ויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:Jewishoffice

2022-11-10T07:43:59Z

Jewishoffice:

שלום, ברוך הבא לויקיסוגיה. תודה על תרומתך בדף [[:מילת גרים]].

אם אתה זקוק לעזרה כלשהי, אנא השאר הודעה ב[[שיחת משתמש:א.א|דף השיחה שלי]], -- [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:09, 9 בנובמבר 2022

== קישורים לתא שמע ==
שלום. למה אתה יוצר קישורים לאתר 'תא שמע'? אתה מודע לכך שצריך להירשם לאתר כדי לקבל הרשאת צפיה בדפים? [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:25, 10 בנובמבר 2022 (IST)
::שלום וברכה! ידוע, אבל לאחר הרשמה האתר פתוח לשימוש חופשי --[[משתמש:Jewishoffice|Jewishoffice]] ([[שיחת משתמש:Jewishoffice|שיחה]]) 00:51, 10 בנובמבר 2022 (IST)
:::נכון אבל זה מסרבל. האתר מיועד לגישה ישירה לכל משתמש, לכן אנחנו יוצרים קישורים ישירים למקורות עצמם, כמו היברו-בוקס, ויקי-טקסט וכד'. אם אתה רוצה אפשר בסוף כל דף סוגיה תחת הכותרת 'קישורים' להפנות לתא-שמע. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:57, 10 בנובמבר 2022 (IST)
::::במידה והטקסט יפתח ללא צורך בהרשמה זה יהיה בסדר? --[[משתמש:Jewishoffice|Jewishoffice]] ([[שיחת משתמש:Jewishoffice|שיחה]]) 09:18, 10 בנובמבר 2022 (IST)
:::::לכאורה כן. אם כי יש עדיפות לטקסטים סרוקים כמו היברו-בוקס.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:36, 10 בנובמבר 2022 (IST)
::::::בסדר גמור נבדוק מה ניתן לעשות תודה רבה! --[[משתמש:Jewishoffice|Jewishoffice]] ([[שיחת משתמש:Jewishoffice|שיחה]]) 09:43, 10 בנובמבר 2022 (IST)

שיחת משתמש:Jewishoffice

2022-11-10T07:18:35Z

Jewishoffice:

שיחת משתמש:Jewishoffice

2022-11-09T22:51:24Z

Jewishoffice:

טלטול מן הצד

2022-11-09T22:20:41Z

Jewishoffice:

{{מקורות||{{גמרא-תא שמע|שבת|מג|ב|שבת מג:|בכותרת=כן}}-{{גמרא-תא שמע|שבת|מד|א|מד.|בכותרת=כן}}||שבת כה יד-טו; כו כא|אורח חיים שיא ח-ט}}
האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור.

==סוגיות הגמרא==
בשלושה מקומות במסכת שבת מוזכר מושג זה של טלטול מן הצד.

===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה===
ה'''משנה''' (שבת כ ה) אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר לנענעו בידו.
 ממשנה זו מוכיחה ה'''גמרא''' (שבת קמא א) שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול, ודלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון (פוגלא) הטמון בקרקע כאשר הוא טמון מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ, לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל איתו עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם אם היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ מתיר רב נחמן, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אך מהמשנה הנ"ל מוכח שלא כדבריו שהרי התירה לנענע את הקש שעל המטה בגופו, ומבואר מזה שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול.
 במקום אחר בגמרא (שבת קכג א) מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר כדלהלן.

===פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים===
ה'''גמרא''' (שבת קכג א) מביאה מחלוקת תנאים לגבי פגה של תאנה שטמן אותה בתבן מבעוד יום כדי שתבשיל יותר וכעת רוצה להוציאה, וכן חררה שטמן אותה בגחלים על מנת שתתחמם (באופן שלא נעשו הפגה והחררה [[בסיס לדבר האסור]]), לדעת תנא קמא אסור לטלטלה אלא אם מכן היא מגולה במקצת, שאז אין כאן אפילו טלטול מן הצד לפי שאינו מגביה את התבן או הגחלים, אלא אוחז הוא במקום המגולה של הפגה או החררה והתבן או הגחלים נשמטים ונופלים מאליהם. לעומת זאת דעת ר' אלעזר בן תדאי שאפילו אינן מגולות כלל, מותר לתחוב בהן כוש או כרכר והתבן או הגחלים ננערים מאליהן.
 הגמרא שם מביאה דברי רב נחמן שהלכה כר' אלעזר בן תדאי, לפי שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. ומזה מבואר שרב נחמן חזר בו ממה שאמר לגבי [[#צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה|צנון הטמון בקרקע]].

===טלטול מת===
{{סוגיה מורחבת|טלטול מת בשבת}}
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין [[טלטול מת בשבת|טלטול מת]] המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
 בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר.
 לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.

====מחלוקת הראשונים בטלטול מן הצד במת====
מצאנו אם כן בשני גמרות שמפורש בהן שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. לעומת זאת בגמרא לגבי טלטול מת, משמע לכאורה שטלטול מן הצד שמיה טלטול. ונחלקו הראשונים בדבר כדלהלן.

=====דברי הרי"ף=====
הרי"ף (שבת כ ב) ציטט את הסוגיה כלשונה, ואת דברי ר' יוחנן שפסק הלכה כר' יהודה בן לקיש במת, וכתב על זה הרי"ף ששמעינן מינה שטלטול מן הצד שמיה טלטול, כלומר שהלכה כרב שאוסר פינוי ממיטה למיטה, אמנם לא ביאר הרי"ף להדיא מהיכן בסוגיה למד כן, ודנו הראשונים בדבריו.

=====שיטת בעל המאור=====
'''בעל המאור''' במקום הבין מדברי הרי"ף שלמד כן ממה שאמרה הגמרא 'דכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול', כלומר מזה שטרחה להעמיד אליבא דרב דווקא ולא אליבא דשמואל, מוכח דהכי הלכתא. ראיה זו כתבו גם ה'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) ועוד ראשונים.
 אבל בעל המאור דחה ראיה זו, לפי שהסיבה שהגמרא לא יכלה להעמיד כשמואל ולומר דכו"ע טלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, שאם כן מה אינו מובן טעמו של תנא קמא שאסר, שהרי כל טלטול מן הצד שרי. לכן מוכרחת היתה הגמרא להעמיד דלאו שמיה טלטול כדי להטעים את דעת תנא קמא. אמנם לר' יהודה בן לקיש שהוצרך לטעם דדלמא אתי לכבויי אין להוכיח דבלא טעם זה (כגון מפני החמה) טלטול מן הצד אסור, לפי שהוא בא להתיר אפילו טלטול גמור, ודלא כדברי הרי"ף, ולכן הוצרך לטעם דדלמא אתי לכבויי, שאם היה מתיר רק טלטול מן הצד לא היה צריך לטעם זה לפי שקיימא לן בכל מקום שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול.
 וכן סובר בעל המאור לדינא לגבי טלטול מת, שהלכה כשמואל שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, וכמו בשאר המקומות בש"ס. ולשיטתו מותר לכתחילה [[טלטול מת בשבת|לטלטל מת]] מפני החמה על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. כדבריו אלו מובא גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כ ב) בשם '''ריא"ז'''.

