https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95 2026-05-07T15:19:42Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%9C&diff=20264 2023-02-04T19:23:50Z

<p>מישהו: הסרת תבנית תחרות</p> <hr /> <div><br /> <br /> &quot;לפני עיוור לא תתן מכשול&quot; הוא איסור הנאמר בתורה, וממנו למדנו שאסור לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, שאסור להכשיל אדם אחר בעבירה, ובפשטות יש בפסוק זה גם איסור שלא להכשיל סומא ממש. {{ש}}מלבד האיסור דאורייתא של &quot;לפני עיוור לא תתן מכשול&quot; כשמכשיל אחר בעבירה, יש איסור נוסף מדרבנן מצד &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;, ופרטים רבים נאמרו בגדרי איסורים אלו.<br /> <br /> {{מקורות|{{ויקיטקסט2|משנה בבא מציעא ה יא|בבא מציעא ה יא}}, {{ויקיטקסט2|משנה שביעית ה ו|שביעית ה ו}}|{{ויקיטקסט2|נדרים סב ב|נדרים סב:}}, {{ויקיטקסט2|עבודה זרה ו ב|עבודה זרה ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}, ספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}}|{{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים קסג|או&quot;ח קסג}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים קסט|או&quot;ח קסט}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה קיט|יו&quot;ד קיט}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה קנא|יו&quot;ד קנא}}}}<br /> ==יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול==<br /> {{לפני עיוור ניווט}}<br /> ===מקור האיסור פירושו וגדרו===<br /> כתוב בתורה &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot; {{ויקיטקסט|ויקרא יט יד|ויקרא יט יד}}, ומפסוק זה נלמדו כמה איסורים בהכשלת האחר: <br /> <br /> *'''עצה רעה''': איתא ב'''ספרא''' {{ויקיטקסט|ספרא על ויקרא יט יד|ב יד}} &quot;ולפני עור לא תתן מכשול - לפני סומא בדבר. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו&quot;{{הערה|ב'''סה&quot;מ לרס&quot;ג''' לא כתב זאת, וב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג (ח&quot;ב, בסוף ל&quot;ת נ&quot;ה) מסביר דס&quot;ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמו שמשמע מסיום הברייתא בספרא פרשת בהר {{ויקיטקסט|ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת בהר/פרק ד|פרשה ד}} (ויל&quot;ע בלשון שם ובספרא דלעיל) ורש&quot;י {{ויקיטקסט|רש&quot;י על ויקרא כה יז|ויקרא כה יז}} . אמנם ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא/בבא_מציעא/ג#הלכה_יג|ב&quot;מ ג יג}} ו'''בגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא נח ב|ב&quot;מ נח}} לא גרסו בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.}}.<br /> <br /> *'''פיתוי לעבירה''': ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע&quot;ז ו:}} נאמר: &quot;מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נח, שנאמר ולפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;. ובטעם הדבר כתב '''החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} &quot;שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד&quot;.<br /> <br /> :וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} מוסיף, שנכלל בלאו זה שלא יורה שלא כדת{{הערה|ולשון ה'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה ה ד|ת&quot;ת ה ד}}: &quot;וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העורים&quot;. וראו גם '''שו&quot;ת מנחת יצחק''' (ח&quot;ד עט ה) שכ&quot;כ הרש&quot;ש בביאור רש&quot;י (סנהדרין עד עה), ומביא שב'''שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק''' (או&quot;ח שג) מסביר שזה משום החזקת עוברי עבירה.}}. (וב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך עח|עח}} כתב שחכם שהורה שלא כדין העבירה עליו ולא עלינו, (וכעי&quot;ז מובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#האם לפנ&quot;ע הוא איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל|להלן]] בשם '''רש&quot;י'''), ויש מקום לדון לפי זה מדוע הוי לפנ&quot;ע כשמורה שלא כדין הרי העבירה חלה רק עליו. וכנראה שיש איזושהי חלות עבירה גם על העושה, אולי ברמה של אונס, ולכן הוי לפנ&quot;ע{{הערה|וזה רק אם נאמר שכשמכשיל מישהו והנכשל אנוס יש בזה לפנ&quot;ע. עיין להלן בזה. וראה להלן גם הדיון אם יש איסור לפנ&quot;ע בשב ואל תעשה.}}).<br /> <br /> *'''הכשלת עיוור''': על אף שבפשטות התורה בפסוק זה גם אסרה את הפעולה של נתינת מכשול פיזי בדרכו של העיוור, יש אומרים שפסוק זה בא ללמד רק את המשמעות של הכשלה בעבירה או בעצה רעה, ונפרט:<br /> <br /> ====נתינת מכשול פיזי לפני עיוור ממש====<br /> <br /> כתב '''הרמב&quot;ם''' בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}}: &quot;הזהיר מהכשיל קצתנו את קצתנו. והוא שאם ישאלך אדם עצה בדבר נפתה בו, ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו... ולאו זה כולל ג&quot;כ מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה... ודברים רבים מאד מזה הסוג יאמרו בהן עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול. ופשטיה דקרא - כמו שזכרנו תחלה&quot;. ובפשטות משמע שהפסוק כולל '''רק''' עצה רעה או פיתוי לעבירה (וכן משמע מדבריו בפיהמ&quot;ש, מובא לקמן בפסקא &quot;בנכשל שוגג או מזיד&quot;). <br /> <br /> כך גם מדייקים את שיטת '''הראב&quot;ד''': ברמב&quot;ם כתב שעל 24 דברים בית דין מנדים את מי שעושה אותם, ואחד מהם הוא &quot;המכשיל את העיוור&quot;. הראב&quot;ד טרח להגיה &quot;כגון המכה את בנו הגדול&quot; (מבואר בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו&quot;ק יז.}} שזו הכשלה בעבירה, כי הבן עלול לבזות או להכות את אביו בחזרה), ומשמע שהבין שהמכשיל עיוור ממש, אינו כלול בפסוק זה{{הערה|ראב&quot;ד הלכות ת&quot;ת {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה ו יד|ו יד}} כך דייק מדבריו ה'''ב&quot;ח''' (יו&quot;ד שלד), הובא גם ב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג (לאוין נ&quot;ה).}}. <br /> <br /> גם ב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} משמע שהפסוק כלל לא מדבר על המכשיל עיוור. &quot;שם המצוה&quot; שהעניק בעל החינוך לדין זה: &quot;שלא להכשיל תם בדרך&quot;{{הערה|יש גירסאות מעט שונות בין הדפוסים, אולם המשמעות דומה.}}, הלשון &quot;תם&quot; משתמעת שמדובר רק על עני בדעת ולא על סומא. ב'''מנחת חינוך''' {{היברובוקס|14092|19|רלב ה}} מדייק גם כן ממה שכתב החינוך דלפנ&quot;ע הוי לאו &quot;שאין בו מעשה&quot;. וכמובן שנתינת מכשול פיזי הרי זה מעשה גמור.<br /> <br /> מאידך, '''ספר חסידים''' (אות תרע&quot;ג) אוסר למוכה שחין לרחוץ במרחץ דרבים משום לפנ&quot;ע, וב'''משך חכמה''' וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתבו ש&quot;אין מקרא יוצא מידי פשוטו&quot; (שבת סג.), ועל כן שיטתם דודאי שפס' זה כולל גם את איסור נתינת מכשול פיזי לפני עיוור. <br /> <br /> ו'''בגמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו א|ע&quot;ז ט&quot;ו}} איתא שאסור למכור לגויים כלי זיין משום לפנ&quot;ע, וכ&quot;פ '''הרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב|רוצח יב}}, ובפשטות זה כמו שימת מכשול פיזי לפני עור. גם ב'''תוס'''' (ע&quot;ז כא. ד&quot;ה אלפני, בתי' השני) שכתב: &quot;א&quot;נ, כיון דאיסור שכונה (הוא כדי) שלא יבוא היזק לישראל, קרי ליה מכשול לפני עור&quot;, משמע שיש לפנ&quot;ע בכפשוטו. {{הערה|אם כי אולי י&quot;ל שזה דין דרבנן &quot;משום&quot; לפנ&quot;ע, ולכן קוראים לזה בגמ' כך. ולרמ&quot;ה דלהלן שמקור איסור ההיזק הוא מפס' זה, מובן יותר מדוע קוראים לזה כך.}}. <br /> <br /> אם כי לגופה של טענה שהרי &quot;אין מקרא יוצא מדי פשוטו&quot;, אחרים כתבו דכיון שבפס' נאמר &quot;לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלוקיך אני ה'&quot;, למדנו שהוקשו עיוור וחרש, וכמו שחרש לאו דוקא, כך גם עיוור{{הערה|'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ו, בשם ספר כנסת הגדולה), וכן ב'''רא&quot;מ''' עה&quot;ת (פר' קדושים). ובספר '''קרבן אהרן''' שם הקשה על דבריו.}}. ועוד, מהלשון &quot;ויראת מאלוקיך&quot; משמע שזה איסור המסור ללב{{הערה|'''כלי יקר''' ו'''גור אריה''' על התורה. וב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג''' (לאוין נ&quot;ה, ח&quot;ב דף נ&quot;ד ע&quot;ב) כתב ששייך ציווי 'ויראת' גם על מכשול פיזי לפני עיוור, כגון אם מפיל כביכול שלא בכוונה. עוד יש לומר ש'ויראת' נאמר על החלק המסור ללב, ואין בזה כדי להוכיח שהאיסור לא כולל '''גם''' איסור של מכשול פיזי.}}. יש גם שכתבו דהלשון &quot;תתן&quot; מוכיח שאין הכוונה למכשול פיזי לפני עיוור, כי אז היה צריך לכתוב &quot;לפני עיוור לא תניח מכשול&quot;{{הערה|זה לשון '''חשוקי חמד''' (עבודה זרה דף ב.) &quot;...פירש בקרבן העדה, לבאר מדוע חז&quot;ל בתורת כהנים (קדשים פ&quot;ב) לא ביארו את הלאו דלפני עור כפשוטו אלא ביארו שלא יכשיל סומא בדבר, והרי קיימ&quot;ל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, כאן מעצם התיבות מוכח כך, משום דהמניח אבן על הארץ כדי שהעוור יכשל בו ויפול, אין במעשה כזה &quot;נתינה&quot;, ולא שייך לומר לפני עור לא &quot;תתן&quot; אלא לא תניח לפניו מכשול, ומזה שכתבה התורה לפני עוור לא תתן, מוכח מעצם התיבות, שהתורה נתכוונה כמדרשו, לא תתן לנזיר ביד יין, אם הנזיר עור בדבר, וכמו כן לא תתן ביד הנכרי אבר מהחי אם הוא עור, ולא יודע שהוא מצווה על כך.&quot;. {{ש}}אבל '''הגרי&quot;פ בביאור על ספר המצוות לרס&quot;ג''' (לאוין ל&quot;ת נג נד נה) כתב &quot;...וגם מה שכתב בזה הר&quot;ב ק&quot;א שם וכו', ואני תמה דגם לפי דבריו אמאי לא שייך גם בעור ומכשול ממש נתינה. כגון שנותן לו לאכול או לשתות דבר מזיקו או ממיתו. וגם לא כתיב בקרא ולעור לא תתן מכשול אלא ולפני עור לא תתן מכשול. וכבר אשכחן בקרא בכמה דוכתי לשון נתינה במקום ידוע. אף על פי שאינו נותן לשום אדם. ואינו נותן שום דבר. כמו כל לשון נתינה דגבי מתן דמים וגבי כלי המשכן וכו', וא&quot;כ ודאי התמיהא במקומה עומדת מנ&quot;ל להוציא מקרא זה מידי פשוטו&quot;.}}.<br /> <br /> אולם לגופו של ענין, ודאי שאסור מדאו' להניח מכשול לפני עיוור, והנידון הוא רק האם זה כלול באיסור המיוחד של &quot;לפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;. ב'''מנחת חינוך''' כתב שפסוק &quot;ארור משגה עור בדרך&quot;, כן מדבר על מכשיל ממש, (אם כי יש לציין שה'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ו, ד&quot;ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור). וב'''ספר המצוות לרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצח|ל&quot;ת רצח}} כתב: &quot;הזהירנו מהניח המוקשים והמכשולות בארצנו ובבתינו... ולא תשים דמים בביתך...&quot;, וכן כתב בחלק העשין (קפ&quot;ד) במצוות מעקה: &quot;הוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו... ועשית מעקה לגגך...&quot;, ואם צריך להסיר, כ&quot;ש שלא לשים. אולם יש להבדיל בין איסור לפני עיוור, לאיסור &quot;לא תשים דמים בביתך&quot; ו&quot;ועשית מעקה לגגך&quot;{{הערה|ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|בבא קמא טו ב|ב&quot;ק טו:}} כתוב &quot;תניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, תלמוד לומר 'לא תשים דמים בביתך' {{ויקיטקסט|דברים כב|דברים כב}}&quot;. עוד כתוב בתורה &quot;ועשית מעקה לגגך&quot;, וכך גם פסק הרמב&quot;ם בסהמ&quot;צ רצ&quot;ח כנ&quot;ל למעלה. וא&quot;כ עולה השאלה מדוע נצרך פסוק זה של לפנ&quot;ע לא תתן מכשול?<br /> <br /> ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (בחלק ב' ל&quot;ת נ&quot;ה דף נ&quot;ד) כתב באמת שדין לפנ&quot;ע נאמר רק כלפי עצה רעה ואיסורים, ועשה דמעקה ולא תעשה דדמים אסרו את המכשול הפיזי. ואומר שם שלכן ר' נתן הוא זה ששנה את ב' ברייתות אלו, דמשלימות הם זו את זו. ומה שחילקה התורה את ההכשלה הפיזית והאיסורית לב' פסוקים, זה משום שמכשול פיזי הוי איסור מיד כששם אותו, משא&quot;כ מכשול איסורי אינו עובר על הלאו עד שיכשלו בזה. (ועל&quot;ק הדעות בזה).<br /> <br /> '''רבי אשר ויס''' (מנחת אשר, ויקרא ל&quot;ט ב') חילק באופן אחר: ש&quot;לא תשים דמים&quot; זה דווקא בסכנת מיתה, משא&quot;כ לפני עיוור נאמר בכל מכשול. <br /> <br /> וב'''קהילות יעקב''' (ב&quot;ק ריש סי' א') הביא מה'''משך חכמה''' שבור ברשות הרבים נלמד מאיסור לפנ&quot;ע, ובור ברשות היחיד נלמד מאיסור &quot;לא תשים דמים בביתך&quot;, וזה הסבר נוסף מדוע הוצרכו ב' הפסוקים.<br /> }}. <br /> <br /> עוד יש לציין בענין זה, לאיסור מזיק, שנאמר בתורה רק חיובי התשלומים של המזיק, אולם לא נתבאר במפורש מהו האיסור בעצם פעולת ההזקה. ועמדו בזה רבותינו{{הערה|ראו בענין זה ב'''קהילות יעקב''' ריש מס' ב&quot;ק מה שכתב ד' אופנים.}}, וב'''חידושי הרמ&quot;ה''' (על בבא בתרא, ב קז) כתב שמקור האיסור להזיק הוא מלאו דלפני עיוור, וא&quot;כ ודאי פירש שפס' זה כולל גם את מכשול כפשוטו{{הערה|כך דייק ב'''קובץ שיעורים''' (ב&quot;ב אות עז), אולם '''הגרי&quot;ז גוסטמאן''' (קונטרסי שיעורים, ב&quot;ב, ט א ד) ביאר את הרמ&quot;ה באופ&quot;א, דכוונתו שהכשיל את עצמו באיסור.}}.<br /> <br /> ====נתן מכשול ולא נכשלו====<br /> <br /> מלשון הפסוק &quot;ולפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;, ניתן קצת לדייק שהנותן מכשול לפני עיוור (כוס יין לנזיר וכד') עובר מיד בשעת נתינת המכשול - גם אם העיוור לא נכשל בזה, אולם '''הגרי&quot;פ פערלא''' (על הרס&quot;ג ל&quot;ת נה) תולה זאת במחלוקת הראשונים: <br /> <br /> לשון '''הרמב&quot;ם''' בפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} היא: &quot;...עובר על הכתוב שאמר ולפנ&quot;ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר&quot;. ומשמע דווקא אם באמת עבר את העבירה. כך גם משמע מהלכותיו {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד| הל' רוצח ושמיה&quot;נ יב יד}} שכתב &quot;כל המכשיל עור בדבר&quot;, ולא כתב &quot;הנותן מכשול&quot;{{הערה|הגהות '''הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג, וכ&quot;כ גם '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יח}}, ועוד.}}, וגם '''רס&quot;ג''' ו'''החינוך''' נקטו &quot;המכשיל&quot; ולא &quot;הנותן מכשול&quot;. <br /> <br /> גם בריטב&quot;א (קידושין {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/קידושין/פרק_ב#דף_מב_עמוד_ב|דף מב:}} וב&quot;מ י: בשטמ&quot;ק) שכתב שאין לפנ&quot;ע בקידושי גרושה לכהן, כי אין איסור עד דבעיל, מוכח שאין לפנ&quot;ע עד שנכשל{{הערה|'''הגרי&quot;פ''' מוכיח עוד מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} שאסור להלוות בלי עדים משום לפנ&quot;ע, וקשה שעשה דוחה לא תעשה, אלא ע&quot;כ שלא עובר עד שנכשל ואז אין את העשה ולכן אסור.}}. כשיטה זו כ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת פני יהושע'''{{הערה|סבו של בעל חידושי פני יהושע על הש&quot;ס}} (חו&quot;מ ט), וב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' (ב מט).<br /> <br /> אולם '''בה&quot;ג''' '''ר&quot;א הזקן''' '''ר&quot;י אלברגלוני''' '''ר&quot;ש אבן גבירול''' '''סמ&quot;ג''' (ל&quot;ת קס&quot;ח) ו'''סמ&quot;ק''' (קע&quot;ב), נקטו לשון של 'נתינת המכשול' ולא 'כשלון'. וכצד זה כך נקטו '''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסז}}, שעובר מיד בנתינת המכשול, וכך ס&quot;ל גם ל'''חזון איש''' ולגרח&quot;ע ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג פא א ו).<br /> <br /> בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו&quot;ק יז.}} &quot;אמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול גאמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול&quot;. ואפשר לדייק שעובר מיד בלפנ&quot;ע דאל&quot;ה מדוע צעקה על התלמיד, וב{{ויקיטקסט|קידושין לב א|קידושין לב.}} אפשר לדייק הפוך: &quot;רבה בר רב הונא דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח&quot;, והגמ' שואלת &quot;ודלמא רתח וקעבר אלפני עור לא תתן מכשול?&quot;, ומשמע שעובר רק אם הוא באמת יכעס. {{הערה|וכ&quot;כ גם ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ד'). אמנם בלא&quot;ה כתבו מטעם אחר ב'''שו&quot;ת מחנה חיים''' (ח&quot;א סי' מ&quot;ז), ובספר '''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, דשם מיירי בלפנ&quot;ע דרבנן (כי זה רק ספק שמא יעבור. ראה להלן). וע&quot;ע בנדו&quot;ד ב'''קהילות יעקב''' (ע&quot;ז ג ב).}}<br /> <br /> ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' מוכיח עוד מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} שאסור להלוות בלי עדים משום לפנ&quot;ע, וקשה שעשה (דהלוואה) דוחה לא תעשה (דלפנ&quot;ע), אלא ע&quot;כ שלא עובר עד שנכשל ואז אין את העשה ולכן אסור{{הערה|מאידך, '''יד מלאכי''' כתב להוכיח שעובר מיד, מדברי '''שו&quot;ת מהר&quot;א ששון''' (קסב) שהמלוה בריבית עובר באיסור מיד בשעת ההלוואה, וכתב ב'''כנסת הגדולה''' (יו&quot;ד ק&quot;ס הגהת הטור אות ו') שגם הלווה עובר מיד, משום לפנ&quot;ע. וכ&quot;כ גם ב'''תשובת הר&quot;ן''' (עג) פ&quot;ט, וא&quot;כ מוכח שיש איסור לפנ&quot;ע מיד. (ויש לעיין בדבריו, דהרי חשיב שכן נכשל ממש). {{ש}}ועל ראיית הגרי&quot;פ יש לעיין, אולי האיסור בעשייתו אלא שעובר רק כשנכשל, וכאופה בשבת, (ראו לקמן לגבי חיוב מלקות). {{ש}} עוד יש לדון, אם דומה ל'''פסקי תוס'''' בזבחים (אות ס&quot;ט) על התוס' שם (צז:) שכששובר עצם בפסח ואוכל התוך, מקרי עשה דוחה ל&quot;ת &quot;בעידניה&quot; כיון שאין דרך אחרת, וראו גם ב'''קובץ הערות''' (לו ד). {{ש}}ונקודה שלישית שיש לדון על דבריו, שאולי אין פה עדל&quot;ת אף אם עבירת הלפנ&quot;ע הינה מיד בשעת הלוואה, משום שמצות הלוואה היא בין אדם לחברו כצדקה וכדומה, ובמצוות כאלו העיקר זה התוצאה, ואם כן אם במעשהו יהא לשני נזק מצד ששם לו מכשול, כבר אי&quot;ז &quot;הטבה&quot;, ולא שייך לומר שיש פה &quot;עשה&quot;. וראיה לזה שהעיקר התוצאה, - שמצוות כאלו אין צריך כוונה בהם לכו&quot;ע (ראו המחלוקת בשו&quot;ע או&quot;ח ס ד), כ&quot;כ '''קובץ הערות''' (בסוה&quot;ס ב&quot;דוגמאות לביאורי אגדות&quot; ג), וב'''אהבת ציון''' (דרוש יד) בשם הנוב&quot;י, '''אמרי בינה''' (או&quot;ח יד), ו'''שו&quot;ת יביע אומר''' (ו יו&quot;ד כט). (ובב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא פב ב|פב:}} לכאורה זו מחלוקת תנאים, ואולי עוסק במצוה פטמ&quot;ה שאני כי הדחיה ב'גופו' ולא ב'קיום', ולכן אף שיש מצוה תמיד מ&quot;מ אין דחיה לחיוב השני. אמנם ב'''קובץ הערות''' (סט ט י) וב'''הגהות רעק&quot;א''' (שו&quot;ע או&quot;ח י) משמע שגם בעדל&quot;ת הדחיה היא ב&quot;אדם&quot; ולא ב&quot;מצוה&quot;). וזה ככל שאר &quot;מצוות מעשיות&quot; שא&quot;צ כוונה - כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת שאלת יעב&quot;ץ''' (ב צז), ו'''קובץ שיעורים''' (כתובות רמז). וראו כעי&quot;ז בפרי מגדים (או&quot;ח קסט ג).}}.<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' לגרא&quot;י וולדינברג {{היברובוקס|14514|151|טו סו&quot;ס נג}}, כתב לתלות זאת בנידון האם לפנ&quot;ע הוי לאו עצמי או שמא סניף לעבירת המכשול, ראה להלן{{הערה|ושם תולה זאת במחלוקת בעה&quot;מ ורמב&quot;ן (ע&quot;ז סופ&quot;ח) שנחלקו האם יהרג ואל יעבור על לפנ&quot;ע של ע&quot;ז. (וע&quot;ש בחט&quot;ז סי' ה').}}.<br /> <br /> ואולי יתכן לחלק בזה בין עצה רעה לבין מכשיל בעבירה, במקרה שהנכשל שוגג (כמובן שאין עצ&quot;ר במזיד), שבעצה עבר מיד משום בין אדם לחברו. אם כי י&quot;ל להיפך - שדווקא בעבירה יש רעה גם במחשבתו לעשות מעשה אף אם לא עשה.<br /> <br /> ====חיוב מלקות====<br /> <br /> ישנם כמה סיבות לפטור את העובר על לפני עיוור, מחיוב מלקות. '''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|רלב}} כתב שלא לוקים על איסור &quot;לפני עיוור&quot;, כי הוי &quot;[[לאו שאין בו מעשה]]&quot;. וב'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} גם כן כתב שלא לוקים על &quot;לפני עיוור&quot;{{הערה|גם בהלכותיו (כלאים י לא) כך משמע (כסף משנה שם), וגם בהלכות סנהדרין (פרק י&quot;ט) לא מנה את לפנ&quot;ע בכלל הלוקים.}}, ובספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות שורש ט|שורש ט}} כתב דלפני עיוור הוי &quot;[[לאו שבכללות]]&quot;, וזו סיבה נוספת שלא ילקו על לאו זה, וכ&quot;כ ה'''ריטב&quot;א''' (יבמות פד:) שלא לוקים על לפנ&quot;ע כי הוי לאו שבכללות{{הערה|ראו גם '''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ), והשואל ב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (קמא אה&quot;ע פא א, ובסי' פב סוף אות א כ&quot;כ הנוב&quot;י). וב'''קובץ הערות''' (בהשמטות (ט&quot;ו) לסי' מ&quot;ח אות ט') כתב שנחלקו הראשונים אם הוי לאו שבכללות, ותליא האם איסור לפנ&quot;ע הינו איסור עצמי או סניף לעבירת המכשול. וב'''לב אברהם''' (עג) ביאר דהוי לאו שבכללות כיון שכולל משיא עצה רעה ומכשיל בעבירה וי&quot;א גם נותן מכשול ממש. אמנם לשון הריטב&quot;א שם הוא &quot;אינו מיוחד לאיסור זה (אלא) ולאו כולל הוא בכל מצות התורה&quot;, ומשמע לכאורה שאף באיסור של מכשיל בעבירה בלבד מקרי לאו שבכללות.}}. סיבה נוספת יש לומר עפ&quot;י '''שו&quot;ת יד יצחק''' (ב פ), שכתב בדעת הרמב&quot;ם שלא לוקים על דבר שלא נתבאר בתורה בפירוש, אף אם איסורו מה&quot;ת.<br /> <br /> ולגבי הסיבה לפטור ממלקות כי הוי לאו שאין בו מעשה, יש לדון לדעות שהלאו כולל גם מקרה ששם מכשול פיזי, האם איסור זה כן נחשב כלאו שיש בו מעשה{{הערה|וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתב שעוברים בשימת מכשול ממש לפני עיוור ממש, וסיים &quot;אך לפי&quot;ז יתחדש דין אחד מחודש, במש&quot;כ הפוסקים דעל לאו דלפנ&quot;ע אין לוקים משום דאין בו מעשה, ויתחדש דבאופן שיש בו מעשה דהיינו בנותן מכשול ממש לעיוור עיניים יהיו לוקין ע&quot;ז, וצ&quot;ע שלא העירו בזה הפוסקים&quot;. וראו להלן.}}. ולשיטות אלו, גם במקרה שהכשיל אדם בעצה רעה או בעבירה, אפשר לומר שנחשב כלאו שיש בו מעשה כיוון ש&quot;אפשר לעבור&quot; בלאו זה ע&quot;י מעשה, וכפי שכתב ב'''מנחת חינוך''' (יא כ) שדעת החינוך (רמא, שמה, ועוד) שלאו שיש אפשרות לעבור עליו עם מעשה, נחשב כשלאו שיש בו מעשה תמיד{{הערה|ודלא כ'''מגיד משנה''' (שכירות יג ב, וראו עוד '''תוס'''' ב&quot;מ צ:, והג' '''מהר&quot;ב רנשבורג''' בנזיר יז. אות ט). ובמנחת חינוך (רלב) מביא עוד שיטה, מה'''שער המלך''' (חומ&quot;צ א ג), דחשיב לאו שאין בו מעשה רק אם אפשר תמיד לעבור בלי מעשה, וכגון לאו של למכור עבד עברי בשוק, שתמיד ובכל מצב יכול לצוות על העבד לעלות לבד על אבן המקח. ולכן מי שקנה חמץ בפסח או חימץ בפסח, לוקה אף שאפשר להשהות מער&quot;פ, כי את מעשה זה א&quot;א 'לעשות' בלי מעשה. ובאמת ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|ו כו יח}} מקשה על טעם החינוך ממושיט כוס יין לנזיר למה לא לוקה הרי יש בזה מעשה. והגם שלהחינוך לא לוקים כי אפשר בלי מעשה, מ&quot;מ לפי”ד השער המלך יהא קשה כי את מעשה זה א&quot;א לעשות בלי 'מעשה' ממש.}}. <br /> <br /> ובאמת, מכך דייק המנחת חינוך דלעיל שלדעת החינוך אין לאו במכשול כפשוטו. ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (ל&quot;ת נ&quot;ה) ועוד אמרו, שאין לפנ&quot;ע אם הנכשל לא נכשל בפועל, ולכן מקרי אין בו מעשה{{הערה|יש לדון על דברי הגרי&quot;פ, (שבשעת ההנחה עדיין לא עובר וכשנכשל אח&quot;כ אין בו מעשה), מדברי ה'''ריטב&quot;א''' (מכות כא:) שאם יכול להימנע מעבירה ע&quot;י עשיית מעשה, חשיב לאו שיש בו&quot;מ אף שלא עושה מעשה. ראו גם ב'''כסף משנה''' (כלאים י ל) שמביא הריטב&quot;א. (יש להעיר שבכסף משנה בהל' פסולי המוקדשין (יח ט) דוקא מקשה על הרמב&quot;ם שם למה לא כתב שלא לוקה כי הוי לאו שאין בו מעשה. ובאמת ב'''מנחת חינוך''' מצוה ח כתב לתרץ שמקרי יב&quot;מ משום שתחילתו ע&quot;י מעשה וכנ&quot;ל). אך ב'''שו&quot;ת שאגת אריה''' (בחדשות יב, ד&quot;ה אלא) ביאר כוונת הריטב&quot;א כדברי התוס' (שבועות יז.) שחשיב יש בו&quot;מ כיון שתחילתו ע&quot;י מעשה. ולפי השאגת אריה, אף כאן יחשב כלאו שיש בו מעשה כיון שהמכשול מונח בתוצאה ממשה שהוא עשה. {{ש}}(עוד בענין זה ראו '''שו&quot;ת תרומת הדשן''' (רפה) ו'''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד שעב) גבי כהן ערום בבית האם להודיע לו שיש מת, וב'''פתחי תשובה''' (ד) דייק מהרמ&quot;א שגם אם תחילת המעשה היה בהיתר בכ&quot;ז אח&quot;כ כשנהפך לאיסור אף שלא עשה מעשה באיסור מקרי &quot;מעשה&quot; ולא &quot;שב וא&quot;ת&quot; (ובדאו' לא נדחה משום כבוד הבריות). וכ&quot;כ גם ב'''משנה למלך''' (ביאת מקדש ג כא ד&quot;ה גרסינן), וראו גם '''משנת חכמים''' (יבין שמועה מצוה א), וכך גם נראה ב'''ירושלמי''' (שבועות ג ז) שכתוב שאם נשבע שיאכל ככר ושרפו או זרקו לים הוי מעשה, וזה משום שהתחיל לעבור על שבועתו ע&quot;י שזרק ושרף. (וב'''רמב&quot;ן''' מכות טו. הביא את הירושלמי הנ&quot;ל, אך ב'''מאירי''' שבועות ד. כתב שהירושלמי הזה משובש). וב'''תוס'''' (שבועות ד. ד&quot;ה אבל), ס&quot;ל דחשיב אין בו מעשה, וב'''פני יהושע''' שם כתב מדנפשיה שיש בזה מעשה. וב'''גינת ורדים''' לבעל הפרי מגדים (כלל כב) הסתפק בזה - האם מצב שנובע ממעשה שנעשה בהיתר, חשיב שעובר כעת על האיסור ב&quot;מעשה&quot;. וראו גם ב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח א יא). ו'''בשו&quot;ת מהר&quot;ש ענגיל''' (ח&quot;ג כז) כתב שמותר לכהן לשכב בבית חולים גדול אף שאולי יש שם מתים, כי אפ&quot;ל שכשנכנס לא היו שם מתים וגם אם אח&quot;כ מת מישהו, זה נקרא שב ואל תעשה. הביאו ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ז לג. ולא כפת&quot;ש הנ&quot;ל.). {{ש}}עוד צ&quot;ע מאופה בשבת וכד' שלא עובר עד שנאפה, ובאמת ב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' (ח&quot;ב מט) דחה שאף אם נאמר שלא עבר עד שנכשלו בזה בפועל, מ&quot;מ ודאי שאין לומר שאז עבר על האיסור כי הרי אז לא עשה מאומה, אלא ודאי שזה תנאי בעבירה שכשנכשל ממש אז עובר למפרע במה ששם, וא&quot;כ לכו&quot;ע האיסור הוא בנתינה.}}. והגרי&quot;פ פערלא (ח&quot;ב עמ' 106 ב') כתב שלדעות שעובר בלפנ&quot;ע מיד בנתינת המכשול (כפי שהתבאר לעיל), ילקה על לאו זה, כי מקרי לאו שיש בו מעשה. וכן לרבי יהודה דס&quot;ל שלוקים על לאו שאין בו מעשה, ילקו על לפנ&quot;ע. ודבריו הם לטעם הפטור משום דאין בו מעשה, אך לטעמים האחרים (לאו שבכללות ולא מפורש) לא ילקו גם לדעות אלו. <br /> <br /> ====האם לפנ&quot;ע הוא איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל====<br /> <br /> כתב ה'''רמב&quot;ן''' (מלחמות ה' סנהדרין סופ&quot;ח עד: לגבי איסור מכירת קוואקי ודימוניקי לגויים, שאסור משום לפנ&quot;ע שמכשיל אותם בעבודה זרה), שמצד איסור ההכשלה אין דין של 'יהרג ואל יעבור', כי זה לאו בעלמא ולא עבירת &quot;עבודה זרה&quot; שדינה ביהרג ואל יעבור. אולם '''בעל המאור''' שם חולק ואומר שזה מותר רק בגלל שלהנאתו מכוון. <br /> <br /> ב'''קובץ הערות''' (מ&quot;ח ט' בהשמטה), '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14514|151|טו סו&quot;ס נג}} וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ב'), כתבו שמחלוקת הרמב&quot;ן ובעה&quot;מ היא האם &quot;לפני עיוור&quot; הוא איסור בפני עצמו, או שהאיסור הוא הרחבה של כל איסור ואיסור. שלרמב&quot;ן זה לאו בעלמא, וכמ&quot;ש בעצמו, ועל לאו זה לא נאמר &quot;יהרג ואל יעבור&quot;. אך לבעה&quot;מ איסור לפני עיוור הוא סניף לעבירת המכשול, וממילא דינה כדין העבירה ובע&quot;ז יהרג ואל יעבור{{הערה|וכדעת הרמב&quot;ן כ&quot;כ גם '''ריטב&quot;א''' (ע&quot;ז ו:), ו'''ר&quot;ן''' בסנהדרין, וראו עוד ב'''ציץ אליעזר''' חי&quot;ז סי' ה' מה שהקשה '''הגרצ&quot;פ פראנק''' ע&quot;ז, ומה שתי' לו הגראי&quot;ו. {{ש}}על פי הנ&quot;ל מובן יותר מה שכתבו ב'''שו&quot;ת ערוגת הבושם''' (יו&quot;ד רלה) '''שו&quot;ת כתב סופר''' (יו&quot;ד עז) '''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב ז}} ו'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג), שלפנ&quot;ע הוי לאו דבין אדם למקום, משום שגורם לעשות עבירה, (ובמכשיל בגוף ובעצה זה בין אדם לחברו). '''ובאגרות משה כתב עוד דלפי&quot;ז רק &quot;בר חיובא&quot; אסור להכשיל אחר בעבירה משום לפני עיוור (ראו להלן נידון זה)''', ואומר שלדעת תוס' (ב&quot;מ י:) איסור לפני עיוור הוא זה גם &quot;בין אדם לחברו&quot;, ולכן תוס' אומר שם שבישראל המקדש גרושה לכהן גם כן יש את איסור לפנ&quot;ע.}}.<br /> <br /> וב'''מנחת אשר''' תלה בזה מחלוקת ראשונים נוספת: בגמרא מבואר שאסור להפריש תרומות ומעשרות שלא מן המוקף. ומבואר שחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ומבואר שחבר שנתן לעם הארץ דבר שאינו מעושר, החבר יפריש על מה שביד העם הארץ, אף שיש איסור להפריש שלא מן המוקף, כי ניחא ליה לעשות איסור קטן (של הפרשה שלא מן המוקף) כדי שהעם הארץ לא יעשה איסור גדול (של אכילת טבל). אמנם בגמ' {{ויקיטקסט|שבת ד א|שבת ד.}} יש ספק אם מותר לעבור על איסור קטן כדי להציל אחר מאיסור גדול. וכתבו הראשונים שזה שונה מחבר שמפריש שלא מן המוקף, כי שם החבר הוא זה שגרם לע&quot;ה שיעבור על האיסור, ולכן הוא מעדיף לעשות איסור קטן כדי להצילו. ובראשונים יש ניסוחים שונים לחילוק זה. '''תוס'''' (שבת ד) כתב בסתם, שהאיסור נעשה על ידו. אך ב'''תוס' רא&quot;ש''' כתב &quot;דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו '''הוי כאילו הוא אוכלו'''&quot;. ובדברי '''המאירי''' הדברים מוצגים כמחלוקת &quot;חכמי הצרפתים&quot; עם &quot;חכמי הדורות&quot;: שהמאירי כתב בשם חכמי הצרפתים, דניחא ליה לחבר לעבור על איסור קטן של הפרשה שלא מן המוקף כדי שהעם הארץ לא יעבור על איסור חמור של אכילת טבל, &quot;שאם יחטא עם הארץ נמצא חבר גורם לו&quot;, &quot;וחכמי הדורות מוסיפים בתי' זה, שאף החבר אילו חטא עם הארץ נמצא הוא נותן מכשול ויש לו חלק בעבירה&quot;. וצ&quot;ב מה באו להוסיף. ולהנ&quot;ל נראה דפליגי אם הלאו דלפנ&quot;ע הוי לאו בפני עצמו או סניף מעבירת המכשול. <br /> <br /> ומקור לשיטה שהמכשיל עובר איסור כמו הנכשל, איתא גם ב'''רש&quot;י''' עה&quot;ת (במדבר ל טז) &quot;ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין&quot;. גם בגמ' {{ויקיטקסט|נדרים מח ב|נדרים מח:}} איתא &quot;ויהא עוון תלוי בראשו&quot;, ומשמע שאם בגללו חטאו ה&quot;ז עולה לחובתו{{הערה|ראו גם ב'''ספר חסידים''' (אות ס&quot;א) גבי הנותן צדקה לרשע, &quot;ולא עוד אלא שנחשב לו עוון&quot;. (וכעי&quot;ז גם בגמ' {{ויקיטקסט|שבת נד ב|שבת נד:}} גבי חיוב מחאה, ש&quot;פרתו של ר&quot;א היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים&quot;). וראו עוד ב'''שער הציון''' (תר&quot;ח סק&quot;א) משבועות ל&quot;ט וסנהדרין כ&quot;ז.}}.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (קמא אה&quot;ע פא א) כתב השואל, שכהן המקדש אשה גרושה לא עבר משום לפנ&quot;ע, משום ששניהם מצווים באותו ציווי ועוברים ע&quot;ז יחדיו. (ובהגהות '''מקור חסד''' על ספר חסידים (סי' תתרפ&quot;א אות ג'), הקשה ע&quot;ז מהלוואת ריבית ששניהם עוברים בלפנ&quot;ע, ומסיים 'וי&quot;ל'. ואולי כוונתו ששם זה ב' עבירות שונות, לא תשיך ואל תקח). ואם נאמר שלפנ&quot;ע הינו סניף לעבירת המכשול, יובן יותר חידוש השואל הנ&quot;ל. <br /> <br /> בקובץ '''אהל מרדכי''' (מאמר לפני עור), כתב '''הרב מפוניבז'''' שיש בלפנ&quot;ע את ב' הענינים, א' שעובר באיסור מכשול, ב' שעובר באיסור עליו עבר הנכשל. כעין זה כתב גם הגר&quot;ש פישר בספר '''בית ישי''' (י), וראו בענין זה גם ב'''קונטרסי שיעורים''' (ב&quot;ק כג ו).<br /> <br /> ===כשהנכשל שוגג או כשהוא מזיד===<br /> יש לדון האם כשמכשיל אחר בעבירה, עובר על איסור לפני עיוור במקרה שהנכשל היה שוגג בעבירה, או כשהנכשל היה מזיד. ובפשטות דברי הפוסקים מוכח שיש איסור גם אם הנכשל היה שוגג, וגם אם הנכשל היה מזיד, (אם כי לגבי איסור &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;, דהיינו הכשלה בעבירה ב&quot;חד עברא דנהרא&quot;, ראו להלן שיש אומרים שאין איסור להכשיל את העבריין המזיד).<br /> <br /> '''בגמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} אמר רב יהודה אמר רב, כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפנ&quot;ע וכו'. וב'''רש&quot;י''': &quot;שעולה על רוחו של לוה לכפור&quot;. וב'''ריטב&quot;א''' כתב: שמא ישכח. ויש שלמדו מהכא שאיסור לפנ&quot;ע נאמר בין בנכשל שוגג (כפירוש הריטב&quot;א), בין במזיד (כפירוש רש&quot;י){{הערה|ב'''לחם משנה''' (מלו&quot;ל ב ז) כתב על דברי רש&quot;י שא&quot;כ גם במלוה בעדים יש חשש שיטען פרעתי, ולכן אומר שוודאי לאו ברשיעי עסקינן, אלא הכונה כריטב&quot;א שמא ישכח ויכפור. ולכאורה אפשר להוכיח ש'''אין''' לפנ&quot;ע במזיד, מהא דאין חיוב להתנות בהלוואה &quot;אל תפרעני אלא בעדים&quot;, אמנם יש לדחות שזה רק ספק שמא יכשל בעבירה (ראו להלן) ועוד שיש חזקת כשרות, והלח&quot;מ רק טען על רש&quot;י שאם נחשוש אז גם עדים לא יעזרו.}}.<br /> <br /> גם ב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו:) שכתב שיש לפנ&quot;ע בנזיר &quot;שמא ישכח&quot;, משמע שיש לפנ&quot;ע בנכשל שוגג, וכך גם הביא '''רבי אשר וייס''' מה'''ריטב&quot;א''' (סוכה י:) '''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות נזירות ה כ|נזירות ה כ}} '''רדב&quot;ז''' (כלאים י לא), '''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד קיט ז) ו'''ש&quot;ך''' שם (סק&quot;ה). וכך גם משמע מרבנו יונה ב'''שערי תשובה''' {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} שהובא לעיל, שכתב שהמורה שלא כדין עובר משום ולפני עיוור לא תתן מכשול, וכ&quot;כ להוכיח ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) מהגמ' בחולין, שיש לפנ&quot;ע בנכשל שוגג.<br /> <br /> וב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו:) איתא להדיא שאסור להכשיל אפילו מומר, ואף דבר ששייך למקבל אסור להושיט, וכך פסק גם ב'''מגן אברהם''' (שמז סק&quot;ד).<br /> וב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות כלאים י לא|כלאים י לא}} כתוב שהמלביש חברו כלאים והלובש מזיד, המלביש עובר משום ולפני עור, וכן בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}} משמע שיש גם במזיד ממשכ&quot;ש גבי לוה בריבית, ובפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה שביעית ה ו|שביעית ה ו}} כתב: &quot;לפנ&quot;ע לא תתן מכשול, רצה לומר מי שסגרה עיניו התאוה ויצה&quot;ר, אל תעזור אותו להוסיף בעוורונו ותוסיף להרחיקו מן היושר. ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה וכו'&quot;, ומשמע ג&quot;כ שאסור אפילו במזיד. <br /> גם מדברי ה'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג בקומץ מנחה]), רואים שיש לפנ&quot;ע במכשיל גוי שהגוי מזיד, וכן ב'''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב ז}} כותב בפשיטות שיש לפנ&quot;ע כשהנכשל מזיד. וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג סה ט) חילק בין משיא עצה שאינה הוגנת שאסור רק בנכשל שוגג, לבין מכשיל בעבירה ששם גם בנכשל מזיד יש איסור וזהו דין מיוחד במכשיל בעבירה{{הערה|ובביאור הדבר כיצד נלמדו שניהם מהפס', ראו גם ב'''שו&quot;ת בנין אב''' (ח&quot;א לו ד).}}. ושם ר&quot;ל שאולי משום ש&quot;אין אדם חוטא אא&quot;כ נכנסה בו רוח שטות&quot;, לכן כלפי עבירה חשיב תמיד כשוגג. וכעי&quot;ז כתב '''הגרי&quot;פ פערלא''' סוף ל&quot;ת נ&quot;ה על לשון ה'''רס&quot;ג''' שם &quot;להכשיל מטרף&quot;, שכל חוטא ה&quot;ז מתוך טירוף הדעת. ועל פי דברים אלו מובן מדוע יש לפנ&quot;ע במזיד בעבירה אף שבפס' איתא לפני &quot;עיוור&quot;, וזה לשון ה'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|רוצח יב יד}}: &quot;וכן כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עוברי עבירה '''שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו'''&quot;. <br /> <br /> אמנם במכשיל גוי כשהגוי שוגג, אין בזה לפנ&quot;ע כיוון שאין לגוי איסור כשעובר בשוגג ('''רמב&quot;ם''' מלכים י). כ&quot;כ '''מנחת חינוך''' (רלב ג בקומץ מנחה). ולפי זה, אם יש לפנ&quot;ע בהכשלת גוי, ראו להלן, מוכח שיש לפנ&quot;ע כשהנכשל מזיד. כעין זה גם באיסור דרבנן כשהנכשל שוגג, לדעות שאין איסור בדרבנן אם הוא שוגג, ראו להלן, גם כמובן שאין איסור לפנ&quot;ע.<br /> <br /> ===כשהמכשיל אינו מצווה בזה===<br /> כשהמכשיל לא מצווה והנכשל כן, כתב ה'''פרי חדש''' (יו&quot;ד סב סק&quot;ג) מספר '''אמונת שמואל''' (יד), שלא עובר, וכך כתב גם '''מהר&quot;י אסאד''' (ב'''שו&quot;ת יהודא יעלה''' או&quot;ח ד). וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג פא ז) אומר שחילוק זה שייך רק בנכשל מזיד, אך בנכשל שוגג לא שייך, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת.<br /> <br /> וב'''מנחת חינוך''' (רלב), ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות ט טז), מקשים מתוס' {{ויקיטקסט|חגיגה_יג_א#תוספות|בחגיגה י&quot;ג}}, שם מבואר שישראל המלמד תורה לעכו&quot;ם עובר בלפנ&quot;ע (אף שלישראל ודאי שרי ללמוד תורה), וכך גם הקשה משם בספר '''שושנת העמקים''' לפרי מגדים (סי' י'), ומקשים עוד מתוס' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_ב#תוספות|ב&quot;מ י:}} (שישראל המקדש גרושה לכהן עובר בלפנ&quot;ע), ובמנחת חינוך מביא (וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת בית הלוי''' ח&quot;א יג) שיש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, כגון אם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש או מלמד תורה, שם אסור אף כשאינו בר חיובא, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין לפנ&quot;ע כשהוא לא מצווה. וכ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}. (וראו '''מנחת אשר''' (ויקרא לט ו) מה שתמה).<br /> <br /> וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|חולין לג א|חולין לג}} לכאורה רואים שיש איסור, כי כתוב שאסור לזמן נכרי על בני מעיים אף שישראל לא מצווה על זה, אמנם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) כתב דשאני התם שאת איסור אבר מן החי יש גם לישראל, אלא שבמקרה זה של בני מעיים לגוי זה נכלל באיסור ולישראל לא. ויש לדון עוד, ומ&quot;מ גם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}} כתב כן, ושם כתב גם על חגיגה י&quot;ג ששייך איסור בישראל כבגוי כשמלמד לבתו תורה, וכן על ב&quot;מ י: תירץ ששייך איסור בישראל כבכהן בשאר חייבי לאווין, א&quot;נ דחשיב בר חיובא כיוון שמצווה על קידוש הכהן משום &quot;וקדשתו&quot;.<br /> <br /> ולכאורה מהברייתא &quot;המושיט כוס יין לנזיר&quot; שעובר בלפני עיוור, לכאורה מוכח שעובר בלפנ&quot;ע גם כשאינו ב&quot;ח, כי הרי המושיט אינו נזיר. וב'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (ה ד) כתב על זה: &quot;ומיהו י&quot;ל, כל ששייך בזה איסורא כמו נזיר אילו היה נזיר, וי&quot;ל דווקא באותו עניין ממש והבן&quot;.<br /> <br /> וראו עוד בענין זה ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו טו}}, '''פליתי''' (כז סק&quot;ב), ו'''מנחת אשר''' (ויקרא לח ב).<br /> <br /> ==&quot;חד עברא דנהרא&quot;==<br /> {{תבנית:לפני עיוור ניווט}}<br /> ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע&quot;ז ו.:}} איתא, &quot;...והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot; ... הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי דנהרא&quot; וב'''רש&quot;י''': &quot;דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל&quot;. וכך כתבו גם ב'''רי&quot;ף''', '''רא&quot;ש''', '''סמ&quot;ג''' (ל&quot;ת קסח) ו'''ריטב&quot;א''' (שם, וכתב 'וכן הלכה'). <br /> <br /> אולם ה'''רמב&quot;ם''' לא הביא לחילוק זה (הל' רוצח ושמיה&quot;נ י&quot;ב י&quot;ד וספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|רצט}} ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע&quot;כ ב'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג ד&quot;ה וכעת]). ובהג' '''הגרי&quot;פ פערלא על הרס&quot;ג''' (ח&quot;ג דף ר&quot;ח) מביא שגם ה'''בה&quot;ג''' בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר&quot;ע. וכתב שם הגרי&quot;פ שס&quot;ל לרמב&quot;ם ובה&quot;ג שסוגיא דגמ' בב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|ה:}} חולקת על חילוק זה דע&quot;ז ו', והלכה כבב&quot;מ, וכעי&quot;ז כתב ב'''שו&quot;ת מטה לוי''' (ח&quot;ב יח) דס&quot;ל לרמב&quot;ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין {{ויקיטקסט|סנהדרין נה א|נה}} פליגא. (יש לציין ל'''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ, וכעי&quot;ז בהלכות אבל ג ה) שכן כתב על הרמב&quot;ם שם &quot;היינו דקאי בתרי עברי דנהרא&quot;). <br /> <br /> ובהגהות '''מהר&quot;צ חיות''' על הש&quot;ס (שבת ג) כתב בדעת הרמב&quot;ם, דס&quot;ל שיש איסור דאורייתא דלפנ&quot;ע אף בחד עברא מדין [[הוכח תוכיח]]. אמנם ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ג}} כתב על דבריו דלכו&quot;ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (גם ב'''שער הציון''' (שמז סק&quot;ח) כתב דמיירי באין יכול למונעו). וראו עוד בשדי חמד שם (אות יז).<br /> <br /> להלכה, ב'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_יורה_דעה_קנא|יו&quot;ד קנא א}} מביא מחלוקת כשמכשיל גוי, דיש אומרים שמותר לגמרי בכה&quot;ג, וב'''מג&quot;א''' {{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים שמז|שמז סק&quot;ד}} כתב שאין לפנ&quot;ע בחד עברא (אך יש איסור דרבנן, כדלהלן). <br /> <br /> ובגדרי חד עברא, ב'''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שאם יכול להשיג רק ע&quot;י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם &quot;ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח&quot; אז חשיב ח&quot;ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסג}} מה'''פרי חדש''' (או&quot;ח תצו דיני מנהגי איסור כלל כג), וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה ומ&quot;ש}}.<br /> <br /> ===איסור &quot;מסייע לדבר עבירה&quot;===<br /> אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ&quot;ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;. <br /> <br /> ב'''תוס'''' (שבת ג. ד&quot;ה בבא) איתא: &quot;ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ&quot;ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור&quot;. וכ&quot;כ ה'''רא&quot;ש''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם ובע&quot;ז ו) וה'''ריטב&quot;א''' (ב&quot;מ ה:), וכך ס&quot;ל ל'''תשב&quot;ץ''' (בשו&quot;ת ח&quot;ג קלג). וב'''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ): &quot;נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ&quot;ע לא תתן מכשול&quot;. וגם ב'''מג&quot;א''' (שמ&quot;ז סק&quot;ד) משמע שפסק כרא&quot;ש.<br /> <br /> אמנם ב'''רי&quot;ף''' בע&quot;ז משמע שמותר לגמרי (ע&quot;ש ב'''ר&quot;ן'''), וכן ב'''תוס'&lt;nowiki/&gt;''' (ע&quot;ז ו) משמע כך (כ&quot;כ ה'''ש&quot;ך''' יו&quot;ד קנא סק&quot;ו), וכן כתב '''רמ&quot;א''' בשם ה'''מרדכי''' רפ&quot;ק דע&quot;ז (ולפנינו לכאו' לא נמצא, וראו '''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה והנה תוס'}}, מ&quot;ש מהדרכי משה), וכן ב'''רמב&quot;ן''' (שהובא בר&quot;ן סופ&quot;ק דע&quot;ז), וב'''סמ&quot;ג''' (לאוין קסח), וב'''רבינו ירוחם''' (נתיב יד ריש חלק ז), וב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (ח&quot;ג תקלה, וח&quot;ה רטו. אם כי שם מיירי באיסור דר', ע&quot;ש) ואין זה כהל' נזירות דלעיל, (וראו עוד בלשון הרדב&quot;ז בהל' אבל (ג ה) שכתב &quot;ואין כאן אלא מסייע ידי עו&quot;ע ואין בו ממש&quot;. ויל&quot;ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ&quot;כ ב'''בית יהודא''' (עייאש יו&quot;ד יז). וראו גם ב'''תוס'''' (קידושין נו.) שמשמע שאין איסור.<br /> <br /> וה'''רמ&quot;א''' (שם סו&quot;ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ&quot;ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (וב'''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שמלשונו &quot;ויש מחמירין&quot;, משמע דס&quot;ל לדידיה לקולא מדלא כתב &quot;ויש אוסרין&quot;). וב'''ש&quot;ך''' (ס&quot;ק ו) הקשה סתירה ברי&quot;ו וכו' ע&quot;ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ&quot;כ במג&quot;א הנ&quot;ל, אך יש חולקים בזה כדלהלן). וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע.<br /> <br /> וב'''פירוש המשנה לרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} כתב: &quot;עובר על הכתוב שאמר ולפנ&quot;ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר&quot;. ויש לבאר מה שכתב &quot;אם סייעו&quot;, דהרי הרמב&quot;ם לא חילק בין חד עברא לתר&quot;ע. (וראו גם בהל' שבת (ה טז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן). <br /> <br /> ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח&quot;ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. וב'''טורי אבן''' (חגיגה יג באבני מלואים) כתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפילו איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ו'''בגמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ&quot;ע. ואומר שם ה'''תוס'''', דזמנין דעברי אלפנ&quot;ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה (שכן כתובים בגמ') עוברים על לפנ&quot;ע תמיד, ולכאו' צ&quot;ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ&quot;ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסה}}, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו&quot;ט חשיב כעצם האיסור כיוון שאי אפשר לעשות את המלאכה בעל כרחו של בעה&quot;ב. אמנם ב'''שו&quot;ת דברי מלכיאל''' (ח&quot;א חו&quot;מ קג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ&quot;ע גם בחד עברא, וכך גם מסביר את הרמב&quot;ם דלעיל. ואי&quot;ז כנ&quot;ל שאמרו שיש איסור דר'.<br /> <br /> ====איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל====<br /> <br /> כמו באיסור לפני עיוור, גם בגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ&quot;ע, או שמא איסור אחר{{הערה|בנידון זה ראו ב''שדי חמד''' כללים מערכת ו' {{היברובוקס|14153|283|כו יא}}, ומע' א' כלל פד, מע' ע' כב כ, ובאסיפת דינים מע' ה' כלל ב', ראו גם ב'''שו&quot;ת יד רמה''' (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו&quot;ד קא, וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' ח&quot;ט יז יא, וחט&quot;ו יט}}. ולדעת ה'''חתם סופר''' (יו&quot;ד יט ד&quot;ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. וב'''אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד סא ב) ג&quot;כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז.<br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/עבודה_זרה/פרק_א#דף_ו_עמוד_ב|ע&quot;ז ו:}} שכתב &quot;שאנו חייבין למחות בידו דכל ישראל ערבין זה לזה וכ&quot;ש שאסור להם לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור כלל&quot; יש במשמע שזה מדין ערבות, (וראו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#&quot;חד עברא דנהרא&quot;|לעיל]] ממהרצ&quot;ח, אך מכל מקום רואים שזהו מקור דין מסייע&quot;ע), וכך גם דייק ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סא). וכן מה'''דגול מרבבה''' {{היברובוקס|45389|71|על הש&quot;ך יו&quot;ד קנא סק&quot;ו}} ניתן לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע&quot;ש בלשונו. ואולי מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|ב&quot;מ ה:}} ניתן לדייק להיפך מהא דיש לפני עיוור במכשיל את הרועה. <br /> <br /> וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נ|ג נ}} כתב: &quot;לא תהיה אחרי רבים לרעות, - הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכעניין שנאמר לא תאמרון קשר וגו'&quot;. וא&quot;כ יש עוד מקור לאיסור זה, וכן מ'''פירוש המשנה לרמב&quot;ם''' דלעיל, יש עוד מקור מ&quot;אל תשת ידך עם רשע&quot;.<br /> <br /> ונפק&quot;מ בנידון זה למקרים שאין דין ערבות, כגון גוי (ראו להלן) אשה (ראו להלן הדעות בזה) וגר (כתבו '''רש&quot;י''' ו'''תוס'''' בנדה יג: ויבמות מז: שאין כלפיהם ערבות), וכן בדינים דרבנן (ב'''שו&quot;ת זרע אברהם''' (או&quot;ח יב) שהובא ב'''ברכי יוסף''' (או&quot;ח קכד סק&quot;ג), וכן ב'''צל&quot;ח''' (ברכות מח.) כתבו שאין בזה דין ערבות, וראו '''שו&quot;ת סמא דחיי''' (או&quot;ח יג ויד) שהובא ב'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (ח&quot;ב אות ט&quot;ז), וע&quot;ש עוד בפרי מגדים).<br /> <br /> ===נידונים שונים ב&quot;חד עברא&quot;===<br /> ====האם כשיכל לעבור ע&quot;י ישראל אחר מקרי חד עברא====<br /> <br /> כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ&quot;פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו&quot;ד קנט יג, וחו&quot;מ לד לו) בשם '''מהר&quot;א ששון''' בכת&quot;י, '''שו&quot;ת פני משה''' (ב קה), '''שו&quot;ת מחנה חיים''' (או&quot;ח ב' י&quot;ח), '''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, מהר&quot;ש קלוגר ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|34| תליתאה ב לא}}, ו'''שו&quot;ת בית יצחק''' (או&quot;ח כט וקיז){{הערה|וע&quot;ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו&quot;ת חתם סופר''' (ח&quot;ו ליקוטים כט סוד&quot;ה אך מה).}}.<br /> <br /> אולם ב'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ב) חולק ואומר שדווקא אם הנכשל יכל לעבור על האיסור בלי שיהא איזה אדם שהכשילו ועבר על לפנ&quot;ע, רק אז המכשיל לא עבר על לאו זה. אך בקמרה שיכל לעבור רק אם אי מי יכשילו ויעבור על הלאו דלפנ&quot;ע, אין זה נקרא &quot;חד עברא&quot;. ומוכיח כך מ'''תוס'''' ב&quot;מ עה: ד&quot;ה ערב, שכתב שלווה עובר תמיד בלפנ&quot;ע, וכן מתוס' בחגיגה יג., וכתב עוד, שתמיד יש חשש שהאחר יחזור בו ולא ירצה לעשות איסור, ואם כן אין ודאות שיכל להיכשל בלעדיו - ולא חשיב כחד עברא. וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} תמה על טעמו הראשון מאי שנא, ועל טעמו השני אומר שבאמת הפני משה גם כן מיירי רק כשאין חשש זה, וכגון שיש לוה שרגיל ללוות בריבית וידוע שלא יחזור בו, או שיש לוה שוגג שידוע שלא ישמע לנו. ומ&quot;מ כשיטה זו כך סוברים גם ה'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג], וגם הוא הוכיח מהתוס' בחגיגה יג.), '''חוות דעת''' (יו&quot;ד קס ביאורים א) החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (חו&quot;מ ט סק&quot;ג), וע&quot;ע בספרו '''יעיר אוזן''' (מערכת ל יג). <br /> (וב'''משנה למלך''' עצמו בהל' מלו&quot;ל (ה ב) כתב לכאורה כשיטת הפני משה, וראו מה שתירץ ב'''שו&quot;ת יד אלעזר''' (ח), הובא ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא ד&quot;ה ולפי}}). <br /> <br /> ואם המכשיל נותן מתנה כוס יין לנזיר, והנזיר יכל להשיג יין אחר רק בקניה בכסף, ב'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה קנא א|יו&quot;ד קנא א}} כתב (מה'''מרדכי''' ע&quot;ז ו:) שגם זה נחשב &quot;חד עברא&quot;, אולם ב'''פתחי תשובה''' שם מביא '''אמונת שמואל''' (יד) שחולק. (וראו עוד ב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} ד&quot;ה ומ&quot;ש וד&quot;ה והנה תוס'). וב'''תוס'''' {{ויקיטקסט|קידושין_נו_א#תוספות|קידושין נו. ד&quot;ה אבל}} שואל על רש&quot;י שהרי אין לפנ&quot;ע כשמוכר דבר איסור אם יכל לקנות את זה ממוכר אחר, וזה כרמ&quot;א, ובאמת בספר '''המקנה''' שם ביאר שדעת '''רש&quot;י''' כשיטת האמונת שמואל. (וראו '''שו&quot;ת יחוה דעת''' ג סז הערה ב). וב'''משנה ברורה''' (שמז סק&quot;ז) דייק ממה שה'''מגן אברהם''' הביא את התוס' בקידושין, דס&quot;ל דחשיב ח&quot;ע גם ביכול רק ע&quot;י קניה, &quot;אמנם ב'''ביאור הגר&quot;א''' שם משמע דס&quot;ל להלכה דאפילו היכא שהגוי יכול לקנות במקום אחר, גם כן אסור, וכן פסק בפת&quot;ש בשם שו&quot;ת אמונת שמואל, וכן מצדד ב'''ברכי יוסף''' שם&quot;. <br /> <br /> וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ&quot;ב''' (שמז סק&quot;ז, ראו שם בשער הציון סק&quot;י). <br /> <br /> ====כשהנכשל שוגג====<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (הביאו ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסו}}) כתב חידוש, שגם בחד עברא, אם הנכשל שוגג, המכשיל עובר בלפנ&quot;ע דאורייתא, והטעם משום שודאי שהנכשל יעבור ע&quot;ז. וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ד}} מביא ש'''מהרלנ&quot;ח''' (רס&quot;י קכ&quot;א) חולק ע&quot;ז וס&quot;ל שלא שנא מכל ח&quot;ע. <br /> <br /> ולכאו' מדברי ה'''דגול מרבבה''' (על ש&quot;ך קנ&quot;ט סק&quot;ו) שס&quot;ל שבח&quot;ע בנכשל מזיד אין כל איסור, יש לדייק ג&quot;כ דס&quot;ל לא כרדב&quot;ז (וממילא גם שהרדב&quot;ז לא ס&quot;ל כמוהו), כי אם בנכשל שוגג יש לפנ&quot;ע גם בח&quot;ע, ובמזיד אין כלל איסור, מתי דיבר התוס' בשבת ג. שאומר שיש איסור מסייע&quot;ע? וניתן היה לומר שישנה דרגה אמצעית, שמצד אחד אין הנכשל שוגג, אך מצד שני אי&quot;ז ודאי שיעבור. אולם מלשונו של הדגול מרבבה משמע שכל איסור מסייע הוא מדין הפרשה ובמזיד אין הפרשה אלא רק בשוגג, וא&quot;כ גם כשלא ודאי שיעבור אין איסור מסייע כיון שהוא מזיד, וא&quot;כ ע&quot;כ שבשוגג יש.<br /> <br /> ובספר '''חמדת שלמה''' (יבמות מז:), ר&quot;ל בכל לפנ&quot;ע, שאם הנכשל שוגג זה חמור יותר וחשיב כאילו המכשיל עשה את העבירה, אך חזר בו.<br /> <br /> ====חד עברא באיסור דרבנן====<br /> <br /> ראו להלן הנידון במכשיל (בתרי עברי דנהרא) באיסור דרבנן. ולגבי איסור 'סיוע' בחד עברא באיסור דרבנן: ב'''מג&quot;א''' (קס&quot;ג סק&quot;ב) מסתפק בזה, ולביאור ה'''מחצה&quot;ש''' שם פשיטא ליה שיש איסור (והספק רק משום שמונע מהנכשל איסור יותר גדול), וכך גם ס&quot;ל ל'''מהרש&quot;ם''' (בשו&quot;ת ח&quot;ב סי' צ&quot;ג), וכ&quot;כ ב'''לב שומע''' (מערכה ל' אות ל&quot;ט). <br /> <br /> ומהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|34|תליתאה ב לא}} כתב, &quot;לא גזרינן בדרבנן, דהוי גזירה לגזירה, וגם אף אם בדרבנן הוי מסייע ידי עוברי עבירה, י&quot;ל היינו רק בוודאי איסור דרבנן ולא בספק וכו'&quot;.<br /> <br /> ול'''פרי מגדים''' (שם, באשל אברהם) ס&quot;ל שאין איסור מסייע בעבירה דר', וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' ח&quot;ה סי רט&quot;ו (אם כי משמע דס&quot;ל שם שכלל אין לאיסור מסייע), ו'''בית יהודה''' (עייאש) ח&quot;א יו&quot;ד סי' י&quot;ז, ו'''אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד סו&quot;ס ס&quot;א) מה'''כסף משנה''' (הל' מעשר סופ&quot;י), ואומר שם דמ&quot;מ אסור לתת לתוך פיו. וראו גם '''שו&quot;ת דברי מלכיאל''' (ח&quot;א סי' ק&quot;ג אות ד').<br /> <br /> ====האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה====<br /> <br /> ב'''משנה''' (מעשרות ה' ג') מותר למכור שדה לחשוד על המעשרות קודם שתגיע עונה&quot;מ, וב'''חזון איש''' {{היברובוקס|41159|81|שביעית יב ט}} ביאר שזה משום שאם נחמיר בכך זה יהא ג&quot;כ מכשול.<br /> <br /> הנצי&quot;ב ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ח&quot;ב סי' ל&quot;א), ג&quot;כ מחלק בין שעת עבירה ללפניה ומיישב בזה את שני התוס' שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#איסור &quot;מסייע לדבר עבירה&quot;|לעיל]], וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת בנין ציון''' לבעל הערל&quot;נ (סי' ט&quot;ו) לישב את שני התוס', {{הערה|ומשמע שם שאם תובע בפירוש לעבירה יש איסור של מסייע&quot;ע, וע&quot;ע בריטב&quot;א [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|להלן]], אך ראו בריטב&quot;א ב&quot;מ ה: ובהע' 333 (קוק) שם. וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (ח&quot;ב סי' צ&quot;ג וקפ&quot;ד).}}.<br /> <br /> והגאון נצי&quot;ב שם תולה זאת במחלוקת רש&quot;י ותוס' בגיטין סוף פרק הניזקין, של'''תוס'''', גמ' דידן כירושלמי שהובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|להלן]] ורק בשעת עבירה יש איסור, ואם יש דרכי שלום ותליה מועטת, או תליה חשובה אף בלי דרכי&quot;ש, שרי. ול'''רש&quot;י''' מיירי בגמ' שם אפי' בוודאי יעבור, ולכן צ&quot;ל דמיירי לפני שעת העבירה, וכתוב דשרי משום דרכי שלום, וא&quot;כ משמע שבלי זה אסור, וכן בשעת עבירה יהא איסור אף אם יהא משום דרכי&quot;ש. ומסיים שם שאף לרש&quot;י, י&quot;ל שבמסייע לפני שעת עבירה אין איסור אא&quot;כ גורם הקדמה כל שהיא, כמו במושיט מאכל למומר, אך אם למשל מוכר למשרתו של המומר, שאם לא ימכור לו אז הוא יקח מאחר ויגיע לאדון באותו זמן, אין זה מסייע אף לרש&quot;י כיוון שאי&quot;ז בשעת העבירה. (ומוסיף שם עוד, וכ&quot;כ בסי' ל&quot;ב, שבמשאיל נפה וכד' ה&quot;ז כמו בשעת מעשה, כיון שיכול תמיד לחזור בו מההשאלה, אא&quot;כ שאל בשביל מלאכה מסויימת שאז לא יכול לקחת ממנו עד שיגמור, וכ&quot;כ כעי&quot;ז ה'''מהרש&quot;ם''' בח&quot;ב סי' צ&quot;ג לגבי השכרת שדה לכותי בע&quot;ז כב. שב'''מהר&quot;ם שיק''' מצוה רל&quot;ג ז' תמה שיש לפנ&quot;ע אף שאי&quot;ז בשעת עבירה, ותי' המהרש&quot;ם די&quot;ל שבשכירות הוי כל יום בפנ&quot;ע. והביא שיש שתירצו דזמן ממילא קאתי, אך דחאם). ובסי' ל&quot;ב מוסיף, שבנותן תמורת שכר, הרי זה כמו דרכי שלום, ומביא שכ&quot;כ ה'''רמב&quot;ם''' בהל' תרומות (י&quot;ב ו') ובהל' ביכורים (ח' י&quot;ג), וכך איתא בגיטין (סב.) שהתירו משום כדי חייו של גבל ובדד.<br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' (קידושין מב: ובשיטמ&quot;ק ב&quot;מ י:) (הובא לעיל [[לפני עיוור לא תתן מכשול#יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול|&quot;נתן מכשול ולא נכשלו&quot;]]) , רואים לכאורה שאף לפנ&quot;ע דאורייתא אין במכשיל לפני שעת עבירה.<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, מחלק כנ&quot;ל בין אם המכשיל מסייע בשעת 'אתחלתא דעבירה או גמרה', כגון שמגביה חפץ ונותן למישהו שיוציאו בשבת מרשות לרשות, לבין אם מסייע לפני זה, כגון מושיט כוס יין לנזיר ואח&quot;כ הנזיר שותה. ומדמה זאת ל'''רש&quot;י''' סו&quot;פ הניזקין (ולא כנצי&quot;ב שאמר שרש&quot;י ותוס' שם נחלקו), ואומר שלפני שעת עבירה מותר אף בלי בעיה של דרכי שלום, ודווקא שם הצריכו זאת משום דמיירי בכלי אכילה שאי אפשר בלעדיהם, ואף שזה חד עברא, מ&quot;מ זה סיוע 'שיש בו ממש', משא&quot;כ במושיט לו את שלו.<br /> <br /> ==נידונים בגדרי איסור &quot;לפני עור&quot;==<br /> {{תבנית:לפני עיוור ניווט}}<br /> ===באיסור דרבנן===<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת פני יהושע''' (חו&quot;מ ט) מסתפק אם יש בזה איסור לפנ&quot;ע דאורייתא, וכן ב'''מנחת חינוך'''(רל&quot;ב, וראו במצוה שכ&quot;ג). ומביאים מ'''תוס'''' (ע&quot;ז דף כב.) שאומר להדיא שיש איסור דאו', דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת . וכך גם הביא בספר '''קובץ הערות''' (עה ב), וכ&quot;כ ב'''כנסת הגדולה''' (יו&quot;ד נה הגהת ב&quot;י פט) לדעת רשב&quot;א ור&quot;ן. אמנם '''תוס' בחגיגה''' י&quot;ח (ד&quot;ה חולו), '''רמב&quot;ן''' (ע&quot;ז כב.), ו'''ריטב&quot;א''' (ריש מו&quot;ק), חולקים, ובחגיגה י&quot;ג מחלק תוס' בין אם יש אסמכתא חזקה ללא (ראו מנחת חינוך). והגרמ&quot;פ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) ובספר '''דברות משה''' (שבת סי' ב' ענף ב') כתב שאולי התוס' בע&quot;ז מיירי באיסור דרבנן, עיי&quot;ש, (וכ&quot;כ גם ב'''חידושי הר&quot;ן''' שם), ולתוס' ב&quot;מ י: יהא איסור דאו'. <br /> וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג סה ט) אומר שיש דין מיוחד במכשיל בעבירה שאסור גם בנכשל מזיד ודלא כבמכשיל בעצה רעה, והובא לעיל, ואומר שם שלפי&quot;ד ה(תוס' שהובא ב)פני יהושע שלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, א&quot;כ בנכשל מזיד ומכשילו באיסור דרבנן לא יהא לפנ&quot;ע דאורייתא כי גם במשיא עצה אין איסור. ומסיים שאולי באיסורים תמיד חשיב כשוגג, וכנ&quot;ל.<br /> וראו עוד ב'''שדי חמד''' (כללים {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כא}}, ובקונט' דברי חכמים כרך ה' עמ' 341 סי' ל&quot;ו), ובספר '''בית ישי''' (לגר&quot;ש פישר, סי' י'). <br /> וב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (לשונות הרמב&quot;ם - חלק ה' סי' רט&quot;ו (אלף תקע&quot;ט)) כתב שאין בזה איסור, ורק ר' עיליש דגברא רבה הוא היה נזהר בזה (ולפי&quot;ז יש עניין מסויים לא לעשות זאת){{הערה|וראו עוד ב'''פרי מגדים''' (יו&quot;ד סב שפ&quot;ד ט) שמשמע לכאו' שאין איסור, ואולי דיבר שם כלפי איסור דאורייתא, ואין איסור דרבנן כי מיירי שם בגוי, וס&quot;ל כדעת הש&quot;ך יו&quot;ד קנ&quot;א סק&quot;ו.}}.<br /> וב'''שו&quot;ת יהודא יעלה''' (למהר&quot;י אסאד, או&quot;ח ד) הביא מ'''תוספתא''' (דמאי סופ&quot;ב) שמשמע שיש איסור, אך שם יש טעמים מיוחדים של סכנה שאני ושאין מאכילין טהרות לעם הארץ. והמגי&quot;ה שם מביא שמה'''גמ'''' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא י ב|דף י}} יש להוכיח שיש איסור לפנ&quot;ע, כי קידושי גרושה לכהן בלי ביאה הוי איסור דרבנן ולא דאו'. ומהר&quot;י כותב שם לבסוף, שצ&quot;ל שתוס' בחגיגה י&quot;ח שאומר שאין איסור הוא רק להו&quot;א של רבה בע&quot;ז ט&quot;ו, וקי&quot;ל שאסור, ואומר שכן פסק ה'''רמ&quot;א''' (או&quot;ח קסג){{הערה|לשון הרמ&quot;א הוא 'משום לפנ&quot;ע', ויל&quot;ד אם זה ממש לפנ&quot;ע או רק דר' משום לפנ&quot;ע הואיל ומסייע. ראו '''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' ח&quot;ב סי' ק' שכ&quot;כ אההיא דב&quot;מ עה:}}.<br /> <br /> ===באיסור לכתחילה===<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ח&quot;ג כו) כתב סברא שאולי אין איסור לפנ&quot;ע בדבר שהינו רק לכתחילה, כגון &quot;לא תנשא ואם נישאת לא תצא&quot;.<br /> <br /> ובדבר שאינו איסור ממש, כגון לגבי 'נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה', שאיתא ב'''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|נזיר כג א|נזיר כג.}} שצריך ע&quot;ז כפרה משום מחשבתו הרעה, הנה יש לדון האם במכשיל חברו בזה יעבור בלפנ&quot;ע. ובספר '''חפץ חיים''' (הל' לשה&quot;ר ד יא במ&quot;ח מו), הוכיח מדברי ה'''תוס'''' בקידושין לב. שעובר על לפנ&quot;ע. וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (לבעל 'בן איש חי') סו&quot;ס ת&quot;ז, וכ&quot;כ בספר '''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ה').<br /> <br /> וב'''מנחת אשר''' שם אומר, דלפי&quot;ז יהא אסור להלוות בלא עדים אף אם מכוון שימחול על ההלוואה אם הלווה יכפור, אולם לדעה שהחשש ההוא שמא ישכח, יהא מותר כי גם מחשבת עבירה אין. והגרשז&quot;א ב'''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא לה ד) כתב שאם מארח מישהו והלה היה צריך לשאול על הכשרות ולא שאל, מחובת המארח להודיעו שהאוכל כשר כדי להצילו ממחשבה רעה, וכן אם מתייחד עם אשה בהיתר כגון שבעלה בעיר, והיא לא יודעת, צריך להודיעה. אמנם במנח&quot;א שם חולק על זה וס&quot;ל שאין בעיה ב'מחשבה רעה' כזו, כיוון שאין פה מחשבה לעבור על איסור אלא רק לעשות דבר שיש בו חשש לאיסור, וכן לגבי ייחוד דן שם. וב'''מנחת אשר''' (שם לט ד), מביא עוד מה'''ריטב&quot;א''' (מו&quot;ק יז.) שמשמע שיש לפנ&quot;ע במכשיל את הקטן, וגם מזה רואים שיש לפנ&quot;ע בדבר שאינו ממש איסור{{הערה|בגדרי האיסור של קטן, ראו '''נודע ביהודה''' תניינא יו&quot;ד קס&quot;ד, ו'''שו&quot;ת חתם סופר''' יו&quot;ד קנד, ו'''מנחת שלמה''' תנינא נח ב, וסי' פב, וכעי&quot;ז בקמא סימן לד גבי חרש (וראו גם '''שו&quot;ת חתם סופר''' או&quot;ח פג ו'''שו&quot;ת תרומת הדשן''' פסקים וכתבים סב), ו'''קובץ שיעורים''' ח&quot;ב '''קונטרס דברי סופרים''' סי' א' אות כ&quot;א כ&quot;ב, וביצה אות ס&quot;ז.}}. <br /> <br /> ולכאו' מה'''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|קידושין מא א|קידושין מא.}} יש ללמוד שאין לפנ&quot;ע בדבר שאינו ממש איסור, דאיתא שם שמצוה לקדש אשה בו יותר מבשלוחו... א&quot;נ איסורא נמי אית בה ד'אסור לקדש את האשה עד שיראנה'. ולכאורה קשה אם כן למה כתבה המשנה שאפשר לקדש 'בשלוחו' אם הדבר אסור, ועוד קשה דא&quot;כ הקידושין הוו מצוה הבאה בעבירה{{הערה|אף שזה לא יותר מאיסור דרבנן, עי' '''רש&quot;י''' פסחים לט. שמצוה הבאה בעבירה לא יוצא אף אם העבירה היא מדרבנן, אך עי' גם '''תוס'''' בנדרים י' ד&quot;ה אדם, שרואים לא כך, וראו עוד בענין זה ב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' סוף חחו&quot;מ מש&quot;כ מחתנו, וראו '''שדי חמד''' כללים מ עז ז, ו'''שו&quot;ת מהר&quot;י אתרא''' קס.}}, ועוד קשה שזה שליח לדבר עבירה ולא מהני שליחותו{{הערה|גם פה יש להעיר שזו עבירה דרבנן, וראו בענין זה '''משנה למלך''' הל' רוצח ב ב, וראו '''נודע ביהודה''' קמא אה&quot;ע סי' ע&quot;ה והלאה}}, ועוד שלכאורה האשה עברה על לפנ&quot;ע. וב'''תוס'''' שם כתב בסוד&quot;ה אסור, שאנו מקדשין אפי' קטנות וכו', כי אם יש סיפק לאדם לתת לבתו נדוניא שמא אח&quot;כ לא יהא לו ותשב בתו עגונה לעולם. וגם בזה יל&quot;ד האם מפני חשש ברמה זו הותר לעבור על איסורים דרבנן? ומכל זה נראה פשוט, שאין זה איסור ממש אלא רק 'עניין גדול' לא לנהוג כך . וראו ב'''רש&quot;י''' שם ד&quot;ה דו, שלאיש יש איסור כשמקדש, ולאשה אין, וכל העניין שלא תעשה שליח הוא רק משום מביו&quot;מ, ולכאורה קשה שאם האיש עובר על איסור גם האשה עוברת בלפנ&quot;ע? ולהנ&quot;ל שאי&quot;ז ממש איסור, יש לומר שלא שייך בזה לפנ&quot;ע אלא רק באיסור ממש. אך הדבר צ&quot;ע מסברא. ויתכן לדחות שכיוון שהמקדש מזיד, אין לפנ&quot;ע כיון שאין זה איסור דאורייתא, וכמ&quot;ש ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (הובא לעיל) שבמזיד לא שייך 'לא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת'. ועוד י&quot;ל, שכיוון שהדבר רק ספק וכמ&quot;ש בגמ' 'שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך', א&quot;כ אין בזה לפנ&quot;ע.<br /> <br /> עוד אפשר להוכיח לגבי נידון זה, מה'''גמ'''' בחולין {{ויקיטקסט|חולין ז א|דף ז}}, שמשמע שיש לפנ&quot;ע ב'עניינים'. דאיתא שם בגמ' שר' פנחס בן יאיר אמר לרבי שלא רוצה לאכול אצלו משום שיש לו פרידות שכרעיהם לבנות וכו', ורבי אמר שימכרם ורפב&quot;י אמר שלפנ&quot;ע לא תתן מכשול. ע&quot;כ. והיה נ&quot;ל שאיסור זה של פרידות לא הוי איסור ממש, כי לא מסתבר שרבי היה עובר ע&quot;ז ועוד שאם זה היה איסור גמור מסתמא לא היה איסור בל תשחית שם בגמ' בהריגתם, וכבב&quot;ק טו: ברש&quot;י, וא&quot;כ משמע שיש לפנ&quot;ע גם בכזה איסור. אך אפשר לדחות, שגם איסור זה של לפנ&quot;ע שכתוב שם אינו 'איסור' אלא עניין משום הפס', וכמו האיסור להשהות הפרידות{{הערה|כך גם משמע מאיסור בל תשחית ששם, שהרי אי&quot;ז איסור כיוון שזה לתועלת, ראו '''שו&quot;ע הרב''' הל' שמירת הגוף והנפש אות ט&quot;ו, וע&quot;כ שזה רק עניין, ומעניין שבגמ' שם אין ציון ב'עין משפט'.}}.