https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%9C+%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93ויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-21T00:34:37Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=20590יסוד החיוב בתפילה2024-01-23T10:49:45Z<p>נתנאל מיהוד: עבר הרבה זמן מעריכה אחרונה</p>
<hr />
<div>{{מקורות|{{גמרא|ברכות|יז|ב|ברכות יז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.|בכותרת=כן}}|{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.-כא:|בכותרת=כן}},{{גמרא|סוכה|לח|א|סוכה לח.|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קו|או"ח ק"ו|בכותרת=כן}}|4={{רמב"ם|תפלה וברכת כהנים|א|א|הלכות תפילה א' א'|בכותרת=כן}}}}<br />
<br />
מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.<br />
<br />
==סיכום הסוגייה בקצרה==<br />
יש מחלוקת עקרונית בין הרמב"ם לרמב"ן האם החיוב בתפילה בכל יום הוא מהתורה או שלא.<br />
<br />
לדעת ה'''רמב"ם''' - יש חובה מהתורה להתפלל בכל יום, וחכמים תקנו את הנוסח ואת זמני התפילות.<br />
<br />
לדעת ה'''רמב"ן''' - אין חובה מהתורה להתפלל, חוץ מבמקרה של צרה.<br />
<br />
==גמרות==<br />
<br />
===נושאי מיטה פטורים מתפילה===<br />
ה'''משנה בברכות''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.<br />
<br />
'''רש"י''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.<br />
<br />
===בעל קרי===<br />
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל.<br />
<br />
===ספק התפלל===<br />
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.<br />
<br />
===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===<br />
'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא|סוכה|לח|א|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול או לעשות מלאכה בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול או לעשות מלאכה בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב.<br />
<br />
והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מספיק</u>.<br />
<br />
===חיוב נשים בתפילה===<br />
ב'''משנה''' {{גמרא|ברכות|כ|א|כ.}} מובא שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומהתפילין, <u>וחייבים בתפילה</u>, במזוזה ובברכת המזון.<br />
<br />
נחלקו הראשונים - האם מכך שנשים חייבות בתפילה זה אומר שהחיוב בתפילה הוא מהתורה.<br />
<br />
ה'''גמרא''' דנה לגבי כל אחד מהמקרים הכתובים במשנה למה הם נדרשים. ולגבי תפילה יש הבדלים בגרסאות. יש גרסא אחת שאומרת {{ציטוטון|"וְחַיָּיבִין בִּתְפִלָּה" ... פשיטא! הוֹאִיל וּכְתִיב בַּהּ ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם״, כְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא דָּמֵי — קָמַשְׁמַע לַן.}}<br />
<br />
ו'''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.20b.5.1|כ: הכי גרסינן תפלה דרחמי נינהו}} לא גורס את כל המהלך של הפשיטא, כי מהגרסא הזו משמע שתפילה דאורייתא, וקיימא לו שתפילה דרבנן.<br />
<br />
אבל '''תוספות''' מסביר שאפשר שזה שכתוב פשיטא לא אומר שזה מדאורייתא.<br />
<br />
וכן כתבו הרבה ראשונים.<br />
<br />
פשט ה'''רי"ף''' וה'''תר"י ורמב"ם מפורש -''' שזה דאורייתא.<br /><br />
<br />
==מחלוקת רמב"ם-רמב"ן==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם===<br />
