https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99 2026-06-26T03:12:42Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19819 2022-04-29T14:09:17Z

<p>עורך תורני: /* =להלכה */</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> &quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. <br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> תקנת הדין הוא מן התורה, כפי שמתואר בפסוקים (ט, ב-ו) &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot;. <br /> <br /> ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר שמפסוקים אלו לומדים את דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> <br /> ==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==<br /> ===הראשונים הסוברים שאין להקדים===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> ===הראשונים הסוברים שיש להקדים===<br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> וכן פירש ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) שאין כוונת הגמרא במגילה שדורשים בפסח עצמו דווקא, אלא ללמדנו שדורשים בהלכות פפסח ב'זמן פסח', אך לא נתבאר מהו הזמן המדויק של קיום הדין. ולומד זאת מה'''גמרא''' (פסחים ו.) ששלשים יום קודם הפסח נחשב זמן פסח.<br /> <br /> *ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א ה&quot;א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ&quot;ג ה&quot;ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם&quot;א ה&quot;א ד&quot;ה שואלין)<br /> ===להלכה===<br /> להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק&quot;א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב&quot;א והר&quot;ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה.<br /> ==האם החיוב מדאורייתא או מרבנן==<br /> ב'''בבלי''' {{גמרא|פסחים|ו|ב|פסחים ו ב}} מצינו שהחיוב לדרוש בהלכות החג הוא מתקנת משה רבנו, והנה בקרב הראשונים נחלקו האם דין זה מדאורייתא או מרבנן:<br /> *ה'''רמב&quot;ן''' {{מ|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9_%D7%91 השגות לספר המצות, סוף שורש שני]}} סובר שכל תקנותיו של משה רבנו הן מדרבנן, וכן תקנה זו שמשה רבנו תיקן לישראל. וכן דעת ה'''לבוש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) שאינה מדאורייתא אלא מרבנן, ונתנו חכמים סמך מהפסוק. וכן פסק ב'''שולחן ערוך הרב''' (שם).<br /> *ה'''פרי מגדים''' (א&quot;א שם סק&quot;א) הביא בשם ה'''מראש&quot;א''' {{מ|סוכה ט. על פרש&quot;י ד&quot;ה ג&quot;ש}} שדין שואלין ודורשין הוא מצוה וחוב גמור, אף בזמננו שאין קרבנות - תקנה לא זזה ממקומה, על פי ה'''תוספות''' {{מ|ע&quot;ז, ה:, תוד&quot;ה &quot;והתנן&quot;}}. וכן כתב ה'''בגדי ישע''' {{מ|שם}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19729 2022-04-27T18:58:14Z

<p>עורך תורני: /* יסוד הדין והגדרתו */</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> &quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. <br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> תקנת הדין הוא מן התורה, כפי שמתואר בפסוקים (ט, ב-ו) &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot;. <br /> <br /> ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר שמפסוקים אלו לומדים את דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> <br /> ==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==<br /> ===הראשונים הסוברים שאין להקדים===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> ===הראשונים הסוברים שיש להקדים===<br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> וכן פירש ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) שאין כוונת הגמרא במגילה שדורשים בפסח עצמו דווקא, אלא ללמדנו שדורשים בהלכות פפסח ב'זמן פסח', אך לא נתבאר מהו הזמן המדויק של קיום הדין. ולומד זאת מה'''גמרא''' (פסחים ו.) ששלשים יום קודם הפסח נחשב זמן פסח.<br /> <br /> *ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א ה&quot;א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ&quot;ג ה&quot;ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם&quot;א ה&quot;א ד&quot;ה שואלין)<br /> ====להלכה===<br /> להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק&quot;א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב&quot;א והר&quot;ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19709 2022-04-27T16:57:12Z

<p>עורך תורני: /* הראשונים הסוברים שיש להקדים */</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> &quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. <br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> ב'''מדבר''' (ט, ב-ו) מתואר &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot; <br /> <br /> ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר שמכאן לומדים על דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> <br /> ==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==<br /> ===הראשונים הסוברים שאין להקדים===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> ===הראשונים הסוברים שיש להקדים===<br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> וכן פירש ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) שאין כוונת הגמרא במגילה שדורשים בפסח עצמו דווקא, אלא ללמדנו שדורשים בהלכות פפסח ב'זמן פסח', אך לא נתבאר מהו הזמן המדויק של קיום הדין. ולומד זאת מה'''גמרא''' (פסחים ו.) ששלשים יום קודם הפסח נחשב זמן פסח.<br /> <br /> *ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א ה&quot;א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ&quot;ג ה&quot;ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם&quot;א ה&quot;א ד&quot;ה שואלין)<br /> ====להלכה===<br /> להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק&quot;א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב&quot;א והר&quot;ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19708 2022-04-27T16:27:18Z

<p>עורך תורני: /* יסוד הדין והגדרתו */ ניסוח</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> &quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. <br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> ב'''מדבר''' (ט, ב-ו) מתואר &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot; <br /> <br /> ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר שמכאן לומדים על דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> <br /> ==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==<br /> ===הראשונים הסוברים שאין להקדים===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> ===הראשונים הסוברים שיש להקדים===<br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19587 2022-04-25T10:06:31Z

<p>עורך תורני: עיצוב</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> &quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. <br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> ==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==<br /> ===הראשונים הסוברים שאין להקדים===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> ===הראשונים הסוברים שיש להקדים===<br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19577 2022-04-24T20:27:23Z

<p>עורך תורני: הגהה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> &quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. <br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> ==מחלוקת הראשונים בביאור הדין==<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> <br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19576 2022-04-24T20:24:12Z

<p>עורך תורני: הרחבה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> בגדר דין &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח&quot;, האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו.<br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> <br /> עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;<br /> <br /> לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;<br /> <br /> ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.<br /> ===מחלוקת הראשונים בביאור הדין===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן משמע מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> <br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=19573 2022-04-24T19:47:30Z

<p>עורך תורני: עורך תורני העביר את הדף שואלין ודורשין בהלכות הפסח לשם שואלין ודורשין בהלכות החג: שם יותר מתאים</p> <hr /> <div>#הפניה [[שואלין ודורשין בהלכות החג]]</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19572 2022-04-24T19:47:30Z

<p>עורך תורני: עורך תורני העביר את הדף שואלין ודורשין בהלכות הפסח לשם שואלין ודורשין בהלכות החג: שם יותר מתאים</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> בגדר דין &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח&quot;, האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו.<br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> ===מחלוקת הראשונים בביאור הדין===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן משמע מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> <br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19558 2022-04-24T13:41:17Z

<p>עורך תורני: /* מחלוקת הראשונים בביאור הדין */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> בגדר דין &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח&quot;, האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו.<br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> ===מחלוקת הראשונים בביאור הדין===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן משמע מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> <br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> *ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19554 2022-04-24T13:28:56Z

<p>עורך תורני: תחילת עבודה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}<br /> <br /> בגדר דין &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח&quot;, האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו.<br /> ==יסוד הדין והגדרתו==<br /> איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.<br /> ===מחלוקת הראשונים בביאור הדין===<br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא') ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. <br /> <br /> וכן משמע מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.<br /> <br /> ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;<br /> <br /> לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:<br /> <br /> ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכ&quot;ט, ס&quot;א) משיג על שיטת ה'''רשב&quot;א''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם), שלפי שיטתם נמצא שאין מקיימים את עיקר תקנת משה רבנו, לדרוש בחג עצמו, שהרי נוהגים לדרוש רק בשבת הגדול. עוד הקשה מדברי רבא ב'''סנהדרין''' (י&quot;ב:) שם מבואר שמתחילים לדורש בהלכות הפסח מפורים{{הערה|אמנם נחלקו האחרונים אודות החיוב בפורים עצמו או ממחרת הפורים, ראו להלן ב----.}}, שהם שלשים יום קודם פסח, ולמדים מכך שדורשים ממש{{הערה|ועיינו בהרחבה בסוגיה שם. רבא סובר שאף אם עיברו את השנה בל' באדר בטל העיבור, משום ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלשים יום קודם החג, ואם יבואו שלוחי בית דין לעבר את השנה לא יאמינו להם ויבואו לזלזל בחמץ בפסח כיון שכבר נדחה להם. ועיינו ב'''רש&quot;י''' וה'''מאירי''' (סנהדרין י&quot;ב:).}}. וכן מבואר ב'''גמרא''' (בכורות נח.) שבפורים עצמו דורשים, שאז מתחילים השלשים יום קודם הפסח.<br /> <br /> אמנם גם לשיטת הראשונים שסוברים שיש חיוב לדרוש ממש בהלכות הפסח, הקשו האחרונים מה'''גמרא''' (מגילה ד. לב.) &quot;משה תיקן להן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג&quot;. האחרונים למדים מכך שמשמע שדורשים בפסח עצמו ולא קודם לכן. ועוד מקשים, מה'''משנה''' (שם, לא.) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot; (ויקרא כג מד), שמצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, ומשמע שלא קודם אלא בחג עצמו. <br /> <br /> כמה אחרונים יישבו קושיות אלו בכמה אופנים:<br /> *ה'''בית יוסף''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א ד&quot;ה 'תניא') מתרץ ש'הלכות פסח בפסח' - הכוונה לדרוש בפסח עמו בטעמים שבעבורם נצטווינו בחג הפסח, וכן בהלכות האסור והמותר ביום טוב, וראיה לדבר מה'''גמרא''' (מגילה ד. ל.) ששואלים הלכות פסח בפסל הלכות עצרת בעצרת כו', ומשמע שדורשים באותו עניין, והרי בעצרת אין עניינים אחרים מלבד הלכות אלו, אלא בהכרח שהכוונה לדרוש בטעמי מצות חג הפסח ועצרת, ודיני האסור והמותר בהם. אך בשאר ההלכות שצריך לעסוק בהם בערב פסח כגון אפיית מצות וביעור חמץ ושאר עניינים שחייבים לעשותם קודם הפסח, שואלים ודורשים בהם שלשים יום קודם הפסח כדי שתהיה שהות מרובה לעסוק בהם, שאם לא כן, אין תועלת לדורשם בחג עצמו. אמנם בעצרת שאין הרבה פרטי דינים, די בכך שידרוש בעצרת עצמה, ובסוכות יום או יומיים קודם החד, ואף לטרחת סוכה ולולב די בזה.<br /> **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.<br /> **ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%A4%D7%9C&diff=19377 2022-04-05T16:17:02Z