<br /> <br /> עוד אפשר להוכיח מ'''הגמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו א|עבודה זרה טו}} שמכירת בהמה דקה לכותי תלוי במנהג המקום (שאולי אסור כי שמא ימכור לגוי), ונראה שטעם מנהגים אלו נובע מהמשנה בפסחים (נג.) &quot;מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגויים מוכרין ושלא למכור אין מוכרין&quot;, שאלו שנהגו לא למכור לגוי הם אלו שנהגו לא למכור לכותי כי שמא ימכור לגוי, ורש&quot;י אומר שיש שנהגו שלא למכור &quot;דהחמירו על עצמם משום גסה&quot;, ובע&quot;ז שם מבואר שאסור למכור לכותי משום לפנ&quot;ע שמכשילו שימכור לגוי ויעבור על איסור, וא&quot;כ רואים לכאורה שיש לפנ&quot;ע גם בדבר שרק החמירו על עצמם. אמנם י&quot;ל שאולי שאני שם שכיוון שנהגו לאסור מכירה לגוי זה איסור ממש וכמו נדר. ועוד, ש'''רש&quot;י''' שם (ד&quot;ה אלמא) כתב שהראיה לא מהמקום שנהגו לאסור בדקה אלא מדיוקא שבהמה גסה בכל מקום אסור, וא&quot;כ אין ראיה, כי בהמה גסה אי&quot;ז רק מנהג. <br /> <br /> ===באנוס===<br /> <br /> ב'''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד קפה ד) איתא שא&quot;צ ע&quot;ז כפרה, ולא כבשגגה, וכדברי ה'''רמב&quot;ם''' (שגגות ה ו){{הערה|וכ&quot;כ ה'''נתיבות המשפט''' בתשובה שב'''שו&quot;ת חמדת שלמה''' אה&quot;ע כד יא, על המשנה בתרומות ריש פרק ח', אמנם ראו '''שו&quot;ת באר יצחק''' או&quot;ח כ&quot;ה ו'''קרן אורה''' יבמות לד.}}, ומ&quot;מ כתב ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א סי' ג') שיש בזה לפנ&quot;ע אם הכשיל מישהו לאנסו, כי לפנ&quot;ע הוי בין אדם למקום ולמעשה הוא גרם שיהא עבירה{{הערה|יש לדון אם עבירה באונס הוי עבירה או שרק לא מתייחס, וראו '''שו&quot;ת חמדת שלמה''' (סי' ל&quot;ח), ומוכיחים גם מפסול 'נעבד' וכו', וראו בספר '''אסופות רבינו חיים הלוי''' (עמ' רל&quot;א), וב'''בית האוצר''' (כלל כ&quot;ד ד&quot;ה ודע), '''חי' הגרש&quot;ש''' (ריש מסכת כתובות), '''ברכת שמואל''' (נדרים סי' י&quot;ד ב'), ו'''כתבי הגר&quot;ח''' עהש&quot;ס (בעניין 'אשו משום ממונו').}}. וראו גם ב'''קובץ שיעורים''' עמ&quot;ס כתובות (אות י&quot;ב). <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה ויש}} כתב שהלווה בריבית משום פיקוח נפש דשרי כמו שכתבו '''הב&quot;י והרמ&quot;א''' (יו&quot;ד קס), אף שודאי שיש למלוה איסור ריבית, מ&quot;מ לא עבר (המלוה) גם בלפנ&quot;ע. ואי&quot;ז כנ&quot;ל. ויל&quot;ד בגדרי אונס דפיקוח נפש, וראו '''שו&quot;ת אגרות משה''' או&quot;ח ד' ע&quot;ט, ואולי כוונת הכתב סופר רק כלפי לפנ&quot;ע דאורייתא.<br /> <br /> ===מחמיר המכשיל את שאינו מחמיר===<br /> ב'''שער המלך''' (הל' אישות פ&quot;ט הט&quot;ז) כתב להוכיח שיש לפנ&quot;ע בשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ומאכיל לאחר שמותר לו, (מהא דסוף נדרים, שהאומרת שהיא גרושה, מותרת לכהן, וכתב ב'''שטמ&quot;ק''' כ&quot;י שאין איסור לפנ&quot;ע כי זה בע&quot;כ, ומשמע שבשאר מקרים יש לפנ&quot;ע. וראו מש&quot;כ ע&quot;ד ב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' ב' ל&quot;ח), ומדמה זאת גם לטבח שאמר שהשחיטה פסולה, שיהא לו איסור להאכיל לאחר משום לפנ&quot;ע. ואומר שיש ללמוד מזה לגבי אותם המחמירים מלהדליק הטוטי&quot;ן (סיגר) בנר של חלב, שאסורים לתת לאחרים משום לפנ&quot;ע. ומביא שיש אומרים ששויא אנפשיה חתיכה דאיסורא אסור משום נדר{{הערה|בגדרי &quot;שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא&quot; ראו: עי' בזה ב'''נודע ביהודה''' תניינא אה&quot;ע סו&quot;ס כ&quot;ג, '''שו&quot;ת חתם סופר''' אה&quot;ע ח&quot;ב סי' ק&quot;א, וראו '''קצוה&quot;ח''' ל&quot;ד ד', '''אמרי בינה''' עדות סי' ב', ו'''תרומת הכרי''' סי' א'. וע&quot;ע '''ש&quot;ך''' יו&quot;ד רמ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח שאין איסור בטועה.}}, ולפיהם פשוט שאין בזה לפנ&quot;ע. <br /> ובהגהות '''מעשה חשב''' שם, דן ע&quot;ד שאין ראיה מדברי השטמ&quot;ק לגבי אשה ששאחד&quot;א שהיא גרושה, לגבי טבח שאמר ששחט לא טוב, כי דווקא באשה שאין לה שום נפק&quot;מ מזה אלא לעניין שאסורה לכהן, ממילא י&quot;ל שזה גופא מה ששאחד&quot;א - שתהא אסורה להכשילו בזה מדין לפנ&quot;ע, (ויל&quot;ד מסברא אם שייך שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא כזה), אך לא בטבח שנפק&quot;מ לעניין שאסור לו עצמו לאוכלו. ועוד דן שם שאין דמיון בין אשה וטבח שזה איסור גמור לפי&quot;ד האוסר, לבין מי שמחמיר ע&quot;ע לא להדליק מנר של חלב כי לא רוצה להנות מעשן שנוצר עי&quot;ז, ששם יודע שאי&quot;ז איסור אלא שמחמיר ע&quot;ע וכמו נדר.<br /> וראו ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (אה&quot;ע ד' ס&quot;א ב') לגבי איסור מסייע, שאין את איסור זה כשהאוסר דבר מסויים נותנו למתיר, ומוציא זאת ממשכ&quot;ש שאיסור מסייע הוא מדין תוכחה ואין תוכחה כשודאי לא ישמע וכשסובר שמותר הרי זה ודאי שלא ישמע. ובשם הגרש&quot;ז אויערבאך שמעתי שהורה שאין למחמיר איסור לתת למיקל. (ויש לשים לב דמ&quot;מ בשבת יהא למחמיר איסור להנות מהמלאכה מצד 'מעשה שבת').<br /> וה'''חזון איש''' הורה שהנוהג איסור בשנת שמיטה בפירות נכרי, אסור לקנותם ממי שלא נוהג כך משום שמכשילו באיסור סחורה בפירות שביעית. ותמהים ע&quot;ז וראו בספרים '''דרך אמונה''' ו'''חוט שני''' מש&quot;כ להסבירו, וראו '''מנחת אשר''' ויקרא ל&quot;ט ו' ושביעית סי' ז'.<br /> וע&quot;ע ב'''קובץ שיעורים''' ביצה (אות סז) ומ&quot;ש שם מה'''ריטב&quot;א''' (סופ&quot;ק דיבמות), שאף שאסור למיספי בידיים למתיר, מ&quot;מ א&quot;צ להפרישו, וכמו לגבי קטן.<br /> <br /> ===&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; בגוי===<br /> מפשטות הגמרא והפוסקים, יש איסור &quot;לפני עיוור&quot; גם אם מכשיל גוי{{הערה|ב'''ברייתא''' בע&quot;ז ו: 'מנין שלא יושיט... ואבר מן החי לבן נח', וכן מסכת ע&quot;ז מלאה בלפנ&quot;ע לגוי, כגון בדף ט&quot;ו וט&quot;ז (ובמשנה יג:) וב'''שו&quot;ע''' יו&quot;ד קנ&quot;א, וכן בב&quot;מ צ:, וב'''מג&quot;א''' (סי' שמ&quot;ז סק&quot;ד) שיש לפנ&quot;ע במושיט לגוי.}}. <br /> <br /> אמנם ב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|סהמ&quot;צ רצט}} כתב, הוזהרנו שלא נכשיל &quot;קצתנו את קצתנו&quot;, ואת הברייתא בע&quot;ז ו: לא פסק, ראו בעין משפט שם ובפסחים כב:, וכן ראו בלשונו בהל' רוצח פי&quot;ב הי&quot;ב עד י&quot;ד, ורק בהי&quot;ד כתב 'ומכשילו' ושם מיירי בישראל ובהל' לפני&quot;ז דמיירי בגוי לא כתב כן, ויל&quot;ד בכ&quot;ז. ובמשל&quot;מ (כלאים א' ו') כתב בדעת ברמב&quot;ם שיש איסור לפנ&quot;ע בגוי. ויש שאמרו, שמש&quot;כ הרמב&quot;ם בסה&quot;מ מיירי בעצה רעה, ואיסור זה נאמר רק כלפי ישראל ולא לעכו&quot;ם. ויל&quot;ד. ולעצם הדין, כ&quot;כ בחינוך {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|רלב}} שאיסור עצ&quot;ר לא נאמר כלפי גוי. וע&quot;ש ב'''מנחת חינוך'''אות א', ובמש&quot;כ ע&quot;ד בקוב&quot;ש בפסחים (אות צ&quot;ה) ובחזון איש {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב}} שבעצה רעה האיסור הוא מדיני בין אדם לחברו ולכן אי&quot;ז שייך בגוי.<br /> <br /> (וב'''שו&quot;ת פני יהושע''' ח&quot;א יו&quot;ד סי' ג' כתב לחדש, שאחר מתן תורה אין לפנ&quot;ע דאורייתא בגוי מאחר דחשבינן להו 'אינן מצווים' בב&quot;ק לח., וראו ב'''אמרי בינה''' יו&quot;ד טריפות סי' ז' שתמה עליו דמ&quot;מ לא גרע מעצ&quot;ר, ולפמש&quot;כ לעיל יל&quot;ע בזה. וב'''מנחת אשר''' ויקרא ל&quot;ט ג' אומר, שממה שיש עונש בז' מצוות מוכח שאין זה מותר, וא&quot;כ יהא לפנ&quot;ע).<br /> <br /> ולגבי איסור &quot;מסייע&quot; בגוי: ב'''תוס'&lt;nowiki/&gt;''' ע&quot;ז ו: משמע שאין, וב'''תוס'''' בשבת ג. כותב (באופן כללי ולא על גוי) שיש איסור מסייע. וברמ&quot;א הביא את ב' התוס' הללו כמחלוקת, וכתב (יו&quot;ד קנ&quot;א סוס&quot;ע א') שי&quot;א שאין לפנ&quot;ע לגויים אם יכולים לקנות במק&quot;א וכו' וי&quot;א שיש איסור ובעל נפש יחמיר עיי&quot;ש, והיינו משום דס&quot;ל דפליגי, אך הש&quot;ך &quot;מזרע דאהרן קאתי, עביד עובדא דאהרן לעשות שלום בין הראשונים דלא פליגו&quot;, אלא שהאוסרים מיירו בישראל והמתירים בגוי או בישראל מומר שאין חיוב להפרישם. וכ&quot;כ בספר חסידים (ת&quot;מ) שאין מסייע בגוי. <br /> <br /> ומ'''רש&quot;י''' (ע&quot;ז נה. בסוה&quot;ע, ונה: סוד&quot;ה וישראל) משמע לכאו' שיש איסור מסייע בגוי, כי כתב שם &quot;ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעכו&quot;ם לא נצטווה על כך&quot;, ומשמע שבע&quot;ז וכד' שגם גוי מצווה, יש לאיסור מסייע, ואכן כך דייק מרש&quot;י ב'''מג&quot;א''' (שם). אמנם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' לגר&quot;ש קלוגר {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}, הסביר בדברי המג&quot;א שלא ר&quot;ל דפליגי בזה, ולכן לא כתב את דברי רש&quot;י מיד לאחר שהביא את התוס', אלא ר&quot;ל שאם עושה עם הנכרי בשעת העבירה ממש יהא איסור מדין שאין להחזיק את ידיהם, וכגיטין ס&quot;ב., וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, כן פירש שהמג&quot;א מביא שרש&quot;י חולק, אך כתב שם מדנפשיה שי&quot;ל שגם רש&quot;י מיירי דווקא בשעת עבירה או בסיוע שיש בו ממש. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס כ&quot;ז) כתב &quot;דאף שיש חולקים עלייהו אף בעכו&quot;ם, עי' בביאור הגר&quot;א שם סק&quot;ח, מ&quot;מ כיון שהיא פלוגתא דרבוואתא באיסור דר', יש להקל במקום הפסד גדול כזה וצורך הגדול כזה להמעות, להורות כהש&quot;ך והדגול מרבבה&quot;. (אולי הגר&quot;א חולק רק בקניה ולא בכל מסייע, וצריך עיון בלשונו). וראו גם ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ח&quot;ב סי' ל&quot;א).<br /> <br /> גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, מסביר את הגמ' {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|בנדרים סב:}} לגבי מסייע, וא&quot;כ לפירושו יש איסור מסייע בגוי.<br /> <br /> &lt;big&gt;'''האם יש לגוי איסור להכשיל אחרים'''&lt;/big&gt;<br /> <br /> הפמ&quot;ג בספרו '''גינת ורדים''' (מ&quot;ג) אוסר, וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כג}} חולק, וכמו שרואים מ'''תוס'''' ע&quot;ז טו:, ואולי זה תלוי בנידון האם לפנ&quot;ע הוא איסור עצמי או סניף לעבירה בה מכשיל.<br /> <br /> ===&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; באשה===<br /> ב'''ספר החינוך''' (רלב) איתא שנוהגת בזכרים ונקבות, וכ&quot;כ ב'''דרישה''' (יו&quot;ד א). <br /> <br /> וב'''רמב&quot;ן''' (יבמות פד:) כתב, דבלאו שאינו שוה בכל, נשים אינן עוברות משום לפנ&quot;ע, כך ביאר דבריו ב'''מחזיק ברכה''' לחיד&quot;א (סי' ס&quot;ב), וע&quot;ע בהג' '''מעשה חשב''' על שער המלך אישות ט' ט&quot;ז. (וב'''שדי חמד''' הקשה מכאן על רעק&quot;א יו&quot;ד קפ&quot;א שדן בלפנ&quot;ע באשה). וב'''שו&quot;ת חתם סופר''' (חו&quot;מ ר&quot;ב) כתב שיש שהבין מהרמב&quot;ן שגם איש לא עבר בלפנ&quot;ע בלאו כזה, ובחתם סופר שם תמה על זה דלא גרע מעצה רעה, ולכן מסביר דמיירי רק על נשים וכנ&quot;ל, ומביא דכ&quot;כ ה'''ריטב&quot;א'''.<br /> <br /> והנה, מה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ב יד) מתעורר צד נוסף לעניין חיוב נשים בלאו דלפנ&quot;ע, שהרי אין בלאו זה מלקות (בפשטות, וראו לעיל), וא&quot;כ יתכן שאינן מחוייבות בכך. דהנה '''כתיב''' (במדבר ה' ו') 'איש או אשה כי יעשו' וגו', ו'''רש&quot;י''' בקידושין (לה.) כתב, שהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה &quot;ולאווין עונש מלקות&quot;, וכ&quot;כ ביבמות (פד: ד&quot;ה עונשין) - &quot;לאו וכרת&quot;, ומשמע מכל הנ&quot;ל שנשים פטורות מלאו שאין בו מעשה, אמנם מביא הפמ&quot;ג שם שמה'''רמב&quot;ם''' (עכו&quot;ם י&quot;ב ג') משמע לא כך. (וראו ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא ד&quot;ה ושם}}, שהביא בשם '''מהרימ&quot;ט''' שנשים פטורות מלאו שאין בו&quot;מ ושב'''שו&quot;ת בית יצחק''' נחלק עליו וכו' ועוד ס&quot;ל שם שלאו שבכללות שאני. ומ&quot;מ יל&quot;ד ממש&quot;כ מהפרי מגדים לעיל).<br /> <br /> &lt;big&gt;ולגבי איסור מסייע ידי עוברי עבירה&lt;/big&gt;<br /> <br /> דעת ה'''רא&quot;ש''' (ברכות ג יג) שאשה אינה בדין ערבות, וכ&quot;כ '''רבינו יונה''' שם בשם ר&quot;י, וב'''דגול מרבבה''' (או&quot;ח רע&quot;א) מסופק אם אנשים בכלל ערבות לנשים. וכתב ב'''שו&quot;ת יד רמה''' (פוקס) יו&quot;ד ק&quot;א, שלפי הצד שמקור איסור מסייע הוא מדין ערבות, א&quot;כ להנ&quot;ל אין לאשה ובאשה את איסור זה. וכדעת הרא&quot;ש ור&quot;י, כך גם ס&quot;ל ל'''צל&quot;ח''' (ברכות כ'), וראו בענין זה ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ו ריש סי' ל&quot;ב, וכתב שם שאף שאין דין ערבות יש דין תוכחה, ('''שו&quot;ת הלכות קטנות''' ח&quot;א סי' קל&quot;ב), וא&quot;כ יל&quot;ד לכאו' לגבי מסייע, אך בשדי חמד ושער הציון כתבו דמיירי באין יכול להוכיח, אך א&quot;כ יל&quot;ד גם על דין ערבות אם שייך. וע&quot;ע בציץ אליעזר שם שיש אומרים שאשתו של אדם כן ערבה עליו כי בידה להוכיחו. <br /> <br /> ומ&quot;מ, ב'''שדי חמד''' (כללים מ' מ&quot;ב) ס&quot;ל שיש איסור מסייע לאשה, וכ&quot;כ גם בספר '''נשמת כל חי''' לגר&quot;ח פלאג'י (א יו&quot;ד לה), ובלשון ה'''רשב&quot;ם''' בב&quot;ב (נא:) כתב שסיבת האיסור לקבל פקדונות מהאשה הוא מחשש שמא היא גנבה מבעלה &quot;ואסור לסייע בידי עוברי עבירה&quot;.<br /> <br /> ===&quot;לפני דלפני&quot;===<br /> ישנו נידון בהלכה האם יש איסור לפני עיוור כשמביא דבר איסור לאדם שלא יעבור בזה בעצמו על איסור, אלא יכשיל עם זה מישהו אחר שיעשה את האיסור. ויש חילוק בענין זה בין ישראל לגוי, כלהלן:<br /> <br /> &lt;big&gt;בישראל שימכור לישראל או לגוי: &lt;/big&gt;<br /> <br /> מבואר ב'''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו ב|ע&quot;ז טו:}} שיש איסור לפני עיוור בישראל שימכור לישראל או לגוי. וב'''תוס'''' מסביר שם שהאיסור משום שהכשיל את הישראל באיסור 'לפנ&quot;ע', (וביתר ביאור כתבו בתוס' ר' אלחנן בריטב&quot;א ובר&quot;ן).<br /> <br /> &lt;big&gt;אולם לגבי גוי שימכור לגוי: &lt;/big&gt; <br /> <br /> מבואר בגמ' שם ד'אלפני דפני' לא מפקדינן בגוי, ולכן מותר למכור דבר איסור לגוי שלא יעבור בזה עבירה אלא ימכור לגוי אחר. ואפילו כשוודאי ימכור לגוי שיעשה בזה עבירה אין איסור לישראל הראשון שמוכר לו, כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב) מ'''שו&quot;ע''' אה&quot;ע סו&quot;ס ה'. וראו '''ש&quot;ך''' סי' קל&quot;ט. וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} כתב, שאם מוכר לשמש של עבודה זרה הרי זה 'לפני' ממש ולא 'לפני דלפני', כיוון שהכומר שלחו<br /> <br /> ובטעם הדבר, לתוס' הסברא היא שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ&quot;ע.<br /> <br /> &lt;big&gt;ולגבי גוי שימכור לישראל: &lt;/big&gt; <br /> <br /> לפי סברת התוס' שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ&quot;ע, א&quot;כ יהא מותר אף בימכור לישראל, אמנם ב'''תוספתא''' (כלאיים ה' י&quot;א) חולין (צג:) פסחים (מ:) סמ&quot;ג (קס&quot;ח), ו'''שו&quot;ע''' (יו&quot;ד ס&quot;ה י&quot;א, ש&quot;א ח', ואו&quot;ח תס&quot;ז א'), מבואר שיש איסור, וכתב ב'''מנחת חינוך''' שהטעם משום שרבנן החמירו כדי שלא יכשל ישראל בעבירה בלי ידיעתו. ומשמע שבימכור לישראל מזיד אין בעיה, וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' שם. אמנם עי' ב'''חוות יאיר''' (קפ&quot;ה) שכתב לגבי מכירת טריפות לגוי שיאכילם למומרת דחשיב לפני דלפני, וסיים שם &quot;כי נראה לי שבעל נפש יחוש לעצמו דמכל מקום באה על ידו תקלה לאדם&quot;.<br /> <br /> אמנם ב'''רא&quot;ש''' (ע&quot;ז פ&quot;א סי' י&quot;ד) משמע שלגוי שימכור לישראל יש איסור לפנ&quot;ע ממש, וב'''מנחת חינוך''' בקומץ מנחה באמת תמה ע&quot;ז. ועמש&quot;כ ע&quot;ז ה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ח&quot;ה אות ח'). ויש שאמרו שהרא&quot;ש לשיטתו, ותלוי בנידון אם המכשיל חברו הרי הוא כעובר בעצמו על האיסור, ראו לעיל, וב'''תוס' רא&quot;ש''' שבת דף ד' כתב (על משכ&quot;ש דניחא ליה לחבר דליעבד איסורא זוטא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה), &quot;דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו הוי כאילו הוא אוכלו, לפיכך וכו'&quot;. ומקור לזה איתא ב'''רש&quot;י''' עה&quot;ת (במדבר ל' ט&quot;ז) &quot;ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין&quot; . וא&quot;כ אפ&quot;ל שדין זה שנכנס תחתיו, נאמר דווקא בישראל ולא בגוי, וזה יהא פשרו של החילוק בין מוכר לגוי לישראל למוכר לגוי לגוי לדעת הרא&quot;ש, כיוון שאם ישראל יעבור בסוף עבירה הרי זה מתייחס לראשון כאילו הוא חטא, ולא שיש לו בעיה רק מצד איסור לפנ&quot;ע שאז לא תהא בעיה בלפני דלפני. ועוד הוסיפו שלכן צריך פסוק ('לא ישמע על פיך') לאסור שיתוף עם העכו&quot;ם משום שמשביעם בשם ע&quot;ז, עי' סנהדרין סג:, דלכאו' צ&quot;ע דתיפוק ליה מדין לפנ&quot;ע, ולהנ&quot;ל א&quot;ש כי קמ&quot;ל שעובר על איסור כאילו הוא זה שנשבע בשם הע&quot;ז. (ו'''מהר&quot;ם''' שם הקשה כן ותי' דאין לפנ&quot;ע כיוון שזה ספק. וע&quot;ע בהגהות '''הגרי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג''' (ח&quot;ב עמ' 106 ב') שג&quot;כ הקשה דתיפוק ליה מלפנ&quot;ע, והובא לעיל בסוף הפתיחה עיי&quot;ש).<br /> <br /> ===במושיט 'דבר היתר'===<br /> ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ח') כתב שדבר שעיקרו זכות לא שייך בו איסור משום לפנ&quot;ע, ולכן אומר שם שמותר לומר דברי תורה למי שלא בירך ברכת התורה, וכן דן לגבי המגייר מי שלא ישמור המצות כדינם, דב'''מנחת שלמה''' (ל&quot;ה) כתב הגרשז&quot;א שעובר בלפנ&quot;ע, והגרא&quot;ו אומר לפי הנ&quot;ל שייתכן שאין, משום שזה זכות ולא שייך בזה 'מכשול'. ומ&quot;מ אומר שאם הנכשל שוגג יש לומר דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב) מצינו עוד כלל דומה, שדבר שעיקרו למעשה היתר, ככלי וכאולם לסעודת חתונה, מותר ואין מסייע&quot;ע, ואולי אף לפנ&quot;ע אין. (ולכאו' זה כ'''ריטב&quot;א''' ע&quot;ז סג. ד[[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|לעיל]]). וב'''מהרש&quot;ם''' (ב' קפ&quot;ד) כתב שבלפנ&quot;ע אסור ורק במסייע שרי, וראו בספר '''פרי השדה''' (ג' צ&quot;ז) ו'''נטע שורק''' (או&quot;ח י&quot;ט). וכדברים אלו כ&quot;כ גם הגרשז&quot;א בשו&quot;ת מנח&quot;ש (ל&quot;ה ב'), ולכן התיר למכור בתים, ולתת אוכל לשאינו מברך, וליסע במוצ&quot;ש עם שאינו מבדיל וכן לתת לו אוכל. ואומר שמש&quot;כ בע&quot;ז כב. שאסרו למכור שדה לכותי, אולי שאני כי עובר עבירה ממש בגוף השדה. ועפ&quot;י כלל זה מסביר את דברי הריטב&quot;א שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|לעיל]]. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' קל&quot;ג), מוכיח (משבת צ: ועוד) שדבר שיהא עוד מעט אסור מקרי 'דבר איסור' ויש בו לפנ&quot;ע.<br /> <br /> ===כשיש ספק אם יעבור עבירה===<br /> ב'''משנה''' (שביעית ה' ו') איתא (גבי מכירה לחשוד על השביעית): &quot;זה הכלל, כל שהוא מיוחד לעבירה, אסור, לאיסור ולהיתר מותר&quot;. וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו ב|ע&quot;ז טו:}} איתא &quot;אלא אמר רב אשי, כל היכא דאיכא למתלי תלינן ואע&quot;ג דמצווה (וא&quot;ו שרוקה), וכל היכא דליכא למתלי לא תלינן ואע&quot;ג דאינו מצווה&quot;. וא&quot;כ רואים שאין איסור לפנ&quot;ע נוהג מתי שאפשר לומר שלקח זאת לשימוש מותר, וכ&quot;פ ב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות שמיטה ויובל ח| שמיטה ויובל ח ב והלאה}}. <br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' כתב: &quot;ליכא לפנ&quot;ע אלא כשנותנו למי שיעשה בו עבירה ודאי, ורבנן אסרו אפי' סתמו היכא שיש רגליים לדבר לחוש שיעבור בו זה עבירה ועשו סתמו כפירושו, וכל היכא דאיכא למתלי לקולא דלאו לעבירה בעי ליה, אוקמוה רבנן אדינא והתירוהו&quot;.<br /> ובדף סג. כתב הריטב&quot;א: &quot;יש לומר דמהכא שמעינן (שנותן כסף לפועליו עמי הארץ שיקחו בזה אוכל, ושמא יקנו איסור) דכל שאין אנו נותנים לו האיסור עצמו והדבר ספק אם יקח איסור או לאו אין בו משום לפנ&quot;ע אפי' גבי ישראל&quot;. <br /> <br /> וכ&quot;כ '''ר&quot;ת''' (גיטין סא. תוד&quot;ה משאלת) דכל היכא דאיכא למתלי תלינן ומותר אפי' בלי הטעם של דרכי שלום, ומביא מה'''ירושלמי''' (על המשנה של משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה וכו', ובסיפא מפרש משום דרכי שלום) &quot;שאני אומר נפה לספור בה מעות, כברה לכבר בו חול וכו'&quot; וכתב ע&quot;ז שאי&quot;ז 'תליה גמורה' כמו פרה לשחיטה ('''משנה''' שביעית ה' ח'), דא&quot;כ היה מותר גם בלי דרכי שלום. ורואים ג&quot;כ שאם איכא למתלי ברמה של 'פרה לשחיטה' ה&quot;ז מותר ואם רק ברמה יותר פחותה אז מותר רק בצירוף של דרכי שלום. (ויל&quot;ד אם לבבלי מותר משום דרכי שלום גם בלי הטעם של תליה מועטת זו, ונראה שלא, ויל&quot;ד בסדר הדברים בתוס' שם, והנצי&quot;ב ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ב לא) כתב דלרש&quot;י מותר אף אם ודאי יעבור איסור, משום דאי&quot;ז בשעת העבירה וגם שיש דרכי&quot;ש).<br /> <br /> וכך פסקו '''תבואות שור''' (טז כג) '''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה), '''ט&quot;ז''' (יו&quot;ד קנ&quot;א סק&quot;א), '''שו&quot;ת מחנה חיים''' (ח&quot;א מ&quot;ה, מ&quot;ז), '''תורת חיים''' על שו&quot;ע או&quot;ח (קס&quot;ט סק&quot;ג), '''שו&quot;ת חתם סופר''' (יו&quot;ד י&quot;ט, ד&quot;ה ועוד וד&quot;ה מיהו וד&quot;ה ועדיין), ו'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, ובספר '''כנסת הגדולה''' (על הכסף משנה בהל' רוצח פי&quot;ב) בשם '''תשו' הרדב&quot;ז''', ו'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס מ&quot;ג, אם כי שם כתב 'חששא בעלמא'), וראו גם '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ו}}.<br /> <br /> ועפי&quot;ז מסביר '''מהר&quot;ם''' (לובלין, סנהדרין סג:) שאין לפנ&quot;ע בעושה שותפות עם העכו&quot;ם אף שאולי ישבע בשם עבודה זרה, (אלא האיסור רק בגלל 'לא ישמע על פיך'), כי הישראל לא משביעו אלא שעושה עמו שותפות ושמא יבוא לישבע, וכיוון שזה ספק אז אין איסור.<br /> <br /> ובטעם הדבר: ב'''שו&quot;ת פני יהושע''' (יו&quot;ד סי' ג') כתב דלפנ&quot;ע קל משאר איסורין וספקו שרי, וכ&quot;כ הגר&quot;מ פיינשטיין (ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' יו&quot;ד א' ע&quot;ב, וב'''דברות משה''' עמ&quot;ס שבת סי' ב'), וכתב שם שזה נלמד מדין 'לפני דלפני' שמותר, וב'''משנה ראשונה''' (שביעית ה' ו') מסביר שבספק אי&quot;ז קרוי 'מכשול'. וב'''חזון איש''' {{היברובוקס|41159|81|שביעית יב ט ד&quot;ה ונראה}} כתב שודאי שאסור לשים ספק מכשול לפני עור, ומה שהתירו פה בספק זהו משום שאם נחמיר בספיקות יהא זה גם כן מכשול כי אנו מצווים להחיות ולהיטיב עם כל ישראל ולא טוב למנוע מהם חסד ודרכי חיים ושלום. ועוד מוסיף שיכשלו בלא תשנא אם נחמיר בזה כל כך, ושגם לגוי יש אזהרה על השלום עם ישראל. וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ת&quot;ז) כתב ג&quot;כ כעי&quot;ז, שיש חזקת כשרות וסומכין ע&quot;ז דאי לאו הכי לא שבקת חיי לכל בריה. ועל&quot;ק. <br /> <br /> אמנם ב'''תוס'''' ע&quot;ז ו: ד&quot;ה מנין, וב'''רש&quot;י''' שם, (דכתבו 'שמא'), רואים שגם בספק אסור. וכך דייק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}: &quot;ומה דנסתפק אם לאו דלפנ&quot;ע הוי רק אם בודאי יאכל או אף בספק, הנה אין כאן מקום ספק, דעי' ע&quot;ז ו' רש&quot;י... ובתוס' מפורש הדברים, ובש&quot;ס שם מפורש דגזרו לא לישא וליתן עמהם והרי אינו ודאי רק ספק. יע&quot;ש&quot;. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א סי' ע&quot;ג) כתב חילוק יסודי, שדווקא בספק שמא לוקח לצורך היתר אז מותר, אך בלוקח לאיסור אלא שספק שמא לא יצא לו לעבור, אסור ככל ספיקא דאורייתא שדינו לחומרא, (וכלשון 'תליה'). (ולכן אסור למכור בהמה לחשוד שימכור לגוי אף שלכאו' זה ספק, כי הלוקח לקח בוודאות גם בשביל מכירה לגוי, אם יבואו לקנות ממנו, אלא שהספק שמא לא יזדמן לו, וספק כזה לא מתיר. וכנ&quot;ל).<br /> <br /> כעי&quot;ז כתב גם ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' קל&quot;ג), שבמוכר חמץ לחשוד ויש חשד שמא יחכה לאחר זמן איסור חמץ, אסור למכור לו, ואף שזה ספק. וזה מתאים לפי&quot;ד האגרות משה הנ&quot;ל.<br /> <br /> וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת בית יצחק''' (כ&quot;ט ג') מה שהביא מ'''שו&quot;ת פני יהושע''' שמסתפק אם יש לפנ&quot;ע בספק, וראו במש&quot;כ ע&quot;ד בספר '''נפש חיה''' להגר&quot;ר מרגליות (קס&quot;ט סעיף ב').<br /> <br /> ויל&quot;ד בגדר המצב המאפשר תליה, וב'''ריטב&quot;א''' הנ&quot;ל כתב שכשיש 'רגליים לדבר' שיעשה איסור, אסור, ומדר'. וב'''שו&quot;ת מחנה חיים''' (שם סי' מ&quot;ז) כתב שאם יש רוב שלא יעבור, או אפי' מחצה, תלינן לקולא. וב'''תוס' אנשי שם''' עמס' שביעית (ה' ז') כתב, שתולים בהיתר רק כשהצדדים שקולים. ולכאו' מהריטב&quot;א הנ&quot;ל משמע לא כדבריהם. וב'''מג&quot;א''' (שמ&quot;ז סק&quot;ד) כתב שאם יש לתלות בהיתר אז מותר, אך דווקא בדבר המצוי, ואל&quot;ה אסור אא&quot;כ איכא משום דרכי שלום. וזה כדברי ר&quot;ת דלעיל. (ויל&quot;ע בלשון הריטב&quot;א בע&quot;ז ו: ואולי אפשר ללמוד שלגבי חד עברא אסור רק כשתובע בפי' לאיסור. ולשון הריטב&quot;א שם לגבי דאו' ודרבנן קצת תמוה). וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס ל&quot;ה) שכתב שאם המקבל התנה והבטיח שלא יעשה איסור, אפשר שלא עבר בלפנ&quot;ע יותר כי החזיקוהו שלא יעבור על תנאו.<br /> <br /> וב'''גמ'''' בנדרים {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|סב}} מו&quot;ק {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|יז}} וקידושין {{ויקיטקסט|קידושין לב א|לב}}, רואים לכאורה שיש לפנ&quot;ע בספק יעבור. וב'''שו&quot;ת מחנ&quot;ח''' שם תי' דמיירי באיסור דר' (וכנראה שיש רגל&quot;ד), וכ&quot;כ ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}. וב'''שו&quot;ת בנין ציון''' לערל&quot;נ (סי' ט&quot;ו) חולק ע&quot;ז, כי ס&quot;ל שלפני שעת עבירה אין אפי' איסור דר', ומתרץ שאולי מיירי שלא יכלו לקנות במקום אחר. ע&quot;ש. וב'''חפץ חיים''' (הל' לשה&quot;ר ריש כלל ט' בהגהה) כתב, שבגמ' הנ&quot;ל &quot;הדבר קרוב לודאי שיחטא על ידו&quot; ולכן כתוב שעובר בלפנ&quot;ע, (ולא כב'אל יספר טובתו של חברו שמא יבוא לידי גנותו' שאין שם לפנ&quot;ע כיוון שאי&quot;ז קרוב כ&quot;כ שיחטא). וב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' (ח&quot;ג, בהערה בסו&quot;ס ס&quot;ז), כתב לגבי הגמ' בנדרים שכתוב שצריך רוב לקולא כדי לתלות בהיתר, ששאני שם שיש בעובדי האש רוב שקונים עצים לע&quot;ז ולכן צריך רוב אחר לקולא, (ומביא שכ&quot;כ הגרי&quot;א ספקטור ב'''שו&quot;ת עין יצחק''' או&quot;ח י&quot;ג, וראו ב'''קרן אורה''' על הגמ' שם). <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ד סי' ה' פרק ד') כתב לחלק מסברא, שאם נותן חפץ לאדם שספק אם יעבור על איסור, אז אין לפנ&quot;ע בספק. אך אם גורם לו לרצות לעבור עבירה, שכך מיירי בגמ' הנ&quot;ל, גם בספק יש איסור לפנ&quot;ע כי כשנעשתה העבירה יש לו שייכות לזה. (כלומר, אם רק נתן חפץ, צריך שיהא 'שם מכשול' כבר בנתינתו, ו'שם' זה שייך רק אם זה ודאי שיעבור בו איסור). ובעצם, יסוד חילוק זה הוא קצת כעין מש&quot;כ לעיל, וכעי&quot;ז חילק גם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח א' צ&quot;ט), וכתב שאם גורם לאחר לעבור על איסור שלא חשב עליו מעצמו ה&quot;ז כמסית, וגרוע יותר מסתם לפנ&quot;ע, וע&quot;ע ב'''ציץ אליעזר''' חי&quot;א (רס&quot;י ל&quot;ד) ג&quot;כ כעי&quot;ז, וכן ב'''ח&quot;ח''' (סי' ל&quot;ג אות ד' ד&quot;ה והנה) שאם הוא היוזם אז אסור. וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ת&quot;ז) אסר להניח פתיון לגנב מדין לפנ&quot;ע ואף שזה ספק, ומוכיח שם שאיסור זה הינו אף בספק, ולכאורה נסתרים דבריו מכל הנ&quot;ל. אמנם לפי&quot;ד הציץ אליעזר הנ&quot;ל א&quot;ש, ועיי&quot;ש בכל ראיותיו דלא מיירי כלל במושיט חפץ אלא ביוזם מקרה, ולכן כל נידונו הוא האם צריך לחשוש שבאמת תארע תקלה ע&quot;י אך לא דן מצד שאין לפנ&quot;ע בספק, ולכן מוכיח גם מדין חצי שיעור ומדין אכילת תרומה (כשנתן גט שיחול שעה אחת קודם מיתה).<br /> <br /> וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} איתא שאסור להלוות בלא עדים, לכאו' רואים שיש לפנ&quot;ע אף בספק, כי אי&quot;ז ודאי שיכפור, אמנם ידועים דברי ה'''ריטב&quot;א''' (מגילה כח:) שאי&quot;ז איסור ממש אלא רק מידת חסידות בעלמא, וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' (ח&quot;ב סי' ק'). וע&quot;ע לגבי איסור זה ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ז סי' מ&quot;ז).<br /> <br /> ===כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר===<br /> ב'''ריטב&quot;א''' ע&quot;ז ו: כותב שאין איסור לפני עיוור אם יכל לעבור על האיסור בלעדי המכשיל, אף אם הכשיל אותו באיסור גדול יותר. ויש רק איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה. וזה לשונו: &quot;כל היכא דמצי עביד איסורא שלא על ידינו ליתא משום ולפנ&quot;ע ואע&quot;פ שאפשר שהוא מרבה באיסור על ידינו לא חיישינן, אבל מ&quot;מ אי תבע ליה בפירוש לאיסורא נהי דמשום ולפנ&quot;ע ליתא אכתי איסורא במלתא משום מסייע ידי עוברי עבירה כל שאנו גורמין לו לעשות איסור או להרבות באיסור, וכדקי&quot;ל וכו', ולא עוד אלא שאנו חייבים למחות בידו דכל ישראל ערבים זל&quot;ז, וכ&quot;ש שאסור לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור וכדאמרינן בב&quot;מ ה:&quot;. <br /> <br /> ובגמ' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|הנ&quot;ל}} איתא, שרועה חשוד לרעות בשדות אחרים רק את בהמותיו ולא בהמות אחרים, דאי לא תימא הכי 'אנן חיותא לרועה היכי מסרינן והכתיב ולפנ&quot;ע לא תתן מכשול', והרי שם יהא לו את בהמותיו שלו תמיד ועל כרחך שגם לגרום להוסיף בעבירה אסור. ומעניין הדבר שנקטו שם בגמ' את הפסוק של לפנ&quot;ע, אף שבריטב&quot;א מבואר שהאיסור הוא רק מסייע&quot;ע, ובאמת בריטב&quot;א (ב&quot;מ ה: הוצאת מוסד הרב קוק) כתב להדיא &quot;דמסייע ידי עו&quot;ע איכא, והכא נקטינן קרא לרווחא דמילתא&quot;. (והגרשז&quot;א דייק מדכתב 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר'). ולעיל הובאו דברי '''הגרי&quot;פ פערלא''' שפירש את דברי הריטב&quot;א שאם תובע לאיסור אז יש איסור דאורייתא מדין ערבות.<br /> <br /> ויל&quot;ד האם ניתן ללמוד מכאן לגבי מקורו וטעמו של איסור מסייע&quot;ע, ראו לעיל, ויש שאמרו סברא, שבמוסיף באיסור, איכא מסייע גם מדין לפנ&quot;ע אף שבעיקרו הינו מדין ערבות, כי בתוספת זו חשיב כבתר&quot;ע לעניין שיהא איסור דר' של מסייע אף שאין דין ערבות. <br /> <br /> וב'''אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ב פ') כתב דס&quot;ל לריטב&quot;א הנ&quot;ל ול'''מאירי''' שם שאין לפנ&quot;ע כשמוסיף בעבירה בגללינו, ותמה שם מ&quot;ש מאם ידוע שעבר באותו היום על איזה איסור, ואומר שאולי כיוון שעושה הכל במעשה אחד, שאני, וכן בב&quot;מ ה: מדובר שרועה בבת אחת את בהמותיו ואת בהמות אחרים, ואף שבכל שוה פרוטה ושו&quot;פ יש איסור, כיוון שעושה הכל יחד אין לפנ&quot;ע דאורייתא. (ומסביר בסו&quot;ד את הריטב&quot;א הנ&quot;ל בב&quot;מ, שזה איסור דרבנן, ולא כגרי&quot;פ פערלא).<br /> <br /> וכדברי האגרות משה, כ&quot;כ מהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}, והגרשז&quot;א ב'''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא ל&quot;ה ב') כתב, שכיוון שאין העיזים 'חפצא דאיסורא', ראו להלן, אין לפנ&quot;ע, אלא שאם מוסר בלא שיהא שם עוד בהמות, יש לפנ&quot;ע כי מחיל על המקבל שם 'רועה' אשר מביטים עליו כגזלן, ואומר שאולי גם אז זה רק איסור דרבנן, וכמ&quot;ש בגמ' 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר' וכנ&quot;ל. <br /> <br /> &lt;BIG&gt;'''כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר''' &lt;/BIG&gt;<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' (א קעח) כתב שאין בזה איסור, (ומדין &quot;הלעיטהו&quot;), וכ&quot;כ בפשיטות ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' {{היברובוקס|920|160|או&quot;ח ד עט}}.<br /> <br /> ===כשמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול===<br /> ב'''גליון רעק&quot;א''' על שו&quot;ע יו&quot;ד (קפ&quot;א ו'), כתב שאולי כו&quot;ע מודים שאין לאשה איסור לפנ&quot;ע בהקפת איש, (אם כי לחד מ&quot;ד עוברת משום מקיף), כי מצילתו מאיסור מקיף לו היה מקיף את עצמו (שהיה עובר משום מקיף וניקף). וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא}} משיג ע&quot;ד (ע&quot;ש בד&quot;ה ולפי וד&quot;ה וכן, ועל&quot;ק אות כ'), וראו במה שביאר ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חט&quot;ו סי' י&quot;ט) דמיירי דווקא באשה שאין לדין ערבות.<br /> <br /> וב'''מחצה&quot;ש''' (או&quot;ח קסג סק&quot;ב) מבואר שהמג&quot;א שם הסתפק בזה (וכתב ש'אפשר' שיש איסור דר'). והגרשז&quot;א ב'''מנחת שלמה''' (קמא לה) ובספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ&quot;ב הע' 80) הקל מטעם זה באופן מסויים, וכ&quot;כ בשם ה'''חזון איש''', (וכ&quot;כ החזון איש בשביעית {{היברובוקס|41159|81|יב ט ד&quot;ה ונראה}}), (לאו להלן בשאלות אקטואליות). וב'''מרדכי''' (הלכות קטנות אות תתקנ&quot;ז) כתב שאם קונה ס&quot;ת שאינו מוגה מחבירו, ה&quot;ז מצילו מעבירה של משהה ספר שאינו מוגה. ורואים לכאורה שאין לפנ&quot;ע במכשיל באיסור קטן כדי להציל מגדול, ואולי הפירוש שאין למוכר איסור במכירה משום שניצל עי&quot;ז, ויל&quot;ד ודוק.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ע&quot;ב) מתיר משום הכי באיסור מסייע.<br /> <br /> וב'''אגרות משה''' (יו&quot;ד נ&quot;ג) כתב, לגבי נתינת הכשר לקצבים רק לעניין שאי&quot;ז טריפה, כשלעניין ניקור והדחה קודם ג' ימים לא יוכלו להשגיח, שאם ע&quot;י שיתלה שם תעודת כשרות יהיו כאלו שיקנו שם בלי לקרוא מה כתוב בתעודה, והם אנשים שלא יקנו אם אין כלל תעודה, אז אסור לתת הכשר משום שמכשיל את קונים אלו באיסור, ואף שעי&quot;ז יציל אחרים מאיסור טריפה שהוא יותר גדול.<br /> <br /> ===כשהמכשיל שוגג===<br /> אך שבכל התורה שגגת לאו בעי כפרה, ב'''שו&quot;ת שערי דעה''' ח&quot;א סי' קפ&quot;ח (מובא ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חכ&quot;א סו&quot;ס י&quot;ד) כתב לחדש שאיסור זה שונה וכל מהותו רק כשמזיד במעשיו (ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' בל&quot;ת נ&quot;ה רצה לחדש שאף בידע שעלול להכשיל אלא שלא מכוון לכך יהא מותר, אך חזר בו), (וכאיסור דרבנן בשוגג, עי' '''נתיה&quot;מ''' חו&quot;מ רל&quot;ד ו'''אתוון דאורייתא''' סי' י', ואכ&quot;מ). ויל&quot;ד אם בכל איסור ה'מסור ללב' נגיד כך, ואי&quot;ז נראה, ועוד יל&quot;ד בזה רבות מסברא. <br /> <br /> וב'''ספר החינוך''' כתב בסוף המצוה, שמשיא עצה רעה 'לדעת', עבר על האיסור, ולא לוקה כי אין בו מעשה. והנה, ממש&quot;כ 'לדעת', משמע שכל האיסור הוא רק אז, וראו ברחבי ספר החינוך, שכתב 'מזיד' בסוף המצוה (בקטע המתחיל 'ונוהגת מצוה זו') רק אם יש עונש, שאז צ&quot;ל זאת כי זה תנאי בשביל הענישה, משא&quot;כ כשאין עונש לא כתב כן (עי' לדוגמא במצוות רכ&quot;ד עד רל&quot;א), וא&quot;כ פה שאין מלקות לכאורה כתב כך כדי לומר שבשוגג אין כלל איסור, וכשערי דעה. <br /> <br /> ואולי המושג 'עצה', לא יתכן שיקרא 'רע' אם אי&quot;ז במזיד, כי אם הוא שוגג הרי 'עצה' משמעה אמירת מה שהמייעץ חושב לטובה, ולא אמירת הטובה, ואם פה חשב שכך טוב, הרי עצתו הינה עצה טובה אף שיתכן שהמייעץ טועה, ורק במזיד שהוא עצמו חושב כי רע הדבר, אז חשיב עצה רעה.<br /> <br /> וב'''שערי תשובה''' לר' יונה (ג' נ&quot;ב) משמע שיש לפנ&quot;ע גם בשוגג, כי כתב שם שבכלל לפנ&quot;ע הוא שלא יהא נמהר להורות... ושגגת תלמוד... ותלמיד שלא הגיע להוראה... עיי&quot;ש, ומלשונות אלו משמע שהורה דין לא נכון בטעות. אך יש שאמרו דשאני פה דחשיב כמזיד, וכלשון המשנה 'ששגגת תלמוד עולה זדון', וזה משום דהו&quot;ל ללמוד. (וראו כעי&quot;ז ב'''הגהות הגרי&quot;פ''' ח&quot;ג דף ר&quot;ז ד&quot;ה ומיהו, שאונס מחמת שלא למד אי&quot;ז אונס. ואם כי שם חשיב כשוגג, דיין שאני וחשיב כמזיד, עי' אבות ד' י&quot;ב ובפיהמ&quot;ש לריו&quot;נ שם. וע&quot;ע כעי&quot;ז ב'''משנ&quot;ב''' סי' ר&quot;ו ס&quot;ק ד' שלא אומרים במי שלא למד ש'על כולם אם אמר שהכל וכו' יצא').<br /> <br /> ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות פ&quot;ט הט&quot;ז אות רע&quot;א), כתב כעי&quot;ז לגבי אנוס{{הערה|אם כי יש אומרים שכל אנוס הוא 'אינו מחוייב', ואף בשאר איסורין, עי' '''אתוון דאורייתא''' (י&quot;ג), '''קובץ הערות''' (מ&quot;ח י&quot;ד), '''שו&quot;ת חלקת יואב''' בסוף (אות י&quot;ג), '''קהילות יעקב''' (ב&quot;ב סי' י'), '''שו&quot;ע''' (או&quot;ח תקפ&quot;ט ב'), '''רעק&quot;א''' (שו&quot;ע או&quot;ח רע&quot;א), '''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (תנינא יו&quot;ד קס&quot;א ד&quot;ה ולכן אנ&quot;א), וראו גם בלשון ר&quot;י ב'''תוס'''' ד&quot;ה שנאמר (ב&quot;ב יג.) שמשמע שכלל לא חייב, וב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח ח&quot;א סי' ל&quot;ז) הביא כך מ'''ירושלמי''' קידושין פ&quot;א ה&quot;ז (כ:) ופאה פ&quot;א ה&quot;א דהוי 'אינו חייב'}}, (וכעי&quot;ז (להיפך) לגבי 'מכנה שם לחברו' ב'''גמ'''' ב&quot;מ נח: שכתוב שם &quot;אע&quot;ג דדשו בשמיה&quot;, וביאר רש&quot;י ש'הוא לגנותו נתכוון', וכן לעניין לשון הרע כ&quot;כ ב'''חפץ חיים''' הל' לשה&quot;ר כלל ד' סו&quot;ס י&quot;א ובבמ&quot;ח שם).<br /> <br /> ===בשב ואל תעשה===<br /> ה'''פרי מגדים''' (או&quot;ח תמ&quot;ג א&quot;א ה') ציין ל'''משנה למלך''' (כלאים א' ו') שאומר בדעת ה'''רמב&quot;ם''' שיש איסור גם בשוא&quot;ת (במניח לנכרי להרכיב כלאים בשדהו), אמנם בפ&quot;ח מהל' כלאים ה&quot;ב משמע שאסור דווקא במעשה, דכתב שם הרמב&quot;ם &quot;אסור לישראל ליתן בהמתו לגוי להרביעה לו&quot;, (וכך דייק גם ב'''פרישה''' יו&quot;ד רצ&quot;ז). וה'''רדב&quot;ז''' (בשו&quot;ת, סי' אלף קס&quot;ד) כתב על הרמב&quot;ם בפ&quot;א דמיירי במרמז לגוי להרכיב ולא בשוא&quot;ת.<br /> <br /> וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כה}} כתב דלכו&quot;ע לא עבר מדאורייתא בשוא&quot;ת כשהוי כחד עברא, ורק לגבי איסור דרבנן של מסייע יל&quot;ד, אמנם בתר&quot;ע כגון במומר שלוקח בשבת מישראל ועושה מלאכה וכל כה&quot;ג, אז נחלקו הנ&quot;ל. (ובהכי מיירי הפרי מגדים). וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה וזאת תורת}} כתב שהמסייע בשעת עבירה עובר משום מסייע&quot;ע אף אם הוי בשוא&quot;ת משום 'דאיכא מצוה להפרישו'. <br /> <br /> ב'''שו&quot;ת מנחת יצחק''' (ח&quot;ג סי' צ&quot;ג בשולי התשובה) תולה זאת במחלוקת הרמב&quot;ם והטור, ואומר שלכן ה'''רמב&quot;ם''' בהל' ת&quot;ת (ה' ד') כתב שחכם שהגיע להוראה ולא מורה ה&quot;ז מונע תורה 'ונותן מכשולות לפני עוורים', ובטור כתב 'לפני רבים'. ועוד כתב, שכשבא להתייעץ עמו ולא מייעצו חשיב כמעשה. (ונשאר בצ&quot;ע למה לא כתב לפנ&quot;ע גם בלא הגיע להוראה ומורה, וכר' יונה לעיל). (ועיין ב'''ספר חסידים''' (קל&quot;ד) שכתב 'תן עצה לכל שיבוא', ובמפרש שם שכתב שזה מדין לפנ&quot;ע). <br /> <br /> וב'''שדי חמד''' (שם) מביא שיש שהוכיח מ'''הגמ'''' {{ויקיטקסט|מועד קטן ה א|מו&quot;ק ה}} שיש איסור בשוא&quot;ת ואמר שאולי זה מח' אמוראים שם, והשדי חמד חולק משום דהוי ח&quot;ע, ועוד תמה עמש&quot;כ שזה מחלוקת, שתוס' שם אומר שלא אומרים בסתמא שאמוראים נחלקו אם לא מצינו כן בפירוש. וע&quot;ע במה שכתב ע&quot;ז בספר '''נפש חיה''' (מרגליות, קס&quot;ט ב'). ובשדי חמד מוכיח עוד מדברי ה'''שיטה לא נודע למי''' (קידושין י&quot;ח) שאין איסור בשוא&quot;ת. וע&quot;ע בספר '''דברות משה''' (שבת סי' ב' ענף ו') שאומר שאין, ובספר ה'''מקנה''' (לא: ד&quot;ה עוד) שאומר שיש.{{הערה|ה'''מהרי&quot;ל דיסקין''' (בקו&quot;א סי' קמ&quot;ד), מקשה על שיטת ה'''רא&quot;ש''' שבכל עבירה יש רשות לאדם ליהרג ולא לעבור, שהרי מכשיל הוא בכך את הגוי ברציחה וא&quot;כ יהא אסור מצד לפנ&quot;ע. ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ו') כתב שאם נאמר שאין לפנ&quot;ע בשוא&quot;ת, א&quot;ש, ועוד כתב שם, שפשוט שאין הישראל צריך לוותר על זכותו כדי לא להכשיל את הגוי. ולכאו' עוד יל&quot;ד דהרי זה כחד עברא כי יכול תמיד להורגו, וא&quot;כ הנידון רק כלפי איסור דרבנן של מסייע&quot;ע, וראו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; בגוי|לעיל]] אם שייך בגוי.}}<br /> <br /> ==נידונים נוספים בגדרי איסור &quot;לפני עור&quot;==<br /> {{לפני עיוור ניווט}}<br /> <br /> *'''לפני עור כשמכשיל את עצמו (כגון נזיר האוחז בכוס יין)'''<br /> <br /> :ב'''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|199|יו&quot;ד סב כה}} מסתפק בזה, וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ז') אומר שלא עובר, כי א&quot;כ כל העובר על איסור דרבנן יעבור על איסור מדאורייתא משום שיש לפנ&quot;ע כלפי עצמו כיוון שמצוות אלו (חלקם) הם סייג לתורה.<br /> :וב'''שו&quot;ת בית אפרים''' (יו&quot;ד נ&quot;ד) כתב, שהנשבע לבטל את המצוה עובר משום לפנ&quot;ע, שהכשיל את עצמו. ומקשה מאו&quot;ח סי' רמ&quot;ח גבי נסיעה בספינה קודם שבת, שלכאורה כל מכניס עצמו לאונס יהא אסור מצד לפנ&quot;ע ולמה שם מקילים בנכנס קודם ג' ימים משבת, ומתרץ שאולי פיקו&quot;נ דשבת שאני דהוי כהותרה. (וראו '''אגרות משה''' {{היברובוקס|920|160|או&quot;ח ד עט}}. עוד יל&quot;ע דהרי מכניס עצמו לאונס הוי מחלוקת רמב&quot;ן ורשב&quot;א לגבי מילה בשבת).<br /> :וב'''קונטרסי שיעורים''' להגרי&quot;ז גוסטמאן זצ&quot;ל (מס' ב&quot;ב סוגיא ט' שיעור א' אות ד'), כתב להסביר את ה'''רמ&quot;ה''' (הובא לעיל) שאומר שיש לפנ&quot;ע כששם מכשול ברה&quot;ר, דהיינו לפנ&quot;ע כלפי עצמו שאם מישהו יכשל בזה אז יעבור על איסור מזיק.<br /> :וב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח קס&quot;א) כתב לגבי נזיר המקדש בליל שבת שאין בזה משום לפנ&quot;ע כיוון שיודע בעצמו שיזהר.<br /> :ולכו&quot;ע יש את העניין דאיתא ב'''גמ'''' של 'לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב' {{ויקיטקסט|פסחים מ ב|פסחים מ:}}, וכן 'הרחק מן הכיעור' {{ויקיטקסט|חולין מד ב|חולין מד:}}, וכן מש&quot;כ {{ויקיטקסט|בבא בתרא נז ב|בב&quot;ב נז:}} 'אי דאיכא דרכא אחריתי רשע הוא', וראו '''אבות דר' נתן''' (פרק ב') ו'''מסילת ישרים''' (שער הפרישות), וע&quot;ע '''חפץ חיים''' הל' לשה&quot;ר כלל ט' (סוף אות א').<br /> <br /> *'''האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ&quot;ע'''<br /> <br /> :'''תוס'''' בע&quot;ז טו: אומר שיש לפנ&quot;ע במכשיל ישראל בלפנ&quot;ע, אך שם השני מכשיל שלישי. ולכאו' אם מכשיל את הראשון ה&quot;ז דומה לנובי&quot;ק אה&quot;ע פ&quot;א שהובא לעיל, שאין לפנ&quot;ע.<br /> :ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (בח&quot;ב עמ' 105 106) כתב שפשוט שכן עובר, ומוכיח כך מהתוס' הנ&quot;ל, ומביא שכדברי התוס' כ&quot;כ בתוס' ר' אלחנן בע&quot;ז שם, ובריטב&quot;א, ובר&quot;ן, ובשו&quot;ת חוו&quot;י סי' קפ&quot;ה.<br /> :וב'''מנחת אשר''' (ל&quot;ח ט') כתב, שאם עובר על לפנ&quot;ע מיד כששם המכשול, עי' לעיל, י&quot;ל דלא עבר בלפנ&quot;ע כי זה בשוא&quot;ת, עי' לעיל, וגם אם המכשיל עבר בעת עשיית הנכשל את האיסור, מ&quot;מ פשוט לו שם שלא עובר, כי אם כן עובר אז שוב יעבור הראשון משום שהכשיל את השני גם בלפנ&quot;ע ושוב יעבור השני וכו' וכו' עד סוף כל הדורות, &quot;והרי הדבר מביא לידי גיחוך&quot;, ואומר שם בטעמו של דבר, שי&quot;ל שאין לפנ&quot;ע משום שעבר על עצם העבירה ולא שייך אז לדון מצד לפנ&quot;ע. ולכאו' זה ממש תלוי בנידון האם לפנ&quot;ע הוא ענף של העבירה בה מכשיל.<br /> <br /> *'''לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ש&quot;ע), מוכיח מקידושין לב. שאין בזה לפנ&quot;ע, דאל&quot;ה מה עוזרת מחילת האב הרי מכשיל הבן באיסור כעס. וב'''ברכ&quot;י''' (יו&quot;ד ר&quot;מ סקי&quot;ג) דחה ראייתו, ואומר שייתכן שיש גדר של כעס שמותר מצד איסור כעס ואסור מצד כבוד או&quot;א. וב'''ארחות צדיקים''' (בשער הקנאה באמצעו), כתב לא ללכת בבגדים שהכל מביטים בהם וכו', כי יבואו לקנא בו, 'והתורה אמרה ולפנ&quot;ע לא תתן מכשול'. אמנם י&quot;ל שזה משום לפנ&quot;ע ולא ממש איסור (ואולי קצת משמע מהלשון 'והתורה אמרה', שלא כתב 'ועובר עמש&quot;כ בתורה').<br /> :ויל&quot;ד בעצם האיסור, מה האיסור בזה, ראו '''רמב&quot;ם''' בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה ו|עשה ו ועשה ח}}, '''סמ&quot;ג''' (עשין ז'), ולשון הרמב&quot;ם בהל' דעות (פ&quot;ו), וראו '''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' שבת {{ויקיטקסט|שבת קלג ב|קלג}}) וסוטה {{ויקיטקסט|סוטה יד א|יד.}} ולכאורה כל זה רק במידות שיש בהם תועלת לאחרים. ובשם '''הגר&quot;י סלנטר''' אומרים כי האיסור במידות הוא אף כשלא נכשל בהם בפועל, ולפי זה אתי שפיר שאין בזה לפנ&quot;ע - כי בעל מידות רעות 'עובר' על זה גם בלי הביטוי בפועל שהכשילו אותו. וראו גם '''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' תחילת חלק ח' (מכת&quot;י) מה שכתב שם לגבי מקור האיסור במידות רעות. (ויל&quot;ד בנדון זה מהנידון לעיל לגבי מחשבה רעה). {{הערה|וסיפר '''הגרנ&quot;צ פינקל''', ר&quot;י מיר, על '''הגר&quot;ח פרידלנדר''' שבעת אשר נודע לו כי ימיו ספורים, שאל ל'''גרא&quot;מ שך''' מה יעשה בשארית ימיו, האם ישקיע בספריו בתלמידיו או בלימוד אישי, והגרא&quot;מ ענה שישקיע בתיקון מדותיו. ולכאורה יל&quot;ע מה העניין בזה, הרי כבר לא יחטא כלפי אחרים במצבו הנוכחי? ועפ&quot;י דברי הגרי&quot;ס הנ&quot;ל י&quot;ל שכיוון שאיסורי המידות הינם בעצם תכונות הנפש ולא רק בביטויים בפועל, א&quot;כ 'עיקר תכלית האדם הוא שבירת המידות' - גם כשאין תוצאה מעשית לתכונות נפשו, ועדיין זהו הדבר החשוב מכל.<br /> כעין זה יש שביארו את דברי ה'''ביאור הלכה''' ריש סי' א' בענין שש המצוות התמידיות, דמצוה ה' היינו יראת ה'. וביאר הבה&quot;ל דהיינו מי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו כו', ולהנ&quot;ל א&quot;ש שזה תמידי כי מחוייב בכל רגע להיות מוכן לכך שאם יבא דבר עבירה לידו יתגבר על זה.}}<br /> <br /> *'''במבטל חברו ממצות עשה'''<br /> <br /> :ב'''תוס'''' ד&quot;ה מצת, בגיטין י., משמע שיש, וראו '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כו}} בשם ספר למודי ה' (לימוד ז).<br /> <br /> *'''האם דבר שהושג עם איסור לפנ&quot;ע נאסר לשימוש'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ג' ל&quot;ה) כתב, ד'לא מצינו שאסרו בדיעבד מלדור שם בשביל לפנ&quot;ע'. (ויל&quot;ע ב'''גמ'''' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא צ ב|צ:}} שקנסו שם את המכשיל גוי בסירוס).<br /> <br /> ===נתינת או מכירת מאכל לאדם שלא יברך או שלא יטול ידיו===<br /> ה'''רמ&quot;א''' בשו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ג כתב: &quot;ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפנ&quot;ע לת&quot;מ&quot;. ומקורו מדברי '''רבינו יונה'''.<br /> וכתב שם ב'''ביאור הלכה''', שדווקא כשיאכל מיד אז אסור, וכלשון 'להאכיל', אך בנוטל לביתו מותר כי מי יודע איך יאכלנו שם. וכ&quot;כ במשנ&quot;ב שם סקי&quot;א שבספק שמא לא יטול ידיו מותר.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ע''' קס&quot;ט א' כתב המחבר: &quot;ואסור ליתן לו פרוסת פת אא&quot;כ יודע בו שנטל ידיו&quot;, ומיירי בשמש הסעודה, ומקורו מהגמ' בחולין {{ויקיטקסט|חולין קז ב|קז:}}.<br /> ומשמע שבספק נטל ידיו ג&quot;כ אסור. וכתב ה'''מג&quot;א''' שם, שדווקא בשמש נאמר דין זה כי חוששים שמא מתוך טרדתו ישכח ליטול ידיו, אך בשאר אנשים מותר לתת. ומביא שלדעת רבינו יונה אסור גם בשאר אנשים. וב'''פרי מגדים''' כתב, שבשמש חסיד מותר לתת כשזה רק ספק שמא לא נטל.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ע''' שם סעיף ב' איתא: &quot;לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך&quot;, וכתב ע&quot;ז הרמ&quot;א &quot;ויש מקילים אם נותן לעני בתורת צדקה&quot;.<br /> וגם פה משמע שבספק יברך ג&quot;כ אסור, ומקור דין זה הוא מ'''תלמידי ר' יונה''' (על הרי&quot;ף חולין קז:) שאמרו שכמו שכתוב בגמ' חולין גבי נט&quot;י, ה&quot;ה גבי ברכה, ואומרים שם שבצדקה יש להקל.<br /> <br /> '''א&quot;כ לסיכום:''' &lt;U&gt;במקור א'&lt;/U&gt; (קס&quot;ג) איתא שאסור רק בוודאי לא נטל, וזה משום דמיירי בשאר אדם, &lt;U&gt;ובמקור ב'&lt;/U&gt; (קס&quot;ט א') איתא שאסור בלא נט&quot;י ואפי' בספק, וזה משום דמיירי בשמש, &lt;U&gt;ובמקור ג'&lt;/U&gt; (קס&quot;ט ב') איתא לגבי ברכה (ולא נט&quot;י), שלא יתן למי שלא יברך ואפי' בספק, ומשום צדקה מותר, וזה דווקא פה שזה ספק ולעניין הברכה, אך בודאי או בספק בנט&quot;י יהא אסור{{הערה|יש לעיין למה לא אומרים שעשה דצדקה ידחה את לא תעשה דלפנ&quot;ע. גם לכאורה זה רק ספיקא דרבנן כי כל חיוב הברכה הוא דרבנן והרי ספיקא דרבנן לקולא? וב'''פרי מגדים''' מסביר (ראו לעיל הערה 17) שאין פה מצות חסד אם יש למקבל תקלה בזה, (וכעי&quot;ז אומרים לגבי ת&quot;ת כשנצרך לנקביו, שאין 'עשה דוחה ל&quot;ת' כיוון שאין את מצות תלמוד תורה כשאי&quot;ז בגוף נקי, ודלא כמצות קריאת שמע שדוחה טינוף כשאי אפשר לסלקו, רא '''שו&quot;ת יד אליהו''' דכתב כן משום דהוי עשה דרבים שדוחה עשה דיחיד ד'והיה מחניך קדוש'. וע&quot;ע כעי&quot;ז ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' ח&quot;ד סו&quot;ס ע&quot;ה שקרבן נפסל בנעבד כי זה פסול במצוה ולא סתם איסור חיצוני), וכן לגבי ספק כתב שאע&quot;ג שזה דרבנן 'לא מקילינן בספק כי הא', ע&quot;ש, וכן יש לומר שזה לפנ&quot;ע דאורייתא, ראו לעיל בגדרי המכשיל בעבירה דרבנן.}}.<br /> <br /> ומקור דין ג' הוא מתלמידי ר' יונה, וב'''בית יוסף''' פסק כמותם אמנם ה'''ב&quot;ח''' חולק, ומ&quot;מ גם הב&quot;י כתב בשו&quot;ע לשון של 'לא יתן' ולא כתב 'אסור' כדלעיל. (וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חכ&quot;ב סי' ג' מדייק מזה שמשמע דבדיעבד אפשר להקל בלא יברך).<br /> <br /> ולפי תלמידי ר&quot;י, במקור א' הדין אמור להיות שאסור אף בספק, כי לומדים מוודאי לא נטל כמו שלומדים לעניין לא יברך מלא נטל, ומ&quot;מ המשנ&quot;ב הנ&quot;ל כתב לא כך, וכך משמע מהרמ&quot;א שם, וזה משום שפסקו לא כתר&quot;י לענין זה, וב'''שער הציון''' סקי&quot;א (בסי' קס&quot;ג) הביא שגם ה'''חיי אדם''' פסק שבספק מותר (בשאר אדם), ושב'''רמב&quot;ם''' (ברכות ו' י&quot;ט) משמע שכלל לא אסר בספק ואפי' בשמש, כי העתיק רק את הברייתא שאוסרת בודאי לא נטל ואת הברייתא של שמש שאסור בספק לא כתב. ואומר שם המשנ&quot;ב, שגם לתר&quot;י שמחמירים בסתם אדם בספק נט&quot;י, מ&quot;מ בצדקה וודאי שאין להחמיר, וזה משום שגם לתר&quot;י יש קולא מסויימת בצדקה, לגבי ספק יברך. וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ובמקור ג', ה'''מג&quot;א''' כתב כמ&quot;ש לעיל שדווקא בספק התירו משום צדקה, אמנם עי' ב'''מחצה&quot;ש''' שם שאם ידוע שלא יברך אך זה משום שאינו יודע ולא משום רשעות, יהא מותר לתת לו בצדקה אף שוודאי לא יברך. וה'''ב&quot;ח''' כתב, שלא רק שיש את 'היתר הצדקה' דווקא בספק ברכה ולא בוודאי, אלא שגם בספק, דווקא בספק ברכה הקילו ולא בספק נט&quot;י. ובעצם אלו דברי התר&quot;י, אלא שהב&quot;ח הוא זה שפסק כמוהם. וזה כנ&quot;ל. (וב'''ט&quot;ז''' סק&quot;ג מסביר את דברי הרמ&quot;א שיש להקל בצדקה, שזה משום שוודאי דמצות צדקה גובר על ספק האיסור של אי ברכה או אי נט&quot;י. ורואים שפי' דלא כב&quot;ח, אלא דס&quot;ל שהמקילים בספק יברך משום צדקה, מקילים כמו&quot;כ בספק בנט&quot;י).<br /> <br /> ובביאור דעת הב&quot;ח (התר&quot;י) דחלוק דין ברכה מנט&quot;י, לכאורה יש לומר שלאכול לחם בלא נט&quot;י הרי זה 'מעשה איסור', משא&quot;כ כשאוכל בלי ברכה, המעשה מותר אלא שביטל מצות עשה דרבנן כשלא בירך. ויסוד לחילוק זה מצינו ב'''פת&quot;ש''' (יו&quot;ד שמ&quot;א סק&quot;ד) לגבי אונן שפטור ממצוות עשה וחייב בל&quot;ת, שכתב שם בשו&quot;ע שאוכל ללא ברכה, ובפת&quot;ש מביא מחלוקת אם הוא הדין בלא נט&quot;י, או שמא נט&quot;י שאני וחייב כיוון שזה לאו ולא כברכה שזה עשה, (וא&quot;כ יכול להיות עוד חילוק, שבביטול עשה אין לפנ&quot;ע, אך עמש&quot;כ לעיל). וא&quot;כ אפ&quot;ל שבנותן חפץ שיעבור עי&quot;ז בלאו, ה&quot;ז 'חפץ אסור', ויש לפנ&quot;ע, אך בנותן חפץ שעי&quot;ז יתחייב בעשה, אי&quot;ז חפץ אסור אלא חפץ שגורם לחיוב, ושאני לעניין לפנ&quot;ע, ולכן מקילינן בצדקה.<br /> <br /> ועוי&quot;ל, עפי&quot;ד ה'''ריטב&quot;א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/חולין/פרק_ח#דף_קו_עמוד_א|בחולין ק&quot;ו}} (הובא ב'''שע&quot;ת''' או&quot;ח קנ&quot;ח סק&quot;א, וראו '''שדי חמד''' מע' ברכות א' כ&quot;ט, '''בן איש חי''' שמיני אות א', ובספר '''וזאת הברכה''' פ&quot;ב הע' 3) שאומר שאם נט&quot;י ובירך ואח&quot;כ נמלך לא לאכול לחם, אי&quot;ז ברכה לבטלה כיוון שכשנטל ידיו חשב שיאכל והיה חייב אז בנטילה. ואפ&quot;ל שכל דברי הריטב&quot;א דווקא בחיוב נט&quot;י, דס&quot;ל שחיוב זה חל על האדם ברגע שמתכנן לאכול, וחיוב זה נובע מהמצב בו הוא שרוי - שמתכנן לאכול לחם, ואף אם אח&quot;כ המצב ישתנה - שלא יאכל, מ&quot;מ החיוב היה עליו כשנטל, וממילא ברכתו אז לא היתה לבטלה. ולפי&quot;ז, אם בירך 'המוציא' ונמלך לא לאכול, בירר למפרע שברכתו היתה לבטלה כיוון שבסוף לא אכל, ואי&quot;ז כמ&quot;ש הריטב&quot;א בנט&quot;י. כלומר: י&quot;ל שהריטב&quot;א לא דיבר בברכות הנהנין ורק בחיוב הספציפי של נט&quot;י לרוצה לאכול אז שייכים דבריו{{הערה|לגופו של עניין: בשם ה'''חזון איש''' אומרים שהוכיח כריטב&quot;א ממה שחז&quot;ל הפקיעו לפעמים קידושין, ולכאורה הם מבררים שכל הברכות היו לבטלה, אלא ע&quot;כ כריטב&quot;א. ושמע מינה, דדברי הריטב&quot;א הם גם בברכות ולא כמ&quot;ש. אמנם ב'''שו&quot;ת חוו&quot;י''' (סי' ק&quot;ל) כתב שהפי' של 'תרומה ליכא מצוה לאתשולי עלה', הוא ש'יש עבירה', כי עי&quot;ז שנשאל מברר למפרע שברכותיו היו לבטלה. ואם נרצה לומר דלא פליג על הריטב&quot;א, צ&quot;ל כמו שחילקנו לעיל בין ברכה לנט&quot;י. אמנם ב'''שו&quot;ת עמודי אש''' (ב' ל&quot;ג) משמע ג&quot;כ כדלעיל בשם החזון איש, דפסק כריטב&quot;א לגבי ברכת המצוות. וניתן לחלק בין ברכת המצוות לברכת הנהנין, שכמו שב'יצא מוציא' זה דווקא בברכהמ&quot;צ ולא בברכה&quot;נ, וזה משום שחיוב הברכה חל משום המצוה וכל המצווה חייב בברכה, משא&quot;כ ברכה&quot;נ זה חיוב אישי רק על הנהנה, וכמו שאומרים שאחר שלא נהנה לא חייב בברכה ולכן לא יכול להוציא, כך גם המברך, לו יתברר בסוף שלא נהנה, א&quot;כ לא חל עליו חיוב הברכה והוי ברכה לבטלה גם לריטב&quot;א וכמ&quot;ש לעיל. אם כי יל&quot;ד אם ברכת הפרשת תרומה הויא ברכה&quot;נ, כי הלא החוו&quot;י כתב על ברכת התרומה דהויא ברכה לבטלה. וראו ב'''מג&quot;א''' (או&quot;ח סי' ח' סק&quot;ב) לעניין חלה ובמש&quot;כ ע&quot;ד ב'''בהגר&quot;א''' שם. (וראו '''שו&quot;ת חתם סופר''' יו&quot;ד רנ&quot;ג וש&quot;כ, '''רש&quot;ש''' בנדרים נט., ו'''ספר החיים''' לגר&quot;ש קלוגר סי' ת&quot;כ, שכתבו שהנשאל על תרומה לא הויא ברכתו לבטלה, ולא כחוו&quot;י הנ&quot;ל, אך הם חולקים מצד שאין זה נקרא שהמצוה בטלה לגמרי למפרע. ומ&quot;מ א&quot;כ גם על ראיית החזון איש י&quot;ל כן). ועוד יל&quot;ד אם ברכת נישואין שהחזון איש מיירי בה הויא ברכהמ&quot;צ או הנהנין, וראו גבי ברכת אירוסין ב'''שו&quot;ת הרא&quot;ש''' כלל כ&quot;ו, '''רמב&quot;ם''' אישות ג' כ&quot;ג, ו'''רא&quot;ש''' פ&quot;ק דכתובות סי' י&quot;ב, וע&quot;ע במח' ה'''נודע ביהודה''' תניינא אה&quot;ע א' עם ה'''תבואות שור''' יו&quot;ד א' נ&quot;ט, עי' ב'''רעק&quot;א על שו&quot;ע''' יו&quot;ד א' ט&quot;ז ואה&quot;ע ל&quot;ד ב', אך שם הנידון אם זה ברכת השבח או המצוות. ומ&quot;מ, דברינו למעלה הם לו נסיק שיש שינוי בין נט&quot;י לשאר דברים, וכך גם משמע מהריטב&quot;א שחיוב נט&quot;י שונה, ושאפי' לגבי ברכת נט&quot;י לא נגיד שאם בירך קודם נטילה ונמלך אין זה ברכה לבטלה, (והטעם שאי&quot;ז לבטלה כי מ&quot;מ קיים את מצות הנטילה). וע&quot;ע ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין ק&quot;י, ומילה קכ&quot;ג) שמברך ברכת אירוסין ומילה אחר מעשה, כי שמא יחזור בו ויהא ברכה לבטלה. וראו ב'''בהגר&quot;א''' או&quot;ח ח' (בטעם ב'). אמנם המהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' תניינא סי' צ&quot;ח כתב, שברכת אירוסין היא לפני קידושין, כי אף אם יחזור בו אי&quot;ז לבטלה כי תקנו על שעת קידושין. (ויעויין ב'''דעת קדושים''' (ל&quot;ט ט') שתפילין שהתברר שהיו פסולות אי&quot;ז ברכה לבטלה עד כעת, וכמו 'ברך ה' חילו' וגו' בקידושין סו:, וראו גם '''שו&quot;ת פרי השדה''' ג' קי&quot;ז, ו'''שו&quot;ת יביע אומר''' ח&quot;ז או&quot;ח סי ה', ו'''שו&quot;ת משנה הלכות''' ח&quot;ה סי' י&quot;א).}}.<br /> <br /> ולפי&quot;ז, יתכן לומר שהנותן אוכל למי שלא יטול, וב'''ביאור הלכה''' הנ&quot;ל במקור א' כתב שזה דווקא שרוצה לאכול לאלתר, יש איסור לפנ&quot;ע כיוון שיש על המקבל כבר עכשיו חיוב של נט&quot;י, משא&quot;כ אם לא יברך, אי&quot;ז חיוב שיש עליו אלא שאחרי שאכל בלא ברכה מתברר שהוא במצב אסור כי הוא אחרי אכילה ללא שהיתה לפניה ברכה. (וחיוב האדם הוא 'לא להכניס עצמו לאונס' - למצב של 'אכול' בלי ברכה). ולשון הב&quot;ח לגבי ברכה: &quot;בשעה שנותנו לו אינו עובר, ואם אח&quot;כ לא יברך מה עלינו לעשות&quot;, משמע כנ&quot;ל. (וב'''באה&quot;ט''' שבשו&quot;ע מהדורת פריעדמאן של מכון י-ם, יש תוספת ש'שאר דברים' דינם כמו אי ברכה. וזה כנ&quot;ל). וחילוק זה מבוסס גם על מש&quot;כ לעיל לחלק בין מכשיל בשעת העבירה או לפניה. וראו ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (ב' צ&quot;ג) שביאר בב&quot;ח שמותר כיון שאין הנתינה בשעת עבירה.<br /> <br /> ולגבי מכירה, יש שכתבו דשאני מסתם נתינה, כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' (ב' ק') וציין גם ל'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''', וראו ב'''נצי&quot;ב''' (ל&quot;ב) לעיל לגבי מכשיל לפני שעת העבירה, וכ&quot;כ גם ב'''חוו&quot;י''' (קפ&quot;ה) בתור צירוף להקל משום שמכירה שאני, ואומר שלכן נהגו להקל בכמה דברים במכירה לגוי. ובספר '''מאמר מרדכי''' (על שו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ט), כתב שבזמננו אין נוהגים ליזהר באיסורי הנתינה הללו, וסיים שה' הטוב יכפר. ובספר '''תורת חסד''' (או&quot;ח ה') מאריך בטעם ההיתר למכור בחנות לשאינם מברכים, וכותב שאי&quot;ז 'דבר אסור' ושלא נותן בידיים ושהוי חד עברא וכו', וכ&quot;כ בטעם ההיתר גם ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (או&quot;ח ח&quot;ו סי' י&quot;ז) בקצרה, וב'''שו&quot;ת בית ישראל''' (או&quot;ח כ&quot;ח). וב'''פת&quot;ש''' (יו&quot;ד קי&quot;ז ס&quot;ק ס&quot;ה) מקל במוכר איסור דרבנן, וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חלק כ&quot;ב סי' ג'). (אמנם ב'''תוס'''' גיטין סא. משמע לא כך, אך ב'''רמב&quot;ן''' ע&quot;ז טו: ו'''רשב&quot;א ריטב&quot;א ור&quot;ן''' שם מחלקים בין מכר לשאלה, ומ&quot;מ זה היתר רק כשאפשר לתלות בהיתר. ועיי&quot;ש בכ&quot;ז).<br /> <br /> ולעניין נתינה כשיש חשש שאם לא יתן הלה ישנאנו, הנה ודאי שבעקרון אין שיקול זה מתיר לעבור על איסור, אלא שאם ישנא את כל הנושא הקרוי 'דת' בגלל אי הנתינה הזו, א&quot;כ יש עניין לתת לו את האוכל כדי להצילו מאיסור חמור זה, ונתינה זו אינה מכונה בשם 'הכשלה' אלא בשם 'הצלה'. ראו '''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא ל&quot;ה) שפסק כך לגבי מארח חילוני בביתו וכד', וביאר את סברתו ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ו'). ובשם ה'''חזון איש''' (שביעית {{היברובוקס|41159|81|יב ט ד&quot;ה ונראה}}, הובא לעיל גבי ספק יכשל) מביאים שרק בספק יעבור שרי משום הנ&quot;ל, אמנם במנח&quot;א ביאר שודאי גם החזון איש יודה במקרה שמארח עבריין בביתו, אלא שבאופן כללי אמר שאין להקל משו&quot;ה אלא בספק. וכגרשז&quot;א, כ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ה סי' י&quot;ג) ו'''שבט הלוי''' (ד' י&quot;ז) ו'''תשובות והנהגות''' (א' תפ&quot;ג).<br /> <br /> ובספר '''פאר הדור''' על החזון איש (ח&quot;ג עמ' קצ&quot;ה), מסופר שהתיר בכל גווני כדי שלא יכשל ב'לא תשנא', אולם הגרשז&quot;א אמר ע&quot;ז שודאי שלא אמר כך בדיוק, דאי&quot;ז היתר אלא בחשש לשנאה כללית.<br /> <br /> ומ&quot;מ אומר הגרשז&quot;א, שכל זה ביחיד המגיש, אבל אין היתר לתת בפרהסיה אוכל לכאלו משום שמא ישנאו וכו', וכמ&quot;ש ה'''מהרש&quot;ם''' (בהגהות לספר אורחות חיים החדש סי' תקנ&quot;א אות ל'), שאין למכור בשר בימים שבין ר&quot;ח אב לט' באב כדי להציל את הקונים מאיסור טריפה, כי אין לבטל בשבילם אפילו רק מנהג בעלמא שאוסר למכור אז בשר. וכן יהא אסור לפי&quot;ז למכור להם סתם יינם כדי להצילם באיסור יין ערלה וכד', (אמנם עי' ב'''שו&quot;ת מנחת פתים''' (יו&quot;ד קנא, הוזכר גם לקמן) שהקל בלאו הכי למכור להם סתם יינם. ומ&quot;מ נפק&quot;מ למכור למי שאינו מחלל שבת בפרהסיה). וע&quot;ע בספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ&quot;ב הע' 80), ו'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סי' נ&quot;ה).<br /> <br /> ==מראי מקומות לנידונים הלכתיים אקטואליים==<br /> <br /> *'''הושטת יין למחלל שבת בפרהסיה'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת מנחת פתים''' לגר&quot;מ אריק (יו&quot;ד קנ&quot;א) מתיר, ואומר שאפי' בסתם יינם נהגו להקל. וראו '''שו&quot;ת חלקת יעקב''' (א' ע&quot;ז), ו'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ח י&quot;ח, וחכ&quot;ב ג'). וב'''שו&quot;ת חתם סופר''' (יו&quot;ד ק&quot;כ) כתב שאין להחמיר בזה כ&quot;כ כי אי&quot;ז משום חתנות אלא משום קנס, (וע&quot;ע '''בית ישראל''' או&quot;ח ס&quot;א, '''חלקת יעקב''' א' ע&quot;ז, ו'''שארית ישראל''' אה&quot;ע ז').<br /> <br /> *'''עישון ומכירת סיגריות'''<br /> <br /> :עי' ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ט&quot;ו ל&quot;ט, כ&quot;א י&quot;ד) שאוסר את העישון ואת הסיוע לו, (וראו ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' יו&quot;ד ב' מ&quot;ט, אך כיום ידוע אחרת וכו', עי' '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ו ו'''שו&quot;ת שבט הלוי''' י' רצ&quot;ה), וע&quot;ע '''שו&quot;ת עמודי אור''' (כ&quot;ט), '''שו&quot;ת תשובות והנהגות''' (ג' שנ&quot;ד), '''שו&quot;ת יחוה דעת''' (עמ' קפ&quot;א בהערות), ו'''לקוטי אמרים''' לחפץ חיים (פי&quot;ג). וע&quot;ע ב'''קובץ 'מבקשי תורה'''' חשון תשנ&quot;ט (עמ' קע&quot;ד) במה שכתב בשם הגרי&quot;ש אלישיב, ושוב יל&quot;ד כיום.<br /> <br /> *'''להראות לנהג השואל בשבת את הדרך הקצרה'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חט&quot;ו סי' י&quot;ח י&quot;ט), דן בזה, וס&quot;ל שלא יראה, דאין חיוב הפרשה מאיסור כיוון דקי&quot;ל 'הלעיטהו', ועוד שאי&quot;ז מסייע אלא רק 'שב ואל תעשה', ועוד משום מש&quot;כ לעיל שאין איסור כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר, ע&quot;ש, ועוד משום מש&quot;כ '''שו&quot;ת יד יצחק''' (ב' צ&quot;ה, הובא בדרכ&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ז) שעזרה כזו מתפרשת כחיזוק ידיו. ע&quot;ש.<br /> <br /> *'''ליסע במוצ&quot;ש עם נהג שלא מבדיל'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת מנח&quot;ש''' (קמא ל&quot;ה ב') מתיר, הובא לעיל, וראו ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סי' ל&quot;ד) היתר מטעם אחר, וע&quot;ע שם בחי&quot;ב (סי' ל&quot;ח). וכתב שם גם את סברת הגרשז&quot;א, וכ&quot;כ בספר '''תורת חסד''' (או&quot;ח ה') שהובא לעיל.<br /> <br /> *'''למכור ולהשכיר בתים ובתי עסק לחשודים על חילול שבת'''<br /> <br /> :'''חוות יאיר''' (קפ&quot;ה), '''מהרש&quot;ם''' (ב' קפ&quot;ג), '''כתב סופר''' (יו&quot;ד ע&quot;ז), '''אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב ואו&quot;ח ב' ס&quot;ו ופ'), '''שרידי אש''' (ב' י&quot;ט), '''מנחת שלמה''' (ל&quot;ה). ועיין '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;ג סי' ל&quot;ט) שאסור להשכיר חנות שתיפתח בשבת, ע&quot;ש ובמה שכתב מ'''שו&quot;ת ערוגת הבושם''' (או&quot;ח נ&quot;ד) שאסור מדין 'הרחק משכן רע'. וראו ב'''שו&quot;ת מטה לוי''' (ח&quot;ב סי' י&quot;ח) שכתב שאם יש לו חלק בבעלות חנות המחללת שבת, יסיר שמו ממנה, אך את הכסף שיש לו שם א&quot;צ ליטול אם יכולים להתקיים גם בלעדיו, ואם תאמר שצריך אז כל עבריין יעשה כך לשותפו. ע&quot;ש.<br /> <br /> *'''חתונת חילונים, סידור קידושין והשכרת האולם'''<br /> <br /> :עי' '''שו&quot;ת שרידי אש''' (ג' כ&quot;ח), '''שו&quot;ת אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד, יו&quot;ד ח&quot;א ע&quot;ב, או&quot;ח ח&quot;ד ל&quot;ה), ו'''חכמת אדם''' (קכ&quot;ו ט&quot;ו), '''שו&quot;ת מלמד להועיל''' (יו&quot;ד ע&quot;ט), '''שו&quot;ת שארית ישראל''' (ז'), '''שו&quot;ת תשובות והנהגות''' (ב' תרמ&quot;א), '''שו&quot;ת שאלת יצחק''' (ס&quot;ב), ובספר '''ישמח לב''' (ח&quot;א אות קס&quot;א). וע&quot;ע לגבי התר נישואין לחילוני, ב'''שו&quot;ת יבי&quot;א''' (ח&quot;ב אה&quot;ע כ&quot;א). (וב'''שו&quot;ת משיב דבר''' ב' ל&quot;ב שהובא לעיל, אומר שאם זה בח&quot;ע, כיוון שזה לפני שעת עבירה, לתוס' ורא&quot;ש שרי, ולרש&quot;י ורמב&quot;ם שרי אם פרנסתו בכך דאז חשיב כדרכי שלום). וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת מהר&quot;י אסאד''' (ח&quot;ד סי' ק&quot;מ) גבי גרושה לכהן המאיים להתנצר.<br /> <br /> *'''נתינת הכשר למקום המגיש בשר וחלב'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת יבי&quot;א''' (ו' יו&quot;ד ג' ג') מתיר, ודלא כ'''ציץ אליעזר''' (י&quot;א נ&quot;ה). וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' נ&quot;ב) מתיר גם כן, כי ההכשר על האוכל ולא על המוכר, ואם אדם קונה דבר האסור לו מצד עצמו, אי&quot;ז עניין ההשגחה. (הציץ אליעזר מיירי כשהמשגיח צריך לעמוד שם ולא למחות, עיי&quot;ש, ואי&quot;ז אותו מקרה כמו באגרות משה).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:לפני עיוור לא תתן מכשול]]<br /> [[קטגוריה:פסחים כב:]]<br /> [[קטגוריה:מועד קטן ה.]]<br /> [[קטגוריה:מועד קטן יז.]]<br /> [[קטגוריה:נדרים סב:]]<br /> [[קטגוריה:קידושין לב.]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא ה:]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא עה:]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא צ:]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה ו.]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה ו:]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה כב.]]<br /> [[קטגוריה:חולין ז:]]<br /> [[קטגוריה:נדה נז.]]<br /> [[קטגוריה:רוצח ושמירת נפש פרק יב]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן קסג]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן קסט]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קיט]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קנא]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=20145 2022-10-03T10:05:48Z