ה'''רמב"ם''' בספר המצוות {{בספריא|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|מצוות עשה ה'}} מביא שיש מצווה מהתורה לעבוד את ה'. שנאמר {{ציטוטון|וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם|}} {{ויקיטקסט|משפטים כג כה|משפטים כג כה}} וכו'. ואומר שלמרות שזה ציווי כללי - יש בו ייחוד מעשי. וזה החיוב בתפילה. ומביא את דברי ה'''ספרי''' {{בספריא|Sifrei_Devarim.41.25|סוף פרשת עקב}} שאומר שלשון "ולעובדו" זה תפילה.<br />
<br />
מוסיף הרמב"ם {{בספריא|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.10.1|מצוות עשה י'}} ש<u>זמני התפילה אינם מהתורה</u>, וזה מה שכתוב "תפלות כנגד תמידין תקנום". החיוב העקרוני מהתורה - וחכמים הגדירו את הזמנים לפי הקורבנות.<br />
<br />
וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|א|א' א'}} {{ציטוטון|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|שמות כג כה|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|דברים יא יג|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}} <br />
<br />
===דעת הרמב"ן===<br />
ה'''רמב"ן''' {{בספריא|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|השגותיו על הרמב"ם שם}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:<br />
<br />
#בגמרא {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.<br />
#ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - <u>מכאן מובן שזה דרבנן</u>, כי אם זה היה דאורייתא, זה היה ספק דאורייתא והיה חוזר.<br />
#'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא|סוכה|לח|א|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מפסיק</u>.<br />
#חולק גם לגבי מה שכתב שמניין התפילות או זמן התפילות מהתורה - כי ראינו בעל קרי לא מתפלל, אפילו מי שהיה כמה ימים בקריו. וגם מי שלא התפלל שחרית, ובמנחה נסתפק לו אם התפלל - לפי הרמב"ם זה כבר ספק דאורייתא, כי חובה אחת להתפלל בכל יום לדעתו. אבל לא ראינו שבמקרה כזה חייב - ולכן אנחנו רואים שאין חילוק בין החובה מהתורה לדעת הרמב"ם לתפילה כלשהי אחת בכל יום ולבין התפילה שלדעתו מדרבנן<br />
<br />
ולכן מסכם הרמב"ן שכל עניין התפילה אינו חובה מהתורה, אלא הוא מממדות החסד של הבורא שהוא שומע את התפילות שלנו ועונה בכל קראינו אליו.<br />
<br />
ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:<br />
<br />
#מה שלמד מהפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.<br />
#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.<br />
<br />
==דעות הראשונים==<br />
<br />
===בדעת הרמב"ם===<br />
'''רי"ף, רס"ג, בה"ג''' <br />
<br />
ה'''כסף משנה''' {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|א|תפילה א' א'}} מתרץ שבאמת לדעת הרמב"ם החיוב העקרוני הוא לתפילה אחת בכל יום, ומתרץ את קושיות הרמב"ן:<br />
<br />
#<u>מה שהקשה שבעל קרי לא מתפלל</u> (ונראה שאפילו אם הוא לא התפלל כל היום) - מסביר הכס"מ שלדעת הרמב"ם הוא רק לא מתפלל תפילה זו בנוסח שתיקנו חכמים, אבל הוא כן אומר לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום - כדי לצאת ידי החובה מהתורה, ובנוסף, אפשר להגיד שהחיוב מהתורה ולמרות זאת הוא לא מתפלל בכלל - כי לחכמים יש כוח לעקור חיוב מהתורה. ואפשר להגיד שזה המקרה בבעל קרי - שחכמים תקנו שלא יתפלל כלל.<br />
#<u>מה שאמרנו שספק התפלל לא יחזור ויתפלל</u> - מסביר שזה רק כשלא מסתפק על כל התפילות - אבל אם מסתפק אם התפלל היום בכלל - זה כבר יהיה ספק דאורייתא ויחזור ויתפלל.<br />
#ולגבי הקושיה מ'''הגמרא בסוכה''' - שאמרנו שאם התחילו אין מספיקים לתפילה ולמדנו שתפילה זה דרבנן, מסביר שמדובר רק כשהתפלל תפילה אחת באותו היום, ולכן יצא ידי חובה מהתורה. או שיש לו שהות להתפלל תפילה אחרת או להגיד תפילה קצרה. ולכן ידי חובה מהתורה הוא יצא - ורק ידי חובה מדרבנן יש ספק - ובזה חכמים הקלו.<br />
#ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.<br />
<br />
===בדעת הרמב"ן===<br />
'''רש"י, תוס', רמב"ן, רא"ה, רא"ש, רי"ד ועוד'''<br />
<br />
==פסיקת האחרונים==<br />
ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה,<br />
<br />
אנחנו נשארים באותה מחלוקת<br />
<br />
ה'''ב"ח'''<br />
<br />
==נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה==<br />
{{סוגיה מורחבת|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}<br />
<br />
כ<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[חיוב נשים בתפילת ערבית]]<br />
*<br />
<br />
*<br />
*<br />
<br />
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==<br />
<br />
*[https://www.sefaria.org.il/sheets/230981?lang=he מחלוקת רמב"ם-רמב"ן על תפילה], דף מקורות באתר "ספריא"<br />
*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/philosophy-halakha/prayer דין תפילה], שיעור מאת הרב חיים נבון<br />
*[https://asif.co.il/wpfb-file/netiva1-16-pdf/ תפילה, דאורייתא או דרבנן? בין הרמב"ם לרמב"ן], מאמר מאת הרב הרב דוד אסולין, באתר " אסיף"<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]</div>נתנאל מיהודhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94&diff=20579תפילת ערבית רשות או חובה2024-01-15T11:14:41Z<p>נתנאל מיהוד: </p>
<hr />
<div>{{מקורות||{{גמרא|ברכות|כז|ב|ברכות כז ע"ב|בכותרת=כן}}||{{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|ו|הל' תפילה וברכת כהנים א' ו'|בכותרת=כן}}|{{טור|אורח חיים|רלז|או"ח רל"ז|בכותרת=כן}}}}<br />
<br />
האם חובה להתפלל תפילת ערבית, או שמדובר על מצווה או על רשות?<br />
<br />
==מקור הדין בגמרא==<br />
בגמרא {{גמרא|ברכות|כז|ב|ברכות כז ע"ב}} מובאת משנה שאומרת: "תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע". הגמרא אומרת שכוונת המשנה היא כמאן דאמר שתפילת ערבית רשות. כי אם הכוונה היתה שאין לה קבע - שאפשר להתפלל כל הלילה - המשנה היתה אומרת "תְּפִלַּת הָעֶרֶב כׇּל הַלַּיְלָה".<br />
<br />
מובאת בגמרא מחלוקת תנאים ואמוראים על זה{{הערה|בגמרא שם מובאת גם המחלוקת המפורסמת בין לרבן גמליאל לרבי יהושע. שתלמיד בא ושאל גם את רבן גמליאל וגם את רבי יהושע מה דין תפילת ערבית. רבי יהושע אמר רשות ורבן גמליאל אמר חובה. ושרבן גמליאל העמיד את רבי יהושע וחכמים הדיחו אותו ומינו את רבי אליעזר במקום. אך לא נראה שלסיפור יש נפק"מ לדין}}:<br />
<br />
'''רבן גמליאל''': תפילת ערבית חובה. - כך הלכה לפי '''אביי ושמואל'''.<br />
<br />
'''רבי יהושע''': תפילת ערבית רשות. - כך הלכה לפי '''רב[א]'''{{הערה|מחלוקת בגרסאות האם זה רב או רבא}}<br />
<br />
==ראשונים==<br />
<br />
===רי"ף===<br />
ה'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|יח|ב|י"ח ב'}} פוסק שהלכה כרבא שתפילת ערבית רשות, אבל הוא שזה רשות רק אם לא התפלל ערבית עדיין, אבל אם כבר התפלל תפילת ערבית - כבר הפך אותה לחובה על עצמו.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
===תוספות===<br />
ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.26a.15.1|ברכות כו. ד"ה טעה}} אומר שבעיקרון הלכה כרבא באיסורים - ורב אומר שתפילת ערבית רשות. ולכן כך אמורה להיות ההלכה. אבל הוא מקשה שתי קושיות:<br />
<br />
#"טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים" - ואם תפילת ערבית רשות - למה הוא צריך להשלים?<br />