<p>עורך תורני: הגהה: פתיח</p> <hr /> <div>{{מקורות||בבא בתרא ב א; ד א-ב|||הלכות שכנים ב יח||}}<br /> כותל בחצר השותפים שנפל, יבאר הדין במקרה זה, שיטת תוספות והמחלוקת עם הרמב&quot;ן, שיטת הר&quot;י מיגש – ר&quot;ח – הרי&quot;ף והרמב&quot;ם.<br /> == כותל בחצר השותפים שנפל ==<br /> '''המשנה''' (ב&quot;ב ב ע&quot;א) אומרת ששותפים שבנו כותל באמצע חצרם בכדי למנוע היזק ראיה, היות ובנו שניהם ביחד, לכן אם נפל הכותל – המקום שעליו עמד הכותל ואבני הכותל מתחלקים ביניהם בשווה.&lt;br\&gt;<br /> בסוגיה נדון מה החידוש של המשנה ומה תוקפו של חידוש זה.<br /> <br /> == הקדמה – דברי הגמרא ==<br /> <br /> '''המשנה''' בתחילת מסכת בבא בתרא (דף ב ע&quot;א) אומרת שבחצר ששני אנשים שותפים בה, אם אחד מהשותפים החליט לבנות כותל בינו לבין שותפו במטרה למנוע היזק ראייה – בונים את הכותל אף אם השותף השני לא מעוניין בכך. &lt;br\&gt;<br /> דין נוסף שאומרת המשנה שאת הכותל המפריד בונים באמצע החצר, כך שכל שותף נותן מקום שווה משטחו למען בניית הכותל.<br /> <br /> משני הדינים הללו מסיקה המשנה &quot;לפיכך אם נפל הכותל – המקום והאבנים של שניהם&quot; - אם נפל הכותל אז השותפים מתחלקים במקום שעליו עמד הכותל ובאבני הכותל. <br /> <br /> בבקעה הדין קצת שונה כי בבקעה אי-אפשר לכפות את השני לבנות מחיצה היות ובקעה זה מקום שלא נהגו לגדור. אך גם בבקעה, אם שניהם הסכימו לעשות כותל בין שדותיהם בכדי למנוע היזק ראיה, ושמו היכר על הכותל, 'חזית', כדי לסמן ששניהם בנו יחד, לכן אם נפל הכותל – המקום והאבנים של שניהם.<br /> <br /> '''הגמרא''' (ד ע&quot;א) שואלת על הדין בחצר, שמה שהמשנה אמרה שהיות וכופים את השני לבנות לכן חולקים את הכותל במקרה שנפל– שזה פשיטא! &lt;br\&gt;<br /> עונה הגמרא שהמשנה באה להשמיע לנו שאפילו במקרה שנפל כל הכותל לצד של אחד השותפים או שאחד השותפים פינה את האבנים לרשותו, גם במקרה כזה חולקים, ומוציאים מהשותף את האבנים שברשותו.<br /> <br /> בהמשך שואלת '''הגמרא''' (ד ע&quot;ב) לגבי בקעה – מדוע אם שניהם בנו בהסכמה משותפת הם צריכים לעשות חזית משני צדדי הכותל? הרי מספיק שלא יעשו חזית כלל וזה סימן שבנו שניהם! &lt;br\&gt;<br /> עונה הגמרא שהחזית נצרכת למקרה שאחד יקדים ויעשה חזית מצדו ויטען שבנה את הכותל לבדו, לכן מראש אמרה המשנה שיעשו חזית משני הצדדים, ובכך מנעה כל אפשרות של אחד מהשותפים לרמות, כי גם אם יסיר את החזית מאחד הצדדים הדבר יהיה ניכר.<br /> <br /> == שיטת הראשונים ==<br /> <br /> '''הראשונים''' ( '''רש&quot;י''' ד ע&quot;א ד&quot;ה &quot;פשיטא&quot;, '''רמב&quot;ן ורשב&quot;א''' ב ע&quot;א ד&quot;ה &quot;לפיכך&quot;) מסבירים את שאלת הגמרא 'פשיטא' באופן שונה מהסברה כפי שמופיעה במקומות אחרים בש&quot;ס. &lt;br\&gt;<br /> פה אין הכוונה שדין זה פשוט והמשנה לא הייתה צריכה לומר אותו, אלא הכוונה שגם לולא דין המשנה שאפשר לכפות את הבניה על השותף השני, היינו חולקים את האבנים ביניהם במקרה שנפלו בצורה שווה בין שני השותפים, וא&quot;כ לא מובן מדוע המשנה נקטה בלשון של 'לפיכך', שלכאורה אומר שהדין נגזר משני דיניה הקודמים של המשנה- שבונים את הכותל באמצע ואפשר לכפות על בנייתו. <br /> <br /> לפי הסבר זה לשאלה, עונה הגמ' שהמשנה נקטה בלשון זו למקרה שהכותל נפל כולו לרשותו של אחד מהשותפים שהו&quot;א שנשאיר את האבנים אצלו היות והם ברשותו, קמ&quot;ל שהיות והשותפים יכולים לכפות אחד את השני על בניית הכותל, לכן אנן סהדי שכך עשו ושניהם בנו יחד את הכותל ולכך אף שנפל לחלקו של אחד - מוציאים ממנו וחולקים. <br /> <br /> בעצם הטענה של המחזיק היא טענה טובה, אך יש כנגדה טענה חזקה יותר של אנן סהדי שהוא לא בנה לבד ולכן מוציאים ממנו.<br /> <br /> לגבי שאלת הגמרא בדף ד ע&quot;ב מדוע צריך בבקעה חזית משני הצדדים ואין להסתפק בכותל ללא חזית בתור סימן לבנייה משותפת של הכותל, מעירים '''הראשונים''' ('''רש&quot;י''' ד ע&quot;ב ד&quot;ה &quot;ולא יעשו&quot; '''רשב&quot;א''' ד&quot;ה &quot;ולא יעשה&quot;) שבאמת כותל ללא חזית זה ראיה טובה לכך ששניהם בנו את הכותל, עובדה שהגמ' מעלה אפשרות שלא יעשו חזית כלל ובכל זאת יחלקו את האבנים אף שהכל נפל לצד אחד, אלא הסיבה שצריך לעשות חזית משני הצדדים זה רק משום חשש של רמאות.<br /> <br /> לפי שתי הגמרות הללו רואים שאדם שנפל הכותל לרשותו הוא מוחזק באבנים וכדי להוציא ממנו צריך ראיה ששניהם בנו יחד את הכותל. ראיה זו יכולה להיות או הדין של 'לפיכך' בחצר או כותל ללא חזית בבקעה (לולא שהיה בעיה של רמאים שכעת נצרכת חזית כדי להוציא).<br /> <br /> === העמקה בדבריהם – תפיסה בספק ===<br /> <br /> מדוע צריך ראיה כדי להוציא מהמחזיק?<br /> <br /> בשיטת '''הרמב&quot;ן''' אפשר לומר שזה הרמב&quot;ן לשיטתו בסוגיית 'תקפו כהן' ('''ב&quot;מ''' ו ע&quot;א. '''רמב&quot;ן''' שם בתוך ד&quot;ה &quot;אביי אמר&quot;-&quot;וכן בדין המטלטלין... קרנין ליה&quot;, &quot;אבל בממון המוטל בספק... תיקו שבתלמוד&quot;) שתפיסה של אחד משני הצדדים בדבר שהתעורר לגביו ספק למי הוא שייך מועילה לאחר שנולד הספק. אך אצלנו תפיסה זו לא מועילה מול דין ה'לפיכך' של המשנה, והראיה של אנן סהדי שבנו את הכותל ביחד היות והייתה לו אפשרות לכפות את השני לבנות עמו היא חזקה יותר מתפיסתו ולכן מוציאים ממנו.<br /> <br /> '''לרשב&quot;א''' צריך ראיה להוציא מהמחזיק לא בגלל שתפיסה לאחר שנולד הספק מועילה, כי לשיטתו אם תפס מפקינן מיניה, אלא בגלל שבכותל זה נחשב תפיסה לפני שנולד הספק, ותפיסה לפני שנולד הספק מועילה כי 'סוף דינא כתחילת דינא' (הרשב&quot;א ד ע&quot;א ד&quot;ה &quot;לא צריכא&quot;). &lt;br\&gt;<br /> ['''הרשב&quot;א''' (שם בד&quot;ה &quot;לא צריכא&quot;-&quot;ואכתי קשיא לי&quot;) ממשיך להקשות שעדיין בלי ה'לפיכך' הייתי יודע שחולקים שהרי המקום שייך לשניהם ולכן גם האבנים שבו מוחזקים לשניהם ולכן זה כמו שנפל חפץ מחצר של ראובן לחצר של שמעון שאין לשמעון בעלות עליהם! עונה הרשב&quot;א שגם המקום לא בברור שייך לו שיהיה לו חזקה באבנים, אלא זה שלו רק בגלל ספק].<br /> <br /> סוגייתנו היא מקור מיוחד לדעת הרמב&quot;ן שרואים שלא הפריע לו שלגמרא הייתה הו&quot;א שאם הכל יפול לצד אחד הוא יהיה מוחזק בזה אף שהכותל הוא בספק וזה תפיסה לאחר הספק, כי לדעת הרמב&quot;ן באמת תפיסה לאחר הספק היא מועילה. &lt;br\&gt;<br /> רק '''הרשב&quot;א''' (ד ע&quot;א בד&quot;ה &quot;לא צריכא&quot;-&quot;ואיכא למידק&quot;) התעורר לשאול על כך מדוע שיהיה מוחזק, והיה מוכרח לחלק בין סוגיית &quot;תקפה אחד בפנינו&quot; ('''ב&quot;מ''' ז ע&quot;א) ששם אמרנו שדבר שהיה בספק ואחד תקף אז מוציאים ממנו, לעומת המקרה שלנו שהוא תקף דבר שבספק ויש הו&quot;א שישאר אצלו, והיה מוכרח הרשב&quot;א לומר שפה זה תפיסה לפני שנולד הספק.<br /> <br /> == שיטת תוס' ==<br /> <br /> '''תוס'''' (ב ע&quot;א ד&quot;ה &quot;לפיכך&quot;) שואל על המשנה, מדוע היא צריכה לומר שבגלל הדין של הכפייה חולקים את אבני הכותל שנפל? הלא גם בלי דין זה היינו חולקים משום שאין חזית לכותל, והרי לגבי בקעה הגמרא בדף ד ע&quot;ב הציעה לא לעשות חזית לכותל ובכ&quot;ז אם הכותל יפול הם יחלקו, גם אם הכל נפל לרשות של אחד השותפים [כי אם הדין היה שמי שנפל לרשותו זוכה אז ברור למה צריך לעשות חזית] לכן מוכח שגם בלי חזית חולקים ולא צריך את הדין של 'לפיכך'!&lt;br\&gt;<br /> עונה תוס' שזאת בדיוק שאלת הגמרא בדף ד ע&quot;א- ''פשיטא'': גם בלי דין המשנה שהם כופים אחד על השני את הבנייה היינו חולקים את האבנים אף שנפלו לרשות של אחד מהם. ועונה הגמרא לפי תוס' שהו&quot;א שאם האבנים יפלו לרשות של אחד מהם, וישהו אצלו הרבה זמן עד שיוכל לטעון שהוא בנה את הכותל לבד, מיגו שיכול לומר 'לקחתים' אז נאמין לו (אם האבנים שהו אצלו מעט זמן אין לו מיגו כי שותפים לא קפדי הדדי וזה שזה אצלו זה לא ראיה שקנה אותם) לכן יש לנו את דין המשנה של 'לפיכך' שאנן סהדי שלא בנה אחד לבדו ולכן נוציא ממנו, אף שיש לו מיגו.<br /> <br /> משמע מתוס' שתפיסה בספק לא מועילה, שהרי תוס' העמיד את הגמרא בדף ד ע&quot;ב שזה שאין חזית זה לא ראיה ששניהם עשו את הכותל, אלא זה רק חוסר ראיה שאחד לבדו בנה, והכותל עצמו בספק. ולכן בניגוד למחליף פרה בחמור ('''ב&quot;מ''' ק ע&quot;א) ולא ידוע ברשות מי הפרה ילדה ששם אומרים 'המוציא מחברו עליו הראיה', בכותל הדין הוא 'יחלוקו' משום ששם הדין היה מבורר מתחילה ברשות מי הפרה וברשות אחד מהם נולד הספק, אך בכותל מתחילה הוא בספק שהרי אין לאחד מהם חזקה יותר מלשני, וגם אם היו באים לחלוק אותו כשעודו עומד הם היו חולקים מספק, לכן גם כשנפל יש חלוקה מספק. וגם אם הכל נפל לרשות של אחד מהם, כלומר הוא תפס בספק, אז מוציאים ממנו וחולקים, כי תפיסה בספק לא מועילה. &lt;br\&gt;<br /> ובאמת מובן למה תפיסה בספק לא מועילה: ברור לנו איך האבנים הגיעו לרשותו, ולפני זה היה הדין שיחלקו ועכשיו אף שהכל נפל לרשות של אחד מהם זה לא מוכיח שזה באמת שלו.&lt;br\&gt;<br /> אמנם הוא יכול לתפוס בספק אם יהיה לו מיגו, כמו שמציע תוס' במקרה שהאבנים שהו ברשותו הרבה זמן, שיכול לטעון שבנה לבד את הכותל מיגו שהיה טוען על האבנים שקנה אותם. אבל ה'אנן סהדי' של המשנה שהם בנו שניהם את הכותל חזק מהמיגו שלו. &lt;br\&gt;<br /> ובאמת, במקום שלא יהיה אנן סהדי, כמו בבקעה שאין דין כפיה ולכן לא ברור שבנו שניהם, אז יש לו מיגו שהוא לבדו בנה שהיה יכול לטעון לקחתים, ולכן זה ישאר אצלו.