https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%AAויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he]2026-08-11T13:16:56Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9&diff=16560ויקיסוגיה:בית המדרש2021-06-29T14:42:00Z<p>תורת אמת: /* בניית נשים את ביהמ"ק */ חתימה</p>
<hr />
<div>{{ויקיסוגיה:בית המדרש/פתיח}}<br />
==פרשת פנחס==<br />
כתב בספר אור החיים הק': "ומצאתי לחסידי ישראל שכתבו כי פה של לומדי תורה דינו ככלי שרת אשר ישרתו בם בקודש, כי אין קדושה כקדושת התורה, ולזה אסור לדבר בו אפילו דברי חול, הגם שאין בהם דברים האסורים: והוא מה שרמז במאמר לפוה, שהוא פה העמל בתורה, שבו שוכן חצי שמו יתברך, משפחת הפוני פירוש צריך לפנות מפיו כל חוץ מהגות תורה, ובזה נכללים חלק אחד מהמ"ח מעלות, שהם במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, וכדומה להם שבענף המותרות: ואומרו לישוב - ירמוז שצריך להרבות בישיבה, ולא דרך עראי, גם צריך להתיישב בכל פרט ופרט מהתורה עד שיעמוד על עיקרו כמצטרך בעומק הלכה, כי הוא זה "עיקר התורה" ובזה נכללים חלק אחד מהמ"ח מעלות שהם בישוב, ומתיישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב, המכוין את שמועתו וכו', גם מה שמנו שם, שמיעת האוזן, עריכת שפתים, בינת הלב וכו', וכדומה לזה שבענף הבנת השכליות: ואומרו לשמרון משפחת השמרוני - ירמוז לתוספת השמירה, המתחייב עשות בן תורה יתר על ההמון, כאומרם ז"ל (יומא פו) היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא וכו' ולא יהיבנא דמי לאלתר, עד כאן: מזה יקיש כמה צריך להשתמר בן תורה בכל פרטי המצות, ואמרו ז"ל (חובת הלבבות שער ז') כי חסידים הראשונים היו שומרים חמשים שערי היתר לבל יכשלו בשער האיסור, והוא אומרו לשמרון משפחת השמרוני.<br />
[[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 13:52, 29 ביוני 2021 (IDT)<br />
==בניית נשים את ביהמ"ק==<br />
ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב"ם; שאת בית המקדש אסור לבנות בלילה אלא רק ביום, שנאמר: "וביום הקים את המשכן" , מכאן דרשו רז"ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב"ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן. וכן פוסק הרמב"ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.<br />
<br />
והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב"ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.<br />
<br />
תשובות:<br />
<br />
ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב"ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש. וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; "ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים", מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר "וביום הקים את המשכן". ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ"ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .<br />
<br />
-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.[[משתמש:תורת אמת|תורת אמת]] ([[שיחת משתמש:תורת אמת|שיחה]]) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT)</div>תורת אמתhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9&diff=16557ויקיסוגיה:בית המדרש2021-06-29T14:39:31Z<p>תורת אמת: /* פרשת פנחס */ בניית נשים את ביהמ"ק</p>
