https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA?feed=atom 2026-07-22T18:22:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=20750&oldid=prev 2024-11-21T19:25:19Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:25, 21 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שביעית ד' ו'|מועד קטן ג' א'|שביעית ב' ג'|שמיטה ויובל א' י'|}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שביעית ד' ו'|מועד קטן ג' א'|שביעית ב' ג'|שמיטה ויובל א' י'|}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי, &quot;מקיימות&quot; אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות. מלאכות לאוקמי הן מלאכות ששומרות על המצב הקים של האילן (או מרפאות את האילן מפגיעה מסוימת שספג) ואילו מלאכות לאברויי הנן מלאכות שמשביחות את האילן ומשפרות את מצבו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי, &quot;מקיימות&quot; אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות. מלאכות לאוקמי הן מלאכות ששומרות על המצב הקים של האילן (או מרפאות את האילן מפגיעה מסוימת שספג) ואילו מלאכות לאברויי הנן מלאכות שמשביחות את האילן ומשפרות את מצבו.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18868&oldid=prev 2021-12-07T09:33:20Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:33, 7 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אפשר לראות את שאלת אוקמי פירא בתור מקרה בוחן למהות השביעית, האם השביעית היא שביתה ממלאכה או הפקר הפירות. האם החלק המרכזי הוא תשמטנה ונטשתה / שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, כשם שעולה מדברי ה'''מכילתא דר&quot;י''' (משפטים - מסכתא דכספא כ) המתארים שמיטה והתרחקות מהשדה גם על חשבון פגיעה באכילת העניים ובנגישות שלהם לפירות - המטרה היא ניתוק של הבעלות, שביתה והפקר, ולכן אין באפשרות הבעלים לדאוג ולקים את הפירות גם אם כוונותיו הן לפעול לרווחת העניים. או שמא החלק המרכזי הוא &quot;וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ&quot; ('''ויקרא''' כ&quot;ה), אולי כשם שהרמב&quot;ן (השגות לספר המצוות לרמב&quot;ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב&quot;ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל&quot;ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק). אפשר לצייר את השאלה בלשון אחרת: האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אפשר לראות את שאלת אוקמי פירא בתור מקרה בוחן למהות השביעית, האם השביעית היא שביתה ממלאכה או הפקר הפירות. האם החלק המרכזי הוא תשמטנה ונטשתה / שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, כשם שעולה מדברי ה'''מכילתא דר&quot;י''' (משפטים - מסכתא דכספא כ) המתארים שמיטה והתרחקות מהשדה גם על חשבון פגיעה באכילת העניים ובנגישות שלהם לפירות - המטרה היא ניתוק של הבעלות, שביתה והפקר, ולכן אין באפשרות הבעלים לדאוג ולקים את הפירות גם אם כוונותיו הן לפעול לרווחת העניים. או שמא החלק המרכזי הוא &quot;וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ&quot; ('''ויקרא''' כ&quot;ה), אולי כשם שהרמב&quot;ן (השגות לספר המצוות לרמב&quot;ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב&quot;ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל&quot;ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק). אפשר לצייר את השאלה בלשון אחרת: האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלה נוספת שעומדת ברקע ההסתכלות על הפירות היא האם הפירות מופקרים מאליהם או שיש צורך שהבעלים יפקיר את הפירות בעצמו וכך שואל המנ"ח (מצווה פ"ד), ולכאורה אפשר להבין שה'''מהרי"ט''' (א' מ"ב) הבין שאין צורך בהפקרה אקטיבית של הבעלים והפירות מופקרים ממילא כהפקעת מלך [ולכן הוא יתיר לאכול מהפירות גם אם הבעלים לא הפקירום] ואילו ה'''בית יוסף''' (אבקת רוכל כ"ג) כנראה סובר שהפירות לא מופקרים עד שהבעלים לא יפקירם בעצמו [ולכן הוא יאסור לאכול מהפירות כל עוד הבעלים לא הפקירום]. אפשר להציע שהמחלוקת בסוגיה הזו בתפקיד האדם ביחס לפירות שדהו בשביעית קשורה למתח בין פעולת האדם הנדרשת ליצירת השביעית - השביתה ממלאכה והפקר הפירות האקטיבי, מול השלכת הכוח והפעולה מן האדם והלאה כך שאפילו הפקר הפירות לא נעשה על ידו משום שהוא לא בעל הפירות כלל. לפי הצעה זו אולי אפשר להוסיף את סברת המהרי"ט למי שאומר שהבעלים לא רשאים לדאוג לקיום הפירות בשביעית.