<br /> <br /> שיטת תוס' קשה בפשט הגמרא משני פנים: לא הוזכר בשאלת ה'פשיטא' שמדובר שהכל נפל לצד אחד, ולפי תוס' הפשיטא זה על מקרה שהכל נפל לצד אחד ומוציאים ממנו כי תפס בספק. וקשה עוד יותר, שלא הוזכר בתשובת הגמרא, ב'מהו דתימא', שזה שהה ברשותו הרבה עד שיש לו מיגו.<br /> <br /> אבל גם אם נסביר כשיטת רש&quot;י, שבהו&quot;א מדובר שהאבנים נפלו בדיוק חצי-חצי, זה קשה לומר שזאת ההו&quot;א, ויותר מסתדר תוס' שלא משנה איך נפל אין לאף אחד חזקה כי תפיסה לאחר הספק לא מועילה. &lt;br\&gt;<br /> וכך באמת שואל '''הרשב&quot;א''' (ד ע&quot;א בד&quot;ה &quot;לא צריכא&quot;-&quot;והא דאקשינן...&quot;) על רש&quot;י, שבאמת לא מסתבר לומר שנפל בדיוק חצי-חצי, ואומר שאה&quot;נ ורק בא להשמיע לנו את הדין בדרך של קושיא ותירוץ שאף שאחד טוען שהם ברשותו והם שלו, לא שומעים לו כי אנן סהדי שבנו שניהם.<br /> <br /> דברים אלו של התוס' דומים למה שראינו ברשב&quot;א, שתפיסה לפני שנולד הספק מועילה, אך לאחר שנולד הספק התפיסה לא תועיל. התוס' והרשב&quot;א רק חולקים מתי נולד הספק, כשלדעת התוס' הספק בכותל נולד ברגע בנייתו ולכן תפיסה בכותל לעולם לא תועיל. <br /> <br /> תוס' מוכרח לומר שהספק נולד בבניית הכותל כי הוא שואל (ב ע&quot;א ד&quot;ה &quot;לפיכך&quot;) מדוע הדין בכותל הוא לא 'כל דאלים גבר' ועונה שבכותל יש דררא דממונא ולכן אי-אפשר לעשות כדא&quot;ג, וכדי לומר שיש דררא דממונא צריך לומר שהכותל הוא בספק. <br /> <br /> === שאלת הקצות על תוס' ===<br /> <br /> דברים אלו צריכים ביאור, שהרי '''התוס' בב&quot;מ''' (ב ע&quot;א ד&quot;ה &quot;ויחלוקו&quot;) לגבי שניים אחוזים בטלית שואל אותה שאלה ולא עונה שבטלית יש דררא דממונא אלא שבטלית הם אחוזים בה ולכן צריך לחלוק ולא לעשות כדא&quot;ג.&lt;br\&gt;<br /> ושואל '''קצות החושן''' (קנ&quot;ז ס&quot;ק ג) שלדעת התוס' דררא דממונא זה מצב שיש לב&quot;ד ספק אמיתי גם ללא טענותיהם, ובטלית ובכותל כל הספק זה רק בגלל טענותיהם, ומדוע התוס' אומר שבכותל זה דררא דממונא? היה לתוס' לומר כמו שתירץ בב&quot;מ שפה הם נחשבים מוחזקים כי הם בצדדי הכותל! &lt;br\&gt;<br /> הקצות נשאר בצ&quot;ע. &lt;br\&gt;<br /> אפשר לענות על שאלתו שבטלית אין משהו שקושר את הטוען לטלית, אלא רק טענותיו. לעומת זאת בכותל ההיזק ראיה קושר את הטוען לכותל כי יש לו סיבה טובה מדוע הוא בנה את הכותל – שהרי הם שותפים ויש ביניהם היזק ראיה. <br /> <br /> == ביאור מחלוקת תוס'-רמב&quot;ן ==<br /> <br /> '''הגמרא בכתובות''' (כ ע&quot;א) מביאה מקרה של 'תרי ותרי' – שטר שחתומים עליו שני עדים, ובאים שני עדים נוספים ואומרים שהעדים החתומים על השטר פסולים. אומרת הגמרא לפי '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה &quot;ואוקי ממונא&quot;) שלא גובים ע&quot;פ השטר אלא שומרים אותו למקרה שאם אחד יתפוס אי-אפשר יהיה להוציא ממנו כי יש בידו את השטר.&lt;br\&gt;<br /> '''תוס'''' (ד&quot;ה &quot;ואוקי ממונא&quot;) מקשה על כך מדין ''תקפו כהן מוציאים ממנו&quot; (ו ע&quot;ב) כלומר, תפיסה בספק לא מועילה, וא&quot;כ גם כשתפס ויש בידו שטר נוציא ממנו! ענה תוס' שבמקרה בכתובות זה מועיל כי הוא טוען ברי. <br /> <br /> שואל '''קונטרס הספקות''' (כלל ב' אות ז') על תוס' – איך תפיסה בברי מועילה, והרי בכותל ראינו שהוא תופס וטוען ברי שבנה את הכותל לבד, ובכל זאת אומר תוס' שמוציאים ממנו! &lt;br\&gt;<br /> עונה קונה&quot;ס שיש לחלק בין תפיסה מאדם אחד שמחזיק מדין המוציא-מחברו-עליו-הראיה, לבין תוקף משהו שהוא בדין 'יחלוקו': אם תפס מאחד זה מועיל, אבל ממצב של יחלוקו התפיסה לא מועילה.<br /> <br /> '''הרמב&quot;ן''' (ב&quot;מ ו ע&quot;א ד&quot;ה &quot;אביי אמר&quot;) אומר בדיוק הפוך: תפיסה ממצב של יחלוקו תועיל, אבל שתקף מאחד לא יועיל אפילו שטוען ברי, הראיה שבתרי ותרי הרמב&quot;ן לא תירץ כתוס' אלא אמר (שם &quot;...אבל י&quot;ל&quot;) שתרי ותרי זה דאורייתא ותקיפה לא תועיל בדין דאורייתא.<br /> <br /> כלומר יש פה מחלוקת כפולה: בתקיפה מאדם אחד לרמב&quot;ן זה לעולם לא מועיל אפילו שטוען ברי ולתוס' בברי זה מועיל, ותקיפה ממצב של יחלוקו לדעת הרמב&quot;ן מועיל אפילו בלי ברי ולדעת תוס' לא מועיל אפילו עם ברי.<br /> <br /> אפשר להבין את סברת מחלוקתם באופן הבא: תוס' והרמב&quot;ן חלקו מה הכוח של חזקה, האם היא ראיה חיובית או ראיה שלילית. כלומר האם המע&quot;ה יוצר מצב של הסתלקות של ב&quot;ד מן הדין או שזו הכרעה של ב&quot;ד שאי-אפשר להוציא מאדם שמוחזק. &lt;br\&gt;<br /> תוס' אומר שב&quot;ד הסתלק ולכן אם השארנו את זה אצל אדם א' זה בגלל שלא היה לנו ראיות מה לעשות ולכן ב&quot;ד הקפיא את המצב והסתלק, לכן אדם שני שבא עם ברי ויתפוס אז עדיין ב&quot;ד לא יתערב ויישאר אצלו. אבל אם ב&quot;ד עשה יחלוקו, זה גם מחוסר ידיעה של ב&quot;ד, אבל ב&quot;ד התערב והכריע לחלק ולכן א&quot;א להתערב אחרי שב&quot;ד התערב, לולא שיש לנו ראיה להוציא ממה שב&quot;ד קבע. &lt;br\&gt;<br /> לדעת הרמב&quot;ן זה בדיוק הפוך: המע&quot;ה זה הכרעה שמי שמחזיק זה נשאר אצלו אפילו שאין לו ראיה שישאר אצלו, אבל כך ב&quot;ד קבע וא&quot;א שאדם יבוא ויתערב. אבל ביחלוקו ב&quot;ד לא פסק מתוך וודאות אלא מתוך פשרה ועדיף וודאות של אחד שתופס ומוחזק וזה ודאות שזה שלו.<br /> <br /> כלומר לפי שניהם יחלוקו זה פשרה, השאלה אם מוחזק עדיף על זה (רמב&quot;ן) או לא (תוס').<br /> <br /> יש שאלה על הרמב&quot;ן משניים אוחזים בטלית שהתקיפה לא מועילה, אף שזה מצב של יחלוקו, ולפי דברינו בתקיפה מיחלוקו אומר הרמב&quot;ן שלא מוציאים ממנו. צריך לתרץ ולומר לדעת הרמב&quot;ן שבטלית זה נחשב כאילו כל אחד מחזיק חצי ממש ולא מדין ספק, ואז ברור שא&quot;א להוציא ע&quot;י המע&quot;ה. <br /> <br /> == שיטת הר&quot;י מיגש – ר&quot;ח – הרי&quot;ף ==<br /> <br /> עד כה ראינו שכל הראשונים מסבירים את שאלת הגמרא 'פשיטא' לא כדרך כל פשיטא בגמרא, אלא אומרים שגם לולא דין המשנה היינו חולקים.<br /> <br /> '''הר&quot;י מיגש''' (ד ע&quot;א ד&quot;ה &quot;לפיכך&quot;) מסביר את שאלת הגמרא 'פשיטא' כמו שאנחנו רגילים: ברור שאם כופין זא&quot;ז לבנות את הכותל אז אם נפל הכותל אז חולקים. כלומר אם האבנים נפלו באופן שווה והמשנה אומרת שכופין זא&quot;ז לבנות אז יחלקו את האבנים! <br /> <br /> עונה הגמרא לפי הר&quot;י מיגש שאם כל האבנים נפלו לחצר של אחד מהם או שה<br /> וא פינה לרשותו וטוען שהכל שלו, אז אפילו 'אנן סהדי' שהם בנו ביחד את הכותל לא יועיל כנגד התפיסה שלו. לכן זה לא כזה פשיטא שחולקים, אלא קמ&quot;ל ששותפים לא קפדי הדדי ואין לאחד מהם חזקה.<br /> לפי הר&quot;י מיגש רואים דבר שלא ראינו בראשונים עד עכשיו. לפי דבריו ה'אנן סהדי' של המשנה הוא חלש ולא ראיה כ&quot;כ טובה, ולכן אם אחד יהיה מוחזק באבנים אין לנו ראיה טובה להוציא ממנו, ללא הדין שאין מוחזקות בשותפים היות והם לא קפדי הדדי.<br /> <br /> עדיין קשה על הר&quot;י מיגש: מי אמר שהם שותפים בכותל? אם נאמר ש'שותפים לא קפדי הדדי' זה לאו דווקא שותפים אלא גם שכנים, או שנאמר שלא צריך שיהיו שותפים דווקא בכותל אלא גם בדברים אחרים אז מובן מדוע אין לו חזקה. אבל אם נאמר שדווקא שותפים בכותל לא קפדי הדדי יהיה קשה.<br /> <br /> כדי לענות על כך נביא קודם את דברי הרמב&quot;ם שהוא שיטה נוספת בסוגיה.<br /> <br /> == שיטת הרמב&quot;ם ==<br /> <br /> '''הרמב&quot;ם''' (הלכות שכנים פרק ב הלכה יח) כותב את דין ה'לפיכך' של המשנה באופן קצת אחר. הוא אומר &quot;''והואיל ומקום הכותל משל שניהם, אם נפל הכותל הרי המקום והאבנים של שניהם''&quot;. כלומר הם חולקים את הכותל שנפל לא בגלל שכופין זא&quot;ז לבנות ואנן סהדי שבנו יחד, אלא בגלל שכל אחד נתן משטחו אז ברור שהאבנים של שניהם. <br /> <br /> לדעת הרמב&quot;ם, ה'אנן סהדי' לא יכול להועיל כדי להוציא את האבנים מהמוחזק, כמו שראינו בר&quot;י מיגש, אלא אנחנו מוכרחים, לדעת הרמב&quot;ם, להיעזר ב'אנן סהדי' שיש על מקום הכותל כדי להוציא את האבנים.<br /> <br /> הדבר צריך ביאור. הרי לחזקה שיש על המקום הגענו רק בגלל 'אנן סהדי', דבר שלא מועיל ישירות להוציא את האבנים, אז למה שבאופן עקיף הוא יצליח להוציא את האבנים? כך מתקשה '''ר&quot;ש רוזובסקי''' (שיעורי ר' שמואל אות א-ג). <br /> <br /> לכן צריך לומר שיש הבדל בין מוחזקות של 'אנן סהדי' שכל מטרתה זה לברר מה היה, לעומת מוחזקות שהוא מצביע מה יש כעת במציאות. לומר שפעם הם בנו את האבנים ביחד זה לא טענה טובה כדי להוציא ממוחזקת, אבל לאחר שביררנו שהמקום הוא משותף לשניהם, זה כעת יוצר מוחזקות על האבנים כי כעת במציאות האבנים הם בשטח שלו וזה מוחזק.<br /> <br /> כך גם נסביר את הר&quot;י מיגש: &quot;שותפים לא קפדי הדדי&quot; זה לא ראיה טובה שעוזרת לנו להוציא ממוחזק כי הראיה היא חלשה היות ויכול להיות שהשותפים מקפידים והשני כן מוחזק, אלא רק בירור, מעין 'אנן סהדי', שבא לומר שמי שהאבנים ברשותו לא מוחזק, לא מתחילה פה בכלל המוחזקות. <br /> <br /> כלומר, 'לפיכך' בא לומר שאין בכלל חזקה (לפי הר&quot;י מיגש) או שזה יוצר מוחזקות במקום (לפי הרמב&quot;ם).<br /> <br /> [[קטגוריה:שותפים]]<br /> [[קטגוריה:שכנים]]<br /> [[קטגוריה:חזקת מיטלטלין]]<br /> [[קטגוריה:בבא בתרא ב.]]<br /> [[קטגוריה:בבא בתרא ד.]]<br /> [[קטגוריה:בבא בתרא ד:]]<br /> [[קטגוריה:שכנים פרק ב]]<br /> [[קטגוריה:חושן משפט סימן קנז]]</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=19376 2022-04-05T16:15:08Z