#שנינו {{גמרא|ברכות|ל|ב|ל:}} ש"טעה ולא התפלל יעלה ויבוא בלילה אין מחזירים אותו משום דאין מקדשין את החדש בלילה", ואם תפילת ערבית באמת רשות - למה היינו צריכים את התירוץ הזה? מספיק להגיד שלא מחזירים אותו כי תפילת ערבית רשות.<br />
<br />
מתרץ תוספות שזה שאמרנו תפילת ערבית רשות הכוונה רק שאם יש לו מצווה אחרת עוברת - אז אמרנו שלא יתפלל משום המצווה האחרת שעוברת, אבל לחינם אין לבטלה.<br />
<br />
===רבינו יונה===<br />
רבינו יונה מקשה את הקושיות של התוספות, ומביא מספר תירוצים:<br />
<br />
#'''בעל הלכות גדולות -''' <u>מה שאמרנו שתפילת ערבית רשות, זה דווקא אם לא התפלל ערבית עדיין</u>. <u>אבל אם התפלל תפילת ערבית החשיב אותה כחובה על עצמו.</u> ולכן - אם לא התפלל ערבית צריך לחזור, ואם לא הזכיר יעלה ויבוא היינו צריכים את הטעם של שאין מקדשים את החודש בלילה.<br />
#מסביר את תירוץ '''רבינו יצחק הזקן''' (כנראה תירוץ תוספות לעיל) שהכוונה ברשות - <u>זה שזה לא חובה כמו יוצר ומנחה, אלא שזה מצווה</u>, ומצווה לגבי חובה קוראים לזה "רשות". ומביא ראיה מהגמרא בשבת {{גמרא|שבת|ט|ב|ט:}} שאמרנו שמי שלא התפלל תפילת ערבית - אם כבר התיר את חגורתו - לא מטריחים אותו. הא שאם לא התיר את חגורתו - מטריחים אותו. כי זה לא רשות גמורה, אלא "רק" מצווה. אלא שודאי מצווה גמורה להתפלל ערבית, ויש להתפלל אותה איפה שאין טורח<br />
<br />
רבינו יונה ממשיך ומקשה מהגמרא ביומא {{גמרא|יומא|פז|ב|פז:}} שאומרת שתפילת נעילה ביוה"כ פוטרת את ערבית, ואם ערבית מצווה או חובה - איך היא פוטרת. <br />
<br />
'''לדעת ר"י הזקן''' מתרץ שאפשר שהוא עייף ויגע מהתפילות והצום וכמאן שהתיר את חגורו דמי. <br />
<br />
'''אבל לדעת בה"ג''' קשה - שאם מדובר על אדם שכבר קבע על עצמו ערבית כחובה - איך יתכן שנתיר לו כאן שנעילה יפטור אותו מערבית. ואם לא קבע לעצמו את ערבית כחובה - למה בכלל צריך להגיד שנעילה פוטרת אותו?<br />
<br />
ולכן אומר שהתירוץ של ר"י הזקן הוא עיקר.<br />
<br />
אומר שהרי"ף כתב את שניהם - ודווקא חיזק יותר את התירוץ של בה"ג.<br />
<br />
===רשב"א===<br />
ה'''רשב"א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הרשב"א_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד#דף_כז_עמוד_א|כז.}} מביא שהגאונים פסקו כרבא - כי הלכה כרבא באיסורים וגם כי בגלל שתפילה שדרבנן הולכים אחרי המקל.<br />
<br />
ומביא את הסבר הבה"ג שאם התפלל פעם אחת - כבר הפך את התפילה מבחינתו לחובה. ומביא את התירוץ שמדובר על מצווה ולא רשות גמורה.<br />
<br />
<br />
'''ומיהו קשיא''' - דאי מצוה עליה לצלויי ומיד שוייה אנפשיה כחובה, א"כ ההיא דשבת לא מתוקמא אלא בזימנא קמייתא דבעי לצלויי. ועוד, דאמרינן ביומא (צז:) א"ר תפלה נעילה פוטר של ערבית. ופריך והא אמר רב תפלת ערבית רשות ולמה לי פטורא. ומשני לדברי האומר חובה קאמר. - ואם איתא, למה לי לדחוקה ולאוקומא כמאן דאמר חובא, הא מצי לאוקומה כדעתיה דרב גופיה דאי צלי לה חדא זימנא הא שוי אנפשיה כחובה ולוקמה בהכין. ואפילו בגברא דלא צלי ליה, מכל מקום מצוה איכא, והשתא תפלת נעילה פטר ליה מההיא מצוה? ויש לי לומר דאין הכי נמי, ואדרבה למ"ד תפלת ערבית רשות שייכא הא דרב טפי, דאי למאן דאמר חובה, אמאי פטר ליה תפלת נעילה? אבל השתא דתפלת ערבית רשות כעין מצוה אתיא תפלת נעילה ופטר לה והכי נמי איתא בירושלמי בפירקין דגרס התם: "אמר רבי יעקב בר אחא תני תמן תפלת הערב מהו? ר"ג אומר חובה. ר' יהושע אומר רשות. אמר רבי חנינא אתיאן אילין פלוגתא כאילין פלוגתא, מר דמר חובא- אין נעילה פוטרת של ערב..." והא דלא מתרץ לה התם הכין משום דבעית לתרוצה במאי דסליק אדעתיה דמקשה ולמ"ד רשות לא פטורא דרשות גמור הוא ואוקמה כמ"ד חובה ודלא כסברא דירושלמי דהכא.<br />
<br />