&lt;br></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך הבנה זו של שורש המחלוקת, ננסה להבין את הדעות השונות בשאלת היתר קיום הפירות&lt;br&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך הבנה זו של שורש המחלוקת, ננסה להבין את הדעות השונות בשאלת היתר קיום הפירות&lt;br&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18867&oldid=prev 2021-12-07T08:57:39Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:57, 7 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה הראשונית חיובית - מה ההבדל בין עשיית מלאכה לשם הפירות ועשיית מלאכות לשם האילן? אם פעולות לקיום האילן לא נחשבות מלאכה מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות תחשבנה מלאכה? אם פעולות לקיום האילן מותרות משום פסידא מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות לא תותרנה משום פסידא?  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה הראשונית חיובית - מה ההבדל בין עשיית מלאכה לשם הפירות ועשיית מלאכות לשם האילן? אם פעולות לקיום האילן לא נחשבות מלאכה מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות תחשבנה מלאכה? אם פעולות לקיום האילן מותרות משום פסידא מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות לא תותרנה משום פסידא? <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השאלה האם מותר לעמול לשם קיום פירות </del>השביעית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תתקשר לשאלות במהות השביעית - </del>האם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מטרת </del>השביעית היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמיטה </del>ממלאכה או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכילת </del>הפירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? </del>האם הפירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיקר מיועדים לאכילת העניים?&lt;ref&gt;</del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב&quot;ן</del>''' (השגות לספר המצוות לרמב&quot;ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב&quot;ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל&quot;ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק).&lt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/ref</del>&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד </del>ובדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים </del>אין כמעט התיחסות לסוגיה זו, אלא רק ראיות אפשריות לדעות השונות במחלוקת. ה'''בבלי''' (עבודה זרה, נ' ב') מתאר ש&quot;פטומי פירא&quot; אסור - אסור לשפר ולהרוויח את הפירות, הגמרא יכולה להיות מובנת בשתי דרכים - האיסור הוא משום שמדובר בפיטום, אבל קיום הפרי מותר וכך הבין '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, עמ' כג), אך אפשר גם להבין שהיסוד האוסר את פיטום הפירות הוא העובדה שמדובר בפירות ולא בעץ עצמו. הרמב&quot;ם (שמיטה ויובל, א' י') מתאר עיסוק בעץ - חשש שמא ימותו העצים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפשר לראות את שאלת אוקמי פירא בתור מקרה בוחן למהות </ins>השביעית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>האם השביעית היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שביתה </ins>ממלאכה או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפקר </ins>הפירות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>האם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החלק המרכזי הוא תשמטנה ונטשתה / שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, כשם שעולה מדברי ה'''מכילתא דר&quot;י''' (משפטים - מסכתא דכספא כ) המתארים שמיטה והתרחקות מהשדה גם על חשבון פגיעה באכילת העניים ובנגישות שלהם לפירות - המטרה היא ניתוק של הבעלות, שביתה והפקר, ולכן אין באפשרות הבעלים לדאוג ולקים את </ins>הפירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם אם כוונותיו הן לפעול לרווחת העניים. </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמא החלק המרכזי הוא &quot;וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ&quot; (</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויקרא</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ&quot;ה), אולי כשם שהרמב&quot;ן </ins>(השגות לספר המצוות לרמב&quot;ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב&quot;ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל&quot;ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפשר לצייר את השאלה בלשון אחרת: האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?