<p>מישהו: /* ביטול כחל שנאסר בבישול */ תיקון והרחבה חנ&quot;נ בדרבנן</p> <hr /> <div>{{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> לשיטת '''רש&quot;י''', המשנה, וכל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק &lt;U&gt;בצלייה&lt;/U&gt; אך לא בבישול. <br /> <br /> לשיטתו, '''כחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא קרע וטח''' אותו כדינו קודם הבישול. ואף שחלב הכחל שלא יצא ממנו אינו אוסר את הבשר של הכחל, אם בישל של הכחל עם חלבו הכחל נאסר, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> לשיטתו '''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת רש&quot;י:<br /> <br /> '''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> '''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ולשיטתו, '''ר' יהודה''' לא דיבר על המשנה (שהמשנה מיירי בצליה), אלא אמר מימרא חדשה בדיני בישול כחל לבדו.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ופירש את המשנה והסוגיה שמדובר ב&lt;U&gt;בישול כחל עם בשר אחר&lt;/U&gt;. ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת ר&quot;ת:<br /> <br /> '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> '''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> מחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ===שיטת הרי&quot;ף===<br /> '''הרי&quot;ף''' היא דעה שלישית בביאור הסוגיה, ולשיטתו המשנה והסוגיה מדברים על מקרה של &lt;U&gt;בישול כחל בפני עצמו&lt;/U&gt;, (בניגוד לרש&quot;י שמדובר בצליה, ולר&quot;ת שמדובר בבישול עם בשר אחר).<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת הרי&quot;ף:<br /> <br /> '''המשנה''' וכן '''ר' יהודה''', '''לישנא קמא ובתרא''', מיירו בבישול כחל בפני עצמו. <br /> <br /> ובדברי '''ר אלעזר''' גרס הרי&quot;ף &quot;הא קמ&quot;ל, דלא בעינן שתי וערב, '''אי נמי''' לקדירה&quot;. ולתירוץ ראשון מיירי ר' אלעזר בבישול כחל לבדו, ובא לחלוק על ר' יהודה ומתיר בישול כחל לבדו גם בלי קריעה שתי וערב. ולתירוץ השני, מיירי ר' אלעזר בבישול כחל יחד עם בשר אחר, ור' אלעזר לא חולק על ר' יהודה שהצריך קריעה שתי וערב בבישול כחל לבדו, אלא ר' אלעזר מוסיף שקריעה וטיחה כזו מועילה גם כשמבשל את הכחל עם בשר אחר.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו, ובצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה בצליה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). להלכה '''פר&quot;ח''' (יו&quot;ד צ סק&quot;ה, וצב סקי&quot;ז) מקל כמחבר שאין חנ&quot;נ באיסור דרבנן, אולם ה'''פרי מגדים''' (צ מ&quot;ז סק&quot;ד, וצב מ&quot;ז סקי&quot;א) מחמיר כרמ&quot;א (&quot;חלילה להקל&quot;), וכתב שגם בשאר איסורים חנ&quot;נ אף באיסור דרבנן ואפילו בהפסד מרובה. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%91_-_%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=20137 2022-09-29T09:00:47Z

<p>מישהו: /* תודה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== תודה ==<br /> <br /> רציתי לנצל את ההזדמנות להודות לבעלי האתר ומנהליו, על הכל בכלל, ועל פרויקט הכתיבה האישי שלי בפרט, הן בסוגיית לפני עיוור (אשר מלבד קונטרס שחיברתי על הנושא בזמנו, השקעתי שוב עוד עשרות שעות עריכה בפרויקט הנוכחי בהנאה רבה) והן בסוגיית כחל (אחרי הכתיבה הדפסתי את הערך וחילקתי לקבבוצת אברכים שלמדו זאת בכוילל, ואת הערותיהם החוזרות שילבתי בגוף הערך). בברכה שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה, הן בפיתוח האתר, והן בכתיבה אישית כפי שניתן לראות על כל צעד ושעל מסוגיותיו של הרב א.א שליט&quot;א. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 12:00, 29 בספטמבר 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95&diff=20121 2022-09-05T13:02:02Z

<p>מישהו: עדכון</p> <hr /> <div>* [[לפני עיוור לא תתן מכשול]]<br /> * [[כחל]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=20120 2022-09-05T13:01:23Z

<p>מישהו: /* התחרות בתשפ&quot;ב */</p> <hr /> <div>== פרסי התחרות ==<br /> <br /> במצב הנוכחי, בו יש פחות מ10 סוגיות המשתתפות בתחרות, האם הפרסים יקטנו בודאות? [[משתמש:דביר|דביר]] • [[שיחת משתמש:דביר|שיחה]] •י&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;ח • 12:29, 7 בדצמבר 2017 (IST)<br /> :מכל מיני סיבות, לא הספקנו לעבוד מספיק על פרסום התחרות. מקווים בקרוב לפרסם יותר ולהגדיל את כמות המשתתפים. ייתכן שפשוט נאריך עוד את משך זמן התחרות, על מנת לתת הזדמנות לאברכים ובחורים נוספים להצטרף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:58, 7 בדצמבר 2017 (IST)<br /> ::שלום מתי יפורסמו תוצאות הזוכים<br /> :::זמן אלול.<br /> האם השתתפו מספר המינימום של המאמרים לקיום התחרות<br /> ==שלבי הבדיקה==<br /> [[משתמש:א.א|א.א]], האם שני שלבי הבדיקה יהיו במהלך חודש אלול או שהסינון הראשוני (העלייה לשלב הגמר) יתרחש לפני כן? [[משתמש:דביר|דביר]] • [[שיחת משתמש:דביר|שיחה]] •כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ח • 08:34, 9 ביולי 2018 (IDT)<br /> :אנחנו עושים השתדלות להגיע לא' אלול עם תוצאות סופיות. ייתכן ויהיו עיכובים, ונפרסמן במהלך זמן אלול. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:23, 9 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> ==שתי שאלות==<br /> א. האם רק בחורי גבוהות יכולים להשתתף בתחרות או גם בחורי ישיבות קטנות או תיכוניות יכולים?<br /> <br /> ב. האם אפשר לסכם סוגיה שבעצם אינה סוגיה תלמודית אלא סוגיה הלכתית שנידונה בדורות האחרונים? אני שוקל למשל לכתוב על קיום מצוות בחלל. {{א|א.א}} [[משתמש:עמד|עמד]] ([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]])<br /> :א. יכולים. המדד הוא רק איכות הכתיבה ולא גיל או מעמד הכותב.<br /> :ב. עקרונית כן, אבל מן הסתם יש לה שורשים גם במקורות הקדמונים. יכול להיות שהיא תצטרך בסוף להיות סוגיה שנגזרת מסוגיה אחרת, ולמקם אותה בהתאם. אם תכתוב לי בקצרה מה המקורות הקדמונים שעליה נשענת הסוגיה, אוכל לענות לך בצורה מדוייקת יותר (מחילה שאני לא מצוי בסוגיה).[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 15:59, 14 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::הנידון העיקרי בסוגיה הוא כיצד לחשב את הימים והלילות בחלל, ואפשר להגדיר סוגיה זו כחלק מסוגיית הזמנים בצפון כדור הארץ, שדנו בה כבר הראשונים (למשל אצל רבי יצחק אבן סהולה) והאחרונים (למשל היעב&quot;ץ והתפארת ישראל). המקורות העיקריים בחז&quot;ל שמהם הובאו ראיות הם מדרש פרקי דרבי אליעזר על עצירת השמש על ידי יהושע, והרד&quot;ל שם, וכן הגמרא בשבת ס&quot;ט בעניין מי שהולך במדבר ואינו יודע מתי שבת, שצריך למנות שבעה ימים ולשמור את השביעי כדי שלא תשתכח תורת שבת. באופן כללי עיקר הפסיקה בנושא מושתתת על סברה, והמקורות מסייעים להוכחות נכונות הסברות. [[משתמש:עמד|עמד]] ([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]]) 17:08, 14 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::ואגב, אני לא חושב שיש הרבה תלמידי חכמים שמצויים בסוגיה הכמעט לא מעשית הזו... [[משתמש:עמד|עמד]] ([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]]) 20:20, 14 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::לפי איך שזה נראה אולי כדאי שזו תהיה סוגיית משנה בתוך סוגיית [[המהלך בדרך ואינו יודע מתי שבת]], שבע&quot;ה תיכתב בעתיד. לכן כדאי שתכתוב את הסוגיה שלך תחת השם [[המהלך בדרך ואינו יודע מתי שבת/קיום מצוות בחלל]], כי הדיון של האחרונים נסוב סביב הנקודה הזו. בכל אופן אפשר גם לכתוב אותה כסוגיה בפני עצמה וליצור דף הפניה לשם. או להיפך. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:44, 14 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אם הבנתי נכון שזה בסדר לחלק את זה לשתי סוגיות נפרדות, אני חושב שככה עדיף, ושבסוגיה העתידית &quot;המהלך בדרך ואינו יודע מתי שבת&quot; יהיה סעיף על &quot;שמירת שבת בחלל&quot;, עם הפניה לערך המורחב על קיום מצוות בחלל. אמנם זה הנידון המרכזי בסוגיית קיום המצוות בחלל, אבל יש גם שאלה האם יש בכלל חיוב לקיים מצוות בחלל, ויש גם נידונים במצוות והלכות נוספות התלויות בזמן (כגון ק&quot;ש ותפילה, שבעה נקיים, ברית מילה). יש גם נידונים שוליים יותר כגון קידוש בלי כוס בחלל (אין כבידה ואי אפשר לשתות מכוס), וקידוש לבנה בחלל... השאלה אם אפשר להחשיב את הכל כ&quot;סוגיה&quot; אחת, או שזה כבר נושאים אחרים שצריכים להיכנס לסוגיות הספציפיות שלהם. [[משתמש:עמד|עמד]] ([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]]) 23:49, 14 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני חושב שבשלב ראשון תכתוב הכל בסוגיה אחת, ואחר כך נחשוב אם להעביר חלק או לפתוח בסוגיות אחרות כותרת קצרה על זה עם הפניה לסוגיה מורחבת.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:01, 15 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אין בעיה. יישר כח תודה רבה! [[משתמש:עמד|עמד]] ([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]]) 00:38, 15 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> == מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר ==<br /> {{א|א.א}}, אשמח אם תסתכל על [[טיוטה:יאוש שלא מדעת#ביאור שיטת רבא]], <br /> <br /> א. זה סגנון הכתיבה המתאים?<br /> <br /> ב. עד כמה לפרט ב12 הראיות שהגמרא מביאה? לעשות כותרת ברמה שלישית (===) על כל אחת מהן עם קצת פירוט? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:29, 31 ביולי 2021 (IDT)<br /> :א. בגדול, נראה בסדר גמור. אפשר קצת להרחיב בהסבר הסברות, בעיקר בדברי הראשונים. <br /> :מעבר לזה, באופן כללי עדיף להציג את המקורות בצורה כרונולוגית מהקדמונים למאוחרים, אבל אם זה רק כדי להציג את השאלה מתוך אחד האחרונים, ואחר כך להביא תשובות מתוך דברי הראשונים, מסתבר שזה בסדר.<br /> :ב. שאלה טובה. לשיקולך. ככל שהן יותר נצרכות לגוף הבנת הסוגיה, מן הסתם תידרש יותר להרחיב. אך אם הראיה נדחתה ואין ללמוד ממנה כלום, אפילו לא מההווה אמינא, מסתבר שפחות נצטרך להרחיב עליה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:22, 31 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> == הערות כלליות ==<br /> <br /> #ראיתי שמופיע שמי שיכול להשתתף בתחרות זה &quot;בחור ישיבה בהווה או בעבר&quot; וכו'. לדעתי, למרות שמן הסתם בחורים ואברכים ישתתפו בתחרות, ייתכן שגם אלו שלא זכו ללמוד בישיבה או שהינם אברכים, ירצו להשתתף, וחבל למנוע מהם. לשיקולכם.<br /> #ממתי עד מתי מתחילה התחרות? כדאי בדחיפות לציין זאת. <br /> #ממליץ שסיום התחרות יהיה במועד שבני ישיבות יש להם גישה לכאן, (כמו בין הזמנים תשרי), או שלכל הפחות יתנו כ-3-4 שבועות לאתר אותם, בכל זאת..<br /> <br /> אשמח לשמוע את {{א|א.א|דעתכם}}. תודה! --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 17:58, 9 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> :שלום וברכה --[[משתמש:דוד|דוד]].<br /> :#באופן כללי אנחנו מניחים שמי שמתאים לכתוב באתר למד בישיבה או בכולל בעברו, ומן הסתם הם אלו שישתתפו בתחרות. אם יש אדם שלא למד בישיבה, אבל רוצה להשתתף, מניח שיאשרו לו את ההשתתפות. בינתיים לא פנו אלינו בבקשה כזו.<br /> :#התחרות התחילה כבר, מהרגע שהתפרסמה באתר. מועד אחרון להגשת הסוגיות מצויין ב[[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון התחרות]].<br /> :#מועד סיום התחרות הוא הרבה אחרי בין הזמנים של תשרי. ואם יהיה צורך, מאריך גם לאחר בין הזמנים של ניסן (בתחרויות קודמות זה מה שהיה. משתתפים הגישו בקשה והארכנו עד אחרי ניסן).<br /> :בברכה [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:01, 10 באוגוסט 2021 (IDT).<br /> ::#אבל ייתכן שזה פשוט מונע מהם מלכתחילה להשתתף, וחבל עליהם.. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 09:32, 10 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == התחרות בתשפ&quot;ב ==<br /> <br /> {{א|א.א}}, אשמח אם תסתכל על [[אוקמי ואברויי בשביעית]], האם הסיכום טוב? יש דברים שצריך לעשות אחרת? <br /> התחרות מתנהלת השנה לפי לוח הזמנים הרגיל? צפויה הארכה מסוימת (אין בדברי ביקוש להארכה, רק רצון להבין אם צפויה כזו).<br /> תודה רבה! <br /> אלון 15:51, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ===תוצאות===<br /> האם פורסמו תוצאות תחרות תשפ&quot;ב? תודה [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:01, 5 בספטמבר 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:EEE&diff=20080 2022-06-28T09:56:59Z

<p>מישהו: /* ZIM */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{תבנית:ברוך בואך|realName=|name=EEE}}<br /> <br /> -- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 22:25, 19 ביוני 2022 (IDT)<br /> <br /> == ZIM ==<br /> <br /> לא חושב שיש בעיה להריץ זים, ובכל מקרה אתה יכול לעשות את זה בשעות הלילה או להריץ בסופי שבוע, בעקרון ויקימדיה יוצרת זים אוטומטי בתדירות חודשית להרבה מאוד אתרים שמשתמשים בפלטפורמה שלה כך שלא נראה לי שזה יוכל להזיק בצורה משמעותית.. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 12:56, 28 ביוני 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=20041 2022-05-23T12:11:52Z

<p>מישהו: /* איחוד/החלפת סוגיות */ בוצע</p> <hr /> <div>== איחוד/החלפת סוגיות ==<br /> <br /> {{א|א.א|מה}} הנוהל במקרה שיש סוגיה עם תבנית שכתוב שכתבתי סוגיה אחרת במקומה? כעת בדף הסוגיה יש תוכן ישן עם תבנית שכתוב, ובדף הטיוטה יש תוכן אחר שאני כתבתי. האם &quot;לדרוס&quot; את התוכן הקיים בסוגיה עם התוכן מהטיוטה? או אולי להעביר את דף הסוגיה לטיוטה ואת דף הטיוטה לסוגיה? תודה ! [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:28, 15 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :(יודגש שבסיום כתיבת הטיוטה עברתי על התוכן בסוגיה הקיימת ו[https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=טיוטה%3Aכחל&amp;type=revision&amp;diff=18023&amp;oldid=17916 הוספתי את מה שהיה בה יותר מהטיוטה]). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:31, 15 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::{{א|א.א|?}} [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 22:50, 10 באפריל 2022 (IDT)<br /> :::{{א|א.א|מדוע}} אין תגובה?? [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 14:19, 23 במאי 2022 (IDT)<br /> ::::סליחה על התגובה המאוחרת, לא ראיתי את ההודעה. אם עברת על כמה מה שהיה כתוב בה, והוספת את מה שהיה צריך לסוגיה שלך, אתה יכול למחוק ולהניח את שלך. העיקר הוא שלא הולך לאיבוד חומר שכבר נכתב. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:52, 23 במאי 2022 (IDT)<br /> :::::העברתי, תודה. (הדפסתי את הסוגיה ולמדו את זה אצלי בכוילל, כך שהתוכן כיום עבר גם הגהות של עוד כמה אברכים). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 15:11, 23 במאי 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=20040 2022-05-23T12:10:31Z

<p>מישהו: העברה ודריסה מטיוטה, עפ&quot;י דף השיחה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> לשיטת '''רש&quot;י''', המשנה, וכל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק &lt;U&gt;בצלייה&lt;/U&gt; אך לא בבישול. <br /> <br /> לשיטתו, '''כחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא קרע וטח''' אותו כדינו קודם הבישול. ואף שחלב הכחל שלא יצא ממנו אינו אוסר את הבשר של הכחל, אם בישל של הכחל עם חלבו הכחל נאסר, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> לשיטתו '''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת רש&quot;י:<br /> <br /> '''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> '''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ולשיטתו, '''ר' יהודה''' לא דיבר על המשנה (שהמשנה מיירי בצליה), אלא אמר מימרא חדשה בדיני בישול כחל לבדו.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ופירש את המשנה והסוגיה שמדובר ב&lt;U&gt;בישול כחל עם בשר אחר&lt;/U&gt;. ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת ר&quot;ת:<br /> <br /> '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> '''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> מחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ===שיטת הרי&quot;ף===<br /> '''הרי&quot;ף''' היא דעה שלישית בביאור הסוגיה, ולשיטתו המשנה והסוגיה מדברים על מקרה של &lt;U&gt;בישול כחל בפני עצמו&lt;/U&gt;, (בניגוד לרש&quot;י שמדובר בצליה, ולר&quot;ת שמדובר בבישול עם בשר אחר).<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת הרי&quot;ף:<br /> <br /> '''המשנה''' וכן '''ר' יהודה''', '''לישנא קמא ובתרא''', מיירו בבישול כחל בפני עצמו. <br /> <br /> ובדברי '''ר אלעזר''' גרס הרי&quot;ף &quot;הא קמ&quot;ל, דלא בעינן שתי וערב, '''אי נמי''' לקדירה&quot;. ולתירוץ ראשון מיירי ר' אלעזר בבישול כחל לבדו, ובא לחלוק על ר' יהודה ומתיר בישול כחל לבדו גם בלי קריעה שתי וערב. ולתירוץ השני, מיירי ר' אלעזר בבישול כחל יחד עם בשר אחר, ור' אלעזר לא חולק על ר' יהודה שהצריך קריעה שתי וערב בבישול כחל לבדו, אלא ר' אלעזר מוסיף שקריעה וטיחה כזו מועילה גם כשמבשל את הכחל עם בשר אחר.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו, ובצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה בצליה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=20039 2022-05-23T12:07:48Z

<p>מישהו: /* ויקיסוגיה להורדה בקובץ zim */ כדאי</p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:HitCounters HitCounters] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)<br /> :מצטרף. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> ==גאדג'ט הקישורים שלי==<br /> {{א|איתן ברוך}}, {{א|א.א}} ו{{מפעילי מערכת}}, משום מה גאדג'ט [תבנית] [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-CustomSideBarLinks|הוספת קישורים אישיים בצד]] לא עובד. יש אפשרות לסידור התקלה? בתודה מראש. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> == ויקיסוגיה להורדה בקובץ zim ==<br /> {{מפעילי מערכת}} {{א|א.א}} יש אפשרות ליצור קובץ zim? זה יאפשר להפיץ את הויקי הזה לקהלים רחבים הרבה יותר וכמובן ייתן אפשרות להנות מהתוכן גם באופן לא מקוון. אשמח מאד לתגובה. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 23:31, 16 במאי 2022 (IDT)<br /> :לא יודע, לא מבין בזה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:04, 17 במאי 2022 (IDT)<br /> ::אתה צריך מישהו שמבין במחשבים, ולהביא לו [https://github.com/openzim/mwoffliner את הקישור הזה]. לדעתי שווה להשקיע בזה, ולשים קישור במערכת קול הלשון. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 15:07, 23 במאי 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90&diff=20037 2022-05-23T11:22:12Z

<p>מישהו: /* כחל וטיוטה:כחל */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==<br /> אשריך על ההשקעה<br /> <br /> נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.<br /> <br /> --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :אתה פותח פה דיון...<br /> :להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה). <br /> :היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ&quot;ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> <br /> == שיטת הרי&quot;ף לגבי אוהל בשבת ==<br /> לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי&quot;ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש&quot;י ורי&quot;ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי&quot;ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו&quot;א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו&quot;ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת&quot;ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק<br /> === בישול אחר בישול ===<br /> גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי<br /> <br /> ==אני חושב שטעית==<br /> <br /> כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש&amp;#39;&amp;#39;ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> == הלכות המתנה בין בשר לחלב ==<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?<br /> :שלום וברוך הבא.<br /> :א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> :ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.<br /> :ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.<br /> :ד. בהצלחה רבה ויישר כח.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> == החתימה שלך ==<br /> <br /> מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)<br /> :לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == קישורים מוקיפדיה ==<br /> <br /> אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}<br /> רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה <br /> אם לא אני מוכן לעשות את זה<br /> [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])<br /> :שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> ==תחרות הסוגיות ==<br /> שלום וברכה,<br /> תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?<br /> תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש&quot;ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות &quot;ליד&quot; בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שדרוג גרסה ==<br /> <br /> דברנו ע&quot;כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר. <br /> בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == שנה טובה! ==<br /> <br /> שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל&quot;ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות חסרות ==<br /> <br /> ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> :אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> ::בעזה&quot;ת בל&quot;נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == רשימה ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == ברכת הלבנה ==<br /> <br /> שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:34, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::פשוט תעתיק את התוכן של [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ותעביר אותו לדף הסוגיה עצמה. אין צורך למחוק שום דף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::עשיתי את זה, במקור רציתי שישאר הקרדיט לכותב הסוגיה.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 09:32, 6 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע&quot;מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות מומלצות ==<br /> <br /> רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ&quot;ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד&quot;כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::{{א|א.א}} אני חושב שאפשר פשוט להפנות לדף המשתמש שלך..😊 --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::חלק מהן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:19, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == טיוטה ==<br /> <br /> {{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שיפור ==<br /> <br /> אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?<br /> :משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א|אולי}} תבנית מותאמת שיכתבו שם את התמצית מחולק לפי כותרות קבועות כמו נושא, נדונים וכדו' אולי לזה {{א|מישהו}} התכוון. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 19:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::אפשר גם להוסיף נוהל שצריך שיהיה פרק ראשון של &quot;תמצית הסוגיה&quot;, שם יהיה כתוב עיקר הדברים הכתובים בהמשך הסוגיה. (כמו הפתיח רק מפורט יותר). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:11, 22 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::::{{א|א.א|ב}}{{א|מישהו|מ}}חשבה נוספת אני חושב שהרעיון הטוב ביותר זה להוסיף לשנות 'סיכום' או משהו כזה תבנית או בתחילת הערך תעמיס מאד על הקריאה ורק תשבש את המראה. לדעתי. (השאלה היא אם יש כזו אפשרות כי אני רואה שבעדכון האחרון לשונית הטיוטה הוסרה מדף הסוגיה) [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 20:57, 26 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == כפתור 'תודה' ==<br /> <br /> היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&amp;action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א}} זה מספיק מה ש[[משתמש:מישהו]] כתב לך או שאני אנסה לשאול אחד שמבין בזה? --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::אני עכשיו עובד על עדכון הגירסה. אם יש לך מישהו שמבין בזה טוב וישמח לעזור, זה יקדם את זה יותר מהר. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:18, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::תנסה ליצור קשר עם [[משתמש:Yairman|יאיר מן]], כפי שהוא כתב בדף שלו, באמת יש לו הרבה ניסיון. אפשר גם עם [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Men770 משתמש:men770 באתר חבדפדיה] (נראה מההיסטוריה שם שהוא לא פעיל). בהצלחה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:52, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::{{א|איתן ברוך}} אתה יודע איך לעשות את זה? [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::: {{א|מוטל&amp;#39;ה}}, אני חושב שאני יודע, אבל אין לי ניסיון קונקרטי בדברים כאלה. (כלומר, יהיה נכון להגיד שאני יודע לעשות את זה תאורטית. עשיתי דברים דומים. אבל דברים כגון זה לא עשיתי...) {{ש}}ובכל מקרה זה ידרוש מ[[משתמש:א.א|א.א]] לתת לי גישה לשרת, שזה גם עבודה מסויימת מבחינתו... --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::{{א|איתן ברוך}}, יש לי תקופה קצת עמוסה. אם תוכל לעשות זאת אשמח. שלח לי מייל. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::::::::{{א|א.א}}, שלחתי לך מייל 👍 --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 21:56, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::{{א|מוטל&amp;#39;ה}} ו{{א|א.א}} נעזרתי בחבר שעזר לעדכן גרסה ולהוסיף את הכפתור של הגרסה. עכשיו גם העורך הגרפי עובד. מוזמנים להשתמש! --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:47, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::: כל הכבוד!!! [https://www.betmidrash.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D?type=thanks&amp;user=&amp;page=&amp;wpdate=&amp;tagfilter=&amp;wpfilters%5B%5D=newusers וראו כאן מי השתמש]. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 11:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :בפעם שעברה היו שלושה פרסי משנה ע&quot;ס 500 ש&quot;ח, מלבד שלושת הפרסים הראשונים. השנה אין. <br /> :אני לא יכול לתת ביקורת על הסוגיה שכתבת, כיון שהיא משתתפת בתחרות.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 18:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == תחרות ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א}}. האם התחרות היא רק בעשיית סוגיות חדשות, או גם בשיפור ערכים קיימים? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:52, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :{{א|בן עזאי}} -- חובה לכתוב לפחות סוגיה אחת חדשה, ועליה עיקר הניקוד. אבל גם שיפור סוגיות קיימות מוסיפות לניקוד הסופי. עיין [[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון תחרות כתיבה תורנית]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שלום ==<br /> <br /> יצרתי בטעות מספר משתמשים מפני שהיה נראה שהם לא נוצרים. אפשר למחוק את אלמוני ואנונימי. [[משתמש:איש כלשהו|איש כלשהו]] ([[שיחת משתמש:איש כלשהו|שיחה]]) 15:01, 13 בפברואר 2022 (IST)<br /> <br /> == אישור השתתפות ==<br /> <br /> שלום וברכה לכת&quot;ר.{{ש}}<br /> שלחתי להנהלת האתר טופס מילוי ליצירת סוגיה במסגרת תחרות כתיבת הסוגיות השנתית לשנת תשפ&quot;ב.<br /> {{ש}}אשמח אם יוכלו לאשר לי כמה שיותר מהר. בברכת התורה, [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 17:49, 5 באפריל 2022 (IDT)<br /> <br /> == בעניין הרשאת מפעיל מערכת ==<br /> <br /> שלום וברכה לכת&quot;ר,<br /> <br /> האם אוכל לקבל הרשאת 'מפעיל מערכת', ע&quot;מ שאוכל לתפעל יותר טוב את האתר, בבחינת 'להגדיל תורה ולהאדירה' (במיוחד שאין כיום מלבדך מפעילים פעילים). [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 00:35, 24 באפריל 2022 (IDT)<br /> :אתה יודע לומר מה בדיוק תרצה לבצע? (אגב, יש עוד מפעילים חוץ ממני).[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 16:43, 24 באפריל 2022 (IDT)<br /> ::כל הפעולות הטכניות של מפעיל מערכת; מחיקה חסימה וכו' ע&quot;מ שאוכל לתפעל יותר, ואם יהיה צורך בעתיד. לאו דווקא משהו ספציפי. גם לא כזה דחוף, אך אני חושב שזה יהיה לעזר, וככה אוכל להיות יותר פעיל. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:53, 24 באפריל 2022 (IDT)<br /> :::אז אולי נחכה עם זה ונדבר אחרי התחרות. פחות נראה טוב כשאחד המשתתפים הוא מפעיל מערכת. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:48, 25 באפריל 2022 (IDT)<br /> ::::אוקי. תודה רבה. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 25 באפריל 2022 (IDT)<br /> :::::[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] -- אחרי מחשבה נוספת, נתתי לך כבר עכשיו. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:39, 26 באפריל 2022 (IDT)<br /> :::::: יש&quot;כ עצום [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:05, 26 באפריל 2022 (IDT)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> 1. מדוע מידי פעם האתר חסום ואינו ניתן לפתיחה. האם רק לי זה קורה? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:48, 27 באפריל 2022 (IDT)<br /> :בעיה באתר, אנחנו מנסים לתקן אותה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 29 באפריל 2022 (IDT)<br /> ::עוד שאלה, מתי בדיוק התחנות נגמרת (או נגמרה)? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:22, 1 במאי 2022 (IDT)<br /> :::רשמית בא' אייר (מחר), אבל אפשר עוד לערוך ולתקן, בהתחשב בתקלות שפקדו את האתר בימים האחרונים. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:32, 1 במאי 2022 (IDT)<br /> ::::הבנתי. תודה. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 06:00, 2 במאי 2022 (IDT)<br /> <br /> == [[כחל]] ו[[טיוטה:כחל]] ==<br /> <br /> שאלתי בדף [[שיחה:כחל]] האם &quot;לדרוס&quot; סוגיה קיימת בעלת תבנית שכתוב, בסוגיה טובה יותר שנמצאת כיום בטיוטה, או &quot;להעתיק&quot; את קוד המקור של הטיוטה על גבי הסוגיה הכתובה. <br /> <br /> אשמח לתגובה בדף [[שיחה:כחל]]. בברכה [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 14:22, 23 במאי 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=20036 2022-05-23T11:19:55Z

<p>מישהו: /* איחוד/החלפת סוגיות */ בבקשה תגובה......</p> <hr /> <div>== איחוד/החלפת סוגיות ==<br /> <br /> {{א|א.א|מה}} הנוהל במקרה שיש סוגיה עם תבנית שכתוב שכתבתי סוגיה אחרת במקומה? כעת בדף הסוגיה יש תוכן ישן עם תבנית שכתוב, ובדף הטיוטה יש תוכן אחר שאני כתבתי. האם &quot;לדרוס&quot; את התוכן הקיים בסוגיה עם התוכן מהטיוטה? או אולי להעביר את דף הסוגיה לטיוטה ואת דף הטיוטה לסוגיה? תודה ! [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:28, 15 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :(יודגש שבסיום כתיבת הטיוטה עברתי על התוכן בסוגיה הקיימת ו[https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=טיוטה%3Aכחל&amp;type=revision&amp;diff=18023&amp;oldid=17916 הוספתי את מה שהיה בה יותר מהטיוטה]). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:31, 15 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::{{א|א.א|?}} [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 22:50, 10 באפריל 2022 (IDT)<br /> :::{{א|א.א|מדוע}} אין תגובה?? [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 14:19, 23 במאי 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95&diff=19409 2022-04-10T19:51:46Z

<p>מישהו: ערכים</p> <hr /> <div>* [[לפני עיוור לא תתן מכשול]]<br /> * [[טיוטה:כחל]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=19408 2022-04-10T19:50:39Z

<p>מישהו: /* איחוד/החלפת סוגיות */</p> <hr /> <div>== איחוד/החלפת סוגיות ==<br /> <br /> {{א|א.א|מה}} הנוהל במקרה שיש סוגיה עם תבנית שכתוב שכתבתי סוגיה אחרת במקומה? כעת בדף הסוגיה יש תוכן ישן עם תבנית שכתוב, ובדף הטיוטה יש תוכן אחר שאני כתבתי. האם &quot;לדרוס&quot; את התוכן הקיים בסוגיה עם התוכן מהטיוטה? או אולי להעביר את דף הסוגיה לטיוטה ואת דף הטיוטה לסוגיה? תודה ! [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:28, 15 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :(יודגש שבסיום כתיבת הטיוטה עברתי על התוכן בסוגיה הקיימת ו[https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=טיוטה%3Aכחל&amp;type=revision&amp;diff=18023&amp;oldid=17916 הוספתי את מה שהיה בה יותר מהטיוטה]). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:31, 15 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::{{א|א.א|?}} [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 22:50, 10 באפריל 2022 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%9C&diff=19407 2022-04-10T19:47:01Z

