https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97?feed=atom 2026-06-21T05:09:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=21367&oldid=prev 2025-03-19T21:23:29Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סיכום מחלוקת הראשונים: </span> כנדצ&#039;&#039;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:23, 20 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סיכום מחלוקת הראשונים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סיכום מחלוקת הראשונים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא דעת הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש, ור&quot;י אבן גיאות שיש איסור לאו באכילת חמץ מחצות והלאה. לפי הרמב&quot;ן, הראב&quot;ד, רבנו תם, בעל העיטור, וכ&quot;נ דעת רש&quot;י אין איסור תורה אלא מצות עשה דהשבתה ואיסור דרבנן. לפי בעה&quot;מ (וכן דעת ר&quot;י אליבא דר' שמעון, אך לא בהכרח שסובר כן להלכה) אין לא איסור תורה ולא איסור דרבנן אלא מותר לאכול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהינות </del>מהחמץ בערב פסח אחר חצות, רק עדיף לכתחילה להשביתו קודם לכן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא דעת הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש, ור&quot;י אבן גיאות שיש איסור לאו באכילת חמץ מחצות והלאה. לפי הרמב&quot;ן, הראב&quot;ד, רבנו תם, בעל העיטור, וכ&quot;נ דעת רש&quot;י אין איסור תורה אלא מצות עשה דהשבתה ואיסור דרבנן. לפי בעה&quot;מ (וכן דעת ר&quot;י אליבא דר' שמעון, אך לא בהכרח שסובר כן להלכה) אין לא איסור תורה ולא איסור דרבנן אלא מותר לאכול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וליהנות </ins>מהחמץ בערב פסח אחר חצות, רק עדיף לכתחילה להשביתו קודם לכן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טור ושלחן ערוך ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טור ושלחן ערוך ==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=21366&oldid=prev 2025-03-19T21:15:13Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם: </span> כנדצ&#039;&#039;ל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:15, 20 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב&quot;ם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב&quot;ם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי רש&quot;י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. דברי הרמב&quot;ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. וכן כתבו המפרשים בדעתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי רש&quot;י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. דברי הרמב&quot;ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. וכן כתבו המפרשים בדעתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה, ונמצא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמחילת </del>שעה שישית אסור החמץ באכילה ובהנאה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה, ונמצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמתחילת </ins>שעה שישית אסור החמץ באכילה ובהנאה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;דברים אלו מפורשים גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). ויש להעיר שהרמב&quot;ם הזכיר בדבריו מקור רק לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;דברים אלו מפורשים גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). ויש להעיר שהרמב&quot;ם הזכיר בדבריו מקור רק לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=20697&oldid=prev 2024-04-28T06:15:54Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">איסור הנאה מחמץ בערב פסח</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:15, 28 באפריל 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן&lt;ref&gt;רש&quot;י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.&lt;/ref&gt;, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן&lt;ref&gt;רש&quot;י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.&lt;/ref&gt;, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שזה דבר פשוט שאין המשנה צריכה לאומרו</ins>, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מגמרא זו מבואר שהאיסור משעה שישית והלאה, אינו רק איסור אכילה אלא גם איסור הנאה. ויש לעיין האם הכוונה למצוות ההשבתה שגורמת ממילא לאיסור הנאה, או שהכוונה לאיסור הלאו שכולל הוא גם איסור הנאה. וייתכן שתלוי הדבר בדעות התנאים שהובאו למעלה. בשאלה זו נחלקו הראשונים כפי שיבואר להלן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מגמרא זו מבואר שהאיסור משעה שישית והלאה, אינו רק איסור אכילה אלא גם איסור הנאה. ויש לעיין האם הכוונה למצוות ההשבתה שגורמת ממילא לאיסור הנאה, או שהכוונה לאיסור הלאו שכולל הוא גם איסור הנאה. וייתכן שתלוי הדבר בדעות התנאים שהובאו למעלה. בשאלה זו נחלקו הראשונים כפי שיבואר להלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד).</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15094&oldid=prev 2020-04-16T07:27:39Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת התוספות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:27, 16 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת התוספות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת התוספות ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד&quot;ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש&quot;י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש&quot;י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות שאומרת 'שעה שישית ולמעלה' וכוונתה לסוף שעה שישית. לכן מפרש ר&quot;ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ&quot;מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד&quot;ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש&quot;י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש&quot;י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות שאומרת 'שעה שישית ולמעלה' וכוונתה לסוף שעה שישית. לכן מפרש ר&quot;ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ&quot;מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי תוספות אלו עולים בקנה אחד עם דבריהם להלן (כח ב ד"ה ר' שמעון) שם הם כותבים שלר' שמעון הגם שאין איסור לאו, מכל מקום מודה הוא שאסור באכילה משש שעות ולמעלה, שהרי משנה מפורשת שצריך לשרוף בתחילת שש תרומה טהורה, והרי לא היה מותר לשורפה אם מותרת היא עדיין באכילה. אמנם אף שאסור באכילה מותר בהנאה לר' שמעון, שהרי אמרה הגמרא שהמשנה האומרת שמשעה שאסור באכילה אסור בהנאה היא אליבא דתנא קמא, מכלל דלר' שמעון שאף בשעה שאסור באכילה מותר בהנאה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ולענין מקור האיסור כותבים התוספות שלומד זאת ר' שמעון ממצוות 'תשביתו' שיש להשביתו שלא בדרך אכילתו. ואמנם אם משביתו בדרך הנאה שאינה אכילה, כגון שמסיק את החמץ תחת תבשילו, מותר אם עושה כן עד שעה שישית, אך אם עושה כן לאט לאט עד הלילה אסור, גזירה שמא יאכלנו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת בעל המאור ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת בעל המאור ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15093&oldid=prev 2020-04-16T07:11:43Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 16 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב&quot;ם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב&quot;ם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי רש&quot;י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. דברי הרמב&quot;ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. נמצא </del>שמחילת שעה שישית אסור החמץ באכילה ובהנאה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן פירש הוא את דעתו זו </del>גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי רש&quot;י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. דברי הרמב&quot;ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כתבו המפרשים בדעתו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;יש </del>להעיר שהרמב&quot;ם הזכיר מקור לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ונמצא </ins>שמחילת שעה שישית אסור החמץ באכילה ובהנאה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;דברים אלו מפורשים </ins>גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש </ins>להעיר שהרמב&quot;ם הזכיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדבריו </ins>מקור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק </ins>לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי הרמב&quot;ם יש לשער שסובר הוא שלר' שמעון אין איסור אכילת חמץ כלל בערב פסח אלא רק מצוות עשה של השבתה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת התוספות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת התוספות ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15092&oldid=prev 2020-04-16T07:07:31Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">איסור הנאה מחמץ בערב פסח</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:07, 16 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן&lt;ref&gt;רש&quot;י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.&lt;/ref&gt;, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן&lt;ref&gt;רש&quot;י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.&lt;/ref&gt;, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מגמרא זו מבואר שהאיסור משעה שישית והלאה, אינו רק איסור אכילה אלא גם איסור הנאה. ויש לעיין האם הכוונה למצוות ההשבתה שגורמת ממילא לאיסור הנאה, או שהכוונה לאיסור הלאו שכולל הוא גם איסור הנאה. וייתכן שתלוי הדבר בדעות התנאים שהובאו למעלה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשאלות אלו </del>נחלקו הראשונים כפי שיבואר להלן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מגמרא זו מבואר שהאיסור משעה שישית והלאה, אינו רק איסור אכילה אלא גם איסור הנאה. ויש לעיין האם הכוונה למצוות ההשבתה שגורמת ממילא לאיסור הנאה, או שהכוונה לאיסור הלאו שכולל הוא גם איסור הנאה. וייתכן שתלוי הדבר בדעות התנאים שהובאו למעלה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשאלה זו </ins>נחלקו הראשונים כפי שיבואר להלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15091&oldid=prev 2020-04-13T21:35:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחלוקת התנאים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:35, 14 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק &quot;מצות יאכל את שבעת הימים&quot; ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה&lt;ref&gt;במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק &quot;מצות יאכל את שבעת הימים&quot; ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה&lt;ref&gt;במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.