</ins>&lt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">br&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך הבנה זו של שורש המחלוקת, ננסה להבין את הדעות השונות בשאלת היתר קיום הפירות&lt;br</ins>&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''משנה'''</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''תלמוד''' </ins>ובדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ראשונים''' </ins>אין כמעט התיחסות לסוגיה זו, אלא רק ראיות אפשריות לדעות השונות במחלוקת. ה'''בבלי''' (עבודה זרה, נ' ב') מתאר ש&quot;פטומי פירא&quot; אסור - אסור לשפר ולהרוויח את הפירות, הגמרא יכולה להיות מובנת בשתי דרכים - האיסור הוא משום שמדובר בפיטום, אבל קיום הפרי מותר וכך הבין '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, עמ' כג), אך אפשר גם להבין שהיסוד האוסר את פיטום הפירות הוא העובדה שמדובר בפירות ולא בעץ עצמו. הרמב&quot;ם (שמיטה ויובל, א' י') מתאר עיסוק בעץ - חשש שמא ימותו העצים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעות האחרונים בשאלת היתר קיום הפירות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעות האחרונים בשאלת היתר קיום הפירות ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אוקמי פירי אסור ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אוקמי פירי אסור ====</div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18859&oldid=prev 2021-12-07T08:37:35Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אוקמי פירי מותר</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:37, 7 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אוקמי פירי מותר ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אוקמי פירי מותר ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה ד' ב', והערה 5,6) מסביר שההיתר לקיום האילן הוא היתר גם לקיום הפירות, ובשיטה הזו הלך גם ה'''חזון איש''' (כ&quot;א י&quot;ד) שהתיר את המלאכות לקיום הפירות ומדייק ברמב&quot;ם שאם הוא התיר הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלל </del>הנראה התיר קיום פירות כי היתר קיום העצים לא צריך לימוד - היאך אפשר שכל עצי הארץ ימותו, הרי נטיעת עצים חדשים תדרוש ספירה מחודשת של שנות הערלה ובמשך מספר שנים לא יהיה שום פרי לארץ. '''הרב ניסים קרליץ''' (חוט השני, שמיטה ויובל א' ה') מתיר לקים את הפירות בשביעית משום שהפירות הם מימוש האילן, וכל היתר לדאוג לאילן מתבסס על היתר לדאוג להוצאת הפירות. המהרי&quot;ל דיסקין (קונטרס אחרון, ה', רנ&quot;ט) מתיר את המלאכות לשם קיום הפירות משום שהפירות מיועדים לאכילת כלל ישראל ומותר לדאוג להם לשם עם ישראל.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה ד' ב', והערה 5,6) מסביר שההיתר לקיום האילן הוא היתר גם לקיום הפירות, ובשיטה הזו הלך גם ה'''חזון איש''' (כ&quot;א י&quot;ד) שהתיר את המלאכות לקיום הפירות ומדייק ברמב&quot;ם שאם הוא התיר הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ככל </ins>הנראה התיר קיום פירות כי היתר קיום העצים לא צריך לימוד - היאך אפשר שכל עצי הארץ ימותו, הרי נטיעת עצים חדשים תדרוש ספירה מחודשת של שנות הערלה ובמשך מספר שנים לא יהיה שום פרי לארץ. '''הרב ניסים קרליץ''' (חוט השני, שמיטה ויובל א' ה') מתיר לקים את הפירות בשביעית משום שהפירות הם מימוש האילן, וכל היתר לדאוג לאילן מתבסס על היתר לדאוג להוצאת הפירות. המהרי&quot;ל דיסקין (קונטרס אחרון, ה', רנ&quot;ט) מתיר את המלאכות לשם קיום הפירות משום שהפירות מיועדים לאכילת כלל ישראל ומותר לדאוג להם לשם עם ישראל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב שאול ישראלי''' (חוות בנימין, ג' צ&quot;ח) מדגיש שאפשר לעשות את המלאכות רק על פירות שכבר יצאו ולא על פירות שעוד לא קיימים. הוא מתיר עבודות שקשורות לאוקמי פירא שנעשות על ידי שלוחי בית דין כאשר ברור לכל שהפירות הם הפקר (כי החשש והסיבה לאסור עבודה בפירות היא העובדה שהפירות הם הפקר ועל ידי העבודה האדם מציב בעלות, אם כן יש חובה בשינוי בעשיית המלאכה מהעשייה בשאר השנים, אבל המלאכה לא נאסרת מצד עצמה אלא רק כשהבעלים דואג לפירות כבכל שנה, משא&quot;כ כשהפירות הפקר והפועל הוא שליח ב&quot;ד).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב שאול ישראלי''' (חוות בנימין, ג' צ&quot;ח) מדגיש שאפשר לעשות את המלאכות רק על פירות שכבר יצאו ולא על פירות שעוד לא קיימים. הוא מתיר עבודות שקשורות לאוקמי פירא שנעשות על ידי שלוחי בית דין כאשר ברור לכל שהפירות הם הפקר (כי החשש והסיבה לאסור עבודה בפירות היא העובדה שהפירות הם הפקר ועל ידי העבודה האדם מציב בעלות, אם כן יש חובה בשינוי בעשיית המלאכה מהעשייה בשאר השנים, אבל המלאכה לא נאסרת מצד עצמה אלא רק כשהבעלים דואג לפירות כבכל שנה, משא&quot;כ כשהפירות הפקר והפועל הוא שליח ב&quot;ד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18514&oldid=prev 2021-11-28T13:55:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 28 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות בתלמוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות בתלמוד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספרא והמכילתא </del>דרשב&quot;י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[להפנות בצורה מדויקת</del>]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[ה'''ספרא''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהר א עד פרק א) וה'''מכילתא </ins>דרשב&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ)</ins>] שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תלמוד''' (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תלמוד''' (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך ב'''תלמוד''' (ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך ב'''תלמוד''' (ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית.</div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18355&oldid=prev 2021-11-24T11:12:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:12, 24 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אוקמי משום הפסד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אוקמי משום הפסד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד&lt;ref&gt; למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.&lt;/ref&gt;) אך לא במלאכות מדאורייתא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד&lt;ref&gt; למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.&lt;/ref&gt;) אך לא במלאכות מדאורייתא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש&quot;י'''&lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[ טקסט הקישור], </del>מקובל לראות את פירוש רש&quot;י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.&lt;/ref&gt; (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש&quot;י'''&lt;ref&gt;מקובל לראות את פירוש רש&quot;י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.&lt;/ref&gt; (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתאר (שמיטה ויובל, א' ח'-י') שהתירו כל המלאכות הללו מפני החשש שמא יפסדו האילנות,  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתאר (שמיטה ויובל, א' ח'-י') שהתירו כל המלאכות הללו מפני החשש שמא יפסדו האילנות,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18354&oldid=prev 2021-11-24T11:08:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:08, 24 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא&quot;כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא&quot;כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) בשביעית, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב&quot;ם''' (שם) וה'''ריטב&quot;א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא&quot;כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב&quot;ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) בשביעית, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב&quot;ם''' (שם) וה'''ריטב&quot;א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא&quot;כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב&quot;ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האחרונים בסוגית אוקמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירא </del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האחרונים בסוגית אוקמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדאורייתא </ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט&quot;ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י&quot;א), הולך בשיטת הרמב&quot;ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)&lt;ref&gt;יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס&quot;ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.&lt;/ref&gt;. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש&quot;ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח')<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט&quot;ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י&quot;א), הולך בשיטת הרמב&quot;ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)&lt;ref&gt;יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס&quot;ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.&lt;/ref&gt;. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש&quot;ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח') <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''מהרי&quot;ט''' (ב', יורה דעה, נ&quot;ב)</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונית חיובית - מה ההבדל בין עשיית מלאכה לשם הפירות ועשיית מלאכות לשם האילן? אם פעולות לקיום האילן לא נחשבות מלאכה מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות תחשבנה מלאכה? אם פעולות לקיום האילן מותרות משום פסידא מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות לא תותרנה משום פסידא? </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השאלה האם מותר לעמול לשם קיום פירות השביעית תתקשר לשאלות במהות השביעית - האם מטרת השביעית היא השמיטה ממלאכה או אכילת הפירות? האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?