<p>מישהו: /* &quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; באשה */ ניסוח. אין 'בעיה' שכך דעתו בנידון</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה|}}<br /> <br /> &quot;לפני עיוור לא תתן מכשול&quot; הוא איסור הנאמר בתורה, וממנו למדנו שאסור לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, שאסור להכשיל אדם אחר בעבירה, ובפשטות יש בפסוק זה גם איסור שלא להכשיל סומא ממש. {{ש}}מלבד האיסור דאורייתא של &quot;לפני עיוור לא תתן מכשול&quot; כשמכשיל אחר בעבירה, יש איסור נוסף מדרבנן מצד &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;, ופרטים רבים נאמרו בגדרי איסורים אלו.<br /> <br /> {{מקורות|{{ויקיטקסט2|משנה בבא מציעא ה יא|בבא מציעא ה יא}}, {{ויקיטקסט2|משנה שביעית ה ו|שביעית ה ו}}|{{ויקיטקסט2|נדרים סב ב|נדרים סב:}}, {{ויקיטקסט2|עבודה זרה ו ב|עבודה זרה ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}, ספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}}|{{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים קסג|או&quot;ח קסג}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים קסט|או&quot;ח קסט}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה קיט|יו&quot;ד קיט}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה קנא|יו&quot;ד קנא}}}}<br /> ==יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול==<br /> {{לפני עיוור ניווט}}<br /> ===מקור האיסור פירושו וגדרו===<br /> כתוב בתורה &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot; {{ויקיטקסט|ויקרא יט יד|ויקרא יט יד}}, ומפסוק זה נלמדו כמה איסורים בהכשלת האחר: <br /> <br /> *'''עצה רעה''': איתא ב'''ספרא''' {{ויקיטקסט|ספרא על ויקרא יט יד|ב יד}} &quot;ולפני עור לא תתן מכשול - לפני סומא בדבר. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו&quot;{{הערה|ב'''סה&quot;מ לרס&quot;ג''' לא כתב זאת, וב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג (ח&quot;ב, בסוף ל&quot;ת נ&quot;ה) מסביר דס&quot;ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמו שמשמע מסיום הברייתא בספרא פרשת בהר {{ויקיטקסט|ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת בהר/פרק ד|פרשה ד}} (ויל&quot;ע בלשון שם ובספרא דלעיל) ורש&quot;י {{ויקיטקסט|רש&quot;י על ויקרא כה יז|ויקרא כה יז}} . אמנם ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא/בבא_מציעא/ג#הלכה_יג|ב&quot;מ ג יג}} ו'''בגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא נח ב|ב&quot;מ נח}} לא גרסו בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.}}.<br /> <br /> *'''פיתוי לעבירה''': ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע&quot;ז ו:}} נאמר: &quot;מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נח, שנאמר ולפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;. ובטעם הדבר כתב '''החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} &quot;שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד&quot;.<br /> <br /> :וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} מוסיף, שנכלל בלאו זה שלא יורה שלא כדת{{הערה|ולשון ה'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה ה ד|ת&quot;ת ה ד}}: &quot;וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העורים&quot;. וראו גם '''שו&quot;ת מנחת יצחק''' (ח&quot;ד עט ה) שכ&quot;כ הרש&quot;ש בביאור רש&quot;י (סנהדרין עד עה), ומביא שב'''שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק''' (או&quot;ח שג) מסביר שזה משום החזקת עוברי עבירה.}}. (וב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך עח|עח}} כתב שחכם שהורה שלא כדין העבירה עליו ולא עלינו, (וכעי&quot;ז מובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#האם לפנ&quot;ע הוא איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל|להלן]] בשם '''רש&quot;י'''), ויש מקום לדון לפי זה מדוע הוי לפנ&quot;ע כשמורה שלא כדין הרי העבירה חלה רק עליו. וכנראה שיש איזושהי חלות עבירה גם על העושה, אולי ברמה של אונס, ולכן הוי לפנ&quot;ע{{הערה|וזה רק אם נאמר שכשמכשיל מישהו והנכשל אנוס יש בזה לפנ&quot;ע. עיין להלן בזה. וראה להלן גם הדיון אם יש איסור לפנ&quot;ע בשב ואל תעשה.}}).<br /> <br /> *'''הכשלת עיוור''': על אף שבפשטות התורה בפסוק זה גם אסרה את הפעולה של נתינת מכשול פיזי בדרכו של העיוור, יש אומרים שפסוק זה בא ללמד רק את המשמעות של הכשלה בעבירה או בעצה רעה, ונפרט:<br /> <br /> ====נתינת מכשול פיזי לפני עיוור ממש====<br /> <br /> כתב '''הרמב&quot;ם''' בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}}: &quot;הזהיר מהכשיל קצתנו את קצתנו. והוא שאם ישאלך אדם עצה בדבר נפתה בו, ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו... ולאו זה כולל ג&quot;כ מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה... ודברים רבים מאד מזה הסוג יאמרו בהן עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול. ופשטיה דקרא - כמו שזכרנו תחלה&quot;. ובפשטות משמע שהפסוק כולל '''רק''' עצה רעה או פיתוי לעבירה (וכן משמע מדבריו בפיהמ&quot;ש, מובא לקמן בפסקא &quot;בנכשל שוגג או מזיד&quot;). <br /> <br /> כך גם מדייקים את שיטת '''הראב&quot;ד''': ברמב&quot;ם כתב שעל 24 דברים בית דין מנדים את מי שעושה אותם, ואחד מהם הוא &quot;המכשיל את העיוור&quot;. הראב&quot;ד טרח להגיה &quot;כגון המכה את בנו הגדול&quot; (מבואר בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו&quot;ק יז.}} שזו הכשלה בעבירה, כי הבן עלול לבזות או להכות את אביו בחזרה), ומשמע שהבין שהמכשיל עיוור ממש, אינו כלול בפסוק זה{{הערה|ראב&quot;ד הלכות ת&quot;ת {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה ו יד|ו יד}} כך דייק מדבריו ה'''ב&quot;ח''' (יו&quot;ד שלד), הובא גם ב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג (לאוין נ&quot;ה).}}. <br /> <br /> גם ב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} משמע שהפסוק כלל לא מדבר על המכשיל עיוור. &quot;שם המצוה&quot; שהעניק בעל החינוך לדין זה: &quot;שלא להכשיל תם בדרך&quot;{{הערה|יש גירסאות מעט שונות בין הדפוסים, אולם המשמעות דומה.}}, הלשון &quot;תם&quot; משתמעת שמדובר רק על עני בדעת ולא על סומא. ב'''מנחת חינוך''' {{היברובוקס|14092|19|רלב ה}} מדייק גם כן ממה שכתב החינוך דלפנ&quot;ע הוי לאו &quot;שאין בו מעשה&quot;. וכמובן שנתינת מכשול פיזי הרי זה מעשה גמור.<br /> <br /> מאידך, '''ספר חסידים''' (אות תרע&quot;ג) אוסר למוכה שחין לרחוץ במרחץ דרבים משום לפנ&quot;ע, וב'''משך חכמה''' וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתבו ש&quot;אין מקרא יוצא מידי פשוטו&quot; (שבת סג.), ועל כן שיטתם דודאי שפס' זה כולל גם את איסור נתינת מכשול פיזי לפני עיוור. <br /> <br /> ו'''בגמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו א|ע&quot;ז ט&quot;ו}} איתא שאסור למכור לגויים כלי זיין משום לפנ&quot;ע, וכ&quot;פ '''הרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב|רוצח יב}}, ובפשטות זה כמו שימת מכשול פיזי לפני עור. גם ב'''תוס'''' (ע&quot;ז כא. ד&quot;ה אלפני, בתי' השני) שכתב: &quot;א&quot;נ, כיון דאיסור שכונה (הוא כדי) שלא יבוא היזק לישראל, קרי ליה מכשול לפני עור&quot;, משמע שיש לפנ&quot;ע בכפשוטו. {{הערה|אם כי אולי י&quot;ל שזה דין דרבנן &quot;משום&quot; לפנ&quot;ע, ולכן קוראים לזה בגמ' כך. ולרמ&quot;ה דלהלן שמקור איסור ההיזק הוא מפס' זה, מובן יותר מדוע קוראים לזה כך.}}. <br /> <br /> אם כי לגופה של טענה שהרי &quot;אין מקרא יוצא מדי פשוטו&quot;, אחרים כתבו דכיון שבפס' נאמר &quot;לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלוקיך אני ה'&quot;, למדנו שהוקשו עיוור וחרש, וכמו שחרש לאו דוקא, כך גם עיוור{{הערה|'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ו, בשם ספר כנסת הגדולה), וכן ב'''רא&quot;מ''' עה&quot;ת (פר' קדושים). ובספר '''קרבן אהרן''' שם הקשה על דבריו.}}. ועוד, מהלשון &quot;ויראת מאלוקיך&quot; משמע שזה איסור המסור ללב{{הערה|'''כלי יקר''' ו'''גור אריה''' על התורה. וב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג''' (לאוין נ&quot;ה, ח&quot;ב דף נ&quot;ד ע&quot;ב) כתב ששייך ציווי 'ויראת' גם על מכשול פיזי לפני עיוור, כגון אם מפיל כביכול שלא בכוונה. עוד יש לומר ש'ויראת' נאמר על החלק המסור ללב, ואין בזה כדי להוכיח שהאיסור לא כולל '''גם''' איסור של מכשול פיזי.}}. יש גם שכתבו דהלשון &quot;תתן&quot; מוכיח שאין הכוונה למכשול פיזי לפני עיוור, כי אז היה צריך לכתוב &quot;לפני עיוור לא תניח מכשול&quot;{{הערה|זה לשון '''חשוקי חמד''' (עבודה זרה דף ב.) &quot;...פירש בקרבן העדה, לבאר מדוע חז&quot;ל בתורת כהנים (קדשים פ&quot;ב) לא ביארו את הלאו דלפני עור כפשוטו אלא ביארו שלא יכשיל סומא בדבר, והרי קיימ&quot;ל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, כאן מעצם התיבות מוכח כך, משום דהמניח אבן על הארץ כדי שהעוור יכשל בו ויפול, אין במעשה כזה &quot;נתינה&quot;, ולא שייך לומר לפני עור לא &quot;תתן&quot; אלא לא תניח לפניו מכשול, ומזה שכתבה התורה לפני עוור לא תתן, מוכח מעצם התיבות, שהתורה נתכוונה כמדרשו, לא תתן לנזיר ביד יין, אם הנזיר עור בדבר, וכמו כן לא תתן ביד הנכרי אבר מהחי אם הוא עור, ולא יודע שהוא מצווה על כך.&quot;. {{ש}}אבל '''הגרי&quot;פ בביאור על ספר המצוות לרס&quot;ג''' (לאוין ל&quot;ת נג נד נה) כתב &quot;...וגם מה שכתב בזה הר&quot;ב ק&quot;א שם וכו', ואני תמה דגם לפי דבריו אמאי לא שייך גם בעור ומכשול ממש נתינה. כגון שנותן לו לאכול או לשתות דבר מזיקו או ממיתו. וגם לא כתיב בקרא ולעור לא תתן מכשול אלא ולפני עור לא תתן מכשול. וכבר אשכחן בקרא בכמה דוכתי לשון נתינה במקום ידוע. אף על פי שאינו נותן לשום אדם. ואינו נותן שום דבר. כמו כל לשון נתינה דגבי מתן דמים וגבי כלי המשכן וכו', וא&quot;כ ודאי התמיהא במקומה עומדת מנ&quot;ל להוציא מקרא זה מידי פשוטו&quot;.}}.<br /> <br /> אולם לגופו של ענין, ודאי שאסור מדאו' להניח מכשול לפני עיוור, והנידון הוא רק האם זה כלול באיסור המיוחד של &quot;לפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;. ב'''מנחת חינוך''' כתב שפסוק &quot;ארור משגה עור בדרך&quot;, כן מדבר על מכשיל ממש, (אם כי יש לציין שה'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ו, ד&quot;ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור). וב'''ספר המצוות לרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצח|ל&quot;ת רצח}} כתב: &quot;הזהירנו מהניח המוקשים והמכשולות בארצנו ובבתינו... ולא תשים דמים בביתך...&quot;, וכן כתב בחלק העשין (קפ&quot;ד) במצוות מעקה: &quot;הוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו... ועשית מעקה לגגך...&quot;, ואם צריך להסיר, כ&quot;ש שלא לשים. אולם יש להבדיל בין איסור לפני עיוור, לאיסור &quot;לא תשים דמים בביתך&quot; ו&quot;ועשית מעקה לגגך&quot;{{הערה|ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|בבא קמא טו ב|ב&quot;ק טו:}} כתוב &quot;תניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, תלמוד לומר 'לא תשים דמים בביתך' {{ויקיטקסט|דברים כב|דברים כב}}&quot;. עוד כתוב בתורה &quot;ועשית מעקה לגגך&quot;, וכך גם פסק הרמב&quot;ם בסהמ&quot;צ רצ&quot;ח כנ&quot;ל למעלה. וא&quot;כ עולה השאלה מדוע נצרך פסוק זה של לפנ&quot;ע לא תתן מכשול?<br /> <br /> ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (בחלק ב' ל&quot;ת נ&quot;ה דף נ&quot;ד) כתב באמת שדין לפנ&quot;ע נאמר רק כלפי עצה רעה ואיסורים, ועשה דמעקה ולא תעשה דדמים אסרו את המכשול הפיזי. ואומר שם שלכן ר' נתן הוא זה ששנה את ב' ברייתות אלו, דמשלימות הם זו את זו. ומה שחילקה התורה את ההכשלה הפיזית והאיסורית לב' פסוקים, זה משום שמכשול פיזי הוי איסור מיד כששם אותו, משא&quot;כ מכשול איסורי אינו עובר על הלאו עד שיכשלו בזה. (ועל&quot;ק הדעות בזה).<br /> <br /> '''רבי אשר ויס''' (מנחת אשר, ויקרא ל&quot;ט ב') חילק באופן אחר: ש&quot;לא תשים דמים&quot; זה דווקא בסכנת מיתה, משא&quot;כ לפני עיוור נאמר בכל מכשול. <br /> <br /> וב'''קהילות יעקב''' (ב&quot;ק ריש סי' א') הביא מה'''משך חכמה''' שבור ברשות הרבים נלמד מאיסור לפנ&quot;ע, ובור ברשות היחיד נלמד מאיסור &quot;לא תשים דמים בביתך&quot;, וזה הסבר נוסף מדוע הוצרכו ב' הפסוקים.<br /> }}. <br /> <br /> עוד יש לציין בענין זה, לאיסור מזיק, שנאמר בתורה רק חיובי התשלומים של המזיק, אולם לא נתבאר במפורש מהו האיסור בעצם פעולת ההזקה. ועמדו בזה רבותינו{{הערה|ראו בענין זה ב'''קהילות יעקב''' ריש מס' ב&quot;ק מה שכתב ד' אופנים.}}, וב'''חידושי הרמ&quot;ה''' (על בבא בתרא, ב קז) כתב שמקור האיסור להזיק הוא מלאו דלפני עיוור, וא&quot;כ ודאי פירש שפס' זה כולל גם את מכשול כפשוטו{{הערה|כך דייק ב'''קובץ שיעורים''' (ב&quot;ב אות עז), אולם '''הגרי&quot;ז גוסטמאן''' (קונטרסי שיעורים, ב&quot;ב, ט א ד) ביאר את הרמ&quot;ה באופ&quot;א, דכוונתו שהכשיל את עצמו באיסור.}}.<br /> <br /> ====נתן מכשול ולא נכשלו====<br /> <br /> מלשון הפסוק &quot;ולפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;, ניתן קצת לדייק שהנותן מכשול לפני עיוור (כוס יין לנזיר וכד') עובר מיד בשעת נתינת המכשול - גם אם העיוור לא נכשל בזה, אולם '''הגרי&quot;פ פערלא''' (על הרס&quot;ג ל&quot;ת נה) תולה זאת במחלוקת הראשונים: <br /> <br /> לשון '''הרמב&quot;ם''' בפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} היא: &quot;...עובר על הכתוב שאמר ולפנ&quot;ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר&quot;. ומשמע דווקא אם באמת עבר את העבירה. כך גם משמע מהלכותיו {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד| הל' רוצח ושמיה&quot;נ יב יד}} שכתב &quot;כל המכשיל עור בדבר&quot;, ולא כתב &quot;הנותן מכשול&quot;{{הערה|הגהות '''הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג, וכ&quot;כ גם '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יח}}, ועוד.}}, וגם '''רס&quot;ג''' ו'''החינוך''' נקטו &quot;המכשיל&quot; ולא &quot;הנותן מכשול&quot;. <br /> <br /> גם בריטב&quot;א (קידושין {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/קידושין/פרק_ב#דף_מב_עמוד_ב|דף מב:}} וב&quot;מ י: בשטמ&quot;ק) שכתב שאין לפנ&quot;ע בקידושי גרושה לכהן, כי אין איסור עד דבעיל, מוכח שאין לפנ&quot;ע עד שנכשל{{הערה|'''הגרי&quot;פ''' מוכיח עוד מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} שאסור להלוות בלי עדים משום לפנ&quot;ע, וקשה שעשה דוחה לא תעשה, אלא ע&quot;כ שלא עובר עד שנכשל ואז אין את העשה ולכן אסור.}}. כשיטה זו כ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת פני יהושע'''{{הערה|סבו של בעל חידושי פני יהושע על הש&quot;ס}} (חו&quot;מ ט), וב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' (ב מט).<br /> <br /> אולם '''בה&quot;ג''' '''ר&quot;א הזקן''' '''ר&quot;י אלברגלוני''' '''ר&quot;ש אבן גבירול''' '''סמ&quot;ג''' (ל&quot;ת קס&quot;ח) ו'''סמ&quot;ק''' (קע&quot;ב), נקטו לשון של 'נתינת המכשול' ולא 'כשלון'. וכצד זה כך נקטו '''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסז}}, שעובר מיד בנתינת המכשול, וכך ס&quot;ל גם ל'''חזון איש''' ולגרח&quot;ע ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג פא א ו).<br /> <br /> בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו&quot;ק יז.}} &quot;אמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול גאמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול&quot;. ואפשר לדייק שעובר מיד בלפנ&quot;ע דאל&quot;ה מדוע צעקה על התלמיד, וב{{ויקיטקסט|קידושין לב א|קידושין לב.}} אפשר לדייק הפוך: &quot;רבה בר רב הונא דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח&quot;, והגמ' שואלת &quot;ודלמא רתח וקעבר אלפני עור לא תתן מכשול?&quot;, ומשמע שעובר רק אם הוא באמת יכעס. {{הערה|וכ&quot;כ גם ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ד'). אמנם בלא&quot;ה כתבו מטעם אחר ב'''שו&quot;ת מחנה חיים''' (ח&quot;א סי' מ&quot;ז), ובספר '''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, דשם מיירי בלפנ&quot;ע דרבנן (כי זה רק ספק שמא יעבור. ראה להלן). וע&quot;ע בנדו&quot;ד ב'''קהילות יעקב''' (ע&quot;ז ג ב).}}<br /> <br /> ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' מוכיח עוד מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} שאסור להלוות בלי עדים משום לפנ&quot;ע, וקשה שעשה (דהלוואה) דוחה לא תעשה (דלפנ&quot;ע), אלא ע&quot;כ שלא עובר עד שנכשל ואז אין את העשה ולכן אסור{{הערה|מאידך, '''יד מלאכי''' כתב להוכיח שעובר מיד, מדברי '''שו&quot;ת מהר&quot;א ששון''' (קסב) שהמלוה בריבית עובר באיסור מיד בשעת ההלוואה, וכתב ב'''כנסת הגדולה''' (יו&quot;ד ק&quot;ס הגהת הטור אות ו') שגם הלווה עובר מיד, משום לפנ&quot;ע. וכ&quot;כ גם ב'''תשובת הר&quot;ן''' (עג) פ&quot;ט, וא&quot;כ מוכח שיש איסור לפנ&quot;ע מיד. (ויש לעיין בדבריו, דהרי חשיב שכן נכשל ממש). {{ש}}ועל ראיית הגרי&quot;פ יש לעיין, אולי האיסור בעשייתו אלא שעובר רק כשנכשל, וכאופה בשבת, (ראו לקמן לגבי חיוב מלקות). {{ש}} עוד יש לדון, אם דומה ל'''פסקי תוס'''' בזבחים (אות ס&quot;ט) על התוס' שם (צז:) שכששובר עצם בפסח ואוכל התוך, מקרי עשה דוחה ל&quot;ת &quot;בעידניה&quot; כיון שאין דרך אחרת, וראו גם ב'''קובץ הערות''' (לו ד). {{ש}}ונקודה שלישית שיש לדון על דבריו, שאולי אין פה עדל&quot;ת אף אם עבירת הלפנ&quot;ע הינה מיד בשעת הלוואה, משום שמצות הלוואה היא בין אדם לחברו כצדקה וכדומה, ובמצוות כאלו העיקר זה התוצאה, ואם כן אם במעשהו יהא לשני נזק מצד ששם לו מכשול, כבר אי&quot;ז &quot;הטבה&quot;, ולא שייך לומר שיש פה &quot;עשה&quot;. וראיה לזה שהעיקר התוצאה, - שמצוות כאלו אין צריך כוונה בהם לכו&quot;ע (ראו המחלוקת בשו&quot;ע או&quot;ח ס ד), כ&quot;כ '''קובץ הערות''' (בסוה&quot;ס ב&quot;דוגמאות לביאורי אגדות&quot; ג), וב'''אהבת ציון''' (דרוש יד) בשם הנוב&quot;י, '''אמרי בינה''' (או&quot;ח יד), ו'''שו&quot;ת יביע אומר''' (ו יו&quot;ד כט). (ובב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא פב ב|פב:}} לכאורה זו מחלוקת תנאים, ואולי עוסק במצוה פטמ&quot;ה שאני כי הדחיה ב'גופו' ולא ב'קיום', ולכן אף שיש מצוה תמיד מ&quot;מ אין דחיה לחיוב השני. אמנם ב'''קובץ הערות''' (סט ט י) וב'''הגהות רעק&quot;א''' (שו&quot;ע או&quot;ח י) משמע שגם בעדל&quot;ת הדחיה היא ב&quot;אדם&quot; ולא ב&quot;מצוה&quot;). וזה ככל שאר &quot;מצוות מעשיות&quot; שא&quot;צ כוונה - כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת שאלת יעב&quot;ץ''' (ב צז), ו'''קובץ שיעורים''' (כתובות רמז). וראו כעי&quot;ז בפרי מגדים (או&quot;ח קסט ג).}}.<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' לגרא&quot;י וולדינברג {{היברובוקס|14514|151|טו סו&quot;ס נג}}, כתב לתלות זאת בנידון האם לפנ&quot;ע הוי לאו עצמי או שמא סניף לעבירת המכשול, ראה להלן{{הערה|ושם תולה זאת במחלוקת בעה&quot;מ ורמב&quot;ן (ע&quot;ז סופ&quot;ח) שנחלקו האם יהרג ואל יעבור על לפנ&quot;ע של ע&quot;ז. (וע&quot;ש בחט&quot;ז סי' ה').}}.<br /> <br /> ואולי יתכן לחלק בזה בין עצה רעה לבין מכשיל בעבירה, במקרה שהנכשל שוגג (כמובן שאין עצ&quot;ר במזיד), שבעצה עבר מיד משום בין אדם לחברו. אם כי י&quot;ל להיפך - שדווקא בעבירה יש רעה גם במחשבתו לעשות מעשה אף אם לא עשה.<br /> <br /> ====חיוב מלקות====<br /> <br /> ישנם כמה סיבות לפטור את העובר על לפני עיוור, מחיוב מלקות. '''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|רלב}} כתב שלא לוקים על איסור &quot;לפני עיוור&quot;, כי הוי &quot;[[לאו שאין בו מעשה]]&quot;. וב'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} גם כן כתב שלא לוקים על &quot;לפני עיוור&quot;{{הערה|גם בהלכותיו (כלאים י לא) כך משמע (כסף משנה שם), וגם בהלכות סנהדרין (פרק י&quot;ט) לא מנה את לפנ&quot;ע בכלל הלוקים.}}, ובספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות שורש ט|שורש ט}} כתב דלפני עיוור הוי &quot;[[לאו שבכללות]]&quot;, וזו סיבה נוספת שלא ילקו על לאו זה, וכ&quot;כ ה'''ריטב&quot;א''' (יבמות פד:) שלא לוקים על לפנ&quot;ע כי הוי לאו שבכללות{{הערה|ראו גם '''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ), והשואל ב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (קמא אה&quot;ע פא א, ובסי' פב סוף אות א כ&quot;כ הנוב&quot;י). וב'''קובץ הערות''' (בהשמטות (ט&quot;ו) לסי' מ&quot;ח אות ט') כתב שנחלקו הראשונים אם הוי לאו שבכללות, ותליא האם איסור לפנ&quot;ע הינו איסור עצמי או סניף לעבירת המכשול. וב'''לב אברהם''' (עג) ביאר דהוי לאו שבכללות כיון שכולל משיא עצה רעה ומכשיל בעבירה וי&quot;א גם נותן מכשול ממש. אמנם לשון הריטב&quot;א שם הוא &quot;אינו מיוחד לאיסור זה (אלא) ולאו כולל הוא בכל מצות התורה&quot;, ומשמע לכאורה שאף באיסור של מכשיל בעבירה בלבד מקרי לאו שבכללות.}}. סיבה נוספת יש לומר עפ&quot;י '''שו&quot;ת יד יצחק''' (ב פ), שכתב בדעת הרמב&quot;ם שלא לוקים על דבר שלא נתבאר בתורה בפירוש, אף אם איסורו מה&quot;ת.<br /> <br /> ולגבי הסיבה לפטור ממלקות כי הוי לאו שאין בו מעשה, יש לדון לדעות שהלאו כולל גם מקרה ששם מכשול פיזי, האם איסור זה כן נחשב כלאו שיש בו מעשה{{הערה|וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתב שעוברים בשימת מכשול ממש לפני עיוור ממש, וסיים &quot;אך לפי&quot;ז יתחדש דין אחד מחודש, במש&quot;כ הפוסקים דעל לאו דלפנ&quot;ע אין לוקים משום דאין בו מעשה, ויתחדש דבאופן שיש בו מעשה דהיינו בנותן מכשול ממש לעיוור עיניים יהיו לוקין ע&quot;ז, וצ&quot;ע שלא העירו בזה הפוסקים&quot;. וראו להלן.}}. ולשיטות אלו, גם במקרה שהכשיל אדם בעצה רעה או בעבירה, אפשר לומר שנחשב כלאו שיש בו מעשה כיוון ש&quot;אפשר לעבור&quot; בלאו זה ע&quot;י מעשה, וכפי שכתב ב'''מנחת חינוך''' (יא כ) שדעת החינוך (רמא, שמה, ועוד) שלאו שיש אפשרות לעבור עליו עם מעשה, נחשב כשלאו שיש בו מעשה תמיד{{הערה|ודלא כ'''מגיד משנה''' (שכירות יג ב, וראו עוד '''תוס'''' ב&quot;מ צ:, והג' '''מהר&quot;ב רנשבורג''' בנזיר יז. אות ט). ובמנחת חינוך (רלב) מביא עוד שיטה, מה'''שער המלך''' (חומ&quot;צ א ג), דחשיב לאו שאין בו מעשה רק אם אפשר תמיד לעבור בלי מעשה, וכגון לאו של למכור עבד עברי בשוק, שתמיד ובכל מצב יכול לצוות על העבד לעלות לבד על אבן המקח. ולכן מי שקנה חמץ בפסח או חימץ בפסח, לוקה אף שאפשר להשהות מער&quot;פ, כי את מעשה זה א&quot;א 'לעשות' בלי מעשה. ובאמת ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|ו כו יח}} מקשה על טעם החינוך ממושיט כוס יין לנזיר למה לא לוקה הרי יש בזה מעשה. והגם שלהחינוך לא לוקים כי אפשר בלי מעשה, מ&quot;מ לפי”ד השער המלך יהא קשה כי את מעשה זה א&quot;א לעשות בלי 'מעשה' ממש.}}. <br /> <br /> ובאמת, מכך דייק המנחת חינוך דלעיל שלדעת החינוך אין לאו במכשול כפשוטו. ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (ל&quot;ת נ&quot;ה) ועוד אמרו, שאין לפנ&quot;ע אם הנכשל לא נכשל בפועל, ולכן מקרי אין בו מעשה{{הערה|יש לדון על דברי הגרי&quot;פ, (שבשעת ההנחה עדיין לא עובר וכשנכשל אח&quot;כ אין בו מעשה), מדברי ה'''ריטב&quot;א''' (מכות כא:) שאם יכול להימנע מעבירה ע&quot;י עשיית מעשה, חשיב לאו שיש בו&quot;מ אף שלא עושה מעשה. ראו גם ב'''כסף משנה''' (כלאים י ל) שמביא הריטב&quot;א. (יש להעיר שבכסף משנה בהל' פסולי המוקדשין (יח ט) דוקא מקשה על הרמב&quot;ם שם למה לא כתב שלא לוקה כי הוי לאו שאין בו מעשה. ובאמת ב'''מנחת חינוך''' מצוה ח כתב לתרץ שמקרי יב&quot;מ משום שתחילתו ע&quot;י מעשה וכנ&quot;ל). אך ב'''שו&quot;ת שאגת אריה''' (בחדשות יב, ד&quot;ה אלא) ביאר כוונת הריטב&quot;א כדברי התוס' (שבועות יז.) שחשיב יש בו&quot;מ כיון שתחילתו ע&quot;י מעשה. ולפי השאגת אריה, אף כאן יחשב כלאו שיש בו מעשה כיון שהמכשול מונח בתוצאה ממשה שהוא עשה. {{ש}}(עוד בענין זה ראו '''שו&quot;ת תרומת הדשן''' (רפה) ו'''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד שעב) גבי כהן ערום בבית האם להודיע לו שיש מת, וב'''פתחי תשובה''' (ד) דייק מהרמ&quot;א שגם אם תחילת המעשה היה בהיתר בכ&quot;ז אח&quot;כ כשנהפך לאיסור אף שלא עשה מעשה באיסור מקרי &quot;מעשה&quot; ולא &quot;שב וא&quot;ת&quot; (ובדאו' לא נדחה משום כבוד הבריות). וכ&quot;כ גם ב'''משנה למלך''' (ביאת מקדש ג כא ד&quot;ה גרסינן), וראו גם '''משנת חכמים''' (יבין שמועה מצוה א), וכך גם נראה ב'''ירושלמי''' (שבועות ג ז) שכתוב שאם נשבע שיאכל ככר ושרפו או זרקו לים הוי מעשה, וזה משום שהתחיל לעבור על שבועתו ע&quot;י שזרק ושרף. (וב'''רמב&quot;ן''' מכות טו. הביא את הירושלמי הנ&quot;ל, אך ב'''מאירי''' שבועות ד. כתב שהירושלמי הזה משובש). וב'''תוס'''' (שבועות ד. ד&quot;ה אבל), ס&quot;ל דחשיב אין בו מעשה, וב'''פני יהושע''' שם כתב מדנפשיה שיש בזה מעשה. וב'''גינת ורדים''' לבעל הפרי מגדים (כלל כב) הסתפק בזה - האם מצב שנובע ממעשה שנעשה בהיתר, חשיב שעובר כעת על האיסור ב&quot;מעשה&quot;. וראו גם ב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח א יא). ו'''בשו&quot;ת מהר&quot;ש ענגיל''' (ח&quot;ג כז) כתב שמותר לכהן לשכב בבית חולים גדול אף שאולי יש שם מתים, כי אפ&quot;ל שכשנכנס לא היו שם מתים וגם אם אח&quot;כ מת מישהו, זה נקרא שב ואל תעשה. הביאו ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ז לג. ולא כפת&quot;ש הנ&quot;ל.). {{ש}}עוד צ&quot;ע מאופה בשבת וכד' שלא עובר עד שנאפה, ובאמת ב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' (ח&quot;ב מט) דחה שאף אם נאמר שלא עבר עד שנכשלו בזה בפועל, מ&quot;מ ודאי שאין לומר שאז עבר על האיסור כי הרי אז לא עשה מאומה, אלא ודאי שזה תנאי בעבירה שכשנכשל ממש אז עובר למפרע במה ששם, וא&quot;כ לכו&quot;ע האיסור הוא בנתינה.}}. והגרי&quot;פ פערלא (ח&quot;ב עמ' 106 ב') כתב שלדעות שעובר בלפנ&quot;ע מיד בנתינת המכשול (כפי שהתבאר לעיל), ילקה על לאו זה, כי מקרי לאו שיש בו מעשה. וכן לרבי יהודה דס&quot;ל שלוקים על לאו שאין בו מעשה, ילקו על לפנ&quot;ע. ודבריו הם לטעם הפטור משום דאין בו מעשה, אך לטעמים האחרים (לאו שבכללות ולא מפורש) לא ילקו גם לדעות אלו. <br /> <br /> ====האם לפנ&quot;ע הוא איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל====<br /> <br /> כתב ה'''רמב&quot;ן''' (מלחמות ה' סנהדרין סופ&quot;ח עד: לגבי איסור מכירת קוואקי ודימוניקי לגויים, שאסור משום לפנ&quot;ע שמכשיל אותם בעבודה זרה), שמצד איסור ההכשלה אין דין של 'יהרג ואל יעבור', כי זה לאו בעלמא ולא עבירת &quot;עבודה זרה&quot; שדינה ביהרג ואל יעבור. אולם '''בעל המאור''' שם חולק ואומר שזה מותר רק בגלל שלהנאתו מכוון. <br /> <br /> ב'''קובץ הערות''' (מ&quot;ח ט' בהשמטה), '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14514|151|טו סו&quot;ס נג}} וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ב'), כתבו שמחלוקת הרמב&quot;ן ובעה&quot;מ היא האם &quot;לפני עיוור&quot; הוא איסור בפני עצמו, או שהאיסור הוא הרחבה של כל איסור ואיסור. שלרמב&quot;ן זה לאו בעלמא, וכמ&quot;ש בעצמו, ועל לאו זה לא נאמר &quot;יהרג ואל יעבור&quot;. אך לבעה&quot;מ איסור לפני עיוור הוא סניף לעבירת המכשול, וממילא דינה כדין העבירה ובע&quot;ז יהרג ואל יעבור{{הערה|וכדעת הרמב&quot;ן כ&quot;כ גם '''ריטב&quot;א''' (ע&quot;ז ו:), ו'''ר&quot;ן''' בסנהדרין, וראו עוד ב'''ציץ אליעזר''' חי&quot;ז סי' ה' מה שהקשה '''הגרצ&quot;פ פראנק''' ע&quot;ז, ומה שתי' לו הגראי&quot;ו. {{ש}}על פי הנ&quot;ל מובן יותר מה שכתבו ב'''שו&quot;ת ערוגת הבושם''' (יו&quot;ד רלה) '''שו&quot;ת כתב סופר''' (יו&quot;ד עז) '''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב ז}} ו'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג), שלפנ&quot;ע הוי לאו דבין אדם למקום, משום שגורם לעשות עבירה, (ובמכשיל בגוף ובעצה זה בין אדם לחברו). '''ובאגרות משה כתב עוד דלפי&quot;ז רק &quot;בר חיובא&quot; אסור להכשיל אחר בעבירה משום לפני עיוור (ראו להלן נידון זה)''', ואומר שלדעת תוס' (ב&quot;מ י:) איסור לפני עיוור הוא זה גם &quot;בין אדם לחברו&quot;, ולכן תוס' אומר שם שבישראל המקדש גרושה לכהן גם כן יש את איסור לפנ&quot;ע.}}.<br /> <br /> וב'''מנחת אשר''' תלה בזה מחלוקת ראשונים נוספת: בגמרא מבואר שאסור להפריש תרומות ומעשרות שלא מן המוקף. ומבואר שחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ומבואר שחבר שנתן לעם הארץ דבר שאינו מעושר, החבר יפריש על מה שביד העם הארץ, אף שיש איסור להפריש שלא מן המוקף, כי ניחא ליה לעשות איסור קטן (של הפרשה שלא מן המוקף) כדי שהעם הארץ לא יעשה איסור גדול (של אכילת טבל). אמנם בגמ' {{ויקיטקסט|שבת ד א|שבת ד.}} יש ספק אם מותר לעבור על איסור קטן כדי להציל אחר מאיסור גדול. וכתבו הראשונים שזה שונה מחבר שמפריש שלא מן המוקף, כי שם החבר הוא זה שגרם לע&quot;ה שיעבור על האיסור, ולכן הוא מעדיף לעשות איסור קטן כדי להצילו. ובראשונים יש ניסוחים שונים לחילוק זה. '''תוס'''' (שבת ד) כתב בסתם, שהאיסור נעשה על ידו. אך ב'''תוס' רא&quot;ש''' כתב &quot;דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו '''הוי כאילו הוא אוכלו'''&quot;. ובדברי '''המאירי''' הדברים מוצגים כמחלוקת &quot;חכמי הצרפתים&quot; עם &quot;חכמי הדורות&quot;: שהמאירי כתב בשם חכמי הצרפתים, דניחא ליה לחבר לעבור על איסור קטן של הפרשה שלא מן המוקף כדי שהעם הארץ לא יעבור על איסור חמור של אכילת טבל, &quot;שאם יחטא עם הארץ נמצא חבר גורם לו&quot;, &quot;וחכמי הדורות מוסיפים בתי' זה, שאף החבר אילו חטא עם הארץ נמצא הוא נותן מכשול ויש לו חלק בעבירה&quot;. וצ&quot;ב מה באו להוסיף. ולהנ&quot;ל נראה דפליגי אם הלאו דלפנ&quot;ע הוי לאו בפני עצמו או סניף מעבירת המכשול. <br /> <br /> ומקור לשיטה שהמכשיל עובר איסור כמו הנכשל, איתא גם ב'''רש&quot;י''' עה&quot;ת (במדבר ל טז) &quot;ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין&quot;. גם בגמ' {{ויקיטקסט|נדרים מח ב|נדרים מח:}} איתא &quot;ויהא עוון תלוי בראשו&quot;, ומשמע שאם בגללו חטאו ה&quot;ז עולה לחובתו{{הערה|ראו גם ב'''ספר חסידים''' (אות ס&quot;א) גבי הנותן צדקה לרשע, &quot;ולא עוד אלא שנחשב לו עוון&quot;. (וכעי&quot;ז גם בגמ' {{ויקיטקסט|שבת נד ב|שבת נד:}} גבי חיוב מחאה, ש&quot;פרתו של ר&quot;א היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים&quot;). וראו עוד ב'''שער הציון''' (תר&quot;ח סק&quot;א) משבועות ל&quot;ט וסנהדרין כ&quot;ז.}}.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (קמא אה&quot;ע פא א) כתב השואל, שכהן המקדש אשה גרושה לא עבר משום לפנ&quot;ע, משום ששניהם מצווים באותו ציווי ועוברים ע&quot;ז יחדיו. (ובהגהות '''מקור חסד''' על ספר חסידים (סי' תתרפ&quot;א אות ג'), הקשה ע&quot;ז מהלוואת ריבית ששניהם עוברים בלפנ&quot;ע, ומסיים 'וי&quot;ל'. ואולי כוונתו ששם זה ב' עבירות שונות, לא תשיך ואל תקח). ואם נאמר שלפנ&quot;ע הינו סניף לעבירת המכשול, יובן יותר חידוש השואל הנ&quot;ל. <br /> <br /> בקובץ '''אהל מרדכי''' (מאמר לפני עור), כתב '''הרב מפוניבז'''' שיש בלפנ&quot;ע את ב' הענינים, א' שעובר באיסור מכשול, ב' שעובר באיסור עליו עבר הנכשל. כעין זה כתב גם הגר&quot;ש פישר בספר '''בית ישי''' (י), וראו בענין זה גם ב'''קונטרסי שיעורים''' (ב&quot;ק כג ו).<br /> <br /> ===כשהנכשל שוגג או כשהוא מזיד===<br /> יש לדון האם כשמכשיל אחר בעבירה, עובר על איסור לפני עיוור במקרה שהנכשל היה שוגג בעבירה, או כשהנכשל היה מזיד. ובפשטות דברי הפוסקים מוכח שיש איסור גם אם הנכשל היה שוגג, וגם אם הנכשל היה מזיד, (אם כי לגבי איסור &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;, דהיינו הכשלה בעבירה ב&quot;חד עברא דנהרא&quot;, ראו להלן שיש אומרים שאין איסור להכשיל את העבריין המזיד).<br /> <br /> '''בגמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} אמר רב יהודה אמר רב, כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפנ&quot;ע וכו'. וב'''רש&quot;י''': &quot;שעולה על רוחו של לוה לכפור&quot;. וב'''ריטב&quot;א''' כתב: שמא ישכח. ויש שלמדו מהכא שאיסור לפנ&quot;ע נאמר בין בנכשל שוגג (כפירוש הריטב&quot;א), בין במזיד (כפירוש רש&quot;י){{הערה|ב'''לחם משנה''' (מלו&quot;ל ב ז) כתב על דברי רש&quot;י שא&quot;כ גם במלוה בעדים יש חשש שיטען פרעתי, ולכן אומר שוודאי לאו ברשיעי עסקינן, אלא הכונה כריטב&quot;א שמא ישכח ויכפור. ולכאורה אפשר להוכיח ש'''אין''' לפנ&quot;ע במזיד, מהא דאין חיוב להתנות בהלוואה &quot;אל תפרעני אלא בעדים&quot;, אמנם יש לדחות שזה רק ספק שמא יכשל בעבירה (ראו להלן) ועוד שיש חזקת כשרות, והלח&quot;מ רק טען על רש&quot;י שאם נחשוש אז גם עדים לא יעזרו.}}.<br /> <br /> גם ב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו:) שכתב שיש לפנ&quot;ע בנזיר &quot;שמא ישכח&quot;, משמע שיש לפנ&quot;ע בנכשל שוגג, וכך גם הביא '''רבי אשר וייס''' מה'''ריטב&quot;א''' (סוכה י:) '''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות נזירות ה כ|נזירות ה כ}} '''רדב&quot;ז''' (כלאים י לא), '''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד קיט ז) ו'''ש&quot;ך''' שם (סק&quot;ה). וכך גם משמע מרבנו יונה ב'''שערי תשובה''' {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} שהובא לעיל, שכתב שהמורה שלא כדין עובר משום ולפני עיוור לא תתן מכשול, וכ&quot;כ להוכיח ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) מהגמ' בחולין, שיש לפנ&quot;ע בנכשל שוגג.<br /> <br /> וב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו:) איתא להדיא שאסור להכשיל אפילו מומר, ואף דבר ששייך למקבל אסור להושיט, וכך פסק גם ב'''מגן אברהם''' (שמז סק&quot;ד).<br /> וב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות כלאים י לא|כלאים י לא}} כתוב שהמלביש חברו כלאים והלובש מזיד, המלביש עובר משום ולפני עור, וכן בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}} משמע שיש גם במזיד ממשכ&quot;ש גבי לוה בריבית, ובפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה שביעית ה ו|שביעית ה ו}} כתב: &quot;לפנ&quot;ע לא תתן מכשול, רצה לומר מי שסגרה עיניו התאוה ויצה&quot;ר, אל תעזור אותו להוסיף בעוורונו ותוסיף להרחיקו מן היושר. ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה וכו'&quot;, ומשמע ג&quot;כ שאסור אפילו במזיד. <br /> גם מדברי ה'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג בקומץ מנחה]), רואים שיש לפנ&quot;ע במכשיל גוי שהגוי מזיד, וכן ב'''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב ז}} כותב בפשיטות שיש לפנ&quot;ע כשהנכשל מזיד. וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג סה ט) חילק בין משיא עצה שאינה הוגנת שאסור רק בנכשל שוגג, לבין מכשיל בעבירה ששם גם בנכשל מזיד יש איסור וזהו דין מיוחד במכשיל בעבירה{{הערה|ובביאור הדבר כיצד נלמדו שניהם מהפס', ראו גם ב'''שו&quot;ת בנין אב''' (ח&quot;א לו ד).}}. ושם ר&quot;ל שאולי משום ש&quot;אין אדם חוטא אא&quot;כ נכנסה בו רוח שטות&quot;, לכן כלפי עבירה חשיב תמיד כשוגג. וכעי&quot;ז כתב '''הגרי&quot;פ פערלא''' סוף ל&quot;ת נ&quot;ה על לשון ה'''רס&quot;ג''' שם &quot;להכשיל מטרף&quot;, שכל חוטא ה&quot;ז מתוך טירוף הדעת. ועל פי דברים אלו מובן מדוע יש לפנ&quot;ע במזיד בעבירה אף שבפס' איתא לפני &quot;עיוור&quot;, וזה לשון ה'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|רוצח יב יד}}: &quot;וכן כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עוברי עבירה '''שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו'''&quot;. <br /> <br /> אמנם במכשיל גוי כשהגוי שוגג, אין בזה לפנ&quot;ע כיוון שאין לגוי איסור כשעובר בשוגג ('''רמב&quot;ם''' מלכים י). כ&quot;כ '''מנחת חינוך''' (רלב ג בקומץ מנחה). ולפי זה, אם יש לפנ&quot;ע בהכשלת גוי, ראו להלן, מוכח שיש לפנ&quot;ע כשהנכשל מזיד. כעין זה גם באיסור דרבנן כשהנכשל שוגג, לדעות שאין איסור בדרבנן אם הוא שוגג, ראו להלן, גם כמובן שאין איסור לפנ&quot;ע.<br /> <br /> ===כשהמכשיל אינו מצווה בזה===<br /> כשהמכשיל לא מצווה והנכשל כן, כתב ה'''פרי חדש''' (יו&quot;ד סב סק&quot;ג) מספר '''אמונת שמואל''' (יד), שלא עובר, וכך כתב גם '''מהר&quot;י אסאד''' (ב'''שו&quot;ת יהודא יעלה''' או&quot;ח ד). וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג פא ז) אומר שחילוק זה שייך רק בנכשל מזיד, אך בנכשל שוגג לא שייך, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת.<br /> <br /> וב'''מנחת חינוך''' (רלב), ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות ט טז), מקשים מתוס' {{ויקיטקסט|חגיגה_יג_א#תוספות|בחגיגה י&quot;ג}}, שם מבואר שישראל המלמד תורה לעכו&quot;ם עובר בלפנ&quot;ע (אף שלישראל ודאי שרי ללמוד תורה), וכך גם הקשה משם בספר '''שושנת העמקים''' לפרי מגדים (סי' י'), ומקשים עוד מתוס' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_ב#תוספות|ב&quot;מ י:}} (שישראל המקדש גרושה לכהן עובר בלפנ&quot;ע), ובמנחת חינוך מביא (וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת בית הלוי''' ח&quot;א יג) שיש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, כגון אם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש או מלמד תורה, שם אסור אף כשאינו בר חיובא, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין לפנ&quot;ע כשהוא לא מצווה. וכ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}. (וראו '''מנחת אשר''' (ויקרא לט ו) מה שתמה).<br /> <br /> וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|חולין לג א|חולין לג}} לכאורה רואים שיש איסור, כי כתוב שאסור לזמן נכרי על בני מעיים אף שישראל לא מצווה על זה, אמנם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) כתב דשאני התם שאת איסור אבר מן החי יש גם לישראל, אלא שבמקרה זה של בני מעיים לגוי זה נכלל באיסור ולישראל לא. ויש לדון עוד, ומ&quot;מ גם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}} כתב כן, ושם כתב גם על חגיגה י&quot;ג ששייך איסור בישראל כבגוי כשמלמד לבתו תורה, וכן על ב&quot;מ י: תירץ ששייך איסור בישראל כבכהן בשאר חייבי לאווין, א&quot;נ דחשיב בר חיובא כיוון שמצווה על קידוש הכהן משום &quot;וקדשתו&quot;.<br /> <br /> ולכאורה מהברייתא &quot;המושיט כוס יין לנזיר&quot; שעובר בלפני עיוור, לכאורה מוכח שעובר בלפנ&quot;ע גם כשאינו ב&quot;ח, כי הרי המושיט אינו נזיר. וב'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (ה ד) כתב על זה: &quot;ומיהו י&quot;ל, כל ששייך בזה איסורא כמו נזיר אילו היה נזיר, וי&quot;ל דווקא באותו עניין ממש והבן&quot;.<br /> <br /> וראו עוד בענין זה ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו טו}}, '''פליתי''' (כז סק&quot;ב), ו'''מנחת אשר''' (ויקרא לח ב).<br /> <br /> ==&quot;חד עברא דנהרא&quot;==<br /> {{תבנית:לפני עיוור ניווט}}<br /> ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע&quot;ז ו.:}} איתא, &quot;...והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot; ... הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי דנהרא&quot; וב'''רש&quot;י''': &quot;דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל&quot;. וכך כתבו גם ב'''רי&quot;ף''', '''רא&quot;ש''', '''סמ&quot;ג''' (ל&quot;ת קסח) ו'''ריטב&quot;א''' (שם, וכתב 'וכן הלכה'). <br /> <br /> אולם ה'''רמב&quot;ם''' לא הביא לחילוק זה (הל' רוצח ושמיה&quot;נ י&quot;ב י&quot;ד וספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|רצט}} ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע&quot;כ ב'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג ד&quot;ה וכעת]). ובהג' '''הגרי&quot;פ פערלא על הרס&quot;ג''' (ח&quot;ג דף ר&quot;ח) מביא שגם ה'''בה&quot;ג''' בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר&quot;ע. וכתב שם הגרי&quot;פ שס&quot;ל לרמב&quot;ם ובה&quot;ג שסוגיא דגמ' בב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|ה:}} חולקת על חילוק זה דע&quot;ז ו', והלכה כבב&quot;מ, וכעי&quot;ז כתב ב'''שו&quot;ת מטה לוי''' (ח&quot;ב יח) דס&quot;ל לרמב&quot;ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין {{ויקיטקסט|סנהדרין נה א|נה}} פליגא. (יש לציין ל'''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ, וכעי&quot;ז בהלכות אבל ג ה) שכן כתב על הרמב&quot;ם שם &quot;היינו דקאי בתרי עברי דנהרא&quot;). <br /> <br /> ובהגהות '''מהר&quot;צ חיות''' על הש&quot;ס (שבת ג) כתב בדעת הרמב&quot;ם, דס&quot;ל שיש איסור דאורייתא דלפנ&quot;ע אף בחד עברא מדין [[הוכח תוכיח]]. אמנם ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ג}} כתב על דבריו דלכו&quot;ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (גם ב'''שער הציון''' (שמז סק&quot;ח) כתב דמיירי באין יכול למונעו). וראו עוד בשדי חמד שם (אות יז).<br /> <br /> להלכה, ב'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_יורה_דעה_קנא|יו&quot;ד קנא א}} מביא מחלוקת כשמכשיל גוי, דיש אומרים שמותר לגמרי בכה&quot;ג, וב'''מג&quot;א''' {{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים שמז|שמז סק&quot;ד}} כתב שאין לפנ&quot;ע בחד עברא (אך יש איסור דרבנן, כדלהלן). <br /> <br /> ובגדרי חד עברא, ב'''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שאם יכול להשיג רק ע&quot;י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם &quot;ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח&quot; אז חשיב ח&quot;ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסג}} מה'''פרי חדש''' (או&quot;ח תצו דיני מנהגי איסור כלל כג), וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה ומ&quot;ש}}.<br /> <br /> ===איסור &quot;מסייע לדבר עבירה&quot;===<br /> אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ&quot;ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;. <br /> <br /> ב'''תוס'''' (שבת ג. ד&quot;ה בבא) איתא: &quot;ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ&quot;ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור&quot;. וכ&quot;כ ה'''רא&quot;ש''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם ובע&quot;ז ו) וה'''ריטב&quot;א''' (ב&quot;מ ה:), וכך ס&quot;ל ל'''תשב&quot;ץ''' (בשו&quot;ת ח&quot;ג קלג). וב'''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ): &quot;נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ&quot;ע לא תתן מכשול&quot;. וגם ב'''מג&quot;א''' (שמ&quot;ז סק&quot;ד) משמע שפסק כרא&quot;ש.<br /> <br /> אמנם ב'''רי&quot;ף''' בע&quot;ז משמע שמותר לגמרי (ע&quot;ש ב'''ר&quot;ן'''), וכן ב'''תוס'&lt;nowiki/&gt;''' (ע&quot;ז ו) משמע כך (כ&quot;כ ה'''ש&quot;ך''' יו&quot;ד קנא סק&quot;ו), וכן כתב '''רמ&quot;א''' בשם ה'''מרדכי''' רפ&quot;ק דע&quot;ז (ולפנינו לכאו' לא נמצא, וראו '''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה והנה תוס'}}, מ&quot;ש מהדרכי משה), וכן ב'''רמב&quot;ן''' (שהובא בר&quot;ן סופ&quot;ק דע&quot;ז), וב'''סמ&quot;ג''' (לאוין קסח), וב'''רבינו ירוחם''' (נתיב יד ריש חלק ז), וב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (ח&quot;ג תקלה, וח&quot;ה רטו. אם כי שם מיירי באיסור דר', ע&quot;ש) ואין זה כהל' נזירות דלעיל, (וראו עוד בלשון הרדב&quot;ז בהל' אבל (ג ה) שכתב &quot;ואין כאן אלא מסייע ידי עו&quot;ע ואין בו ממש&quot;. ויל&quot;ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ&quot;כ ב'''בית יהודא''' (עייאש יו&quot;ד יז). וראו גם ב'''תוס'''' (קידושין נו.) שמשמע שאין איסור.<br /> <br /> וה'''רמ&quot;א''' (שם סו&quot;ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ&quot;ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (וב'''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שמלשונו &quot;ויש מחמירין&quot;, משמע דס&quot;ל לדידיה לקולא מדלא כתב &quot;ויש אוסרין&quot;). וב'''ש&quot;ך''' (ס&quot;ק ו) הקשה סתירה ברי&quot;ו וכו' ע&quot;ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ&quot;כ במג&quot;א הנ&quot;ל, אך יש חולקים בזה כדלהלן). וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע.<br /> <br /> וב'''פירוש המשנה לרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} כתב: &quot;עובר על הכתוב שאמר ולפנ&quot;ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר&quot;. ויש לבאר מה שכתב &quot;אם סייעו&quot;, דהרי הרמב&quot;ם לא חילק בין חד עברא לתר&quot;ע. (וראו גם בהל' שבת (ה טז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן). <br /> <br /> ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח&quot;ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. וב'''טורי אבן''' (חגיגה יג באבני מלואים) כתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפילו איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ו'''בגמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ&quot;ע. ואומר שם ה'''תוס'''', דזמנין דעברי אלפנ&quot;ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה (שכן כתובים בגמ') עוברים על לפנ&quot;ע תמיד, ולכאו' צ&quot;ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ&quot;ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסה}}, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו&quot;ט חשיב כעצם האיסור כיוון שאי אפשר לעשות את המלאכה בעל כרחו של בעה&quot;ב. אמנם ב'''שו&quot;ת דברי מלכיאל''' (ח&quot;א חו&quot;מ קג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ&quot;ע גם בחד עברא, וכך גם מסביר את הרמב&quot;ם דלעיל. ואי&quot;ז כנ&quot;ל שאמרו שיש איסור דר'.<br /> <br /> ====איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל====<br /> <br /> כמו באיסור לפני עיוור, גם בגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ&quot;ע, או שמא איסור אחר{{הערה|בנידון זה ראו ב''שדי חמד''' כללים מערכת ו' {{היברובוקס|14153|283|כו יא}}, ומע' א' כלל פד, מע' ע' כב כ, ובאסיפת דינים מע' ה' כלל ב', ראו גם ב'''שו&quot;ת יד רמה''' (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו&quot;ד קא, וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' ח&quot;ט יז יא, וחט&quot;ו יט}}. ולדעת ה'''חתם סופר''' (יו&quot;ד יט ד&quot;ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. וב'''אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד סא ב) ג&quot;כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז.<br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/עבודה_זרה/פרק_א#דף_ו_עמוד_ב|ע&quot;ז ו:}} שכתב &quot;שאנו חייבין למחות בידו דכל ישראל ערבין זה לזה וכ&quot;ש שאסור להם לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור כלל&quot; יש במשמע שזה מדין ערבות, (וראו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#&quot;חד עברא דנהרא&quot;|לעיל]] ממהרצ&quot;ח, אך מכל מקום רואים שזהו מקור דין מסייע&quot;ע), וכך גם דייק ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סא). וכן מה'''דגול מרבבה''' {{היברובוקס|45389|71|על הש&quot;ך יו&quot;ד קנא סק&quot;ו}} ניתן לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע&quot;ש בלשונו. ואולי מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|ב&quot;מ ה:}} ניתן לדייק להיפך מהא דיש לפני עיוור במכשיל את הרועה. <br /> <br /> וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נ|ג נ}} כתב: &quot;לא תהיה אחרי רבים לרעות, - הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכעניין שנאמר לא תאמרון קשר וגו'&quot;. וא&quot;כ יש עוד מקור לאיסור זה, וכן מ'''פירוש המשנה לרמב&quot;ם''' דלעיל, יש עוד מקור מ&quot;אל תשת ידך עם רשע&quot;.<br /> <br /> ונפק&quot;מ בנידון זה למקרים שאין דין ערבות, כגון גוי (ראו להלן) אשה (ראו להלן הדעות בזה) וגר (כתבו '''רש&quot;י''' ו'''תוס'''' בנדה יג: ויבמות מז: שאין כלפיהם ערבות), וכן בדינים דרבנן (ב'''שו&quot;ת זרע אברהם''' (או&quot;ח יב) שהובא ב'''ברכי יוסף''' (או&quot;ח קכד סק&quot;ג), וכן ב'''צל&quot;ח''' (ברכות מח.) כתבו שאין בזה דין ערבות, וראו '''שו&quot;ת סמא דחיי''' (או&quot;ח יג ויד) שהובא ב'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (ח&quot;ב אות ט&quot;ז), וע&quot;ש עוד בפרי מגדים).<br /> <br /> ===נידונים שונים ב&quot;חד עברא&quot;===<br /> ====האם כשיכל לעבור ע&quot;י ישראל אחר מקרי חד עברא====<br /> <br /> כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ&quot;פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו&quot;ד קנט יג, וחו&quot;מ לד לו) בשם '''מהר&quot;א ששון''' בכת&quot;י, '''שו&quot;ת פני משה''' (ב קה), '''שו&quot;ת מחנה חיים''' (או&quot;ח ב' י&quot;ח), '''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, מהר&quot;ש קלוגר ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|34| תליתאה ב לא}}, ו'''שו&quot;ת בית יצחק''' (או&quot;ח כט וקיז){{הערה|וע&quot;ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו&quot;ת חתם סופר''' (ח&quot;ו ליקוטים כט סוד&quot;ה אך מה).}}.<br /> <br /> אולם ב'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ב) חולק ואומר שדווקא אם הנכשל יכל לעבור על האיסור בלי שיהא איזה אדם שהכשילו ועבר על לפנ&quot;ע, רק אז המכשיל לא עבר על לאו זה. אך בקמרה שיכל לעבור רק אם אי מי יכשילו ויעבור על הלאו דלפנ&quot;ע, אין זה נקרא &quot;חד עברא&quot;. ומוכיח כך מ'''תוס'''' ב&quot;מ עה: ד&quot;ה ערב, שכתב שלווה עובר תמיד בלפנ&quot;ע, וכן מתוס' בחגיגה יג., וכתב עוד, שתמיד יש חשש שהאחר יחזור בו ולא ירצה לעשות איסור, ואם כן אין ודאות שיכל להיכשל בלעדיו - ולא חשיב כחד עברא. וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} תמה על טעמו הראשון מאי שנא, ועל טעמו השני אומר שבאמת הפני משה גם כן מיירי רק כשאין חשש זה, וכגון שיש לוה שרגיל ללוות בריבית וידוע שלא יחזור בו, או שיש לוה שוגג שידוע שלא ישמע לנו. ומ&quot;מ כשיטה זו כך סוברים גם ה'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג], וגם הוא הוכיח מהתוס' בחגיגה יג.), '''חוות דעת''' (יו&quot;ד קס ביאורים א) החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (חו&quot;מ ט סק&quot;ג), וע&quot;ע בספרו '''יעיר אוזן''' (מערכת ל יג). <br /> (וב'''משנה למלך''' עצמו בהל' מלו&quot;ל (ה ב) כתב לכאורה כשיטת הפני משה, וראו מה שתירץ ב'''שו&quot;ת יד אלעזר''' (ח), הובא ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא ד&quot;ה ולפי}}). <br /> <br /> ואם המכשיל נותן מתנה כוס יין לנזיר, והנזיר יכל להשיג יין אחר רק בקניה בכסף, ב'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה קנא א|יו&quot;ד קנא א}} כתב (מה'''מרדכי''' ע&quot;ז ו:) שגם זה נחשב &quot;חד עברא&quot;, אולם ב'''פתחי תשובה''' שם מביא '''אמונת שמואל''' (יד) שחולק. (וראו עוד ב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} ד&quot;ה ומ&quot;ש וד&quot;ה והנה תוס'). וב'''תוס'''' {{ויקיטקסט|קידושין_נו_א#תוספות|קידושין נו. ד&quot;ה אבל}} שואל על רש&quot;י שהרי אין לפנ&quot;ע כשמוכר דבר איסור אם יכל לקנות את זה ממוכר אחר, וזה כרמ&quot;א, ובאמת בספר '''המקנה''' שם ביאר שדעת '''רש&quot;י''' כשיטת האמונת שמואל. (וראו '''שו&quot;ת יחוה דעת''' ג סז הערה ב). וב'''משנה ברורה''' (שמז סק&quot;ז) דייק ממה שה'''מגן אברהם''' הביא את התוס' בקידושין, דס&quot;ל דחשיב ח&quot;ע גם ביכול רק ע&quot;י קניה, &quot;אמנם ב'''ביאור הגר&quot;א''' שם משמע דס&quot;ל להלכה דאפילו היכא שהגוי יכול לקנות במקום אחר, גם כן אסור, וכן פסק בפת&quot;ש בשם שו&quot;ת אמונת שמואל, וכן מצדד ב'''ברכי יוסף''' שם&quot;. <br /> <br /> וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ&quot;ב''' (שמז סק&quot;ז, ראו שם בשער הציון סק&quot;י). <br /> <br /> ====כשהנכשל שוגג====<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (הביאו ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסו}}) כתב חידוש, שגם בחד עברא, אם הנכשל שוגג, המכשיל עובר בלפנ&quot;ע דאורייתא, והטעם משום שודאי שהנכשל יעבור ע&quot;ז. וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ד}} מביא ש'''מהרלנ&quot;ח''' (רס&quot;י קכ&quot;א) חולק ע&quot;ז וס&quot;ל שלא שנא מכל ח&quot;ע. <br /> <br /> ולכאו' מדברי ה'''דגול מרבבה''' (על ש&quot;ך קנ&quot;ט סק&quot;ו) שס&quot;ל שבח&quot;ע בנכשל מזיד אין כל איסור, יש לדייק ג&quot;כ דס&quot;ל לא כרדב&quot;ז (וממילא גם שהרדב&quot;ז לא ס&quot;ל כמוהו), כי אם בנכשל שוגג יש לפנ&quot;ע גם בח&quot;ע, ובמזיד אין כלל איסור, מתי דיבר התוס' בשבת ג. שאומר שיש איסור מסייע&quot;ע? וניתן היה לומר שישנה דרגה אמצעית, שמצד אחד אין הנכשל שוגג, אך מצד שני אי&quot;ז ודאי שיעבור. אולם מלשונו של הדגול מרבבה משמע שכל איסור מסייע הוא מדין הפרשה ובמזיד אין הפרשה אלא רק בשוגג, וא&quot;כ גם כשלא ודאי שיעבור אין איסור מסייע כיון שהוא מזיד, וא&quot;כ ע&quot;כ שבשוגג יש.<br /> <br /> ובספר '''חמדת שלמה''' (יבמות מז:), ר&quot;ל בכל לפנ&quot;ע, שאם הנכשל שוגג זה חמור יותר וחשיב כאילו המכשיל עשה את העבירה, אך חזר בו.<br /> <br /> ====חד עברא באיסור דרבנן====<br /> <br /> ראו להלן הנידון במכשיל (בתרי עברי דנהרא) באיסור דרבנן. ולגבי איסור 'סיוע' בחד עברא באיסור דרבנן: ב'''מג&quot;א''' (קס&quot;ג סק&quot;ב) מסתפק בזה, ולביאור ה'''מחצה&quot;ש''' שם פשיטא ליה שיש איסור (והספק רק משום שמונע מהנכשל איסור יותר גדול), וכך גם ס&quot;ל ל'''מהרש&quot;ם''' (בשו&quot;ת ח&quot;ב סי' צ&quot;ג), וכ&quot;כ ב'''לב שומע''' (מערכה ל' אות ל&quot;ט). <br /> <br /> ומהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|34|תליתאה ב לא}} כתב, &quot;לא גזרינן בדרבנן, דהוי גזירה לגזירה, וגם אף אם בדרבנן הוי מסייע ידי עוברי עבירה, י&quot;ל היינו רק בוודאי איסור דרבנן ולא בספק וכו'&quot;.<br /> <br /> ול'''פרי מגדים''' (שם, באשל אברהם) ס&quot;ל שאין איסור מסייע בעבירה דר', וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' ח&quot;ה סי רט&quot;ו (אם כי משמע דס&quot;ל שם שכלל אין לאיסור מסייע), ו'''בית יהודה''' (עייאש) ח&quot;א יו&quot;ד סי' י&quot;ז, ו'''אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד סו&quot;ס ס&quot;א) מה'''כסף משנה''' (הל' מעשר סופ&quot;י), ואומר שם דמ&quot;מ אסור לתת לתוך פיו. וראו גם '''שו&quot;ת דברי מלכיאל''' (ח&quot;א סי' ק&quot;ג אות ד').<br /> <br /> ====האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה====<br /> <br /> ב'''משנה''' (מעשרות ה' ג') מותר למכור שדה לחשוד על המעשרות קודם שתגיע עונה&quot;מ, וב'''חזון איש''' {{היברובוקס|41159|81|שביעית יב ט}} ביאר שזה משום שאם נחמיר בכך זה יהא ג&quot;כ מכשול.<br /> <br /> הנצי&quot;ב ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ח&quot;ב סי' ל&quot;א), ג&quot;כ מחלק בין שעת עבירה ללפניה ומיישב בזה את שני התוס' שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#איסור &quot;מסייע לדבר עבירה&quot;|לעיל]], וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת בנין ציון''' לבעל הערל&quot;נ (סי' ט&quot;ו) לישב את שני התוס', {{הערה|ומשמע שם שאם תובע בפירוש לעבירה יש איסור של מסייע&quot;ע, וע&quot;ע בריטב&quot;א [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|להלן]], אך ראו בריטב&quot;א ב&quot;מ ה: ובהע' 333 (קוק) שם. וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (ח&quot;ב סי' צ&quot;ג וקפ&quot;ד).}}.<br /> <br /> והגאון נצי&quot;ב שם תולה זאת במחלוקת רש&quot;י ותוס' בגיטין סוף פרק הניזקין, של'''תוס'''', גמ' דידן כירושלמי שהובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|להלן]] ורק בשעת עבירה יש איסור, ואם יש דרכי שלום ותליה מועטת, או תליה חשובה אף בלי דרכי&quot;ש, שרי. ול'''רש&quot;י''' מיירי בגמ' שם אפי' בוודאי יעבור, ולכן צ&quot;ל דמיירי לפני שעת העבירה, וכתוב דשרי משום דרכי שלום, וא&quot;כ משמע שבלי זה אסור, וכן בשעת עבירה יהא איסור אף אם יהא משום דרכי&quot;ש. ומסיים שם שאף לרש&quot;י, י&quot;ל שבמסייע לפני שעת עבירה אין איסור אא&quot;כ גורם הקדמה כל שהיא, כמו במושיט מאכל למומר, אך אם למשל מוכר למשרתו של המומר, שאם לא ימכור לו אז הוא יקח מאחר ויגיע לאדון באותו זמן, אין זה מסייע אף לרש&quot;י כיוון שאי&quot;ז בשעת העבירה. (ומוסיף שם עוד, וכ&quot;כ בסי' ל&quot;ב, שבמשאיל נפה וכד' ה&quot;ז כמו בשעת מעשה, כיון שיכול תמיד לחזור בו מההשאלה, אא&quot;כ שאל בשביל מלאכה מסויימת שאז לא יכול לקחת ממנו עד שיגמור, וכ&quot;כ כעי&quot;ז ה'''מהרש&quot;ם''' בח&quot;ב סי' צ&quot;ג לגבי השכרת שדה לכותי בע&quot;ז כב. שב'''מהר&quot;ם שיק''' מצוה רל&quot;ג ז' תמה שיש לפנ&quot;ע אף שאי&quot;ז בשעת עבירה, ותי' המהרש&quot;ם די&quot;ל שבשכירות הוי כל יום בפנ&quot;ע. והביא שיש שתירצו דזמן ממילא קאתי, אך דחאם). ובסי' ל&quot;ב מוסיף, שבנותן תמורת שכר, הרי זה כמו דרכי שלום, ומביא שכ&quot;כ ה'''רמב&quot;ם''' בהל' תרומות (י&quot;ב ו') ובהל' ביכורים (ח' י&quot;ג), וכך איתא בגיטין (סב.) שהתירו משום כדי חייו של גבל ובדד.<br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' (קידושין מב: ובשיטמ&quot;ק ב&quot;מ י:) (הובא לעיל [[לפני עיוור לא תתן מכשול#יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול|&quot;נתן מכשול ולא נכשלו&quot;]]) , רואים לכאורה שאף לפנ&quot;ע דאורייתא אין במכשיל לפני שעת עבירה.<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, מחלק כנ&quot;ל בין אם המכשיל מסייע בשעת 'אתחלתא דעבירה או גמרה', כגון שמגביה חפץ ונותן למישהו שיוציאו בשבת מרשות לרשות, לבין אם מסייע לפני זה, כגון מושיט כוס יין לנזיר ואח&quot;כ הנזיר שותה. ומדמה זאת ל'''רש&quot;י''' סו&quot;פ הניזקין (ולא כנצי&quot;ב שאמר שרש&quot;י ותוס' שם נחלקו), ואומר שלפני שעת עבירה מותר אף בלי בעיה של דרכי שלום, ודווקא שם הצריכו זאת משום דמיירי בכלי אכילה שאי אפשר בלעדיהם, ואף שזה חד עברא, מ&quot;מ זה סיוע 'שיש בו ממש', משא&quot;כ במושיט לו את שלו.<br /> <br /> ==נידונים בגדרי איסור &quot;לפני עור&quot;==<br /> {{תבנית:לפני עיוור ניווט}}<br /> ===באיסור דרבנן===<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת פני יהושע''' (חו&quot;מ ט) מסתפק אם יש בזה איסור לפנ&quot;ע דאורייתא, וכן ב'''מנחת חינוך'''(רל&quot;ב, וראו במצוה שכ&quot;ג). ומביאים מ'''תוס'''' (ע&quot;ז דף כב.) שאומר להדיא שיש איסור דאו', דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת . וכך גם הביא בספר '''קובץ הערות''' (עה ב), וכ&quot;כ ב'''כנסת הגדולה''' (יו&quot;ד נה הגהת ב&quot;י פט) לדעת רשב&quot;א ור&quot;ן. אמנם '''תוס' בחגיגה''' י&quot;ח (ד&quot;ה חולו), '''רמב&quot;ן''' (ע&quot;ז כב.), ו'''ריטב&quot;א''' (ריש מו&quot;ק), חולקים, ובחגיגה י&quot;ג מחלק תוס' בין אם יש אסמכתא חזקה ללא (ראו מנחת חינוך). והגרמ&quot;פ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) ובספר '''דברות משה''' (שבת סי' ב' ענף ב') כתב שאולי התוס' בע&quot;ז מיירי באיסור דרבנן, עיי&quot;ש, (וכ&quot;כ גם ב'''חידושי הר&quot;ן''' שם), ולתוס' ב&quot;מ י: יהא איסור דאו'. <br /> וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג סה ט) אומר שיש דין מיוחד במכשיל בעבירה שאסור גם בנכשל מזיד ודלא כבמכשיל בעצה רעה, והובא לעיל, ואומר שם שלפי&quot;ד ה(תוס' שהובא ב)פני יהושע שלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, א&quot;כ בנכשל מזיד ומכשילו באיסור דרבנן לא יהא לפנ&quot;ע דאורייתא כי גם במשיא עצה אין איסור. ומסיים שאולי באיסורים תמיד חשיב כשוגג, וכנ&quot;ל.<br /> וראו עוד ב'''שדי חמד''' (כללים {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כא}}, ובקונט' דברי חכמים כרך ה' עמ' 341 סי' ל&quot;ו), ובספר '''בית ישי''' (לגר&quot;ש פישר, סי' י'). <br /> וב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (לשונות הרמב&quot;ם - חלק ה' סי' רט&quot;ו (אלף תקע&quot;ט)) כתב שאין בזה איסור, ורק ר' עיליש דגברא רבה הוא היה נזהר בזה (ולפי&quot;ז יש עניין מסויים לא לעשות זאת){{הערה|וראו עוד ב'''פרי מגדים''' (יו&quot;ד סב שפ&quot;ד ט) שמשמע לכאו' שאין איסור, ואולי דיבר שם כלפי איסור דאורייתא, ואין איסור דרבנן כי מיירי שם בגוי, וס&quot;ל כדעת הש&quot;ך יו&quot;ד קנ&quot;א סק&quot;ו.}}.<br /> וב'''שו&quot;ת יהודא יעלה''' (למהר&quot;י אסאד, או&quot;ח ד) הביא מ'''תוספתא''' (דמאי סופ&quot;ב) שמשמע שיש איסור, אך שם יש טעמים מיוחדים של סכנה שאני ושאין מאכילין טהרות לעם הארץ. והמגי&quot;ה שם מביא שמה'''גמ'''' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא י ב|דף י}} יש להוכיח שיש איסור לפנ&quot;ע, כי קידושי גרושה לכהן בלי ביאה הוי איסור דרבנן ולא דאו'. ומהר&quot;י כותב שם לבסוף, שצ&quot;ל שתוס' בחגיגה י&quot;ח שאומר שאין איסור הוא רק להו&quot;א של רבה בע&quot;ז ט&quot;ו, וקי&quot;ל שאסור, ואומר שכן פסק ה'''רמ&quot;א''' (או&quot;ח קסג){{הערה|לשון הרמ&quot;א הוא 'משום לפנ&quot;ע', ויל&quot;ד אם זה ממש לפנ&quot;ע או רק דר' משום לפנ&quot;ע הואיל ומסייע. ראו '''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' ח&quot;ב סי' ק' שכ&quot;כ אההיא דב&quot;מ עה:}}.<br /> <br /> ===באיסור לכתחילה===<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ח&quot;ג כו) כתב סברא שאולי אין איסור לפנ&quot;ע בדבר שהינו רק לכתחילה, כגון &quot;לא תנשא ואם נישאת לא תצא&quot;.<br /> <br /> ובדבר שאינו איסור ממש, כגון לגבי 'נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה', שאיתא ב'''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|נזיר כג א|נזיר כג.}} שצריך ע&quot;ז כפרה משום מחשבתו הרעה, הנה יש לדון האם במכשיל חברו בזה יעבור בלפנ&quot;ע. ובספר '''חפץ חיים''' (הל' לשה&quot;ר ד יא במ&quot;ח מו), הוכיח מדברי ה'''תוס'''' בקידושין לב. שעובר על לפנ&quot;ע. וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (לבעל 'בן איש חי') סו&quot;ס ת&quot;ז, וכ&quot;כ בספר '''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ה').<br /> <br /> וב'''מנחת אשר''' שם אומר, דלפי&quot;ז יהא אסור להלוות בלא עדים אף אם מכוון שימחול על ההלוואה אם הלווה יכפור, אולם לדעה שהחשש ההוא שמא ישכח, יהא מותר כי גם מחשבת עבירה אין. והגרשז&quot;א ב'''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא לה ד) כתב שאם מארח מישהו והלה היה צריך לשאול על הכשרות ולא שאל, מחובת המארח להודיעו שהאוכל כשר כדי להצילו ממחשבה רעה, וכן אם מתייחד עם אשה בהיתר כגון שבעלה בעיר, והיא לא יודעת, צריך להודיעה. אמנם במנח&quot;א שם חולק על זה וס&quot;ל שאין בעיה ב'מחשבה רעה' כזו, כיוון שאין פה מחשבה לעבור על איסור אלא רק לעשות דבר שיש בו חשש לאיסור, וכן לגבי ייחוד דן שם. וב'''מנחת אשר''' (שם לט ד), מביא עוד מה'''ריטב&quot;א''' (מו&quot;ק יז.) שמשמע שיש לפנ&quot;ע במכשיל את הקטן, וגם מזה רואים שיש לפנ&quot;ע בדבר שאינו ממש איסור{{הערה|בגדרי האיסור של קטן, ראו '''נודע ביהודה''' תניינא יו&quot;ד קס&quot;ד, ו'''שו&quot;ת חתם סופר''' יו&quot;ד קנד, ו'''מנחת שלמה''' תנינא נח ב, וסי' פב, וכעי&quot;ז בקמא סימן לד גבי חרש (וראו גם '''שו&quot;ת חתם סופר''' או&quot;ח פג ו'''שו&quot;ת תרומת הדשן''' פסקים וכתבים סב), ו'''קובץ שיעורים''' ח&quot;ב '''קונטרס דברי סופרים''' סי' א' אות כ&quot;א כ&quot;ב, וביצה אות ס&quot;ז.}}. <br /> <br /> ולכאו' מה'''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|קידושין מא א|קידושין מא.}} יש ללמוד שאין לפנ&quot;ע בדבר שאינו ממש איסור, דאיתא שם שמצוה לקדש אשה בו יותר מבשלוחו... א&quot;נ איסורא נמי אית בה ד'אסור לקדש את האשה עד שיראנה'. ולכאורה קשה אם כן למה כתבה המשנה שאפשר לקדש 'בשלוחו' אם הדבר אסור, ועוד קשה דא&quot;כ הקידושין הוו מצוה הבאה בעבירה{{הערה|אף שזה לא יותר מאיסור דרבנן, עי' '''רש&quot;י''' פסחים לט. שמצוה הבאה בעבירה לא יוצא אף אם העבירה היא מדרבנן, אך עי' גם '''תוס'''' בנדרים י' ד&quot;ה אדם, שרואים לא כך, וראו עוד בענין זה ב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' סוף חחו&quot;מ מש&quot;כ מחתנו, וראו '''שדי חמד''' כללים מ עז ז, ו'''שו&quot;ת מהר&quot;י אתרא''' קס.}}, ועוד קשה שזה שליח לדבר עבירה ולא מהני שליחותו{{הערה|גם פה יש להעיר שזו עבירה דרבנן, וראו בענין זה '''משנה למלך''' הל' רוצח ב ב, וראו '''נודע ביהודה''' קמא אה&quot;ע סי' ע&quot;ה והלאה}}, ועוד שלכאורה האשה עברה על לפנ&quot;ע. וב'''תוס'''' שם כתב בסוד&quot;ה אסור, שאנו מקדשין אפי' קטנות וכו', כי אם יש סיפק לאדם לתת לבתו נדוניא שמא אח&quot;כ לא יהא לו ותשב בתו עגונה לעולם. וגם בזה יל&quot;ד האם מפני חשש ברמה זו הותר לעבור על איסורים דרבנן? ומכל זה נראה פשוט, שאין זה איסור ממש אלא רק 'עניין גדול' לא לנהוג כך . וראו ב'''רש&quot;י''' שם ד&quot;ה דו, שלאיש יש איסור כשמקדש, ולאשה אין, וכל העניין שלא תעשה שליח הוא רק משום מביו&quot;מ, ולכאורה קשה שאם האיש עובר על איסור גם האשה עוברת בלפנ&quot;ע? ולהנ&quot;ל שאי&quot;ז ממש איסור, יש לומר שלא שייך בזה לפנ&quot;ע אלא רק באיסור ממש. אך הדבר צ&quot;ע מסברא. ויתכן לדחות שכיוון שהמקדש מזיד, אין לפנ&quot;ע כיון שאין זה איסור דאורייתא, וכמ&quot;ש ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (הובא לעיל) שבמזיד לא שייך 'לא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת'. ועוד י&quot;ל, שכיוון שהדבר רק ספק וכמ&quot;ש בגמ' 'שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך', א&quot;כ אין בזה לפנ&quot;ע.<br /> <br /> עוד אפשר להוכיח לגבי נידון זה, מה'''גמ'''' בחולין {{ויקיטקסט|חולין ז א|דף ז}}, שמשמע שיש לפנ&quot;ע ב'עניינים'. דאיתא שם בגמ' שר' פנחס בן יאיר אמר לרבי שלא רוצה לאכול אצלו משום שיש לו פרידות שכרעיהם לבנות וכו', ורבי אמר שימכרם ורפב&quot;י אמר שלפנ&quot;ע לא תתן מכשול. ע&quot;כ. והיה נ&quot;ל שאיסור זה של פרידות לא הוי איסור ממש, כי לא מסתבר שרבי היה עובר ע&quot;ז ועוד שאם זה היה איסור גמור מסתמא לא היה איסור בל תשחית שם בגמ' בהריגתם, וכבב&quot;ק טו: ברש&quot;י, וא&quot;כ משמע שיש לפנ&quot;ע גם בכזה איסור. אך אפשר לדחות, שגם איסור זה של לפנ&quot;ע שכתוב שם אינו 'איסור' אלא עניין משום הפס', וכמו האיסור להשהות הפרידות{{הערה|כך גם משמע מאיסור בל תשחית ששם, שהרי אי&quot;ז איסור כיוון שזה לתועלת, ראו '''שו&quot;ע הרב''' הל' שמירת הגוף והנפש אות ט&quot;ו, וע&quot;כ שזה רק עניין, ומעניין שבגמ' שם אין ציון ב'עין משפט'.}}.