הצגת המקור של הדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

====סמיכות דעת של הקונה====
'''הגמרא''' בב"מ (טז ב) מקשה, שמחד רב אמר, שאדם שגזל שדה ומכרה לאחר, ואחר כך חזר הגזלן וקנאה מהבעלים, אנו אומרים שקנה אותה בשביל מי שמכר לו אותה לפני כן, אף שבזמן המכירה עוד לא היתה שלו, ומאידך התוספתא אומרת שאין משמעות למה שאדם מוכר את מה שעתיד לירש או לצוד, ומתרץ רבא, לפירוש '''רש"י''' שבגזלן סומכת דעתו של הקונה, ובמוכר הנ"ל לא. גמרא זו, אינה עוסקת בדבר שאינו בעולם כלל, אבל יש מחברים שהביאו ממנה ראיה, שהחיסרון במקנה דבר שלא בא לעולם, הוא חוסר סמיכות הדעת של הקונה. כך סבר השואל בשו"ת '''נודע ביהודה''' (תניינא אה"ע נד), '''אור החיים הקדוש''' בראשית (כה לג), ושו"ת '''שרידי אש''' (א קנט). מאידך, '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל לנדרים במילואים (עמוד מ), הביא מסוגיה זו ראיה, שהחיסרון במקנה דבר שלא בא לעולם, אינו תלוי בגמירות דעת. 
=====באם היתה לקונה סמיכות דעת=====
ב'''שו"ת מהר"י ברונא''' (קפ) כתב שאף שאין אדם זוכה בדבר שלא בא לעולם, בדבר שהוא עביד דאתי, סומכת דעתו וזוכה, וציין אליו '''מהר"י ענגיל''' בגליוני הש"ס בבא מציעא (טז א). השואל בשו"ת '''נודע ביהודה''' (תניינא אה"ע נד) סבר שמועיל, אך הנוב"י דחה דבריו. מאידך בשו"ת '''רא"ס מרגליות''' (אה"ע לז) השיג על הנוב"י, והסכים עם השואל.