<p>עורך תורני: הגהה, ניסוח</p> <hr /> <div>{{מקורות|שבת טו א-ב, כד ה|שבת קיא ב-קיב א, קנז|שבת טו א-ב|שבת י א-ב,ו|אורח חיים שיז א}}<br /> אילו קשרים מותר ואילו אסור לקשור ולהתיר בשבת, ואילו קשרים חייב חטאת בקשירתם או התרתם.<br /> <br /> ==מקורות חז&quot;ל==<br /> ה'''משנה''' (שבת טו א) אומרת שהקושר קשר גמלים וקשר ספנים בשבת חייב חטאת. עוד מבואר במשנה (טו ב) וב'''גמרא''' (שבת קיא ב-קיב א) שקשר גמלים שחייבים עליו הוא הזמם עצמו, כלומר טבעת של רצועה שקושרים באף הגמל, אבל הקשר שקושרים את הרצועות שמכניסים לאותה הטבעת שאת ראשן האחר קושר ביתד או בעמוד כדי שלא תלך, זהו קשר שאין חייבים עליו חטאת אך הוא אסור מדרבנן.<br /> &lt;BR /&gt;וכן קשר הספנים שחייבים עליו חטאת הוא בטבעת של חבל שקושרים בראש הספינה, אבל הרצועה שאותה מכניסים לטבעת זו כדי לקשור את הספינה לנמל, קשר זה אסור הוא רק מדרבנן.<br /> <br /> עוד אומרת המשנה שיש קשרים שהם מותרים לכתחילה לקשרן, כגון פתח של חלוק או סבכה, או קשר של חגורה וכד'.<br /> &lt;BR /&gt;ובגמרא שם מבואר שבמנעל וסנדל ישנם קשרים שחייבים עליהם חטאת, ישנם קשרים שפטור עליהם אבל אסור לקשרם מדרבנן, וישנם קשרים שמותר לכתחילה.<br /> <br /> נחלקו הראשונים בביאור גדר האיסור והחיוב של הקשרים.<br /> <br /> ==סוגי הקשרים האסורים והמותרים==<br /> ===שיטת רש&quot;י וסייעתו===<br /> בדברי '''רש&quot;י''' (קיא ב ד&quot;ה זממא וד&quot;ה איסטרידא) מבואר שקשר שחייבים עליו הוא כאשר זהו קשר המתקיים לעולם, כדוגמת הקשרים שבאף הגמל ובראש הספינה, מה שאין כן החבלים שקושרים אל הטבעות (קיב א ד&quot;ה קיטרא וד&quot;ה בדחומרתא), כיון שקושרים אותם לשבוע או שבועיים או חודש אין חייבים עליהם. וכן במנעל וסנדל (קיב א ד&quot;ה בדאושכפי וד&quot;ה בדטייעי) קשרים קבועים חייבים עליהם חטאת, וקשרים שפותחים אותם לעתים אסורים מדרבנן.<br /> <br /> ולענין קשרים המותרים לכתחילה משמע בדעת רש&quot;י (ד&quot;ה פשיטא וד&quot;ה בדבני מחוזא וד&quot;ה דנפקי בי תרי וד&quot;ה א&quot;ל משום) שאלו דווקא קשרים שמתירים אותם בכל יום.<br /> <br /> כדברי רש&quot;י כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה.<br /> <br /> לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם '''ספר התרומה''' (שבת רמג), '''שבלי הלקט''' (שבת קכד), ה'''ריטב&quot;א''' (קיא ב ד&quot;ה קושרת וד&quot;ה מאי), ה'''ריבב&quot;ן''' בשיטת הקדמונים (ד&quot;ה אלו), '''פסקי רי&quot;ד''' (ד&quot;ה ורצועות), ה'''מיוחס לר&quot;ן''' (ד&quot;ה מהו דתימא), '''ר' ירוחם''' (יב יד פז ב), ה'''רמ&quot;ך''' המבוא בכסף משנה (י א), וכן משמע ב'''סמ&quot;ג''' (לאוין סה).<br /> <br /> כתב ה'''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&amp;st=&amp;pgnum=179 (ד)]<br /> לדייק מדברי הרא&quot;ש שאפילו אינו של קיימא, אם הוא מעשה אומן חייב. אבל ב'''מגן אברהם''' (ה) דחה דבריו, וכן הוכיח ה'''אליה רבה''' (א) מדברי שאר הפוסקים.<br /> <br /> ===שיטת ר' חננאל, הרי&quot;ף והרמב&quot;ם===<br /> שיטה אחרת בראשונים היא שיטת הרי&quot;ף (מא ב) והרמב&quot;ם (שבת י א-ב), וכמותם מבואר גם ברבנו חננאל (קיב א ד&quot;ה רצועות). שכל קשר שהוא של קיימא והוא מעשה אומן, אסור מדאורייתא וחייבים עליו חטאת. קשר שאינו מעשה אומן אבל הוא של קיימא, פטור אבל אסור מדרבנן, וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. עוד מבואר ברמב&quot;ם שם שאף קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן ה&quot;ז אסור.<br /> &lt;BR /&gt;כשיטה זו כתב גם ה'''מאירי''' (קיא ב ד&quot;ה אמר המאירי והמשנה), ואף כתב (ד&quot;ה ורצועות) שאין צורך כלל להזכיר השיטה החולקת. ובביאור קשר של קיימא כתב שהוא קשר שאינו עשוי לינתק, והקשר האסור מדרבנן הוא קשר של קיימא או כעין של קיימא אבל אינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו קיימא.<br /> &lt;BR /&gt;גם ב'''פירוש קדמון''' מבית מדרשו של ר' פרחיה בשיטת הקדמונים (ד&quot;ה ורצועות) סובר כשיטה זו, וכן מבואר ב'''כלבו''' (לא) וב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת א קה).<br /> <br /> ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר&quot;י אבוהב''' בהגהות הטור (ד&quot;ה כל קשר).<br /> &lt;BR /&gt;לעומת זאת ה'''רמ&quot;א''' (אורח חיים שיז א) הביא את הדעה החולקת, שכל שהוא של קיימא אפילו קשר הדיוט, חייבים עליו. ומ&quot;מ משמע מדבריו שחושש לחומרא לדעת הרמב&quot;ם, שהרי כתב אחר כך שאין אנו יודעים מהו קשר של אומן ולכן יש ליזהר מלהתיר שני קשרים זה על זה אפילו שאינו של קיימא. אמנם ב'''מגן אברהם''' (ה) העיר שזהו דווקא לרמב&quot;ם, אבל לרא&quot;ש מותר.<br /> &lt;BR /&gt;ה'''גר&quot;ז''' (שיז ב) כתב להחמיר כדעת השו&quot;ע, שאף אם אינו של קיימא אסור אם הוא מעשה אומן, אא&quot;כ במקום צער שיש להתיר אם הוא בודאי אינו של קיימא.<br /> <br /> ==גדר האיסור==<br /> ===הגדרת קשר של קיימא וכעין של קיימא===<br /> ==== בשיטת רש&quot;י וסייעתו====<br /> מדברי '''רש&quot;י''' הנזכרים לעיל, מבואר שקשר של קיימא הוא קשר המתקיים לעולם. אמנם יש לדייק מדבריו שכתב שקשר שחייבים עליו מדרבנן הוא קשר העשוי לשבועיים או חודש, משמע שכל שהוא יותר מזה אפילו אינו לעולם, חייבים עליו מהתורה. ועוד משמע מזה שבפחות משבוע מותר לכתחילה, אבל במקום אחר (ד&quot;ה פשיטא וד&quot;ה בדבני מחוזא וד&quot;ה דנפקי בי תרי וד&quot;ה א&quot;ל משום) משמע שהמותר הוא בקשר שעשוי ליומו בלבד.<br /> &lt;BR /&gt;גם ה'''טור''' כתב שהעומד לעולם חייב, והעומד לשבעה ימים פטור אבל אסור, ואינו מותר אלא העשוי להתירו בכל יום. וקשה כנ&quot;ל.<br /> <br /> ב'''בית יוסף''' (שיז ד&quot;ה נמצינו למדין) כתב להסביר שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן, וכתב (ד&quot;ה ובמספר וד&quot;ה ולענין) שמדברי רש&quot;י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב, וכל שהוא פחות משבוע מותר לכתחילה. ובשם '''רבנו ירוחם''' (יב יד פז ב) כתב הב&quot;י שאף בפחות משבוע אסור, ואינו מותר אלא בעומד להתקיים פחות מג' ימים. ולענין קשר של קיימא, מבואר בר' ירוחם שאם הוא לימים רבים חצי שנה או שנה, אפילו אינו לעולם, חשיב של קיימא וחייב חטאת.<br /> &lt;BR /&gt;ו'''מהר&quot;י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד&quot;ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא ב'''ארחות חיים''' (שבת קו) בשם ר' פרץ, ומובא גם ב'''כלבו''' (לא). ולענין קשר המותר הבין בתחילה מהרי&quot;א בדעת הטור שכל שהוא פחות מז' ימים מותר, אבל מסיק לבסוף דדווקא אם עשוי להתירו בכל יום.<br /> &lt;BR /&gt;ובאמת שברבנו פרץ אין הכרח שכוונתו שקשר של שבוע חייב מהתורה, אלא שהוא קשר של קיימא לענין שיהא אסור מדרבנן, ולאפוקי הדעה שהביא שם קודם לכן, שמתירה לקשור מכנסיים כיון שסופן להתירן על מנת לכבסן. וכן משמע ב'''רמ&quot;א''' (א) עצמו שהביא שתי דעות לענין קשר שאינו של קיימא, שיש אומרים דווקא ליומו מותר, ויש אומרים שעד שבעה ימים לא מקרי של קיימא. וב'''באור הגר&quot;א''' שם העיר שאין כוונתו של קיימא שחייב, אלא רק לענין איסור, שבפחות מזה מותר לכתחילה, וכדברי ה'''מגן אברהם''' (ב), וכ&quot;ה ב'''עולת שבת''' (ה).<br /> &lt;BR /&gt;ב'''בית חדש''' (א ד&quot;ה ואיכא) כתב שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. &lt;BR /&gt;לעומת זאת ב'''מגן אברהם''' (א) הביא דברי הב&quot;י שקשר העשוי להתקיים לזמן ארוך חייבים עליו.<br /> &lt;BR /&gt;וה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב&quot;א''' (קיב א ד&quot;ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור, וב'''מהר&quot;ם מרוטנבורג''' המובא באורחות חיים ובכלבו שם, וכן מפורש ב'''שבלי הלקט''' (ענין שבת קכד), וב'''שלטי גיבורים''' (מא א ג).&lt;BR /&gt;<br /> ה'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה) לענין קשר של קיימא הכריע שלא כהב&quot;י ומהר&quot;י אבוהב, וכתב שקשר של קיימא הוא העומד לעולם. ולענין קשר המותר, לא הכריע בין הדעות שהביא הרמ&quot;א. אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&amp;st=&amp;pgnum=54 (קכג א)] הכריע לחומרא שכל שאינו ליומו אסור.<br /> <br /> ====בשיטת הרמב&quot;ם וסייעתו====<br /> ה'''טורי זהב''' (א) כתב בדעת הרמב&quot;ם שהקשר המותר הוא דווקא אם נעשה להתיר בכל יום, וכן מבואר לכאורה ב'''בית יוסף''' (ד&quot;ה נמצינו למדין).&lt;BR /&gt;<br /> אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א, אשל אברהם ג) משמע שרק אם עומד לעולם הוא של קיימא, אבל אם הוא לזמן, אפילו לחצי שנה או שנה, הוי שאינו של קיימא. ומשמע שאם אינו של אומן מותר לכתחילה בכה&quot;ג. גם ב'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה, ה) משמע שהגדרת קיימא לרמב&quot;ם היא כפי שיטת רש&quot;י שרק אם הוא לעולם הוא של קיימא, אבל אם הוא לזמן מותר ובתנאי שאינו של אומן. &lt;BR /&gt;<br /> וכן הוכיח בספר '''אגלי טל''' (כב ה-ו) מן הירושלמי, שלרמב&quot;ם ודעימיה, כל קשר שהוא פחות מחמישים יום, מותר לכתחילה.<br /> &lt;BR /&gt;וב'''גר&quot;ז''' (שיז ב) משמע דלא כהמשנ&quot;ב בזה, וב'''קצות השלחן''' (בדי שלחן ג) האריך להוכיח כמותו.<br /> <br /> ===אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר===<br /> כתב ה'''בית חדש''' (א ד&quot;ה ואיכא למידק) בדעת הטור דהכל תלוי בדעת הקושר, שאם בדעתו לקשרו לעולם הוי קשר של קיימא, ואם דעתו לקשרו לזמן הוי קשר כעין של קיימא, ואם דעתו לקשרו לשבוע או פחות מותר. ומשמע שאינו תלוי כלל בסוג הקשר אלא רק בדעתו של הקושר. וגם ה'''טורי זהב''' (א) הלך בדרך זו ותלה הכל בדעת הקושר לקבוע האם הוא של קיימא או לא, ואין זה משנה חוזק הקשר וסוגו, וכן משמע ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ג).<br /> &lt;BR /&gt;אבל בספר '''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&amp;st=&amp;pgnum=33 (שיז ד&quot;ה סעיף א וד&quot;ה והנה)]<br /> כתב שאי אפשר לומר כן, שהרי א&quot;כ בגמרא בקשר דאושכפי ג&quot;כ יהיה מותר אם יתנה הקושר בדעתו שאינו אלא לבו ביום. וכמן מוכח ממה ש[[#קשירה לשם מצוה|קשרו את המקדה בגמי]], שלכאורה אין צורך להתיר משום מצוה, אלא אפשר שהקושר יכוון בדעתו שאינו אלא ליומא ומותר. אלא ודאי שלא בדעתו תליא, אלא רק בסוג הקשר שאם לא יעמוד בעצמו או שיש הכרח להתירו מצד המלבוש וכד', מקרי אינו של קיימא, וכן הכריע גם ב'''באור הלכה''' (שיז ד&quot;ה הקושר), שקשר שדרכו של עולם לעשותו בקביעות, כקשר הגמלים והספנים, אפילו אם דעתו לעשותו לזמן חייב מהתורה.