=====שיטת רוב הראשונים=====
אבל רוב ככל הפוסקים הסכימו לדברי הרי"ף שמסוגיין מוכח לכאורה שלהלכה היא שטלטול מן הצד שמיה טלטול.
 ההוכחה הפשוטה לכך היא כמו שכתב בעה"מ ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול' ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול, מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. הוכחה זו כתבו גם ה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). ומה שדחה בעל המאור ראיה זו שאם כן אין טעם למה רב אסר, כתב על דבריו ה'''רמב"ן''' במלחמות ה', שעל כל פנים יכולה היתה הגמרא להעמיד את מחלוקתם בטלטול גמור ולכן רב אסר וריב"ל התיר, אבל בטלטול מן הצד לכו"ע מותר. אלא על כרחך ממה שהגמרא טרחה להעמיד כרב דווקא, מוכח דהלכה כמותו. גם התוס' שם בתוך דבריהם יישבו קושיית בעה"מ וכתבו שיכלה הגמרא להעמיד בליכא אלא מיטה אחת ואי אפשר לטלטל מן הצד ולכן ת"ק אסר וריב"ל התיר. וכן רמז ה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר).
 אבל '''בריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן) הסכים לדברי בעה"מ וכתב שאי אפשר להעמיד מחלוקתם בטלטול גמור, לפי שאז לא היה מתיר ר' יהודה בן לקיש כיון שאפשר לטלטלו מן הצד.
אמנם לדינא הסכים הריטב"א לדברי הרי"ף מהטעם השני שהביא הרמב"ן שם שקיימא לן בכל מקום שהלכה כרב באיסורי.
 עוד ראיה שכתב הריטב"א, שמלשון הגמרא שפסקה כר' יהודה בן לקיש מוכח שדווקא במת נפסק כוותיה להתיר טלטול מן הצד, אבל בעלמא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ואסור, טעם זה מוזכר גם ב'''רמב"ן''' בתורת האדם (דרוש מקור), וכן נראה מדברי '''רבנו יונה''' המובא ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה אמר).

על כן, כיון שהכא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ובשאר מקומות קיימא לן דלאו שמיה טלטול, נצרכו הראשונים לתרץ את הגמרות באופן שלא יסתרו אהדדי.
 עוד הוסיפו הראשונים שמצאנו מקומות שהתירו בפשטות טלטול מן הצד בלא חולק, כגון ניעור הכר מן המעות שעליו, והטיית חבית על צידה על מנת שתיפול האבן מעליה, וכן בהטומן בגיזי צמר שאמרינן דנוער את הכיסוי והן נופלות.

==תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים==
מכח קושיה זו נזדקקו הראשונים לתרץ ולחלק בין הגמרות.

===דברי הרי"ף===
ראשון לכולם יצא ה'''רי"ף''' (שבת כ ב) שכתב חילוק שלא נתבאר בדבריו כל הצורך, וגם בו כנראה נפלה מחלוקת בראשונים. כתב הרי"ף שטלטול מן הצד שמיה טלטול הוא כגון באבנים שאינן לצורך שבת דומיא דמת, אבל פגה וחררה וכיוצא בהן שאוכלין הן וצריך לאכלן בשבת, הטלטול מן הצד בהם לא שמיה טלטול ומותר.

====ביאורי הראשונים לדברי הרי"ף====
ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה מת) חילק בין אוכלין לבין מת ואבנים (וכנראה שכן הבין בדברי הרי"ף), ומשמע בדבריו דהחילוק הוא מהו הדבר המיטלטל, שאם הוא מטלטל אוכלין ואגב זה זז גם עפר אות תבן או מוקצה, מותר. אבל אם הוא מטלטל מת או אבן, אפילו שמטלטלו מן הצד אסור. כך למד גם ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) בכוונת הרי"ף. אמנם הרשב"א סיים שאולי כוונת הרי"ף היא כ[[#תירוץ התוספות וסייעתם|תוספות]].

ה'''רמב"ן''' (מג ב ד"ה מר) כתב בתמציתיות את תירוץ הרי"ף, ששני סוגי טלטול מן הצד יש, ישנו טלטול באוכלין שהוא דבר הראוי עם דבר שאינו ראוי ובזה מותר. וישנו טלטול מן הצד במת שלא כדרכו וזהו אסור.

===תירוץ התוספות וסייעתם===
'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''טור''' (אורח חיים שיא) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד), וכן דעת ה'''אגודה''' (שבת ג סד). וכן סוברים הרבה ראשונים ואף מבארים כן בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא, חידושים מג ב ד"ה מר), ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) למסקנת דבריו, ה'''ריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן).

===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה===
הקשה '''רבנו יונה''' (מובא ברא"ש ג יט) שתירוץ זה אינו מבאר את היתר הנענוע שם הקש בגמרא דף קמא., שהרי שם לצורך הקש הוא מטלטל והקש מוקצה הוא. גם ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שמגמרא זו ראיה לכאורה לדברי בעל המאור.

שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו. 
ה'''רא"ש''' שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. כתירוץ זה של הרא"ש העתיק ה'''טור''' (אורח חיים שיא) להלכה {{ראה עוד|טלטול מן הצד|תירוץ הרא"ש לקושית רבנו יונה}}.
 ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי.
 מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן.
 ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב דבר אכילה, שהואיל וראוי לשכיבה הוא, הרי הוא כדבר מאכל. תירוץ זה הוא כעין דברי הר"ן, אלא שהר"ן סובר שהקש הוא דבר אסור אלא שמטלטלו לצורך דבר המותר, ואילו המאירי תופס שהקש עצמו אף שמוקצה הוא מ"מ חשיב כדבר מאכל. משמע מדברי המאירי שהבין אחרת מהר"ן את עיקר תירוצו של הרי"ף, שלדעתו החילוק הוא בין במהות חפץ עצמו ולא במטרת הטלטול.