&lt;ref&gt;'''הרמב&quot;ן''' (השגות לספר המצוות לרמב&quot;ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב&quot;ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל&quot;ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק).&lt;/ref&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה, בתלמוד ובדברי הראשונים אין כמעט התיחסות לסוגיה זו, אלא רק ראיות אפשריות לדעות השונות במחלוקת. ה'''בבלי''' (עבודה זרה, נ' ב') מתאר ש&quot;פטומי פירא&quot; אסור - אסור לשפר ולהרוויח את הפירות, הגמרא יכולה להיות מובנת בשתי דרכים - האיסור הוא משום שמדובר בפיטום, אבל קיום הפרי מותר וכך הבין '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, עמ' כג), אך אפשר גם להבין שהיסוד האוסר את פיטום הפירות הוא העובדה שמדובר בפירות ולא בעץ עצמו. הרמב&quot;ם (שמיטה ויובל, א' י') מתאר עיסוק בעץ - חשש שמא ימותו העצים. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== דעות האחרונים בשאלת היתר קיום הפירות ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== אוקמי פירי אסור ====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב קוק (שבת הארץ א' ה') מתאר את הפסידא כדין סובייקטיבי - יש היתר לדאגה לפירות רק אם הפועל הוא בעל הפירות, וכך (שם ט&quot;ו) הוא אוסר לעשות מלאכה למען פירות השביעית אלא רק למען פירות השנים השישית והשמינית בנוסף '''הרב קוק''' (שם, קונטרס אחרון, י') מחלק בין תולעים שגורמות נזק לפירות ותולעים שגורמות נזק לעץ (שרק בהן אפשר לפגוע). הרב קוק מדגיש את מעמד פירות השביעית כפירות הפקר ואת העבודה בהם כפגיעה בהפקר הפירות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== אוקמי פירי מותר ====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה ד' ב', והערה 5,6) מסביר שההיתר לקיום האילן הוא היתר גם לקיום הפירות, ובשיטה הזו הלך גם ה'''חזון איש''' (כ&quot;א י&quot;ד) שהתיר את המלאכות לקיום הפירות ומדייק ברמב&quot;ם שאם הוא התיר הוא כלל הנראה התיר קיום פירות כי היתר קיום העצים לא צריך לימוד - היאך אפשר שכל עצי הארץ ימותו, הרי נטיעת עצים חדשים תדרוש ספירה מחודשת של שנות הערלה ובמשך מספר שנים לא יהיה שום פרי לארץ. '''הרב ניסים קרליץ''' (חוט השני, שמיטה ויובל א' ה') מתיר לקים את הפירות בשביעית משום שהפירות הם מימוש האילן, וכל היתר לדאוג לאילן מתבסס על היתר לדאוג להוצאת הפירות. המהרי&quot;ל דיסקין (קונטרס אחרון, ה', רנ&quot;ט) מתיר את המלאכות לשם קיום הפירות משום שהפירות מיועדים לאכילת כלל ישראל ומותר לדאוג להם לשם עם ישראל. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הרב שאול ישראלי''' (חוות בנימין, ג' צ&quot;ח) מדגיש שאפשר לעשות את המלאכות רק על פירות שכבר יצאו ולא על פירות שעוד לא קיימים. הוא מתיר עבודות שקשורות לאוקמי פירא שנעשות על ידי שלוחי בית דין כאשר ברור לכל שהפירות הם הפקר (כי החשש והסיבה לאסור עבודה בפירות היא העובדה שהפירות הם הפקר ועל ידי העבודה האדם מציב בעלות, אם כן יש חובה בשינוי בעשיית המלאכה מהעשייה בשאר השנים, אבל המלאכה לא נאסרת מצד עצמה אלא רק כשהבעלים דואג לפירות כבכל שנה, משא&quot;כ כשהפירות הפקר והפועל הוא שליח ב&quot;ד). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18349&oldid=prev 2021-11-24T10:18:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:18, 24 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך להגדרת המלאכות שראינו ב'''בבבלי''' (מועד קטן, ג' א') &quot;עבודה שבשדה ושבכרם&quot;, היו שצמצמו את היתר אוקמי רק למלאכות שהן בקרקע, בעוד המלאכות שבאילן נאסרות גם כאשר הן לאוקמי. '''פאת השולחן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=146 (שביעית, כ' ב')] מסביר שהיתר אוקמי הוא רק במלאכות שהן בקרקע (תחת הגפנים ולא בשורשי הגפנים) והמחלוקת בנושא מובאת על ידי '''הרב קוק''' (שבת הארץ, א', ה') ו(שם, קוטרס אחרון, י').  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך להגדרת המלאכות שראינו ב'''בבבלי''' (מועד קטן, ג' א') &quot;עבודה שבשדה ושבכרם&quot;, היו שצמצמו את היתר אוקמי רק למלאכות שהן בקרקע, בעוד המלאכות שבאילן נאסרות גם כאשר הן לאוקמי. '''פאת השולחן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=146 (שביעית, כ' ב')] מסביר שהיתר אוקמי הוא רק במלאכות שהן בקרקע (תחת הגפנים ולא בשורשי הגפנים) והמחלוקת בנושא מובאת על ידי '''הרב קוק''' (שבת הארץ, א', ה') ו(שם, קוטרס אחרון, י').  