<br /> &lt;BR /&gt;ויש להעיר שמה'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה (שבת כד ה) משמע שקשר שאינו של קיימא האסור מדרבנן, נמדד לפי סוג החוט שקושרים בו, כגון גמי שאינו מתקיים, הוי אינו של קיימא. וכן משמע ב'''ראב&quot;ד''' בהשגות (שבת י ג), וב'''רש&quot;י''' (שבת קנז ב ד&quot;ה בגמי), וכפי שדייק ב'''אגלי טל''' (כב י), וזה דלא כה'''מגיד משנה''' (י ג) שתמה על הראב&quot;ד בזה.<br /> <br /> ===הגדרת מעשה אומן===<br /> כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' (מא א ג) שלא נתברר לו היטב היאך הוא קשר אומן, אבל מדברי הרי&quot;ף נראה שהוא קשר שקושרים אותו הדק היטב, והביאו ה'''מגן אברהם''' (ד).<br /> כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' (א) שמעשה אומן שלדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם אסור, הוא גורם שהקשר יהיה חזק מאוד, ולכן אפילו אם אינו לקיימא, כלומר לעולם, אסור. ומעשה הדיוט הוא שהקשר אינו חזק כל כך.<br /> &lt;BR /&gt;וב'''באור הלכה''' (ד&quot;ה הקושר) הוכיח מהגמרא שמעשה אומן נקרא אפילו אינו מהודק כל כך, שהרי לרבנן אף קשר שיכול להתירו באחת מידיו חייב, וכתב שאפשר שכוונת הט&quot;ז שמעשה אומן הוא קשר חזק מצד סוג הקשר, שהאומן יודע לעשותו באופן שאינו ניתר מעצמו, אבל על כל פנים יכול להתירו באחת מידיו.<br /> &lt;BR /&gt;אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&amp;st=&amp;pgnum=55 (בדי שלחן ד)] כתב כהט&quot;ז בזה, וכן כתב הרב '''מנוחת אהבה''' (ג יד א {2}).<br /> <br /> ==שני קשרים זה על זה==<br /> כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' (מא א ג) שלשיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם אין לקשור או להתיר קשר שקושרים שני קשרים זה על זה, לפי שהוא קשר אמיץ, והוי מעשה אומן. אבל לשיטת רש&quot;י והרא&quot;ש מותר, אם עושה כן להתירו בו ביום. וה'''רמ&quot;א''' הביא דברי שה&quot;ג אלו לחומרא, וכתב שכן נוהגין, אלא אם כן במקום צער. וב'''אליה רבה''' (ה) היקל יותר אפילו לכל צורך, כל שעתיד להתירו בו ביום.<br /> &lt;BR /&gt;אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שזהו דווקא לרי&quot;ף אבל לרא&quot;ש מותר, ואפשר שסובר להקל בזה.<br /> &lt;BR /&gt;וב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שבגלילותינו פשט המנהג להתיר שני קשרים זה על זה בחגורה, לפי שהוא אינו של קיימא ושל הדיוט, הובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (ד&quot;ה ויש).<br /> <br /> ===קשירת חצי קשר וחיזוק קשר שנתרופף (בציצית)===<br /> בשו&quot;ת '''מהרש&quot;ם''' (ו לד) כתב כדבר פשוט שאם קודם השבת עשה קשר אחד, ואחר כך בשבת קושר את השני קשר של קיימא חייב, והרי זה דומה למשלים אות אחת לספר.<br /> &lt;BR /&gt;וכן כתב בספר '''תולדות שמואל''' [https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/29713.pdf (ג לב י)] ודימה למניח בשבת על האש תבשיל שנתבשל מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי וגמר בישולו. אבל אם מבעוד יום היה קשר של קיימא, ובשבת הוסיף עליו עוד קשר, פטור, ואפילו אם התיר הקשרים הקודמים.<br /> &lt;BR /&gt;וב'''קצות השלחן''' (קכג ד) כתב שאין להדק את קשר הציצית שנתרופף, שחייב בזה משום קושר. וכן הסכים ב'''חזון עובדיה''' (שבת ה קושר ומתיר יא).<br /> <br /> ==פתילת חבלים==<br /> ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ח) כתב שהפותל חבלים מחוטים, הרי זה תולדת קושר וחייב, וכן המפריד את הפתיל, הרי זה תולדת מתיר. והוסיף שם ששיעורו, כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה.<br /> <br /> נתחבטו המפרשים למצוא מקור לדברים אלו. אחר שה'''מגיד משנה''' וה'''כסף משנה''' לא ציינו כלום.<br /> &lt;BR /&gt;ה'''מגדל עוז''' ציין לירושלמי פרק 'אלו קשרים', אבל כתב הרב '''מעשה רקח''' שחיפש ולא מצא, וגם בתוספתות אינו נמצא. וב'''מרכבת המשנה''' חעלמא כתב שאין בירושלמי אלא דין החותלות של תמרים שהביא הרמב&quot;ם בהלכה ג', ודין זה איתא גם בבבלי קמו., ולמד שכשם שההפקעה נחשבת התרה, כן הפתילה נחשבת קשירה.<br /> &lt;BR /&gt;ובהערות '''הר' קפאח''' למשנה תורה (יג) כתב שצדקו דברי המג&quot;ע, וככונתו ל'''ירושלמי''' (שבת טו א) 'א&quot;ר חזקיה ההן חייטא אומנא מבלע תרין רישיה', ופירושו שכאשר חוט נקרע לוקח האומן שני קצות החוט ומתיר שזירתן, וחוזר ופותלן יחד, וזהו במקום קשר המכער את הבגד.<br /> <br /> ובספר '''אגלי טל''' (כו א) הקשה מה'''ירושלמי''' (שבת ז ב), שם משמע שחייב משום טווה, והביא לזה ראיה גם מהבבלי בביצה לא:, אלא שהתקשה שלפי זה לא מצאנו תולדה לקושר.<br /> &lt;BR /&gt;וב'''אור שמח''' (שבת י ח) כתב שהבבלי פליג על הירושלמי בזה, ולכן כתב הרמב&quot;ם שהוא משום קושר.<br /> <br /> רבותינו בעלי השלחן ערוך לא הביאו דין זה של הרמב&quot;ם, אבל הובא להלכה ב'''מגן אברהם''' (כ) וב'''משנה ברורה''' (לד) וב'''כף החיים''' (עב).<br /> &lt;BR /&gt;וכתב ה'''גר&quot;ז''' (שיז יא) שהשיעור שנתן הרמב&quot;ם כדי שיתקיים, הוא שיעור תורה, אבל מדרבנן בכלשהו חייב.<br /> <br /> ===ליפוף חוט ברזל===<br /> בשו&quot;ת '''דברי יציב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&amp;st=&amp;pgnum=322 (א קנב-קנג)] דן לענין ליפוף חוט ברזל סביב בקבוק או שקית, והכריע להיתרא לפי שאין זה דומה לפותל חבלים שכתב הרמב&quot;ם לאיסור, מפני ששם חלקי החבל מתקשרים להיות לחבל אחד, ודומה לקושר, אבל הכא הוא נעשה רק להחזיק התכולה ואין דמיון לקשירה. גם בשו&quot;ת '''שבט הלוי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1418&amp;st=&amp;pgnum=46 (ח נה,] [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1420&amp;st=&amp;pgnum=50 י סא)] הזכיר סברה זו לקולא, וצירף אותה עם עוד צדדים להיתר, וכתב שאף שהמחמיר בזה אינו מן המתמיהים, מכל מקום יש ללמד זכות על ישראל.<br /> &lt;BR /&gt;ןבשו&quot;ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1877&amp;st=&amp;pgnum=73&amp;hilite= (ה נ)]<br /> כתב שלכתחילה יש לכרוך החוט סביב השקית, ומ&quot;מ אין להרעיש העולם עבור המקלים, כי לרוב עושים כן לימים לא רבים. גם הרב '''אור לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19979&amp;st=&amp;pgnum=246&amp;hilite= (ב כט ב)]<br /> התיר בזה לכתחילה לפי שאינו עשוי לזמן. וכן דעת הרב '''חזון עובדיה''' (שבת ה קושר ומתיר כ).<br /> &lt;BR /&gt;אמנם בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (ט יד) החמיר בזה מתולדת קושר, אלא אם כן הדרך ללפפו ליום אחד או בדיעבד לז' ימים דאז הוי שאינו של קיימא.<br /> <br /> ==קשירה לשם מצוה==<br /> ה'''משנה''' בסוף מסכת שבת (שבת כד ה) מביאה מעשה שהיה בימי ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית, שפקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקדה בגמי ע&quot;מ לידע אם יש בגיגית פותח טפח, ומסיימת המשנה שמדבריהם למדנו ש'פוקקין ומודדין וקושרין בשבת'.<br /> ופירש '''רש&quot;י''' (שבת קנז א ד&quot;ה וקושרין) שהכוונה לקשר שאינו של קיימא ואפילו לכתחילה. מפשט דבריו משמע שמותר לקשור לצורך מצווה אף קשר האסור, אמנם לא קשר של קיימא האסור מן התורה.<br /> &lt;BR /&gt;כעין זה כתב ה'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה, שהמדידה והקשירה שהתירו הן דווקא של מצוה, ובתנאי שלא תהיה הקשירה מתקיימת, כפי שהיה שם שקשר בגמי. ובהלכות (שבת י ו) פסק כן להלכה.<br /> &lt;BR /&gt;גם ה'''טור''' (אורח חיים שיז) הביא שקשר אסור לקשרו מדרבנן, ולשיטתו זהו קשר העומד לשבעה ימים, אם קושרו לצורך מצווה, כגון למדוד אחד משיעורי תורה, מותר. וכן פירש ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שיז ד&quot;ה ומה שכתב רבינו ולצורך מצוה) בדעת רש&quot;י, ופסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שיז א).<br /> <br /> אמנם בספר '''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&amp;st=&amp;pgnum=33 (ד&quot;ה ולצורך מצוה)]<br /> כתב שאין הכרח בדברי רש&quot;י לפרש כהב&quot;י, אלא יש לפרשו שמדובר בקשר המותר לכתחילה, והעובדא כן הוה שקשרו, כי אין להתיר איסור דרבנן ממש אף לצורך מצוה, והוכיח כן מדברי ה'''תוספות''' (קכו ב ד&quot;ה ומדבריהם). הובאו דבריו ב'''משנה ברורה''' (יג).<br /> <br /> וב'''מגן אברהם''' (ג) הקשה לדעת הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, אמאי התירו משום מצוה, יעשנו קשר שאינו מעשה אומן ויהיה מותר לכתחילה, ותירץ שבאמת אם יכול חייב לעשות כן, אלא ששם לא היה אפשר בענין אחר.<br /> &lt;BR /&gt;וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ג) הקשה כעין זה לשיטת הרא&quot;ש, אמאי התירו לצורך מצווה, והרי יכול לחשוב בדעתו שאינו של קיימא, כגון שיתירו בו ביום, או בתוך שבעה ימים, ונשאר בצ&quot;ע. אמנם לדברי ה'''בית מאיר''' לעיל, שפירש דשל קיימא הוא לפי [[#אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר|סוג הקשר]], לא קשיא מידי, שהרי דעתו אינה מורידה ואינה מעלה לענין איסור.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[קשירת דלי במשיחה וקשר עניבה]]<br /> <br /> ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==<br /> * [http://www.lif.ac.il/pdf/meir_la_arez/sah/7.doc כריכת חוט ברזל על שקית לחם בשבת] - הרב מרדכי אליהו, 'המאיר לארץ' תשס&quot;ה.<br /> * [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=tl-sh-1-17-pdf בגדר מעשה אומן] - הרב שמואל טל, 'טל חיים - שבת', תש&quot;ע.<br /> * [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=03-pdf-12 דעת רבנו פרץ בקשר למספר ימים] - הרב שלום קליין, 'אורות עציון' כ, תשנ&quot;א.<br /> * [http://www.ygolan.org/less/reshittvuato.pdf קשירת ספר תורה בשבת] - מתן שרגאי ועודד קרויטנברג, 'ראשית תבואתה', תשס&quot;ו, עמ' 309.<br /> <br /> [[קטגוריה:קושר ומתיר]]<br /> [[קטגוריה:שבת קנא:]]<br /> [[קטגוריה:שבת קנב.]]<br /> [[קטגוריה:שבת פרק י]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן שיז]]</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90&diff=19375 2022-04-05T14:49:32Z