<hr />
<div>{{ויקיסוגיה:בית המדרש/פתיח}}<br />
==פרשת פנחס==<br />
כתב בספר אור החיים הק': "ומצאתי לחסידי ישראל שכתבו כי פה של לומדי תורה דינו ככלי שרת אשר ישרתו בם בקודש, כי אין קדושה כקדושת התורה, ולזה אסור לדבר בו אפילו דברי חול, הגם שאין בהם דברים האסורים: והוא מה שרמז במאמר לפוה, שהוא פה העמל בתורה, שבו שוכן חצי שמו יתברך, משפחת הפוני פירוש צריך לפנות מפיו כל חוץ מהגות תורה, ובזה נכללים חלק אחד מהמ"ח מעלות, שהם במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, וכדומה להם שבענף המותרות: ואומרו לישוב - ירמוז שצריך להרבות בישיבה, ולא דרך עראי, גם צריך להתיישב בכל פרט ופרט מהתורה עד שיעמוד על עיקרו כמצטרך בעומק הלכה, כי הוא זה "עיקר התורה" ובזה נכללים חלק אחד מהמ"ח מעלות שהם בישוב, ומתיישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב, המכוין את שמועתו וכו', גם מה שמנו שם, שמיעת האוזן, עריכת שפתים, בינת הלב וכו', וכדומה לזה שבענף הבנת השכליות: ואומרו לשמרון משפחת השמרוני - ירמוז לתוספת השמירה, המתחייב עשות בן תורה יתר על ההמון, כאומרם ז"ל (יומא פו) היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא וכו' ולא יהיבנא דמי לאלתר, עד כאן: מזה יקיש כמה צריך להשתמר בן תורה בכל פרטי המצות, ואמרו ז"ל (חובת הלבבות שער ז') כי חסידים הראשונים היו שומרים חמשים שערי היתר לבל יכשלו בשער האיסור, והוא אומרו לשמרון משפחת השמרוני.<br />
[[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 13:52, 29 ביוני 2021 (IDT)<br />
==בניית נשים את ביהמ"ק==<br />
ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב"ם; שאת בית המקדש אסור לבנות בלילה אלא רק ביום, שנאמר: "וביום הקים את המשכן" , מכאן דרשו רז"ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב"ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן. וכן פוסק הרמב"ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.<br />
<br />
והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב"ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.<br />
<br />
תשובות:<br />
<br />
ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב"ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש. וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; "ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים", מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר "וביום הקים את המשכן". ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ"ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .<br />
<br />
-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.</div>תורת אמתhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16554שייכות ים לדיני טלטול בשבת2021-06-29T14:35:20Z<p>תורת אמת: פתיח</p>
<hr />
<div>בסוגיה זו תתבאר כל דיני הטלטול בשבת בים; הגדתו של ים, מקום פטור בים, ומדוע ים אינו כרשות היחיד למרות מחיצותיו.<br />
==ארבע רשויות==<br />
מהתורה נאסר להוציא חפצים מרשות לרשות בשבת. שלוש רשויות מהתורה; 'רשות הרבים' ו'רשות היחיד', שעל העברה ביניהם חל איסור הוצאה בשבת (או הוצאה בתוך רשות הרבים ארבע אמות), והרשות השלישית- 'מקום פטור' מקום שאליו מותר להכניס ומותר להוציא ממנו.<br />
<br />