<br /> <br /> עוד אפשר להוכיח מ'''הגמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו א|עבודה זרה טו}} שמכירת בהמה דקה לכותי תלוי במנהג המקום (שאולי אסור כי שמא ימכור לגוי), ונראה שטעם מנהגים אלו נובע מהמשנה בפסחים (נג.) &quot;מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגויים מוכרין ושלא למכור אין מוכרין&quot;, שאלו שנהגו לא למכור לגוי הם אלו שנהגו לא למכור לכותי כי שמא ימכור לגוי, ורש&quot;י אומר שיש שנהגו שלא למכור &quot;דהחמירו על עצמם משום גסה&quot;, ובע&quot;ז שם מבואר שאסור למכור לכותי משום לפנ&quot;ע שמכשילו שימכור לגוי ויעבור על איסור, וא&quot;כ רואים לכאורה שיש לפנ&quot;ע גם בדבר שרק החמירו על עצמם. אמנם י&quot;ל שאולי שאני שם שכיוון שנהגו לאסור מכירה לגוי זה איסור ממש וכמו נדר. ועוד, ש'''רש&quot;י''' שם (ד&quot;ה אלמא) כתב שהראיה לא מהמקום שנהגו לאסור בדקה אלא מדיוקא שבהמה גסה בכל מקום אסור, וא&quot;כ אין ראיה, כי בהמה גסה אי&quot;ז רק מנהג. <br /> <br /> ===באנוס===<br /> <br /> ב'''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד קפה ד) איתא שא&quot;צ ע&quot;ז כפרה, ולא כבשגגה, וכדברי ה'''רמב&quot;ם''' (שגגות ה ו){{הערה|וכ&quot;כ ה'''נתיבות המשפט''' בתשובה שב'''שו&quot;ת חמדת שלמה''' אה&quot;ע כד יא, על המשנה בתרומות ריש פרק ח', אמנם ראו '''שו&quot;ת באר יצחק''' או&quot;ח כ&quot;ה ו'''קרן אורה''' יבמות לד.}}, ומ&quot;מ כתב ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א סי' ג') שיש בזה לפנ&quot;ע אם הכשיל מישהו לאנסו, כי לפנ&quot;ע הוי בין אדם למקום ולמעשה הוא גרם שיהא עבירה{{הערה|יש לדון אם עבירה באונס הוי עבירה או שרק לא מתייחס, וראו '''שו&quot;ת חמדת שלמה''' (סי' ל&quot;ח), ומוכיחים גם מפסול 'נעבד' וכו', וראו בספר '''אסופות רבינו חיים הלוי''' (עמ' רל&quot;א), וב'''בית האוצר''' (כלל כ&quot;ד ד&quot;ה ודע), '''חי' הגרש&quot;ש''' (ריש מסכת כתובות), '''ברכת שמואל''' (נדרים סי' י&quot;ד ב'), ו'''כתבי הגר&quot;ח''' עהש&quot;ס (בעניין 'אשו משום ממונו').}}. וראו גם ב'''קובץ שיעורים''' עמ&quot;ס כתובות (אות י&quot;ב). <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה ויש}} כתב שהלווה בריבית משום פיקוח נפש דשרי כמו שכתבו '''הב&quot;י והרמ&quot;א''' (יו&quot;ד קס), אף שודאי שיש למלוה איסור ריבית, מ&quot;מ לא עבר (המלוה) גם בלפנ&quot;ע. ואי&quot;ז כנ&quot;ל. ויל&quot;ד בגדרי אונס דפיקוח נפש, וראו '''שו&quot;ת אגרות משה''' או&quot;ח ד' ע&quot;ט, ואולי כוונת הכתב סופר רק כלפי לפנ&quot;ע דאורייתא.<br /> <br /> ===מחמיר המכשיל את שאינו מחמיר===<br /> ב'''שער המלך''' (הל' אישות פ&quot;ט הט&quot;ז) כתב להוכיח שיש לפנ&quot;ע בשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ומאכיל לאחר שמותר לו, (מהא דסוף נדרים, שהאומרת שהיא גרושה, מותרת לכהן, וכתב ב'''שטמ&quot;ק''' כ&quot;י שאין איסור לפנ&quot;ע כי זה בע&quot;כ, ומשמע שבשאר מקרים יש לפנ&quot;ע. וראו מש&quot;כ ע&quot;ד ב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' ב' ל&quot;ח), ומדמה זאת גם לטבח שאמר שהשחיטה פסולה, שיהא לו איסור להאכיל לאחר משום לפנ&quot;ע. ואומר שיש ללמוד מזה לגבי אותם המחמירים מלהדליק הטוטי&quot;ן (סיגר) בנר של חלב, שאסורים לתת לאחרים משום לפנ&quot;ע. ומביא שיש אומרים ששויא אנפשיה חתיכה דאיסורא אסור משום נדר{{הערה|בגדרי &quot;שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא&quot; ראו: עי' בזה ב'''נודע ביהודה''' תניינא אה&quot;ע סו&quot;ס כ&quot;ג, '''שו&quot;ת חתם סופר''' אה&quot;ע ח&quot;ב סי' ק&quot;א, וראו '''קצוה&quot;ח''' ל&quot;ד ד', '''אמרי בינה''' עדות סי' ב', ו'''תרומת הכרי''' סי' א'. וע&quot;ע '''ש&quot;ך''' יו&quot;ד רמ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח שאין איסור בטועה.}}, ולפיהם פשוט שאין בזה לפנ&quot;ע. <br /> ובהגהות '''מעשה חשב''' שם, דן ע&quot;ד שאין ראיה מדברי השטמ&quot;ק לגבי אשה ששאחד&quot;א שהיא גרושה, לגבי טבח שאמר ששחט לא טוב, כי דווקא באשה שאין לה שום נפק&quot;מ מזה אלא לעניין שאסורה לכהן, ממילא י&quot;ל שזה גופא מה ששאחד&quot;א - שתהא אסורה להכשילו בזה מדין לפנ&quot;ע, (ויל&quot;ד מסברא אם שייך שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא כזה), אך לא בטבח שנפק&quot;מ לעניין שאסור לו עצמו לאוכלו. ועוד דן שם שאין דמיון בין אשה וטבח שזה איסור גמור לפי&quot;ד האוסר, לבין מי שמחמיר ע&quot;ע לא להדליק מנר של חלב כי לא רוצה להנות מעשן שנוצר עי&quot;ז, ששם יודע שאי&quot;ז איסור אלא שמחמיר ע&quot;ע וכמו נדר.<br /> וראו ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (אה&quot;ע ד' ס&quot;א ב') לגבי איסור מסייע, שאין את איסור זה כשהאוסר דבר מסויים נותנו למתיר, ומוציא זאת ממשכ&quot;ש שאיסור מסייע הוא מדין תוכחה ואין תוכחה כשודאי לא ישמע וכשסובר שמותר הרי זה ודאי שלא ישמע. ובשם הגרש&quot;ז אויערבאך שמעתי שהורה שאין למחמיר איסור לתת למיקל. (ויש לשים לב דמ&quot;מ בשבת יהא למחמיר איסור להנות מהמלאכה מצד 'מעשה שבת').<br /> וה'''חזון איש''' הורה שהנוהג איסור בשנת שמיטה בפירות נכרי, אסור לקנותם ממי שלא נוהג כך משום שמכשילו באיסור סחורה בפירות שביעית. ותמהים ע&quot;ז וראו בספרים '''דרך אמונה''' ו'''חוט שני''' מש&quot;כ להסבירו, וראו '''מנחת אשר''' ויקרא ל&quot;ט ו' ושביעית סי' ז'.<br /> וע&quot;ע ב'''קובץ שיעורים''' ביצה (אות סז) ומ&quot;ש שם מה'''ריטב&quot;א''' (סופ&quot;ק דיבמות), שאף שאסור למיספי בידיים למתיר, מ&quot;מ א&quot;צ להפרישו, וכמו לגבי קטן.<br /> <br /> ===&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; בגוי===<br /> מפשטות הגמרא והפוסקים, יש איסור &quot;לפני עיוור&quot; גם אם מכשיל גוי{{הערה|ב'''ברייתא''' בע&quot;ז ו: 'מנין שלא יושיט... ואבר מן החי לבן נח', וכן מסכת ע&quot;ז מלאה בלפנ&quot;ע לגוי, כגון בדף ט&quot;ו וט&quot;ז (ובמשנה יג:) וב'''שו&quot;ע''' יו&quot;ד קנ&quot;א, וכן בב&quot;מ צ:, וב'''מג&quot;א''' (סי' שמ&quot;ז סק&quot;ד) שיש לפנ&quot;ע במושיט לגוי.}}. <br /> <br /> אמנם ב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|סהמ&quot;צ רצט}} כתב, הוזהרנו שלא נכשיל &quot;קצתנו את קצתנו&quot;, ואת הברייתא בע&quot;ז ו: לא פסק, ראו בעין משפט שם ובפסחים כב:, וכן ראו בלשונו בהל' רוצח פי&quot;ב הי&quot;ב עד י&quot;ד, ורק בהי&quot;ד כתב 'ומכשילו' ושם מיירי בישראל ובהל' לפני&quot;ז דמיירי בגוי לא כתב כן, ויל&quot;ד בכ&quot;ז. ובמשל&quot;מ (כלאים א' ו') כתב בדעת ברמב&quot;ם שיש איסור לפנ&quot;ע בגוי. ויש שאמרו, שמש&quot;כ הרמב&quot;ם בסה&quot;מ מיירי בעצה רעה, ואיסור זה נאמר רק כלפי ישראל ולא לעכו&quot;ם. ויל&quot;ד. ולעצם הדין, כ&quot;כ בחינוך {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|רלב}} שאיסור עצ&quot;ר לא נאמר כלפי גוי. וע&quot;ש ב'''מנחת חינוך'''אות א', ובמש&quot;כ ע&quot;ד בקוב&quot;ש בפסחים (אות צ&quot;ה) ובחזון איש {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב}} שבעצה רעה האיסור הוא מדיני בין אדם לחברו ולכן אי&quot;ז שייך בגוי.<br /> <br /> (וב'''שו&quot;ת פני יהושע''' ח&quot;א יו&quot;ד סי' ג' כתב לחדש, שאחר מתן תורה אין לפנ&quot;ע דאורייתא בגוי מאחר דחשבינן להו 'אינן מצווים' בב&quot;ק לח., וראו ב'''אמרי בינה''' יו&quot;ד טריפות סי' ז' שתמה עליו דמ&quot;מ לא גרע מעצ&quot;ר, ולפמש&quot;כ לעיל יל&quot;ע בזה. וב'''מנחת אשר''' ויקרא ל&quot;ט ג' אומר, שממה שיש עונש בז' מצוות מוכח שאין זה מותר, וא&quot;כ יהא לפנ&quot;ע).<br /> <br /> ולגבי איסור &quot;מסייע&quot; בגוי: ב'''תוס'&lt;nowiki/&gt;''' ע&quot;ז ו: משמע שאין, וב'''תוס'''' בשבת ג. כותב (באופן כללי ולא על גוי) שיש איסור מסייע. וברמ&quot;א הביא את ב' התוס' הללו כמחלוקת, וכתב (יו&quot;ד קנ&quot;א סוס&quot;ע א') שי&quot;א שאין לפנ&quot;ע לגויים אם יכולים לקנות במק&quot;א וכו' וי&quot;א שיש איסור ובעל נפש יחמיר עיי&quot;ש, והיינו משום דס&quot;ל דפליגי, אך הש&quot;ך &quot;מזרע דאהרן קאתי, עביד עובדא דאהרן לעשות שלום בין הראשונים דלא פליגו&quot;, אלא שהאוסרים מיירו בישראל והמתירים בגוי או בישראל מומר שאין חיוב להפרישם. וכ&quot;כ בספר חסידים (ת&quot;מ) שאין מסייע בגוי. <br /> <br /> ומ'''רש&quot;י''' (ע&quot;ז נה. בסוה&quot;ע, ונה: סוד&quot;ה וישראל) משמע לכאו' שיש איסור מסייע בגוי, כי כתב שם &quot;ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעכו&quot;ם לא נצטווה על כך&quot;, ומשמע שבע&quot;ז וכד' שגם גוי מצווה, יש לאיסור מסייע, ואכן כך דייק מרש&quot;י ב'''מג&quot;א''' (שם). אמנם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' לגר&quot;ש קלוגר {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}, הסביר בדברי המג&quot;א שלא ר&quot;ל דפליגי בזה, ולכן לא כתב את דברי רש&quot;י מיד לאחר שהביא את התוס', אלא ר&quot;ל שאם עושה עם הנכרי בשעת העבירה ממש יהא איסור מדין שאין להחזיק את ידיהם, וכגיטין ס&quot;ב., וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, כן פירש שהמג&quot;א מביא שרש&quot;י חולק, אך כתב שם מדנפשיה שי&quot;ל שגם רש&quot;י מיירי דווקא בשעת עבירה או בסיוע שיש בו ממש. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס כ&quot;ז) כתב &quot;דאף שיש חולקים עלייהו אף בעכו&quot;ם, עי' בביאור הגר&quot;א שם סק&quot;ח, מ&quot;מ כיון שהיא פלוגתא דרבוואתא באיסור דר', יש להקל במקום הפסד גדול כזה וצורך הגדול כזה להמעות, להורות כהש&quot;ך והדגול מרבבה&quot;. (אולי הגר&quot;א חולק רק בקניה ולא בכל מסייע, וצריך עיון בלשונו). וראו גם ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ח&quot;ב סי' ל&quot;א).<br /> <br /> גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, מסביר את הגמ' {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|בנדרים סב:}} לגבי מסייע, וא&quot;כ לפירושו יש איסור מסייע בגוי.<br /> <br /> &lt;big&gt;'''האם יש לגוי איסור להכשיל אחרים'''&lt;/big&gt;<br /> <br /> הפמ&quot;ג בספרו '''גינת ורדים''' (מ&quot;ג) אוסר, וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כג}} חולק, וכמו שרואים מ'''תוס'''' ע&quot;ז טו:, ואולי זה תלוי בנידון האם לפנ&quot;ע הוא איסור עצמי או סניף לעבירה בה מכשיל.<br /> <br /> ===&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; באשה===<br /> ב'''ספר החינוך''' (רלב) איתא שנוהגת בזכרים ונקבות, וכ&quot;כ ב'''דרישה''' (יו&quot;ד א). <br /> <br /> וב'''רמב&quot;ן''' (יבמות פד:) כתב, דבלאו שאינו שוה בכל, נשים אינן עוברות משום לפנ&quot;ע, כך ביאר דבריו ב'''מחזיק ברכה''' לחיד&quot;א (סי' ס&quot;ב), וע&quot;ע בהג' '''מעשה חשב''' על שער המלך אישות ט' ט&quot;ז. (וב'''שדי חמד''' הקשה מכאן על רעק&quot;א יו&quot;ד קפ&quot;א שדן בלפנ&quot;ע באשה). וב'''שו&quot;ת חתם סופר''' (חו&quot;מ ר&quot;ב) כתב שיש שהבין מהרמב&quot;ן שגם איש לא עבר בלפנ&quot;ע בלאו כזה, ובחתם סופר שם תמה על זה דלא גרע מעצה רעה, ולכן מסביר דמיירי רק על נשים וכנ&quot;ל, ומביא דכ&quot;כ ה'''ריטב&quot;א'''.<br /> <br /> והנה, מה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ב יד) מתעורר צד נוסף לעניין חיוב נשים בלאו דלפנ&quot;ע, שהרי אין בלאו זה מלקות (בפשטות, וראו לעיל), וא&quot;כ יתכן שאינן מחוייבות בכך. דהנה '''כתיב''' (במדבר ה' ו') 'איש או אשה כי יעשו' וגו', ו'''רש&quot;י''' בקידושין (לה.) כתב, שהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה &quot;ולאווין עונש מלקות&quot;, וכ&quot;כ ביבמות (פד: ד&quot;ה עונשין) - &quot;לאו וכרת&quot;, ומשמע מכל הנ&quot;ל שנשים פטורות מלאו שאין בו מעשה, אמנם מביא הפמ&quot;ג שם שמה'''רמב&quot;ם''' (עכו&quot;ם י&quot;ב ג') משמע לא כך. (וראו ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא ד&quot;ה ושם}}, שהביא בשם '''מהרימ&quot;ט''' שנשים פטורות מלאו שאין בו&quot;מ ושב'''שו&quot;ת בית יצחק''' נחלק עליו וכו' ועוד ס&quot;ל שם שלאו שבכללות שאני. ומ&quot;מ יל&quot;ד ממש&quot;כ מהפרי מגדים לעיל).<br /> <br /> &lt;big&gt;ולגבי איסור מסייע ידי עוברי עבירה&lt;/big&gt;<br /> <br /> דעת ה'''רא&quot;ש''' (ברכות ג יג) שאשה אינה בדין ערבות, וכ&quot;כ '''רבינו יונה''' שם בשם ר&quot;י, וב'''דגול מרבבה''' (או&quot;ח רע&quot;א) מסופק אם אנשים בכלל ערבות לנשים. וכתב ב'''שו&quot;ת יד רמה''' (פוקס) יו&quot;ד ק&quot;א, שלפי הצד שמקור איסור מסייע הוא מדין ערבות, א&quot;כ להנ&quot;ל אין לאשה ובאשה את איסור זה. וכדעת הרא&quot;ש ור&quot;י, כך גם ס&quot;ל ל'''צל&quot;ח''' (ברכות כ'), וראו בענין זה ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ו ריש סי' ל&quot;ב, וכתב שם שאף שאין דין ערבות יש דין תוכחה, ('''שו&quot;ת הלכות קטנות''' ח&quot;א סי' קל&quot;ב), וא&quot;כ יל&quot;ד לכאו' לגבי מסייע, אך בשדי חמד ושער הציון כתבו דמיירי באין יכול להוכיח, אך א&quot;כ יל&quot;ד גם על דין ערבות אם שייך. וע&quot;ע בציץ אליעזר שם שיש אומרים שאשתו של אדם כן ערבה עליו כי בידה להוכיחו. <br /> <br /> ומ&quot;מ, ב'''שדי חמד''' (כללים מ' מ&quot;ב) ס&quot;ל שיש איסור מסייע לאשה, וכ&quot;כ גם בספר '''נשמת כל חי''' לגר&quot;ח פלאג'י (א יו&quot;ד לה), ובלשון ה'''רשב&quot;ם''' בב&quot;ב (נא:) כתב שסיבת האיסור לקבל פקדונות מהאשה הוא מחשש שמא היא גנבה מבעלה &quot;ואסור לסייע בידי עוברי עבירה&quot;.<br /> <br /> ===&quot;לפני דלפני&quot;===<br /> ישנו נידון בהלכה האם יש איסור לפני עיוור כשמביא דבר איסור לאדם שלא יעבור בזה בעצמו על איסור, אלא יכשיל עם זה מישהו אחר שיעשה את האיסור. ויש חילוק בענין זה בין ישראל לגוי, כלהלן:<br /> <br /> &lt;big&gt;בישראל שימכור לישראל או לגוי: &lt;/big&gt;<br /> <br /> מבואר ב'''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו ב|ע&quot;ז טו:}} שיש איסור לפני עיוור בישראל שימכור לישראל או לגוי. וב'''תוס'''' מסביר שם שהאיסור משום שהכשיל את הישראל באיסור 'לפנ&quot;ע', (וביתר ביאור כתבו בתוס' ר' אלחנן בריטב&quot;א ובר&quot;ן).<br /> <br /> &lt;big&gt;אולם לגבי גוי שימכור לגוי: &lt;/big&gt; <br /> <br /> מבואר בגמ' שם ד'אלפני דפני' לא מפקדינן בגוי, ולכן מותר למכור דבר איסור לגוי שלא יעבור בזה עבירה אלא ימכור לגוי אחר. ואפילו כשוודאי ימכור לגוי שיעשה בזה עבירה אין איסור לישראל הראשון שמוכר לו, כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב) מ'''שו&quot;ע''' אה&quot;ע סו&quot;ס ה'. וראו '''ש&quot;ך''' סי' קל&quot;ט. וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} כתב, שאם מוכר לשמש של עבודה זרה הרי זה 'לפני' ממש ולא 'לפני דלפני', כיוון שהכומר שלחו<br /> <br /> ובטעם הדבר, לתוס' הסברא היא שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ&quot;ע.<br /> <br /> &lt;big&gt;ולגבי גוי שימכור לישראל: &lt;/big&gt; <br /> <br /> לפי סברת התוס' שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ&quot;ע, א&quot;כ יהא מותר אף בימכור לישראל, אמנם ב'''תוספתא''' (כלאיים ה' י&quot;א) חולין (צג:) פסחים (מ:) סמ&quot;ג (קס&quot;ח), ו'''שו&quot;ע''' (יו&quot;ד ס&quot;ה י&quot;א, ש&quot;א ח', ואו&quot;ח תס&quot;ז א'), מבואר שיש איסור, וכתב ב'''מנחת חינוך''' שהטעם משום שרבנן החמירו כדי שלא יכשל ישראל בעבירה בלי ידיעתו. ומשמע שבימכור לישראל מזיד אין בעיה, וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' שם. אמנם עי' ב'''חוות יאיר''' (קפ&quot;ה) שכתב לגבי מכירת טריפות לגוי שיאכילם למומרת דחשיב לפני דלפני, וסיים שם &quot;כי נראה לי שבעל נפש יחוש לעצמו דמכל מקום באה על ידו תקלה לאדם&quot;.<br /> <br /> אמנם ב'''רא&quot;ש''' (ע&quot;ז פ&quot;א סי' י&quot;ד) משמע שלגוי שימכור לישראל יש איסור לפנ&quot;ע ממש, וב'''מנחת חינוך''' בקומץ מנחה באמת תמה ע&quot;ז. ועמש&quot;כ ע&quot;ז ה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ח&quot;ה אות ח'). ויש שאמרו שהרא&quot;ש לשיטתו, ותלוי בנידון אם המכשיל חברו הרי הוא כעובר בעצמו על האיסור, ראו לעיל, וב'''תוס' רא&quot;ש''' שבת דף ד' כתב (על משכ&quot;ש דניחא ליה לחבר דליעבד איסורא זוטא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה), &quot;דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו הוי כאילו הוא אוכלו, לפיכך וכו'&quot;. ומקור לזה איתא ב'''רש&quot;י''' עה&quot;ת (במדבר ל' ט&quot;ז) &quot;ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין&quot; . וא&quot;כ אפ&quot;ל שדין זה שנכנס תחתיו, נאמר דווקא בישראל ולא בגוי, וזה יהא פשרו של החילוק בין מוכר לגוי לישראל למוכר לגוי לגוי לדעת הרא&quot;ש, כיוון שאם ישראל יעבור בסוף עבירה הרי זה מתייחס לראשון כאילו הוא חטא, ולא שיש לו בעיה רק מצד איסור לפנ&quot;ע שאז לא תהא בעיה בלפני דלפני. ועוד הוסיפו שלכן צריך פסוק ('לא ישמע על פיך') לאסור שיתוף עם העכו&quot;ם משום שמשביעם בשם ע&quot;ז, עי' סנהדרין סג:, דלכאו' צ&quot;ע דתיפוק ליה מדין לפנ&quot;ע, ולהנ&quot;ל א&quot;ש כי קמ&quot;ל שעובר על איסור כאילו הוא זה שנשבע בשם הע&quot;ז. (ו'''מהר&quot;ם''' שם הקשה כן ותי' דאין לפנ&quot;ע כיוון שזה ספק. וע&quot;ע בהגהות '''הגרי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג''' (ח&quot;ב עמ' 106 ב') שג&quot;כ הקשה דתיפוק ליה מלפנ&quot;ע, והובא לעיל בסוף הפתיחה עיי&quot;ש).<br /> <br /> ===במושיט 'דבר היתר'===<br /> ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ח') כתב שדבר שעיקרו זכות לא שייך בו איסור משום לפנ&quot;ע, ולכן אומר שם שמותר לומר דברי תורה למי שלא בירך ברכת התורה, וכן דן לגבי המגייר מי שלא ישמור המצות כדינם, דב'''מנחת שלמה''' (ל&quot;ה) כתב הגרשז&quot;א שעובר בלפנ&quot;ע, והגרא&quot;ו אומר לפי הנ&quot;ל שייתכן שאין, משום שזה זכות ולא שייך בזה 'מכשול'. ומ&quot;מ אומר שאם הנכשל שוגג יש לומר דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב) מצינו עוד כלל דומה, שדבר שעיקרו למעשה היתר, ככלי וכאולם לסעודת חתונה, מותר ואין מסייע&quot;ע, ואולי אף לפנ&quot;ע אין. (ולכאו' זה כ'''ריטב&quot;א''' ע&quot;ז סג. ד[[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|לעיל]]). וב'''מהרש&quot;ם''' (ב' קפ&quot;ד) כתב שבלפנ&quot;ע אסור ורק במסייע שרי, וראו בספר '''פרי השדה''' (ג' צ&quot;ז) ו'''נטע שורק''' (או&quot;ח י&quot;ט). וכדברים אלו כ&quot;כ גם הגרשז&quot;א בשו&quot;ת מנח&quot;ש (ל&quot;ה ב'), ולכן התיר למכור בתים, ולתת אוכל לשאינו מברך, וליסע במוצ&quot;ש עם שאינו מבדיל וכן לתת לו אוכל. ואומר שמש&quot;כ בע&quot;ז כב. שאסרו למכור שדה לכותי, אולי שאני כי עובר עבירה ממש בגוף השדה. ועפ&quot;י כלל זה מסביר את דברי הריטב&quot;א שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|לעיל]]. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' קל&quot;ג), מוכיח (משבת צ: ועוד) שדבר שיהא עוד מעט אסור מקרי 'דבר איסור' ויש בו לפנ&quot;ע.<br /> <br /> ===כשיש ספק אם יעבור עבירה===<br /> ב'''משנה''' (שביעית ה' ו') איתא (גבי מכירה לחשוד על השביעית): &quot;זה הכלל, כל שהוא מיוחד לעבירה, אסור, לאיסור ולהיתר מותר&quot;. וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו ב|ע&quot;ז טו:}} איתא &quot;אלא אמר רב אשי, כל היכא דאיכא למתלי תלינן ואע&quot;ג דמצווה (וא&quot;ו שרוקה), וכל היכא דליכא למתלי לא תלינן ואע&quot;ג דאינו מצווה&quot;. וא&quot;כ רואים שאין איסור לפנ&quot;ע נוהג מתי שאפשר לומר שלקח זאת לשימוש מותר, וכ&quot;פ ב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות שמיטה ויובל ח| שמיטה ויובל ח ב והלאה}}. <br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' כתב: &quot;ליכא לפנ&quot;ע אלא כשנותנו למי שיעשה בו עבירה ודאי, ורבנן אסרו אפי' סתמו היכא שיש רגליים לדבר לחוש שיעבור בו זה עבירה ועשו סתמו כפירושו, וכל היכא דאיכא למתלי לקולא דלאו לעבירה בעי ליה, אוקמוה רבנן אדינא והתירוהו&quot;.<br /> ובדף סג. כתב הריטב&quot;א: &quot;יש לומר דמהכא שמעינן (שנותן כסף לפועליו עמי הארץ שיקחו בזה אוכל, ושמא יקנו איסור) דכל שאין אנו נותנים לו האיסור עצמו והדבר ספק אם יקח איסור או לאו אין בו משום לפנ&quot;ע אפי' גבי ישראל&quot;. <br /> <br /> וכ&quot;כ '''ר&quot;ת''' (גיטין סא. תוד&quot;ה משאלת) דכל היכא דאיכא למתלי תלינן ומותר אפי' בלי הטעם של דרכי שלום, ומביא מה'''ירושלמי''' (על המשנה של משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה וכו', ובסיפא מפרש משום דרכי שלום) &quot;שאני אומר נפה לספור בה מעות, כברה לכבר בו חול וכו'&quot; וכתב ע&quot;ז שאי&quot;ז 'תליה גמורה' כמו פרה לשחיטה ('''משנה''' שביעית ה' ח'), דא&quot;כ היה מותר גם בלי דרכי שלום. ורואים ג&quot;כ שאם איכא למתלי ברמה של 'פרה לשחיטה' ה&quot;ז מותר ואם רק ברמה יותר פחותה אז מותר רק בצירוף של דרכי שלום. (ויל&quot;ד אם לבבלי מותר משום דרכי שלום גם בלי הטעם של תליה מועטת זו, ונראה שלא, ויל&quot;ד בסדר הדברים בתוס' שם, והנצי&quot;ב ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ב לא) כתב דלרש&quot;י מותר אף אם ודאי יעבור איסור, משום דאי&quot;ז בשעת העבירה וגם שיש דרכי&quot;ש).<br /> <br /> וכך פסקו '''תבואות שור''' (טז כג) '''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה), '''ט&quot;ז''' (יו&quot;ד קנ&quot;א סק&quot;א), '''שו&quot;ת מחנה חיים''' (ח&quot;א מ&quot;ה, מ&quot;ז), '''תורת חיים''' על שו&quot;ע או&quot;ח (קס&quot;ט סק&quot;ג), '''שו&quot;ת חתם סופר''' (יו&quot;ד י&quot;ט, ד&quot;ה ועוד וד&quot;ה מיהו וד&quot;ה ועדיין), ו'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, ובספר '''כנסת הגדולה''' (על הכסף משנה בהל' רוצח פי&quot;ב) בשם '''תשו' הרדב&quot;ז''', ו'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס מ&quot;ג, אם כי שם כתב 'חששא בעלמא'), וראו גם '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ו}}.<br /> <br /> ועפי&quot;ז מסביר '''מהר&quot;ם''' (לובלין, סנהדרין סג:) שאין לפנ&quot;ע בעושה שותפות עם העכו&quot;ם אף שאולי ישבע בשם עבודה זרה, (אלא האיסור רק בגלל 'לא ישמע על פיך'), כי הישראל לא משביעו אלא שעושה עמו שותפות ושמא יבוא לישבע, וכיוון שזה ספק אז אין איסור.<br /> <br /> ובטעם הדבר: ב'''שו&quot;ת פני יהושע''' (יו&quot;ד סי' ג') כתב דלפנ&quot;ע קל משאר איסורין וספקו שרי, וכ&quot;כ הגר&quot;מ פיינשטיין (ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' יו&quot;ד א' ע&quot;ב, וב'''דברות משה''' עמ&quot;ס שבת סי' ב'), וכתב שם שזה נלמד מדין 'לפני דלפני' שמותר, וב'''משנה ראשונה''' (שביעית ה' ו') מסביר שבספק אי&quot;ז קרוי 'מכשול'. וב'''חזון איש''' {{היברובוקס|41159|81|שביעית יב ט ד&quot;ה ונראה}} כתב שודאי שאסור לשים ספק מכשול לפני עור, ומה שהתירו פה בספק זהו משום שאם נחמיר בספיקות יהא זה גם כן מכשול כי אנו מצווים להחיות ולהיטיב עם כל ישראל ולא טוב למנוע מהם חסד ודרכי חיים ושלום. ועוד מוסיף שיכשלו בלא תשנא אם נחמיר בזה כל כך, ושגם לגוי יש אזהרה על השלום עם ישראל. וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ת&quot;ז) כתב ג&quot;כ כעי&quot;ז, שיש חזקת כשרות וסומכין ע&quot;ז דאי לאו הכי לא שבקת חיי לכל בריה. ועל&quot;ק. <br /> <br /> אמנם ב'''תוס'''' ע&quot;ז ו: ד&quot;ה מנין, וב'''רש&quot;י''' שם, (דכתבו 'שמא'), רואים שגם בספק אסור. וכך דייק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}: &quot;ומה דנסתפק אם לאו דלפנ&quot;ע הוי רק אם בודאי יאכל או אף בספק, הנה אין כאן מקום ספק, דעי' ע&quot;ז ו' רש&quot;י... ובתוס' מפורש הדברים, ובש&quot;ס שם מפורש דגזרו לא לישא וליתן עמהם והרי אינו ודאי רק ספק. יע&quot;ש&quot;. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א סי' ע&quot;ג) כתב חילוק יסודי, שדווקא בספק שמא לוקח לצורך היתר אז מותר, אך בלוקח לאיסור אלא שספק שמא לא יצא לו לעבור, אסור ככל ספיקא דאורייתא שדינו לחומרא, (וכלשון 'תליה'). (ולכן אסור למכור בהמה לחשוד שימכור לגוי אף שלכאו' זה ספק, כי הלוקח לקח בוודאות גם בשביל מכירה לגוי, אם יבואו לקנות ממנו, אלא שהספק שמא לא יזדמן לו, וספק כזה לא מתיר. וכנ&quot;ל).<br /> <br /> כעי&quot;ז כתב גם ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' קל&quot;ג), שבמוכר חמץ לחשוד ויש חשד שמא יחכה לאחר זמן איסור חמץ, אסור למכור לו, ואף שזה ספק. וזה מתאים לפי&quot;ד האגרות משה הנ&quot;ל.<br /> <br /> וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת בית יצחק''' (כ&quot;ט ג') מה שהביא מ'''שו&quot;ת פני יהושע''' שמסתפק אם יש לפנ&quot;ע בספק, וראו במש&quot;כ ע&quot;ד בספר '''נפש חיה''' להגר&quot;ר מרגליות (קס&quot;ט סעיף ב').<br /> <br /> ויל&quot;ד בגדר המצב המאפשר תליה, וב'''ריטב&quot;א''' הנ&quot;ל כתב שכשיש 'רגליים לדבר' שיעשה איסור, אסור, ומדר'. וב'''שו&quot;ת מחנה חיים''' (שם סי' מ&quot;ז) כתב שאם יש רוב שלא יעבור, או אפי' מחצה, תלינן לקולא. וב'''תוס' אנשי שם''' עמס' שביעית (ה' ז') כתב, שתולים בהיתר רק כשהצדדים שקולים. ולכאו' מהריטב&quot;א הנ&quot;ל משמע לא כדבריהם. וב'''מג&quot;א''' (שמ&quot;ז סק&quot;ד) כתב שאם יש לתלות בהיתר אז מותר, אך דווקא בדבר המצוי, ואל&quot;ה אסור אא&quot;כ איכא משום דרכי שלום. וזה כדברי ר&quot;ת דלעיל. (ויל&quot;ע בלשון הריטב&quot;א בע&quot;ז ו: ואולי אפשר ללמוד שלגבי חד עברא אסור רק כשתובע בפי' לאיסור. ולשון הריטב&quot;א שם לגבי דאו' ודרבנן קצת תמוה). וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס ל&quot;ה) שכתב שאם המקבל התנה והבטיח שלא יעשה איסור, אפשר שלא עבר בלפנ&quot;ע יותר כי החזיקוהו שלא יעבור על תנאו.<br /> <br /> וב'''גמ'''' בנדרים {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|סב}} מו&quot;ק {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|יז}} וקידושין {{ויקיטקסט|קידושין לב א|לב}}, רואים לכאורה שיש לפנ&quot;ע בספק יעבור. וב'''שו&quot;ת מחנ&quot;ח''' שם תי' דמיירי באיסור דר' (וכנראה שיש רגל&quot;ד), וכ&quot;כ ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}. וב'''שו&quot;ת בנין ציון''' לערל&quot;נ (סי' ט&quot;ו) חולק ע&quot;ז, כי ס&quot;ל שלפני שעת עבירה אין אפי' איסור דר', ומתרץ שאולי מיירי שלא יכלו לקנות במקום אחר. ע&quot;ש. וב'''חפץ חיים''' (הל' לשה&quot;ר ריש כלל ט' בהגהה) כתב, שבגמ' הנ&quot;ל &quot;הדבר קרוב לודאי שיחטא על ידו&quot; ולכן כתוב שעובר בלפנ&quot;ע, (ולא כב'אל יספר טובתו של חברו שמא יבוא לידי גנותו' שאין שם לפנ&quot;ע כיוון שאי&quot;ז קרוב כ&quot;כ שיחטא). וב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' (ח&quot;ג, בהערה בסו&quot;ס ס&quot;ז), כתב לגבי הגמ' בנדרים שכתוב שצריך רוב לקולא כדי לתלות בהיתר, ששאני שם שיש בעובדי האש רוב שקונים עצים לע&quot;ז ולכן צריך רוב אחר לקולא, (ומביא שכ&quot;כ הגרי&quot;א ספקטור ב'''שו&quot;ת עין יצחק''' או&quot;ח י&quot;ג, וראו ב'''קרן אורה''' על הגמ' שם). <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ד סי' ה' פרק ד') כתב לחלק מסברא, שאם נותן חפץ לאדם שספק אם יעבור על איסור, אז אין לפנ&quot;ע בספק. אך אם גורם לו לרצות לעבור עבירה, שכך מיירי בגמ' הנ&quot;ל, גם בספק יש איסור לפנ&quot;ע כי כשנעשתה העבירה יש לו שייכות לזה. (כלומר, אם רק נתן חפץ, צריך שיהא 'שם מכשול' כבר בנתינתו, ו'שם' זה שייך רק אם זה ודאי שיעבור בו איסור). ובעצם, יסוד חילוק זה הוא קצת כעין מש&quot;כ לעיל, וכעי&quot;ז חילק גם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח א' צ&quot;ט), וכתב שאם גורם לאחר לעבור על איסור שלא חשב עליו מעצמו ה&quot;ז כמסית, וגרוע יותר מסתם לפנ&quot;ע, וע&quot;ע ב'''ציץ אליעזר''' חי&quot;א (רס&quot;י ל&quot;ד) ג&quot;כ כעי&quot;ז, וכן ב'''ח&quot;ח''' (סי' ל&quot;ג אות ד' ד&quot;ה והנה) שאם הוא היוזם אז אסור. וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ת&quot;ז) אסר להניח פתיון לגנב מדין לפנ&quot;ע ואף שזה ספק, ומוכיח שם שאיסור זה הינו אף בספק, ולכאורה נסתרים דבריו מכל הנ&quot;ל. אמנם לפי&quot;ד הציץ אליעזר הנ&quot;ל א&quot;ש, ועיי&quot;ש בכל ראיותיו דלא מיירי כלל במושיט חפץ אלא ביוזם מקרה, ולכן כל נידונו הוא האם צריך לחשוש שבאמת תארע תקלה ע&quot;י אך לא דן מצד שאין לפנ&quot;ע בספק, ולכן מוכיח גם מדין חצי שיעור ומדין אכילת תרומה (כשנתן גט שיחול שעה אחת קודם מיתה).<br /> <br /> וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} איתא שאסור להלוות בלא עדים, לכאו' רואים שיש לפנ&quot;ע אף בספק, כי אי&quot;ז ודאי שיכפור, אמנם ידועים דברי ה'''ריטב&quot;א''' (מגילה כח:) שאי&quot;ז איסור ממש אלא רק מידת חסידות בעלמא, וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' (ח&quot;ב סי' ק'). וע&quot;ע לגבי איסור זה ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ז סי' מ&quot;ז).<br /> <br /> ===כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר===<br /> ב'''ריטב&quot;א''' ע&quot;ז ו: כותב שאין איסור לפני עיוור אם יכל לעבור על האיסור בלעדי המכשיל, אף אם הכשיל אותו באיסור גדול יותר. ויש רק איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה. וזה לשונו: &quot;כל היכא דמצי עביד איסורא שלא על ידינו ליתא משום ולפנ&quot;ע ואע&quot;פ שאפשר שהוא מרבה באיסור על ידינו לא חיישינן, אבל מ&quot;מ אי תבע ליה בפירוש לאיסורא נהי דמשום ולפנ&quot;ע ליתא אכתי איסורא במלתא משום מסייע ידי עוברי עבירה כל שאנו גורמין לו לעשות איסור או להרבות באיסור, וכדקי&quot;ל וכו', ולא עוד אלא שאנו חייבים למחות בידו דכל ישראל ערבים זל&quot;ז, וכ&quot;ש שאסור לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור וכדאמרינן בב&quot;מ ה:&quot;. <br /> <br /> ובגמ' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|הנ&quot;ל}} איתא, שרועה חשוד לרעות בשדות אחרים רק את בהמותיו ולא בהמות אחרים, דאי לא תימא הכי 'אנן חיותא לרועה היכי מסרינן והכתיב ולפנ&quot;ע לא תתן מכשול', והרי שם יהא לו את בהמותיו שלו תמיד ועל כרחך שגם לגרום להוסיף בעבירה אסור. ומעניין הדבר שנקטו שם בגמ' את הפסוק של לפנ&quot;ע, אף שבריטב&quot;א מבואר שהאיסור הוא רק מסייע&quot;ע, ובאמת בריטב&quot;א (ב&quot;מ ה: הוצאת מוסד הרב קוק) כתב להדיא &quot;דמסייע ידי עו&quot;ע איכא, והכא נקטינן קרא לרווחא דמילתא&quot;. (והגרשז&quot;א דייק מדכתב 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר'). ולעיל הובאו דברי '''הגרי&quot;פ פערלא''' שפירש את דברי הריטב&quot;א שאם תובע לאיסור אז יש איסור דאורייתא מדין ערבות.<br /> <br /> ויל&quot;ד האם ניתן ללמוד מכאן לגבי מקורו וטעמו של איסור מסייע&quot;ע, ראו לעיל, ויש שאמרו סברא, שבמוסיף באיסור, איכא מסייע גם מדין לפנ&quot;ע אף שבעיקרו הינו מדין ערבות, כי בתוספת זו חשיב כבתר&quot;ע לעניין שיהא איסור דר' של מסייע אף שאין דין ערבות. <br /> <br /> וב'''אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ב פ') כתב דס&quot;ל לריטב&quot;א הנ&quot;ל ול'''מאירי''' שם שאין לפנ&quot;ע כשמוסיף בעבירה בגללינו, ותמה שם מ&quot;ש מאם ידוע שעבר באותו היום על איזה איסור, ואומר שאולי כיוון שעושה הכל במעשה אחד, שאני, וכן בב&quot;מ ה: מדובר שרועה בבת אחת את בהמותיו ואת בהמות אחרים, ואף שבכל שוה פרוטה ושו&quot;פ יש איסור, כיוון שעושה הכל יחד אין לפנ&quot;ע דאורייתא. (ומסביר בסו&quot;ד את הריטב&quot;א הנ&quot;ל בב&quot;מ, שזה איסור דרבנן, ולא כגרי&quot;פ פערלא).<br /> <br /> וכדברי האגרות משה, כ&quot;כ מהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}, והגרשז&quot;א ב'''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא ל&quot;ה ב') כתב, שכיוון שאין העיזים 'חפצא דאיסורא', ראו להלן, אין לפנ&quot;ע, אלא שאם מוסר בלא שיהא שם עוד בהמות, יש לפנ&quot;ע כי מחיל על המקבל שם 'רועה' אשר מביטים עליו כגזלן, ואומר שאולי גם אז זה רק איסור דרבנן, וכמ&quot;ש בגמ' 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר' וכנ&quot;ל. <br /> <br /> &lt;BIG&gt;'''כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר''' &lt;/BIG&gt;<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' (א קעח) כתב שאין בזה איסור, (ומדין &quot;הלעיטהו&quot;), וכ&quot;כ בפשיטות ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' {{היברובוקס|920|160|או&quot;ח ד עט}}.<br /> <br /> ===כשמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול===<br /> ב'''גליון רעק&quot;א''' על שו&quot;ע יו&quot;ד (קפ&quot;א ו'), כתב שאולי כו&quot;ע מודים שאין לאשה איסור לפנ&quot;ע בהקפת איש, (אם כי לחד מ&quot;ד עוברת משום מקיף), כי מצילתו מאיסור מקיף לו היה מקיף את עצמו (שהיה עובר משום מקיף וניקף). וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא}} משיג ע&quot;ד (ע&quot;ש בד&quot;ה ולפי וד&quot;ה וכן, ועל&quot;ק אות כ'), וראו במה שביאר ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חט&quot;ו סי' י&quot;ט) דמיירי דווקא באשה שאין לדין ערבות.<br /> <br /> וב'''מחצה&quot;ש''' (או&quot;ח קסג סק&quot;ב) מבואר שהמג&quot;א שם הסתפק בזה (וכתב ש'אפשר' שיש איסור דר'). והגרשז&quot;א ב'''מנחת שלמה''' (קמא לה) ובספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ&quot;ב הע' 80) הקל מטעם זה באופן מסויים, וכ&quot;כ בשם ה'''חזון איש''', (וכ&quot;כ החזון איש בשביעית {{היברובוקס|41159|81|יב ט ד&quot;ה ונראה}}), (לאו להלן בשאלות אקטואליות). וב'''מרדכי''' (הלכות קטנות אות תתקנ&quot;ז) כתב שאם קונה ס&quot;ת שאינו מוגה מחבירו, ה&quot;ז מצילו מעבירה של משהה ספר שאינו מוגה. ורואים לכאורה שאין לפנ&quot;ע במכשיל באיסור קטן כדי להציל מגדול, ואולי הפירוש שאין למוכר איסור במכירה משום שניצל עי&quot;ז, ויל&quot;ד ודוק.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ע&quot;ב) מתיר משום הכי באיסור מסייע.<br /> <br /> וב'''אגרות משה''' (יו&quot;ד נ&quot;ג) כתב, לגבי נתינת הכשר לקצבים רק לעניין שאי&quot;ז טריפה, כשלעניין ניקור והדחה קודם ג' ימים לא יוכלו להשגיח, שאם ע&quot;י שיתלה שם תעודת כשרות יהיו כאלו שיקנו שם בלי לקרוא מה כתוב בתעודה, והם אנשים שלא יקנו אם אין כלל תעודה, אז אסור לתת הכשר משום שמכשיל את קונים אלו באיסור, ואף שעי&quot;ז יציל אחרים מאיסור טריפה שהוא יותר גדול.<br /> <br /> ===כשהמכשיל שוגג===<br /> אך שבכל התורה שגגת לאו בעי כפרה, ב'''שו&quot;ת שערי דעה''' ח&quot;א סי' קפ&quot;ח (מובא ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חכ&quot;א סו&quot;ס י&quot;ד) כתב לחדש שאיסור זה שונה וכל מהותו רק כשמזיד במעשיו (ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' בל&quot;ת נ&quot;ה רצה לחדש שאף בידע שעלול להכשיל אלא שלא מכוון לכך יהא מותר, אך חזר בו), (וכאיסור דרבנן בשוגג, עי' '''נתיה&quot;מ''' חו&quot;מ רל&quot;ד ו'''אתוון דאורייתא''' סי' י', ואכ&quot;מ). ויל&quot;ד אם בכל איסור ה'מסור ללב' נגיד כך, ואי&quot;ז נראה, ועוד יל&quot;ד בזה רבות מסברא. <br /> <br /> וב'''ספר החינוך''' כתב בסוף המצוה, שמשיא עצה רעה 'לדעת', עבר על האיסור, ולא לוקה כי אין בו מעשה. והנה, ממש&quot;כ 'לדעת', משמע שכל האיסור הוא רק אז, וראו ברחבי ספר החינוך, שכתב 'מזיד' בסוף המצוה (בקטע המתחיל 'ונוהגת מצוה זו') רק אם יש עונש, שאז צ&quot;ל זאת כי זה תנאי בשביל הענישה, משא&quot;כ כשאין עונש לא כתב כן (עי' לדוגמא במצוות רכ&quot;ד עד רל&quot;א), וא&quot;כ פה שאין מלקות לכאורה כתב כך כדי לומר שבשוגג אין כלל איסור, וכשערי דעה. <br /> <br /> ואולי המושג 'עצה', לא יתכן שיקרא 'רע' אם אי&quot;ז במזיד, כי אם הוא שוגג הרי 'עצה' משמעה אמירת מה שהמייעץ חושב לטובה, ולא אמירת הטובה, ואם פה חשב שכך טוב, הרי עצתו הינה עצה טובה אף שיתכן שהמייעץ טועה, ורק במזיד שהוא עצמו חושב כי רע הדבר, אז חשיב עצה רעה.<br /> <br /> וב'''שערי תשובה''' לר' יונה (ג' נ&quot;ב) משמע שיש לפנ&quot;ע גם בשוגג, כי כתב שם שבכלל לפנ&quot;ע הוא שלא יהא נמהר להורות... ושגגת תלמוד... ותלמיד שלא הגיע להוראה... עיי&quot;ש, ומלשונות אלו משמע שהורה דין לא נכון בטעות. אך יש שאמרו דשאני פה דחשיב כמזיד, וכלשון המשנה 'ששגגת תלמוד עולה זדון', וזה משום דהו&quot;ל ללמוד. (וראו כעי&quot;ז ב'''הגהות הגרי&quot;פ''' ח&quot;ג דף ר&quot;ז ד&quot;ה ומיהו, שאונס מחמת שלא למד אי&quot;ז אונס. ואם כי שם חשיב כשוגג, דיין שאני וחשיב כמזיד, עי' אבות ד' י&quot;ב ובפיהמ&quot;ש לריו&quot;נ שם. וע&quot;ע כעי&quot;ז ב'''משנ&quot;ב''' סי' ר&quot;ו ס&quot;ק ד' שלא אומרים במי שלא למד ש'על כולם אם אמר שהכל וכו' יצא').<br /> <br /> ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות פ&quot;ט הט&quot;ז אות רע&quot;א), כתב כעי&quot;ז לגבי אנוס{{הערה|אם כי יש אומרים שכל אנוס הוא 'אינו מחוייב', ואף בשאר איסורין, עי' '''אתוון דאורייתא''' (י&quot;ג), '''קובץ הערות''' (מ&quot;ח י&quot;ד), '''שו&quot;ת חלקת יואב''' בסוף (אות י&quot;ג), '''קהילות יעקב''' (ב&quot;ב סי' י'), '''שו&quot;ע''' (או&quot;ח תקפ&quot;ט ב'), '''רעק&quot;א''' (שו&quot;ע או&quot;ח רע&quot;א), '''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (תנינא יו&quot;ד קס&quot;א ד&quot;ה ולכן אנ&quot;א), וראו גם בלשון ר&quot;י ב'''תוס'''' ד&quot;ה שנאמר (ב&quot;ב יג.) שמשמע שכלל לא חייב, וב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח ח&quot;א סי' ל&quot;ז) הביא כך מ'''ירושלמי''' קידושין פ&quot;א ה&quot;ז (כ:) ופאה פ&quot;א ה&quot;א דהוי 'אינו חייב'}}, (וכעי&quot;ז (להיפך) לגבי 'מכנה שם לחברו' ב'''גמ'''' ב&quot;מ נח: שכתוב שם &quot;אע&quot;ג דדשו בשמיה&quot;, וביאר רש&quot;י ש'הוא לגנותו נתכוון', וכן לעניין לשון הרע כ&quot;כ ב'''חפץ חיים''' הל' לשה&quot;ר כלל ד' סו&quot;ס י&quot;א ובבמ&quot;ח שם).<br /> <br /> ===בשב ואל תעשה===<br /> ה'''פרי מגדים''' (או&quot;ח תמ&quot;ג א&quot;א ה') ציין ל'''משנה למלך''' (כלאים א' ו') שאומר בדעת ה'''רמב&quot;ם''' שיש איסור גם בשוא&quot;ת (במניח לנכרי להרכיב כלאים בשדהו), אמנם בפ&quot;ח מהל' כלאים ה&quot;ב משמע שאסור דווקא במעשה, דכתב שם הרמב&quot;ם &quot;אסור לישראל ליתן בהמתו לגוי להרביעה לו&quot;, (וכך דייק גם ב'''פרישה''' יו&quot;ד רצ&quot;ז). וה'''רדב&quot;ז''' (בשו&quot;ת, סי' אלף קס&quot;ד) כתב על הרמב&quot;ם בפ&quot;א דמיירי במרמז לגוי להרכיב ולא בשוא&quot;ת.<br /> <br /> וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כה}} כתב דלכו&quot;ע לא עבר מדאורייתא בשוא&quot;ת כשהוי כחד עברא, ורק לגבי איסור דרבנן של מסייע יל&quot;ד, אמנם בתר&quot;ע כגון במומר שלוקח בשבת מישראל ועושה מלאכה וכל כה&quot;ג, אז נחלקו הנ&quot;ל. (ובהכי מיירי הפרי מגדים). וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה וזאת תורת}} כתב שהמסייע בשעת עבירה עובר משום מסייע&quot;ע אף אם הוי בשוא&quot;ת משום 'דאיכא מצוה להפרישו'. <br /> <br /> ב'''שו&quot;ת מנחת יצחק''' (ח&quot;ג סי' צ&quot;ג בשולי התשובה) תולה זאת במחלוקת הרמב&quot;ם והטור, ואומר שלכן ה'''רמב&quot;ם''' בהל' ת&quot;ת (ה' ד') כתב שחכם שהגיע להוראה ולא מורה ה&quot;ז מונע תורה 'ונותן מכשולות לפני עוורים', ובטור כתב 'לפני רבים'. ועוד כתב, שכשבא להתייעץ עמו ולא מייעצו חשיב כמעשה. (ונשאר בצ&quot;ע למה לא כתב לפנ&quot;ע גם בלא הגיע להוראה ומורה, וכר' יונה לעיל). (ועיין ב'''ספר חסידים''' (קל&quot;ד) שכתב 'תן עצה לכל שיבוא', ובמפרש שם שכתב שזה מדין לפנ&quot;ע). <br /> <br /> וב'''שדי חמד''' (שם) מביא שיש שהוכיח מ'''הגמ'''' {{ויקיטקסט|מועד קטן ה א|מו&quot;ק ה}} שיש איסור בשוא&quot;ת ואמר שאולי זה מח' אמוראים שם, והשדי חמד חולק משום דהוי ח&quot;ע, ועוד תמה עמש&quot;כ שזה מחלוקת, שתוס' שם אומר שלא אומרים בסתמא שאמוראים נחלקו אם לא מצינו כן בפירוש. וע&quot;ע במה שכתב ע&quot;ז בספר '''נפש חיה''' (מרגליות, קס&quot;ט ב'). ובשדי חמד מוכיח עוד מדברי ה'''שיטה לא נודע למי''' (קידושין י&quot;ח) שאין איסור בשוא&quot;ת. וע&quot;ע בספר '''דברות משה''' (שבת סי' ב' ענף ו') שאומר שאין, ובספר ה'''מקנה''' (לא: ד&quot;ה עוד) שאומר שיש.{{הערה|ה'''מהרי&quot;ל דיסקין''' (בקו&quot;א סי' קמ&quot;ד), מקשה על שיטת ה'''רא&quot;ש''' שבכל עבירה יש רשות לאדם ליהרג ולא לעבור, שהרי מכשיל הוא בכך את הגוי ברציחה וא&quot;כ יהא אסור מצד לפנ&quot;ע. ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ו') כתב שאם נאמר שאין לפנ&quot;ע בשוא&quot;ת, א&quot;ש, ועוד כתב שם, שפשוט שאין הישראל צריך לוותר על זכותו כדי לא להכשיל את הגוי. ולכאו' עוד יל&quot;ד דהרי זה כחד עברא כי יכול תמיד להורגו, וא&quot;כ הנידון רק כלפי איסור דרבנן של מסייע&quot;ע, וראו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; בגוי|לעיל]] אם שייך בגוי.}}<br /> <br /> ==נידונים נוספים בגדרי איסור &quot;לפני עור&quot;==<br /> {{לפני עיוור ניווט}}<br /> <br /> *'''לפני עור כשמכשיל את עצמו (כגון נזיר האוחז בכוס יין)'''<br /> <br /> :ב'''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|199|יו&quot;ד סב כה}} מסתפק בזה, וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ז') אומר שלא עובר, כי א&quot;כ כל העובר על איסור דרבנן יעבור על איסור מדאורייתא משום שיש לפנ&quot;ע כלפי עצמו כיוון שמצוות אלו (חלקם) הם סייג לתורה.<br /> :וב'''שו&quot;ת בית אפרים''' (יו&quot;ד נ&quot;ד) כתב, שהנשבע לבטל את המצוה עובר משום לפנ&quot;ע, שהכשיל את עצמו. ומקשה מאו&quot;ח סי' רמ&quot;ח גבי נסיעה בספינה קודם שבת, שלכאורה כל מכניס עצמו לאונס יהא אסור מצד לפנ&quot;ע ולמה שם מקילים בנכנס קודם ג' ימים משבת, ומתרץ שאולי פיקו&quot;נ דשבת שאני דהוי כהותרה. (וראו '''אגרות משה''' {{היברובוקס|920|160|או&quot;ח ד עט}}. עוד יל&quot;ע דהרי מכניס עצמו לאונס הוי מחלוקת רמב&quot;ן ורשב&quot;א לגבי מילה בשבת).<br /> :וב'''קונטרסי שיעורים''' להגרי&quot;ז גוסטמאן זצ&quot;ל (מס' ב&quot;ב סוגיא ט' שיעור א' אות ד'), כתב להסביר את ה'''רמ&quot;ה''' (הובא לעיל) שאומר שיש לפנ&quot;ע כששם מכשול ברה&quot;ר, דהיינו לפנ&quot;ע כלפי עצמו שאם מישהו יכשל בזה אז יעבור על איסור מזיק.<br /> :וב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח קס&quot;א) כתב לגבי נזיר המקדש בליל שבת שאין בזה משום לפנ&quot;ע כיוון שיודע בעצמו שיזהר.<br /> :ולכו&quot;ע יש את העניין דאיתא ב'''גמ'''' של 'לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב' {{ויקיטקסט|פסחים מ ב|פסחים מ:}}, וכן 'הרחק מן הכיעור' {{ויקיטקסט|חולין מד ב|חולין מד:}}, וכן מש&quot;כ {{ויקיטקסט|בבא בתרא נז ב|בב&quot;ב נז:}} 'אי דאיכא דרכא אחריתי רשע הוא', וראו '''אבות דר' נתן''' (פרק ב') ו'''מסילת ישרים''' (שער הפרישות), וע&quot;ע '''חפץ חיים''' הל' לשה&quot;ר כלל ט' (סוף אות א').<br /> <br /> *'''האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ&quot;ע'''<br /> <br /> :'''תוס'''' בע&quot;ז טו: אומר שיש לפנ&quot;ע במכשיל ישראל בלפנ&quot;ע, אך שם השני מכשיל שלישי. ולכאו' אם מכשיל את הראשון ה&quot;ז דומה לנובי&quot;ק אה&quot;ע פ&quot;א שהובא לעיל, שאין לפנ&quot;ע.<br /> :ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (בח&quot;ב עמ' 105 106) כתב שפשוט שכן עובר, ומוכיח כך מהתוס' הנ&quot;ל, ומביא שכדברי התוס' כ&quot;כ בתוס' ר' אלחנן בע&quot;ז שם, ובריטב&quot;א, ובר&quot;ן, ובשו&quot;ת חוו&quot;י סי' קפ&quot;ה.<br /> :וב'''מנחת אשר''' (ל&quot;ח ט') כתב, שאם עובר על לפנ&quot;ע מיד כששם המכשול, עי' לעיל, י&quot;ל דלא עבר בלפנ&quot;ע כי זה בשוא&quot;ת, עי' לעיל, וגם אם המכשיל עבר בעת עשיית הנכשל את האיסור, מ&quot;מ פשוט לו שם שלא עובר, כי אם כן עובר אז שוב יעבור הראשון משום שהכשיל את השני גם בלפנ&quot;ע ושוב יעבור השני וכו' וכו' עד סוף כל הדורות, &quot;והרי הדבר מביא לידי גיחוך&quot;, ואומר שם בטעמו של דבר, שי&quot;ל שאין לפנ&quot;ע משום שעבר על עצם העבירה ולא שייך אז לדון מצד לפנ&quot;ע. ולכאו' זה ממש תלוי בנידון האם לפנ&quot;ע הוא ענף של העבירה בה מכשיל.<br /> <br /> *'''לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ש&quot;ע), מוכיח מקידושין לב. שאין בזה לפנ&quot;ע, דאל&quot;ה מה עוזרת מחילת האב הרי מכשיל הבן באיסור כעס. וב'''ברכ&quot;י''' (יו&quot;ד ר&quot;מ סקי&quot;ג) דחה ראייתו, ואומר שייתכן שיש גדר של כעס שמותר מצד איסור כעס ואסור מצד כבוד או&quot;א. וב'''ארחות צדיקים''' (בשער הקנאה באמצעו), כתב לא ללכת בבגדים שהכל מביטים בהם וכו', כי יבואו לקנא בו, 'והתורה אמרה ולפנ&quot;ע לא תתן מכשול'. אמנם י&quot;ל שזה משום לפנ&quot;ע ולא ממש איסור (ואולי קצת משמע מהלשון 'והתורה אמרה', שלא כתב 'ועובר עמש&quot;כ בתורה').<br /> :ויל&quot;ד בעצם האיסור, מה האיסור בזה, ראו '''רמב&quot;ם''' בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה ו|עשה ו ועשה ח}}, '''סמ&quot;ג''' (עשין ז'), ולשון הרמב&quot;ם בהל' דעות (פ&quot;ו), וראו '''גמ'&lt;nowiki/&gt;''' שבת {{ויקיטקסט|שבת קלג ב|קלג}}) וסוטה {{ויקיטקסט|סוטה יד א|יד.}} ולכאורה כל זה רק במידות שיש בהם תועלת לאחרים. ובשם '''הגר&quot;י סלנטר''' אומרים כי האיסור במידות הוא אף כשלא נכשל בהם בפועל, ולפי זה אתי שפיר שאין בזה לפנ&quot;ע - כי בעל מידות רעות 'עובר' על זה גם בלי הביטוי בפועל שהכשילו אותו. וראו גם '''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' תחילת חלק ח' (מכת&quot;י) מה שכתב שם לגבי מקור האיסור במידות רעות. (ויל&quot;ד בנדון זה מהנידון לעיל לגבי מחשבה רעה). {{הערה|וסיפר '''הגרנ&quot;צ פינקל''', ר&quot;י מיר, על '''הגר&quot;ח פרידלנדר''' שבעת אשר נודע לו כי ימיו ספורים, שאל ל'''גרא&quot;מ שך''' מה יעשה בשארית ימיו, האם ישקיע בספריו בתלמידיו או בלימוד אישי, והגרא&quot;מ ענה שישקיע בתיקון מדותיו. ולכאורה יל&quot;ע מה העניין בזה, הרי כבר לא יחטא כלפי אחרים במצבו הנוכחי? ועפ&quot;י דברי הגרי&quot;ס הנ&quot;ל י&quot;ל שכיוון שאיסורי המידות הינם בעצם תכונות הנפש ולא רק בביטויים בפועל, א&quot;כ 'עיקר תכלית האדם הוא שבירת המידות' - גם כשאין תוצאה מעשית לתכונות נפשו, ועדיין זהו הדבר החשוב מכל.<br /> כעין זה יש שביארו את דברי ה'''ביאור הלכה''' ריש סי' א' בענין שש המצוות התמידיות, דמצוה ה' היינו יראת ה'. וביאר הבה&quot;ל דהיינו מי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו כו', ולהנ&quot;ל א&quot;ש שזה תמידי כי מחוייב בכל רגע להיות מוכן לכך שאם יבא דבר עבירה לידו יתגבר על זה.}}<br /> <br /> *'''במבטל חברו ממצות עשה'''<br /> <br /> :ב'''תוס'''' ד&quot;ה מצת, בגיטין י., משמע שיש, וראו '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כו}} בשם ספר למודי ה' (לימוד ז).<br /> <br /> *'''האם דבר שהושג עם איסור לפנ&quot;ע נאסר לשימוש'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ג' ל&quot;ה) כתב, ד'לא מצינו שאסרו בדיעבד מלדור שם בשביל לפנ&quot;ע'. (ויל&quot;ע ב'''גמ'''' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא צ ב|צ:}} שקנסו שם את המכשיל גוי בסירוס).<br /> <br /> ===נתינת או מכירת מאכל לאדם שלא יברך או שלא יטול ידיו===<br /> ה'''רמ&quot;א''' בשו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ג כתב: &quot;ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפנ&quot;ע לת&quot;מ&quot;. ומקורו מדברי '''רבינו יונה'''.<br /> וכתב שם ב'''ביאור הלכה''', שדווקא כשיאכל מיד אז אסור, וכלשון 'להאכיל', אך בנוטל לביתו מותר כי מי יודע איך יאכלנו שם. וכ&quot;כ במשנ&quot;ב שם סקי&quot;א שבספק שמא לא יטול ידיו מותר.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ע''' קס&quot;ט א' כתב המחבר: &quot;ואסור ליתן לו פרוסת פת אא&quot;כ יודע בו שנטל ידיו&quot;, ומיירי בשמש הסעודה, ומקורו מהגמ' בחולין {{ויקיטקסט|חולין קז ב|קז:}}.<br /> ומשמע שבספק נטל ידיו ג&quot;כ אסור. וכתב ה'''מג&quot;א''' שם, שדווקא בשמש נאמר דין זה כי חוששים שמא מתוך טרדתו ישכח ליטול ידיו, אך בשאר אנשים מותר לתת. ומביא שלדעת רבינו יונה אסור גם בשאר אנשים. וב'''פרי מגדים''' כתב, שבשמש חסיד מותר לתת כשזה רק ספק שמא לא נטל.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ע''' שם סעיף ב' איתא: &quot;לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך&quot;, וכתב ע&quot;ז הרמ&quot;א &quot;ויש מקילים אם נותן לעני בתורת צדקה&quot;.<br /> וגם פה משמע שבספק יברך ג&quot;כ אסור, ומקור דין זה הוא מ'''תלמידי ר' יונה''' (על הרי&quot;ף חולין קז:) שאמרו שכמו שכתוב בגמ' חולין גבי נט&quot;י, ה&quot;ה גבי ברכה, ואומרים שם שבצדקה יש להקל.<br /> <br /> '''א&quot;כ לסיכום:''' &lt;U&gt;במקור א'&lt;/U&gt; (קס&quot;ג) איתא שאסור רק בוודאי לא נטל, וזה משום דמיירי בשאר אדם, &lt;U&gt;ובמקור ב'&lt;/U&gt; (קס&quot;ט א') איתא שאסור בלא נט&quot;י ואפי' בספק, וזה משום דמיירי בשמש, &lt;U&gt;ובמקור ג'&lt;/U&gt; (קס&quot;ט ב') איתא לגבי ברכה (ולא נט&quot;י), שלא יתן למי שלא יברך ואפי' בספק, ומשום צדקה מותר, וזה דווקא פה שזה ספק ולעניין הברכה, אך בודאי או בספק בנט&quot;י יהא אסור{{הערה|יש לעיין למה לא אומרים שעשה דצדקה ידחה את לא תעשה דלפנ&quot;ע. גם לכאורה זה רק ספיקא דרבנן כי כל חיוב הברכה הוא דרבנן והרי ספיקא דרבנן לקולא? וב'''פרי מגדים''' מסביר (ראו לעיל הערה 17) שאין פה מצות חסד אם יש למקבל תקלה בזה, (וכעי&quot;ז אומרים לגבי ת&quot;ת כשנצרך לנקביו, שאין 'עשה דוחה ל&quot;ת' כיוון שאין את מצות תלמוד תורה כשאי&quot;ז בגוף נקי, ודלא כמצות קריאת שמע שדוחה טינוף כשאי אפשר לסלקו, רא '''שו&quot;ת יד אליהו''' דכתב כן משום דהוי עשה דרבים שדוחה עשה דיחיד ד'והיה מחניך קדוש'. וע&quot;ע כעי&quot;ז ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' ח&quot;ד סו&quot;ס ע&quot;ה שקרבן נפסל בנעבד כי זה פסול במצוה ולא סתם איסור חיצוני), וכן לגבי ספק כתב שאע&quot;ג שזה דרבנן 'לא מקילינן בספק כי הא', ע&quot;ש, וכן יש לומר שזה לפנ&quot;ע דאורייתא, ראו לעיל בגדרי המכשיל בעבירה דרבנן.}}.<br /> <br /> ומקור דין ג' הוא מתלמידי ר' יונה, וב'''בית יוסף''' פסק כמותם אמנם ה'''ב&quot;ח''' חולק, ומ&quot;מ גם הב&quot;י כתב בשו&quot;ע לשון של 'לא יתן' ולא כתב 'אסור' כדלעיל. (וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חכ&quot;ב סי' ג' מדייק מזה שמשמע דבדיעבד אפשר להקל בלא יברך).<br /> <br /> ולפי תלמידי ר&quot;י, במקור א' הדין אמור להיות שאסור אף בספק, כי לומדים מוודאי לא נטל כמו שלומדים לעניין לא יברך מלא נטל, ומ&quot;מ המשנ&quot;ב הנ&quot;ל כתב לא כך, וכך משמע מהרמ&quot;א שם, וזה משום שפסקו לא כתר&quot;י לענין זה, וב'''שער הציון''' סקי&quot;א (בסי' קס&quot;ג) הביא שגם ה'''חיי אדם''' פסק שבספק מותר (בשאר אדם), ושב'''רמב&quot;ם''' (ברכות ו' י&quot;ט) משמע שכלל לא אסר בספק ואפי' בשמש, כי העתיק רק את הברייתא שאוסרת בודאי לא נטל ואת הברייתא של שמש שאסור בספק לא כתב. ואומר שם המשנ&quot;ב, שגם לתר&quot;י שמחמירים בסתם אדם בספק נט&quot;י, מ&quot;מ בצדקה וודאי שאין להחמיר, וזה משום שגם לתר&quot;י יש קולא מסויימת בצדקה, לגבי ספק יברך. וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ובמקור ג', ה'''מג&quot;א''' כתב כמ&quot;ש לעיל שדווקא בספק התירו משום צדקה, אמנם עי' ב'''מחצה&quot;ש''' שם שאם ידוע שלא יברך אך זה משום שאינו יודע ולא משום רשעות, יהא מותר לתת לו בצדקה אף שוודאי לא יברך. וה'''ב&quot;ח''' כתב, שלא רק שיש את 'היתר הצדקה' דווקא בספק ברכה ולא בוודאי, אלא שגם בספק, דווקא בספק ברכה הקילו ולא בספק נט&quot;י. ובעצם אלו דברי התר&quot;י, אלא שהב&quot;ח הוא זה שפסק כמוהם. וזה כנ&quot;ל. (וב'''ט&quot;ז''' סק&quot;ג מסביר את דברי הרמ&quot;א שיש להקל בצדקה, שזה משום שוודאי דמצות צדקה גובר על ספק האיסור של אי ברכה או אי נט&quot;י. ורואים שפי' דלא כב&quot;ח, אלא דס&quot;ל שהמקילים בספק יברך משום צדקה, מקילים כמו&quot;כ בספק בנט&quot;י).<br /> <br /> ובביאור דעת הב&quot;ח (התר&quot;י) דחלוק דין ברכה מנט&quot;י, לכאורה יש לומר שלאכול לחם בלא נט&quot;י הרי זה 'מעשה איסור', משא&quot;כ כשאוכל בלי ברכה, המעשה מותר אלא שביטל מצות עשה דרבנן כשלא בירך. ויסוד לחילוק זה מצינו ב'''פת&quot;ש''' (יו&quot;ד שמ&quot;א סק&quot;ד) לגבי אונן שפטור ממצוות עשה וחייב בל&quot;ת, שכתב שם בשו&quot;ע שאוכל ללא ברכה, ובפת&quot;ש מביא מחלוקת אם הוא הדין בלא נט&quot;י, או שמא נט&quot;י שאני וחייב כיוון שזה לאו ולא כברכה שזה עשה, (וא&quot;כ יכול להיות עוד חילוק, שבביטול עשה אין לפנ&quot;ע, אך עמש&quot;כ לעיל). וא&quot;כ אפ&quot;ל שבנותן חפץ שיעבור עי&quot;ז בלאו, ה&quot;ז 'חפץ אסור', ויש לפנ&quot;ע, אך בנותן חפץ שעי&quot;ז יתחייב בעשה, אי&quot;ז חפץ אסור אלא חפץ שגורם לחיוב, ושאני לעניין לפנ&quot;ע, ולכן מקילינן בצדקה.<br /> <br /> ועוי&quot;ל, עפי&quot;ד ה'''ריטב&quot;א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/חולין/פרק_ח#דף_קו_עמוד_א|בחולין ק&quot;ו}} (הובא ב'''שע&quot;ת''' או&quot;ח קנ&quot;ח סק&quot;א, וראו '''שדי חמד''' מע' ברכות א' כ&quot;ט, '''בן איש חי''' שמיני אות א', ובספר '''וזאת הברכה''' פ&quot;ב הע' 3) שאומר שאם נט&quot;י ובירך ואח&quot;כ נמלך לא לאכול לחם, אי&quot;ז ברכה לבטלה כיוון שכשנטל ידיו חשב שיאכל והיה חייב אז בנטילה. ואפ&quot;ל שכל דברי הריטב&quot;א דווקא בחיוב נט&quot;י, דס&quot;ל שחיוב זה חל על האדם ברגע שמתכנן לאכול, וחיוב זה נובע מהמצב בו הוא שרוי - שמתכנן לאכול לחם, ואף אם אח&quot;כ המצב ישתנה - שלא יאכל, מ&quot;מ החיוב היה עליו כשנטל, וממילא ברכתו אז לא היתה לבטלה. ולפי&quot;ז, אם בירך 'המוציא' ונמלך לא לאכול, בירר למפרע שברכתו היתה לבטלה כיוון שבסוף לא אכל, ואי&quot;ז כמ&quot;ש הריטב&quot;א בנט&quot;י. כלומר: י&quot;ל שהריטב&quot;א לא דיבר בברכות הנהנין ורק בחיוב הספציפי של נט&quot;י לרוצה לאכול אז שייכים דבריו{{הערה|לגופו של עניין: בשם ה'''חזון איש''' אומרים שהוכיח כריטב&quot;א ממה שחז&quot;ל הפקיעו לפעמים קידושין, ולכאורה הם מבררים שכל הברכות היו לבטלה, אלא ע&quot;כ כריטב&quot;א. ושמע מינה, דדברי הריטב&quot;א הם גם בברכות ולא כמ&quot;ש. אמנם ב'''שו&quot;ת חוו&quot;י''' (סי' ק&quot;ל) כתב שהפי' של 'תרומה ליכא מצוה לאתשולי עלה', הוא ש'יש עבירה', כי עי&quot;ז שנשאל מברר למפרע שברכותיו היו לבטלה. ואם נרצה לומר דלא פליג על הריטב&quot;א, צ&quot;ל כמו שחילקנו לעיל בין ברכה לנט&quot;י. אמנם ב'''שו&quot;ת עמודי אש''' (ב' ל&quot;ג) משמע ג&quot;כ כדלעיל בשם החזון איש, דפסק כריטב&quot;א לגבי ברכת המצוות. וניתן לחלק בין ברכת המצוות לברכת הנהנין, שכמו שב'יצא מוציא' זה דווקא בברכהמ&quot;צ ולא בברכה&quot;נ, וזה משום שחיוב הברכה חל משום המצוה וכל המצווה חייב בברכה, משא&quot;כ ברכה&quot;נ זה חיוב אישי רק על הנהנה, וכמו שאומרים שאחר שלא נהנה לא חייב בברכה ולכן לא יכול להוציא, כך גם המברך, לו יתברר בסוף שלא נהנה, א&quot;כ לא חל עליו חיוב הברכה והוי ברכה לבטלה גם לריטב&quot;א וכמ&quot;ש לעיל. אם כי יל&quot;ד אם ברכת הפרשת תרומה הויא ברכה&quot;נ, כי הלא החוו&quot;י כתב על ברכת התרומה דהויא ברכה לבטלה. וראו ב'''מג&quot;א''' (או&quot;ח סי' ח' סק&quot;ב) לעניין חלה ובמש&quot;כ ע&quot;ד ב'''בהגר&quot;א''' שם. (וראו '''שו&quot;ת חתם סופר''' יו&quot;ד רנ&quot;ג וש&quot;כ, '''רש&quot;ש''' בנדרים נט., ו'''ספר החיים''' לגר&quot;ש קלוגר סי' ת&quot;כ, שכתבו שהנשאל על תרומה לא הויא ברכתו לבטלה, ולא כחוו&quot;י הנ&quot;ל, אך הם חולקים מצד שאין זה נקרא שהמצוה בטלה לגמרי למפרע. ומ&quot;מ א&quot;כ גם על ראיית החזון איש י&quot;ל כן). ועוד יל&quot;ד אם ברכת נישואין שהחזון איש מיירי בה הויא ברכהמ&quot;צ או הנהנין, וראו גבי ברכת אירוסין ב'''שו&quot;ת הרא&quot;ש''' כלל כ&quot;ו, '''רמב&quot;ם''' אישות ג' כ&quot;ג, ו'''רא&quot;ש''' פ&quot;ק דכתובות סי' י&quot;ב, וע&quot;ע במח' ה'''נודע ביהודה''' תניינא אה&quot;ע א' עם ה'''תבואות שור''' יו&quot;ד א' נ&quot;ט, עי' ב'''רעק&quot;א על שו&quot;ע''' יו&quot;ד א' ט&quot;ז ואה&quot;ע ל&quot;ד ב', אך שם הנידון אם זה ברכת השבח או המצוות. ומ&quot;מ, דברינו למעלה הם לו נסיק שיש שינוי בין נט&quot;י לשאר דברים, וכך גם משמע מהריטב&quot;א שחיוב נט&quot;י שונה, ושאפי' לגבי ברכת נט&quot;י לא נגיד שאם בירך קודם נטילה ונמלך אין זה ברכה לבטלה, (והטעם שאי&quot;ז לבטלה כי מ&quot;מ קיים את מצות הנטילה). וע&quot;ע ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין ק&quot;י, ומילה קכ&quot;ג) שמברך ברכת אירוסין ומילה אחר מעשה, כי שמא יחזור בו ויהא ברכה לבטלה. וראו ב'''בהגר&quot;א''' או&quot;ח ח' (בטעם ב'). אמנם המהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' תניינא סי' צ&quot;ח כתב, שברכת אירוסין היא לפני קידושין, כי אף אם יחזור בו אי&quot;ז לבטלה כי תקנו על שעת קידושין. (ויעויין ב'''דעת קדושים''' (ל&quot;ט ט') שתפילין שהתברר שהיו פסולות אי&quot;ז ברכה לבטלה עד כעת, וכמו 'ברך ה' חילו' וגו' בקידושין סו:, וראו גם '''שו&quot;ת פרי השדה''' ג' קי&quot;ז, ו'''שו&quot;ת יביע אומר''' ח&quot;ז או&quot;ח סי ה', ו'''שו&quot;ת משנה הלכות''' ח&quot;ה סי' י&quot;א).}}.<br /> <br /> ולפי&quot;ז, יתכן לומר שהנותן אוכל למי שלא יטול, וב'''ביאור הלכה''' הנ&quot;ל במקור א' כתב שזה דווקא שרוצה לאכול לאלתר, יש איסור לפנ&quot;ע כיוון שיש על המקבל כבר עכשיו חיוב של נט&quot;י, משא&quot;כ אם לא יברך, אי&quot;ז חיוב שיש עליו אלא שאחרי שאכל בלא ברכה מתברר שהוא במצב אסור כי הוא אחרי אכילה ללא שהיתה לפניה ברכה. (וחיוב האדם הוא 'לא להכניס עצמו לאונס' - למצב של 'אכול' בלי ברכה). ולשון הב&quot;ח לגבי ברכה: &quot;בשעה שנותנו לו אינו עובר, ואם אח&quot;כ לא יברך מה עלינו לעשות&quot;, משמע כנ&quot;ל. (וב'''באה&quot;ט''' שבשו&quot;ע מהדורת פריעדמאן של מכון י-ם, יש תוספת ש'שאר דברים' דינם כמו אי ברכה. וזה כנ&quot;ל). וחילוק זה מבוסס גם על מש&quot;כ לעיל לחלק בין מכשיל בשעת העבירה או לפניה. וראו ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (ב' צ&quot;ג) שביאר בב&quot;ח שמותר כיון שאין הנתינה בשעת עבירה.<br /> <br /> ולגבי מכירה, יש שכתבו דשאני מסתם נתינה, כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' (ב' ק') וציין גם ל'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''', וראו ב'''נצי&quot;ב''' (ל&quot;ב) לעיל לגבי מכשיל לפני שעת העבירה, וכ&quot;כ גם ב'''חוו&quot;י''' (קפ&quot;ה) בתור צירוף להקל משום שמכירה שאני, ואומר שלכן נהגו להקל בכמה דברים במכירה לגוי. ובספר '''מאמר מרדכי''' (על שו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ט), כתב שבזמננו אין נוהגים ליזהר באיסורי הנתינה הללו, וסיים שה' הטוב יכפר. ובספר '''תורת חסד''' (או&quot;ח ה') מאריך בטעם ההיתר למכור בחנות לשאינם מברכים, וכותב שאי&quot;ז 'דבר אסור' ושלא נותן בידיים ושהוי חד עברא וכו', וכ&quot;כ בטעם ההיתר גם ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (או&quot;ח ח&quot;ו סי' י&quot;ז) בקצרה, וב'''שו&quot;ת בית ישראל''' (או&quot;ח כ&quot;ח). וב'''פת&quot;ש''' (יו&quot;ד קי&quot;ז ס&quot;ק ס&quot;ה) מקל במוכר איסור דרבנן, וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חלק כ&quot;ב סי' ג'). (אמנם ב'''תוס'''' גיטין סא. משמע לא כך, אך ב'''רמב&quot;ן''' ע&quot;ז טו: ו'''רשב&quot;א ריטב&quot;א ור&quot;ן''' שם מחלקים בין מכר לשאלה, ומ&quot;מ זה היתר רק כשאפשר לתלות בהיתר. ועיי&quot;ש בכ&quot;ז).<br /> <br /> ולעניין נתינה כשיש חשש שאם לא יתן הלה ישנאנו, הנה ודאי שבעקרון אין שיקול זה מתיר לעבור על איסור, אלא שאם ישנא את כל הנושא הקרוי 'דת' בגלל אי הנתינה הזו, א&quot;כ יש עניין לתת לו את האוכל כדי להצילו מאיסור חמור זה, ונתינה זו אינה מכונה בשם 'הכשלה' אלא בשם 'הצלה'. ראו '''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא ל&quot;ה) שפסק כך לגבי מארח חילוני בביתו וכד', וביאר את סברתו ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ו'). ובשם ה'''חזון איש''' (שביעית {{היברובוקס|41159|81|יב ט ד&quot;ה ונראה}}, הובא לעיל גבי ספק יכשל) מביאים שרק בספק יעבור שרי משום הנ&quot;ל, אמנם במנח&quot;א ביאר שודאי גם החזון איש יודה במקרה שמארח עבריין בביתו, אלא שבאופן כללי אמר שאין להקל משו&quot;ה אלא בספק. וכגרשז&quot;א, כ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ה סי' י&quot;ג) ו'''שבט הלוי''' (ד' י&quot;ז) ו'''תשובות והנהגות''' (א' תפ&quot;ג).<br /> <br /> ובספר '''פאר הדור''' על החזון איש (ח&quot;ג עמ' קצ&quot;ה), מסופר שהתיר בכל גווני כדי שלא יכשל ב'לא תשנא', אולם הגרשז&quot;א אמר ע&quot;ז שודאי שלא אמר כך בדיוק, דאי&quot;ז היתר אלא בחשש לשנאה כללית.<br /> <br /> ומ&quot;מ אומר הגרשז&quot;א, שכל זה ביחיד המגיש, אבל אין היתר לתת בפרהסיה אוכל לכאלו משום שמא ישנאו וכו', וכמ&quot;ש ה'''מהרש&quot;ם''' (בהגהות לספר אורחות חיים החדש סי' תקנ&quot;א אות ל'), שאין למכור בשר בימים שבין ר&quot;ח אב לט' באב כדי להציל את הקונים מאיסור טריפה, כי אין לבטל בשבילם אפילו רק מנהג בעלמא שאוסר למכור אז בשר. וכן יהא אסור לפי&quot;ז למכור להם סתם יינם כדי להצילם באיסור יין ערלה וכד', (אמנם עי' ב'''שו&quot;ת מנחת פתים''' (יו&quot;ד קנא, הוזכר גם לקמן) שהקל בלאו הכי למכור להם סתם יינם. ומ&quot;מ נפק&quot;מ למכור למי שאינו מחלל שבת בפרהסיה). וע&quot;ע בספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ&quot;ב הע' 80), ו'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סי' נ&quot;ה).<br /> <br /> ==מראי מקומות לנידונים הלכתיים אקטואליים==<br /> <br /> *'''הושטת יין למחלל שבת בפרהסיה'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת מנחת פתים''' לגר&quot;מ אריק (יו&quot;ד קנ&quot;א) מתיר, ואומר שאפי' בסתם יינם נהגו להקל. וראו '''שו&quot;ת חלקת יעקב''' (א' ע&quot;ז), ו'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ח י&quot;ח, וחכ&quot;ב ג'). וב'''שו&quot;ת חתם סופר''' (יו&quot;ד ק&quot;כ) כתב שאין להחמיר בזה כ&quot;כ כי אי&quot;ז משום חתנות אלא משום קנס, (וע&quot;ע '''בית ישראל''' או&quot;ח ס&quot;א, '''חלקת יעקב''' א' ע&quot;ז, ו'''שארית ישראל''' אה&quot;ע ז').<br /> <br /> *'''עישון ומכירת סיגריות'''<br /> <br /> :עי' ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ט&quot;ו ל&quot;ט, כ&quot;א י&quot;ד) שאוסר את העישון ואת הסיוע לו, (וראו ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' יו&quot;ד ב' מ&quot;ט, אך כיום ידוע אחרת וכו', עי' '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ו ו'''שו&quot;ת שבט הלוי''' י' רצ&quot;ה), וע&quot;ע '''שו&quot;ת עמודי אור''' (כ&quot;ט), '''שו&quot;ת תשובות והנהגות''' (ג' שנ&quot;ד), '''שו&quot;ת יחוה דעת''' (עמ' קפ&quot;א בהערות), ו'''לקוטי אמרים''' לחפץ חיים (פי&quot;ג). וע&quot;ע ב'''קובץ 'מבקשי תורה'''' חשון תשנ&quot;ט (עמ' קע&quot;ד) במה שכתב בשם הגרי&quot;ש אלישיב, ושוב יל&quot;ד כיום.<br /> <br /> *'''להראות לנהג השואל בשבת את הדרך הקצרה'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חט&quot;ו סי' י&quot;ח י&quot;ט), דן בזה, וס&quot;ל שלא יראה, דאין חיוב הפרשה מאיסור כיוון דקי&quot;ל 'הלעיטהו', ועוד שאי&quot;ז מסייע אלא רק 'שב ואל תעשה', ועוד משום מש&quot;כ לעיל שאין איסור כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר, ע&quot;ש, ועוד משום מש&quot;כ '''שו&quot;ת יד יצחק''' (ב' צ&quot;ה, הובא בדרכ&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ז) שעזרה כזו מתפרשת כחיזוק ידיו. ע&quot;ש.<br /> <br /> *'''ליסע במוצ&quot;ש עם נהג שלא מבדיל'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת מנח&quot;ש''' (קמא ל&quot;ה ב') מתיר, הובא לעיל, וראו ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סי' ל&quot;ד) היתר מטעם אחר, וע&quot;ע שם בחי&quot;ב (סי' ל&quot;ח). וכתב שם גם את סברת הגרשז&quot;א, וכ&quot;כ בספר '''תורת חסד''' (או&quot;ח ה') שהובא לעיל.<br /> <br /> *'''למכור ולהשכיר בתים ובתי עסק לחשודים על חילול שבת'''<br /> <br /> :'''חוות יאיר''' (קפ&quot;ה), '''מהרש&quot;ם''' (ב' קפ&quot;ג), '''כתב סופר''' (יו&quot;ד ע&quot;ז), '''אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב ואו&quot;ח ב' ס&quot;ו ופ'), '''שרידי אש''' (ב' י&quot;ט), '''מנחת שלמה''' (ל&quot;ה). ועיין '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;ג סי' ל&quot;ט) שאסור להשכיר חנות שתיפתח בשבת, ע&quot;ש ובמה שכתב מ'''שו&quot;ת ערוגת הבושם''' (או&quot;ח נ&quot;ד) שאסור מדין 'הרחק משכן רע'. וראו ב'''שו&quot;ת מטה לוי''' (ח&quot;ב סי' י&quot;ח) שכתב שאם יש לו חלק בבעלות חנות המחללת שבת, יסיר שמו ממנה, אך את הכסף שיש לו שם א&quot;צ ליטול אם יכולים להתקיים גם בלעדיו, ואם תאמר שצריך אז כל עבריין יעשה כך לשותפו. ע&quot;ש.<br /> <br /> *'''חתונת חילונים, סידור קידושין והשכרת האולם'''<br /> <br /> :עי' '''שו&quot;ת שרידי אש''' (ג' כ&quot;ח), '''שו&quot;ת אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד, יו&quot;ד ח&quot;א ע&quot;ב, או&quot;ח ח&quot;ד ל&quot;ה), ו'''חכמת אדם''' (קכ&quot;ו ט&quot;ו), '''שו&quot;ת מלמד להועיל''' (יו&quot;ד ע&quot;ט), '''שו&quot;ת שארית ישראל''' (ז'), '''שו&quot;ת תשובות והנהגות''' (ב' תרמ&quot;א), '''שו&quot;ת שאלת יצחק''' (ס&quot;ב), ובספר '''ישמח לב''' (ח&quot;א אות קס&quot;א). וע&quot;ע לגבי התר נישואין לחילוני, ב'''שו&quot;ת יבי&quot;א''' (ח&quot;ב אה&quot;ע כ&quot;א). (וב'''שו&quot;ת משיב דבר''' ב' ל&quot;ב שהובא לעיל, אומר שאם זה בח&quot;ע, כיוון שזה לפני שעת עבירה, לתוס' ורא&quot;ש שרי, ולרש&quot;י ורמב&quot;ם שרי אם פרנסתו בכך דאז חשיב כדרכי שלום). וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת מהר&quot;י אסאד''' (ח&quot;ד סי' ק&quot;מ) גבי גרושה לכהן המאיים להתנצר.<br /> <br /> *'''נתינת הכשר למקום המגיש בשר וחלב'''<br /> <br /> :ב'''שו&quot;ת יבי&quot;א''' (ו' יו&quot;ד ג' ג') מתיר, ודלא כ'''ציץ אליעזר''' (י&quot;א נ&quot;ה). וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' נ&quot;ב) מתיר גם כן, כי ההכשר על האוכל ולא על המוכר, ואם אדם קונה דבר האסור לו מצד עצמו, אי&quot;ז עניין ההשגחה. (הציץ אליעזר מיירי כשהמשגיח צריך לעמוד שם ולא למחות, עיי&quot;ש, ואי&quot;ז אותו מקרה כמו באגרות משה).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:לפני עיוור לא תתן מכשול]]<br /> [[קטגוריה:פסחים כב:]]<br /> [[קטגוריה:מועד קטן ה.]]<br /> [[קטגוריה:מועד קטן יז.]]<br /> [[קטגוריה:נדרים סב:]]<br /> [[קטגוריה:קידושין לב.]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא ה:]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא עה:]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא צ:]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה ו.]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה ו:]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה כב.]]<br /> [[קטגוריה:חולין ז:]]<br /> [[קטגוריה:נדה נז.]]<br /> [[קטגוריה:רוצח ושמירת נפש פרק יב]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן קסג]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן קסט]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קיט]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קנא]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95&diff=19097 2021-12-27T11:25:23Z