==פסיקת ההלכה==
===שלחן ערוך===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע לעיל (ה) להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.
 עוד הוסיף מרן (ח) שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו, וזהו כהרא"ש והטור בתירוץ קושיית רבנו יונה {{ראה עוד|טלטול מן הצד|פסיקת ההלכה}}.

===הערת המגן אברהם והמשיגים עליו===
הקשה ה'''מגן אברהם''' (כד) מדוע אסר השולחן ערוך לנענע קש אלא אם כן בגופו, והרי לעיל בסעיף ה' התיר לטלטל מת לצורך מקומו הרי שמותר לטלטל מוקצה שלא בשביל דבר המוקצה. ותירץ שכיון שצריך לשכב על הקש הוי כעושה לצורך המוקצה. וסיים המג"א דבאמת ברא"ש משמע דלא כהשו"ע שטלטול מן הצד לצורך מקומו אסור, ואינו מותר אלא כשאינו מתכוון כלל לטלטל המוקצה כמו בצנון שהעפר מיטלטל מאליו.
 מבואר מדברי המג"א שתולה את היתר הטלטול לצורך מקומו במחלוקת התנאים, שמה שהתיר מרן טלטול מן הצד לצורך מקומו זהו כשיטת הר"ן ודעימיה שביארו בקש שעל המטה שההיתר הוא מפני שצריך למיטה ולא לקש. והבין המג"א שכוונתו להתיר טלטול דבר האסור לצורך מקומו.

הרבה אחרונים חלקו על דברי המגן אברהם הללו.
 הרב '''מחצית השקל''' כתב שלא מוכח מהרא"ש שחולק על הר"ן בזה, וכנראה המג"א כתב זאת מסברה דנפשיה לפי שנראה לו שתירוץ הר"ן דחוק הוא והראיה שהביא הרא"ש תירוץ אחר לקושיה זו. גם ב'''לבושי שרד''' כתב שאין הכרח לדברי המגן אברהם, אלא שפיר יש לפרש כמרן שהרא"ש מסכים שאף בצריך למקומו מותר, אלא שסובר שבקש אין זו המציאות אלא איירי זהו טלטול לצורך הקש עצמו.

===שיטה מחודשת מהחזון איש והחולקים עליה===
בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש.
 אמנם הפוסקים חלקו בזה על החזו"א, והתירו כפשט דברי מרן טלטול בגופו אף לצורך דבר האסור. וכן האריך להוכיח ה'''גרש"ז אוירבך''' בהערה שבסוף ספר '''שמירת שבת כהלכתה'''.

==הגדרת טלטול מן הצד==

==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
*[http://asif.co.il/?wpfb_filepage=tl-sh-1-22-pdf טלטול מן הצד] - הרב שמואל טל, טל חיים תש"ע, ישיבת תורת החיים [באתר 'אסיף'].
*[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=7&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiZg-jpqZPOAhXIA8AKHauiB1wQtwIIPzAG&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DzehU31bKsr4&usg=AFQjCNGHFiQM6bHvLCvJWd-f0_fnth4E1A&sig2=I7MnGXRNzXiZuJtkhRZ5Qg טלטול מן הצד וטלטול כלאחר יד] - הרב חיים שלום דייטש, ראש כולל צמח צדק [באתר YouTube].

[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:שבת מג:]]
[[קטגוריה:שבת מד.]]
[[קטגוריה:שבת קכג.]]
[[קטגוריה:שבת קמא.]]
[[קטגוריה:שבת פרק כה]]
[[קטגוריה:שבת פרק כו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיא]]

טלטול מן הצד

2022-11-09T22:20:22Z

Jewishoffice:

{{מקורות||{{גמרא-תא שמע|שבת|מג|ב|שבת מג:|בכותרת=כן}}-{{גמרא-תא שמע|שבת|מד|א|מד.|בכותרת=כן}} שבת מג ב-מד א||שבת כה יד-טו; כו כא|אורח חיים שיא ח-ט}}
האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור.

==סוגיות הגמרא==
בשלושה מקומות במסכת שבת מוזכר מושג זה של טלטול מן הצד.

===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה===
ה'''משנה''' (שבת כ ה) אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר לנענעו בידו.
 ממשנה זו מוכיחה ה'''גמרא''' (שבת קמא א) שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול, ודלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון (פוגלא) הטמון בקרקע כאשר הוא טמון מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ, לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל איתו עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם אם היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ מתיר רב נחמן, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אך מהמשנה הנ"ל מוכח שלא כדבריו שהרי התירה לנענע את הקש שעל המטה בגופו, ומבואר מזה שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול.
 במקום אחר בגמרא (שבת קכג א) מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר כדלהלן.

===פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים===
ה'''גמרא''' (שבת קכג א) מביאה מחלוקת תנאים לגבי פגה של תאנה שטמן אותה בתבן מבעוד יום כדי שתבשיל יותר וכעת רוצה להוציאה, וכן חררה שטמן אותה בגחלים על מנת שתתחמם (באופן שלא נעשו הפגה והחררה [[בסיס לדבר האסור]]), לדעת תנא קמא אסור לטלטלה אלא אם מכן היא מגולה במקצת, שאז אין כאן אפילו טלטול מן הצד לפי שאינו מגביה את התבן או הגחלים, אלא אוחז הוא במקום המגולה של הפגה או החררה והתבן או הגחלים נשמטים ונופלים מאליהם. לעומת זאת דעת ר' אלעזר בן תדאי שאפילו אינן מגולות כלל, מותר לתחוב בהן כוש או כרכר והתבן או הגחלים ננערים מאליהן.
 הגמרא שם מביאה דברי רב נחמן שהלכה כר' אלעזר בן תדאי, לפי שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. ומזה מבואר שרב נחמן חזר בו ממה שאמר לגבי [[#צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה|צנון הטמון בקרקע]].

===טלטול מת===
{{סוגיה מורחבת|טלטול מת בשבת}}
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין [[טלטול מת בשבת|טלטול מת]] המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
 בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר.
 לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.

====מחלוקת הראשונים בטלטול מן הצד במת====
מצאנו אם כן בשני גמרות שמפורש בהן שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. לעומת זאת בגמרא לגבי טלטול מת, משמע לכאורה שטלטול מן הצד שמיה טלטול. ונחלקו הראשונים בדבר כדלהלן.