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כשאין פסידא===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== כשאין פסידא===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לשאול האם היתר אוקמי הוא בכל מקרה בו האילנות יכולים להיפגע או רק במקום הפסד גדול, נראה שיש קשר בין ההכרעה ביסוד אוקמי - האם ההיתר הוא משום שאין בכך מלאכה או משום שיש היתר במקום הפסד, אם ההיתר הוא רק במקום הפסד אולי כאשר אין הפסד לא יהיה היתר לבצע מלאכות גם לא לשם אוקמי. מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (שמיטה ויובל, א' י') נשמע שההיתר הוא דווקא משום שאחרת כל האילנות יפסדו וכל העץ בארץ ייפגע, אך ה'''חזון איש''' (שביעית, י&quot;ז כ') מתיר אוקמי גם כאשר אין הפסד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לשאול האם היתר אוקמי הוא בכל מקרה בו האילנות יכולים להיפגע או רק במקום הפסד גדול, נראה שיש קשר בין ההכרעה ביסוד אוקמי - האם ההיתר הוא משום שאין בכך מלאכה או משום שיש היתר במקום הפסד, אם ההיתר הוא רק במקום הפסד אולי כאשר אין הפסד לא יהיה היתר לבצע מלאכות גם לא לשם אוקמי. מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (שמיטה ויובל, א' י') נשמע שההיתר הוא דווקא משום שאחרת כל האילנות יפסדו וכל העץ בארץ ייפגע, אך ה'''חזון איש''' (שביעית, י&quot;ז כ') מתיר אוקמי גם כאשר אין הפסד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פעולה שנראית כעבודה===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== פעולה שנראית כעבודה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החזון איש [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41159&amp;st=&amp;pgnum=108 (שביעית, י&quot;ז, י&quot;ט ד&quot;ה מדרבנן וקרא אסמכתא)], מסביר שגם במלאכות אוקמי גזרו חכמים לאסור כאשר זה נראה כעבודה. '''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&amp;st=&amp;pgnum=200&amp;hilite= (דרך אמונה, ביאור הלכה, שביעית, א' ה' &quot;ולא יאבק&quot;)] מביא את דברי החזון איש ותמה - איך נוכל להגדיר מה נראה כעבודה ומה לא?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החזון איש [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41159&amp;st=&amp;pgnum=108 (שביעית, י&quot;ז, י&quot;ט ד&quot;ה מדרבנן וקרא אסמכתא)], מסביר שגם במלאכות אוקמי גזרו חכמים לאסור כאשר זה נראה כעבודה. '''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&amp;st=&amp;pgnum=200&amp;hilite= (דרך אמונה, ביאור הלכה, שביעית, א' ה' &quot;ולא יאבק&quot;)] מביא את דברי החזון איש ותמה - איך נוכל להגדיר מה נראה כעבודה ומה לא?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פעולה שיש בה אוקמי ואברויי גם יחד===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== פעולה שיש בה אוקמי ואברויי גם יחד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&amp;st=&amp;pgnum=200&amp;hilite= (שם)] מסביר שליסוד אוקמי כגורם מתיר של הפסד או כפעולות שלא נאסרו משום שהן אינן מלאכות כלל יש נ&quot;מ במצב שבו יש גם אוקמי וגם אברויי באותה הפעולה. אם היסוד הוא הפסד - יש בכך הפסד ומותר, אך אם היסוד הוא שהפעולה לאוקמי לא נאסרה - הרי בפעולה משולבת יש גם מלאכה שכן נאסרה והיא המלאכה להשחת האילן ויהיה אסור.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&amp;st=&amp;pgnum=200&amp;hilite= (שם)] מסביר שליסוד אוקמי כגורם מתיר של הפסד או כפעולות שלא נאסרו משום שהן אינן מלאכות כלל יש נ&quot;מ במצב שבו יש גם אוקמי וגם אברויי באותה הפעולה. אם היסוד הוא הפסד - יש בכך הפסד ומותר, אך אם היסוד הוא שהפעולה לאוקמי לא נאסרה - הרי בפעולה משולבת יש גם מלאכה שכן נאסרה והיא המלאכה להשחת האילן ויהיה אסור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא&quot;כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא&quot;כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) בשביעית, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב&quot;ם''' (שם) וה'''ריטב&quot;א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא&quot;כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב&quot;ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) בשביעית, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב&quot;ם''' (שם) וה'''ריטב&quot;א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא&quot;כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב&quot;ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האחרונים בסוגית אוקמי פירא===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== האחרונים בסוגית אוקמי פירא ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט&quot;ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י&quot;א), הולך בשיטת הרמב&quot;ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)&lt;ref&gt;יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס&quot;ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.