ואלא מיהו אכתי קשיא, דאי איתא דכי צלי לה חדא זימנא שויא אנפשיה חובא, מאי קא קשיא ליה? דהא נהוג עלמא לצלויי והוה ליה חובה!? ואיכא למימר דהכא נמי טעי בדרב דרב חובא משוי ליה מכי צלי לה חדא זימנא והוו מצי לשנויי הכין אלא דלרווחא דמילתא קא משני ליה כדסברא דקא סלקא דעתין. ובתוס' אמרו דאפילו למ"ד רשות, בכדי לא מבטלינן ליה, והיינו דרב דאמר אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החדש אלא ביום, דמשמע הא לאו הכין מחזירין אותו. והיינו נמי דר' יוחנן דאמר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. וההיא דיומא דפריך והאמר רב תפלת ערבית רשות ולמה לי פטורא, דמשמע דלמ"ד רשות פטור לגמרי, דאיכא למימר דהתם נמי לאו בחנם מבטל ליה אלא משום טירחא דאריכות תענית והשתא אתי שפיר ההיא דשבת.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
===ריטב"א===<br />
ה'''ריטב"א''' פוסק דווקא כשמואל, ומביאים חיזוקים לפסוק כך.{{להשלים}}<br />
<br />
===רא"ה===<br />
ה'''רא"ה''' {{מ|פסקה תפילת הערב אין קבע}} לא מביא את כל החילוקים - ופוסק שאכן תפילת ערבית רשות, אולם הוא מביא שמה שהתכוון רבו באמירה '''"אם התפלל שוויא חובה"''' הכוונה היא לאותה תפילה.<br />
<br />
===הרמב"ם===<br />
ה'''רמב"ם''' {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|ו|א' ו'}} פוסק שתפילת ערבית לא חובה, והסיבה שנוהגים בה חובה היא שנהגו בני ישראל בכל המקומות להתפלל ערבית - וקבלוה עליהם כחובה.<br />
{{ציטוט|תוכן=וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה:}}<br />
וכן גם פוסק הרמב"ם {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ג|ז|ג' ז'}} ואומר שאפשר להתפלל תפילת ערבית בלילי שבת קודם שתשקע החמה - כי תפילת ערבית רשות ואין מדקדקין בזמנה. {{מ|בתנאי שיקרא ק"ש בזמנה אחרי צאת הכוכבים}} וכן גם פוסק {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ט|ט|ט' ט'}} שזו הסיבה שאין חזרת הש"ץ בערבית - כי תפילת ערבית רשות. וכן {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|י|ו|י' ו'}} התחיל להתפלל ערבית ובאמצע נזכר שכבר התפלל - לא עוצר תפילתו - כי מראש מכוונים בערבית על דעת שאינה חובה. <br />
<br />
==סיכום הסברות לכל אחת מהדעות==<br />
<br />
===חיזוקים למ"ד ערבית חובה===<br />
<br />
#לא אוכלים לפני ק"ש ותפילת ערבית - שמא ישכח.<br />
#שכח להתפלל ערבית - מתפלל שחרית שניים.<br />
#שכח יעלה ויבוא בערבית - לא חוזר, אבל מהסיבה כי לא מקדשים את החודש בלילה.<br />
#שכח להבדיל בתפילה במוצ"ש - אינו חוזר, אבל מהסיבה כי מבדיל על הכוס.<br />
#המעשה עם רבן גמליאל ששאל אם יש מי שחולק על כך שתפילת ערבית חובה.<br />
<br />
'''תירוצים:'''<br />
<br />
#'''רבינו חננאל:''' המקורות הנ"ל הם במקומות שרגילים להתפלל, והאידנא נהגו.<br />
#'''ר"י:''' הכוונה ברשות היא שזה לא חובה אלא מצווה, אבל לא מבטלים אותה בחינם.<br />
#<br />
<br />
===חיזוקים למ"ד ערבית רשות===<br />
<br />
== פסיקת הלכה ==<br />
'''מוסכם על כל הפוסקים''' שהאידנא כולם קיבלו עליהם כחובה.<br />
<br />
לענין חזרת הש"ץ בערבית מוסכם שלא עשו מפני שהיא מעיקרא רשות, ולדעת האחרונים אפילו שקיבלו כחובה לא אלים מנהגא לחדש חזרה וכ"כ '''א"ר ל"ח ומשנ"ב.''' ו'''ערוך השולחן''' כותב שזה בגלל שלענין תפילה קיבלנו ולענין חזרה לא קיבלנו ומוסיף שיש בזה טעמים נסתרים. <br />
<br />
נפסק ב'''באו"ה קז, א, 'פוסק'''' שצריך לפסוק כשחרית ומנחה ודלא '''כהרמב"ם.'''<br />
<br />
לענין מה שאמרו '''התוספות''' שערבית נדחת מפני מצווה וכן '''הירושלמי''' שמתי שנכנס למיטה לא חייב לקום להתפלל. נראה ב'''פנה"ל''' שלא נפסקו להלכה שכן דרך ההלכה היא בדרך של בהג ריף ודעימיה. <br />