<p>עורך תורני: /* אישור השתתפות */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==<br /> אשריך על ההשקעה<br /> <br /> נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.<br /> <br /> --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :אתה פותח פה דיון...<br /> :להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה). <br /> :היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ&quot;ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> <br /> == שיטת הרי&quot;ף לגבי אוהל בשבת ==<br /> לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי&quot;ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש&quot;י ורי&quot;ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי&quot;ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו&quot;א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו&quot;ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת&quot;ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק<br /> === בישול אחר בישול ===<br /> גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי<br /> <br /> ==אני חושב שטעית==<br /> <br /> כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש&amp;#39;&amp;#39;ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> == הלכות המתנה בין בשר לחלב ==<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?<br /> :שלום וברוך הבא.<br /> :א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> :ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.<br /> :ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.<br /> :ד. בהצלחה רבה ויישר כח.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> == החתימה שלך ==<br /> <br /> מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)<br /> :לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == קישורים מוקיפדיה ==<br /> <br /> אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}<br /> רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה <br /> אם לא אני מוכן לעשות את זה<br /> [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])<br /> :שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> ==תחרות הסוגיות ==<br /> שלום וברכה,<br /> תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?<br /> תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש&quot;ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות &quot;ליד&quot; בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שדרוג גרסה ==<br /> <br /> דברנו ע&quot;כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר. <br /> בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == שנה טובה! ==<br /> <br /> שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל&quot;ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות חסרות ==<br /> <br /> ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> :אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> ::בעזה&quot;ת בל&quot;נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == רשימה ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == ברכת הלבנה ==<br /> <br /> שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:34, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::פשוט תעתיק את התוכן של [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ותעביר אותו לדף הסוגיה עצמה. אין צורך למחוק שום דף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::עשיתי את זה, במקור רציתי שישאר הקרדיט לכותב הסוגיה.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 09:32, 6 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע&quot;מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות מומלצות ==<br /> <br /> רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ&quot;ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד&quot;כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::{{א|א.א}} אני חושב שאפשר פשוט להפנות לדף המשתמש שלך..😊 --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::חלק מהן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:19, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == טיוטה ==<br /> <br /> {{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שיפור ==<br /> <br /> אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?<br /> :משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א|אולי}} תבנית מותאמת שיכתבו שם את התמצית מחולק לפי כותרות קבועות כמו נושא, נדונים וכדו' אולי לזה {{א|מישהו}} התכוון. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 19:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::אפשר גם להוסיף נוהל שצריך שיהיה פרק ראשון של &quot;תמצית הסוגיה&quot;, שם יהיה כתוב עיקר הדברים הכתובים בהמשך הסוגיה. (כמו הפתיח רק מפורט יותר). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:11, 22 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::::{{א|א.א|ב}}{{א|מישהו|מ}}חשבה נוספת אני חושב שהרעיון הטוב ביותר זה להוסיף לשנות 'סיכום' או משהו כזה תבנית או בתחילת הערך תעמיס מאד על הקריאה ורק תשבש את המראה. לדעתי. (השאלה היא אם יש כזו אפשרות כי אני רואה שבעדכון האחרון לשונית הטיוטה הוסרה מדף הסוגיה) [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 20:57, 26 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == כפתור 'תודה' ==<br /> <br /> היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&amp;action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א}} זה מספיק מה ש[[משתמש:מישהו]] כתב לך או שאני אנסה לשאול אחד שמבין בזה? --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::אני עכשיו עובד על עדכון הגירסה. אם יש לך מישהו שמבין בזה טוב וישמח לעזור, זה יקדם את זה יותר מהר. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:18, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::תנסה ליצור קשר עם [[משתמש:Yairman|יאיר מן]], כפי שהוא כתב בדף שלו, באמת יש לו הרבה ניסיון. אפשר גם עם [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Men770 משתמש:men770 באתר חבדפדיה] (נראה מההיסטוריה שם שהוא לא פעיל). בהצלחה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:52, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::{{א|איתן ברוך}} אתה יודע איך לעשות את זה? [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::: {{א|מוטל&amp;#39;ה}}, אני חושב שאני יודע, אבל אין לי ניסיון קונקרטי בדברים כאלה. (כלומר, יהיה נכון להגיד שאני יודע לעשות את זה תאורטית. עשיתי דברים דומים. אבל דברים כגון זה לא עשיתי...) {{ש}}ובכל מקרה זה ידרוש מ[[משתמש:א.א|א.א]] לתת לי גישה לשרת, שזה גם עבודה מסויימת מבחינתו... --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::{{א|איתן ברוך}}, יש לי תקופה קצת עמוסה. אם תוכל לעשות זאת אשמח. שלח לי מייל. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::::::::{{א|א.א}}, שלחתי לך מייל 👍 --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 21:56, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::{{א|מוטל&amp;#39;ה}} ו{{א|א.א}} נעזרתי בחבר שעזר לעדכן גרסה ולהוסיף את הכפתור של הגרסה. עכשיו גם העורך הגרפי עובד. מוזמנים להשתמש! --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:47, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::: כל הכבוד!!! [https://www.betmidrash.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D?type=thanks&amp;user=&amp;page=&amp;wpdate=&amp;tagfilter=&amp;wpfilters%5B%5D=newusers וראו כאן מי השתמש]. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 11:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :בפעם שעברה היו שלושה פרסי משנה ע&quot;ס 500 ש&quot;ח, מלבד שלושת הפרסים הראשונים. השנה אין. <br /> :אני לא יכול לתת ביקורת על הסוגיה שכתבת, כיון שהיא משתתפת בתחרות.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 18:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == תחרות ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א}}. האם התחרות היא רק בעשיית סוגיות חדשות, או גם בשיפור ערכים קיימים? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:52, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :{{א|בן עזאי}} -- חובה לכתוב לפחות סוגיה אחת חדשה, ועליה עיקר הניקוד. אבל גם שיפור סוגיות קיימות מוסיפות לניקוד הסופי. עיין [[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון תחרות כתיבה תורנית]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שלום ==<br /> <br /> יצרתי בטעות מספר משתמשים מפני שהיה נראה שהם לא נוצרים. אפשר למחוק את אלמוני ואנונימי. [[משתמש:איש כלשהו|איש כלשהו]] ([[שיחת משתמש:איש כלשהו|שיחה]]) 15:01, 13 בפברואר 2022 (IST)<br /> <br /> == אישור השתתפות ==<br /> <br /> שלום וברכה לכת&quot;ר.{{ש}}<br /> שלחתי להנהלת האתר טופס מילוי ליצירת סוגיה במסגרת תחרות כתיבת הסוגיות השנתית לשנת תשפ&quot;ב.<br /> {{ש}}אשמח אם יוכלו לאשר לי כמה שיותר מהר. בברכת התורה, [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 17:49, 5 באפריל 2022 (IDT)</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=19332 2022-04-03T10:27:54Z