&lt;/ref&gt;. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש&quot;ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח').</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט&quot;ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י&quot;א), הולך בשיטת הרמב&quot;ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)&lt;ref&gt;יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס&quot;ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.&lt;/ref&gt;. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש&quot;ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחרו קטגוריה מתאימה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמיטה | מצוות התלויות בארץ</ins>]]</div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18348&oldid=prev 2021-11-24T10:06:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 24 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;אוקמי ואברויי בשביעית&quot;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות|שביעית ד' ו'|מועד קטן ג' א'|שביעית ב' ג'|שמיטה ויובל א' י'|}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי, &quot;מקיימות&quot; אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות. מלאכות לאוקמי הן מלאכות ששומרות על המצב הקים של האילן (או מרפאות את האילן מפגיעה מסוימת שספג) ואילו מלאכות לאברויי הנן מלאכות שמשביחות את האילן ומשפרות את מצבו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==המקורות התנאיים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''משנה''' (שביעית ד' ו') ישנו הניסוח הקרוב ביותר לדין אוקמי, יש היתר לקשור אילן שנפשח (לחבוש עץ שנפצע) כך שלא ימות, אבל אין היתר לרפות את הצמח כך שיגדל ומצבו יהיה טוב יותר מאשר קודם הפציעה. רעיון דומה אפשר לראות ב'''משנה''' (שם ה') - לאחר שקוצצים וחושפים את העץ, אי אפשר לחפות את החלקים המגולים של האילן בעפר (כנראה משום שהוא עוזר לעץ לצמוח בצורה טובה) אבל בכל זאת אפשר לכסות אותם באבנים ובעפר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==המקורות בתלמוד==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים (הספרא והמכילתא דרשב&quot;י [להפנות בצורה מדויקת]) שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''תלמוד''' (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך ב'''תלמוד''' (ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דיונים בראשונים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפשר לחלק את הראשונים בסוגיה לשתי סיעות מרכזיות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># היתר קיום האילן הוא היתר משום מניעת הפסד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># היתר קיום האילן הוא משום שאין שם מלאכה על פעולות שנעשות לקיום האילן. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===אוקמי משום הפסד===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד&lt;ref&gt; למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.&lt;/ref&gt;) אך לא במלאכות מדאורייתא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש&quot;י'''&lt;ref&gt;[ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש&quot;י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.&lt;/ref&gt; (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב&quot;ם מתאר (שמיטה ויובל, א' ח'-י') שהתירו כל המלאכות הללו מפני החשש שמא יפסדו האילנות, </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===אוקמי משום הגדרת המלאכה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיעה זו אפשר למנות את '''רש&quot;י''' (עבודה זרה, נ' ב') שמסביר שמלאכת קיום האילן לא נחשבת מלאכה משום שהיא רק השארת האילן במצבו הנוכחי, וכך גם '''רש&quot;י''' מכתב יד (מועד קטן, ג' א') שמסביר  . וכך ה'''ריטב&quot;א''' (מועד קטן, ג' א') שמסביר שההיתר לסתום נקעים הוא משום שזו רק הגנה על העץ מאור השמש ואין בכך כלל שם &quot;עבודה&quot; ואילו הקשקוש הנאסר הוא קשקוש שפועל בצמח ומשביח אותו וממילא הוא מלאכה האסורה בשביעית. כך גם דברי ה'''רשב&quot;א''' (עבודה זרה, נ ב) ו'''תוספות הרא&quot;ש''' (שם) - מלאכות שאין בהן פיטום האילן מותרות משום שהן לא מלאכות. המאירי (מועד קטן, ג' א' 'אבל עודרין') משלב בין שתי ההגדרות, וההיתר שלו הוא למלאכות שאינן חשובות והן יומיומיות ורק במקום פסידא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהסתכלות על האחרונים אפשר להוסיף לסיעה זו גם את ה'''קרן אורה''' (מועד קטן, ג' א') שלשיטתו פעולות אוקמי הן כלל לא עבודות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגרי&quot;ש אלישיב מסביר את סברת סיעת הריטב&quot;א שהיתר המלאכה הוא משום שאין מלאכה בקיום האילן - אם ההיתר הוא רק משום פסידא איך אפשר להתיר בנימוק של פסידא מלאכה שחכמים לומדים מסמיכה על פסוקים?