&lt;/ref&gt;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאו </del>של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ירושלמי''' (פסחים א ד) מובאת הדעה שאין איסור תורה מחצות יום י&quot;ד בשם ר' מאיר, ושם מסביר זאת מהפסוק 'אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם', שהיום הראשון הוא חמישה עשר, ו'אך' בא לרבות רק שעה לפני שקיעת החמה שצריך לבערנו. כלומר איסור האכילה מתחיל רק משקיעת החמה של ט&quot;ו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה </ins>של אכילת חמץ בערב פסח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או לא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מצות עשה של השבתת חמץ ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מצות עשה של השבתת חמץ ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15090&oldid=prev 2020-04-13T21:27:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:27, 14 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י&quot;ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו&lt;ref&gt;ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י&quot;ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו&lt;ref&gt;ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: &quot;לא יאכל חמץ&quot;, &quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;. ואחד בפרשת ראה: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]&lt;ref&gt;לא מבואר בגמרא להדיא מאיזה פסוק מבין השלושה לומד ר' יהודה לחמץ קודם זמנו, אך ב'''ספרי''' (ראה קל) מפורש שהכוונה לפסוק: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: &quot;לא יאכל חמץ&quot;, &quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;. ואחד בפרשת ראה: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]&lt;ref&gt;לא מבואר בגמרא להדיא מאיזה פסוק מבין השלושה לומד ר' יהודה לחמץ קודם זמנו, אך ב'''ספרי''' (ראה קל) מפורש שהכוונה לפסוק: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו, שהרי מהפסוק &quot;לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot; אנו לומדים שאיסור חמץ הוא רק בזמן אכילת מצה. לכן מסביר ר' שמעון שהפסוק &quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot; בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר, והפסוק: &quot;לא יאכל חמץ&quot; בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו, שהרי מהפסוק &quot;לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot; אנו לומדים שאיסור חמץ הוא רק בזמן אכילת מצה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;כן מפורש גם ב'''ספרי''' (ראה קל) שכל שישנו בקום אכול מצה הרי הוא בבל תאכל חמץ וכל שאינו בקום אכול מצה (כלומר קודם זמנו ואחר זמנו), אינו בבל תאכל חמץ. אבל ה'''תוספות''' (ד&quot;ה אם כן) מפרשים בשם רשב&quot;א באופן אחר, שהמילה 'עליו' מתייחסת לקרבן פסח, שכשם ש'שבעת ימים תאכל עליו מצות' הכוונה לקרבן הפסח שיש לאכלו עם מצות, כך הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ' הכוונה לזמן אכילת קרבן פסח, וממילא אין ללמוד מזה לקודם זמנו.&lt;/ref&gt;</ins>. לכן מסביר ר' שמעון שהפסוק &quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot; בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר, והפסוק: &quot;לא יאכל חמץ&quot; בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק &quot;מצות יאכל את שבעת הימים&quot; ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה&lt;ref&gt;במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק &quot;מצות יאכל את שבעת הימים&quot; ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה&lt;ref&gt;במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.&lt;/ref&gt;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מצות עשה של השבתת חמץ ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מצות עשה של השבתת חמץ ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15089&oldid=prev 2020-04-13T16:47:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:47, 13 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים א ד|פסחים ד ב, כח ב||חמץ ומצה א ח|אורח חיים תמג א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים א ד|פסחים ד ב, כח ב||חמץ ומצה א ח|אורח חיים תמג א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדר איסור אכילה והנאה מחמץ בערב פסח, וזמן התחלתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדר איסור אכילה והנאה מחמץ בערב