<p>עורך תורני: /* גאדג'ט הקישורים שלי */ תגובה</p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:HitCounters HitCounters] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)<br /> :מצטרף. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> ==גאדג'ט הקישורים שלי==<br /> {{א|איתן ברוך}}, {{א|א.א}} ו{{מפעילי מערכת}}, משום מה גאדג'ט [תבנית] [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-CustomSideBarLinks|הוספת קישורים אישיים בצד]] לא עובד. יש אפשרות לסידור התקלה? בתודה מראש. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=19331 2022-04-03T10:27:23Z

<p>עורך תורני: /* כמות צפיה בסוגיות */ תגובה</p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:HitCounters HitCounters] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)<br /> :מצטרף. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> ==גאדג'ט הקישורים שלי==<br /> {{תל|איתן ברוך}}, {{תל|א.א}} ו{{מפעילי מערכת}}, משום מה גאדג'ט [תבנית] [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-CustomSideBarLinks|הוספת קישורים אישיים בצד]] לא עובד. יש אפשרות לסידור התקלה? בתודה מראש. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99&diff=19330 2022-04-03T10:23:53Z

<p>עורך תורני: </p> <hr /> <div>*[[בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר|דוג' א']]<br /> *[[קריאה בשטרי הדיוטות בשבת|דוג' ב']]<br /> *[[עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות|מדריך]]<br /> *[[ויקיסוגיה:ויקיסוגיה|אודות]]<br /> *[[ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה|איך לבנות סוגי']]<br /> *[[ויקיסוגיה:מקורות|מקורות]]<br /> *[[לפני עיוור לא תתן מכשול|לפני עיוור]]</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99&diff=19329 2022-04-03T10:23:27Z