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== צמצומים של היתר אוקמי ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===עבודה באילן===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהמשך להגדרת המלאכות שראינו ב'''בבבלי''' (מועד קטן, ג' א') &quot;עבודה שבשדה ושבכרם&quot;, היו שצמצמו את היתר אוקמי רק למלאכות שהן בקרקע, בעוד המלאכות שבאילן נאסרות גם כאשר הן לאוקמי. '''פאת השולחן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&amp;st=&amp;pgnum=146 (שביעית, כ' ב')] מסביר שהיתר אוקמי הוא רק במלאכות שהן בקרקע (תחת הגפנים ולא בשורשי הגפנים) והמחלוקת בנושא מובאת על ידי '''הרב קוק''' (שבת הארץ, א', ה') ו(שם, קוטרס אחרון, י'). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===כשאין פסידא===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לשאול האם היתר אוקמי הוא בכל מקרה בו האילנות יכולים להיפגע או רק במקום הפסד גדול, נראה שיש קשר בין ההכרעה ביסוד אוקמי - האם ההיתר הוא משום שאין בכך מלאכה או משום שיש היתר במקום הפסד, אם ההיתר הוא רק במקום הפסד אולי כאשר אין הפסד לא יהיה היתר לבצע מלאכות גם לא לשם אוקמי. מלשון ה'''רמב&quot;ם''' (שמיטה ויובל, א' י') נשמע שההיתר הוא דווקא משום שאחרת כל האילנות יפסדו וכל העץ בארץ ייפגע, אך ה'''חזון איש''' (שביעית, י&quot;ז כ') מתיר אוקמי גם כאשר אין הפסד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===פעולה שנראית כעבודה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החזון איש [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41159&amp;st=&amp;pgnum=108 (שביעית, י&quot;ז, י&quot;ט ד&quot;ה מדרבנן וקרא אסמכתא)], מסביר שגם במלאכות אוקמי גזרו חכמים לאסור כאשר זה נראה כעבודה. '''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&amp;st=&amp;pgnum=200&amp;hilite= (דרך אמונה, ביאור הלכה, שביעית, א' ה' &quot;ולא יאבק</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)] מביא את דברי החזון איש ותמה - איך נוכל להגדיר מה נראה כעבודה ומה לא? </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===פעולה שיש בה </ins>אוקמי ואברויי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם יחד===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&amp;st=&amp;pgnum=200&amp;hilite= (שם)] מסביר שליסוד אוקמי כגורם מתיר של הפסד או כפעולות שלא נאסרו משום שהן אינן מלאכות כלל יש נ&quot;מ במצב שבו יש גם אוקמי וגם אברויי באותה הפעולה. אם היסוד הוא הפסד - יש בכך הפסד ומותר, אך אם היסוד הוא שהפעולה לאוקמי לא נאסרה - הרי בפעולה משולבת יש גם מלאכה שכן נאסרה והיא המלאכה להשחת האילן ויהיה אסור. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== היתר אוקמי במלאכות דאורייתא ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא&quot;כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) </ins>בשביעית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם''' (שם) וה'''ריטב&quot;א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא&quot;כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב&quot;ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===האחרונים בסוגית אוקמי פירא===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט&quot;ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י&quot;א), הולך בשיטת הרמב&quot;ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)&lt;ref&gt;יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס&quot;ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.&lt;/ref&gt;. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש&quot;ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח').</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ראו גם ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[המלאכות האסורות בשביעית]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[שבת האדם או שבת הארץ]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.sefaria.org.il/Badei_HaAron%3B_Sheviit.7.1?lang=he בדי הארון על שביעית סימנים ז'-ח'], באתר ספריא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בחרו קטגוריה מתאימה]]</ins></div></td></tr> </table>

Tytyty1 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=18292&oldid=prev 2021-11-22T20:46:33Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תחרות כתיבה}} &quot;אוקמי ואברויי בשביעית&quot;&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{תחרות כתיבה}}<br /> <br /> &quot;אוקמי ואברויי בשביעית&quot;</div>

Tytyty1