=====דברי הרי"ף=====
הרי"ף (שבת כ ב) ציטט את הסוגיה כלשונה, ואת דברי ר' יוחנן שפסק הלכה כר' יהודה בן לקיש במת, וכתב על זה הרי"ף ששמעינן מינה שטלטול מן הצד שמיה טלטול, כלומר שהלכה כרב שאוסר פינוי ממיטה למיטה, אמנם לא ביאר הרי"ף להדיא מהיכן בסוגיה למד כן, ודנו הראשונים בדבריו.

=====שיטת בעל המאור=====
'''בעל המאור''' במקום הבין מדברי הרי"ף שלמד כן ממה שאמרה הגמרא 'דכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול', כלומר מזה שטרחה להעמיד אליבא דרב דווקא ולא אליבא דשמואל, מוכח דהכי הלכתא. ראיה זו כתבו גם ה'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) ועוד ראשונים.
 אבל בעל המאור דחה ראיה זו, לפי שהסיבה שהגמרא לא יכלה להעמיד כשמואל ולומר דכו"ע טלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, שאם כן מה אינו מובן טעמו של תנא קמא שאסר, שהרי כל טלטול מן הצד שרי. לכן מוכרחת היתה הגמרא להעמיד דלאו שמיה טלטול כדי להטעים את דעת תנא קמא. אמנם לר' יהודה בן לקיש שהוצרך לטעם דדלמא אתי לכבויי אין להוכיח דבלא טעם זה (כגון מפני החמה) טלטול מן הצד אסור, לפי שהוא בא להתיר אפילו טלטול גמור, ודלא כדברי הרי"ף, ולכן הוצרך לטעם דדלמא אתי לכבויי, שאם היה מתיר רק טלטול מן הצד לא היה צריך לטעם זה לפי שקיימא לן בכל מקום שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול.
 וכן סובר בעל המאור לדינא לגבי טלטול מת, שהלכה כשמואל שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, וכמו בשאר המקומות בש"ס. ולשיטתו מותר לכתחילה [[טלטול מת בשבת|לטלטל מת]] מפני החמה על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. כדבריו אלו מובא גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כ ב) בשם '''ריא"ז'''.

=====שיטת רוב הראשונים=====
אבל רוב ככל הפוסקים הסכימו לדברי הרי"ף שמסוגיין מוכח לכאורה שלהלכה היא שטלטול מן הצד שמיה טלטול.
 ההוכחה הפשוטה לכך היא כמו שכתב בעה"מ ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול' ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול, מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. הוכחה זו כתבו גם ה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). ומה שדחה בעל המאור ראיה זו שאם כן אין טעם למה רב אסר, כתב על דבריו ה'''רמב"ן''' במלחמות ה', שעל כל פנים יכולה היתה הגמרא להעמיד את מחלוקתם בטלטול גמור ולכן רב אסר וריב"ל התיר, אבל בטלטול מן הצד לכו"ע מותר. אלא על כרחך ממה שהגמרא טרחה להעמיד כרב דווקא, מוכח דהלכה כמותו. גם התוס' שם בתוך דבריהם יישבו קושיית בעה"מ וכתבו שיכלה הגמרא להעמיד בליכא אלא מיטה אחת ואי אפשר לטלטל מן הצד ולכן ת"ק אסר וריב"ל התיר. וכן רמז ה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר).
 אבל '''בריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן) הסכים לדברי בעה"מ וכתב שאי אפשר להעמיד מחלוקתם בטלטול גמור, לפי שאז לא היה מתיר ר' יהודה בן לקיש כיון שאפשר לטלטלו מן הצד.
אמנם לדינא הסכים הריטב"א לדברי הרי"ף מהטעם השני שהביא הרמב"ן שם שקיימא לן בכל מקום שהלכה כרב באיסורי.
 עוד ראיה שכתב הריטב"א, שמלשון הגמרא שפסקה כר' יהודה בן לקיש מוכח שדווקא במת נפסק כוותיה להתיר טלטול מן הצד, אבל בעלמא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ואסור, טעם זה מוזכר גם ב'''רמב"ן''' בתורת האדם (דרוש מקור), וכן נראה מדברי '''רבנו יונה''' המובא ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה אמר).

על כן, כיון שהכא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ובשאר מקומות קיימא לן דלאו שמיה טלטול, נצרכו הראשונים לתרץ את הגמרות באופן שלא יסתרו אהדדי.
 עוד הוסיפו הראשונים שמצאנו מקומות שהתירו בפשטות טלטול מן הצד בלא חולק, כגון ניעור הכר מן המעות שעליו, והטיית חבית על צידה על מנת שתיפול האבן מעליה, וכן בהטומן בגיזי צמר שאמרינן דנוער את הכיסוי והן נופלות.

==תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים==
מכח קושיה זו נזדקקו הראשונים לתרץ ולחלק בין הגמרות.

===דברי הרי"ף===
ראשון לכולם יצא ה'''רי"ף''' (שבת כ ב) שכתב חילוק שלא נתבאר בדבריו כל הצורך, וגם בו כנראה נפלה מחלוקת בראשונים. כתב הרי"ף שטלטול מן הצד שמיה טלטול הוא כגון באבנים שאינן לצורך שבת דומיא דמת, אבל פגה וחררה וכיוצא בהן שאוכלין הן וצריך לאכלן בשבת, הטלטול מן הצד בהם לא שמיה טלטול ומותר.

====ביאורי הראשונים לדברי הרי"ף====
ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה מת) חילק בין אוכלין לבין מת ואבנים (וכנראה שכן הבין בדברי הרי"ף), ומשמע בדבריו דהחילוק הוא מהו הדבר המיטלטל, שאם הוא מטלטל אוכלין ואגב זה זז גם עפר אות תבן או מוקצה, מותר. אבל אם הוא מטלטל מת או אבן, אפילו שמטלטלו מן הצד אסור. כך למד גם ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) בכוונת הרי"ף. אמנם הרשב"א סיים שאולי כוונת הרי"ף היא כ[[#תירוץ התוספות וסייעתם|תוספות]].

ה'''רמב"ן''' (מג ב ד"ה מר) כתב בתמציתיות את תירוץ הרי"ף, ששני סוגי טלטול מן הצד יש, ישנו טלטול באוכלין שהוא דבר הראוי עם דבר שאינו ראוי ובזה מותר. וישנו טלטול מן הצד במת שלא כדרכו וזהו אסור.

===תירוץ התוספות וסייעתם===
'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''טור''' (אורח חיים שיא) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד), וכן דעת ה'''אגודה''' (שבת ג סד). וכן סוברים הרבה ראשונים ואף מבארים כן בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא, חידושים מג ב ד"ה מר), ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) למסקנת דבריו, ה'''ריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן).