פסח, וזמן התחלתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקורות בגמרא </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סוגיות התלמוד </ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מחלוקת התנאים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מחלוקת התנאים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י&quot;ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו&lt;ref&gt;ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י&quot;ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו&lt;ref&gt;ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: &quot;לא יאכל חמץ&quot;, &quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;. ואחד בפרשת ראה: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]&lt;ref&gt;ב'''ספרי''' (ראה קל) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר שהלימוד של חמץ קודם זמנו לומד ר' יהודה מהפסוק</del>: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: &quot;לא יאכל חמץ&quot;, &quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;. ואחד בפרשת ראה: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]&lt;ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא מבואר בגמרא להדיא מאיזה פסוק מבין השלושה לומד ר' יהודה לחמץ קודם זמנו, אך </ins>ב'''ספרי''' (ראה קל) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפורש שהכוונה לפסוק</ins>: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואילו הפסוק </del>&quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot; בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>והפסוק: &quot;לא יאכל חמץ&quot; בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שהרי מהפסוק &quot;לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot; אנו לומדים שאיסור חמץ הוא רק בזמן אכילת מצה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן מסביר ר' שמעון שהפסוק </ins>&quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot; בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>והפסוק: &quot;לא יאכל חמץ&quot; בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מכילתא דרבי ישמעאל''' (בא פסחא יז) מובא מקור אחר לאיסור משש שעות ולמעלה, מהפסוק &quot;מצות יאכל את שבעת הימים&quot; ללמד שהוא אסור משש שעות ולמעלה&lt;ref&gt;במכילתא לא מוסבר אופן הלימוד מהפסוק, והמפרשים מבארים שהוא ריבוי מהמילה 'את'.&lt;/ref&gt;. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=15082&oldid=prev 2020-04-06T23:06:04Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">המקורות בגמרא</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:06, 7 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מחלוקת התנאים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מחלוקת התנאים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י&quot;ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו&lt;ref&gt;ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ברייתא''' בגמרא (פסחים כח א) מובאות שתי דעות תנאים לענין איסור אכילת חמץ בערב פסח. דעת ר' יהודה שלפני זמנו, כלומר ביום י&quot;ד משש שעות ולמעלה ועד הערב עובר עליו בלאו, אך אין בו כרת באכילתו. דעת ר' שמעון לעומת זאת, שלפני זמנו אינו עובר עליו בלא כלום, כלומר אין בו לא כרת ולא לאו&lt;ref&gt;ב'''תוספתא''' (א ז) מובאת דעה זו בשם חכמים האומרים שכל שאין בו כרת אין בו לא תעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: &quot;לא יאכל חמץ&quot;, &quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;. ואחד בפרשת ראה: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבאר ר' יהודה את טעמו, שישנם שלושה פסוקים שונים האוסרים אכילת חמץ, שנים בפרשת בא: &quot;לא יאכל חמץ&quot;, &quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;. ואחד בפרשת ראה: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;. ובאה התורה ללמד בזה שלושה איסורים שונים - איסור אחד לפני זמנו, כלומר בערב פסח משעה שישית והלאה, איסור אחד לשבעת ימי הפסח עצמו, ואיסור אחד לאחרי פסח ב[[חמץ שעבר עליו הפסח]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;ב'''ספרי''' (ראה קל) מבואר שהלימוד של חמץ קודם זמנו לומד ר' יהודה מהפסוק: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;.&lt;/ref&gt;</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו. ואילו הפסוק &quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot; בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר. והפסוק: &quot;לא יאכל חמץ&quot; בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ר' שמעון חולק וסובר שמבחינת זמן יש כאן רק איסור אחד שהוא תוך זמנו, כלומר בימי הפסח עצמו. ואילו הפסוק &quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot; בא לרבות שנתחמץ מחמת דבר אחר. והפסוק: &quot;לא יאכל חמץ&quot; בא ללמד שפסח מצרים לא נהג בו איסור חמץ אלא יום אחד בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;נמצא על כל פנים שישנה מחלוקת תנאים האם יש איסור לאו של אכילת חמץ בערב פסח.</div></td></tr> </table>

א.א