<br />
#<br />
<br />
#<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[חיוב נשים בתפילת ערבית]]<br />
*[[יסוד החיוב בתפילה]]<br />
*<br />
<br />
*<br />
*<br />
<br />
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==<br />
<br />
*[https://din.org.il/2012/11/22/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94/ תפילת ערבית: רשות או חובה?] באתר דין<br />
*[https://olamot.net/shiur/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA תפילת ערבית רשות], באתר עולמות<br />
*[https://ph.yhb.org.il/02-25-02/ תפילת עמידה של ערבית], בספר תפילה פניני הלכה<br />
<br />
*<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references group="" responsive="1"></references><br />
[[קטגוריה:ברכות כז:]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלז]]<br />
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]</div>נתנאל מיהודhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94&diff=20578תפילת ערבית רשות או חובה2024-01-15T10:51:28Z<p>נתנאל מיהוד: הוספה בדעת ראה</p>
<hr />
<div>{{מקורות||{{גמרא|ברכות|כז|ב|ברכות כז ע"ב|בכותרת=כן}}||{{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|ו|הל' תפילה וברכת כהנים א' ו'|בכותרת=כן}}|{{טור|אורח חיים|רלז|או"ח רל"ז|בכותרת=כן}}}}<br />
<br />
האם חובה להתפלל תפילת ערבית, או שמדובר על מצווה או על רשות?<br />
<br />
==מקור הדין בגמרא==<br />
בגמרא {{גמרא|ברכות|כז|ב|ברכות כז ע"ב}} מובאת משנה שאומרת: "תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע". הגמרא אומרת שכוונת המשנה היא כמאן דאמר שתפילת ערבית רשות. כי אם הכוונה היתה שאין לה קבע - שאפשר להתפלל כל הלילה - המשנה היתה אומרת "תְּפִלַּת הָעֶרֶב כׇּל הַלַּיְלָה".<br />
<br />
מובאת בגמרא מחלוקת תנאים ואמוראים על זה{{הערה|בגמרא שם מובאת גם המחלוקת המפורסמת בין לרבן גמליאל לרבי יהושע. שתלמיד בא ושאל גם את רבן גמליאל וגם את רבי יהושע מה דין תפילת ערבית. רבי יהושע אמר רשות ורבן גמליאל אמר חובה. ושרבן גמליאל העמיד את רבי יהושע וחכמים הדיחו אותו ומינו את רבי אליעזר במקום. אך לא נראה שלסיפור יש נפק"מ לדין}}:<br />
<br />
'''רבן גמליאל''': תפילת ערבית חובה. - כך הלכה לפי '''אביי ושמואל'''.<br />
<br />
'''רבי יהושע''': תפילת ערבית רשות. - כך הלכה לפי '''רב[א]'''{{הערה|מחלוקת בגרסאות האם זה רב או רבא}}<br />
<br />
==ראשונים==<br />
<br />
===רי"ף===<br />
ה'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|יח|ב|י"ח ב'}} פוסק שהלכה כרבא שתפילת ערבית רשות, אבל הוא שזה רשות רק אם לא התפלל ערבית עדיין, אבל אם כבר התפלל תפילת ערבית - כבר הפך אותה לחובה על עצמו.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
===תוספות===<br />
ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.26a.15.1|ברכות כו. ד"ה טעה}} אומר שבעיקרון הלכה כרבא באיסורים - ורב אומר שתפילת ערבית רשות. ולכן כך אמורה להיות ההלכה. אבל הוא מקשה שתי קושיות:<br />
<br />
#"טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים" - ואם תפילת ערבית רשות - למה הוא צריך להשלים?<br />
#שנינו {{גמרא|ברכות|ל|ב|ל:}} ש"טעה ולא התפלל יעלה ויבוא בלילה אין מחזירים אותו משום דאין מקדשין את החדש בלילה", ואם תפילת ערבית באמת רשות - למה היינו צריכים את התירוץ הזה? מספיק להגיד שלא מחזירים אותו כי תפילת ערבית רשות.<br />
<br />
מתרץ תוספות שזה שאמרנו תפילת ערבית רשות הכוונה רק שאם יש לו מצווה אחרת עוברת - אז אמרנו שלא יתפלל משום המצווה האחרת שעוברת, אבל לחינם אין לבטלה.<br />