===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה===
הקשה '''רבנו יונה''' (מובא ברא"ש ג יט) שתירוץ זה אינו מבאר את היתר הנענוע שם הקש בגמרא דף קמא., שהרי שם לצורך הקש הוא מטלטל והקש מוקצה הוא. גם ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שמגמרא זו ראיה לכאורה לדברי בעל המאור.

שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו. 
ה'''רא"ש''' שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. כתירוץ זה של הרא"ש העתיק ה'''טור''' (אורח חיים שיא) להלכה {{ראה עוד|טלטול מן הצד|תירוץ הרא"ש לקושית רבנו יונה}}.
 ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי.
 מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן.
 ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב דבר אכילה, שהואיל וראוי לשכיבה הוא, הרי הוא כדבר מאכל. תירוץ זה הוא כעין דברי הר"ן, אלא שהר"ן סובר שהקש הוא דבר אסור אלא שמטלטלו לצורך דבר המותר, ואילו המאירי תופס שהקש עצמו אף שמוקצה הוא מ"מ חשיב כדבר מאכל. משמע מדברי המאירי שהבין אחרת מהר"ן את עיקר תירוצו של הרי"ף, שלדעתו החילוק הוא בין במהות חפץ עצמו ולא במטרת הטלטול.

==פסיקת ההלכה==
===שלחן ערוך===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע לעיל (ה) להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.
 עוד הוסיף מרן (ח) שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו, וזהו כהרא"ש והטור בתירוץ קושיית רבנו יונה {{ראה עוד|טלטול מן הצד|פסיקת ההלכה}}.

===הערת המגן אברהם והמשיגים עליו===
הקשה ה'''מגן אברהם''' (כד) מדוע אסר השולחן ערוך לנענע קש אלא אם כן בגופו, והרי לעיל בסעיף ה' התיר לטלטל מת לצורך מקומו הרי שמותר לטלטל מוקצה שלא בשביל דבר המוקצה. ותירץ שכיון שצריך לשכב על הקש הוי כעושה לצורך המוקצה. וסיים המג"א דבאמת ברא"ש משמע דלא כהשו"ע שטלטול מן הצד לצורך מקומו אסור, ואינו מותר אלא כשאינו מתכוון כלל לטלטל המוקצה כמו בצנון שהעפר מיטלטל מאליו.
 מבואר מדברי המג"א שתולה את היתר הטלטול לצורך מקומו במחלוקת התנאים, שמה שהתיר מרן טלטול מן הצד לצורך מקומו זהו כשיטת הר"ן ודעימיה שביארו בקש שעל המטה שההיתר הוא מפני שצריך למיטה ולא לקש. והבין המג"א שכוונתו להתיר טלטול דבר האסור לצורך מקומו.

הרבה אחרונים חלקו על דברי המגן אברהם הללו.
 הרב '''מחצית השקל''' כתב שלא מוכח מהרא"ש שחולק על הר"ן בזה, וכנראה המג"א כתב זאת מסברה דנפשיה לפי שנראה לו שתירוץ הר"ן דחוק הוא והראיה שהביא הרא"ש תירוץ אחר לקושיה זו. גם ב'''לבושי שרד''' כתב שאין הכרח לדברי המגן אברהם, אלא שפיר יש לפרש כמרן שהרא"ש מסכים שאף בצריך למקומו מותר, אלא שסובר שבקש אין זו המציאות אלא איירי זהו טלטול לצורך הקש עצמו.

===שיטה מחודשת מהחזון איש והחולקים עליה===
בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש.
 אמנם הפוסקים חלקו בזה על החזו"א, והתירו כפשט דברי מרן טלטול בגופו אף לצורך דבר האסור. וכן האריך להוכיח ה'''גרש"ז אוירבך''' בהערה שבסוף ספר '''שמירת שבת כהלכתה'''.

==הגדרת טלטול מן הצד==

==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
*[http://asif.co.il/?wpfb_filepage=tl-sh-1-22-pdf טלטול מן הצד] - הרב שמואל טל, טל חיים תש"ע, ישיבת תורת החיים [באתר 'אסיף'].
*[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=7&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiZg-jpqZPOAhXIA8AKHauiB1wQtwIIPzAG&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DzehU31bKsr4&usg=AFQjCNGHFiQM6bHvLCvJWd-f0_fnth4E1A&sig2=I7MnGXRNzXiZuJtkhRZ5Qg טלטול מן הצד וטלטול כלאחר יד] - הרב חיים שלום דייטש, ראש כולל צמח צדק [באתר YouTube].

[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:שבת מג:]]
[[קטגוריה:שבת מד.]]
[[קטגוריה:שבת קכג.]]
[[קטגוריה:שבת קמא.]]
[[קטגוריה:שבת פרק כה]]
[[קטגוריה:שבת פרק כו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיא]]

שותפות ישראל וגוי בשבת

2022-11-09T22:18:47Z

Jewishoffice:

{{מקורות||{{גמרא-תא שמע|עבודה זרה|כב|א|עבודה זרה כב.|בכותרת=כן}}||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}
ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.

== תוספתא דדמאי ==
מובא ב'''תוספתא''' (דמאי ו יג) גוי וישראל שקנו או ירשו מרחץ, אינו רשאי לומר לגוי טול אתה שבת בחלקך ואני אטול בחול בחלקי, אם לא שהתנו ביניהם שמשתתפים על מנת כן.