רשות רביעית נוספת, הוסיפו חכמים, שאסור להוציא ממנה ולתוכה בשבת – רשות ה'כרמלית'. האיסור להוציא ב'כרמלית' הוא רק מדברי חכמים, ולכן אם בכל זאת הוציאו בתוכה בשבת לא יתחייבו שום עונש (בשוגג- חטאת, ובמזיד- סקילה).<br />
<br />
==גדרי הרשויות==<br />
רשות הרבים- היא שטח ציבורי פתוח, שרבים מהלכים בו, ללא כל מחיצות הסוגרות עליו מכל צדדיו. תנאי לרשות הרבים; מקום שאינו גבוה מהקרקע יותר מג' טפחים, למעט יוצא דופן אחד, של עמוד גבוה תשעה טפחים, ורבים מכתפים (נעזרים בסידור המשא שהם נושאים) עליו.<br />
<br />
רשות היחיד- שטח של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים, מוקף מכל צדדיו (חוץ מהפתח) במחיצה בגובה עשרה טפחים. כמו כן, אפשר שבמקום המחיצה, השטח יהיה מוגבה מעל סביבתו מכל כיווניו בלפחות עשרה טפחים, או שהשטח יהיה עמוק מכל סביבותיו בלפחות עשרה טפחים, ואז השטח יהיה מוגדר כרשות היחיד.<br />
<br />
מקום פטור- מקום פטור הוא כל שטח הקטן מארבעה על ארבעה טפחים, ובלבד שגובהו או עומקו יהיה מעל שלושה טפחים מהקרקע. מקום שגובהו או עומקו קטן מג' טפחים, בטל לרשות שבה הוא עומד ואינו מקום פטור.<br />
<br />
כרמלית- כרמלית היא מקום שאינו מוקף מחיצות (שאז הוא רשות היחיד), וגם אינו מקום הילוך לרבים (שאז הוא רשות הרבים).<br />
<br />
==הגדרה של ים==<br />
ים נחשב ככרמלית {{הערה| ירושלמי, פירוש המשניות לרמב"ם, ורע"ב, ריטב"א ומאירי, רש"י, להלן, ברייתא לעיל ו' ע"א.}}, כיוון; שהוא ללא מחיצות (ולא יכול להיות רשות היחיד), ואין מקום הילוך לרבים בתוכו (ולא יכול להיות רשות הרבים) {{הערה| תוספות מ"א, רש"י, מאירי.}}<br />
יש אומרים שדינו ככרמלית כיוון שאינו נח למעבר אנשים{{הערה| מגן אברהם י"ד ז, א. עירובין כ"ב ע"ב.}}.<br />
<br />
==מקום פטור בים==<br />
לפי האמור לעיל למעלה מי' טפחים מהקרקע, האוויר נחשב מקום פטור, אם כן נשאל בים מהיכן מודדים את י' הטפחים מקרקעית הים או מקו גובה המים?<br />
נחלקו האמוראים אם מודדים אויר, עשרה טפחים מקרקעית הים, ולמעלה מהם הרי זה מקום פטור, אפילו בתוך המים (רב הונא בגמ' ק"א ב'); או שרואים את כל עומק המים כקרקע עבה, ומודדים עשרה טפחים משפת המים ולמעלה (רב חיסדא ורבה בר רב הונא בגמ' שם).<br />
להלכה נחלקו ראשונים אם לפסוק כדעה הראשונה {{הערה|אגודה שם קי"ג, בשם רשב"ט וריב"א; ראבי"ה שם ר"א.}}; או השניה {{הערה|רי"ף שם; רא"ש שם יא ב; אגודה שם, בשם יש גאונים}}, וכן הלכה {{הערה|טור שו"ע או"ח סימן י"ח.}}.<br />
<br />
==ים אינו כרשות היחיד==<br />
לכאורה ים צריך להיות כרשות היחיד, כיוון שגדותיו של הים גבוהות הימנו, והוא נמצא בעמקים, והרי חופיו הם מחיצותיו, ואלו שהופכות אותו לרשות היחיד!<br />
<br />
תשובות:<br />
*מחיצות הים-החופים רחוקים מאד זה מזה, אד שאדם השוהה בים אינו רואה את עצמו מוקף במחיצות. {{הערה|ריטב"א וכן כתב הריטב"א בעירובין בשם הרמב"ן, ורשב"א שהסכים ששטח גדול לא נחשב ונסתפק מה השיעור לזה. וביאור הלכה שהוכיח שגם בשטח גדול אם המחיצות עשויות בידי אדם נחשבות.}}. וכן בנהר שאף אם שתי גדותיו משתי הצדדים קרובים הרי שראשית הנהר וסופו רחוקים זה מזה {{הערה|משנה ברורה אורח חיים סימן י"ח.}}.<br />
*כתב הריטב"א בשם הרא"ה שאע"פ שמקום שהוקף שלא לשם דירה רשות היחיד הוא, אם אינו ראוי לשם דירה הרי שאינו רשות היחיד, וכן ים שאינו ראוי לשם דירה, אינו נחשב רשות היחיד.<br />
