ויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he]

חישוב שנת השמיטה

2021-11-08T14:01:54Z

משתמש 2: /* הלכה למעשה */ הרחבה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות| | | |משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'| }}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|נדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יג ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
הרלב"ח (ב[https://beta.otzar.org/#/b/166532/p/1/t/16360.24666860946208558/fs/0/start/0/end/0/c '''שו"ת הרלב"ח''', קונטרס "פירות שביעית", סימן קמ"ג, ד"ה "הקדמה ג'"]) דן בנושא, ולטענתו שיטתו של רש"י בערכין תואמת לשיטתו של הרמב"ם{{הערה|הרלב"ח הסביר שעל אף שהרמב"ם מאחר בשנה בספירת המניין, ורש"י בערכין מונה בספירה אחרת, למרות זאת סובר רש"י בערכין כהרמב"ם לעניין הספריה, והסיבה שהוא ציין את הספירה בצורה אחרת, זאת מכיוון שזוהי הספירה בה השתמשה הגמרא.}}, כך יוצא שישנה שנה המוסכמת על רוב הדעות. שיטתו של הרלב"ח התקבלה ועל פיה נוהגים כהיום בחישוב שנות השמיטה.

==קישורים חיצוניים==
*[https://mercazharav.org.il/2019/07/05/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94-2/ חישוב שנות השמיטה] באתר מרכז הרב.
*[http://beinenu.com/lessons/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94 חישוב שנות השמיטה] שיעור באתר בינינו.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודה זרה ט.]][[קטגוריה:עבודה זרה ט:]][[קטגוריה:ערכין יא:]][[קטגוריה:ערכין יב:]][[קטגוריה:ערכין יג.]][[קטגוריה:נדרים סא.]]

חישוב שנת השמיטה

2021-11-07T19:44:25Z

משתמש 2: הרחבה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות| | | |משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'| }}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|נדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יג ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
הרלב"ח דן בנושא, ולטענתו שיטתו של רש"י בערכין תואמת לשיטתו של הרמב"ם{{הערה|הרלב"ח הסביר שעל אף שהרמב"ם מאחר בשנה בספירת המניין, ורש"י בערכין מונה בספירה אחרת, למרות זאת סובר רש"י בערכין כהרמב"ם לעניין הספריה, והסיבה שהוא ציין את הספירה בצורה אחרת, זאת מכיוון שזוהי הספירה בה השתמשה הגמרא.}}, כך יוצא שישנה שנה המוסכמת על רוב הדעות. שיטתו של הרלב"ח התקבלה ועל פיה נוהגים כהיום בחישוב שנות השמיטה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://mercazharav.org.il/2019/07/05/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94-2/ חישוב שנות השמיטה] באתר מרכז הרב.
*[http://beinenu.com/lessons/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94 חישוב שנות השמיטה] שיעור באתר בינינו.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודה זרה ט.]][[קטגוריה:עבודה זרה ט:]][[קטגוריה:ערכין יא:]][[קטגוריה:ערכין יב:]][[קטגוריה:ערכין יג.]][[קטגוריה:נדרים סא.]]

קטגוריה:נדרים סא.

2021-10-24T16:54:50Z

משתמש 2: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:מסכת נדרים"

[[קטגוריה:מסכת נדרים]]

קטגוריה:ערכין יג.

2021-10-24T16:54:39Z

משתמש 2: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:מסכת ערכין"

[[קטגוריה:מסכת ערכין]]

קטגוריה:ערכין יב:

2021-10-24T16:54:26Z

משתמש 2: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:מסכת ערכין"

[[קטגוריה:מסכת ערכין]]

קטגוריה:ערכין יא:

2021-10-24T16:54:13Z

משתמש 2: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:מסכת ערכין"

[[קטגוריה:מסכת ערכין]]

קטגוריה:עבודה זרה ט:

2021-10-24T16:54:00Z

משתמש 2: יצירה

[[קטגוריה:מסכת עבודה זרה]]

קטגוריה:עבודה זרה ט.