== סוגית הגמרא ==
ה'''גמרא''' (עבודה זרה כב א) מביאה מעשה בשני זורעי גנות<ref>לכאורה מדובר בשותפות שהיא בעלות על שדה. אמנם להלן בברייתא השותפות היא באריסות, כלומר שניים שקיבלו שדה באריסות והמלאכה מוטלת על שניהם.</ref>, ישראל וגוי, שהיו מחלקים את העבודה שלהם כך שהגוי חורש וזורע וקוצר בשבת והישראל עושה כנגדו ביום ראשון. באו לפני רבא ושאלו אם עושים הם כדין, או שמא יש איסור בדבר. והגמרא אומרת שרבא התיר להם. 
על הוראה זו הקשה רבינא לרבא מברייתא, בה כתוב שישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות, אסור לישראל לומר לגוי עשה אתה מלאכה בשבת ואני אעשה כנגדך ביום ראשון, אלא אם כן התנו כן קודם שקיבלו את השדה בשותפות. טעם האיסור בדבר הוא מפני שהמלאכה מוטלת על שניהם להיעשות יחד, וכאשר אומר הישראל לגוי לעבוד בשבת במקומו הרי הוא נעשה שלוחו, ואסור לישראל לעבוד את קרקעו אף על ידי שליח, והשכר שיקבל עבור עבודה כזו נחשב הוא ל[[שכר שבת]]. ואף שעושה הישראל אחר כך כנגדו ביום ראשון, אפילו הכי אסור. אמנם אם התנו כן מתחילה בשעת ההשתתפות, הרי שמלכתחילה לא מוטל על הישראל לעבוד בשבת, ומה שעושה הגוי על דעת עצמו הוא עושה כן, ואף השכר שנוטל אחר כך הישראל מבעל הבית, אינו על השבתות אלא על ימי החול שעבד כנגדן<ref>פירוש זה הוא על פי דברי רש"י בסוגיה ואחריו נמשכו כל המפרשים. אמנם ייתכן פירוש אחר לסוגיה, כפי שניתן להבין מתוך דברי הרמב"ם, והרי הוא מוצע [[שיחה:שותפות ישראל וגוי בשבת#שיטת הרמב"ם לעומת שיטת רש"י|כאן]].</ref>. 
מששמע רבא ברייתא זו התבייש בהוראתו, אך לבסוף נתברר שגם באותו מקרה שבא לפניו, היה תנאי כזה בתחילה, כך שהתברר שרבא הורה כדין.

=== שותפות בפירות ערלה ===
בהמשך הגמרא אומר רב גביהה מבי כתיל, שאותו מעשה, לא מדובר היה בחלוקת עבודה בין שבת לחול, אלא היו אלו [[שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה|שתילי ערלה]], וההסכם ביניהם היה שהגוי יאכל את הפירות של שלוש שנים ראשונות, וישראל יאכל כנגדן שלוש שנים אחר כך. ועל זה באו לפני רבא והתיר להם. ואומרת הגמרא שלפי גירסה זו צריך לומר שרבינא לא הקשה על רבא מהברייתא אלא להיפך הביא לו סיוע ממנה, ואף רבא לא נתבייש מדבריו. 
{{סוגיה מורחבת|שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה}}

=== באו חשבון ===
בהמשך הברייתא הנ"ל מובא דין נוסף - ואם באו לחשבון אסור. 
'''רש"י''' (ד"ה ואם באו חשבון) מסביר שדין באו חשבון הוא מקרה בפני עצמו ולא מתייחס למקרה של התנאי. כלומר, בתחילה כשקיבלו את השדה באריסות לא התנו ביניהם שום דבר, וגם בזמן העבודה לא אמרו כלום, רק הגוי מדעת עצמו עבד בשבת וישראל עבד רק בימי חול. אך כשבאו לחלוק ביניהם את הרווחים, רוצה הישראל לחלק באופן שווה, שהגוי ייקח עבור השבתות שעבד והוא יטול שכר על ימי החול. אומרת הברייתא שדבר זה אסור, שאף על פי שהגוי מדעת עצמו עשה, מכל מקום כאשר חולקים הם את הרווחים באופן שווה, נחשב הדבר ל[[שכר שבת]], שהרי גם עליו מוטל לעבוד בשבת, ואם נוטל הוא שכר עבור מלאכה שעשה הגוי בשבת בעבורו, הרי זה [[שכר שבת]]<ref>וגם אם עבד הישראל ביום חול כנגד כל שבת שעבד הגוי, עדיין אין זה מועיל לו, לפי שהשכר שמקבלים מבעה"ב הוא שכר לשניהם עבור כל יום ויום, כך שבעצם ישראל היה שלוחו של הגוי בימי ראשון, והגוי היה שלוחו של ישראל בימי שבת.</ref>. אלא צריך הגוי ליטול לבדו שכר השבתות, ואת הנותר יחלקו בשווה. 
כלומר לפי רש"י דין באו חשבון הוא אותו דין כמו ברישא של הברייתא - שלא יאמר ישראל לגוי טול אתה בשבת ואני בחול, אלא שמהסיפא למדנו שאף אם לא אמר לו כן אחר שנשתתפו, אלא כל אחד עשה על דעת עצמו, ורק כשבאו לחלוק חילקו באופן שווה, אפילו הכי אסור מפני שבכך מתברר למפרע שהגוי עשה בשליחות הישראל בשבת, וממילא השכר הוא [[שכר שבת]]. 
עוד עולה מדברי רש"י, שאם התנו בתחילה, מותר אפילו אם באו חשבון בסוף. וכן כתבו במפורש ה'''תוספות''' (ד"ה ואם באו), שאם התנו מתחילה מותר בכל ענין.

ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מביא פירוש אחר של ה'''ראב"ד''', שאם באו חשבון מתייחס למקרה שעשו תנאי, כלומר אם אחר שעשו תנאי שהגוי לבדו יעבוד בשבת, בכל זאת כשבאו לחלוק חלקו בשווה, הרי שמתברר שהתנאי הראשון לא תקף אלא הערמה בעלמא הוא, ואסור. 
מדברי הגמרא בהמשך ששואלת [[#סתמא מאי?|סתמא מאי?]], ישנה לכאורה ראיה לדברי רש"י. וראה [[#סתמא מאי?|להלן]] מה מתרץ בזה הר"ן לדעת הראב"ד.

==== שיטת הרמב"ם ====
ה'''רמב"ם''' (שבת ו יז) לא מזכיר בהלכותיו את ענין החשבון לבסוף. ה'''מגיד משנה''' כותב שהוא סובר כדעת רש"י, שאם לא התנו וגם לא חילקו אחרי השותפות, רק בשעת החלוקה באו חשבון שיטול הישראל כנגד מה שנוטל הנכרי בשבת, אסור {{ראה עוד|שיטת הרמב"ם לעומת שיטת רש"י}}. 
גם ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רמה ד"ה ועל אם ברו חשבון) הסכים שכן דעת הרמב"ם, כלומר שאם התנו בתחילת השותפות, ורק בשעת החלוקה באו חשבון, מותר.

ה'''רדב"ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב"ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש"י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב"ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה? 
בתשובתו מחלק הרדב"ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר הישראל לגוי 'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן' כלומר כל אחד נוטל סכום אחר לפי הימים שלו. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול', כלומר שנוטלים שווה בשווה. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב"ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.

