T22:57:44Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מקורות|5=יורה דעה קט}} בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים. ==מקור הדין== בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|צט|ב|צט, ב – ק, א}} מבואר לגבי גיד הנשה שהתערב עם הגידים, בזמן שאינו ניכר כולם אסורים ומקשה הגמ&#039; שיתבטל ברוב? ומיישבת &#039;בריה שאני&#039; ומדייקים הרא...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|5=יורה דעה קט}}<br /> בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.<br /> ==מקור הדין==<br /> בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|צט|ב|צט, ב – ק, א}} מבואר לגבי גיד הנשה שהתערב עם הגידים, בזמן שאינו ניכר כולם אסורים ומקשה הגמ' שיתבטל ברוב? ומיישבת 'בריה שאני' ומדייקים הראשונים שמשמע שאם זה לא 'בריה' הדין הוא שהכל בטל. וכן משמע גם בגמרא בזבחים {{גמרא|זבחים|עב|ב|עב, ב}}.<br /> <br /> ומקור הגמרא הבינו הראשונים שנלמד מהדין רוב הכללי של {{ציטוטון|אחרי רבים להטות}} שלומדים מזה את הדין של 'הלך אחר הרוב' וכמו כן לומדים מזה שבתערובת הרוב מבטל את המיעוט.{{הערה|כן כתבו רש&quot;י {{מ|חולין צח, ב. ביצה, ג, ב ד&quot;ה אפילו. גיטין נד, ב. ב&quot;מ נג, א.}} ובתוס' {{מ|ע&quot;ז סז, א}} ובט&quot;ז והש&quot;ך}}<br /> <br /> ==מין במינו ובשלא במינו==<br /> ===מין במינו===<br /> נחלקו הראשונים והפסוקים אם סגי בחד בתרי היות ואין נתינת טעם או שבעי שישים מדרבנן<br /> דעת התוספות {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א ד&quot;ה בריה}} והרא&quot;ש {{מ|חולין פג&quot;ה סי' לז}} והרשב&quot;א {{מ|תורת הבית ב&quot;ד ש&quot;א יז}} והר&quot;ן {{מ|חולין לו. ד&quot;ה גרסי'}} דבטל חד בתרי וליכא אף איסורא דרבנן. מאידך דעת הראב&quot;ד {{מ|הובא בר&quot;ן שם בתחילת הדיבור}} שמדרבנן בעינן שישים וכן נראה גם דעת הרמב&quot;ם {{רמב&quot;ם|מאכלות אסורות|ד|מאכ&quot;א, ד}}<br /> <br /> בדעות הסוברים שבעינן שישים כתב הרשב&quot;א {{מ|בתשובה, ח&quot;א סי' רע&quot;ג ובתורת הבית ב&quot;ד ש&quot;ב כו.}} שאם ייפול אחד לים הכל מותר שתולים לומר שזהו האיסור ומביא את דעת גדולי המורים שסוברים שגם באופן כזה חייבים שישים.<br /> ===מין בשאינו מינו===<br /> דעת '''ספר התרומות''' {{הערה|וכן סברו עוד הרבה מהראשונים והפוסקים יעויין בר&quot;ן {{מ|חולין לו, א}}}} שהיות ואם יבשל איכא נתינת טעם וטעם כעיקר מדאורייתא תקנו חכמים שיצטרכו שישים, אמנם דעת '''הר&quot;ן''' {{מ|חולין לו, א בדפ&quot;ה}} '''הרשב&quot;א''' {{מ|ב&quot;מ נג, א}} ו'''התוס'''' בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} שאף מדרבנן סגי חד בתרי.<br /> <br /> '''באיסור דרבנן:''', דעת '''הרמ&quot;א''' שלא חילקו ובעי שישים, אמנם דעת '''הש&quot;ך''' שרק באיסור דאו' אך באיסור דרבנן מוכיח מדעת '''הר&quot;ן''' ו'''הגהות שערי דורא''' שלא בעינן שישים.