<br />
===רבינו יונה===<br />
רבינו יונה מקשה את הקושיות של התוספות, ומביא מספר תירוצים:<br />
<br />
#'''בעל הלכות גדולות -''' <u>מה שאמרנו שתפילת ערבית רשות, זה דווקא אם לא התפלל ערבית עדיין</u>. <u>אבל אם התפלל תפילת ערבית החשיב אותה כחובה על עצמו.</u> ולכן - אם לא התפלל ערבית צריך לחזור, ואם לא הזכיר יעלה ויבוא היינו צריכים את הטעם של שאין מקדשים את החודש בלילה.<br />
#מסביר את תירוץ '''רבינו יצחק הזקן''' (כנראה תירוץ תוספות לעיל) שהכוונה ברשות - <u>זה שזה לא חובה כמו יוצר ומנחה, אלא שזה מצווה</u>, ומצווה לגבי חובה קוראים לזה "רשות". ומביא ראיה מהגמרא בשבת {{גמרא|שבת|ט|ב|ט:}} שאמרנו שמי שלא התפלל תפילת ערבית - אם כבר התיר את חגורתו - לא מטריחים אותו. הא שאם לא התיר את חגורתו - מטריחים אותו. כי זה לא רשות גמורה, אלא "רק" מצווה. אלא שודאי מצווה גמורה להתפלל ערבית, ויש להתפלל אותה איפה שאין טורח<br />
<br />
רבינו יונה ממשיך ומקשה מהגמרא ביומא {{גמרא|יומא|פז|ב|פז:}} שאומרת שתפילת נעילה ביוה"כ פוטרת את ערבית, ואם ערבית מצווה או חובה - איך היא פוטרת. <br />
<br />
'''לדעת ר"י הזקן''' מתרץ שאפשר שהוא עייף ויגע מהתפילות והצום וכמאן שהתיר את חגורו דמי. <br />
<br />
'''אבל לדעת בה"ג''' קשה - שאם מדובר על אדם שכבר קבע על עצמו ערבית כחובה - איך יתכן שנתיר לו כאן שנעילה יפטור אותו מערבית. ואם לא קבע לעצמו את ערבית כחובה - למה בכלל צריך להגיד שנעילה פוטרת אותו?<br />
<br />
ולכן אומר שהתירוץ של ר"י הזקן הוא עיקר.<br />
<br />
אומר שהרי"ף כתב את שניהם - ודווקא חיזק יותר את התירוץ של בה"ג.<br />
<br />
===רשב"א===<br />
ה'''רשב"א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הרשב"א_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד#דף_כז_עמוד_א|כז.}} מביא שהגאונים פסקו כרבא - כי הלכה כרבא באיסורים וגם כי בגלל שתפילה שדרבנן הולכים אחרי המקל.<br />
<br />
ומביא את הסבר הבה"ג שאם התפלל פעם אחת - כבר הפך את התפילה מבחינתו לחובה. ומביא את התירוץ שמדובר על מצווה ולא רשות גמורה.<br />
<br />
<br />
'''ומיהו קשיא''' - דאי מצוה עליה לצלויי ומיד שוייה אנפשיה כחובה, א"כ ההיא דשבת לא מתוקמא אלא בזימנא קמייתא דבעי לצלויי. ועוד, דאמרינן ביומא (צז:) א"ר תפלה נעילה פוטר של ערבית. ופריך והא אמר רב תפלת ערבית רשות ולמה לי פטורא. ומשני לדברי האומר חובה קאמר. - ואם איתא, למה לי לדחוקה ולאוקומא כמאן דאמר חובא, הא מצי לאוקומה כדעתיה דרב גופיה דאי צלי לה חדא זימנא הא שוי אנפשיה כחובה ולוקמה בהכין. ואפילו בגברא דלא צלי ליה, מכל מקום מצוה איכא, והשתא תפלת נעילה פטר ליה מההיא מצוה? ויש לי לומר דאין הכי נמי, ואדרבה למ"ד תפלת ערבית רשות שייכא הא דרב טפי, דאי למאן דאמר חובה, אמאי פטר ליה תפלת נעילה? אבל השתא דתפלת ערבית רשות כעין מצוה אתיא תפלת נעילה ופטר לה והכי נמי איתא בירושלמי בפירקין דגרס התם: "אמר רבי יעקב בר אחא תני תמן תפלת הערב מהו? ר"ג אומר חובה. ר' יהושע אומר רשות. אמר רבי חנינא אתיאן אילין פלוגתא כאילין פלוגתא, מר דמר חובא- אין נעילה פוטרת של ערב..." והא דלא מתרץ לה התם הכין משום דבעית לתרוצה במאי דסליק אדעתיה דמקשה ולמ"ד רשות לא פטורא דרשות גמור הוא ואוקמה כמ"ד חובה ודלא כסברא דירושלמי דהכא.<br />
<br />