<p>עורך תורני: </p> <hr /> <div>*[[בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר|דוג' א']]<br /> *[[קריאה בשטרי הדיוטות בשבת|דוג' ב']]<br /> *[[עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות|מדריך]]<br /> *[[ויקיסוגיה:ויקיסוגיה|אודות]]<br /> *[[ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה|איך לבנות סוגי']]<br /> *[[ויקיסוגיה:מקורות|מקורות]]<br /> *[[לפני עיוור לא תיתן מכשול|לפני עיוור]]</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99&diff=19328 2022-04-03T10:15:39Z

<p>עורך תורני: יצירת דף עם התוכן &quot;*דוג' א' *דוג' ב' *מדריך *אודות&quot;</p> <hr /> <div>*[[בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר|דוג' א']]<br /> *[[קריאה בשטרי הדיוטות בשבת|דוג' ב']]<br /> *[[עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות|מדריך]]<br /> *[[ויקיסוגיה:ויקיסוגיה|אודות]]</div>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99&diff=19327 2022-04-03T10:07:00Z

<p>עורך תורני: תגובה</p> <hr /> <div>{{תבנית:ברוך בואך|realName=|name=עורך תורני}}<br /> <br /> -- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 13:05, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> :ברוכים הנמצאים. בשם הוי' נעשה ונצליח. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:07, 3 באפריל 2022 (IDT)</div>

עורך תורני