<br /> <br /> ===הלכה למעשה===<br /> '''הטור''' מכריע שבמין במינו חד בתרי ובמין בשאינו מינו מביא את דעת התרומה, ומתיר כהרא&quot;ש לאכול הכל יחד ואף באדם אחד. ובהתבשל מביא את דעות הרשב&quot;א והרא&quot;ש. '''השו&quot;ע''' מביא שיבש ביבש בטיל חד בתריו אבל מותר לאכלם רק כל אחד בפנ&quot;ע ומביא שיש מחמירים אף לא לאדם אחד ובבישול מכריע כהרשב&quot;א. '''הרמ&quot;א''' מוסיף על דברי השו&quot;ע שיש לנהוג לכתחילה כדעת המחמירים שלא לאכול הכל אדם אחד ומביא שיש מחמירים אף להשליך אחד מהתערובת או ליתן לעכו&quot;ם ואי&quot;ז אלא חומרא בעלמא. ובמין בשאינו מינו בעי שישים ואף באיסור דרבנן ובבישול ס&quot;ל שאם נודע התערובת מקום הפסד יש לסמוך על המקילים להתיר.<br /> <br /> ==נדונים נוספים==<br /> === אכילה בבת אחת ובאדם אחד ובנתבשל===<br /> פליגי הראשונים אם באופן שהתבטל חד בתרי האם האיסור נהפך להיות היתר וממילא מותר לאכול הכל אף בבת אחת או באדם אחד או שאין זה אלא דין תליה על כל חתיכה וחתיכה שאנו תולים לומר שהיא מהרוב וממילא יהיה אסור לאכול הכל בבת אחת או באדם אחד.<br /> <br /> דעת '''הרא&quot;ש''' {{מ|חולין פ&quot;ז סימן ל&quot;ז}} ו'''המהר&quot;ם מרוטנבורג''' {{מ|הובא בשו&quot;ת הרשב&quot;א תשו' תש&quot;ל}} ו'''הסמ&quot;ק''' {{מ|סימן ריד}} שהאיסור נהפך להיות היתר וממילא סובר שמותר לאדם אחד לאכול הכל ואף בבת אחת. {{הערה|אמנם לגבי טומאת משא מצינו שדנים את הטומאה ועיין בבכורות {{מ|כב, א}} ועיין שם מה שמחלק.}} ובאופן שנתבשל מחלק הרא&quot;ש בין הוכר התערובת לפני כן שבכה&quot;ג היות ונתבטל כבר מותר לאופן שלא הוכר עדיין שבכה&quot;ג אם נתבשל אסור.{{הערה|אמנם כל זה במין במינו אבל במין בשאינו מינו ובישלם פליגי הפוסקים אם בעינן שישים, דעת הפמ&quot;ג והחזו&quot;א {{מ|יו&quot;ד סימן לו, ב ד&quot;ה ומה}} שרק במינו מותר ובאינו מינו ובשלם אסור מדאו', אמנם דעת המנחת כהן {{מ|ח&quot;ב, פ&quot;ב}} והב&quot;ח {{מ|סו&quot;ס קב}} והאורח מישור{{מ|הובא בפמ&quot;ג סק&quot;ט בשפ&quot;ד ט}} שאף באינו מינו מותר לאכלו אחר שנתבטל.}}{{הערה|בגוף החילוק בין הוכר ללא הוכר פליגי הפוסקים אם החילוק הוא מדאו' או מדרבנן, דעת הש&quot;ך והפר&quot;ח והחכמת אדם {{מ|נא, יח}} דהאיסור הוא מדאו' והפמ&quot;ג והמנחת יעקב {{מ|כלל לט, יח}} והגר&quot;ז {{מ|בשו&quot;ת שבסוף יו&quot;ד, יח}} סוברים שאין זה אלא מדרבנן}} הפוסקים דנו בדבריו אם לח בלח גם בעינן הוכר התערובת. {{הערה|הנפש חיה {{מ|יו&quot;ד יח}} והקובץ הערות {{מ|נח, ב}} וכן פסק גם המשנ&quot;ב {{מ|או&quot;ח תמז}} שלא בעינן ידיעה, והשערי יושר {{מ|ש&quot;ג פי&quot;א}} סבר שגם בלח בעי ידיעה וכן נראה שסובר המרדכי {{מ|ב&quot;ק קיט וקכ}} שכבת את דין הידיעה לגבי יי&quot;נ ועיין גם בשו&quot;ע {{שוע|יורה דעה|צב|צב, ב}} ובש&quot;ך שם שבעי ידיעה גם לח בלח.