<p>מישהו: /* כל הכבוד */ .</p> <hr /> <div>{{תבנית:ברוך בואך|realName=מרדכי|name=מישהו}}<br /> <br /> -- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 23:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> :התחלתי קצת לכתוב את הדף [[לפני עיוור לא תתן מכשול]], אשמח אם {{א|א.א|כבודו}} יוכל להעיף מבט, לתת ביקורת אם יש משהו כללי שכדאי לשנות (את כללי העיצוב וקישורים וכולי אעשה בסוף, אני שואל בקשר לניסוח הכללי וכד'). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 15:41, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|מישהו}} אני גם חדש כאן אבל עברתי קצת על הסוגיה שהתחלת לכתוב והיא נראית בנויה כהוגן ומחכימה מאד! חילך לאורייתא! --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:13, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::שכוייח, תודה על הפרגון.. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:17, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == כל הכבוד ==<br /> <br /> כל הכבוד! יצרת את הסוגיה הסוגיה [[מיוחד:דפים ארוכים|הארוכה]] ביותר!<br /> [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:56, 27 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :לא בהכרח שארוך יותר זה טוב יותר.. אבל זה באמת לקח כמות של זמן כמו כמה סוגיות ארוכות. תודה על הפרגון. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 13:25, 27 בדצמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90&diff=19074 2021-12-22T15:11:43Z