ואלא מיהו אכתי קשיא, דאי איתא דכי צלי לה חדא זימנא שויא אנפשיה חובא, מאי קא קשיא ליה? דהא נהוג עלמא לצלויי והוה ליה חובה!? ואיכא למימר דהכא נמי טעי בדרב דרב חובא משוי ליה מכי צלי לה חדא זימנא והוו מצי לשנויי הכין אלא דלרווחא דמילתא קא משני ליה כדסברא דקא סלקא דעתין. ובתוס' אמרו דאפילו למ"ד רשות, בכדי לא מבטלינן ליה, והיינו דרב דאמר אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החדש אלא ביום, דמשמע הא לאו הכין מחזירין אותו. והיינו נמי דר' יוחנן דאמר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. וההיא דיומא דפריך והאמר רב תפלת ערבית רשות ולמה לי פטורא, דמשמע דלמ"ד רשות פטור לגמרי, דאיכא למימר דהתם נמי לאו בחנם מבטל ליה אלא משום טירחא דאריכות תענית והשתא אתי שפיר ההיא דשבת.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
===ריטב"א===<br />
ה'''ריטב"א''' פוסק דווקא כשמואל, ומביאים חיזוקים לפסוק כך.{{להשלים}}<br />
<br />
===רא"ה===<br />
ה'''רא"ה''' {{מ|פסקה תפילת הערב אין קבע}} לא מביא את כל החילוקים - ופוסק שאכן תפילת ערבית רשות, אולם הוא מביא שמה שהתכוון רבו באמירה '''"אם התפלל שוויא חובה"''' הכוונה היא לאותה תפילה.<br />
<br />
===הרמב"ם===<br />
ה'''רמב"ם''' {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|ו|א' ו'}} פוסק שתפילת ערבית לא חובה, והסיבה שנוהגים בה חובה היא שנהגו בני ישראל בכל המקומות להתפלל ערבית - וקבלוה עליהם כחובה.<br />
{{ציטוט|תוכן=וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה:}}<br />
וכן גם פוסק הרמב"ם {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ג|ז|ג' ז'}} ואומר שאפשר להתפלל תפילת ערבית בלילי שבת קודם שתשקע החמה - כי תפילת ערבית רשות ואין מדקדקין בזמנה. {{מ|בתנאי שיקרא ק"ש בזמנה אחרי צאת הכוכבים}} וכן גם פוסק {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ט|ט|ט' ט'}} שזו הסיבה שאין חזרת הש"ץ בערבית - כי תפילת ערבית רשות. וכן {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|י|ו|י' ו'}} התחיל להתפלל ערבית ובאמצע נזכר שכבר התפלל - לא עוצר תפילתו - כי מראש מכוונים בערבית על דעת שאינה חובה. <br />
<br />
==סיכום הסברות לכל אחת מהדעות==<br />
<br />
===חיזוקים למ"ד ערבית חובה===<br />
<br />
#לא אוכלים לפני ק"ש ותפילת ערבית - שמא ישכח.<br />
#שכח להתפלל ערבית - מתפלל שחרית שניים.<br />
#שכח יעלה ויבוא בערבית - לא חוזר, אבל מהסיבה כי לא מקדשים את החודש בלילה.<br />
#שכח להבדיל בתפילה במוצ"ש - אינו חוזר, אבל מהסיבה כי מבדיל על הכוס.<br />
#המעשה עם רבן גמליאל ששאל אם יש מי שחולק על כך שתפילת ערבית חובה.<br />
<br />
'''תירוצים:'''<br />
<br />
#'''רבינו חננאל:''' המקורות הנ"ל הם במקומות שרגילים להתפלל, והאידנא נהגו.<br />
#'''ר"י:''' הכוונה ברשות היא שזה לא חובה אלא מצווה, אבל לא מבטלים אותה בחינם.<br />
#<br />
<br />
===חיזוקים למ"ד ערבית רשות===<br />
<br />
#<br />
<br />
#<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[חיוב נשים בתפילת ערבית]]<br />
*[[יסוד החיוב בתפילה]]<br />
*<br />
<br />
*<br />
*<br />
<br />
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==<br />
<br />
*[https://din.org.il/2012/11/22/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94/ תפילת ערבית: רשות או חובה?] באתר דין<br />
*[https://olamot.net/shiur/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA תפילת ערבית רשות], באתר עולמות<br />
*[https://ph.yhb.org.il/02-25-02/ תפילת עמידה של ערבית], בספר תפילה פניני הלכה<br />
<br />
*<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references group="" responsive="1"></references><br />
[[קטגוריה:ברכות כז:]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלז]]<br />
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]</div>נתנאל מיהוד