}}<br /> <br /> '''הרשב&quot;א''' {{מ|תורת הבית ש&quot;א}}{{הערה|וכן מבואר בשו&quot;ת נ&quot;ג ד&quot;ה וטעם גדול}} ו'''הר&quot;ן''' {{מ|בחולין לו, א בדפ&quot;ה}} סוברים שמותר לאכול רק כל אחד בפני עצמו אבל לא בבת אחת היות ועל כל אחד שאוכל אני אומר לא זו היא האיסור, אמנם מדבריו משמע שמותר אף לאדם אחד לאכול הכל שאומר שבחתיכה האחרונה אני אומר לא זו האיסור אלא נאכלה כבר. {{הערה|הפוסקים התחבטו בדבריו אם החילוק הוא מדאורייתא או מדרבנן, דעת הש&quot;ך והט&quot;ז והפמ&quot;ג {{מ|בפתיחה}} והמנחת כהן {{מ|חלק ב פרק א}} ושער הציון {{מ|תמז, ל}} שמדאורייתא הכל שרי ורק מדרבנן אסרו, אמנם הקרן אורה {{מ|נזיר לה, ב ד&quot;ה ונבוא}} והגרי&quot;ז {{מ|הובא בתורת זרעים תרומות ה, ו}} ובשו&quot;ת נפש חיה {{מ|יו&quot;ד סי&quot;ח}} ובשו&quot;ת באר יצחק {{מ|יו&quot;ד, י}} ובדברי יחזקאל {{מ|סי' טו, כג}} ובחידושי ר' ראובן {{מ|כתובות טו}} סוברים שהאיסור לאכול בב&quot;א הוא מדאו' והחזון איש {{מ|מעשרות ז, ז ד&quot;ה ונראה}} מסתפק בזה.}} וה&quot;ה בנתבשל יהיה מותר לאכול את החתיכות באופן שלא נימוחו כל אחת בפנ&quot;ע והרוטב בשישים.<br /> <br /> '''התוס' רי&quot;ד''' בבבא בתרא{{גמרא|בבא בתרא|לא|ב|לא, ב}}{{הערה|וכן מבואר בתשו' הרי&quot;ד {{מ|סי' א ד&quot;ה ועוד}}}} ו'''הר&quot;ש''' בטבול יום{{מ|פרק ב, ג}} ו'''רבינו ירוחם''' {{מ|נתיב טו, כט}} סוברים שאין דין ביטול כלל ואסור לאדם אחד לאכול את כל התערובות ואם אכל עבר באיסור גמור וחייב קרבן ו'''התוס'''' בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א ד&quot;ה בריה}} הסתפקו בזה ו'''הסמ&quot;ג'''{{מ|קמ&quot;א נג}} אוסר מדרבנן.<br /> <br /> '''הים של שלמה''' {{מ|סי' מז}} סובר שלאכול הכל בבת אחת, מותר מה שאין כן לבשל הכל יחד שאסור דחשיב כהוכר האיסור.<br /> <br /> '''ולהלכה:''' דעת '''הטור''' כהרא&quot;ש ובבישול מביא את דעת הרשב&quot;א והרא&quot;ש ו'''השו&quot;ע''' מכריע כהרשב&quot;א '''והרמ&quot;א''' מביא שבבישול במקום הפסד יש להקל כהרא&quot;ש ולכתחילה יש לנהוג כהרשב&quot;א ואף שלא יאכל אדם אחד את כל התערובת.<br /> <br /> === באיסורי הנאה, דבר שבמניין, וכדו' ===<br /> מצינו כמה אופנים שבהם לא אומרים ביטול ברוב, בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבואר שלא אמרינן ב'''איסור הנאה''' ו'''דבר שבמניין''', ובחולין מבואר {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} שלא נאמר ביטול '''בבריה''' וב'''חתיכה הראויה להתכבד''', עוד מבואר שם שבדבר שבמנין פליגי האם בעינן דבר שדרכו תמיד להמנות או סגי במה שיש אופנים שבהם מונים אותו כדי להחשיבו שלא יתבטל ברוב.<br /> ====באיסורי הנאה====<br /> {{להשלים}}<br /> בגמ' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבואר שבמשנה שמונה אופנים שבהם אפי' באלף לא בטיל לא מנינו חמץ בפסח אע&quot;ג שהוא אסור בהנאה היות ואין זה דבר שבמנין והתוס' שם מסתפק האם זה אומר שהתנא במשנה שם סובר שאיסורי הנאה שהם לא דבר במניין בטל ברוב. <br /> <br /> דעת '''רש&quot;י''' סובר שאסור באכילה ומותר בהנאה ומכל מקום צריך להוציא אחד מהתערובת ולהשליך לים<br /> <br /> '''הרי&quot;ף''' סובר שאסור בין בהנאה ובין באכילה<br /> <br /> '''הרא&quot;ש''' סובר שמותר בין בהנאה ובין באכילה<br /> <br /> '''בעבודה זרה:''' '''בר&quot;ן''' שם מבואר שכל הנידון שצריך דבר שבמניין או איסו&quot;ה איירי בשאר איסורים אבל בעבודה זרה משום חומרתו לא בטיל כלל אף שאין זה דבר שבמניין. אמנם מדייק '''ברש&quot;י''' שנראה שהבין שאף בעבודה זרה אם לא יהיה דבר שבמניין יתבטל ברוב.