2021-10-24T16:53:44Z

משתמש 2: יצירה

[[קטגוריה:מסכת עבודה זרה]]

חישוב שנת השמיטה

2021-10-24T16:53:14Z

משתמש 2: קטגוריות

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות| | | |משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'| }}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|נדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יג ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודה זרה ט.]][[קטגוריה:עבודה זרה ט:]][[קטגוריה:ערכין יא:]][[קטגוריה:ערכין יב:]][[קטגוריה:ערכין יג.]][[קטגוריה:נדרים סא.]]

שיחת משתמש:א.א

2021-10-24T15:01:37Z

משתמש 2: /* שאלה */ פסקה חדשה

==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==
אשריך על ההשקעה

נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.

--[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)

:אתה פותח פה דיון...
:להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה).
:היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.
:[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)

:מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ"ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.
:[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)

== שיטת הרי"ף לגבי אוהל בשבת ==
לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי"ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש"י ורי"ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי"ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו"א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו"ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת"ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק
=== בישול אחר בישול ===
גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי

==אני חושב שטעית==

כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש''ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)

== הלכות המתנה בין בשר לחלב ==

שלום וברכה,
האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?
:שלום וברוך הבא.
:א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: <nowiki>~~~~</nowiki>.
:ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.
:ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.
:ד. בהצלחה רבה ויישר כח.
:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)

== החתימה שלך ==

מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)
:לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)
::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)

== קישורים מוקיפדיה ==

אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}
רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה
אם לא אני מוכן לעשות את זה
[[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])
:שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)
:להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)
::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)
:::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)

==תחרות הסוגיות ==
שלום וברכה,
תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?
תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)
:שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש"ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)
::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)
:::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)
::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)
:::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)
::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)
:::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)
::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)
:::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)
::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)
:::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)
::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות "ליד" בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

== שדרוג גרסה ==

דברנו ע"כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר.
בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

== שנה טובה! ==

שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל"ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

== סוגיות חסרות ==

ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
:אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
::בעזה"ת בל"נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== רשימה ==

שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)
:תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

== ברכת הלבנה ==

שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

== הרשאה ==

שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע"מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
:[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

== סוגיות מומלצות ==

רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ"ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
:לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד"כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)
::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל'ה|מוטל'ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל'ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)
:::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל'ה|מוטל'ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל'ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

== טיוטה ==

{{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)
:אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)
::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

== שיפור ==

אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)
:אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?
:משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)
::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

== כפתור 'תודה' ==

היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל'ה|מוטל'ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל'ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

== שאלה ==

האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

חישוב שנת השמיטה

2021-10-24T15:00:08Z

משתמש 2: מוכן בסיסי

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות| | | |משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'| }}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מנדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-24T14:59:18Z

משתמש 2: עדכון

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות| | | |משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'| }}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מנדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-24T14:58:55Z

משתמש 2: עריכה

{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות| | | |משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'| }}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מנדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-24T14:57:07Z

משתמש 2: עריכה

{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות
|בבלי=
|רמב"ם=משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'
}}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מנדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ז}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-24T14:55:07Z

משתמש 2: עריכה

{{תחרות כתיבה}}
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מנדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בתירוץ שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים. ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת הרשב"ם."}} שגורסים בדף שלאחר מכן את אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|ערכין יא ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה ט א}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|ערכין יג א}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
רש"י בפירושו במסכת ערכין {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב|עבודה זרה ט ב}} חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. לשיטתו של רש"י בעבודה זרה הסכים הרא"ש, לשיטתו של רש"י בערכין הסכים הרז"ה.
===שיטת הרשב"ם===
הרשב"ם {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט ב#תוספות|עבודה זרה ט ב תוד"ה "נטפי"}} נקט בשיטתו כשיטתו של רש"י במסכת ערכין, אך גם גרס את הנכתב בעבודה זרה, שיש להוסיף שנה אחת על מניין החורבן לחישוב שנות השמיטה. שיטה זו אומנם נוגדת את העיקרון המובא בגמרא שבין החורבן לאלף הרביעי ישנו 172 שנה (לפי שיטת הרשב"ם יש רק 171 שנה).