*המאיר כתב, שמה שכתוב בגמרא לעיל, שמים אינם מבטלים מחיצות מדובר רק בבור שאז ניכרים מחיצותיו, אך בים אין מחיצותיו ניכרות {{הערה|שער הציון נ"ג מאירי ע"א, ומעין זה כתב ה'אור שמח' שהדין שמים אינם מבטלים מחיצות הוא רק לבור ולא לים. – פרי מגדים, אשל אברהם סוף אות י"א. וכן מחיצות טבעיות כגון חופים לים, יתכן שמים מבטלים אותם. תוספות.}}.<br />
*ויש שכתב בדרך כלל אין החוף תלול כל כך בשיעור שצריך כדי להפוך מקום עמור לרשות היחיד {{מגן אברהם אורח חיים סימן י"ח}}. לפי זה נמצא שמקום שהוא כן תלול מספיר הרי שהים כן נחשב רשות היחיד (אך עדיין יהיה אסור לזרוק בתוך הים, כי דנים אותו לחומרה ככרמלית- באור הלכה).<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}</div>תורת אמתhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16553שייכות ים לדיני טלטול בשבת2021-06-29T14:33:41Z<p>תורת אמת: /* ים אינו כרשות היחיד */ הערות שוליים</p>
<hr />
<div>==ארבע רשויות==<br />
מהתורה נאסר להוציא חפצים מרשות לרשות בשבת. שלוש רשויות מהתורה; 'רשות הרבים' ו'רשות היחיד', שעל העברה ביניהם חל איסור הוצאה בשבת (או הוצאה בתוך רשות הרבים ארבע אמות), והרשות השלישית- 'מקום פטור' מקום שאליו מותר להכניס ומותר להוציא ממנו.<br />
<br />
רשות רביעית נוספת, הוסיפו חכמים, שאסור להוציא ממנה ולתוכה בשבת – רשות ה'כרמלית'. האיסור להוציא ב'כרמלית' הוא רק מדברי חכמים, ולכן אם בכל זאת הוציאו בתוכה בשבת לא יתחייבו שום עונש (בשוגג- חטאת, ובמזיד- סקילה).<br />
<br />
==גדרי הרשויות==<br />
רשות הרבים- היא שטח ציבורי פתוח, שרבים מהלכים בו, ללא כל מחיצות הסוגרות עליו מכל צדדיו. תנאי לרשות הרבים; מקום שאינו גבוה מהקרקע יותר מג' טפחים, למעט יוצא דופן אחד, של עמוד גבוה תשעה טפחים, ורבים מכתפים (נעזרים בסידור המשא שהם נושאים) עליו.<br />
<br />
רשות היחיד- שטח של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים, מוקף מכל צדדיו (חוץ מהפתח) במחיצה בגובה עשרה טפחים. כמו כן, אפשר שבמקום המחיצה, השטח יהיה מוגבה מעל סביבתו מכל כיווניו בלפחות עשרה טפחים, או שהשטח יהיה עמוק מכל סביבותיו בלפחות עשרה טפחים, ואז השטח יהיה מוגדר כרשות היחיד.<br />
<br />
מקום פטור- מקום פטור הוא כל שטח הקטן מארבעה על ארבעה טפחים, ובלבד שגובהו או עומקו יהיה מעל שלושה טפחים מהקרקע. מקום שגובהו או עומקו קטן מג' טפחים, בטל לרשות שבה הוא עומד ואינו מקום פטור.<br />
<br />
כרמלית- כרמלית היא מקום שאינו מוקף מחיצות (שאז הוא רשות היחיד), וגם אינו מקום הילוך לרבים (שאז הוא רשות הרבים).<br />
<br />
==הגדרה של ים==<br />
ים נחשב ככרמלית {{הערה| ירושלמי, פירוש המשניות לרמב"ם, ורע"ב, ריטב"א ומאירי, רש"י, להלן, ברייתא לעיל ו' ע"א.}}, כיוון; שהוא ללא מחיצות (ולא יכול להיות רשות היחיד), ואין מקום הילוך לרבים בתוכו (ולא יכול להיות רשות הרבים) {{הערה| תוספות מ"א, רש"י, מאירי.}}<br />
יש אומרים שדינו ככרמלית כיוון שאינו נח למעבר אנשים{{הערה| מגן אברהם י"ד ז, א. עירובין כ"ב ע"ב.}}.<br />
<br />
==מקום פטור בים==<br />
לפי האמור לעיל למעלה מי' טפחים מהקרקע, האוויר נחשב מקום פטור, אם כן נשאל בים מהיכן מודדים את י' הטפחים מקרקעית הים או מקו גובה המים?<br />
נחלקו האמוראים אם מודדים אויר, עשרה טפחים מקרקעית הים, ולמעלה מהם הרי זה מקום פטור, אפילו בתוך המים (רב הונא בגמ' ק"א ב'); או שרואים את כל עומק המים כקרקע עבה, ומודדים עשרה טפחים משפת המים ולמעלה (רב חיסדא ורבה בר רב הונא בגמ' שם).<br />