<br /> <br /> ====דבר שבמניין====<br /> {{להשלים}}<br /> '''את שדרכו או כל שדרכו:''' הגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מביאה מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש מתי נחשב דבר שבמנין ולא בטיל אם רק באופן שחשוב בכל מקום שדרכו תמיד להמנות וכך סבר ר&quot;י או גם אם רק פעמים מחשיבים אותו ומונים אותו סגי להחשיבו בתערובת מדין דבר שבמנין ולא בטל.<br /> <br /> '''אם רק בצירוף איסור הנאה:''' הגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבארת את המשנה שמונה אופנים שאפי' באלף לא בטיל ולא מונה חמץ בפסח או חתיכות נבילה משום שתנא דמתני' סבר שבעינן ב' תנאים 1. דבר שבמניין 2. איסור הנאה. ונחלקו הראשונים בהבנת הגמ' אם זה בלא זה בטל ברוב או שזה סברא מדוע התנא לא מנה את שאר האיסורים במשנה אך גם בשאר האיסורים שמתקיים בהם אחד התנאים לא בטל.<br /> <br /> דעת '''התוס'''' {{מ|שם}} שכל דבר שבמניין אינו בטיל אף שאינו אסור בהנאה אמנם דעת '''הר&quot;ן''' {{מ|שם}} שלתנא דמתני' אם אין איסור הנאה בטל ברוב.<br /> <br /> ====חתיכה הראויה להתכבד====<br /> {{להשלים}}<br /> בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מבארת את המשנה {{גמרא|חולין|צז|ב|צז, ב}} שלפני כן שחתיכות נבלה לא בטלים שמדובר ב'חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים' ובאופן כזה אנו לא דנים ביטול ברוב וזה גם אם אין זה מוגדר 'דבר שבמניין' חלק מהראשונים הבינו שמשנה זו חולקת על המשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שאומרת שדבר שבמניין לא מהני אלא באופן שאסור גם בהנאה{{הערה|ר&quot;ן בעבודה זרה שם}}.<br /> <br /> ====בריה====<br /> {{הפניה לערך מורחב|בריה}}<br /> <br /> === דבר שיש לו מתירין ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|דבר שיש לו מתירין}}<br /> <br /> === דברים הנבללים ===<br /> דנו הפוסקים בדברים יבשים שנבללים זה בזה כקמח בקמח אם חשיב כיבש ביבש שסגי חד בתרי או חשיב כלח בלח שבעי ביטול בשישים. ובאופן שזה רותח לכו&quot;ע חשיב כלח בלח ופליגי בצונן.{{הערה|ש&quot;ד בפמ&quot;ג ס&quot;ק ג}}<br /> <br /> דעת '''התרומן הדשן''' {{מ|סימן קיד}} ו'''הב&quot;ח''' דחשיב לח בלח וכן סברו גם '''הרשב&quot;א''' בחולין {{מ|חולין, ? , תשובה רפ&quot;ג}} '''התוס'''' בזבחים {{גמרא|זבחים|עג|א|עג, א}} ובמנחות {{גמרא|מנחות|כב|ב|כב, ב}} '''הפר&quot;ח''' '''הש&quot;ך''' וכן סבר גם '''המג&quot;א''' באורח חיים {{שוע|אורח חיים|תצח|תצח, כח}}<br /> <br /> אמנם דעת התוס' ביבמות{{גמרא|יבמות|פב|א|פב, א}} דדברים הנבללים כקמח בקמח לא חשיב לח בלח. וכן סבר גם הרמב&quot;ם {{מ|פי&quot;ג מתרומות}} ו'''הגהות מימוניות''' בשם '''הסמ&quot;ק''' {{מ|הובא בב&quot;י באו&quot;ח תנג}}.