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-23T19:46:36Z

משתמש 2: עריכה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא, כ"ג, ט"ו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה, ט', א'}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים, ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת רש"י."}}בדף שלאחר מכן מובא אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, ט', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, דף ט', עמ' א'}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א'}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. הרשב"ם (עבודה זרה, ט', ב', תו"ס ד"ה "נטפי") הצטרף לשיטתו של רש"י בערכין, אם כי לשיטתו מוסיפים שנה נוספת.
===שיטת תוספות והרא"ש===

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-23T18:22:52Z

משתמש 2: הרחבה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא, כ"ג, ט"ו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
====בעבודה זרה====
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה, ט', א'}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים, בדף שלאחר מכן מובא אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, ט', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, דף ט', עמ' א'}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א'}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. על פי הנכתב בעבודה זרה שהבדל בין החורבן לאלף הרביעי הוא 172 שנה, שיטתו של רש"י תואמת רק לדעה שסופרים את מניין השנים החל מבריאת האדם.

לשיטתו של רש"י בערכין הצטרף הרשב"ם (עבודה זרה, ט', ב', תו"ס ד"ה "נטפי") ורבנו תם (ספר הישר, סימן תר"צ), ולשטיתו בעבודה זרה הצטרף הרא"ש.

===שיטת הגאונים===
לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל.

עם זאת יש לתרץ, את התירוץ המובא בגמרא, שב14 שנים הראשונות לא ספרו שמיטות ויובלות, וכך שיטתו של רבי חננאל מסתדרת.

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-22T14:17:56Z

משתמש 2: הרחבה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא, כ"ג, ט"ו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה.
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.

===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, א', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, דף ט', עמ' א'}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א'}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנהש לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===
'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית
===שיטת הגאונים===
לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל.

עם זאת יש לתרץ, את התירוץ המובא בגמרא, שב14 שנים הראשונות לא ספרו שמיטות ויובלות, וכך שיטתו של רבי חננאל מסתדרת.

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-22T11:58:27Z

משתמש 2: /* שיטת הרמב"ם */ עריכה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא, כ"ג, ט"ו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.

הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.

===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, א', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, דף ט', עמ' א'}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א'}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנהש לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".

===שיטת רש"י===

===שיטת הגאונים===
לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל.

עם זאת יש לתרץ, את התירוץ המובא בגמרא, שב14 שנים הראשונות לא ספרו שמיטות ויובלות, וכך שיטתו של רבי חננאל מסתדרת.

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-22T11:58:18Z

משתמש 2: עריכה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא, כ"ג, ט"ו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.

הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.

===שיטת הרמב"ם===
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, א', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

'''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

'''המשנה כסף''' ו'''מהר"י קורקוס''' כתבו שהמקור לדברי '''הרמב"ם''' הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, דף ט', עמ' א'}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א'}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנהש לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".
===שיטת רש"י===

===שיטת הגאונים===
לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל.

עם זאת יש לתרץ, את התירוץ המובא בגמרא, שב14 שנים הראשונות לא ספרו שמיטות ויובלות, וכך שיטתו של רבי חננאל מסתדרת.

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

טיוטה:חישוב שנת השמיטה

2021-10-22T11:47:45Z

משתמש 2: יצירה

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה}}
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
בתורה נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה", בתלמוד {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.

'''הרמב"ם'''{{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה.
==המחלוקת בימינו==
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
===המקור בגמרא===
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} מובא בשם רבי יוסי שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.

הגמרא מביאה שני תירוצים:
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן.
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה.

הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שבספר יחזקאל כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות.

הגמרא מוסיפה להקשות, על התירוץ הראשון שעל פיו רבי יוסי סובר כרבי יהודה, שמונים יובלות כחלק ממחזור השמיטה, שאם כן לא יוצא לפי זה שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה קודם היובל.

הגמרא מתרצת שני תירוצים:
*לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.

===שיטת הרמב"ם===
הרמב"ם מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת בגמרא (עבודה זרה, ט, א') כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.

הרמב"ם הסביר את המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}}שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.

המשנה כסף ומהר"י קורקוס כתבו שהמקור לדברי הרמב"ם הוא המובא בגמרא {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, דף ט', עמ' א'}} שבית המקדש השני עמד ת"כ (420) שנה, היינו שחרב בשנת הת"כ, ואם מחשבים על פי המובא בגמרא {{ויקיטקסט|ערכין יג א|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א'}} שהחלו למנות שמיטה רק שש שנים לאחר בנית המקדש השני ועליית עזרא הסופר, נמצא שהשנה בה חרב בית המקדש השני היא שנת השמיטה, ואם כן הכרח לומר שהשנה שלאחר חורבן הבית היא מוצאי שביעית.

המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנהש לאחריה כבר התחילה.

נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".
===שיטת רש"י===

===שיטת הגאונים===
לדעת רבי חננאל ב{{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל.

עם זאת יש לתרץ, את התירוץ המובא בגמרא, שב14 שנים הראשונות לא ספרו שמיטות ויובלות, וכך שיטתו של רבי חננאל מסתדרת.

==הלכה למעשה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

שיחת קטגוריה:רמב"ם

2021-10-21T14:03:20Z

משתמש 2: תגובה

{{א|א.א|האם}} כדאי לעשות קטגוריה גם לספר המצוות לרמב"ם? [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:15, 20 באוקטובר 2021 (IDT)
:המשנה תורה כולל גם את ספר המצוות --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 17:03, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

תחילתו עיסה וסופו סופגנין

2021-10-21T14:01:32Z

משתמש 2: עריכה

{{בעבודה}}
==מקור הדין במשנה==
כתוב במשנה במסכת '''חלה''' {{ויקיטקסט|משנה חלה א ה|פ"א מ"ה}} כל שתחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת ב[[חלה]], וכל שתחילתו סופגנין וסופו עיסה נמי חייב בחלה, אבל תחילתו וסופו סופגנין פטור מן החלה, והטעם כיון דאם תחילתו עיסה היה חיוב של חלה ואע"פ דסופו סופגנין לא יצא מידי חיוב חלה, וכן אם סופו עיסה חייב בחלה כיון דהוי לחם אבל אם אין תחילתו עיסה אין שעת חיוב ולכן פטור מן החלה כיון דבחלה כתיב "ראשית עריסותיכם" ודוקא כשיש עיסה או בהתחלה או בסוף.