ב'''מהר"י קורקוס''' על הרמב"ם הביא דברי המקשים על הראב"ד ממה שכתב הרמב"ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב"ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב"ם. 
ומהר"י קורקוס דחה דבריהם וכתב שדברי המגיד משנה אמת, שהרי אם כוונת הרמב"ם היתה לאיסורא גם בהתנו ודאי היה לו לפרש, ולא היה סומך על מה שכתב בהלכות ערלה. גם הטעם שכתב בהלכות ערלה, שהרי הוא כמחליף פירות ערלה האסורים בהנאה, לא שייך לגבי שבת, שהאיסור הוא בעשיית המלאכה. לכן ודאי בשבת אם התנו מותר אפילו באו חשבון לבסוף וכדברי המגיד משנה. 

=== סתמא מאי? ===
בסוף הסוגיה שואלת הגמרא מה הדין בסתמא? כלומר הברייתא דיברה על שלושה מקרים - א. שאומר הישראל לגוי טול אתה בשבת ואני בחול שזה אסור. ב. שאם התנו כן מתחילה מותר. ג. שאם באו בסוף לחשבון אסור. כעת שואלת הגמרא מה הדין בסתמא, כלומר שלא אמר לו טול אתה שבת ואני בחול ולא התנו כן בתחילה, ואף לא באו חשבון בסוף. האם מותר לישראל לקחת כנגד מה שהגוי נוטל עבור עבודתו בשבת? 
'''רש"י''' (ד"ה סתמא מאי) מדגיש שעיקר הבעיה היא בכך שהישראל מזכיר את ענין השבת, וכעת כאשר אינו מזכיר כלל שבת אלא סתם מחלקים בשווה, האם יש בזה בעיה של שכר שבת, כיון שהישראל נוטל גם עבור עבודתו של הגוי בשבת, או שנאמר שיש כאן חלוקת שותפות רגילה?

הגמרא מנסה לפשוט את הבעיה מתוך הברייתא עצמה, שכיון שאמרה הברייתא ברישא שאם התנו שהגוי יעבוד לבדו בשבת מותר, משמע שאם לא התנו אלא מחלקים בשווה בסתמא אסור. אך מיד דוחה זאת הגמרא כיון שמהסיפא אפשר לדייק בדיוק הפוך, שבסיפא כתוב שאם באו לחשבון אסור, משמע שאם חילקו סתמא בלא חשבון ובלא להזכיר את השבת, מותר. ממילא מסיקה הגמרא שאי אפשר להוציא מתוך הברייתא תשובה לשאלה זו. 
ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א ד"ה הא סתמא) כתב שלפי פירוש הראב"ד שהסביר לעיל שבאו חשבון הכוונה אחר שהתנו, יש להסביר פה שסתמא הכוונה בלא חשבון ובלא תנאי, כלומר שלא התנו בתחילה וגם לא באו חשבון בסוף.

==== הכרעת הראשונים ====
הגמרא לא הכריעה בשאלה זו, ולכאורה לפי מה שקיימא לן ספק דרבנן לקולא, צריך להיות הדין שאם לא התנו אלא רק חילקו ביניהם סתם ולא הזכירו השבתות, מותר. וכן פסקו ה'''רא"ש''' (עבודה זרה א כה) וה'''טור''' (אורח חיים רמה) להלכה. 
ה'''רי"ף''' השמיט את כל האיבעיא, ומדברי ה'''רמב"ם''' נראה שפסק לחומרא, לפי שהוא כתב 'המשתתף עם הגוי וכו' אם התנו וכו' מותר. ואם לא התנו מתחילה כשיבואו לחלוק נוטל הגוי שכר השבתות כולם לבדו והשאר חולקין'. מבואר שלא התיר אלא בהתנו תחילה.

הקשה ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) אם הדין בסתמא הוא לקולא, למה התבייש רבא בהוראתו, והרי לפי הנראה המעשה שם היה בסתמא? ואם נאמר ששם אמר לו 'טול אתה בשבת ואני בחול', עדיין קשה למה לא פשטה הגמרא את האיבעיא לקולא? 
ליישב הדבר כתב ה'''ר"ן''', שבאמת הרי"ף והרמב"ם והגאונים סוברים שיש מחלוקת בין שתי הלישנות בגמרא. לפי הלישנא הראשונה שמעשה דמוריקאי היה בשבת, גם בסתמא אסור, וכך הם מפרשים גם את הברייתא. ורק לפי הלישנא שהמעשה היה בפירות ערלה, שאלה הגמרא סתמא מאי. ומסיבה זו השמיט הרי"ף את האיבעיא, והרמב"ם פסק לגבי שבת לחומרא, שכן הדין בשבת והגמרא לא הסתפקה בזה כלל.

== תנור ==
ה'''תוספות''' (עבודה זרה כב א ד"ה לא יאמר) מביא מעשה שהיה בימי רבנו תם, שישראל גבה תנור מנכרי עבור חוב שהיה לו, והיה גוי אחר שהיה מסיק את התנור ואופה בו תמורת רווחים של כך וכך ימים, וישראל היה נוטל לחלקו את הרווחים של שאר ימים. ובאותו מעשה לא התנה היהודי עם הגוי קודם השותפות שיטול הוא בשבת, והישראל בחול. 
כותבים התוספות שנחלקו רבנו תם, ר"י ורבנו אלחנן בדין זה. לדעת '''ר"י''' (קודם שחזר בו) מותר היה לישראל ליטול את הרווחים של ימי החול שלו, ואע"פ שלא התנו, לפי שלא דומה הדבר לשדה, כיון שבשדה מה שעובד הגוי בשבת משביח גם את חלקו של הישראל, אבל בתנור אין חלקו של הישראל משביח מעבודת הגוי בשבת.
 לעומת זאת דעת '''רבנו תם''' שאין לחלק בין תנור לשדה, שאף שאין התנור משביח מעבודה בשבת, מכל מקום הרי הוא כמעמיד פועל בידיים. לבסוף גם ר"י חזר בו והודה לרבנו תם, והביא ראיה לדבריו את התוספתא דדמאי הנ"ל, ומסיק שאין חילוק בין מרחץ ךשדה או לתנור, שלעולם צריך להתנות קודם השותפות שאין לישראל בשבת שום חלק.
 דעה שלישית היא דעת '''רבנו אלחנן''' שתנור חמור יותר משדה, שבזה אפילו תנאי לא יועיל כיון שמצד הדין הבעלות על התנור היא של ישראל בלבד, אלא שהגוי עובד כשכירו ונוטל שכר על עבודתו, ודומה הדבר לאדם שמשכיר תנור לגוי ואומר לו 'טול שכר תנורי בשבת כשתסיקנו לי בחול'. לעומת זאת בנידון הגמרא הגוי הוא שותף בבעלות על הקרקע עצמה. 
וסיימו התוספות שכל זה דווקא בשותפות שיש בה בעלות, אבל לקח הישראל את התנור כמשכון, אין לו בעלות עליו ואין צריך להתנות כלום, כיון שמה שנוטל ישראל רווחים ממנו הוא עבור החוב והריבית שלו, ולא עבור חלק שיש לו בתנור עצמו.