<br /> === בטומאה ===<br /> הגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} דנה באופן שבטלה טומאה בטהרה אם [[חוזר וניעור]] כשהתערב במין נוסף ולדעת רב ירמיה שגם באופן שהתערב במין אחר אומרים חוזר וניעור מבינה הגמ' ש'''טומאה כמאן דאיתא''' והיינו שאף שאמרינן ביטול ברוב מכל מקום עדיין דנים את הטומאה בתערובת והנפ&quot;מ היוצאת למעשה שבטומאת מגע אומרים בכל חתיכה וחתיכה שהיא מהרוב ולא נטמא מה שאין כן בטומאת משא שנושא את הכל התערובת והטומאה בכללם הדין הוא שנטמא. ויש לדון האם החילוק בין משא למגע הוא מדאורייתא או מדרבנן ומה יהיה הדין באופן שנושא רק חלק מהתערובת או באופן שנוגע בכל התערובת בזה אחר זה או בבת אחת.<br /> <br /> '''מדאו' או מדרבנן:''' בתוס' בבכורות {{מ|שם ד&quot;ה נבלה}} מבואר שזה מדרבנן, ובדעת '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|משכב ומושב|א|יד|משכב ומושב א, יד}} הוכיח שם ה'''משנה למלך''' שזה מדאורייתא וכך גם נראה בדעת '''הרא&quot;ש''' בחולין {{מ|פ&quot;ז סוף סימן לז}}{{הערה|כל דבריו שם הם מתשובת המהר&quot;ם מרוטנבורג אמנם הרא&quot;ש השמיט חלק מהדברים ובמהר&quot;ם נראה שזה מדרבנן}}<br /> <br /> '''בנוגע בהכל בבת אחת:''' פליגי הראשונים באופן זה, דעת '''התוס'''' בבכורות {{מ|שם}} בתי' א נטמא אמנם בתי' ב' סובר שבמגע איכא דין ביטול גם בכה&quot;ג וכן סבר גם '''המהר&quot;י קורקוס''' והובא ב'''כסף משנה''' {{רמבם|אבות הטומאה|א|ז|אבות הטומאה א, ז}} וכן גם ביאר ה'''שערי יושר''' {{מ|ז, ח}} בדעת '''הרא&quot;ש'''{{הערה|אמנם בש&quot;ז פ&quot;ז ביאר באופן אחר שבאמת אם נגע בהכל נטמא ואם נשא רק חלק מהתערובת טהור.}}.<br /> <br /> {{להשלים|פסקה=כן|סיבה= מה הדין בנושא חלק מהתערובת}}<br /> <br /> == באופני התערובת ==<br /> *'''תערובת בכמה מקומות:''' פליגי הפוסקים אם בעינן שהתערובת תהיה במקום אחד או אף בכמה מקומות, דעת '''הפמ&quot;ג''' ו'''החוות דעת''' {{מ|ביאורים קי, ג}} ו'''היד יהודה''' {{מ|הארוך קי, יא ד&quot;ה הנה}} שאף בתערובת בבית ובעליה או בכמה ארצות אמרינן חד בתרי בטיל. ו'''הבינת אדם''' {{מ|שער קבוע, ד}} ו'''השערי יושר''' {{מ|ג, ו ד&quot;ה ונראה}} פליגי שבעינן שהתערובת תהיה במקום אחד ודעת ה'''חלקת יואב''' {{מ|תנינא סי' טז}} שצריך שיהיה בעיר אחת.<br /> *'''בחתיכות של כמה אנשים''': בתערובת שאין הכל שייך לאדם אחד הסתפק בזה ה'''חקרי לב''' {{מ|ח&quot;א יו&quot;ד, צה}} וע&quot;ע בחידושי '''רבינו דוד''' {{מ|פסחים ל, א ד&quot;ה אי}}.