להלכה נחלקו ראשונים אם לפסוק כדעה הראשונה {{הערה|אגודה שם קי"ג, בשם רשב"ט וריב"א; ראבי"ה שם ר"א.}}; או השניה {{הערה|רי"ף שם; רא"ש שם יא ב; אגודה שם, בשם יש גאונים}}, וכן הלכה {{הערה|טור שו"ע או"ח סימן י"ח.}}.<br />
<br />
==ים אינו כרשות היחיד==<br />
לכאורה ים צריך להיות כרשות היחיד, כיוון שגדותיו של הים גבוהות הימנו, והוא נמצא בעמקים, והרי חופיו הם מחיצותיו, ואלו שהופכות אותו לרשות היחיד!<br />
<br />
תשובות:<br />
*מחיצות הים-החופים רחוקים מאד זה מזה, אד שאדם השוהה בים אינו רואה את עצמו מוקף במחיצות. {{הערה|ריטב"א וכן כתב הריטב"א בעירובין בשם הרמב"ן, ורשב"א שהסכים ששטח גדול לא נחשב ונסתפק מה השיעור לזה. וביאור הלכה שהוכיח שגם בשטח גדול אם המחיצות עשויות בידי אדם נחשבות.}}. וכן בנהר שאף אם שתי גדותיו משתי הצדדים קרובים הרי שראשית הנהר וסופו רחוקים זה מזה {{הערה|משנה ברורה אורח חיים סימן י"ח.}}.<br />
*כתב הריטב"א בשם הרא"ה שאע"פ שמקום שהוקף שלא לשם דירה רשות היחיד הוא, אם אינו ראוי לשם דירה הרי שאינו רשות היחיד, וכן ים שאינו ראוי לשם דירה, אינו נחשב רשות היחיד.<br />
*המאיר כתב, שמה שכתוב בגמרא לעיל, שמים אינם מבטלים מחיצות מדובר רק בבור שאז ניכרים מחיצותיו, אך בים אין מחיצותיו ניכרות {{הערה|שער הציון נ"ג מאירי ע"א, ומעין זה כתב ה'אור שמח' שהדין שמים אינם מבטלים מחיצות הוא רק לבור ולא לים. – פרי מגדים, אשל אברהם סוף אות י"א. וכן מחיצות טבעיות כגון חופים לים, יתכן שמים מבטלים אותם. תוספות.}}.<br />
*ויש שכתב בדרך כלל אין החוף תלול כל כך בשיעור שצריך כדי להפוך מקום עמור לרשות היחיד {{מגן אברהם אורח חיים סימן י"ח}}. לפי זה נמצא שמקום שהוא כן תלול מספיר הרי שהים כן נחשב רשות היחיד (אך עדיין יהיה אסור לזרוק בתוך הים, כי דנים אותו לחומרה ככרמלית- באור הלכה).<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}</div>תורת אמתhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16552שייכות ים לדיני טלטול בשבת2021-06-29T14:33:12Z<p>תורת אמת: יצירה</p>
<hr />
<div>==ארבע רשויות==<br />
מהתורה נאסר להוציא חפצים מרשות לרשות בשבת. שלוש רשויות מהתורה; 'רשות הרבים' ו'רשות היחיד', שעל העברה ביניהם חל איסור הוצאה בשבת (או הוצאה בתוך רשות הרבים ארבע אמות), והרשות השלישית- 'מקום פטור' מקום שאליו מותר להכניס ומותר להוציא ממנו.<br />
<br />
רשות רביעית נוספת, הוסיפו חכמים, שאסור להוציא ממנה ולתוכה בשבת – רשות ה'כרמלית'. האיסור להוציא ב'כרמלית' הוא רק מדברי חכמים, ולכן אם בכל זאת הוציאו בתוכה בשבת לא יתחייבו שום עונש (בשוגג- חטאת, ובמזיד- סקילה).<br />
<br />
==גדרי הרשויות==<br />
רשות הרבים- היא שטח ציבורי פתוח, שרבים מהלכים בו, ללא כל מחיצות הסוגרות עליו מכל צדדיו. תנאי לרשות הרבים; מקום שאינו גבוה מהקרקע יותר מג' טפחים, למעט יוצא דופן אחד, של עמוד גבוה תשעה טפחים, ורבים מכתפים (נעזרים בסידור המשא שהם נושאים) עליו.<br />
<br />
רשות היחיד- שטח של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים, מוקף מכל צדדיו (חוץ מהפתח) במחיצה בגובה עשרה טפחים. כמו כן, אפשר שבמקום המחיצה, השטח יהיה מוגבה מעל סביבתו מכל כיווניו בלפחות עשרה טפחים, או שהשטח יהיה עמוק מכל סביבותיו בלפחות עשרה טפחים, ואז השטח יהיה מוגדר כרשות היחיד.<br />