<p>מישהו: /* שיפור */ .</p> <hr /> <div>==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==<br /> אשריך על ההשקעה<br /> <br /> נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.<br /> <br /> --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :אתה פותח פה דיון...<br /> :להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה). <br /> :היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ&quot;ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> <br /> == שיטת הרי&quot;ף לגבי אוהל בשבת ==<br /> לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי&quot;ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש&quot;י ורי&quot;ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי&quot;ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו&quot;א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו&quot;ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת&quot;ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק<br /> === בישול אחר בישול ===<br /> גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי<br /> <br /> ==אני חושב שטעית==<br /> <br /> כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש&amp;#39;&amp;#39;ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> == הלכות המתנה בין בשר לחלב ==<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?<br /> :שלום וברוך הבא.<br /> :א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> :ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.<br /> :ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.<br /> :ד. בהצלחה רבה ויישר כח.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> == החתימה שלך ==<br /> <br /> מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)<br /> :לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == קישורים מוקיפדיה ==<br /> <br /> אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}<br /> רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה <br /> אם לא אני מוכן לעשות את זה<br /> [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])<br /> :שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> ==תחרות הסוגיות ==<br /> שלום וברכה,<br /> תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?<br /> תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש&quot;ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות &quot;ליד&quot; בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שדרוג גרסה ==<br /> <br /> דברנו ע&quot;כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר. <br /> בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == שנה טובה! ==<br /> <br /> שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל&quot;ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות חסרות ==<br /> <br /> ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> :אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> ::בעזה&quot;ת בל&quot;נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == רשימה ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == ברכת הלבנה ==<br /> <br /> שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:34, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::פשוט תעתיק את התוכן של [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ותעביר אותו לדף הסוגיה עצמה. אין צורך למחוק שום דף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::עשיתי את זה, במקור רציתי שישאר הקרדיט לכותב הסוגיה.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 09:32, 6 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע&quot;מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות מומלצות ==<br /> <br /> רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ&quot;ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד&quot;כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::{{א|א.א}} אני חושב שאפשר פשוט להפנות לדף המשתמש שלך..😊 --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::חלק מהן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:19, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == טיוטה ==<br /> <br /> {{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שיפור ==<br /> <br /> אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?<br /> :משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א|אולי}} תבנית מותאמת שיכתבו שם את התמצית מחולק לפי כותרות קבועות כמו נושא, נדונים וכדו' אולי לזה {{א|מישהו}} התכוון. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 19:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::אפשר גם להוסיף נוהל שצריך שיהיה פרק ראשון של &quot;תמצית הסוגיה&quot;, שם יהיה כתוב עיקר הדברים הכתובים בהמשך הסוגיה. (כמו הפתיח רק מפורט יותר). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:11, 22 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == כפתור 'תודה' ==<br /> <br /> היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&amp;action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א}} זה מספיק מה ש[[משתמש:מישהו]] כתב לך או שאני אנסה לשאול אחד שמבין בזה? --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::אני עכשיו עובד על עדכון הגירסה. אם יש לך מישהו שמבין בזה טוב וישמח לעזור, זה יקדם את זה יותר מהר. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:18, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::תנסה ליצור קשר עם [[משתמש:Yairman|יאיר מן]], כפי שהוא כתב בדף שלו, באמת יש לו הרבה ניסיון. אפשר גם עם [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Men770 משתמש:men770 באתר חבדפדיה] (נראה מההיסטוריה שם שהוא לא פעיל). בהצלחה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:52, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::{{א|איתן ברוך}} אתה יודע איך לעשות את זה? [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::: {{א|מוטל&amp;#39;ה}}, אני חושב שאני יודע, אבל אין לי ניסיון קונקרטי בדברים כאלה. (כלומר, יהיה נכון להגיד שאני יודע לעשות את זה תאורטית. עשיתי דברים דומים. אבל דברים כגון זה לא עשיתי...) {{ש}}ובכל מקרה זה ידרוש מ[[משתמש:א.א|א.א]] לתת לי גישה לשרת, שזה גם עבודה מסויימת מבחינתו... --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::{{א|איתן ברוך}}, יש לי תקופה קצת עמוסה. אם תוכל לעשות זאת אשמח. שלח לי מייל. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::::::::{{א|א.א}}, שלחתי לך מייל 👍 --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 21:56, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::{{א|מוטל&amp;#39;ה}} ו{{א|א.א}} נעזרתי בחבר שעזר לעדכן גרסה ולהוסיף את הכפתור של הגרסה. עכשיו גם העורך הגרפי עובד. מוזמנים להשתמש! --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:47, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::: כל הכבוד!!! [https://www.betmidrash.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D?type=thanks&amp;user=&amp;page=&amp;wpdate=&amp;tagfilter=&amp;wpfilters%5B%5D=newusers וראו כאן מי השתמש]. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 11:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :בפעם שעברה היו שלושה פרסי משנה ע&quot;ס 500 ש&quot;ח, מלבד שלושת הפרסים הראשונים. השנה אין. <br /> :אני לא יכול לתת ביקורת על הסוגיה שכתבת, כיון שהיא משתתפת בתחרות.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 18:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == תחרות ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א}}. האם התחרות היא רק בעשיית סוגיות חדשות, או גם בשיפור ערכים קיימים? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:52, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :{{א|בן עזאי}} -- חובה לכתוב לפחות סוגיה אחת חדשה, ועליה עיקר הניקוד. אבל גם שיפור סוגיות קיימות מוסיפות לניקוד הסופי. עיין [[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון תחרות כתיבה תורנית]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90&diff=19073 2021-12-22T15:11:12Z

<p>מישהו: /* שיפור */ .</p> <hr /> <div>==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==<br /> אשריך על ההשקעה<br /> <br /> נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.<br /> <br /> --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :אתה פותח פה דיון...<br /> :להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה). <br /> :היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ&quot;ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> <br /> == שיטת הרי&quot;ף לגבי אוהל בשבת ==<br /> לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי&quot;ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש&quot;י ורי&quot;ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי&quot;ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו&quot;א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו&quot;ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת&quot;ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק<br /> === בישול אחר בישול ===<br /> גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי<br /> <br /> ==אני חושב שטעית==<br /> <br /> כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש&amp;#39;&amp;#39;ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> == הלכות המתנה בין בשר לחלב ==<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?<br /> :שלום וברוך הבא.<br /> :א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> :ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.<br /> :ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.<br /> :ד. בהצלחה רבה ויישר כח.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> == החתימה שלך ==<br /> <br /> מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)<br /> :לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == קישורים מוקיפדיה ==<br /> <br /> אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}<br /> רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה <br /> אם לא אני מוכן לעשות את זה<br /> [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])<br /> :שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> ==תחרות הסוגיות ==<br /> שלום וברכה,<br /> תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?<br /> תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש&quot;ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות &quot;ליד&quot; בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שדרוג גרסה ==<br /> <br /> דברנו ע&quot;כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר. <br /> בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == שנה טובה! ==<br /> <br /> שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל&quot;ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות חסרות ==<br /> <br /> ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> :אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> ::בעזה&quot;ת בל&quot;נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == רשימה ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == ברכת הלבנה ==<br /> <br /> שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:34, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::פשוט תעתיק את התוכן של [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ותעביר אותו לדף הסוגיה עצמה. אין צורך למחוק שום דף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::עשיתי את זה, במקור רציתי שישאר הקרדיט לכותב הסוגיה.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 09:32, 6 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע&quot;מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות מומלצות ==<br /> <br /> רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ&quot;ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד&quot;כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::{{א|א.א}} אני חושב שאפשר פשוט להפנות לדף המשתמש שלך..😊 --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::חלק מהן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:19, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == טיוטה ==<br /> <br /> {{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שיפור ==<br /> <br /> אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?<br /> :משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א|אולי}} תבנית מותאמת שיכתבו שם את התמצית מחולק לפי כותרות קבועות כמו נושא, נדונים וכדו' אולי לזה {{א|מישהו}} התכוון. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 19:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::אפשר גם להוסיף נוהל שצריך שיהיה פרק ראשון של &quot;תמצית הסוגיה&quot;, שם יהיה כתוב עיקר הדברים הכתובים בהמשך הסוגיה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:11, 22 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == כפתור 'תודה' ==<br /> <br /> היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&amp;action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א}} זה מספיק מה ש[[משתמש:מישהו]] כתב לך או שאני אנסה לשאול אחד שמבין בזה? --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::אני עכשיו עובד על עדכון הגירסה. אם יש לך מישהו שמבין בזה טוב וישמח לעזור, זה יקדם את זה יותר מהר. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:18, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::תנסה ליצור קשר עם [[משתמש:Yairman|יאיר מן]], כפי שהוא כתב בדף שלו, באמת יש לו הרבה ניסיון. אפשר גם עם [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Men770 משתמש:men770 באתר חבדפדיה] (נראה מההיסטוריה שם שהוא לא פעיל). בהצלחה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:52, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::{{א|איתן ברוך}} אתה יודע איך לעשות את זה? [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::: {{א|מוטל&amp;#39;ה}}, אני חושב שאני יודע, אבל אין לי ניסיון קונקרטי בדברים כאלה. (כלומר, יהיה נכון להגיד שאני יודע לעשות את זה תאורטית. עשיתי דברים דומים. אבל דברים כגון זה לא עשיתי...) {{ש}}ובכל מקרה זה ידרוש מ[[משתמש:א.א|א.א]] לתת לי גישה לשרת, שזה גם עבודה מסויימת מבחינתו... --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::{{א|איתן ברוך}}, יש לי תקופה קצת עמוסה. אם תוכל לעשות זאת אשמח. שלח לי מייל. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::::::::{{א|א.א}}, שלחתי לך מייל 👍 --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 21:56, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::{{א|מוטל&amp;#39;ה}} ו{{א|א.א}} נעזרתי בחבר שעזר לעדכן גרסה ולהוסיף את הכפתור של הגרסה. עכשיו גם העורך הגרפי עובד. מוזמנים להשתמש! --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:47, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::: כל הכבוד!!! [https://www.betmidrash.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D?type=thanks&amp;user=&amp;page=&amp;wpdate=&amp;tagfilter=&amp;wpfilters%5B%5D=newusers וראו כאן מי השתמש]. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 11:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :בפעם שעברה היו שלושה פרסי משנה ע&quot;ס 500 ש&quot;ח, מלבד שלושת הפרסים הראשונים. השנה אין. <br /> :אני לא יכול לתת ביקורת על הסוגיה שכתבת, כיון שהיא משתתפת בתחרות.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 18:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == תחרות ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א}}. האם התחרות היא רק בעשיית סוגיות חדשות, או גם בשיפור ערכים קיימים? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:52, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :{{א|בן עזאי}} -- חובה לכתוב לפחות סוגיה אחת חדשה, ועליה עיקר הניקוד. אבל גם שיפור סוגיות קיימות מוסיפות לניקוד הסופי. עיין [[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון תחרות כתיבה תורנית]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90&diff=19015 2021-12-20T09:27:35Z

<p>מישהו: /* כפתור 'תודה' */ קישור</p> <hr /> <div>==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==<br /> אשריך על ההשקעה<br /> <br /> נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.<br /> <br /> --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :אתה פותח פה דיון...<br /> :להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה). <br /> :היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ&quot;ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> <br /> == שיטת הרי&quot;ף לגבי אוהל בשבת ==<br /> לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי&quot;ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש&quot;י ורי&quot;ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי&quot;ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו&quot;א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו&quot;ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת&quot;ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק<br /> === בישול אחר בישול ===<br /> גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי<br /> <br /> ==אני חושב שטעית==<br /> <br /> כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש&amp;#39;&amp;#39;ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> == הלכות המתנה בין בשר לחלב ==<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?<br /> :שלום וברוך הבא.<br /> :א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> :ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.<br /> :ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.<br /> :ד. בהצלחה רבה ויישר כח.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> == החתימה שלך ==<br /> <br /> מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)<br /> :לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == קישורים מוקיפדיה ==<br /> <br /> אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}<br /> רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה <br /> אם לא אני מוכן לעשות את זה<br /> [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])<br /> :שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> ==תחרות הסוגיות ==<br /> שלום וברכה,<br /> תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?<br /> תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש&quot;ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות &quot;ליד&quot; בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שדרוג גרסה ==<br /> <br /> דברנו ע&quot;כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר. <br /> בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == שנה טובה! ==<br /> <br /> שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל&quot;ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות חסרות ==<br /> <br /> ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> :אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> ::בעזה&quot;ת בל&quot;נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == רשימה ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == ברכת הלבנה ==<br /> <br /> שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:34, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::פשוט תעתיק את התוכן של [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ותעביר אותו לדף הסוגיה עצמה. אין צורך למחוק שום דף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::עשיתי את זה, במקור רציתי שישאר הקרדיט לכותב הסוגיה.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 09:32, 6 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע&quot;מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות מומלצות ==<br /> <br /> רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ&quot;ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד&quot;כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::{{א|א.א}} אני חושב שאפשר פשוט להפנות לדף המשתמש שלך..😊 --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::חלק מהן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:19, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == טיוטה ==<br /> <br /> {{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שיפור ==<br /> <br /> אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?<br /> :משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == כפתור 'תודה' ==<br /> <br /> היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&amp;action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א}} זה מספיק מה ש[[משתמש:מישהו]] כתב לך או שאני אנסה לשאול אחד שמבין בזה? --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::אני עכשיו עובד על עדכון הגירסה. אם יש לך מישהו שמבין בזה טוב וישמח לעזור, זה יקדם את זה יותר מהר. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:18, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::תנסה ליצור קשר עם [[משתמש:Yairman|יאיר מן]], כפי שהוא כתב בדף שלו, באמת יש לו הרבה ניסיון. אפשר גם עם [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Men770 משתמש:men770 באתר חבדפדיה] (נראה מההיסטוריה שם שהוא לא פעיל). בהצלחה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:52, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::{{א|איתן ברוך}} אתה יודע איך לעשות את זה? [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::: {{א|מוטל&amp;#39;ה}}, אני חושב שאני יודע, אבל אין לי ניסיון קונקרטי בדברים כאלה. (כלומר, יהיה נכון להגיד שאני יודע לעשות את זה תאורטית. עשיתי דברים דומים. אבל דברים כגון זה לא עשיתי...) {{ש}}ובכל מקרה זה ידרוש מ[[משתמש:א.א|א.א]] לתת לי גישה לשרת, שזה גם עבודה מסויימת מבחינתו... --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::{{א|איתן ברוך}}, יש לי תקופה קצת עמוסה. אם תוכל לעשות זאת אשמח. שלח לי מייל. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::::::::{{א|א.א}}, שלחתי לך מייל 👍 --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 21:56, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::{{א|מוטל&amp;#39;ה}} ו{{א|א.א}} נעזרתי בחבר שעזר לעדכן גרסה ולהוסיף את הכפתור של הגרסה. עכשיו גם העורך הגרפי עובד. מוזמנים להשתמש! --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:47, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::: כל הכבוד!!! [https://www.betmidrash.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D?type=thanks&amp;user=&amp;page=&amp;wpdate=&amp;tagfilter=&amp;wpfilters%5B%5D=newusers וראו כאן מי השתמש]. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 11:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :בפעם שעברה היו שלושה פרסי משנה ע&quot;ס 500 ש&quot;ח, מלבד שלושת הפרסים הראשונים. השנה אין. <br /> :אני לא יכול לתת ביקורת על הסוגיה שכתבת, כיון שהיא משתתפת בתחרות.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 18:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == תחרות ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א}}. האם התחרות היא רק בעשיית סוגיות חדשות, או גם בשיפור ערכים קיימים? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:52, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :{{א|בן עזאי}} -- חובה לכתוב לפחות סוגיה אחת חדשה, ועליה עיקר הניקוד. אבל גם שיפור סוגיות קיימות מוסיפות לניקוד הסופי. עיין [[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון תחרות כתיבה תורנית]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90&diff=19014 2021-12-20T09:25:37Z

<p>מישהו: /* כפתור 'תודה' */ - תודה :)</p> <hr /> <div>==בדיקה לפני תשמיש ולאחריו==<br /> אשריך על ההשקעה<br /> <br /> נראה לי שכדאי שתכתוב בסוף כל נושא גדול סיכום בשביל אנשים שרוצים רק להכיר בגדול את הסוגיא בלי לשבת עליה כבד.<br /> <br /> --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:41, 13 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :אתה פותח פה דיון...<br /> :להבנתי כל מטרת האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות. סיכומים תמציתיים אפשר לעשות גם באמצעים לא מקוונים (ויש כאלה הרבה). <br /> :היתרון של האתר ושל השיתוף הוא בכך שאפשר לסכם סוגיה ולהוסיף עליה מבלי הגבלה עוד ועוד, מה שאי אפשר לעשות בספרים מודפסים.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 12:06, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> :מלבד זאת, אני שוקל לחלק את הסוגיה לשנים: 'בדיקה לפני תשמיש' ו'בדיקה לאחר תשמיש'. כי כל אחד הוא נושא לעצמו, ולמרות שיש גמרות מקבילות, וגם בחלקן יש מחלוקות איך לפרש, אם הכוונה לקודם תשמיש או לאחר תשמיש, בכ&quot;ז למען הסדר והקיצור נראה לי שטוב יותר לחלק.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] 13:15, 14 ביוני 2016 (IDT)<br /> <br /> <br /> == שיטת הרי&quot;ף לגבי אוהל בשבת ==<br /> לעניין מה שהגבת לי. מעיון ראשוני בסויה היה נראה לי שגדרו של הרי&quot;ף שכל בניין שיש בגגו טפח זה גדר בחוזק הבניין כלומר מח' רש&quot;י ורי&quot;ף היא האם מודדים בזמן או בצורה. וצורה כוללת בתוכה גם את חוזק הבניין וגם את צורת המבנה (אחרת לא ברור מדוע הרי&quot;ף מגדיר זאת כבניין קבע כמו שהעיר החזו&quot;א) אומנם מעיון שני נראה שאתה צודק ויש לחלק בין שני הנושאים כרגע אין לי זמן להעמיק בסוגיה זו ולשנות מחדש את הדף אם אתה מעוניין אז יש שו&quot;ת הר צבי (טל הרים בונה א)שדן בזה וגם זכור לי אור שמח וחת&quot;ס אבל אינני זוכר מקור מדוייק<br /> === בישול אחר בישול ===<br /> גם כאן אתה צודק לא ממש הבנתי איך פועלת המערכת ולכן עשיתי העתק הדבק מקובץ WORD אני אטפל בזה בהקדם כמו כן אני צרי עזרה יש עוד כמה דברים שלא הבנתי<br /> <br /> ==אני חושב שטעית==<br /> <br /> כמדומה שהיית צריך לשים לי את תבנית ברוך הבא בדף שיחתי ולא בדף המשתמש שלי.[[משתמש:שמעיה הרץ|בש&amp;#39;&amp;#39;ם]] ([[שיחת משתמש:שמעיה הרץ|שיחה]]) 16:29, 22 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> == הלכות המתנה בין בשר לחלב ==<br /> <br /> שלום וברכה,<br /> האם תוכל לסייע לי להבין מדוע הדף שהעלתי בנושא זמני ההמתנה בין אכילת בשר לחלב לא אושר?<br /> :שלום וברוך הבא.<br /> :א. כאשר אתה כותב בדף שיחה, מומלץ לחתום את השם שלך, כדי שאדע עם מי אני מדבר... עושים זאת כך: &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> :ב. אין דבר כזה 'אושר' ולא 'אושר'. אין פה מערכת שמסננת סוגיות, זה הכל עושים הגולשים שבעצמם, לפי שיקול הדעת ולפי התייעצויות והסכמות ביניהם.<br /> :ג. הסוגיה שהעלית, הועברה לדף טיוטה, בדף המשתמש שלך פשוט מפני שהיא לא ערוכה (גם מבחינת הסדר והמבנה, וגם מבחינת התצוגה באתר). כאשר תערוך אותה, תוכל להחזיר אותה למרחב הראשי של הסוגיות. אם תצטרך עזרה בעריכה, בשמחה! תוכל גם להיעזר בדפי העזרה.<br /> :ד. בהצלחה רבה ויישר כח.<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:05, 6 ביולי 2018 (IDT)<br /> <br /> == החתימה שלך ==<br /> <br /> מומלץ להתאים אותה לכתובת הנכונה של דף השיחה שלך בלחיצה על [[מיוחד:העדפות]]. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 07:11, 28 ביוני 2020 (IDT)<br /> :לא ממש הבנתי את כוונתך... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::כתבתי את זה לפני מעל שנה, כבר לא רלוונטי... --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:34, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == קישורים מוקיפדיה ==<br /> <br /> אני גם כותב בוקיפדיה {בעצם משם נודע לי על הפרויקט הזה}<br /> רציתי לשאול האם על כל דף חדש ישר מקשרים לוקיפדיה <br /> אם לא אני מוכן לעשות את זה<br /> [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]])<br /> :שלום [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]]. לאן בויקיפדיה? אתה מתכוון להניח כאן קישורים לויקיפדיה, או להניח בויקיפדיה קישורים לכאן?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :להניח כאן קישורים לויקיפדיה, פחות מועיל. להניח בויקיפדיה קישורים לכאן, בהחלט כדאי ומומלץ. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:14, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::מדובר על להניח קישורים בוקיפדיה אם אף אחד אחר לא עושה את זה [[משתמש:שמואל היהודי|שמואל היהודי]] ([[שיחת משתמש:שמואל היהודי|שיחה]]) 19:20, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::מוזמן בשמחה. חשוב מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:50, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> ==תחרות הסוגיות ==<br /> שלום וברכה,<br /> תוכל בבקשה לתת לי רעיונות לסוגיות שיש עליהן פירוט רב בראשונים ובאחרונים כדי שאוכל לכתוב עליהן?<br /> תודה רבה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:55, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :שלום [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]], תבחר לך כל סוגיה בש&quot;ס, מן הסתם יש עליה ראשונים ואחרונים. השאלה איזה נושאים מעניינים אותך, ואתה יכול לכתוב עליהם? ברכות, שבת, מועדים, חושן משפט, איסור והיתר וכו'. לא חסר... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::אשמח לרעיון ספציפי.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:21, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::[[קולות השופר]], [[דופן עקומה בסוכה]], [[יאוש שלא מדעת]], [[גר קטן]], [[אדם המזיק באונס]], [[חצי נזק צרורות]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:31, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::תודה! עד כמה מותר להשתמש בערך בויקיפדיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:47, 18 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::אתה יכול להשתמש באיזה מקורות שאתה רוצה. שים לב שהסגנון הנדרש כאן, שונה מהסגנון בויקיפדיה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:52, 19 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::אני שואל מבחינת זכויות יוצרים.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:25, 20 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::אילוז גם כן רוצה רעיון לסוגיה לכתוב עליה. [[משתמש:Novik|Novik]] ([[שיחת משתמש:Novik|שיחה]]) 01:51, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::ראה מה שכתבתי למושך בשבט. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:05, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::אשמח אם תאשר את הסוגיות שנרשמתי אליהן.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:33, 21 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::שלום, באותו העניין, לדעתי לתחרות יש פוטנציאל גדול, אלא שהיא לא מפורסמת כראוי. כדאי לחשוב על אפיקי פרסום, אפשר אפילו בפורומים וכד'.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> :::::::::::--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]], נשמח מאוד לרעינות לפרסום, בינתיים פרסמנו ב'אוצר החכמה' וב'פורום לתורה' (אם כי רק פעם אחת, אפשר לפרסם שוב). וכן אם תוכל לפרסם במקומות שיש לך אפשרות נודה לך מאוד! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:13, 30 ביולי 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::גם אני חשוב שזה לא מפורסם מספיק. כדאי מודעה נעוצה בפורום לתורה, אולי אפילו מודעה בחיפוש נטפרי (משער שזה מאוד יקר או בלתי אפשרי), אם רוצים אפשר גם לתלות מודעות פיזיות ליד בתי כנסת (יש דרך מוכנה לעשות את זה, אפשר לדבר איתי, במקרה של פרסום כזה חשוב לפרסם את האופציה לשלוח במייל...), ולחשוב אם יש עוד מקום וירטואלי שיש שם פונטציאל של כותבים כמו פורום לתורה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:24, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::::::::[[משתמש:מישהו|מישהו]] -- כרגע אין לנו תקציב פרסום בכלל. קיבלנו תרומה רק לפרסים, וגם היא מותנית בכמות מינמלית של סוגיות שישתתפו בתחרות (כמו שהערנו בתקנון). אם יש לך דרכים לפרסם ללא עלות, נשמח. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::אני מכיר פרסום דרך בלוי, אפשר גם לתלות דרכו מודעות &quot;ליד&quot; בתי הכנסת (באזורים מסוימים זה עדיף..), זה לא בחינם, אבל ביחס לפרסום אחר זה ממש זול (אין לי אחוזים ממנו...). לדעתי הפרסום הוא קריטי הרבה יותר מגובה הפרס, כך שמי שתרם את הפרס, מכל סיבה (רוחנית או גשמית), מסתבר שתקציב קטן לפרסום יביא למממן תועלת גדולה יותר מתיקצוב הפרס בלבד. (ואני מדגיש שוב: פרסום שאינו במדיה חייב להגיש גם אופציה לשליחה של הסוגיה במייל. וראיתי שיש כבר כיום אופציה כזו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::::::::שלחתי לבלוי. נתקדם וננסה לחשוב על עוד אופציות. לגבי התורם, לא אני קובע את מטרת התרומה. זה תלוי בכל מיני פרמטרים, וזו ההחלטה שלו. וגם זה, רק אם יגיעו לרף מסויים של סוגיות. מנסים למצוא עוד מקורות מימון. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:25, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שדרוג גרסה ==<br /> <br /> דברנו ע&quot;כ בעבר. יש אפשרות? יעזור המון בתחום הטכני של האתר. <br /> בברכה, --[[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 16:05, 8 באוגוסט 2021 (IDT)<br /> <br /> == שנה טובה! ==<br /> <br /> שנה טובה! סליחה אם פגעתי, בהצלחה בשנה הבעל&quot;ט --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 6 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות חסרות ==<br /> <br /> ממליץ לרשום רשימה של סוגיות חסרות באת, שיהיה רעיון למשתמשים מה לתרום. --[[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:30, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> :אתה צודק. התחלתי לעשות את זה [[ויקיסוגיה:רשימת הסוגיות|כאן]], אבל עוד לא הספקתי להשלים. מוזמן לעזור לי במלאכה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> ::בעזה&quot;ת בל&quot;נ. [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 14:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)<br /> <br /> == רשימה ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א.}} היכן אפשר למצוא רשימה של כל הסוגיות הנמצאות בתחרות? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:38, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :תיכנס לדף [[:תבנית:תחרות כתיבה]], ובתפריט הימני, תלחץ על 'דפים המקושרים לדף זה'.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:59, 2 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == ברכת הלבנה ==<br /> <br /> שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:24, 4 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :שלום, אשמח אם תוכל למחוק את [[ברכת הלבנה]] ולהעביר את [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ל[[ברכת הלבנה]]. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:34, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::פשוט תעתיק את התוכן של [[טיוטה:ברכת הלבנה]] ותעביר אותו לדף הסוגיה עצמה. אין צורך למחוק שום דף. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 3 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :::עשיתי את זה, במקור רציתי שישאר הקרדיט לכותב הסוגיה.. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 09:32, 6 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> שלום. אשמח לקבל הרשאה באתר כגון מנטר וכדו' ע&quot;מ לעזור לשפר את האתר. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 12:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]], נתתי לך. בהצלחה! [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::ישר כח גדול[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:56, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == סוגיות מומלצות ==<br /> <br /> רבי {{א|א.א.}} האם קיימת קטגוריה של סוגיות ממולצות? אם לא לענ&quot;ד כדי לעשות כזאת. בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :לא קיימת. לא בטוח שזה נכון כאן, זה לא ערכים לקריאה ולהעשרת הידע. בד&quot;כ אנשים נכנסים ללמוד סוגיה שהם צריכים, ולא בוחרים אותה לפי המלצות. זה נכון יותר לויקיפדיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:55, 10 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. צודק בהחלט. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:32, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::{{א|א.א}} אני הייתי שמח אם היה לי איזה סוגיה מומלצת שהייתי לוקח ממנה דוגמא כיצד הסוגיה צריכה להיות בנויה ומה העיצוב הכי מתאים וכדו' --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::זה אני יכול להבין. אבל השאלה היא אם כדאי לעשות מדור כזה כמו בויקיפדיה, שנמצא בעמוד הראשי וזמין לכולם. או שפשוט להניח רשימה כזו באיזה מקום, לטובת העורכים, שיוכלו לקחת דוגמא כמו שאתה אומר?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:07, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::{{א|א.א}} בנקודה הזו אני מסכים איתך, זה בעיה בעצם להחליט שסוגיה אחת יותר מומלצת מחברתה.. אולי לעשות קטגוריה של 'עריכות מומלצות' או שם יותר תואם. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:12, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::פשוט תקראו את ה[[ויקיסוגיה:תחרות כתיבה תורנית - תוצאות|סוגיות שזכו בתחרות קודמת]]... [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:20, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::גם זו אפשרות. אבל יש גם הרבה סוגיות טובות שנכתבו שלא במסגרת התחרות. ואגב, אתם יכולים גם אתם לדרג אותם, בסוף מי שקובע זה המשתמשים... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::::{{א|א.א}} אני חושב שאפשר פשוט להפנות לדף המשתמש שלך..😊 --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::::חלק מהן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:19, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == טיוטה ==<br /> <br /> {{א|א.א.}} כיצד אפשר לפתוח כאן טיוטה? בברכה [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 17:30, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה כותב - טיוטה:שם הסוגיה שלך. פשוט וקל.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:55, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::הבנתי. סליחה על הבורות אני פשוט רגיל לאתר אחר... אגב, ישר כח על התשובה המהירה של אישור טופס ההרשמה לתחרות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == שיפור ==<br /> <br /> אולי כדאי לעשות תקציר לסקירה מהירה של התוכן, כמו שהציעו בדף הזה בקטע הראשון, אפשר גם לעשות תבנית בתחילת כל פרק שיהיה שם בקיצור נמרץ מה כתוב בפרק. זה יכול להיות תבנית צד, או כל רעיון אחר. אני חושב ששוה לחשוב על רעיון כלשהו לתמצות ותקציר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 23:27, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה מתכוון לסוג של סיכום סוגיה תמציתי? עיקרי השיטות?<br /> :משהו שעלה בדעתי בעבר - לפתוח עוד מרחב של דפים כמו מרחב 'טיוטה' ולהצמיד אותו יחד עם הלשוניות של טיוטה, סוגיה ושיחה, ולעשות שם סוג של סיכום מהיר או אפילו תרשים הסוגיה. אבל עוד חזון למועד. לא יודע אם לזה התכוונת... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 00:32, 22 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לשונית נוספת - רעיון מצוין. (אני חשבתי חלונית צד, תמצות של כל קטע בפני עצמו). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 00:21, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == כפתור 'תודה' ==<br /> <br /> היה כדאי להוסיף את האפשרות של 'תודה' בדף 'גירסאות קודמות' כמו למשל [https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&amp;action=history כאן בהמכלול] (ליד ה'ביטול') זה מאפשר להגיב בצורה קלה על עריכה טובה או על תגובה. --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :אתה יודע לעשות את זה?[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:44, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::לכאורה צריך להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Thanks ההרחבה הזו], ואולי צריך מתכנת [https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94 שיעדכן גירסאות]. (אני לא מספיק מבין בזה) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 09:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::{{א|א.א}} זה מספיק מה ש[[משתמש:מישהו]] כתב לך או שאני אנסה לשאול אחד שמבין בזה? --[[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:07, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::אני עכשיו עובד על עדכון הגירסה. אם יש לך מישהו שמבין בזה טוב וישמח לעזור, זה יקדם את זה יותר מהר. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:18, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::::תנסה ליצור קשר עם [[משתמש:Yairman|יאיר מן]], כפי שהוא כתב בדף שלו, באמת יש לו הרבה ניסיון. אפשר גם עם [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Men770 משתמש:men770 באתר חבדפדיה] (נראה מההיסטוריה שם שהוא לא פעיל). בהצלחה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:52, 25 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> ::::::{{א|איתן ברוך}} אתה יודע איך לעשות את זה? [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::: {{א|מוטל&amp;#39;ה}}, אני חושב שאני יודע, אבל אין לי ניסיון קונקרטי בדברים כאלה. (כלומר, יהיה נכון להגיד שאני יודע לעשות את זה תאורטית. עשיתי דברים דומים. אבל דברים כגון זה לא עשיתי...) {{ש}}ובכל מקרה זה ידרוש מ[[משתמש:א.א|א.א]] לתת לי גישה לשרת, שזה גם עבודה מסויימת מבחינתו... --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:58, 28 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::{{א|איתן ברוך}}, יש לי תקופה קצת עמוסה. אם תוכל לעשות זאת אשמח. שלח לי מייל. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:44, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::::::::{{א|א.א}}, שלחתי לך מייל 👍 --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 21:56, 29 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::{{א|מוטל&amp;#39;ה}} ו{{א|א.א}} נעזרתי בחבר שעזר לעדכן גרסה ולהוסיף את הכפתור של הגרסה. עכשיו גם העורך הגרפי עובד. מוזמנים להשתמש! --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:47, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> ::::::::::: כל הכבוד!!! [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 11:25, 20 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם יש רק שלוש זוכים, או שבפרס אחד יכולים לזכות כמה (כמו שהיה בתחרות הקודמת)?, וגם אשמח לקבל ביקורת לערך [[חישוב שנת השמיטה]] שעדיין בעבודה --[[משתמש:משתמש 2|משתמש 2]] ([[שיחת משתמש:משתמש 2|שיחה]]) 18:01, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :בפעם שעברה היו שלושה פרסי משנה ע&quot;ס 500 ש&quot;ח, מלבד שלושת הפרסים הראשונים. השנה אין. <br /> :אני לא יכול לתת ביקורת על הסוגיה שכתבת, כיון שהיא משתתפת בתחרות.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 18:42, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == תחרות ==<br /> <br /> שלום {{א|א.א}}. האם התחרות היא רק בעשיית סוגיות חדשות, או גם בשיפור ערכים קיימים? [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:52, 24 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :{{א|בן עזאי}} -- חובה לכתוב לפחות סוגיה אחת חדשה, ועליה עיקר הניקוד. אבל גם שיפור סוגיות קיימות מוסיפות לניקוד הסופי. עיין [[ויקיסוגיה:תקנון תחרות כתיבה תורנית|תקנון תחרות כתיבה תורנית]]. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%9C&diff=18969 2021-12-14T10:52:13Z