===שיטות הראשונים===
נחלקו הראשונים בביאור משנה זו, דעת ר"ת ב'''ברכות''' ({{ויקיטקסט|ברכות לז ב|לז:}} תוד"ה לחם) וב'''פסחים''' ({{ויקיטקסט|פסחים לז ב|לז:}} בתוד"ה דכו"ע),דביאור משנה זו הוא כפשוטו דלחם שעשוי בתחילתו בלילה עבה אע"פ דסופו סופגנין חייב בחלה וכן להיפך, ועוד מחדש ר"ת דמברכין עליו המוציא דהרי כל שחייב בחלה מברכין עליו המוציא אך כ' דעל מאכל שאין לו תוריתא דנהמא לא מברך המוציא כגון גרימזל"י [לאקשין] דלית ביה תוריתא דנהמא [כיון שהוא עשוי חוטים ולא כלחם אחד],אך מדעת '''רש"י''' ב'''ברכות''' ({{ויקיטקסט|לז ב|לז:}}) משמע דחלק על ר"ת וס"ל דאע"פ דתחילתו עיסה כיון דסופו עשוי בחמה פטור מן החלה ואין מברך עליו המוציא, וכן ה'''ר"ן''' '''בפסחים''' (לז:) מביא בשם '''הרמב"ן''' דפליג אר"ת וס"ל דכי תנן תחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה היינו שעשאה מתחלה ע"ד לחם ולהכי חייבת בחלה אפי' נמלך ועשאה סופגנין כיון דלא פקע חיובא, אבל כל שעשאה מתחילה ע"ד לעשותה סופגנין פטורה מן החלה והיינו רישא כל שתחילתו וסופו סופגנין פטורה מן החלה, ובאמת דזוהי שיטת ה'''ר"ש''' במסכת '''חלה''' ולשיטתו כל הגזירה היא דוקא היכא דתחילתו בלילה עבה ואפה חלק דאז חיישינן שמא ימלך אבל היכא דבישלה כולה פטורה מן החלה, וב'''רא"ש''' ב'''פסחים''' מביא דברי ה'''ר"ש''' וכ' דרבינו מאיר היה נוהג כשלשין העיסה בביתו כדי לבשלה במים או לטגנה בשמן היה מצוה לאפות ממנה מעט ועל ידי כך נתחייבה כולה בחלה קודם שיקח ממנה מעט דחיישינן שמא תמלך וגם לא היה אוכל בלא המוציא אחר שנתבשלה או נטגנה וגם לא היה מברך עליה המוציא אלא היה מברך על לחם אחר תחילה ואח"כ אוכלה, כיון שהיה חושש לכל השיטות ורצה לצאת ידי כולם.
====דעת הר"ש לגבי המוציא====
ויש לדון לפי דבריהם מה הדין לגבי המוציא היכא דחייבת בחלה דה'''ר"ש''' לא דיבר לגבי המוציא, רק בתחילת דבריו כ' קודם שחזר בו דכל היכא דחייבת ב[[חלה]] מברכין עליו המוציא, והנה ב'''ר' יונה''' בכיצד מברכין מביא שם בשם ר"י דעיסה שעשאה מתחילה עבה ואח"כ ריככה במים חייבת בחלה כיון דעשאה מתחלה עבה, אבל פטורה מהמוציא כיון דחיוב חלה תלוי בגלגול וכיון דאיכא גלגול חייב אבל המוציא תלוי במה דהוי לחם וכיון דלא הוי לחם לא מברך המוציא, וכ"כ '''ר' ירוחם''' בדעת ה'''ר"ש''' וה'''רמב"ן''' דאע"פ דנתחייבה בחלה זהו דוקא גבי חיוב חלה דאזלינן בתר שעת גלגול אבל בהמוציא פטורה כיון דבשעת אפיה הוי סופגנין ולא הוי לחם.
==פסיקת הטור==
כ' ה'''טור''' (או"ח סי' קס"ח סעי' י"ג) כל דבר שבלילתו עבה אפי' בישלו במים או טיגנו בשמן לחם גמור הוא וחייב בחלה ומברכין עליו המוציא ובלבד שיהא בו תואר לחם, ואם בלילתו רכה ובשלו במים או טגנו בשמן לאו לחם הוא לענין חלה והמוציא, משמע מדבריו דפסק כר"ת דכל שתחילת העיסה בלילה עבה חייב בחלה ומברך המוציא,
===מחלוקת הב"י והב"ח בדעת הטור===
ה'''ב"י''' מביא את מחלוקת ר"ת והר"ש והרמב"ן, וכ' דנראה מדברי הרמב"ם ({{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות חלהו יב|פ"ו הי"ב מהל' חלה}}) דס"ל כר"ש, עוד מביא דברי הר"ש דאפי' כשעושה ע"ד לבשלה אם אפה חלק ממנה נתחייבה כולה בחלה דחיישינן שמא תמלך לאפות כולה, ומביא הב"י דכן דעת הטור כר"ש שכ"כ (ביו"ד סי' שכ"ט) ומק' הב"י דיש לתמוה למה סתם כאן דבריו כדעת ר"ת כיון דהרא"ש והרמב"ם סברי כר"ש ודאי דהכי נקטינן וא"כ כדבריו היה לו לסתום,
וב'''דרישה''' כ' ליישב שהטור ס"ל כדעת הר"ש ולא כר"ת אך הטור מיירי במקרה שבשעה שגלגל חשב ע"ד לאפות ונמלך דאז גם לדעת הר"ש חייב בחלה אע"פ דסופו סופגנין ולכן כ' הטור דחייב בחלה אע"ג דסופו סופגנין, אבל כ' הדרישה שמה שק' על הטור זה מר' ירוחם שכ' דאע"ג שהעיסה חייבת בחלה מ"מ אין מברכין המוציא כיון דאזלינן בתר שעת אפיה וא"כ איך כ' ה'''טור''' דמברך המוציא,
וכ"כ ב'''ב"ח''' ליישב דברי הטור דס"ל כדעת הר"ש אבל הכא מיירי בשהיה דעתו לאפותו ונמלך ואז חייבת בחלה ומברכין עליה המוציא דהטור לא ס"ל כר' ירוחם אלא כיון דחייבת בחלה מברכין המוציא.

הקובץ בשלבי עריכה...
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ברכות הנהנין]]
{{DEFAULTSORT:ברכת פת שתחילתו עיסה וסופו סופגנין}}

חישוב שנת השמיטה

2021-10-08T11:03:21Z

משתמש 2: עד לא התקבל אישור