<br />
מקום פטור- מקום פטור הוא כל שטח הקטן מארבעה על ארבעה טפחים, ובלבד שגובהו או עומקו יהיה מעל שלושה טפחים מהקרקע. מקום שגובהו או עומקו קטן מג' טפחים, בטל לרשות שבה הוא עומד ואינו מקום פטור.<br />
<br />
כרמלית- כרמלית היא מקום שאינו מוקף מחיצות (שאז הוא רשות היחיד), וגם אינו מקום הילוך לרבים (שאז הוא רשות הרבים).<br />
<br />
==הגדרה של ים==<br />
ים נחשב ככרמלית {{הערה| ירושלמי, פירוש המשניות לרמב"ם, ורע"ב, ריטב"א ומאירי, רש"י, להלן, ברייתא לעיל ו' ע"א.}}, כיוון; שהוא ללא מחיצות (ולא יכול להיות רשות היחיד), ואין מקום הילוך לרבים בתוכו (ולא יכול להיות רשות הרבים) {{הערה| תוספות מ"א, רש"י, מאירי.}}<br />
יש אומרים שדינו ככרמלית כיוון שאינו נח למעבר אנשים{{הערה| מגן אברהם י"ד ז, א. עירובין כ"ב ע"ב.}}.<br />
<br />
==מקום פטור בים==<br />
לפי האמור לעיל למעלה מי' טפחים מהקרקע, האוויר נחשב מקום פטור, אם כן נשאל בים מהיכן מודדים את י' הטפחים מקרקעית הים או מקו גובה המים?<br />
נחלקו האמוראים אם מודדים אויר, עשרה טפחים מקרקעית הים, ולמעלה מהם הרי זה מקום פטור, אפילו בתוך המים (רב הונא בגמ' ק"א ב'); או שרואים את כל עומק המים כקרקע עבה, ומודדים עשרה טפחים משפת המים ולמעלה (רב חיסדא ורבה בר רב הונא בגמ' שם).<br />
להלכה נחלקו ראשונים אם לפסוק כדעה הראשונה {{הערה|אגודה שם קי"ג, בשם רשב"ט וריב"א; ראבי"ה שם ר"א.}}; או השניה {{הערה|רי"ף שם; רא"ש שם יא ב; אגודה שם, בשם יש גאונים}}, וכן הלכה {{הערה|טור שו"ע או"ח סימן י"ח.}}.<br />
<br />
==ים אינו כרשות היחיד==<br />
לכאורה ים צריך להיות כרשות היחיד, כיוון שגדותיו של הים גבוהות הימנו, והוא נמצא בעמקים, והרי חופיו הם מחיצותיו, ואלו שהופכות אותו לרשות היחיד!<br />
<br />
תשובות:<br />
*מחיצות הים-החופים רחוקים מאד זה מזה, אד שאדם השוהה בים אינו רואה את עצמו מוקף במחיצות. {{הערה|ריטב"א וכן כתב הריטב"א בעירובין בשם הרמב"ן, ורשב"א שהסכים ששטח גדול לא נחשב ונסתפק מה השיעור לזה. וביאור הלכה שהוכיח שגם בשטח גדול אם המחיצות עשויות בידי אדם נחשבות.}}. וכן בנהר שאף אם שתי גדותיו משתי הצדדים קרובים הרי שראשית הנהר וסופו רחוקים זה מזה {{הערה|משנה ברורה אורח חיים סימן י"ח.}}.<br />
*כתב הריטב"א בשם הרא"ה שאע"פ שמקום שהוקף שלא לשם דירה רשות היחיד הוא, אם אינו ראוי לשם דירה הרי שאינו רשות היחיד, וכן ים שאינו ראוי לשם דירה, אינו נחשב רשות היחיד.<br />
*המאיר כתב, שמה שכתוב בגמרא לעיל, שמים אינם מבטלים מחיצות מדובר רק בבור שאז ניכרים מחיצותיו, אך בים אין מחיצותיו ניכרות {{הערה|שער הציון נ"ג מאירי ע"א, ומעין זה כתב ה'אור שמח' שהדין שמים אינם מבטלים מחיצות הוא רק לבור ולא לים. – פרי מגדים, אשל אברהם סוף אות י"א. וכן מחיצות טבעיות כגון חופים לים, יתכן שמים מבטלים אותם. תוספות.}}.<br />
*ויש שכתב בדרך כלל אין החוף תלול כל כך בשיעור שצריך כדי להפוך מקום עמור לרשות היחיד {{מגן אברהם אורח חיים סימן י"ח}}. לפי זה נמצא שמקום שהוא כן תלול מספיר הרי שהים כן נחשב רשות היחיד (אך עדיין יהיה אסור לזרוק בתוך הים, כי דנים אותו לחומרה ככרמלית- באור הלכה).</div>תורת אמתhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=16551משתמש:תורת אמת2021-06-29T14:20:59Z<p>תורת אמת: יצירה</p>
<hr />
<div></div>תורת אמת