<br /> *'''רוב מניין או רוב בניין:''' יש לדון מה הדין באופן שיש ב' חתיכות אחת גדולה ואחת קטנה אם אמרינן ביטול ברוב, או באופן שיש חתיכה גדולה וב' חתיכות קטנות שאין בהם כמות יותר מהגדולה. ה'''רשב&quot;א''' {{מ|שו&quot;ת ח&quot;א רעב ד&quot;ה מה}} סובר שבב' חתיכות אף באחת גדולה יותר חייב באשם תלוי ולא בטיל אלא בחד בתרי ואף שאינם שוות{{הערה|ובדבריו משמע שיש ביטול רק היות ואין אנו יודעים אם החתיכה הגדולה היא איסור או היתר ממילא הרי זה ספק אם אכל איסור. אמנם החזו&quot;א ביו&quot;ד סי' לז מבאר ברשב&quot;א שאי&quot;ז בטל וע&quot;ש}}. וכן כתב '''הש&quot;ך''' שחד בתרי בטיל ואף שאין רוב אלא בקטנים. ו'''הגליון מהרש&quot;א''' הביא שהסתפקו בדבריו אם בקטנים יש כמות יותר גדולה מהחתיכה הגדולה או שגם בצירוף שניהם אין רוב בכמות רק במניין. '''הפמ&quot;ג''' סובר שהקטנים גדולים מעט מהחתיכה הגדולה וסגי בהא, וכן הבינו '''המנחת כהן''' {{מ|ח&quot;א פ&quot;א ד&quot;ה ודע}} וכן הביא '''הפתחי תשובה''' בשם '''תשובת חינוך ב&quot;י''' {{מ|סימן פ}} שחולק שם על חכם אחד שהבין בדעת הש&quot;ך שמהני במנין אף שאין רוב בגודל, אמנם ה'''חזון איש''' {{מ|לז, כ}} הבין כדברי החכם שסגי במה שיש במנין רוב אף שהם קטנים מהגדולה. ודעת '''הכנסת הגדולה''' {{מ|קט, ה}} שבעינן גם רוב מניין וגם רוב בניין.<br /> *'''רוב או כפול:''' פליגי הפוסקים אם סגי במה שיש רוב היתר או בעינן שיהיה חד בתרי והיינו כפליים מהאיסור, דעת '''החינוך''' {{מ|תעב}} שבעינן כפל וכן הבין '''הסמ&quot;ג''' {{מ|לאוין עט לא, ב}} מאידך דעת '''הגר&quot;א''' ה'''פרי מגדים''' {{מ|בפתיחה לתערובות פ&quot;א ד&quot;ה ועיין}} '''הפר&quot;ח''' וה'''חות דעת''' שאין צריך אלא רובא וכן כתב '''הפרי תואר'''.<br /> *'''תערובת בבני אדם:''' נראה פשוט בדברי הפוסקים שלא שייך בזה ביטול. וכן מבואר ב'''פלתי''' {{מ|יו&quot;ד קי, ב}} ו'''בשדי חמד''' {{מ|ח&quot;ז בית, מח}}{{הערה|ובביאור הסברא יעויין בשערי יושר {{מ|ד, יא ד&quot;ה והנה}} ובקוב&quot;ש {{מ|חולין מב}}}} אמנם ה'''חתם סופר''' {{מ|בשו&quot;ת יו&quot;ד רט}} הבין מדברי '''הריב&quot;ש''' {{מ|בשו&quot;ת רצד}} שיש ביטול בבני אדם ו'''הדעת תורה''' {{מ|יו&quot;ד מא, יד}} חלק עליו בהבנת הריב&quot;ש.<br /> *'''בספק שאינו מחמת התערובת:''' כגון שהיה ספק על כל חתיכה בפני עצמה עוד לפני ההתערבות, דעת ה'''חוות דעת''' {{מ|קא, ה}} דלא שייך ביטול, מאידך ה'''בית אפריים''' {{מ|יו&quot;ד, ע}} וה'''שערי יושר''' {{מ|ש&quot;ג פ&quot;ה}} הוכיחו מ'''הש&quot;ך''' {{הערה|מהש&quot;ך ביו&quot;ד קה, ל והש&quot;י הוכיח מקט, ח}} דמהני ביה ביטול וכן סברו גם ה'''אבני נזר''' {{מ|יו&quot;ד תט בהגה&quot;ה}} וב'''יד יהודה''' {{מ|ס&quot;ט סקס&quot;ג, ב}} שהוכיחו מ'''הפמ&quot;ג''' {{הערה|ביו&quot;ד מא שפ&quot;ד א ובשער התערובת א, א ומסי' קי, שפ&quot;ד סקי&quot;ד סוף החקירה הראשונה.}} כך.<br /> ==נדונים להרחבה==<br /> *לא נודע התערובת, ומי בעינן שידע מהתערובת<br /> *הוכר האיסור ואם מהני למפרע.<br /> *תערובת בכלים<br /> *אם צריך לזרוק אחד מהתערובת<br /> *נתווסף עוד איסור, ראה ב[[חוזר וניעור]].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תערובות]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קט]]</div>

מוטל'ה