הצגת המקור של הדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"

== המקורות התנאיים והתלמודיים ==
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}}
ה'''משנה''' {{היברובוקס|37940|300|ערלה א ח}} מביאה דוגמאות שונות לחלקי פרי האסורים משום ערלה, מלבד הפרי עצמו שנאכל: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד, קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים. 
<BR/>עוד אומרת המשנה שחלקים אלו אף שאסורים הם משום ערלה, מותרים משום רבעי.
<BR/>ומסיימת המשנה, ש'הנובלות כולן אסורות'.<BR/>

ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] דורשת מהפסוק את המקור לדין זה, "וערלתם ערלתו '''את''' פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, לא רק החלק הראוי לאכילה אסור משום ערלה, אלא כל מה ששומר על הפרי, גם עליו חל איסור ערלה.<BR/>
ב'''ירושלמי''' (ערלה ג א) לעומת זאת, ישנה מחלוקת מהיכן בדיוק נלמד דין זה. לפי דעה אחת שם באמת דין זה נלמד מהמילה 'את' שבא לרבות את הסמוך לפריו, כלומר הקליפין והגרעינין. לעומת זאת, לפי דעה אחרת שם, הקליפה נלמדת מהמילה 'וערלתם' כלומר לשון כיסוי, שגם הכיסוי של הפרי אסור משום ערלה, ואילו מהמילה 'את' יש לרבות רק את הגרעינין. ולדעה נוספת שם בירושלמי גם דין הגרעינים נלמד מ'וערלתם ערלתו' שהכוונה על הפרי שעוטף ומכסה את הגרעין.<BR/>
יש להעיר שה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) לא הזכיר את דרשת הגמרא כמקור לאיסור גרעינים וקליפות, אלא כתב לגבי קליפי רימון והנץ שלו שטעם איסורם הוא משום שראויים לצביעה, וכיון שערלה אסורה בהנאה, אסור אף באלו. מה שאין כן לענין רבעי, שמותר הוא בהנאה ואינו אסור אלא באכילה קודם פדיון, ממילא אין איסור בגרעינים וקליפות.

לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.<BR/>
דין זה נפסק להלכה בראשונים ואחרונים. כן כתב ה'''רמב"ם''' בשו"ת (פאר הדור קצ) שדבר פשוט הוא שעצי ערלה אינן אסורים, שלא נאסר אלא הפרי, וכן הוא ב'''טור''' (יורה דעה רצד) וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד ב}}.<BR/>
אמנם מצאנו דעה ב'''כלבו''' (ערלה צב ד"ה אחד הנוטע) שכתב שג' שנים ראשונות, אין בו שום היתר אכילה ואפילו העצים אסורים בהנאה. אמנם הרב '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|19312|107|רצד א}} שאין הכוונה לגזע והעצים, אלא הכוונה לגרעינים וקליפי הפירות, שהרי העצים עצמם וודאי מותרים, כדמוכח מדברי כל הפוסקים.

=== ענקוקלות ===
מובא ב'''ירושלמי''' (ערלה א ה) שהמילה 'ענקוקלות' היא נוטריקון - ענבין דלקי תלתיהון.
<BR/>וישנה שם מחלוקת בפירוש 'ענקוקלות', לפי דעה אחת ענקוקלות הם ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש, ולפי דעה שניה אפילו לקו אחר שהביאו שליש.

ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) מגדיר ענקוקלות - ענבים ששרפן הקדים והפסידן, כלומר בכל גווני שנשרפו אפילו בין אם קודם שהביאו שליש ובין לאחר שהביאו שליש אסורות משום ערלה. כן ביארו ה'''רדב"ז''' ו'''מהר"י קורקוס''' כאן.<BR/>
כך משמע גם ב'''טור''' (יורה דעה רצד) וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} שכתבו 'ענבים שלקו ואין נגמרים בבישולם', ולא הבדילו בין לפני שליש לאחר שליש.

=== נטע רבעי ===
כאמור, המשנה מחלקת בין ערלה לבין דין נטע רבעי, שחלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה, אף שאסורים הם משום ערלה, אינם אסורים משום רבעי.
<BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה.
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים. 
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.<BR/>
[[#גרעינים הראויים לאכילה לענין נטע רבעי|להלן]] מובאת דעת כמה אחרונים שדין נטע רבעי אמנם נוהג בגרעינים הראויים לאכילה.

=== נובלות ===
ה'''רמב"ם''' על המשנה מפרש שהנובלות הכוונה לפירות שנשרו מן העץ קודם בישולן, ואסורות אף ברבעי, וזהו פירוש המילה 'כולם' לרבות נטע רבעי. וכן פירשו '''ברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''. ובעל '''הון עשיר''' כתב שהמילה 'כולם' הכוונה לכל סוגי הפרות.

לעומת זאת ה'''ר"ש''' וה'''רא"ש''' כאן פירשו 'נובלות' באופן אחר, על פי ה'''גמרא''' (ברכות מ ב) לענין ברכת 'שהכל' על הנובלות.<BR/> 
דאיתיא שם שנחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה. לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן.
<BR/>ייתכן שהר"ש והרא"ש אזלי לשיטתם [[#נטע רבעי|לעיל]] שסוברים הם שפגים ובוסר אין דין נטע רבעי נוהג בהם. ובאמת ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד}} כתב להדיא שדין רבעי אינו נוהג בנובלות. וב'''בית יוסף''' שם כתב שכוונת הטור גם לפגים שגם הם מותרים ברבעי, וזאת על פי הברייתא 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגין', וכפי שפירשוה הרא"ש והר"ש.

ה'''בית חדש''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד א ד"ה ונראה}} כתב ליישב דעת הטור עם המשנה, שמה שכתוב הנובלות כולן אסורות אף ברבעי, הכוונה לתמרי דזיקא, שכיוון שמברכים עליהן בורא פרי העץ, הרי הם נחשבים לפרי ואסורים משום ערלה. אבל בושלי כמרא, שהם פירות שלעולם לא יתבשלו, הרי שברכתם 'שהכל', ואם כן אינם חשובים פרי כלל, ואין דין רבעי נוהג בהם. ולכן כתב הטור את דינו דווקא על בושלי כמרא, כלומר תמרים שאינם מתבשלים, ולא על תמרי דזיקא.<BR/>ועוד כתב הב"ח שם שגם הרמב"ם סובר כן, ומה שסתם וכתב 'הנובלות כולן אסורות' כלשון המשנה, זהו דווקא בתמרי דזיקא, אבל בושלי כמרא מותרים ברבעי, דלאו פרי הן.<BR/>
ה'''ש"ך''' (ה) חלק על הב"ח בזה, וכתב שלא ייתכן שהטור כיוון רק לפי פירוש אחד במילה 'נובלות', גם שזה נגד הסוגיה בברכות, וגם הרא"ש בהלכות ערלה כתב כשני הפירושים.

ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} העתיק בסתם דברי הטור שהתמרים שאינם מתבשלים אסורים בערלה ופטורים ברבעי, והוסיף שיש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. ותמה על זה ה'''ש"ך''' (ה ד"ה העולה מכל זה) מדוע כתב דברי הטור בסתם ודברי הרמב"ם ביש מי שאומר, בעוד שרוב ככל המפרשים מסכימים לפירוש הרמב"ם שהנובלות אסורות אף ברבעי, ועל כן הוא נקט שהעיקר להלכה כרמב"ם, שהנובלות אסורות אף ברבעי.