== ראו גם ==
*[[שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: מלאכת נכרי בשבת]]
[[קטגוריה: איסורי דרבנן בשבת]]
[[קטגוריה: עבודה זרה כב.]]
[[קטגוריה: שבת פרק ו]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן רמה]]

תבנית:גמרא

2022-11-09T21:32:17Z

Jewishoffice:

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}]|([https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}])}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הגמרא באתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע].

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

תבנית:גמרא

2022-11-09T21:31:44Z

Jewishoffice:

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}]|([https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}])}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הגמרא באתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע].

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

תבנית:גמרא

2022-11-09T21:28:41Z

Jewishoffice:

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}]|([https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}])}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הגמרא באתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע].

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא-תא שמע|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

תבנית:גמרא-תא שמע

2022-11-09T21:26:30Z

Jewishoffice:

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}]|([https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}])}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הגמרא באתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע].

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא-תא שמע|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

תבנית:גמרא-תא שמע

2022-11-09T20:37:56Z

Jewishoffice:

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}}}/{{{3}}}}} {{{4}}}]|([https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}])</includeonly><noinclude>

תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הגמרא באתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע].

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא-תא שמע|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא-תא שמע|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא-תא שמע|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

תבנית:גמרא-תא שמע

2022-11-09T15:17:42Z

Jewishoffice:

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}}}/{{{3}}} {{{4}}}]|([https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/תלמוד_בבלי/{{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה}}/{{{2}}}/{{{3}}} {{{4}}}])</includeonly><noinclude>
תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הגמרא באתר [https://beta.hebrewbooks.org/ hebrewbooks].

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

תבנית:גמרא-תא שמע

2022-11-09T14:26:02Z

Jewishoffice: יצירת דף עם התוכן "<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/={{#בחר:{{{1}}} |ברכות=ברכות |שבת=שבת |עירובין=עירובין |פסחים=פסחים |שקלים=שקלים |יומא=יומא |סוכה=סוכה |ביצה=ביצה |ראש השנה=ראש_השנה |תענית=תענית |מגילה=מגילה |מועד קטן=מועד_קטן |..."

<includeonly>{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/={{#בחר:{{{1}}}
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה
|ברכות=ברכות
|שבת=שבת
|עירובין=עירובין
|פסחים=פסחים
|שקלים=שקלים
|יומא=יומא
|סוכה=סוכה
|ביצה=ביצה
|ראש השנה=ראש_השנה
|תענית=תענית
|מגילה=מגילה
|מועד קטן=מועד_קטן
|חגיגה=חגיגה
|יבמות=יבמות
|כתובות=כתובות
|נדרים=נדרים
|נזיר=נזיר
|סוטה=סוטה
|גיטין=גיטין
|קידושין=קידושין
|בבא קמא=בבא_קמא
|בבא מציעא=בבא_מציעא
|בבא בתרא=בבא_בתרא
|סנהדרין=סנהדרין
|מכות=מכות
|שבועות=שבועות
|עבודה זרה=עבודה_זרה
|הוריות=הוריות
|זבחים=זבחים
|מנחות=מנחות
|חולין=חולין
|בכורות=בכורות
|ערכין=ערכין
|תמורה=תמורה
|כריתות=כריתות
|מעילה=מעילה
|נידה=נדה

== תחביר התבנית ==
<nowiki>{{</nowiki>גמרא | '''מסכת''' | '''דף''' | '''עמוד (א או ב)''' | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = ''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים'' }}

כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''

== דוגמאות לשימוש בתבנית ==
{| border="1"
|-
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל</nowiki>
| כמו ששנינו ב'''ברכות''' {{גמרא|ברכות|לג|א|ל"ג.}} ואכמ"ל
|-
| <nowiki>כך נכתב ב'''סנהדרין'' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק</nowiki>
| כך נכתב ב'''סנהדרין''' {{גמרא|סנהדרין|ע|ב|ע':}} וד"ק
|-
| <nowiki>{{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}</nowiki>
| {{גמרא|סנהדרין|ע|א|סנהדרין ע.|בכותרת=כן}}
|}

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "מסכת",
"required": true,
"type": "string"
},
"2": {
"label": "דף",
"required": true,
"type": "string"
},
"3": {
"label": "עמוד",
"required": true,
"type": "string"
},
"4": {
"label": "הטקסט של הקישור",
"required": true,
"type": "string"
},
"בכותרת": {
"description": "יש לציין \"כן\" אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים"
}
},
"description": "תבנית להכנסת מקורות של דפי גמרא לתוך סוגיות בקלות",
"format": "inline",
"paramOrder": [
"1",
"2",
"3",
"4",
"בכותרת"]
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]
[[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]
</noinclude>

גזירת מעמיד

2022-11-09T14:10:54Z

Jewishoffice: הוספת מקור

העמדת הסכך בדבר שאינו כשר לסיכוך, האם מותר או אסור, ובאיזה אופן.
{{מקורות|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%91/%D7%91 סוכה ב ב]|[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%9B%D7%90/%D7%91 סוכה כא ב]|||}}
== סוגית הגמרא ==

מילת גרים

2022-11-09T14:09:07Z

Jewishoffice: הוספת מקור

חובת מילה בגוי הבא להיכנס בדת ישראל, ודינים הנוגעים לזה.
{{מקורות||[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95/%D7%91 יבמות מו:]-[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/5000/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%96/%D7%90 מז.]|||[https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/12000/%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%A1%D7%97 יורה דעה סימן רסח]}}
== חובת מילה ==
נחלקו התנאים האם מילה היא אחת מהפעולות שחובה לעשותן כחלק מתהליך הגיור. לדעת ר' אליעזר ור' יהושע גר שטבל ולא מל הרי זה גר. ולומדים דבר זה מהנשים, שהרי הנשים שעמדו על הר סיני נכנסו בברית התורה גם מבלי למול. ואף שאצלם אי אפשר למול, סוברים ר' אליעזר ור' יהושע שדנין אפשר משאי אפשר.
 לעומת זאת דעת חכמים (בגמרא מבואר שהוא ר' יוסי), שגר שטבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול. וכן נפסקה הלכה.

== מקור הדין ==
== התגייר כשהוא מהול או שאין לו גיד ==
== קדימת מילה לטבילה ==
== בפני שלושה ==
== ברכת המילה ==