<p>מישהו: מקורות</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה|}}<br /> <br /> &quot;לפני עיוור לא תתן מכשול&quot; הוא איסור הנאמר בתורה, וממנו למדנו שאסור לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, שאסור להכשיל אדם אחר בעבירה, ובפשטות יש בפסוק זה גם איסור שלא להכשיל סומא ממש. {{ש}}מלבד האיסור דאורייתא של &quot;לפני עיוור לא תתן מכשול&quot; כשמכשיל אחר בעבירה, יש איסור נוסף מדרבנן מצד &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;, ופרטים רבים נאמרו בגדרי איסורים אלו.<br /> <br /> {{מקורות|{{ויקיטקסט2|משנה בבא מציעא ה יא|בבא מציעא ה יא}}, {{ויקיטקסט2|משנה שביעית ה ו|שביעית ה ו}}|{{ויקיטקסט2|נדרים סב ב|נדרים סב:}}, {{ויקיטקסט2|עבודה זרה ו ב|עבודה זרה ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}, ספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}}|{{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים קסג|או&quot;ח קסג}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך אורח חיים קסט|או&quot;ח קסט}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה קיט|יו&quot;ד קיט}}, {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה קנא|יו&quot;ד קנא}}}}<br /> ==יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול==<br /> {{לפני עיוור ניווט}}<br /> ===מקור האיסור פירושו וגדרו===<br /> כתוב בתורה &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot; {{ויקיטקסט|ויקרא יט יד|ויקרא יט יד}}, ומפסוק זה נלמדו כמה איסורים בהכשלת האחר: <br /> <br /> *'''עצה רעה''': איתא ב'''ספרא''' {{ויקיטקסט|ספרא על ויקרא יט יד|ב יד}} &quot;ולפני עור לא תתן מכשול - לפני סומא בדבר. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו&quot;{{הערה|ב'''סה&quot;מ לרס&quot;ג''' לא כתב זאת, וב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג (ח&quot;ב, בסוף ל&quot;ת נ&quot;ה) מסביר דס&quot;ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמו שמשמע מסיום הברייתא בספרא פרשת בהר {{ויקיטקסט|ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת בהר/פרק ד|פרשה ד}} (ויל&quot;ע בלשון שם ובספרא דלעיל) ורש&quot;י {{ויקיטקסט|רש&quot;י על ויקרא כה יז|ויקרא כה יז}} . אמנם ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא/בבא_מציעא/ג#הלכה_יג|ב&quot;מ ג יג}} ו'''בגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא נח ב|ב&quot;מ נח}} לא גרסו בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.}}. <br /> <br /> *'''פיתוי לעבירה''': ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע&quot;ז ו:}} נאמר: &quot;מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נח, שנאמר ולפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;. ובטעם הדבר כתב '''החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} &quot;שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד&quot;. <br /> <br /> :וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} מוסיף, שנכלל בלאו זה שלא יורה שלא כדת{{הערה|ולשון ה'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה ה ד|ת&quot;ת ה ד}}: &quot;וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העורים&quot;. וראו גם '''שו&quot;ת מנחת יצחק''' (ח&quot;ד עט ה) שכ&quot;כ הרש&quot;ש בביאור רש&quot;י (סנהדרין עד עה), ומביא שב'''שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק''' (או&quot;ח שג) מסביר שזה משום החזקת עוברי עבירה.}}. (וב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך עח|עח}} כתב שחכם שהורה שלא כדין העבירה עליו ולא עלינו, (וכעי&quot;ז מובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#האם לפנ&quot;ע הוא איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל|להלן]] בשם '''רש&quot;י'''), ויש מקום לדון לפי זה מדוע הוי לפנ&quot;ע כשמורה שלא כדין הרי העבירה חלה רק עליו. וכנראה שיש איזושהי חלות עבירה גם על העושה, אולי ברמה של אונס, ולכן הוי לפנ&quot;ע{{הערה|וזה רק אם נאמר שכשמכשיל מישהו והנכשל אנוס יש בזה לפנ&quot;ע. עיין להלן בזה. וראה להלן גם הדיון אם יש איסור לפנ&quot;ע בשב ואל תעשה.}}).<br /> <br /> *'''הכשלת עיוור''': על אף שבפשטות התורה בפסוק זה גם אסרה את הפעולה של נתינת מכשול פיזי בדרכו של העיוור, יש אומרים שפסוק זה בא ללמד רק את המשמעות של הכשלה בעבירה או בעצה רעה, ונפרט: <br /> <br /> ====נתינת מכשול פיזי לפני עיוור ממש====<br /> <br /> כתב '''הרמב&quot;ם''' בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}}: &quot;הזהיר מהכשיל קצתנו את קצתנו. והוא שאם ישאלך אדם עצה בדבר נפתה בו, ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו... ולאו זה כולל ג&quot;כ מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה... ודברים רבים מאד מזה הסוג יאמרו בהן עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול. ופשטיה דקרא - כמו שזכרנו תחלה&quot;. ובפשטות משמע שהפסוק כולל '''רק''' עצה רעה או פיתוי לעבירה. <br /> <br /> כך גם מדייקים את שיטת '''הראב&quot;ד''': ברמב&quot;ם כתב שעל 24 דברים בית דין מנדים את מי שעושה אותם, ואחד מהם הוא &quot;המכשיל את העיוור&quot;. הראב&quot;ד טרח להגיה &quot;כגון המכה את בנו הגדול&quot; (מבואר בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו&quot;ק יז.}} שזו הכשלה בעבירה, כי הבן עלול לבזות או להכות את אביו בחזרה), ומשמע שהבין שהמכשיל עיוור ממש, אינו כלול בפסוק זה{{הערה|ראב&quot;ד הלכות ת&quot;ת {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה ו יד|ו יד}} כך דייק מדבריו ה'''ב&quot;ח''' (יו&quot;ד שלד), הובא גם ב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג (לאוין נ&quot;ה).}}. <br /> <br /> גם ב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} משמע שהפסוק כלל לא מדבר על המכשיל עיוור. &quot;שם המצוה&quot; שהעניק בעל החינוך לדין זה: &quot;שלא להכשיל תם בדרך&quot;{{הערה|יש גירסאות מעט שונות בין הדפוסים, אולם המשמעות דומה.}}, הלשון &quot;תם&quot; משתמעת שמדובר רק על עני בדעת ולא על סומא. ב'''מנחת חינוך''' {{היברובוקס|14092|19|רלב ה}} מדייק גם כן ממה שכתב החינוך דלפנ&quot;ע הוי לאו &quot;שאין בו מעשה&quot;. וכמובן שנתינת מכשול פיזי הרי זה מעשה גמור.<br /> <br /> מאידך, '''ספר חסידים''' (אות תרע&quot;ג) אוסר למוכה שחין לרחוץ במרחץ דרבים משום לפנ&quot;ע, וב'''משך חכמה''' וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתבו ש&quot;אין מקרא יוצא מידי פשוטו&quot; (שבת סג.), ועל כן שיטתם דודאי שפס' זה כולל גם את איסור נתינת מכשול פיזי לפני עיוור. <br /> <br /> ו'''בגמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו א|ע&quot;ז ט&quot;ו}} איתא שאסור למכור לגויים כלי זיין משום לפנ&quot;ע, וכ&quot;פ '''הרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב|רוצח יב}}, ובפשטות זה כמו שימת מכשול פיזי לפני עור. גם ב'''תוס'''' (ע&quot;ז כא. ד&quot;ה אלפני, בתי' השני) שכתב: &quot;א&quot;נ, כיון דאיסור שכונה (הוא כדי) שלא יבוא היזק לישראל, קרי ליה מכשול לפני עור&quot;, משמע שיש לפנ&quot;ע בכפשוטו. {{הערה|אם כי אולי י&quot;ל שזה דין דרבנן &quot;משום&quot; לפנ&quot;ע, ולכן קוראים לזה בגמ' כך. ולרמ&quot;ה דלהלן שמקור איסור ההיזק הוא מפס' זה, מובן יותר מדוע קוראים לזה כך.}}. <br /> <br /> אם כי לגופה של טענה שהרי &quot;אין מקרא יוצא מדי פשוטו&quot;, אחרים כתבו דכיון שבפס' נאמר &quot;לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלוקיך אני ה'&quot;, למדנו שהוקשו עיוור וחרש, וכמו שחרש לאו דוקא, כך גם עיוור{{הערה|'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ו, בשם ספר כנסת הגדולה), וכן ב'''רא&quot;מ''' עה&quot;ת (פר' קדושים). ובספר '''קרבן אהרן''' שם הקשה על דבריו.}}. ועוד, מהלשון &quot;ויראת מאלוקיך&quot; משמע שזה איסור המסור ללב{{הערה|'''כלי יקר''' ו'''גור אריה''' על התורה. וב'''הגהות הגרי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג''' (לאוין נ&quot;ה, ח&quot;ב דף נ&quot;ד ע&quot;ב) כתב ששייך ציווי 'ויראת' גם על מכשול פיזי לפני עיוור, כגון אם מפיל כביכול שלא בכוונה. עוד יש לומר ש'ויראת' נאמר על החלק המסור ללב, ואין בזה כדי להוכיח שהאיסור לא כולל '''גם''' איסור של מכשול פיזי.}}. יש גם שכתבו דהלשון &quot;תתן&quot; מוכיח שאין הכוונה למכשול פיזי לפני עיוור, כי אז היה צריך לכתוב &quot;לפני עיוור לא תניח מכשול&quot;{{הערה|זה לשון '''חשוקי חמד''' (עבודה זרה דף ב.) &quot;...פירש בקרבן העדה, לבאר מדוע חז&quot;ל בתורת כהנים (קדשים פ&quot;ב) לא ביארו את הלאו דלפני עור כפשוטו אלא ביארו שלא יכשיל סומא בדבר, והרי קיימ&quot;ל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, כאן מעצם התיבות מוכח כך, משום דהמניח אבן על הארץ כדי שהעוור יכשל בו ויפול, אין במעשה כזה &quot;נתינה&quot;, ולא שייך לומר לפני עור לא &quot;תתן&quot; אלא לא תניח לפניו מכשול, ומזה שכתבה התורה לפני עוור לא תתן, מוכח מעצם התיבות, שהתורה נתכוונה כמדרשו, לא תתן לנזיר ביד יין, אם הנזיר עור בדבר, וכמו כן לא תתן ביד הנכרי אבר מהחי אם הוא עור, ולא יודע שהוא מצווה על כך.&quot;. {{ש}}אבל '''הגרי&quot;פ בביאור על ספר המצוות לרס&quot;ג''' (לאוין ל&quot;ת נג נד נה) כתב &quot;...וגם מה שכתב בזה הר&quot;ב ק&quot;א שם וכו', ואני תמה דגם לפי דבריו אמאי לא שייך גם בעור ומכשול ממש נתינה. כגון שנותן לו לאכול או לשתות דבר מזיקו או ממיתו. וגם לא כתיב בקרא ולעור לא תתן מכשול אלא ולפני עור לא תתן מכשול. וכבר אשכחן בקרא בכמה דוכתי לשון נתינה במקום ידוע. אף על פי שאינו נותן לשום אדם. ואינו נותן שום דבר. כמו כל לשון נתינה דגבי מתן דמים וגבי כלי המשכן וכו', וא&quot;כ ודאי התמיהא במקומה עומדת מנ&quot;ל להוציא מקרא זה מידי פשוטו&quot;.}}.<br /> <br /> אולם לגופו של ענין, ודאי שאסור מדאו' להניח מכשול לפני עיוור, והנידון הוא רק האם זה כלול באיסור המיוחד של &quot;לפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;. ב'''מנחת חינוך''' כתב שפסוק &quot;ארור משגה עור בדרך&quot;, כן מדבר על מכשיל ממש, (אם כי יש לציין שה'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ו, ד&quot;ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור). וב'''ספר המצוות לרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצח|ל&quot;ת רצח}} כתב: &quot;הזהירנו מהניח המוקשים והמכשולות בארצנו ובבתינו... ולא תשים דמים בביתך...&quot;, וכן כתב בחלק העשין (קפ&quot;ד) במצוות מעקה: &quot;הוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו... ועשית מעקה לגגך...&quot;, ואם צריך להסיר, כ&quot;ש שלא לשים. אולם יש להבדיל בין איסור לפני עיוור, לאיסור &quot;לא תשים דמים בביתך&quot; ו&quot;ועשית מעקה לגגך&quot;{{הערה|ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|בבא קמא טו ב|ב&quot;ק טו:}} כתוב &quot;תניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, תלמוד לומר 'לא תשים דמים בביתך' {{ויקיטקסט|דברים כב|דברים כב}}&quot;. עוד כתוב בתורה &quot;ועשית מעקה לגגך&quot;, וכך גם פסק הרמב&quot;ם בסהמ&quot;צ רצ&quot;ח כנ&quot;ל למעלה. וא&quot;כ עולה השאלה מדוע נצרך פסוק זה של לפנ&quot;ע לא תתן מכשול?<br /> <br /> ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (בחלק ב' ל&quot;ת נ&quot;ה דף נ&quot;ד) כתב באמת שדין לפנ&quot;ע נאמר רק כלפי עצה רעה ואיסורים, ועשה דמעקה ולא תעשה דדמים אסרו את המכשול הפיזי. ואומר שם שלכן ר' נתן הוא זה ששנה את ב' ברייתות אלו, דמשלימות הם זו את זו. ומה שחילקה התורה את ההכשלה הפיזית והאיסורית לב' פסוקים, זה משום שמכשול פיזי הוי איסור מיד כששם אותו, משא&quot;כ מכשול איסורי אינו עובר על הלאו עד שיכשלו בזה. (ועל&quot;ק הדעות בזה).<br /> <br /> '''רבי אשר ויס''' (מנחת אשר, ויקרא ל&quot;ט ב') חילק באופן אחר: ש&quot;לא תשים דמים&quot; זה דווקא בסכנת מיתה, משא&quot;כ לפני עיוור נאמר בכל מכשול. <br /> <br /> וב'''קהילות יעקב''' (ב&quot;ק ריש סי' א') הביא מה'''משך חכמה''' שבור ברשות הרבים נלמד מאיסור לפנ&quot;ע, ובור ברשות היחיד נלמד מאיסור &quot;לא תשים דמים בביתך&quot;, וזה הסבר נוסף מדוע הוצרכו ב' הפסוקים.<br /> }}. <br /> <br /> עוד יש לציין בענין זה, לאיסור מזיק, שנאמר בתורה רק חיובי התשלומים של המזיק, אולם לא נתבאר במפורש מהו האיסור בעצם פעולת ההזקה. ועמדו בזה רבותינו{{הערה|ראו בענין זה ב'''קהילות יעקב''' ריש מס' ב&quot;ק מה שכתב ד' אופנים.}}, וב'''חידושי הרמ&quot;ה''' (על בבא בתרא, ב קז) כתב שמקור האיסור להזיק הוא מלאו דלפני עיוור, וא&quot;כ ודאי פירש שפס' זה כולל גם את מכשול כפשוטו{{הערה|כך דייק ב'''קובץ שיעורים''' (ב&quot;ב אות עז), אולם '''הגרי&quot;ז גוסטמאן''' (קונטרסי שיעורים, ב&quot;ב, ט א ד) ביאר את הרמ&quot;ה באופ&quot;א, דכוונתו שהכשיל את עצמו באיסור.}}.<br /> <br /> ====נתן מכשול ולא נכשלו====<br /> <br /> מלשון הפסוק &quot;ולפני עיוור לא תיתן מכשול&quot;, ניתן קצת לדייק שהנותן מכשול לפני עיוור (כוס יין לנזיר וכד') עובר מיד בשעת נתינת המכשול - גם אם העיוור לא נכשל בזה, אולם '''הגרי&quot;פ פערלא''' (על הרס&quot;ג ל&quot;ת נה) תולה זאת במחלוקת הראשונים: <br /> <br /> לשון '''הרמב&quot;ם''' בפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} היא: &quot;...עובר על הכתוב שאמר ולפנ&quot;ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר&quot;. ומשמע דווקא אם באמת עבר את העבירה. כך גם משמע מהלכותיו {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד| הל' רוצח ושמיה&quot;נ יב יד}} שכתב &quot;כל המכשיל עור בדבר&quot;, ולא כתב &quot;הנותן מכשול&quot;{{הערה|הגהות '''הגרי&quot;פ פערלא''' לרס&quot;ג, וכ&quot;כ גם '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יח}}, ועוד.}}, וגם '''רס&quot;ג''' ו'''החינוך''' נקטו &quot;המכשיל&quot; ולא &quot;הנותן מכשול&quot;. <br /> <br /> גם בריטב&quot;א (קידושין {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/קידושין/פרק_ב#דף_מב_עמוד_ב|דף מב:}} וב&quot;מ י: בשטמ&quot;ק) שכתב שאין לפנ&quot;ע בקידושי גרושה לכהן, כי אין איסור עד דבעיל, מוכח שאין לפנ&quot;ע עד שנכשל{{הערה|'''הגרי&quot;פ''' מוכיח עוד מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} שאסור להלוות בלי עדים משום לפנ&quot;ע, וקשה שעשה דוחה לא תעשה, אלא ע&quot;כ שלא עובר עד שנכשל ואז אין את העשה ולכן אסור.}}. כשיטה זו כ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת פני יהושע'''{{הערה|סבו של בעל חידושי פני יהושע על הש&quot;ס}} (חו&quot;מ ט), וב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' (ב מט).<br /> <br /> אולם '''בה&quot;ג''' '''ר&quot;א הזקן''' '''ר&quot;י אלברגלוני''' '''ר&quot;ש אבן גבירול''' '''סמ&quot;ג''' (ל&quot;ת קס&quot;ח) ו'''סמ&quot;ק''' (קע&quot;ב), נקטו לשון של 'נתינת המכשול' ולא 'כשלון'. וכצד זה כך נקטו '''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסז}}, שעובר מיד בנתינת המכשול, וכך ס&quot;ל גם ל'''חזון איש''' ולגרח&quot;ע ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג פא א ו).<br /> <br /> בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו&quot;ק יז.}} &quot;אמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול גאמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול&quot;. ואפשר לדייק שעובר מיד בלפנ&quot;ע דאל&quot;ה מדוע צעקה על התלמיד, וב{{ויקיטקסט|קידושין לב א|קידושין לב.}} אפשר לדייק הפוך: &quot;רבה בר רב הונא דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח&quot;, והגמ' שואלת &quot;ודלמא רתח וקעבר אלפני עור לא תתן מכשול?&quot;, ומשמע שעובר רק אם הוא באמת יכעס. {{הערה|וכ&quot;כ גם ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ד'). אמנם בלא&quot;ה כתבו מטעם אחר ב'''שו&quot;ת מחנה חיים''' (ח&quot;א סי' מ&quot;ז), ובספר '''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, דשם מיירי בלפנ&quot;ע דרבנן (כי זה רק ספק שמא יעבור. ראה להלן). וע&quot;ע בנדו&quot;ד ב'''קהילות יעקב''' (ע&quot;ז ג ב).}}<br /> <br /> ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' מוכיח עוד מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} שאסור להלוות בלי עדים משום לפנ&quot;ע, וקשה שעשה (דהלוואה) דוחה לא תעשה (דלפנ&quot;ע), אלא ע&quot;כ שלא עובר עד שנכשל ואז אין את העשה ולכן אסור{{הערה|מאידך, '''יד מלאכי''' כתב להוכיח שעובר מיד, מדברי '''שו&quot;ת מהר&quot;א ששון''' (קסב) שהמלוה בריבית עובר באיסור מיד בשעת ההלוואה, וכתב ב'''כנסת הגדולה''' (יו&quot;ד ק&quot;ס הגהת הטור אות ו') שגם הלווה עובר מיד, משום לפנ&quot;ע. וכ&quot;כ גם ב'''תשובת הר&quot;ן''' (עג) פ&quot;ט, וא&quot;כ מוכח שיש איסור לפנ&quot;ע מיד. (ויש לעיין בדבריו, דהרי חשיב שכן נכשל ממש). {{ש}}ועל ראיית הגרי&quot;פ יש לעיין, אולי האיסור בעשייתו אלא שעובר רק כשנכשל, וכאופה בשבת, (ראו לקמן לגבי חיוב מלקות). {{ש}} עוד יש לדון, אם דומה ל'''פסקי תוס'''' בזבחים (אות ס&quot;ט) על התוס' שם (צז:) שכששובר עצם בפסח ואוכל התוך, מקרי עשה דוחה ל&quot;ת &quot;בעידניה&quot; כיון שאין דרך אחרת, וראו גם ב'''קובץ הערות''' (לו ד). {{ש}}ונקודה שלישית שיש לדון על דבריו, שאולי אין פה עדל&quot;ת אף אם עבירת הלפנ&quot;ע הינה מיד בשעת הלוואה, משום שמצות הלוואה היא בין אדם לחברו כצדקה וכדומה, ובמצוות כאלו העיקר זה התוצאה, ואם כן אם במעשהו יהא לשני נזק מצד ששם לו מכשול, כבר אי&quot;ז &quot;הטבה&quot;, ולא שייך לומר שיש פה &quot;עשה&quot;. וראיה לזה שהעיקר התוצאה, - שמצוות כאלו אין צריך כוונה בהם לכו&quot;ע (ראו המחלוקת בשו&quot;ע או&quot;ח ס ד), כ&quot;כ '''קובץ הערות''' (בסוה&quot;ס ב&quot;דוגמאות לביאורי אגדות&quot; ג), וב'''אהבת ציון''' (דרוש יד) בשם הנוב&quot;י, '''אמרי בינה''' (או&quot;ח יד), ו'''שו&quot;ת יביע אומר''' (ו יו&quot;ד כט). (ובב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא פב ב|פב:}} לכאורה זו מחלוקת תנאים, ואולי עוסק במצוה פטמ&quot;ה שאני כי הדחיה ב'גופו' ולא ב'קיום', ולכן אף שיש מצוה תמיד מ&quot;מ אין דחיה לחיוב השני. אמנם ב'''קובץ הערות''' (סט ט י) וב'''הגהות רעק&quot;א''' (שו&quot;ע או&quot;ח י) משמע שגם בעדל&quot;ת הדחיה היא ב&quot;אדם&quot; ולא ב&quot;מצוה&quot;). וזה ככל שאר &quot;מצוות מעשיות&quot; שא&quot;צ כוונה - כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת שאלת יעב&quot;ץ''' (ב צז), ו'''קובץ שיעורים''' (כתובות רמז). וראו כעי&quot;ז בפרי מגדים (או&quot;ח קסט ג).}}.<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' לגרא&quot;י וולדינברג {{היברובוקס|14514|151|טו סו&quot;ס נג}}, כתב לתלות זאת בנידון האם לפנ&quot;ע הוי לאו עצמי או שמא סניף לעבירת המכשול, ראה להלן{{הערה|ושם תולה זאת במחלוקת בעה&quot;מ ורמב&quot;ן (ע&quot;ז סופ&quot;ח) שנחלקו האם יהרג ואל יעבור על לפנ&quot;ע של ע&quot;ז. (וע&quot;ש בחט&quot;ז סי' ה').}}.<br /> <br /> ואולי יתכן לחלק בזה בין עצה רעה לבין מכשיל בעבירה, במקרה שהנכשל שוגג (כמובן שאין עצ&quot;ר במזיד), שבעצה עבר מיד משום בין אדם לחברו. אם כי י&quot;ל להיפך - שדווקא בעבירה יש רעה גם במחשבתו לעשות מעשה אף אם לא עשה.<br /> <br /> ====חיוב מלקות====<br /> <br /> ישנם כמה סיבות לפטור את העובר על לפני עיוור, מחיוב מלקות. '''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|רלב}} כתב שלא לוקים על איסור &quot;לפני עיוור&quot;, כי הוי &quot;[[לאו שאין בו מעשה]]&quot;. וב'''רמב&quot;ם''' בפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} גם כן כתב שלא לוקים על &quot;לפני עיוור&quot;{{הערה|גם בהלכותיו (כלאים י לא) כך משמע (כסף משנה שם), וגם בהלכות סנהדרין (פרק י&quot;ט) לא מנה את לפנ&quot;ע בכלל הלוקים.}}, ובספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות שורש ט|שורש ט}} כתב דלפני עיוור הוי &quot;[[לאו שבכללות]]&quot;, וזו סיבה נוספת שלא ילקו על לאו זה, וכ&quot;כ ה'''ריטב&quot;א''' (יבמות פד:) שלא לוקים על לפנ&quot;ע כי הוי לאו שבכללות{{הערה|ראו גם '''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ), והשואל ב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (קמא אה&quot;ע פא א, ובסי' פב סוף אות א כ&quot;כ הנוב&quot;י). וב'''קובץ הערות''' (בהשמטות (ט&quot;ו) לסי' מ&quot;ח אות ט') כתב שנחלקו הראשונים אם הוי לאו שבכללות, ותליא האם איסור לפנ&quot;ע הינו איסור עצמי או סניף לעבירת המכשול. וב'''לב אברהם''' (עג) ביאר דהוי לאו שבכללות כיון שכולל משיא עצה רעה ומכשיל בעבירה וי&quot;א גם נותן מכשול ממש. אמנם לשון הריטב&quot;א שם הוא &quot;אינו מיוחד לאיסור זה (אלא) ולאו כולל הוא בכל מצות התורה&quot;, ומשמע לכאורה שאף באיסור של מכשיל בעבירה בלבד מקרי לאו שבכללות.}}. סיבה נוספת יש לומר עפ&quot;י '''שו&quot;ת יד יצחק''' (ב פ), שכתב בדעת הרמב&quot;ם שלא לוקים על דבר שלא נתבאר בתורה בפירוש, אף אם איסורו מה&quot;ת.<br /> <br /> ולגבי הסיבה לפטור ממלקות כי הוי לאו שאין בו מעשה, יש לדון לדעות שהלאו כולל גם מקרה ששם מכשול פיזי, האם איסור זה כן נחשב כלאו שיש בו מעשה{{הערה|וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתב שעוברים בשימת מכשול ממש לפני עיוור ממש, וסיים &quot;אך לפי&quot;ז יתחדש דין אחד מחודש, במש&quot;כ הפוסקים דעל לאו דלפנ&quot;ע אין לוקים משום דאין בו מעשה, ויתחדש דבאופן שיש בו מעשה דהיינו בנותן מכשול ממש לעיוור עיניים יהיו לוקין ע&quot;ז, וצ&quot;ע שלא העירו בזה הפוסקים&quot;. וראו להלן.}}. ולשיטות אלו, גם במקרה שהכשיל אדם בעצה רעה או בעבירה, אפשר לומר שנחשב כלאו שיש בו מעשה כיוון ש&quot;אפשר לעבור&quot; בלאו זה ע&quot;י מעשה, וכפי שכתב ב'''מנחת חינוך''' (יא כ) שדעת החינוך (רמא, שמה, ועוד) שלאו שיש אפשרות לעבור עליו עם מעשה, נחשב כשלאו שיש בו מעשה תמיד{{הערה|ודלא כ'''מגיד משנה''' (שכירות יג ב, וראו עוד '''תוס'''' ב&quot;מ צ:, והג' '''מהר&quot;ב רנשבורג''' בנזיר יז. אות ט). ובמנחת חינוך (רלב) מביא עוד שיטה, מה'''שער המלך''' (חומ&quot;צ א ג), דחשיב לאו שאין בו מעשה רק אם אפשר תמיד לעבור בלי מעשה, וכגון לאו של למכור עבד עברי בשוק, שתמיד ובכל מצב יכול לצוות על העבד לעלות לבד על אבן המקח. ולכן מי שקנה חמץ בפסח או חימץ בפסח, לוקה אף שאפשר להשהות מער&quot;פ, כי את מעשה זה א&quot;א 'לעשות' בלי מעשה. ובאמת ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|ו כו יח}} מקשה על טעם החינוך ממושיט כוס יין לנזיר למה לא לוקה הרי יש בזה מעשה. והגם שלהחינוך לא לוקים כי אפשר בלי מעשה, מ&quot;מ לפי”ד השער המלך יהא קשה כי את מעשה זה א&quot;א לעשות בלי 'מעשה' ממש.}}. <br /> <br /> ובאמת, מכך דייק המנחת חינוך דלעיל שלדעת החינוך אין לאו במכשול כפשוטו. ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (ל&quot;ת נ&quot;ה) ועוד אמרו, שאין לפנ&quot;ע אם הנכשל לא נכשל בפועל, ולכן מקרי אין בו מעשה{{הערה|יש לדון על דברי הגרי&quot;פ, (שבשעת ההנחה עדיין לא עובר וכשנכשל אח&quot;כ אין בו מעשה), מדברי ה'''ריטב&quot;א''' (מכות כא:) שאם יכול להימנע מעבירה ע&quot;י עשיית מעשה, חשיב לאו שיש בו&quot;מ אף שלא עושה מעשה. ראו גם ב'''כסף משנה''' (כלאים י ל) שמביא הריטב&quot;א. (יש להעיר שבכסף משנה בהל' פסולי המוקדשין (יח ט) דוקא מקשה על הרמב&quot;ם שם למה לא כתב שלא לוקה כי הוי לאו שאין בו מעשה. ובאמת ב'''מנחת חינוך''' מצוה ח כתב לתרץ שמקרי יב&quot;מ משום שתחילתו ע&quot;י מעשה וכנ&quot;ל). אך ב'''שו&quot;ת שאגת אריה''' (בחדשות יב, ד&quot;ה אלא) ביאר כוונת הריטב&quot;א כדברי התוס' (שבועות יז.) שחשיב יש בו&quot;מ כיון שתחילתו ע&quot;י מעשה. ולפי השאגת אריה, אף כאן יחשב כלאו שיש בו מעשה כיון שהמכשול מונח בתוצאה ממשה שהוא עשה. {{ש}}(עוד בענין זה ראו '''שו&quot;ת תרומת הדשן''' (רפה) ו'''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד שעב) גבי כהן ערום בבית האם להודיע לו שיש מת, וב'''פתחי תשובה''' (ד) דייק מהרמ&quot;א שגם אם תחילת המעשה היה בהיתר בכ&quot;ז אח&quot;כ כשנהפך לאיסור אף שלא עשה מעשה באיסור מקרי &quot;מעשה&quot; ולא &quot;שב וא&quot;ת&quot; (ובדאו' לא נדחה משום כבוד הבריות). וכ&quot;כ גם ב'''משנה למלך''' (ביאת מקדש ג כא ד&quot;ה גרסינן), וראו גם '''משנת חכמים''' (יבין שמועה מצוה א), וכך גם נראה ב'''ירושלמי''' (שבועות ג ז) שכתוב שאם נשבע שיאכל ככר ושרפו או זרקו לים הוי מעשה, וזה משום שהתחיל לעבור על שבועתו ע&quot;י שזרק ושרף. (וב'''רמב&quot;ן''' מכות טו. הביא את הירושלמי הנ&quot;ל, אך ב'''מאירי''' שבועות ד. כתב שהירושלמי הזה משובש). וב'''תוס'''' (שבועות ד. ד&quot;ה אבל), ס&quot;ל דחשיב אין בו מעשה, וב'''פני יהושע''' שם כתב מדנפשיה שיש בזה מעשה. וב'''גינת ורדים''' לבעל הפרי מגדים (כלל כב) הסתפק בזה - האם מצב שנובע ממעשה שנעשה בהיתר, חשיב שעובר כעת על האיסור ב&quot;מעשה&quot;. וראו גם ב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח א יא). ו'''בשו&quot;ת מהר&quot;ש ענגיל''' (ח&quot;ג כז) כתב שמותר לכהן לשכב בבית חולים גדול אף שאולי יש שם מתים, כי אפ&quot;ל שכשנכנס לא היו שם מתים וגם אם אח&quot;כ מת מישהו, זה נקרא שב ואל תעשה. הביאו ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ז לג. ולא כפת&quot;ש הנ&quot;ל.). {{ש}}עוד צ&quot;ע מאופה בשבת וכד' שלא עובר עד שנאפה, ובאמת ב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' (ח&quot;ב מט) דחה שאף אם נאמר שלא עבר עד שנכשלו בזה בפועל, מ&quot;מ ודאי שאין לומר שאז עבר על האיסור כי הרי אז לא עשה מאומה, אלא ודאי שזה תנאי בעבירה שכשנכשל ממש אז עובר למפרע במה ששם, וא&quot;כ לכו&quot;ע האיסור הוא בנתינה.}}. והגרי&quot;פ פערלא (ח&quot;ב עמ' 106 ב') כתב שלדעות שעובר בלפנ&quot;ע מיד בנתינת המכשול (כפי שהתבאר לעיל), ילקה על לאו זה, כי מקרי לאו שיש בו מעשה. וכן לרבי יהודה דס&quot;ל שלוקים על לאו שאין בו מעשה, ילקו על לפנ&quot;ע. ודבריו הם לטעם הפטור משום דאין בו מעשה, אך לטעמים האחרים (לאו שבכללות ולא מפורש) לא ילקו גם לדעות אלו. <br /> <br /> ====האם לפנ&quot;ע הוא איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל====<br /> <br /> כתב ה'''רמב&quot;ן''' (מלחמות ה' סנהדרין סופ&quot;ח עד: לגבי איסור מכירת קוואקי ודימוניקי לגויים, שאסור משום לפנ&quot;ע שמכשיל אותם בעבודה זרה), שמצד איסור ההכשלה אין דין של 'יהרג ואל יעבור', כי זה לאו בעלמא ולא עבירת &quot;עבודה זרה&quot; שדינה ביהרג ואל יעבור. אולם '''בעל המאור''' שם חולק ואומר שזה מותר רק בגלל שלהנאתו מכוון. <br /> <br /> ב'''קובץ הערות''' (מ&quot;ח ט' בהשמטה), '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14514|151|טו סו&quot;ס נג}} וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ב'), כתבו שמחלוקת הרמב&quot;ן ובעה&quot;מ היא האם &quot;לפני עיוור&quot; הוא איסור בפני עצמו, או שהאיסור הוא הרחבה של כל איסור ואיסור. שלרמב&quot;ן זה לאו בעלמא, וכמ&quot;ש בעצמו, ועל לאו זה לא נאמר &quot;יהרג ואל יעבור&quot;. אך לבעה&quot;מ איסור לפני עיוור הוא סניף לעבירת המכשול, וממילא דינה כדין העבירה ובע&quot;ז יהרג ואל יעבור{{הערה|וכדעת הרמב&quot;ן כ&quot;כ גם '''ריטב&quot;א''' (ע&quot;ז ו:), ו'''ר&quot;ן''' בסנהדרין, וראו עוד ב'''ציץ אליעזר''' חי&quot;ז סי' ה' מה שהקשה '''הגרצ&quot;פ פראנק''' ע&quot;ז, ומה שתי' לו הגראי&quot;ו. {{ש}}על פי הנ&quot;ל מובן יותר מה שכתבו ב'''שו&quot;ת ערוגת הבושם''' (יו&quot;ד רלה) '''שו&quot;ת כתב סופר''' (יו&quot;ד עז) '''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב ז}} ו'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג), שלפנ&quot;ע הוי לאו דבין אדם למקום, משום שגורם לעשות עבירה, (ובמכשיל בגוף ובעצה זה בין אדם לחברו). '''ובאגרות משה כתב עוד דלפי&quot;ז רק &quot;בר חיובא&quot; אסור להכשיל אחר בעבירה משום לפני עיוור (ראו להלן נידון זה)''', ואומר שלדעת תוס' (ב&quot;מ י:) איסור לפני עיוור הוא זה גם &quot;בין אדם לחברו&quot;, ולכן תוס' אומר שם שבישראל המקדש גרושה לכהן גם כן יש את איסור לפנ&quot;ע.}}.<br /> <br /> וב'''מנחת אשר''' תלה בזה מחלוקת ראשונים נוספת: בגמרא מבואר שאסור להפריש תרומות ומעשרות שלא מן המוקף. ומבואר שחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ומבואר שחבר שנתן לעם הארץ דבר שאינו מעושר, החבר יפריש על מה שביד העם הארץ, אף שיש איסור להפריש שלא מן המוקף, כי ניחא ליה לעשות איסור קטן (של הפרשה שלא מן המוקף) כדי שהעם הארץ לא יעשה איסור גדול (של אכילת טבל). אמנם בגמ' {{ויקיטקסט|שבת ד א|שבת ד.}} יש ספק אם מותר לעבור על איסור קטן כדי להציל אחר מאיסור גדול. וכתבו הראשונים שזה שונה מחבר שמפריש שלא מן המוקף, כי שם החבר הוא זה שגרם לע&quot;ה שיעבור על האיסור, ולכן הוא מעדיף לעשות איסור קטן כדי להצילו. ובראשונים יש ניסוחים שונים לחילוק זה. '''תוס'''' (שבת ד) כתב בסתם, שהאיסור נעשה על ידו. אך ב'''תוס' רא&quot;ש''' כתב &quot;דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו '''הוי כאילו הוא אוכלו'''&quot;. ובדברי '''המאירי''' הדברים מוצגים כמחלוקת &quot;חכמי הצרפתים&quot; עם &quot;חכמי הדורות&quot;: שהמאירי כתב בשם חכמי הצרפתים, דניחא ליה לחבר לעבור על איסור קטן של הפרשה שלא מן המוקף כדי שהעם הארץ לא יעבור על איסור חמור של אכילת טבל, &quot;שאם יחטא עם הארץ נמצא חבר גורם לו&quot;, &quot;וחכמי הדורות מוסיפים בתי' זה, שאף החבר אילו חטא עם הארץ נמצא הוא נותן מכשול ויש לו חלק בעבירה&quot;. וצ&quot;ב מה באו להוסיף. ולהנ&quot;ל נראה דפליגי אם הלאו דלפנ&quot;ע הוי לאו בפני עצמו או סניף מעבירת המכשול. <br /> <br /> ומקור לשיטה שהמכשיל עובר איסור כמו הנכשל, איתא גם ב'''רש&quot;י''' עה&quot;ת (במדבר ל טז) &quot;ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין&quot;. גם בגמ' {{ויקיטקסט|נדרים מח ב|נדרים מח:}} איתא &quot;ויהא עוון תלוי בראשו&quot;, ומשמע שאם בגללו חטאו ה&quot;ז עולה לחובתו{{הערה|ראו גם ב'''ספר חסידים''' (אות ס&quot;א) גבי הנותן צדקה לרשע, &quot;ולא עוד אלא שנחשב לו עוון&quot;. (וכעי&quot;ז גם בגמ' {{ויקיטקסט|שבת נד ב|שבת נד:}} גבי חיוב מחאה, ש&quot;פרתו של ר&quot;א היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים&quot;). וראו עוד ב'''שער הציון''' (תר&quot;ח סק&quot;א) משבועות ל&quot;ט וסנהדרין כ&quot;ז.}}.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (קמא אה&quot;ע פא א) כתב השואל, שכהן המקדש אשה גרושה לא עבר משום לפנ&quot;ע, משום ששניהם מצווים באותו ציווי ועוברים ע&quot;ז יחדיו. (ובהגהות '''מקור חסד''' על ספר חסידים (סי' תתרפ&quot;א אות ג'), הקשה ע&quot;ז מהלוואת ריבית ששניהם עוברים בלפנ&quot;ע, ומסיים 'וי&quot;ל'. ואולי כוונתו ששם זה ב' עבירות שונות, לא תשיך ואל תקח). ואם נאמר שלפנ&quot;ע הינו סניף לעבירת המכשול, יובן יותר חידוש השואל הנ&quot;ל. <br /> <br /> בקובץ '''אהל מרדכי''' (מאמר לפני עור), כתב '''הרב מפוניבז'''' שיש בלפנ&quot;ע את ב' הענינים, א' שעובר באיסור מכשול, ב' שעובר באיסור עליו עבר הנכשל. כעין זה כתב גם הגר&quot;ש פישר בספר '''בית ישי''' (י), וראו בענין זה גם ב'''קונטרסי שיעורים''' (ב&quot;ק כג ו).<br /> <br /> ===כשהנכשל שוגג או כשהוא מזיד===<br /> יש לדון האם כשמכשיל אחר בעבירה, עובר על איסור לפני עיוור במקרה שהנכשל היה שוגג בעבירה, או כשהנכשל היה מזיד. ובפשטות דברי הפוסקים מוכח שיש איסור גם אם הנכשל היה שוגג, וגם אם הנכשל היה מזיד, (אם כי לגבי איסור &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;, דהיינו הכשלה בעבירה ב&quot;חד עברא דנהרא&quot;, ראו להלן שיש אומרים שאין איסור להכשיל את העבריין המזיד).<br /> <br /> '''בגמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} אמר רב יהודה אמר רב, כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפנ&quot;ע וכו'. וב'''רש&quot;י''': &quot;שעולה על רוחו של לוה לכפור&quot;. וב'''ריטב&quot;א''' כתב: שמא ישכח. ויש שלמדו מהכא שאיסור לפנ&quot;ע נאמר בין בנכשל שוגג (כפירוש הריטב&quot;א), בין במזיד (כפירוש רש&quot;י){{הערה|ב'''לחם משנה''' (מלו&quot;ל ב ז) כתב על דברי רש&quot;י שא&quot;כ גם במלוה בעדים יש חשש שיטען פרעתי, ולכן אומר שוודאי לאו ברשיעי עסקינן, אלא הכונה כריטב&quot;א שמא ישכח ויכפור. ולכאורה אפשר להוכיח ש'''אין''' לפנ&quot;ע במזיד, מהא דאין חיוב להתנות בהלוואה &quot;אל תפרעני אלא בעדים&quot;, אמנם יש לדחות שזה רק ספק שמא יכשל בעבירה (ראו להלן) ועוד שיש חזקת כשרות, והלח&quot;מ רק טען על רש&quot;י שאם נחשוש אז גם עדים לא יעזרו.}}.<br /> <br /> גם ב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו:) שכתב שיש לפנ&quot;ע בנזיר &quot;שמא ישכח&quot;, משמע שיש לפנ&quot;ע בנכשל שוגג, וכך גם הביא '''רבי אשר וייס''' מה'''ריטב&quot;א''' (סוכה י:) '''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות נזירות ה כ|נזירות ה כ}} '''רדב&quot;ז''' (כלאים י לא), '''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד קיט ז) ו'''ש&quot;ך''' שם (סק&quot;ה). וכך גם משמע מרבנו יונה ב'''שערי תשובה''' {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} שהובא לעיל, שכתב שהמורה שלא כדין עובר משום ולפני עיוור לא תתן מכשול, וכ&quot;כ להוכיח ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) מהגמ' בחולין, שיש לפנ&quot;ע בנכשל שוגג.<br /> <br /> וב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו:) איתא להדיא שאסור להכשיל אפילו מומר, ואף דבר ששייך למקבל אסור להושיט, וכך פסק גם ב'''מגן אברהם''' (שמז סק&quot;ד).<br /> וב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות כלאים י לא|כלאים י לא}} כתוב שהמלביש חברו כלאים והלובש מזיד, המלביש עובר משום ולפני עור, וכן בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|ל&quot;ת רצט}} משמע שיש גם במזיד ממשכ&quot;ש גבי לוה בריבית, ובפירוש המשנה {{ויקיטקסט|משנה שביעית ה ו|שביעית ה ו}} כתב: &quot;לפנ&quot;ע לא תתן מכשול, רצה לומר מי שסגרה עיניו התאוה ויצה&quot;ר, אל תעזור אותו להוסיף בעוורונו ותוסיף להרחיקו מן היושר. ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה וכו'&quot;, ומשמע ג&quot;כ שאסור אפילו במזיד. <br /> גם מדברי ה'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג בקומץ מנחה]), רואים שיש לפנ&quot;ע במכשיל גוי שהגוי מזיד, וכן ב'''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב ז}} כותב בפשיטות שיש לפנ&quot;ע כשהנכשל מזיד. וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג סה ט) חילק בין משיא עצה שאינה הוגנת שאסור רק בנכשל שוגג, לבין מכשיל בעבירה ששם גם בנכשל מזיד יש איסור וזהו דין מיוחד במכשיל בעבירה{{הערה|ובביאור הדבר כיצד נלמדו שניהם מהפס', ראו גם ב'''שו&quot;ת בנין אב''' (ח&quot;א לו ד).}}. ושם ר&quot;ל שאולי משום ש&quot;אין אדם חוטא אא&quot;כ נכנסה בו רוח שטות&quot;, לכן כלפי עבירה חשיב תמיד כשוגג. וכעי&quot;ז כתב '''הגרי&quot;פ פערלא''' סוף ל&quot;ת נ&quot;ה על לשון ה'''רס&quot;ג''' שם &quot;להכשיל מטרף&quot;, שכל חוטא ה&quot;ז מתוך טירוף הדעת. ועל פי דברים אלו מובן מדוע יש לפנ&quot;ע במזיד בעבירה אף שבפס' איתא לפני &quot;עיוור&quot;, וזה לשון ה'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|רוצח יב יד}}: &quot;וכן כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עוברי עבירה '''שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו'''&quot;. <br /> <br /> אמנם במכשיל גוי כשהגוי שוגג, אין בזה לפנ&quot;ע כיוון שאין לגוי איסור כשעובר בשוגג ('''רמב&quot;ם''' מלכים י). כ&quot;כ '''מנחת חינוך''' (רלב ג בקומץ מנחה). ולפי זה, אם יש לפנ&quot;ע בהכשלת גוי, ראו להלן, מוכח שיש לפנ&quot;ע כשהנכשל מזיד. כעין זה גם באיסור דרבנן כשהנכשל שוגג, לדעות שאין איסור בדרבנן אם הוא שוגג, ראו להלן, גם כמובן שאין איסור לפנ&quot;ע.<br /> <br /> ===כשהמכשיל אינו מצווה בזה===<br /> כשהמכשיל לא מצווה והנכשל כן, כתב ה'''פרי חדש''' (יו&quot;ד סב סק&quot;ג) מספר '''אמונת שמואל''' (יד), שלא עובר, וכך כתב גם '''מהר&quot;י אסאד''' (ב'''שו&quot;ת יהודא יעלה''' או&quot;ח ד). וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג פא ז) אומר שחילוק זה שייך רק בנכשל מזיד, אך בנכשל שוגג לא שייך, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת.<br /> <br /> וב'''מנחת חינוך''' (רלב), ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות ט טז), מקשים מתוס' {{ויקיטקסט|חגיגה_יג_א#תוספות|בחגיגה י&quot;ג}}, שם מבואר שישראל המלמד תורה לעכו&quot;ם עובר בלפנ&quot;ע (אף שלישראל ודאי שרי ללמוד תורה), וכך גם הקשה משם בספר '''שושנת העמקים''' לפרי מגדים (סי' י'), ומקשים עוד מתוס' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_ב#תוספות|ב&quot;מ י:}} (שישראל המקדש גרושה לכהן עובר בלפנ&quot;ע), ובמנחת חינוך מביא (וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת בית הלוי''' ח&quot;א יג) שיש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, כגון אם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש או מלמד תורה, שם אסור אף כשאינו בר חיובא, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין לפנ&quot;ע כשהוא לא מצווה. וכ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}. (וראו '''מנחת אשר''' (ויקרא לט ו) מה שתמה).<br /> <br /> וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|חולין לג א|חולין לג}} לכאורה רואים שיש איסור, כי כתוב שאסור לזמן נכרי על בני מעיים אף שישראל לא מצווה על זה, אמנם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) כתב דשאני התם שאת איסור אבר מן החי יש גם לישראל, אלא שבמקרה זה של בני מעיים לגוי זה נכלל באיסור ולישראל לא. ויש לדון עוד, ומ&quot;מ גם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}} כתב כן, ושם כתב גם על חגיגה י&quot;ג ששייך איסור בישראל כבגוי כשמלמד לבתו תורה, וכן על ב&quot;מ י: תירץ ששייך איסור בישראל כבכהן בשאר חייבי לאווין, א&quot;נ דחשיב בר חיובא כיוון שמצווה על קידוש הכהן משום &quot;וקדשתו&quot;.<br /> <br /> ולכאורה מהברייתא &quot;המושיט כוס יין לנזיר&quot; שעובר בלפני עיוור, לכאורה מוכח שעובר בלפנ&quot;ע גם כשאינו ב&quot;ח, כי הרי המושיט אינו נזיר. וב'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (ה ד) כתב על זה: &quot;ומיהו י&quot;ל, כל ששייך בזה איסורא כמו נזיר אילו היה נזיר, וי&quot;ל דווקא באותו עניין ממש והבן&quot;.<br /> <br /> וראו עוד בענין זה ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו טו}}, '''פליתי''' (כז סק&quot;ב), ו'''מנחת אשר''' (ויקרא לח ב).<br /> <br /> ==&quot;חד עברא דנהרא&quot;==<br /> {{תבנית:לפני עיוור ניווט}}<br /> ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע&quot;ז ו.:}} איתא, &quot;...והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot; ... הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי דנהרא&quot; וב'''רש&quot;י''': &quot;דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל&quot;. וכך כתבו גם ב'''רי&quot;ף''', '''רא&quot;ש''', '''סמ&quot;ג''' (ל&quot;ת קסח) ו'''ריטב&quot;א''' (שם, וכתב 'וכן הלכה'). <br /> <br /> אולם ה'''רמב&quot;ם''' לא הביא לחילוק זה (הל' רוצח ושמיה&quot;נ י&quot;ב י&quot;ד וספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|רצט}} ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע&quot;כ ב'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג ד&quot;ה וכעת]). ובהג' '''הגרי&quot;פ פערלא על הרס&quot;ג''' (ח&quot;ג דף ר&quot;ח) מביא שגם ה'''בה&quot;ג''' בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר&quot;ע. וכתב שם הגרי&quot;פ שס&quot;ל לרמב&quot;ם ובה&quot;ג שסוגיא דגמ' בב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|ה:}} חולקת על חילוק זה דע&quot;ז ו', והלכה כבב&quot;מ, וכעי&quot;ז כתב ב'''שו&quot;ת מטה לוי''' (ח&quot;ב יח) דס&quot;ל לרמב&quot;ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין {{ויקיטקסט|סנהדרין נה א|נה}} פליגא. (יש לציין ל'''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ, וכעי&quot;ז בהלכות אבל ג ה) שכן כתב על הרמב&quot;ם שם &quot;היינו דקאי בתרי עברי דנהרא&quot;). <br /> <br /> ובהגהות '''מהר&quot;צ חיות''' על הש&quot;ס (שבת ג) כתב בדעת הרמב&quot;ם, דס&quot;ל שיש איסור דאורייתא דלפנ&quot;ע אף בחד עברא מדין [[הוכח תוכיח]]. אמנם ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ג}} כתב על דבריו דלכו&quot;ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (גם ב'''שער הציון''' (שמז סק&quot;ח) כתב דמיירי באין יכול למונעו). וראו עוד בשדי חמד שם (אות יז).<br /> <br /> להלכה, ב'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_יורה_דעה_קנא|יו&quot;ד קנא א}} מביא מחלוקת כשמכשיל גוי, דיש אומרים שמותר לגמרי בכה&quot;ג, וב'''מג&quot;א''' {{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים שמז|שמז סק&quot;ד}} כתב שאין לפנ&quot;ע בחד עברא (אך יש איסור דרבנן, כדלהלן). <br /> <br /> ובגדרי חד עברא, ב'''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שאם יכול להשיג רק ע&quot;י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם &quot;ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח&quot; אז חשיב ח&quot;ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסג}} מה'''פרי חדש''' (או&quot;ח תצו דיני מנהגי איסור כלל כג), וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה ומ&quot;ש}}.<br /> <br /> ===איסור &quot;מסייע לדבר עבירה&quot;===<br /> אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ&quot;ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של &quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot;. <br /> <br /> ב'''תוס'''' (שבת ג. ד&quot;ה בבא) איתא: &quot;ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ&quot;ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור&quot;. וכ&quot;כ ה'''רא&quot;ש''' (שם) וה'''ר&quot;ן''' (שם ובע&quot;ז ו) וה'''ריטב&quot;א''' (ב&quot;מ ה:), וכך ס&quot;ל ל'''תשב&quot;ץ''' (בשו&quot;ת ח&quot;ג קלג). וב'''רדב&quot;ז''' (נזירות ה כ): &quot;נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ&quot;ע לא תתן מכשול&quot;. וגם ב'''מג&quot;א''' (שמ&quot;ז סק&quot;ד) משמע שפסק כרא&quot;ש.<br /> <br /> אמנם ב'''רי&quot;ף''' בע&quot;ז משמע שמותר לגמרי (ע&quot;ש ב'''ר&quot;ן'''), וכן ב'''תוס'''' (ע&quot;ז ו) משמע כך (כ&quot;כ ה'''ש&quot;ך''' יו&quot;ד קנא סק&quot;ו), וכן כתב '''רמ&quot;א''' בשם ה'''מרדכי''' רפ&quot;ק דע&quot;ז (ולפנינו לכאו' לא נמצא, וראו '''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה והנה תוס'}}, מ&quot;ש מהדרכי משה), וכן ב'''רמב&quot;ן''' (שהובא בר&quot;ן סופ&quot;ק דע&quot;ז), וב'''סמ&quot;ג''' (לאוין קסח), וב'''רבינו ירוחם''' (נתיב יד ריש חלק ז), וב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (ח&quot;ג תקלה, וח&quot;ה רטו. אם כי שם מיירי באיסור דר', ע&quot;ש) ואין זה כהל' נזירות דלעיל, (וראו עוד בלשון הרדב&quot;ז בהל' אבל (ג ה) שכתב &quot;ואין כאן אלא מסייע ידי עו&quot;ע ואין בו ממש&quot;. ויל&quot;ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ&quot;כ ב'''בית יהודא''' (עייאש יו&quot;ד יז). וראו גם ב'''תוס'''' (קידושין נו.) שמשמע שאין איסור.<br /> <br /> וה'''רמ&quot;א''' (שם סו&quot;ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ&quot;ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (וב'''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שמלשונו &quot;ויש מחמירין&quot;, משמע דס&quot;ל לדידיה לקולא מדלא כתב &quot;ויש אוסרין&quot;). וב'''ש&quot;ך''' (ס&quot;ק ו) הקשה סתירה ברי&quot;ו וכו' ע&quot;ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ&quot;כ במג&quot;א הנ&quot;ל, אך יש חולקים בזה כדלהלן). וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע.<br /> <br /> וב'''פירוש המשנה לרמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ו_ג#פירוש_הרמב&quot;ם|תרומות ו ג}} כתב: &quot;עובר על הכתוב שאמר ולפנ&quot;ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר&quot;. ויש לבאר מה שכתב &quot;אם סייעו&quot;, דהרי הרמב&quot;ם לא חילק בין חד עברא לתר&quot;ע. (וראו גם בהל' שבת (ה טז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן). <br /> <br /> ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח&quot;ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. וב'''טורי אבן''' (חגיגה יג באבני מלואים) כתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפילו איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ו'''בגמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ&quot;ע. ואומר שם ה'''תוס'''', דזמנין דעברי אלפנ&quot;ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה (שכן כתובים בגמ') עוברים על לפנ&quot;ע תמיד, ולכאו' צ&quot;ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ&quot;ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסה}}, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו&quot;ט חשיב כעצם האיסור כיוון שאי אפשר לעשות את המלאכה בעל כרחו של בעה&quot;ב. אמנם ב'''שו&quot;ת דברי מלכיאל''' (ח&quot;א חו&quot;מ קג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ&quot;ע גם בחד עברא, וכך גם מסביר את הרמב&quot;ם דלעיל. ואי&quot;ז כנ&quot;ל שאמרו שיש איסור דר'.<br /> <br /> ====איסור בפני עצמו, או סניף של העבירה בה מכשיל====<br /> <br /> כמו באיסור לפני עיוור, גם בגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ&quot;ע, או שמא איסור אחר{{הערה|בנידון זה ראו ב''שדי חמד''' כללים מערכת ו' {{היברובוקס|14153|283|כו יא}}, ומע' א' כלל פד, מע' ע' כב כ, ובאסיפת דינים מע' ה' כלל ב', ראו גם ב'''שו&quot;ת יד רמה''' (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו&quot;ד קא, וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' ח&quot;ט יז יא, וחט&quot;ו יט}}. ולדעת ה'''חתם סופר''' (יו&quot;ד יט ד&quot;ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. וב'''אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד סא ב) ג&quot;כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז.<br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/עבודה_זרה/פרק_א#דף_ו_עמוד_ב|ע&quot;ז ו:}} שכתב &quot;שאנו חייבין למחות בידו דכל ישראל ערבין זה לזה וכ&quot;ש שאסור להם לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור כלל&quot; יש במשמע שזה מדין ערבות, (וראו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#&quot;חד עברא דנהרא&quot;|לעיל]] ממהרצ&quot;ח, אך מכל מקום רואים שזהו מקור דין מסייע&quot;ע), וכך גם דייק ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סא). וכן מה'''דגול מרבבה''' {{היברובוקס|45389|71|על הש&quot;ך יו&quot;ד קנא סק&quot;ו}} ניתן לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע&quot;ש בלשונו. ואולי מהגמ' {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|ב&quot;מ ה:}} ניתן לדייק להיפך מהא דיש לפני עיוור במכשיל את הרועה. <br /> <br /> וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נ|ג נ}} כתב: &quot;לא תהיה אחרי רבים לרעות, - הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכעניין שנאמר לא תאמרון קשר וגו'&quot;. וא&quot;כ יש עוד מקור לאיסור זה, וכן מ'''פירוש המשנה לרמב&quot;ם''' דלעיל, יש עוד מקור מ&quot;אל תשת ידך עם רשע&quot;.<br /> <br /> ונפק&quot;מ בנידון זה למקרים שאין דין ערבות, כגון גוי (ראו להלן) אשה (ראו להלן הדעות בזה) וגר (כתבו '''רש&quot;י''' ו'''תוס'''' בנדה יג: ויבמות מז: שאין כלפיהם ערבות), וכן בדינים דרבנן (ב'''שו&quot;ת זרע אברהם''' (או&quot;ח יב) שהובא ב'''ברכי יוסף''' (או&quot;ח קכד סק&quot;ג), וכן ב'''צל&quot;ח''' (ברכות מח.) כתבו שאין בזה דין ערבות, וראו '''שו&quot;ת סמא דחיי''' (או&quot;ח יג ויד) שהובא ב'''פרי מגדים''' בפתיחה כוללת (ח&quot;ב אות ט&quot;ז), וע&quot;ש עוד בפרי מגדים).<br /> <br /> ===נידונים שונים ב&quot;חד עברא&quot;===<br /> ====האם כשיכל לעבור ע&quot;י ישראל אחר מקרי חד עברא====<br /> <br /> כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ&quot;פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו&quot;ד קנט יג, וחו&quot;מ לד לו) בשם '''מהר&quot;א ששון''' בכת&quot;י, '''שו&quot;ת פני משה''' (ב קה), '''שו&quot;ת מחנה חיים''' (או&quot;ח ב' י&quot;ח), '''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, מהר&quot;ש קלוגר ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|34| תליתאה ב לא}}, ו'''שו&quot;ת בית יצחק''' (או&quot;ח כט וקיז){{הערה|וע&quot;ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו&quot;ת חתם סופר''' (ח&quot;ו ליקוטים כט סוד&quot;ה אך מה).}}.<br /> <br /> אולם ב'''משנה למלך''' (מלו&quot;ל ד ב) חולק ואומר שדווקא אם הנכשל יכל לעבור על האיסור בלי שיהא איזה אדם שהכשילו ועבר על לפנ&quot;ע, רק אז המכשיל לא עבר על לאו זה. אך בקמרה שיכל לעבור רק אם אי מי יכשילו ויעבור על הלאו דלפנ&quot;ע, אין זה נקרא &quot;חד עברא&quot;. ומוכיח כך מ'''תוס'''' ב&quot;מ עה: ד&quot;ה ערב, שכתב שלווה עובר תמיד בלפנ&quot;ע, וכן מתוס' בחגיגה יג., וכתב עוד, שתמיד יש חשש שהאחר יחזור בו ולא ירצה לעשות איסור, ואם כן אין ודאות שיכל להיכשל בלעדיו - ולא חשיב כחד עברא. וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} תמה על טעמו הראשון מאי שנא, ועל טעמו השני אומר שבאמת הפני משה גם כן מיירי רק כשאין חשש זה, וכגון שיש לוה שרגיל ללוות בריבית וידוע שלא יחזור בו, או שיש לוה שוגג שידוע שלא ישמע לנו. ומ&quot;מ כשיטה זו כך סוברים גם ה'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=19 רלב ג], וגם הוא הוכיח מהתוס' בחגיגה יג.), '''חוות דעת''' (יו&quot;ד קס ביאורים א) החיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (חו&quot;מ ט סק&quot;ג), וע&quot;ע בספרו '''יעיר אוזן''' (מערכת ל יג). <br /> (וב'''משנה למלך''' עצמו בהל' מלו&quot;ל (ה ב) כתב לכאורה כשיטת הפני משה, וראו מה שתירץ ב'''שו&quot;ת יד אלעזר''' (ח), הובא ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא ד&quot;ה ולפי}}). <br /> <br /> ואם המכשיל נותן מתנה כוס יין לנזיר, והנזיר יכל להשיג יין אחר רק בקניה בכסף, ב'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה קנא א|יו&quot;ד קנא א}} כתב (מה'''מרדכי''' ע&quot;ז ו:) שגם זה נחשב &quot;חד עברא&quot;, אולם ב'''פתחי תשובה''' שם מביא '''אמונת שמואל''' (יד) שחולק. (וראו עוד ב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} ד&quot;ה ומ&quot;ש וד&quot;ה והנה תוס'). וב'''תוס'''' {{ויקיטקסט|קידושין_נו_א#תוספות|קידושין נו. ד&quot;ה אבל}} שואל על רש&quot;י שהרי אין לפנ&quot;ע כשמוכר דבר איסור אם יכל לקנות את זה ממוכר אחר, וזה כרמ&quot;א, ובאמת בספר '''המקנה''' שם ביאר שדעת '''רש&quot;י''' כשיטת האמונת שמואל. (וראו '''שו&quot;ת יחוה דעת''' ג סז הערה ב). וב'''משנה ברורה''' (שמז סק&quot;ז) דייק ממה שה'''מגן אברהם''' הביא את התוס' בקידושין, דס&quot;ל דחשיב ח&quot;ע גם ביכול רק ע&quot;י קניה, &quot;אמנם ב'''ביאור הגר&quot;א''' שם משמע דס&quot;ל להלכה דאפילו היכא שהגוי יכול לקנות במקום אחר, גם כן אסור, וכן פסק בפת&quot;ש בשם שו&quot;ת אמונת שמואל, וכן מצדד ב'''ברכי יוסף''' שם&quot;. <br /> <br /> וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ&quot;ב''' (שמז סק&quot;ז, ראו שם בשער הציון סק&quot;י). <br /> <br /> ====כשהנכשל שוגג====<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (הביאו ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסו}}) כתב חידוש, שגם בחד עברא, אם הנכשל שוגג, המכשיל עובר בלפנ&quot;ע דאורייתא, והטעם משום שודאי שהנכשל יעבור ע&quot;ז. וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ד}} מביא ש'''מהרלנ&quot;ח''' (רס&quot;י קכ&quot;א) חולק ע&quot;ז וס&quot;ל שלא שנא מכל ח&quot;ע. <br /> <br /> ולכאו' מדברי ה'''דגול מרבבה''' (על ש&quot;ך קנ&quot;ט סק&quot;ו) שס&quot;ל שבח&quot;ע בנכשל מזיד אין כל איסור, יש לדייק ג&quot;כ דס&quot;ל לא כרדב&quot;ז (וממילא גם שהרדב&quot;ז לא ס&quot;ל כמוהו), כי אם בנכשל שוגג יש לפנ&quot;ע גם בח&quot;ע, ובמזיד אין כלל איסור, מתי דיבר התוס' בשבת ג. שאומר שיש איסור מסייע&quot;ע? וניתן היה לומר שישנה דרגה אמצעית, שמצד אחד אין הנכשל שוגג, אך מצד שני אי&quot;ז ודאי שיעבור. אולם מלשונו של הדגול מרבבה משמע שכל איסור מסייע הוא מדין הפרשה ובמזיד אין הפרשה אלא רק בשוגג, וא&quot;כ גם כשלא ודאי שיעבור אין איסור מסייע כיון שהוא מזיד, וא&quot;כ ע&quot;כ שבשוגג יש.<br /> <br /> ובספר '''חמדת שלמה''' (יבמות מז:), ר&quot;ל בכל לפנ&quot;ע, שאם הנכשל שוגג זה חמור יותר וחשיב כאילו המכשיל עשה את העבירה, אך חזר בו.<br /> <br /> ====חד עברא באיסור דרבנן====<br /> <br /> ראו להלן הנידון במכשיל (בתרי עברי דנהרא) באיסור דרבנן. ולגבי איסור 'סיוע' בחד עברא באיסור דרבנן: ב'''מג&quot;א''' (קס&quot;ג סק&quot;ב) מסתפק בזה, ולביאור ה'''מחצה&quot;ש''' שם פשיטא ליה שיש איסור (והספק רק משום שמונע מהנכשל איסור יותר גדול), וכך גם ס&quot;ל ל'''מהרש&quot;ם''' (בשו&quot;ת ח&quot;ב סי' צ&quot;ג), וכ&quot;כ ב'''לב שומע''' (מערכה ל' אות ל&quot;ט). <br /> <br /> ומהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|34|תליתאה ב לא}} כתב, &quot;לא גזרינן בדרבנן, דהוי גזירה לגזירה, וגם אף אם בדרבנן הוי מסייע ידי עוברי עבירה, י&quot;ל היינו רק בוודאי איסור דרבנן ולא בספק וכו'&quot;.<br /> <br /> ול'''פרי מגדים''' (שם, באשל אברהם) ס&quot;ל שאין איסור מסייע בעבירה דר', וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' ח&quot;ה סי רט&quot;ו (אם כי משמע דס&quot;ל שם שכלל אין לאיסור מסייע), ו'''בית יהודה''' (עייאש) ח&quot;א יו&quot;ד סי' י&quot;ז, ו'''אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד סו&quot;ס ס&quot;א) מה'''כסף משנה''' (הל' מעשר סופ&quot;י), ואומר שם דמ&quot;מ אסור לתת לתוך פיו. וראו גם '''שו&quot;ת דברי מלכיאל''' (ח&quot;א סי' ק&quot;ג אות ד').<br /> <br /> ====האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה====<br /> <br /> ב'''משנה''' (מעשרות ה' ג') מותר למכור שדה לחשוד על המעשרות קודם שתגיע עונה&quot;מ, וב'''חזון איש''' {{היברובוקס|41159|81|שביעית יב ט}} ביאר שזה משום שאם נחמיר בכך זה יהא ג&quot;כ מכשול.<br /> <br /> הנצי&quot;ב ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ח&quot;ב סי' ל&quot;א), ג&quot;כ מחלק בין שעת עבירה ללפניה ומיישב בזה את שני התוס' שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#איסור &quot;מסייע לדבר עבירה&quot;|לעיל]], וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת בנין ציון''' לבעל הערל&quot;נ (סי' ט&quot;ו) לישב את שני התוס', {{הערה|ומשמע שם שאם תובע בפירוש לעבירה יש איסור של מסייע&quot;ע, וע&quot;ע בריטב&quot;א [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|להלן]], אך ראו בריטב&quot;א ב&quot;מ ה: ובהע' 333 (קוק) שם. וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (ח&quot;ב סי' צ&quot;ג וקפ&quot;ד).}}.<br /> <br /> והגאון נצי&quot;ב שם תולה זאת במחלוקת רש&quot;י ותוס' בגיטין סוף פרק הניזקין, של'''תוס'''', גמ' דידן כירושלמי שהובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|להלן]] ורק בשעת עבירה יש איסור, ואם יש דרכי שלום ותליה מועטת, או תליה חשובה אף בלי דרכי&quot;ש, שרי. ול'''רש&quot;י''' מיירי בגמ' שם אפי' בוודאי יעבור, ולכן צ&quot;ל דמיירי לפני שעת העבירה, וכתוב דשרי משום דרכי שלום, וא&quot;כ משמע שבלי זה אסור, וכן בשעת עבירה יהא איסור אף אם יהא משום דרכי&quot;ש. ומסיים שם שאף לרש&quot;י, י&quot;ל שבמסייע לפני שעת עבירה אין איסור אא&quot;כ גורם הקדמה כל שהיא, כמו במושיט מאכל למומר, אך אם למשל מוכר למשרתו של המומר, שאם לא ימכור לו אז הוא יקח מאחר ויגיע לאדון באותו זמן, אין זה מסייע אף לרש&quot;י כיוון שאי&quot;ז בשעת העבירה. (ומוסיף שם עוד, וכ&quot;כ בסי' ל&quot;ב, שבמשאיל נפה וכד' ה&quot;ז כמו בשעת מעשה, כיון שיכול תמיד לחזור בו מההשאלה, אא&quot;כ שאל בשביל מלאכה מסויימת שאז לא יכול לקחת ממנו עד שיגמור, וכ&quot;כ כעי&quot;ז ה'''מהרש&quot;ם''' בח&quot;ב סי' צ&quot;ג לגבי השכרת שדה לכותי בע&quot;ז כב. שב'''מהר&quot;ם שיק''' מצוה רל&quot;ג ז' תמה שיש לפנ&quot;ע אף שאי&quot;ז בשעת עבירה, ותי' המהרש&quot;ם די&quot;ל שבשכירות הוי כל יום בפנ&quot;ע. והביא שיש שתירצו דזמן ממילא קאתי, אך דחאם). ובסי' ל&quot;ב מוסיף, שבנותן תמורת שכר, הרי זה כמו דרכי שלום, ומביא שכ&quot;כ ה'''רמב&quot;ם''' בהל' תרומות (י&quot;ב ו') ובהל' ביכורים (ח' י&quot;ג), וכך איתא בגיטין (סב.) שהתירו משום כדי חייו של גבל ובדד.<br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' (קידושין מב: ובשיטמ&quot;ק ב&quot;מ י:) (הובא לעיל [[לפני עיוור לא תתן מכשול#יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול|&quot;נתן מכשול ולא נכשלו&quot;]]) , רואים לכאורה שאף לפנ&quot;ע דאורייתא אין במכשיל לפני שעת עבירה.<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, מחלק כנ&quot;ל בין אם המכשיל מסייע בשעת 'אתחלתא דעבירה או גמרה', כגון שמגביה חפץ ונותן למישהו שיוציאו בשבת מרשות לרשות, לבין אם מסייע לפני זה, כגון מושיט כוס יין לנזיר ואח&quot;כ הנזיר שותה. ומדמה זאת ל'''רש&quot;י''' סו&quot;פ הניזקין (ולא כנצי&quot;ב שאמר שרש&quot;י ותוס' שם נחלקו), ואומר שלפני שעת עבירה מותר אף בלי בעיה של דרכי שלום, ודווקא שם הצריכו זאת משום דמיירי בכלי אכילה שאי אפשר בלעדיהם, ואף שזה חד עברא, מ&quot;מ זה סיוע 'שיש בו ממש', משא&quot;כ במושיט לו את שלו.<br /> <br /> ==נידונים בגדרי איסור &quot;לפני עור&quot;==<br /> {{תבנית:לפני עיוור ניווט}}<br /> ===באיסור דרבנן===<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת פני יהושע''' (חו&quot;מ ט) מסתפק אם יש בזה איסור לפנ&quot;ע דאורייתא, וכן ב'''מנחת חינוך'''(רל&quot;ב, וראו במצוה שכ&quot;ג). ומביאים מ'''תוס'''' (ע&quot;ז דף כב.) שאומר להדיא שיש איסור דאו', דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת . וכך גם הביא בספר '''קובץ הערות''' (עה ב), וכ&quot;כ ב'''כנסת הגדולה''' (יו&quot;ד נה הגהת ב&quot;י פט) לדעת רשב&quot;א ור&quot;ן. אמנם '''תוס' בחגיגה''' י&quot;ח (ד&quot;ה חולו), '''רמב&quot;ן''' (ע&quot;ז כב.), ו'''ריטב&quot;א''' (ריש מו&quot;ק), חולקים, ובחגיגה י&quot;ג מחלק תוס' בין אם יש אסמכתא חזקה ללא (ראו מנחת חינוך). והגרמ&quot;פ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א ג) ובספר '''דברות משה''' (שבת סי' ב' ענף ב') כתב שאולי התוס' בע&quot;ז מיירי באיסור דרבנן, עיי&quot;ש, (וכ&quot;כ גם ב'''חידושי הר&quot;ן''' שם), ולתוס' ב&quot;מ י: יהא איסור דאו'. <br /> וב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ג סה ט) אומר שיש דין מיוחד במכשיל בעבירה שאסור גם בנכשל מזיד ודלא כבמכשיל בעצה רעה, והובא לעיל, ואומר שם שלפי&quot;ד ה(תוס' שהובא ב)פני יהושע שלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, א&quot;כ בנכשל מזיד ומכשילו באיסור דרבנן לא יהא לפנ&quot;ע דאורייתא כי גם במשיא עצה אין איסור. ומסיים שאולי באיסורים תמיד חשיב כשוגג, וכנ&quot;ל.<br /> וראו עוד ב'''שדי חמד''' (כללים {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כא}}, ובקונט' דברי חכמים כרך ה' עמ' 341 סי' ל&quot;ו), ובספר '''בית ישי''' (לגר&quot;ש פישר, סי' י'). <br /> וב'''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' (לשונות הרמב&quot;ם - חלק ה' סי' רט&quot;ו (אלף תקע&quot;ט)) כתב שאין בזה איסור, ורק ר' עיליש דגברא רבה הוא היה נזהר בזה (ולפי&quot;ז יש עניין מסויים לא לעשות זאת){{הערה|וראו עוד ב'''פרי מגדים''' (יו&quot;ד סב שפ&quot;ד ט) שמשמע לכאו' שאין איסור, ואולי דיבר שם כלפי איסור דאורייתא, ואין איסור דרבנן כי מיירי שם בגוי, וס&quot;ל כדעת הש&quot;ך יו&quot;ד קנ&quot;א סק&quot;ו.}}.<br /> וב'''שו&quot;ת יהודא יעלה''' (למהר&quot;י אסאד, או&quot;ח ד) הביא מ'''תוספתא''' (דמאי סופ&quot;ב) שמשמע שיש איסור, אך שם יש טעמים מיוחדים של סכנה שאני ושאין מאכילין טהרות לעם הארץ. והמגי&quot;ה שם מביא שמה'''גמ'''' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא י ב|דף י}} יש להוכיח שיש איסור לפנ&quot;ע, כי קידושי גרושה לכהן בלי ביאה הוי איסור דרבנן ולא דאו'. ומהר&quot;י כותב שם לבסוף, שצ&quot;ל שתוס' בחגיגה י&quot;ח שאומר שאין איסור הוא רק להו&quot;א של רבה בע&quot;ז ט&quot;ו, וקי&quot;ל שאסור, ואומר שכן פסק ה'''רמ&quot;א''' (או&quot;ח קסג){{הערה|לשון הרמ&quot;א הוא 'משום לפנ&quot;ע', ויל&quot;ד אם זה ממש לפנ&quot;ע או רק דר' משום לפנ&quot;ע הואיל ומסייע. ראו '''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' ח&quot;ב סי' ק' שכ&quot;כ אההיא דב&quot;מ עה:}}.<br /> <br /> ===באיסור לכתחילה===<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (ח&quot;ג כו) כתב סברא שאולי אין איסור לפנ&quot;ע בדבר שהינו רק לכתחילה, כגון &quot;לא תנשא ואם נישאת לא תצא&quot;.<br /> <br /> ובדבר שאינו איסור ממש, כגון לגבי 'נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה', שאיתא ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|נזיר כג א|נזיר כג.}} שצריך ע&quot;ז כפרה משום מחשבתו הרעה, הנה יש לדון האם במכשיל חברו בזה יעבור בלפנ&quot;ע. ובספר '''חפץ חיים''' (הל' לשה&quot;ר ד יא במ&quot;ח מו), הוכיח מדברי ה'''תוס'''' בקידושין לב. שעובר על לפנ&quot;ע. וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (לבעל 'בן איש חי') סו&quot;ס ת&quot;ז, וכ&quot;כ בספר '''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ה').<br /> <br /> וב'''מנחת אשר''' שם אומר, דלפי&quot;ז יהא אסור להלוות בלא עדים אף אם מכוון שימחול על ההלוואה אם הלווה יכפור, אולם לדעה שהחשש ההוא שמא ישכח, יהא מותר כי גם מחשבת עבירה אין. והגרשז&quot;א ב'''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא לה ד) כתב שאם מארח מישהו והלה היה צריך לשאול על הכשרות ולא שאל, מחובת המארח להודיעו שהאוכל כשר כדי להצילו ממחשבה רעה, וכן אם מתייחד עם אשה בהיתר כגון שבעלה בעיר, והיא לא יודעת, צריך להודיעה. אמנם במנח&quot;א שם חולק על זה וס&quot;ל שאין בעיה ב'מחשבה רעה' כזו, כיוון שאין פה מחשבה לעבור על איסור אלא רק לעשות דבר שיש בו חשש לאיסור, וכן לגבי ייחוד דן שם. וב'''מנחת אשר''' (שם לט ד), מביא עוד מה'''ריטב&quot;א''' (מו&quot;ק יז.) שמשמע שיש לפנ&quot;ע במכשיל את הקטן, וגם מזה רואים שיש לפנ&quot;ע בדבר שאינו ממש איסור{{הערה|בגדרי האיסור של קטן, ראו '''נודע ביהודה''' תניינא יו&quot;ד קס&quot;ד, ו'''שו&quot;ת חתם סופר''' יו&quot;ד קנד, ו'''מנחת שלמה''' תנינא נח ב, וסי' פב, וכעי&quot;ז בקמא סימן לד גבי חרש (וראו גם '''שו&quot;ת חתם סופר''' או&quot;ח פג ו'''שו&quot;ת תרומת הדשן''' פסקים וכתבים סב), ו'''קובץ שיעורים''' ח&quot;ב '''קונטרס דברי סופרים''' סי' א' אות כ&quot;א כ&quot;ב, וביצה אות ס&quot;ז.}}. <br /> <br /> ולכאו' מה'''גמ'''' {{ויקיטקסט|קידושין מא א|קידושין מא.}} יש ללמוד שאין לפנ&quot;ע בדבר שאינו ממש איסור, דאיתא שם שמצוה לקדש אשה בו יותר מבשלוחו... א&quot;נ איסורא נמי אית בה ד'אסור לקדש את האשה עד שיראנה'. ולכאורה קשה אם כן למה כתבה המשנה שאפשר לקדש 'בשלוחו' אם הדבר אסור, ועוד קשה דא&quot;כ הקידושין הוו מצוה הבאה בעבירה{{הערה|אף שזה לא יותר מאיסור דרבנן, עי' '''רש&quot;י''' פסחים לט. שמצוה הבאה בעבירה לא יוצא אף אם העבירה היא מדרבנן, אך עי' גם '''תוס'''' בנדרים י' ד&quot;ה אדם, שרואים לא כך, וראו עוד בענין זה ב'''שו&quot;ת נודע ביהודה''' סוף חחו&quot;מ מש&quot;כ מחתנו, וראו '''שדי חמד''' כללים מ עז ז, ו'''שו&quot;ת מהר&quot;י אתרא''' קס.}}, ועוד קשה שזה שליח לדבר עבירה ולא מהני שליחותו{{הערה|גם פה יש להעיר שזו עבירה דרבנן, וראו בענין זה '''משנה למלך''' הל' רוצח ב ב, וראו '''נודע ביהודה''' קמא אה&quot;ע סי' ע&quot;ה והלאה}}, ועוד שלכאורה האשה עברה על לפנ&quot;ע. וב'''תוס'''' שם כתב בסוד&quot;ה אסור, שאנו מקדשין אפי' קטנות וכו', כי אם יש סיפק לאדם לתת לבתו נדוניא שמא אח&quot;כ לא יהא לו ותשב בתו עגונה לעולם. וגם בזה יל&quot;ד האם מפני חשש ברמה זו הותר לעבור על איסורים דרבנן? ומכל זה נראה פשוט, שאין זה איסור ממש אלא רק 'עניין גדול' לא לנהוג כך . וראו ב'''רש&quot;י''' שם ד&quot;ה דו, שלאיש יש איסור כשמקדש, ולאשה אין, וכל העניין שלא תעשה שליח הוא רק משום מביו&quot;מ, ולכאורה קשה שאם האיש עובר על איסור גם האשה עוברת בלפנ&quot;ע? ולהנ&quot;ל שאי&quot;ז ממש איסור, יש לומר שלא שייך בזה לפנ&quot;ע אלא רק באיסור ממש. אך הדבר צ&quot;ע מסברא. ויתכן לדחות שכיוון שהמקדש מזיד, אין לפנ&quot;ע כיון שאין זה איסור דאורייתא, וכמ&quot;ש ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' (הובא לעיל) שבמזיד לא שייך 'לא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת'. ועוד י&quot;ל, שכיוון שהדבר רק ספק וכמ&quot;ש בגמ' 'שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך', א&quot;כ אין בזה לפנ&quot;ע.<br /> <br /> עוד אפשר להוכיח לגבי נידון זה, מה'''גמ'''' בחולין {{ויקיטקסט|חולין ז א|דף ז}}, שמשמע שיש לפנ&quot;ע ב'עניינים'. דאיתא שם בגמ' שר' פנחס בן יאיר אמר לרבי שלא רוצה לאכול אצלו משום שיש לו פרידות שכרעיהם לבנות וכו', ורבי אמר שימכרם ורפב&quot;י אמר שלפנ&quot;ע לא תתן מכשול. ע&quot;כ. והיה נ&quot;ל שאיסור זה של פרידות לא הוי איסור ממש, כי לא מסתבר שרבי היה עובר ע&quot;ז ועוד שאם זה היה איסור גמור מסתמא לא היה איסור בל תשחית שם בגמ' בהריגתם, וכבב&quot;ק טו: ברש&quot;י, וא&quot;כ משמע שיש לפנ&quot;ע גם בכזה איסור. אך אפשר לדחות, שגם איסור זה של לפנ&quot;ע שכתוב שם אינו 'איסור' אלא עניין משום הפס', וכמו האיסור להשהות הפרידות{{הערה|כך גם משמע מאיסור בל תשחית ששם, שהרי אי&quot;ז איסור כיוון שזה לתועלת, ראו '''שו&quot;ע הרב''' הל' שמירת הגוף והנפש אות ט&quot;ו, וע&quot;כ שזה רק עניין, ומעניין שבגמ' שם אין ציון ב'עין משפט'.}}.<br /> <br /> עוד אפשר להוכיח מ'''הגמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו א|עבודה זרה טו}} שמכירת בהמה דקה לכותי תלוי במנהג המקום (שאולי אסור כי שמא ימכור לגוי), ונראה שטעם מנהגים אלו נובע מהמשנה בפסחים (נג.) &quot;מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגויים מוכרין ושלא למכור אין מוכרין&quot;, שאלו שנהגו לא למכור לגוי הם אלו שנהגו לא למכור לכותי כי שמא ימכור לגוי, ורש&quot;י אומר שיש שנהגו שלא למכור &quot;דהחמירו על עצמם משום גסה&quot;, ובע&quot;ז שם מבואר שאסור למכור לכותי משום לפנ&quot;ע שמכשילו שימכור לגוי ויעבור על איסור, וא&quot;כ רואים לכאורה שיש לפנ&quot;ע גם בדבר שרק החמירו על עצמם. אמנם י&quot;ל שאולי שאני שם שכיוון שנהגו לאסור מכירה לגוי זה איסור ממש וכמו נדר. ועוד, ש'''רש&quot;י''' שם (ד&quot;ה אלמא) כתב שהראיה לא מהמקום שנהגו לאסור בדקה אלא מדיוקא שבהמה גסה בכל מקום אסור, וא&quot;כ אין ראיה, כי בהמה גסה אי&quot;ז רק מנהג. <br /> <br /> ===באנוס===<br /> <br /> ב'''רמ&quot;א''' (יו&quot;ד קפה ד) איתא שא&quot;צ ע&quot;ז כפרה, ולא כבשגגה, וכדברי ה'''רמב&quot;ם''' (שגגות ה ו){{הערה|וכ&quot;כ ה'''נתיבות המשפט''' בתשובה שב'''שו&quot;ת חמדת שלמה''' אה&quot;ע כד יא, על המשנה בתרומות ריש פרק ח', אמנם ראו '''שו&quot;ת באר יצחק''' או&quot;ח כ&quot;ה ו'''קרן אורה''' יבמות לד.}}, ומ&quot;מ כתב ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א סי' ג') שיש בזה לפנ&quot;ע אם הכשיל מישהו לאנסו, כי לפנ&quot;ע הוי בין אדם למקום ולמעשה הוא גרם שיהא עבירה{{הערה|יש לדון אם עבירה באונס הוי עבירה או שרק לא מתייחס, וראו '''שו&quot;ת חמדת שלמה''' (סי' ל&quot;ח), ומוכיחים גם מפסול 'נעבד' וכו', וראו בספר '''אסופות רבינו חיים הלוי''' (עמ' רל&quot;א), וב'''בית האוצר''' (כלל כ&quot;ד ד&quot;ה ודע), '''חי' הגרש&quot;ש''' (ריש מסכת כתובות), '''ברכת שמואל''' (נדרים סי' י&quot;ד ב'), ו'''כתבי הגר&quot;ח''' עהש&quot;ס (בעניין 'אשו משום ממונו').}}. וראו גם ב'''קובץ שיעורים''' עמ&quot;ס כתובות (אות י&quot;ב). <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה ויש}} כתב שהלווה בריבית משום פיקוח נפש דשרי כמו שכתבו '''הב&quot;י והרמ&quot;א''' (יו&quot;ד קס), אף שודאי שיש למלוה איסור ריבית, מ&quot;מ לא עבר (המלוה) גם בלפנ&quot;ע. ואי&quot;ז כנ&quot;ל. ויל&quot;ד בגדרי אונס דפיקוח נפש, וראו '''שו&quot;ת אגרות משה''' או&quot;ח ד' ע&quot;ט, ואולי כוונת הכתב סופר רק כלפי לפנ&quot;ע דאורייתא.<br /> <br /> ===מחמיר המכשיל את שאינו מחמיר===<br /> ב'''שער המלך''' (הל' אישות פ&quot;ט הט&quot;ז) כתב להוכיח שיש לפנ&quot;ע בשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ומאכיל לאחר שמותר לו, (מהא דסוף נדרים, שהאומרת שהיא גרושה, מותרת לכהן, וכתב ב'''שטמ&quot;ק''' כ&quot;י שאין איסור לפנ&quot;ע כי זה בע&quot;כ, ומשמע שבשאר מקרים יש לפנ&quot;ע. וראו מש&quot;כ ע&quot;ד ב'''שו&quot;ת פרי יצחק''' ב' ל&quot;ח), ומדמה זאת גם לטבח שאמר שהשחיטה פסולה, שיהא לו איסור להאכיל לאחר משום לפנ&quot;ע. ואומר שיש ללמוד מזה לגבי אותם המחמירים מלהדליק הטוטי&quot;ן (סיגר) בנר של חלב, שאסורים לתת לאחרים משום לפנ&quot;ע. ומביא שיש אומרים ששויא אנפשיה חתיכה דאיסורא אסור משום נדר{{הערה|בגדרי &quot;שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא&quot; ראו: עי' בזה ב'''נודע ביהודה''' תניינא אה&quot;ע סו&quot;ס כ&quot;ג, '''שו&quot;ת חתם סופר''' אה&quot;ע ח&quot;ב סי' ק&quot;א, וראו '''קצוה&quot;ח''' ל&quot;ד ד', '''אמרי בינה''' עדות סי' ב', ו'''תרומת הכרי''' סי' א'. וע&quot;ע '''ש&quot;ך''' יו&quot;ד רמ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח שאין איסור בטועה.}}, ולפיהם פשוט שאין בזה לפנ&quot;ע. <br /> ובהגהות '''מעשה חשב''' שם, דן ע&quot;ד שאין ראיה מדברי השטמ&quot;ק לגבי אשה ששאחד&quot;א שהיא גרושה, לגבי טבח שאמר ששחט לא טוב, כי דווקא באשה שאין לה שום נפק&quot;מ מזה אלא לעניין שאסורה לכהן, ממילא י&quot;ל שזה גופא מה ששאחד&quot;א - שתהא אסורה להכשילו בזה מדין לפנ&quot;ע, (ויל&quot;ד מסברא אם שייך שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא כזה), אך לא בטבח שנפק&quot;מ לעניין שאסור לו עצמו לאוכלו. ועוד דן שם שאין דמיון בין אשה וטבח שזה איסור גמור לפי&quot;ד האוסר, לבין מי שמחמיר ע&quot;ע לא להדליק מנר של חלב כי לא רוצה להנות מעשן שנוצר עי&quot;ז, ששם יודע שאי&quot;ז איסור אלא שמחמיר ע&quot;ע וכמו נדר.<br /> וראו ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (אה&quot;ע ד' ס&quot;א ב') לגבי איסור מסייע, שאין את איסור זה כשהאוסר דבר מסויים נותנו למתיר, ומוציא זאת ממשכ&quot;ש שאיסור מסייע הוא מדין תוכחה ואין תוכחה כשודאי לא ישמע וכשסובר שמותר הרי זה ודאי שלא ישמע. ובשם הגרש&quot;ז אויערבאך שמעתי שהורה שאין למחמיר איסור לתת למיקל. (ויש לשים לב דמ&quot;מ בשבת יהא למחמיר איסור להנות מהמלאכה מצד 'מעשה שבת').<br /> וה'''חזון איש''' הורה שהנוהג איסור בשנת שמיטה בפירות נכרי, אסור לקנותם ממי שלא נוהג כך משום שמכשילו באיסור סחורה בפירות שביעית. ותמהים ע&quot;ז וראו בספרים '''דרך אמונה''' ו'''חוט שני''' מש&quot;כ להסבירו, וראו '''מנחת אשר''' ויקרא ל&quot;ט ו' ושביעית סי' ז'.<br /> וע&quot;ע ב'''קובץ שיעורים''' ביצה (אות סז) ומ&quot;ש שם מה'''ריטב&quot;א''' (סופ&quot;ק דיבמות), שאף שאסור למיספי בידיים למתיר, מ&quot;מ א&quot;צ להפרישו, וכמו לגבי קטן.<br /> <br /> ===&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; בגוי===<br /> מפשטות הגמרא והפוסקים, יש איסור &quot;לפני עיוור&quot; גם אם מכשיל גוי{{הערה|ב'''ברייתא''' בע&quot;ז ו: 'מנין שלא יושיט... ואבר מן החי לבן נח', וכן מסכת ע&quot;ז מלאה בלפנ&quot;ע לגוי, כגון בדף ט&quot;ו וט&quot;ז (ובמשנה יג:) וב'''שו&quot;ע''' יו&quot;ד קנ&quot;א, וכן בב&quot;מ צ:, וב'''מג&quot;א''' (סי' שמ&quot;ז סק&quot;ד) שיש לפנ&quot;ע במושיט לגוי.}}. <br /> <br /> אמנם ב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות לאו רצט|סהמ&quot;צ רצט}} כתב, הוזהרנו שלא נכשיל &quot;קצתנו את קצתנו&quot;, ואת הברייתא בע&quot;ז ו: לא פסק, ראו בעין משפט שם ובפסחים כב:, וכן ראו בלשונו בהל' רוצח פי&quot;ב הי&quot;ב עד י&quot;ד, ורק בהי&quot;ד כתב 'ומכשילו' ושם מיירי בישראל ובהל' לפני&quot;ז דמיירי בגוי לא כתב כן, ויל&quot;ד בכ&quot;ז. ובמשל&quot;מ (כלאים א' ו') כתב בדעת ברמב&quot;ם שיש איסור לפנ&quot;ע בגוי. ויש שאמרו, שמש&quot;כ הרמב&quot;ם בסה&quot;מ מיירי בעצה רעה, ואיסור זה נאמר רק כלפי ישראל ולא לעכו&quot;ם. ויל&quot;ד. ולעצם הדין, כ&quot;כ בחינוך {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|רלב}} שאיסור עצ&quot;ר לא נאמר כלפי גוי. וע&quot;ש ב'''מנחת חינוך'''אות א', ובמש&quot;כ ע&quot;ד בקוב&quot;ש בפסחים (אות צ&quot;ה) ובחזון איש {{היברובוקס|14334|196|יו&quot;ד סב}} שבעצה רעה האיסור הוא מדיני בין אדם לחברו ולכן אי&quot;ז שייך בגוי.<br /> <br /> (וב'''שו&quot;ת פני יהושע''' ח&quot;א יו&quot;ד סי' ג' כתב לחדש, שאחר מתן תורה אין לפנ&quot;ע דאורייתא בגוי מאחר דחשבינן להו 'אינן מצווים' בב&quot;ק לח., וראו ב'''אמרי בינה''' יו&quot;ד טריפות סי' ז' שתמה עליו דמ&quot;מ לא גרע מעצ&quot;ר, ולפמש&quot;כ לעיל יל&quot;ע בזה. וב'''מנחת אשר''' ויקרא ל&quot;ט ג' אומר, שממה שיש עונש בז' מצוות מוכח שאין זה מותר, וא&quot;כ יהא לפנ&quot;ע).<br /> <br /> ולגבי איסור &quot;מסייע&quot; בגוי: ב'''תוס'''' ע&quot;ז ו: משמע שאין, וב'''תוס'''' בשבת ג. כותב (באופן כללי ולא על גוי) שיש איסור מסייע. וברמ&quot;א הביא את ב' התוס' הללו כמחלוקת, וכתב (יו&quot;ד קנ&quot;א סוס&quot;ע א') שי&quot;א שאין לפנ&quot;ע לגויים אם יכולים לקנות במק&quot;א וכו' וי&quot;א שיש איסור ובעל נפש יחמיר עיי&quot;ש, והיינו משום דס&quot;ל דפליגי, אך הש&quot;ך &quot;מזרע דאהרן קאתי, עביד עובדא דאהרן לעשות שלום בין הראשונים דלא פליגו&quot;, אלא שהאוסרים מיירו בישראל והמתירים בגוי או בישראל מומר שאין חיוב להפרישם. וכ&quot;כ בספר חסידים (ת&quot;מ) שאין מסייע בגוי. <br /> <br /> ומ'''רש&quot;י''' (ע&quot;ז נה. בסוה&quot;ע, ונה: סוד&quot;ה וישראל) משמע לכאו' שיש איסור מסייע בגוי, כי כתב שם &quot;ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעכו&quot;ם לא נצטווה על כך&quot;, ומשמע שבע&quot;ז וכד' שגם גוי מצווה, יש לאיסור מסייע, ואכן כך דייק מרש&quot;י ב'''מג&quot;א''' (שם). אמנם ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' לגר&quot;ש קלוגר {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}, הסביר בדברי המג&quot;א שלא ר&quot;ל דפליגי בזה, ולכן לא כתב את דברי רש&quot;י מיד לאחר שהביא את התוס', אלא ר&quot;ל שאם עושה עם הנכרי בשעת העבירה ממש יהא איסור מדין שאין להחזיק את ידיהם, וכגיטין ס&quot;ב., וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, כן פירש שהמג&quot;א מביא שרש&quot;י חולק, אך כתב שם מדנפשיה שי&quot;ל שגם רש&quot;י מיירי דווקא בשעת עבירה או בסיוע שיש בו ממש. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס כ&quot;ז) כתב &quot;דאף שיש חולקים עלייהו אף בעכו&quot;ם, עי' בביאור הגר&quot;א שם סק&quot;ח, מ&quot;מ כיון שהיא פלוגתא דרבוואתא באיסור דר', יש להקל במקום הפסד גדול כזה וצורך הגדול כזה להמעות, להורות כהש&quot;ך והדגול מרבבה&quot;. (אולי הגר&quot;א חולק רק בקניה ולא בכל מסייע, וצריך עיון בלשונו). וראו גם ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ח&quot;ב סי' ל&quot;א).<br /> <br /> גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, מסביר את הגמ' {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|בנדרים סב:}} לגבי מסייע, וא&quot;כ לפירושו יש איסור מסייע בגוי.<br /> <br /> &lt;big&gt;'''האם יש לגוי איסור להכשיל אחרים'''&lt;/big&gt;<br /> <br /> הפמ&quot;ג בספרו '''גינת ורדים''' (מ&quot;ג) אוסר, וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כג}} חולק, וכמו שרואים מ'''תוס'''' ע&quot;ז טו:, ואולי זה תלוי בנידון האם לפנ&quot;ע הוא איסור עצמי או סניף לעבירה בה מכשיל.<br /> <br /> ===&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; באשה===<br /> ב'''ספר החינוך''' (רלב) איתא שנוהגת בזכרים ונקבות, וכ&quot;כ ב'''דרישה''' (יו&quot;ד א). <br /> <br /> וב'''רמב&quot;ן''' (יבמות פד:) כתב, דבלאו שאינו שוה בכל, נשים אינן עוברות משום לפנ&quot;ע, כך ביאר דבריו ב'''מחזיק ברכה''' לחיד&quot;א (סי' ס&quot;ב), וע&quot;ע בהג' '''מעשה חשב''' על שער המלך אישות ט' ט&quot;ז. (וב'''שדי חמד''' הקשה מכאן על רעק&quot;א יו&quot;ד קפ&quot;א שדן בלפנ&quot;ע באשה). וב'''שו&quot;ת חתם סופר''' (חו&quot;מ ר&quot;ב) כתב שיש שהבין מהרמב&quot;ן שגם איש לא עבר בלפנ&quot;ע בלאו כזה, ובחתם סופר שם תמה על זה דלא גרע מעצה רעה, ולכן מסביר דמיירי רק על נשים וכנ&quot;ל, ומביא דכ&quot;כ ה'''ריטב&quot;א'''.<br /> <br /> והנה, מה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ב יד) מתעורר צד נוסף לעניין חיוב נשים בלאו דלפנ&quot;ע, שהרי אין בלאו זה מלקות (בפשטות, וראו לעיל), וא&quot;כ יתכן שאינן מחוייבות בכך. דהנה '''כתיב''' (במדבר ה' ו') 'איש או אשה כי יעשו' וגו', ו'''רש&quot;י''' בקידושין (לה.) כתב, שהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה &quot;ולאווין עונש מלקות&quot;, וכ&quot;כ ביבמות (פד: ד&quot;ה עונשין) - &quot;לאו וכרת&quot;, ומשמע מכל הנ&quot;ל שנשים פטורות מלאו שאין בו מעשה, אמנם מביא הפמ&quot;ג שם שמה'''רמב&quot;ם''' (עכו&quot;ם י&quot;ב ג') משמע לא כך. (וראו ב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא ד&quot;ה ושם}}, שהביא בשם '''מהרימ&quot;ט''' שנשים פטורות מלאו שאין בו&quot;מ ושב'''שו&quot;ת בית יצחק''' נחלק עליו וכו' ועוד ס&quot;ל שם שלאו שבכללות שאני. ומ&quot;מ יל&quot;ד ממש&quot;כ מהפרי מגדים לעיל).<br /> <br /> &lt;big&gt;ולגבי איסור מסייע ידי עוברי עבירה&lt;/big&gt;<br /> <br /> דעת ה'''רא&quot;ש''' (ברכות ג יג) שאשה אינה בדין ערבות, וכ&quot;כ '''רבינו יונה''' שם בשם ר&quot;י, וב'''דגול מרבבה''' (או&quot;ח רע&quot;א) מסופק אם אנשים בכלל ערבות לנשים. וכתב ב'''שו&quot;ת יד רמה''' (פוקס) יו&quot;ד ק&quot;א, שלפי הצד שמקור איסור מסייע הוא מדין ערבות, א&quot;כ להנ&quot;ל אין לאשה ובאשה את איסור זה. וכדעת הרא&quot;ש ור&quot;י, כך גם ס&quot;ל ל'''צל&quot;ח''' (ברכות כ'), וראו בענין זה ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ו ריש סי' ל&quot;ב, וכתב שם שאף שאין דין ערבות יש דין תוכחה, ('''שו&quot;ת הלכות קטנות''' ח&quot;א סי' קל&quot;ב), וא&quot;כ יל&quot;ד לכאו' לגבי מסייע, אך בשדי חמד ושער הציון כתבו דמיירי באין יכול להוכיח, אך א&quot;כ יל&quot;ד גם על דין ערבות אם שייך. וע&quot;ע בציץ אליעזר שם שיש אומרים שאשתו של אדם כן ערבה עליו כי בידה להוכיחו.<br /> <br /> ומ&quot;מ, ב'''שדי חמד''' (כללים מ' מ&quot;ב) ס&quot;ל שיש איסור מסייע לאשה, וכ&quot;כ גם בספר '''נשמת כל חי''' לגר&quot;ח פלאג'י (א יו&quot;ד לה).<br /> <br /> ===&quot;לפני דלפני&quot;===<br /> ישנו נידון בהלכה האם יש איסור לפני עיוור כשמביא דבר איסור לאדם שלא יעבור בזה בעצמו על איסור, אלא יכשיל עם זה מישהו אחר שיעשה את האיסור. ויש חילוק בענין זה בין ישראל לגוי, כלהלן:<br /> <br /> &lt;big&gt;בישראל שימכור לישראל או לגוי: &lt;/big&gt;<br /> <br /> מבואר ב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו ב|ע&quot;ז טו:}} שיש איסור לפני עיוור בישראל שימכור לישראל או לגוי. וב'''תוס'''' מסביר שם שהאיסור משום שהכשיל את הישראל באיסור 'לפנ&quot;ע', (וביתר ביאור כתבו בתוס' ר' אלחנן בריטב&quot;א ובר&quot;ן).<br /> <br /> &lt;big&gt;אולם לגבי גוי שימכור לגוי: &lt;/big&gt; <br /> <br /> מבואר בגמ' שם ד'אלפני דפני' לא מפקדינן בגוי, ולכן מותר למכור דבר איסור לגוי שלא יעבור בזה עבירה אלא ימכור לגוי אחר. ואפילו כשוודאי ימכור לגוי שיעשה בזה עבירה אין איסור לישראל הראשון שמוכר לו, כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב) מ'''שו&quot;ע''' אה&quot;ע סו&quot;ס ה'. וראו '''ש&quot;ך''' סי' קל&quot;ט. וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}} כתב, שאם מוכר לשמש של עבודה זרה הרי זה 'לפני' ממש ולא 'לפני דלפני', כיוון שהכומר שלחו<br /> <br /> ובטעם הדבר, לתוס' הסברא היא שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ&quot;ע.<br /> <br /> &lt;big&gt;ולגבי גוי שימכור לישראל: &lt;/big&gt; <br /> <br /> לפי סברת התוס' שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ&quot;ע, א&quot;כ יהא מותר אף בימכור לישראל, אמנם ב'''תוספתא''' (כלאיים ה' י&quot;א) חולין (צג:) פסחים (מ:) סמ&quot;ג (קס&quot;ח), ו'''שו&quot;ע''' (יו&quot;ד ס&quot;ה י&quot;א, ש&quot;א ח', ואו&quot;ח תס&quot;ז א'), מבואר שיש איסור, וכתב ב'''מנחת חינוך''' שהטעם משום שרבנן החמירו כדי שלא יכשל ישראל בעבירה בלי ידיעתו. ומשמע שבימכור לישראל מזיד אין בעיה, וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' שם. אמנם עי' ב'''חוות יאיר''' (קפ&quot;ה) שכתב לגבי מכירת טריפות לגוי שיאכילם למומרת דחשיב לפני דלפני, וסיים שם &quot;כי נראה לי שבעל נפש יחוש לעצמו דמכל מקום באה על ידו תקלה לאדם&quot;.<br /> <br /> אמנם ב'''רא&quot;ש''' (ע&quot;ז פ&quot;א סי' י&quot;ד) משמע שלגוי שימכור לישראל יש איסור לפנ&quot;ע ממש, וב'''מנחת חינוך''' בקומץ מנחה באמת תמה ע&quot;ז. ועמש&quot;כ ע&quot;ז ה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ח&quot;ה אות ח'). ויש שאמרו שהרא&quot;ש לשיטתו, ותלוי בנידון אם המכשיל חברו הרי הוא כעובר בעצמו על האיסור, ראו לעיל, וב'''תוס' רא&quot;ש''' שבת דף ד' כתב (על משכ&quot;ש דניחא ליה לחבר דליעבד איסורא זוטא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה), &quot;דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו הוי כאילו הוא אוכלו, לפיכך וכו'&quot;. ומקור לזה איתא ב'''רש&quot;י''' עה&quot;ת (במדבר ל' ט&quot;ז) &quot;ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין&quot; . וא&quot;כ אפ&quot;ל שדין זה שנכנס תחתיו, נאמר דווקא בישראל ולא בגוי, וזה יהא פשרו של החילוק בין מוכר לגוי לישראל למוכר לגוי לגוי לדעת הרא&quot;ש, כיוון שאם ישראל יעבור בסוף עבירה הרי זה מתייחס לראשון כאילו הוא חטא, ולא שיש לו בעיה רק מצד איסור לפנ&quot;ע שאז לא תהא בעיה בלפני דלפני. ועוד הוסיפו שלכן צריך פסוק ('לא ישמע על פיך') לאסור שיתוף עם העכו&quot;ם משום שמשביעם בשם ע&quot;ז, עי' סנהדרין סג:, דלכאו' צ&quot;ע דתיפוק ליה מדין לפנ&quot;ע, ולהנ&quot;ל א&quot;ש כי קמ&quot;ל שעובר על איסור כאילו הוא זה שנשבע בשם הע&quot;ז. (ו'''מהר&quot;ם''' שם הקשה כן ותי' דאין לפנ&quot;ע כיוון שזה ספק. וע&quot;ע בהגהות '''הגרי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג''' (ח&quot;ב עמ' 106 ב') שג&quot;כ הקשה דתיפוק ליה מלפנ&quot;ע, והובא לעיל בסוף הפתיחה עיי&quot;ש).<br /> <br /> ===במושיט 'דבר היתר' ===<br /> ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ח') כתב שדבר שעיקרו זכות לא שייך בו איסור משום לפנ&quot;ע, ולכן אומר שם שמותר לומר דברי תורה למי שלא בירך ברכת התורה, וכן דן לגבי המגייר מי שלא ישמור המצות כדינם, דב'''מנחת שלמה''' (ל&quot;ה) כתב הגרשז&quot;א שעובר בלפנ&quot;ע, והגרא&quot;ו אומר לפי הנ&quot;ל שייתכן שאין, משום שזה זכות ולא שייך בזה 'מכשול'. ומ&quot;מ אומר שאם הנכשל שוגג יש לומר דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב) מצינו עוד כלל דומה, שדבר שעיקרו למעשה היתר, ככלי וכאולם לסעודת חתונה, מותר ואין מסייע&quot;ע, ואולי אף לפנ&quot;ע אין. (ולכאו' זה כ'''ריטב&quot;א''' ע&quot;ז סג. ד[[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|לעיל]]). וב'''מהרש&quot;ם''' (ב' קפ&quot;ד) כתב שבלפנ&quot;ע אסור ורק במסייע שרי, וראו בספר '''פרי השדה''' (ג' צ&quot;ז) ו'''נטע שורק''' (או&quot;ח י&quot;ט). וכדברים אלו כ&quot;כ גם הגרשז&quot;א בשו&quot;ת מנח&quot;ש (ל&quot;ה ב'), ולכן התיר למכור בתים, ולתת אוכל לשאינו מברך, וליסע במוצ&quot;ש עם שאינו מבדיל וכן לתת לו אוכל. ואומר שמש&quot;כ בע&quot;ז כב. שאסרו למכור שדה לכותי, אולי שאני כי עובר עבירה ממש בגוף השדה. ועפ&quot;י כלל זה מסביר את דברי הריטב&quot;א שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|לעיל]]. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' קל&quot;ג), מוכיח (משבת צ: ועוד) שדבר שיהא עוד מעט אסור מקרי 'דבר איסור' ויש בו לפנ&quot;ע.<br /> <br /> ===כשיש ספק אם יעבור עבירה===<br /> ב'''משנה''' (שביעית ה' ו') איתא (גבי מכירה לחשוד על השביעית): &quot;זה הכלל, כל שהוא מיוחד לעבירה, אסור, לאיסור ולהיתר מותר&quot;. וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה טו ב|ע&quot;ז טו:}} איתא &quot;אלא אמר רב אשי, כל היכא דאיכא למתלי תלינן ואע&quot;ג דמצווה (וא&quot;ו שרוקה), וכל היכא דליכא למתלי לא תלינן ואע&quot;ג דאינו מצווה&quot;. וא&quot;כ רואים שאין איסור לפנ&quot;ע נוהג מתי שאפשר לומר שלקח זאת לשימוש מותר, וכ&quot;פ ב'''רמב&quot;ם''' {{ויקיטקסט|רמב&quot;ם הלכות שמיטה ויובל ח| שמיטה ויובל ח ב והלאה}}. <br /> <br /> וב'''ריטב&quot;א''' כתב: &quot;ליכא לפנ&quot;ע אלא כשנותנו למי שיעשה בו עבירה ודאי, ורבנן אסרו אפי' סתמו היכא שיש רגליים לדבר לחוש שיעבור בו זה עבירה ועשו סתמו כפירושו, וכל היכא דאיכא למתלי לקולא דלאו לעבירה בעי ליה, אוקמוה רבנן אדינא והתירוהו&quot;.<br /> ובדף סג. כתב הריטב&quot;א: &quot;יש לומר דמהכא שמעינן (שנותן כסף לפועליו עמי הארץ שיקחו בזה אוכל, ושמא יקנו איסור) דכל שאין אנו נותנים לו האיסור עצמו והדבר ספק אם יקח איסור או לאו אין בו משום לפנ&quot;ע אפי' גבי ישראל&quot;. <br /> <br /> וכ&quot;כ '''ר&quot;ת''' (גיטין סא. תוד&quot;ה משאלת) דכל היכא דאיכא למתלי תלינן ומותר אפי' בלי הטעם של דרכי שלום, ומביא מה'''ירושלמי''' (על המשנה של משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה וכו', ובסיפא מפרש משום דרכי שלום) &quot;שאני אומר נפה לספור בה מעות, כברה לכבר בו חול וכו'&quot; וכתב ע&quot;ז שאי&quot;ז 'תליה גמורה' כמו פרה לשחיטה ('''משנה''' שביעית ה' ח'), דא&quot;כ היה מותר גם בלי דרכי שלום. ורואים ג&quot;כ שאם איכא למתלי ברמה של 'פרה לשחיטה' ה&quot;ז מותר ואם רק ברמה יותר פחותה אז מותר רק בצירוף של דרכי שלום. (ויל&quot;ד אם לבבלי מותר משום דרכי שלום גם בלי הטעם של תליה מועטת זו, ונראה שלא, ויל&quot;ד בסדר הדברים בתוס' שם, והנצי&quot;ב ב'''שו&quot;ת משיב דבר''' (ב לא) כתב דלרש&quot;י מותר אף אם ודאי יעבור איסור, משום דאי&quot;ז בשעת העבירה וגם שיש דרכי&quot;ש).<br /> <br /> וכך פסקו '''תבואות שור''' (טז כג) '''שו&quot;ת חוות יאיר''' (קפה), '''ט&quot;ז''' (יו&quot;ד קנ&quot;א סק&quot;א), '''שו&quot;ת מחנה חיים''' (ח&quot;א מ&quot;ה, מ&quot;ז), '''תורת חיים''' על שו&quot;ע או&quot;ח (קס&quot;ט סק&quot;ג), '''שו&quot;ת חתם סופר''' (יו&quot;ד י&quot;ט, ד&quot;ה ועוד וד&quot;ה מיהו וד&quot;ה ועדיין), ו'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג}}, ובספר '''כנסת הגדולה''' (על הכסף משנה בהל' רוצח פי&quot;ב) בשם '''תשו' הרדב&quot;ז''', ו'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס מ&quot;ג, אם כי שם כתב 'חששא בעלמא'), וראו גם '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו ו}}.<br /> <br /> ועפי&quot;ז מסביר '''מהר&quot;ם''' (לובלין, סנהדרין סג:) שאין לפנ&quot;ע בעושה שותפות עם העכו&quot;ם אף שאולי ישבע בשם עבודה זרה, (אלא האיסור רק בגלל 'לא ישמע על פיך'), כי הישראל לא משביעו אלא שעושה עמו שותפות ושמא יבוא לישבע, וכיוון שזה ספק אז אין איסור.<br /> <br /> ובטעם הדבר: ב'''שו&quot;ת פני יהושע''' (יו&quot;ד סי' ג') כתב דלפנ&quot;ע קל משאר איסורין וספקו שרי, וכ&quot;כ הגר&quot;מ פיינשטיין (ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' יו&quot;ד א' ע&quot;ב, וב'''דברות משה''' עמ&quot;ס שבת סי' ב'), וכתב שם שזה נלמד מדין 'לפני דלפני' שמותר, וב'''משנה ראשונה''' (שביעית ה' ו') מסביר שבספק אי&quot;ז קרוי 'מכשול'. וב'''חזון איש''' {{היברובוקס|41159|81|שביעית יב ט ד&quot;ה ונראה}} כתב שודאי שאסור לשים ספק מכשול לפני עור, ומה שהתירו פה בספק זהו משום שאם נחמיר בספיקות יהא זה גם כן מכשול כי אנו מצווים להחיות ולהיטיב עם כל ישראל ולא טוב למנוע מהם חסד ודרכי חיים ושלום. ועוד מוסיף שיכשלו בלא תשנא אם נחמיר בזה כל כך, ושגם לגוי יש אזהרה על השלום עם ישראל. וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ת&quot;ז) כתב ג&quot;כ כעי&quot;ז, שיש חזקת כשרות וסומכין ע&quot;ז דאי לאו הכי לא שבקת חיי לכל בריה. ועל&quot;ק. <br /> <br /> אמנם ב'''תוס'''' ע&quot;ז ו: ד&quot;ה מנין, וב'''רש&quot;י''' שם, (דכתבו 'שמא'), רואים שגם בספק אסור. וכך דייק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}: &quot;ומה דנסתפק אם לאו דלפנ&quot;ע הוי רק אם בודאי יאכל או אף בספק, הנה אין כאן מקום ספק, דעי' ע&quot;ז ו' רש&quot;י... ובתוס' מפורש הדברים, ובש&quot;ס שם מפורש דגזרו לא לישא וליתן עמהם והרי אינו ודאי רק ספק. יע&quot;ש&quot;. <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ח&quot;א סי' ע&quot;ג) כתב חילוק יסודי, שדווקא בספק שמא לוקח לצורך היתר אז מותר, אך בלוקח לאיסור אלא שספק שמא לא יצא לו לעבור, אסור ככל ספיקא דאורייתא שדינו לחומרא, (וכלשון 'תליה'). (ולכן אסור למכור בהמה לחשוד שימכור לגוי אף שלכאו' זה ספק, כי הלוקח לקח בוודאות גם בשביל מכירה לגוי, אם יבואו לקנות ממנו, אלא שהספק שמא לא יזדמן לו, וספק כזה לא מתיר. וכנ&quot;ל).<br /> <br /> כעי&quot;ז כתב גם ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' קל&quot;ג), שבמוכר חמץ לחשוד ויש חשד שמא יחכה לאחר זמן איסור חמץ, אסור למכור לו, ואף שזה ספק. וזה מתאים לפי&quot;ד האגרות משה הנ&quot;ל.<br /> <br /> וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת בית יצחק''' (כ&quot;ט ג') מה שהביא מ'''שו&quot;ת פני יהושע''' שמסתפק אם יש לפנ&quot;ע בספק, וראו במש&quot;כ ע&quot;ד בספר '''נפש חיה''' להגר&quot;ר מרגליות (קס&quot;ט סעיף ב').<br /> <br /> ויל&quot;ד בגדר המצב המאפשר תליה, וב'''ריטב&quot;א''' הנ&quot;ל כתב שכשיש 'רגליים לדבר' שיעשה איסור, אסור, ומדר'. וב'''שו&quot;ת מחנה חיים''' (שם סי' מ&quot;ז) כתב שאם יש רוב שלא יעבור, או אפי' מחצה, תלינן לקולא. וב'''תוס' אנשי שם''' עמס' שביעית (ה' ז') כתב, שתולים בהיתר רק כשהצדדים שקולים. ולכאו' מהריטב&quot;א הנ&quot;ל משמע לא כדבריהם. וב'''מג&quot;א''' (שמ&quot;ז סק&quot;ד) כתב שאם יש לתלות בהיתר אז מותר, אך דווקא בדבר המצוי, ואל&quot;ה אסור אא&quot;כ איכא משום דרכי שלום. וזה כדברי ר&quot;ת דלעיל. (ויל&quot;ע בלשון הריטב&quot;א בע&quot;ז ו: ואולי אפשר ללמוד שלגבי חד עברא אסור רק כשתובע בפי' לאיסור. ולשון הריטב&quot;א שם לגבי דאו' ודרבנן קצת תמוה). וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ג סו&quot;ס ל&quot;ה) שכתב שאם המקבל התנה והבטיח שלא יעשה איסור, אפשר שלא עבר בלפנ&quot;ע יותר כי החזיקוהו שלא יעבור על תנאו.<br /> <br /> וב'''גמ'''' בנדרים {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|סב}} מו&quot;ק {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|יז}} וקידושין {{ויקיטקסט|קידושין לב א|לב}}, רואים לכאורה שיש לפנ&quot;ע בספק יעבור. וב'''שו&quot;ת מחנ&quot;ח''' שם תי' דמיירי באיסור דר' (וכנראה שיש רגל&quot;ד), וכ&quot;כ ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}. וב'''שו&quot;ת בנין ציון''' לערל&quot;נ (סי' ט&quot;ו) חולק ע&quot;ז, כי ס&quot;ל שלפני שעת עבירה אין אפי' איסור דר', ומתרץ שאולי מיירי שלא יכלו לקנות במקום אחר. ע&quot;ש. וב'''חפץ חיים''' (הל' לשה&quot;ר ריש כלל ט' בהגהה) כתב, שבגמ' הנ&quot;ל &quot;הדבר קרוב לודאי שיחטא על ידו&quot; ולכן כתוב שעובר בלפנ&quot;ע, (ולא כב'אל יספר טובתו של חברו שמא יבוא לידי גנותו' שאין שם לפנ&quot;ע כיוון שאי&quot;ז קרוב כ&quot;כ שיחטא). וב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' (ח&quot;ג, בהערה בסו&quot;ס ס&quot;ז), כתב לגבי הגמ' בנדרים שכתוב שצריך רוב לקולא כדי לתלות בהיתר, ששאני שם שיש בעובדי האש רוב שקונים עצים לע&quot;ז ולכן צריך רוב אחר לקולא, (ומביא שכ&quot;כ הגרי&quot;א ספקטור ב'''שו&quot;ת עין יצחק''' או&quot;ח י&quot;ג, וראו ב'''קרן אורה''' על הגמ' שם). <br /> <br /> וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ד סי' ה' פרק ד') כתב לחלק מסברא, שאם נותן חפץ לאדם שספק אם יעבור על איסור, אז אין לפנ&quot;ע בספק. אך אם גורם לו לרצות לעבור עבירה, שכך מיירי בגמ' הנ&quot;ל, גם בספק יש איסור לפנ&quot;ע כי כשנעשתה העבירה יש לו שייכות לזה. (כלומר, אם רק נתן חפץ, צריך שיהא 'שם מכשול' כבר בנתינתו, ו'שם' זה שייך רק אם זה ודאי שיעבור בו איסור). ובעצם, יסוד חילוק זה הוא קצת כעין מש&quot;כ לעיל, וכעי&quot;ז חילק גם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח א' צ&quot;ט), וכתב שאם גורם לאחר לעבור על איסור שלא חשב עליו מעצמו ה&quot;ז כמסית, וגרוע יותר מסתם לפנ&quot;ע, וע&quot;ע ב'''ציץ אליעזר''' חי&quot;א (רס&quot;י ל&quot;ד) ג&quot;כ כעי&quot;ז, וכן ב'''ח&quot;ח''' (סי' ל&quot;ג אות ד' ד&quot;ה והנה) שאם הוא היוזם אז אסור. וב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ת&quot;ז) אסר להניח פתיון לגנב מדין לפנ&quot;ע ואף שזה ספק, ומוכיח שם שאיסור זה הינו אף בספק, ולכאורה נסתרים דבריו מכל הנ&quot;ל. אמנם לפי&quot;ד הציץ אליעזר הנ&quot;ל א&quot;ש, ועיי&quot;ש בכל ראיותיו דלא מיירי כלל במושיט חפץ אלא ביוזם מקרה, ולכן כל נידונו הוא האם צריך לחשוש שבאמת תארע תקלה ע&quot;י אך לא דן מצד שאין לפנ&quot;ע בספק, ולכן מוכיח גם מדין חצי שיעור ומדין אכילת תרומה (כשנתן גט שיחול שעה אחת קודם מיתה).<br /> <br /> וב'''גמ'''' {{ויקיטקסט|בבא מציעא עה ב|ב&quot;מ עה:}} איתא שאסור להלוות בלא עדים, לכאו' רואים שיש לפנ&quot;ע אף בספק, כי אי&quot;ז ודאי שיכפור, אמנם ידועים דברי ה'''ריטב&quot;א''' (מגילה כח:) שאי&quot;ז איסור ממש אלא רק מידת חסידות בעלמא, וכ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' (ח&quot;ב סי' ק'). וע&quot;ע לגבי איסור זה ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ז סי' מ&quot;ז).<br /> <br /> ===כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר===<br /> ב'''ריטב&quot;א''' ע&quot;ז ו: כותב שאין איסור לפני עיוור אם יכל לעבור על האיסור בלעדי המכשיל, אף אם הכשיל אותו באיסור גדול יותר. ויש רק איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה. וזה לשונו: &quot;כל היכא דמצי עביד איסורא שלא על ידינו ליתא משום ולפנ&quot;ע ואע&quot;פ שאפשר שהוא מרבה באיסור על ידינו לא חיישינן, אבל מ&quot;מ אי תבע ליה בפירוש לאיסורא נהי דמשום ולפנ&quot;ע ליתא אכתי איסורא במלתא משום מסייע ידי עוברי עבירה כל שאנו גורמין לו לעשות איסור או להרבות באיסור, וכדקי&quot;ל וכו', ולא עוד אלא שאנו חייבים למחות בידו דכל ישראל ערבים זל&quot;ז, וכ&quot;ש שאסור לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור וכדאמרינן בב&quot;מ ה:&quot;. <br /> <br /> ובגמ' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא ה ב|הנ&quot;ל}} איתא, שרועה חשוד לרעות בשדות אחרים רק את בהמותיו ולא בהמות אחרים, דאי לא תימא הכי 'אנן חיותא לרועה היכי מסרינן והכתיב ולפנ&quot;ע לא תתן מכשול', והרי שם יהא לו את בהמותיו שלו תמיד ועל כרחך שגם לגרום להוסיף בעבירה אסור. ומעניין הדבר שנקטו שם בגמ' את הפסוק של לפנ&quot;ע, אף שבריטב&quot;א מבואר שהאיסור הוא רק מסייע&quot;ע, ובאמת בריטב&quot;א (ב&quot;מ ה: הוצאת מוסד הרב קוק) כתב להדיא &quot;דמסייע ידי עו&quot;ע איכא, והכא נקטינן קרא לרווחא דמילתא&quot;. (והגרשז&quot;א דייק מדכתב 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר'). ולעיל הובאו דברי '''הגרי&quot;פ פערלא''' שפירש את דברי הריטב&quot;א שאם תובע לאיסור אז יש איסור דאורייתא מדין ערבות.<br /> <br /> ויל&quot;ד האם ניתן ללמוד מכאן לגבי מקורו וטעמו של איסור מסייע&quot;ע, ראו לעיל, ויש שאמרו סברא, שבמוסיף באיסור, איכא מסייע גם מדין לפנ&quot;ע אף שבעיקרו הינו מדין ערבות, כי בתוספת זו חשיב כבתר&quot;ע לעניין שיהא איסור דר' של מסייע אף שאין דין ערבות. <br /> <br /> וב'''אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ב פ') כתב דס&quot;ל לריטב&quot;א הנ&quot;ל ול'''מאירי''' שם שאין לפנ&quot;ע כשמוסיף בעבירה בגללינו, ותמה שם מ&quot;ש מאם ידוע שעבר באותו היום על איזה איסור, ואומר שאולי כיוון שעושה הכל במעשה אחד, שאני, וכן בב&quot;מ ה: מדובר שרועה בבת אחת את בהמותיו ואת בהמות אחרים, ואף שבכל שוה פרוטה ושו&quot;פ יש איסור, כיוון שעושה הכל יחד אין לפנ&quot;ע דאורייתא. (ומסביר בסו&quot;ד את הריטב&quot;א הנ&quot;ל בב&quot;מ, שזה איסור דרבנן, ולא כגרי&quot;פ פערלא).<br /> <br /> וכדברי האגרות משה, כ&quot;כ מהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' {{היברובוקס|58133|35|ג ב לב}}, והגרשז&quot;א ב'''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא ל&quot;ה ב') כתב, שכיוון שאין העיזים 'חפצא דאיסורא', ראו להלן, אין לפנ&quot;ע, אלא שאם מוסר בלא שיהא שם עוד בהמות, יש לפנ&quot;ע כי מחיל על המקבל שם 'רועה' אשר מביטים עליו כגזלן, ואומר שאולי גם אז זה רק איסור דרבנן, וכמ&quot;ש בגמ' 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר' וכנ&quot;ל. <br /> <br /> &lt;BIG&gt;'''כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר''' &lt;/BIG&gt;<br /> <br /> ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' (א קעח) כתב שאין בזה איסור, (ומדין &quot;הלעיטהו&quot;), וכ&quot;כ בפשיטות ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' {{היברובוקס|920|160|או&quot;ח ד עט}}.<br /> <br /> ===כשמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול===<br /> ב'''גליון רעק&quot;א''' על שו&quot;ע יו&quot;ד (קפ&quot;א ו'), כתב שאולי כו&quot;ע מודים שאין לאשה איסור לפנ&quot;ע בהקפת איש, (אם כי לחד מ&quot;ד עוברת משום מקיף), כי מצילתו מאיסור מקיף לו היה מקיף את עצמו (שהיה עובר משום מקיף וניקף). וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו יא}} משיג ע&quot;ד (ע&quot;ש בד&quot;ה ולפי וד&quot;ה וכן, ועל&quot;ק אות כ'), וראו במה שביאר ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חט&quot;ו סי' י&quot;ט) דמיירי דווקא באשה שאין לדין ערבות.<br /> <br /> וב'''מחצה&quot;ש''' (או&quot;ח קסג סק&quot;ב) מבואר שהמג&quot;א שם הסתפק בזה (וכתב ש'אפשר' שיש איסור דר'). והגרשז&quot;א ב'''מנחת שלמה''' (קמא לה) ובספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ&quot;ב הע' 80) הקל מטעם זה באופן מסויים, וכ&quot;כ בשם ה'''חזון איש''', (וכ&quot;כ החזון איש בשביעית {{היברובוקס|41159|81|יב ט ד&quot;ה ונראה}}), (לאו להלן בשאלות אקטואליות). וב'''מרדכי''' (הלכות קטנות אות תתקנ&quot;ז) כתב שאם קונה ס&quot;ת שאינו מוגה מחבירו, ה&quot;ז מצילו מעבירה של משהה ספר שאינו מוגה. ורואים לכאורה שאין לפנ&quot;ע במכשיל באיסור קטן כדי להציל מגדול, ואולי הפירוש שאין למוכר איסור במכירה משום שניצל עי&quot;ז, ויל&quot;ד ודוק.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד ע&quot;ב) מתיר משום הכי באיסור מסייע.<br /> <br /> וב'''אגרות משה''' (יו&quot;ד נ&quot;ג) כתב, לגבי נתינת הכשר לקצבים רק לעניין שאי&quot;ז טריפה, כשלעניין ניקור והדחה קודם ג' ימים לא יוכלו להשגיח, שאם ע&quot;י שיתלה שם תעודת כשרות יהיו כאלו שיקנו שם בלי לקרוא מה כתוב בתעודה, והם אנשים שלא יקנו אם אין כלל תעודה, אז אסור לתת הכשר משום שמכשיל את קונים אלו באיסור, ואף שעי&quot;ז יציל אחרים מאיסור טריפה שהוא יותר גדול.<br /> <br /> ===כשהמכשיל שוגג===<br /> אך שבכל התורה שגגת לאו בעי כפרה, ב'''שו&quot;ת שערי דעה''' ח&quot;א סי' קפ&quot;ח (מובא ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חכ&quot;א סו&quot;ס י&quot;ד) כתב לחדש שאיסור זה שונה וכל מהותו רק כשמזיד במעשיו (ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' בל&quot;ת נ&quot;ה רצה לחדש שאף בידע שעלול להכשיל אלא שלא מכוון לכך יהא מותר, אך חזר בו), (וכאיסור דרבנן בשוגג, עי' '''נתיה&quot;מ''' חו&quot;מ רל&quot;ד ו'''אתוון דאורייתא''' סי' י', ואכ&quot;מ). ויל&quot;ד אם בכל איסור ה'מסור ללב' נגיד כך, ואי&quot;ז נראה, ועוד יל&quot;ד בזה רבות מסברא. <br /> <br /> וב'''ספר החינוך''' כתב בסוף המצוה, שמשיא עצה רעה 'לדעת', עבר על האיסור, ולא לוקה כי אין בו מעשה. והנה, ממש&quot;כ 'לדעת', משמע שכל האיסור הוא רק אז, וראו ברחבי ספר החינוך, שכתב 'מזיד' בסוף המצוה (בקטע המתחיל 'ונוהגת מצוה זו') רק אם יש עונש, שאז צ&quot;ל זאת כי זה תנאי בשביל הענישה, משא&quot;כ כשאין עונש לא כתב כן (עי' לדוגמא במצוות רכ&quot;ד עד רל&quot;א), וא&quot;כ פה שאין מלקות לכאורה כתב כך כדי לומר שבשוגג אין כלל איסור, וכשערי דעה. <br /> <br /> ואולי המושג 'עצה', לא יתכן שיקרא 'רע' אם אי&quot;ז במזיד, כי אם הוא שוגג הרי 'עצה' משמעה אמירת מה שהמייעץ חושב לטובה, ולא אמירת הטובה, ואם פה חשב שכך טוב, הרי עצתו הינה עצה טובה אף שיתכן שהמייעץ טועה, ורק במזיד שהוא עצמו חושב כי רע הדבר, אז חשיב עצה רעה.<br /> <br /> וב'''שערי תשובה''' לר' יונה (ג' נ&quot;ב) משמע שיש לפנ&quot;ע גם בשוגג, כי כתב שם שבכלל לפנ&quot;ע הוא שלא יהא נמהר להורות... ושגגת תלמוד... ותלמיד שלא הגיע להוראה... עיי&quot;ש, ומלשונות אלו משמע שהורה דין לא נכון בטעות. אך יש שאמרו דשאני פה דחשיב כמזיד, וכלשון המשנה 'ששגגת תלמוד עולה זדון', וזה משום דהו&quot;ל ללמוד. (וראו כעי&quot;ז ב'''הגהות הגרי&quot;פ''' ח&quot;ג דף ר&quot;ז ד&quot;ה ומיהו, שאונס מחמת שלא למד אי&quot;ז אונס. ואם כי שם חשיב כשוגג, דיין שאני וחשיב כמזיד, עי' אבות ד' י&quot;ב ובפיהמ&quot;ש לריו&quot;נ שם. וע&quot;ע כעי&quot;ז ב'''משנ&quot;ב''' סי' ר&quot;ו ס&quot;ק ד' שלא אומרים במי שלא למד ש'על כולם אם אמר שהכל וכו' יצא').<br /> <br /> ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות פ&quot;ט הט&quot;ז אות רע&quot;א), כתב כעי&quot;ז לגבי אנוס{{הערה|אם כי יש אומרים שכל אנוס הוא 'אינו מחוייב', ואף בשאר איסורין, עי' '''אתוון דאורייתא''' (י&quot;ג), '''קובץ הערות''' (מ&quot;ח י&quot;ד), '''שו&quot;ת חלקת יואב''' בסוף (אות י&quot;ג), '''קהילות יעקב''' (ב&quot;ב סי' י'), '''שו&quot;ע''' (או&quot;ח תקפ&quot;ט ב'), '''רעק&quot;א''' (שו&quot;ע או&quot;ח רע&quot;א), '''שו&quot;ת נודע ביהודה''' (תנינא יו&quot;ד קס&quot;א ד&quot;ה ולכן אנ&quot;א), וראו גם בלשון ר&quot;י ב'''תוס'''' ד&quot;ה שנאמר (ב&quot;ב יג.) שמשמע שכלל לא חייב, וב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח ח&quot;א סי' ל&quot;ז) הביא כך מ'''ירושלמי''' קידושין פ&quot;א ה&quot;ז (כ:) ופאה פ&quot;א ה&quot;א דהוי 'אינו חייב'}}, (וכעי&quot;ז (להיפך) לגבי 'מכנה שם לחברו' ב'''גמ'''' ב&quot;מ נח: שכתוב שם &quot;אע&quot;ג דדשו בשמיה&quot;, וביאר רש&quot;י ש'הוא לגנותו נתכוון', וכן לעניין לשון הרע כ&quot;כ ב'''חפץ חיים''' הל' לשה&quot;ר כלל ד' סו&quot;ס י&quot;א ובבמ&quot;ח שם).<br /> <br /> ===בשב ואל תעשה===<br /> ה'''פרי מגדים''' (או&quot;ח תמ&quot;ג א&quot;א ה') ציין ל'''משנה למלך''' (כלאים א' ו') שאומר בדעת ה'''רמב&quot;ם''' שיש איסור גם בשוא&quot;ת (במניח לנכרי להרכיב כלאים בשדהו), אמנם בפ&quot;ח מהל' כלאים ה&quot;ב משמע שאסור דווקא במעשה, דכתב שם הרמב&quot;ם &quot;אסור לישראל ליתן בהמתו לגוי להרביעה לו&quot;, (וכך דייק גם ב'''פרישה''' יו&quot;ד רצ&quot;ז). וה'''רדב&quot;ז''' (בשו&quot;ת, סי' אלף קס&quot;ד) כתב על הרמב&quot;ם בפ&quot;א דמיירי במרמז לגוי להרכיב ולא בשוא&quot;ת.<br /> <br /> וב'''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כה}} כתב דלכו&quot;ע לא עבר מדאורייתא בשוא&quot;ת כשהוי כחד עברא, ורק לגבי איסור דרבנן של מסייע יל&quot;ד, אמנם בתר&quot;ע כגון במומר שלוקח בשבת מישראל ועושה מלאכה וכל כה&quot;ג, אז נחלקו הנ&quot;ל. (ובהכי מיירי הפרי מגדים). וב'''שו&quot;ת כתב סופר''' {{היברובוקס|952|127|יו&quot;ד פג ד&quot;ה וזאת תורת}} כתב שהמסייע בשעת עבירה עובר משום מסייע&quot;ע אף אם הוי בשוא&quot;ת משום 'דאיכא מצוה להפרישו'. <br /> <br /> ב'''שו&quot;ת מנחת יצחק''' (ח&quot;ג סי' צ&quot;ג בשולי התשובה) תולה זאת במחלוקת הרמב&quot;ם והטור, ואומר שלכן ה'''רמב&quot;ם''' בהל' ת&quot;ת (ה' ד') כתב שחכם שהגיע להוראה ולא מורה ה&quot;ז מונע תורה 'ונותן מכשולות לפני עוורים', ובטור כתב 'לפני רבים'. ועוד כתב, שכשבא להתייעץ עמו ולא מייעצו חשיב כמעשה. (ונשאר בצ&quot;ע למה לא כתב לפנ&quot;ע גם בלא הגיע להוראה ומורה, וכר' יונה לעיל). (ועיין ב'''ספר חסידים''' (קל&quot;ד) שכתב 'תן עצה לכל שיבוא', ובמפרש שם שכתב שזה מדין לפנ&quot;ע). <br /> <br /> וב'''שדי חמד''' (שם) מביא שיש שהוכיח מ'''הגמ'''' {{ויקיטקסט|מועד קטן ה א|מו&quot;ק ה}} שיש איסור בשוא&quot;ת ואמר שאולי זה מח' אמוראים שם, והשדי חמד חולק משום דהוי ח&quot;ע, ועוד תמה עמש&quot;כ שזה מחלוקת, שתוס' שם אומר שלא אומרים בסתמא שאמוראים נחלקו אם לא מצינו כן בפירוש. וע&quot;ע במה שכתב ע&quot;ז בספר '''נפש חיה''' (מרגליות, קס&quot;ט ב'). ובשדי חמד מוכיח עוד מדברי ה'''שיטה לא נודע למי''' (קידושין י&quot;ח) שאין איסור בשוא&quot;ת. וע&quot;ע בספר '''דברות משה''' (שבת סי' ב' ענף ו') שאומר שאין, ובספר ה'''מקנה''' (לא: ד&quot;ה עוד) שאומר שיש.{{הערה|ה'''מהרי&quot;ל דיסקין''' (בקו&quot;א סי' קמ&quot;ד), מקשה על שיטת ה'''רא&quot;ש''' שבכל עבירה יש רשות לאדם ליהרג ולא לעבור, שהרי מכשיל הוא בכך את הגוי ברציחה וא&quot;כ יהא אסור מצד לפנ&quot;ע. ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ו') כתב שאם נאמר שאין לפנ&quot;ע בשוא&quot;ת, א&quot;ש, ועוד כתב שם, שפשוט שאין הישראל צריך לוותר על זכותו כדי לא להכשיל את הגוי. ולכאו' עוד יל&quot;ד דהרי זה כחד עברא כי יכול תמיד להורגו, וא&quot;כ הנידון רק כלפי איסור דרבנן של מסייע&quot;ע, וראו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#&quot;לפני עיוור&quot; ו&quot;מסייע ידי עוברי עבירה&quot; בגוי|לעיל]] אם שייך בגוי.}}<br /> <br /> ==נידונים נוספים בגדרי איסור &quot;לפני עור&quot;==<br /> {{לפני עיוור ניווט}}<br /> *'''לפני עור כשמכשיל את עצמו (כגון נזיר האוחז בכוס יין)'''<br /> :ב'''חזון איש''' {{היברובוקס|14334|199|יו&quot;ד סב כה}} מסתפק בזה, וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ז') אומר שלא עובר, כי א&quot;כ כל העובר על איסור דרבנן יעבור על איסור מדאורייתא משום שיש לפנ&quot;ע כלפי עצמו כיוון שמצוות אלו (חלקם) הם סייג לתורה.<br /> :וב'''שו&quot;ת בית אפרים''' (יו&quot;ד נ&quot;ד) כתב, שהנשבע לבטל את המצוה עובר משום לפנ&quot;ע, שהכשיל את עצמו. ומקשה מאו&quot;ח סי' רמ&quot;ח גבי נסיעה בספינה קודם שבת, שלכאורה כל מכניס עצמו לאונס יהא אסור מצד לפנ&quot;ע ולמה שם מקילים בנכנס קודם ג' ימים משבת, ומתרץ שאולי פיקו&quot;נ דשבת שאני דהוי כהותרה. (וראו '''אגרות משה''' {{היברובוקס|920|160|או&quot;ח ד עט}}. עוד יל&quot;ע דהרי מכניס עצמו לאונס הוי מחלוקת רמב&quot;ן ורשב&quot;א לגבי מילה בשבת).<br /> :וב'''קונטרסי שיעורים''' להגרי&quot;ז גוסטמאן זצ&quot;ל (מס' ב&quot;ב סוגיא ט' שיעור א' אות ד'), כתב להסביר את ה'''רמ&quot;ה''' (הובא לעיל) שאומר שיש לפנ&quot;ע כששם מכשול ברה&quot;ר, דהיינו לפנ&quot;ע כלפי עצמו שאם מישהו יכשל בזה אז יעבור על איסור מזיק. <br /> :וב'''שו&quot;ת הר צבי''' (או&quot;ח קס&quot;א) כתב לגבי נזיר המקדש בליל שבת שאין בזה משום לפנ&quot;ע כיוון שיודע בעצמו שיזהר. <br /> :ולכו&quot;ע יש את העניין דאיתא ב'''גמ'''' של 'לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב' {{ויקיטקסט|פסחים מ ב|פסחים מ:}}, וכן 'הרחק מן הכיעור' {{ויקיטקסט|חולין מד ב|חולין מד:}}, וכן מש&quot;כ {{ויקיטקסט|בבא בתרא נז ב|בב&quot;ב נז:}} 'אי דאיכא דרכא אחריתי רשע הוא', וראו '''אבות דר' נתן''' (פרק ב') ו'''מסילת ישרים''' (שער הפרישות), וע&quot;ע '''חפץ חיים''' הל' לשה&quot;ר כלל ט' (סוף אות א').<br /> <br /> *'''האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ&quot;ע'''<br /> :'''תוס'''' בע&quot;ז טו: אומר שיש לפנ&quot;ע במכשיל ישראל בלפנ&quot;ע, אך שם השני מכשיל שלישי. ולכאו' אם מכשיל את הראשון ה&quot;ז דומה לנובי&quot;ק אה&quot;ע פ&quot;א שהובא לעיל, שאין לפנ&quot;ע. <br /> :ו'''הגרי&quot;פ פערלא''' (בח&quot;ב עמ' 105 106) כתב שפשוט שכן עובר, ומוכיח כך מהתוס' הנ&quot;ל, ומביא שכדברי התוס' כ&quot;כ בתוס' ר' אלחנן בע&quot;ז שם, ובריטב&quot;א, ובר&quot;ן, ובשו&quot;ת חוו&quot;י סי' קפ&quot;ה. <br /> :וב'''מנחת אשר''' (ל&quot;ח ט') כתב, שאם עובר על לפנ&quot;ע מיד כששם המכשול, עי' לעיל, י&quot;ל דלא עבר בלפנ&quot;ע כי זה בשוא&quot;ת, עי' לעיל, וגם אם המכשיל עבר בעת עשיית הנכשל את האיסור, מ&quot;מ פשוט לו שם שלא עובר, כי אם כן עובר אז שוב יעבור הראשון משום שהכשיל את השני גם בלפנ&quot;ע ושוב יעבור השני וכו' וכו' עד סוף כל הדורות, &quot;והרי הדבר מביא לידי גיחוך&quot;, ואומר שם בטעמו של דבר, שי&quot;ל שאין לפנ&quot;ע משום שעבר על עצם העבירה ולא שייך אז לדון מצד לפנ&quot;ע. ולכאו' זה ממש תלוי בנידון האם לפנ&quot;ע הוא ענף של העבירה בה מכשיל. <br /> <br /> *'''לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות'''<br /> :ב'''שו&quot;ת תורה לשמה''' (סי' ש&quot;ע), מוכיח מקידושין לב. שאין בזה לפנ&quot;ע, דאל&quot;ה מה עוזרת מחילת האב הרי מכשיל הבן באיסור כעס. וב'''ברכ&quot;י''' (יו&quot;ד ר&quot;מ סקי&quot;ג) דחה ראייתו, ואומר שייתכן שיש גדר של כעס שמותר מצד איסור כעס ואסור מצד כבוד או&quot;א. וב'''ארחות צדיקים''' (בשער הקנאה באמצעו), כתב לא ללכת בבגדים שהכל מביטים בהם וכו', כי יבואו לקנא בו, 'והתורה אמרה ולפנ&quot;ע לא תתן מכשול'. אמנם י&quot;ל שזה משום לפנ&quot;ע ולא ממש איסור (ואולי קצת משמע מהלשון 'והתורה אמרה', שלא כתב 'ועובר עמש&quot;כ בתורה'). <br /> :ויל&quot;ד בעצם האיסור, מה האיסור בזה, ראו '''רמב&quot;ם''' בספר המצוות {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה ו|עשה ו ועשה ח}}, '''סמ&quot;ג''' (עשין ז'), ולשון הרמב&quot;ם בהל' דעות (פ&quot;ו), וראו '''גמ'''' שבת {{ויקיטקסט|שבת קלג ב|קלג}}) וסוטה {{ויקיטקסט|סוטה יד א|יד.}} ולכאורה כל זה רק במידות שיש בהם תועלת לאחרים. ובשם '''הגר&quot;י סלנטר''' אומרים כי האיסור במידות הוא אף כשלא נכשל בהם בפועל, ולפי זה אתי שפיר שאין בזה לפנ&quot;ע - כי בעל מידות רעות 'עובר' על זה גם בלי הביטוי בפועל שהכשילו אותו. וראו גם '''שו&quot;ת הרדב&quot;ז''' תחילת חלק ח' (מכת&quot;י) מה שכתב שם לגבי מקור האיסור במידות רעות. (ויל&quot;ד בנדון זה מהנידון לעיל לגבי מחשבה רעה). {{הערה|וסיפר '''הגרנ&quot;צ פינקל''', ר&quot;י מיר, על '''הגר&quot;ח פרידלנדר''' שבעת אשר נודע לו כי ימיו ספורים, שאל ל'''גרא&quot;מ שך''' מה יעשה בשארית ימיו, האם ישקיע בספריו בתלמידיו או בלימוד אישי, והגרא&quot;מ ענה שישקיע בתיקון מדותיו. ולכאורה יל&quot;ע מה העניין בזה, הרי כבר לא יחטא כלפי אחרים במצבו הנוכחי? ועפ&quot;י דברי הגרי&quot;ס הנ&quot;ל י&quot;ל שכיוון שאיסורי המידות הינם בעצם תכונות הנפש ולא רק בביטויים בפועל, א&quot;כ 'עיקר תכלית האדם הוא שבירת המידות' - גם כשאין תוצאה מעשית לתכונות נפשו, ועדיין זהו הדבר החשוב מכל.<br /> כעין זה יש שביארו את דברי ה'''ביאור הלכה''' ריש סי' א' בענין שש המצוות התמידיות, דמצוה ה' היינו יראת ה'. וביאר הבה&quot;ל דהיינו מי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו כו', ולהנ&quot;ל א&quot;ש שזה תמידי כי מחוייב בכל רגע להיות מוכן לכך שאם יבא דבר עבירה לידו יתגבר על זה.}}<br /> <br /> *'''במבטל חברו ממצות עשה'''<br /> :ב'''תוס'''' ד&quot;ה מצת, בגיטין י., משמע שיש, וראו '''שדי חמד''' {{היברובוקס|14153|283|כללים ו כו כו}} בשם ספר למודי ה' (לימוד ז).<br /> <br /> *'''האם דבר שהושג עם איסור לפנ&quot;ע נאסר לשימוש'''<br /> :ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ג' ל&quot;ה) כתב, ד'לא מצינו שאסרו בדיעבד מלדור שם בשביל לפנ&quot;ע'. (ויל&quot;ע ב'''גמ'''' ב&quot;מ {{ויקיטקסט|בבא מציעא צ ב|צ:}} שקנסו שם את המכשיל גוי בסירוס).<br /> <br /> ===נתינת או מכירת מאכל לאדם שלא יברך או שלא יטול ידיו===<br /> ה'''רמ&quot;א''' בשו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ג כתב: &quot;ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפנ&quot;ע לת&quot;מ&quot;. ומקורו מדברי '''רבינו יונה'''.<br /> וכתב שם ב'''ביאור הלכה''', שדווקא כשיאכל מיד אז אסור, וכלשון 'להאכיל', אך בנוטל לביתו מותר כי מי יודע איך יאכלנו שם. וכ&quot;כ במשנ&quot;ב שם סקי&quot;א שבספק שמא לא יטול ידיו מותר.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ע''' קס&quot;ט א' כתב המחבר: &quot;ואסור ליתן לו פרוסת פת אא&quot;כ יודע בו שנטל ידיו&quot;, ומיירי בשמש הסעודה, ומקורו מהגמ' בחולין {{ויקיטקסט|חולין קז ב|קז:}}.<br /> ומשמע שבספק נטל ידיו ג&quot;כ אסור. וכתב ה'''מג&quot;א''' שם, שדווקא בשמש נאמר דין זה כי חוששים שמא מתוך טרדתו ישכח ליטול ידיו, אך בשאר אנשים מותר לתת. ומביא שלדעת רבינו יונה אסור גם בשאר אנשים. וב'''פרי מגדים''' כתב, שבשמש חסיד מותר לתת כשזה רק ספק שמא לא נטל.<br /> <br /> וב'''שו&quot;ע''' שם סעיף ב' איתא: &quot;לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך&quot;, וכתב ע&quot;ז הרמ&quot;א &quot;ויש מקילים אם נותן לעני בתורת צדקה&quot;.<br /> וגם פה משמע שבספק יברך ג&quot;כ אסור, ומקור דין זה הוא מ'''תלמידי ר' יונה''' (על הרי&quot;ף חולין קז:) שאמרו שכמו שכתוב בגמ' חולין גבי נט&quot;י, ה&quot;ה גבי ברכה, ואומרים שם שבצדקה יש להקל.<br /> <br /> '''א&quot;כ לסיכום:''' &lt;U&gt;במקור א'&lt;/U&gt; (קס&quot;ג) איתא שאסור רק בוודאי לא נטל, וזה משום דמיירי בשאר אדם, &lt;U&gt;ובמקור ב'&lt;/U&gt; (קס&quot;ט א') איתא שאסור בלא נט&quot;י ואפי' בספק, וזה משום דמיירי בשמש, &lt;U&gt;ובמקור ג'&lt;/U&gt; (קס&quot;ט ב') איתא לגבי ברכה (ולא נט&quot;י), שלא יתן למי שלא יברך ואפי' בספק, ומשום צדקה מותר, וזה דווקא פה שזה ספק ולעניין הברכה, אך בודאי או בספק בנט&quot;י יהא אסור{{הערה|יש לעיין למה לא אומרים שעשה דצדקה ידחה את לא תעשה דלפנ&quot;ע. גם לכאורה זה רק ספיקא דרבנן כי כל חיוב הברכה הוא דרבנן והרי ספיקא דרבנן לקולא? וב'''פרי מגדים''' מסביר (ראו לעיל הערה 17) שאין פה מצות חסד אם יש למקבל תקלה בזה, (וכעי&quot;ז אומרים לגבי ת&quot;ת כשנצרך לנקביו, שאין 'עשה דוחה ל&quot;ת' כיוון שאין את מצות תלמוד תורה כשאי&quot;ז בגוף נקי, ודלא כמצות קריאת שמע שדוחה טינוף כשאי אפשר לסלקו, רא '''שו&quot;ת יד אליהו''' דכתב כן משום דהוי עשה דרבים שדוחה עשה דיחיד ד'והיה מחניך קדוש'. וע&quot;ע כעי&quot;ז ב'''שו&quot;ת אחיעזר''' ח&quot;ד סו&quot;ס ע&quot;ה שקרבן נפסל בנעבד כי זה פסול במצוה ולא סתם איסור חיצוני), וכן לגבי ספק כתב שאע&quot;ג שזה דרבנן 'לא מקילינן בספק כי הא', ע&quot;ש, וכן יש לומר שזה לפנ&quot;ע דאורייתא, ראו לעיל בגדרי המכשיל בעבירה דרבנן.}}.<br /> <br /> ומקור דין ג' הוא מתלמידי ר' יונה, וב'''בית יוסף''' פסק כמותם אמנם ה'''ב&quot;ח''' חולק, ומ&quot;מ גם הב&quot;י כתב בשו&quot;ע לשון של 'לא יתן' ולא כתב 'אסור' כדלעיל. (וב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חכ&quot;ב סי' ג' מדייק מזה שמשמע דבדיעבד אפשר להקל בלא יברך).<br /> <br /> ולפי תלמידי ר&quot;י, במקור א' הדין אמור להיות שאסור אף בספק, כי לומדים מוודאי לא נטל כמו שלומדים לעניין לא יברך מלא נטל, ומ&quot;מ המשנ&quot;ב הנ&quot;ל כתב לא כך, וכך משמע מהרמ&quot;א שם, וזה משום שפסקו לא כתר&quot;י לענין זה, וב'''שער הציון''' סקי&quot;א (בסי' קס&quot;ג) הביא שגם ה'''חיי אדם''' פסק שבספק מותר (בשאר אדם), ושב'''רמב&quot;ם''' (ברכות ו' י&quot;ט) משמע שכלל לא אסר בספק ואפי' בשמש, כי העתיק רק את הברייתא שאוסרת בודאי לא נטל ואת הברייתא של שמש שאסור בספק לא כתב. ואומר שם המשנ&quot;ב, שגם לתר&quot;י שמחמירים בסתם אדם בספק נט&quot;י, מ&quot;מ בצדקה וודאי שאין להחמיר, וזה משום שגם לתר&quot;י יש קולא מסויימת בצדקה, לגבי ספק יברך. וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ובמקור ג', ה'''מג&quot;א''' כתב כמ&quot;ש לעיל שדווקא בספק התירו משום צדקה, אמנם עי' ב'''מחצה&quot;ש''' שם שאם ידוע שלא יברך אך זה משום שאינו יודע ולא משום רשעות, יהא מותר לתת לו בצדקה אף שוודאי לא יברך. וה'''ב&quot;ח''' כתב, שלא רק שיש את 'היתר הצדקה' דווקא בספק ברכה ולא בוודאי, אלא שגם בספק, דווקא בספק ברכה הקילו ולא בספק נט&quot;י. ובעצם אלו דברי התר&quot;י, אלא שהב&quot;ח הוא זה שפסק כמוהם. וזה כנ&quot;ל. (וב'''ט&quot;ז''' סק&quot;ג מסביר את דברי הרמ&quot;א שיש להקל בצדקה, שזה משום שוודאי דמצות צדקה גובר על ספק האיסור של אי ברכה או אי נט&quot;י. ורואים שפי' דלא כב&quot;ח, אלא דס&quot;ל שהמקילים בספק יברך משום צדקה, מקילים כמו&quot;כ בספק בנט&quot;י).<br /> <br /> ובביאור דעת הב&quot;ח (התר&quot;י) דחלוק דין ברכה מנט&quot;י, לכאורה יש לומר שלאכול לחם בלא נט&quot;י הרי זה 'מעשה איסור', משא&quot;כ כשאוכל בלי ברכה, המעשה מותר אלא שביטל מצות עשה דרבנן כשלא בירך. ויסוד לחילוק זה מצינו ב'''פת&quot;ש''' (יו&quot;ד שמ&quot;א סק&quot;ד) לגבי אונן שפטור ממצוות עשה וחייב בל&quot;ת, שכתב שם בשו&quot;ע שאוכל ללא ברכה, ובפת&quot;ש מביא מחלוקת אם הוא הדין בלא נט&quot;י, או שמא נט&quot;י שאני וחייב כיוון שזה לאו ולא כברכה שזה עשה, (וא&quot;כ יכול להיות עוד חילוק, שבביטול עשה אין לפנ&quot;ע, אך עמש&quot;כ לעיל). וא&quot;כ אפ&quot;ל שבנותן חפץ שיעבור עי&quot;ז בלאו, ה&quot;ז 'חפץ אסור', ויש לפנ&quot;ע, אך בנותן חפץ שעי&quot;ז יתחייב בעשה, אי&quot;ז חפץ אסור אלא חפץ שגורם לחיוב, ושאני לעניין לפנ&quot;ע, ולכן מקילינן בצדקה.<br /> <br /> ועוי&quot;ל, עפי&quot;ד ה'''ריטב&quot;א''' {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב&quot;א_על_הש&quot;ס/חולין/פרק_ח#דף_קו_עמוד_א|בחולין ק&quot;ו}} (הובא ב'''שע&quot;ת''' או&quot;ח קנ&quot;ח סק&quot;א, וראו '''שדי חמד''' מע' ברכות א' כ&quot;ט, '''בן איש חי''' שמיני אות א', ובספר '''וזאת הברכה''' פ&quot;ב הע' 3) שאומר שאם נט&quot;י ובירך ואח&quot;כ נמלך לא לאכול לחם, אי&quot;ז ברכה לבטלה כיוון שכשנטל ידיו חשב שיאכל והיה חייב אז בנטילה. ואפ&quot;ל שכל דברי הריטב&quot;א דווקא בחיוב נט&quot;י, דס&quot;ל שחיוב זה חל על האדם ברגע שמתכנן לאכול, וחיוב זה נובע מהמצב בו הוא שרוי - שמתכנן לאכול לחם, ואף אם אח&quot;כ המצב ישתנה - שלא יאכל, מ&quot;מ החיוב היה עליו כשנטל, וממילא ברכתו אז לא היתה לבטלה. ולפי&quot;ז, אם בירך 'המוציא' ונמלך לא לאכול, בירר למפרע שברכתו היתה לבטלה כיוון שבסוף לא אכל, ואי&quot;ז כמ&quot;ש הריטב&quot;א בנט&quot;י. כלומר: י&quot;ל שהריטב&quot;א לא דיבר בברכות הנהנין ורק בחיוב הספציפי של נט&quot;י לרוצה לאכול אז שייכים דבריו{{הערה|לגופו של עניין: בשם ה'''חזון איש''' אומרים שהוכיח כריטב&quot;א ממה שחז&quot;ל הפקיעו לפעמים קידושין, ולכאורה הם מבררים שכל הברכות היו לבטלה, אלא ע&quot;כ כריטב&quot;א. ושמע מינה, דדברי הריטב&quot;א הם גם בברכות ולא כמ&quot;ש. אמנם ב'''שו&quot;ת חוו&quot;י''' (סי' ק&quot;ל) כתב שהפי' של 'תרומה ליכא מצוה לאתשולי עלה', הוא ש'יש עבירה', כי עי&quot;ז שנשאל מברר למפרע שברכותיו היו לבטלה. ואם נרצה לומר דלא פליג על הריטב&quot;א, צ&quot;ל כמו שחילקנו לעיל בין ברכה לנט&quot;י. אמנם ב'''שו&quot;ת עמודי אש''' (ב' ל&quot;ג) משמע ג&quot;כ כדלעיל בשם החזון איש, דפסק כריטב&quot;א לגבי ברכת המצוות. וניתן לחלק בין ברכת המצוות לברכת הנהנין, שכמו שב'יצא מוציא' זה דווקא בברכהמ&quot;צ ולא בברכה&quot;נ, וזה משום שחיוב הברכה חל משום המצוה וכל המצווה חייב בברכה, משא&quot;כ ברכה&quot;נ זה חיוב אישי רק על הנהנה, וכמו שאומרים שאחר שלא נהנה לא חייב בברכה ולכן לא יכול להוציא, כך גם המברך, לו יתברר בסוף שלא נהנה, א&quot;כ לא חל עליו חיוב הברכה והוי ברכה לבטלה גם לריטב&quot;א וכמ&quot;ש לעיל. אם כי יל&quot;ד אם ברכת הפרשת תרומה הויא ברכה&quot;נ, כי הלא החוו&quot;י כתב על ברכת התרומה דהויא ברכה לבטלה. וראו ב'''מג&quot;א''' (או&quot;ח סי' ח' סק&quot;ב) לעניין חלה ובמש&quot;כ ע&quot;ד ב'''בהגר&quot;א''' שם. (וראו '''שו&quot;ת חתם סופר''' יו&quot;ד רנ&quot;ג וש&quot;כ, '''רש&quot;ש''' בנדרים נט., ו'''ספר החיים''' לגר&quot;ש קלוגר סי' ת&quot;כ, שכתבו שהנשאל על תרומה לא הויא ברכתו לבטלה, ולא כחוו&quot;י הנ&quot;ל, אך הם חולקים מצד שאין זה נקרא שהמצוה בטלה לגמרי למפרע. ומ&quot;מ א&quot;כ גם על ראיית החזון איש י&quot;ל כן). ועוד יל&quot;ד אם ברכת נישואין שהחזון איש מיירי בה הויא ברכהמ&quot;צ או הנהנין, וראו גבי ברכת אירוסין ב'''שו&quot;ת הרא&quot;ש''' כלל כ&quot;ו, '''רמב&quot;ם''' אישות ג' כ&quot;ג, ו'''רא&quot;ש''' פ&quot;ק דכתובות סי' י&quot;ב, וע&quot;ע במח' ה'''נודע ביהודה''' תניינא אה&quot;ע א' עם ה'''תבואות שור''' יו&quot;ד א' נ&quot;ט, עי' ב'''רעק&quot;א על שו&quot;ע''' יו&quot;ד א' ט&quot;ז ואה&quot;ע ל&quot;ד ב', אך שם הנידון אם זה ברכת השבח או המצוות. ומ&quot;מ, דברינו למעלה הם לו נסיק שיש שינוי בין נט&quot;י לשאר דברים, וכך גם משמע מהריטב&quot;א שחיוב נט&quot;י שונה, ושאפי' לגבי ברכת נט&quot;י לא נגיד שאם בירך קודם נטילה ונמלך אין זה ברכה לבטלה, (והטעם שאי&quot;ז לבטלה כי מ&quot;מ קיים את מצות הנטילה). וע&quot;ע ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין ק&quot;י, ומילה קכ&quot;ג) שמברך ברכת אירוסין ומילה אחר מעשה, כי שמא יחזור בו ויהא ברכה לבטלה. וראו ב'''בהגר&quot;א''' או&quot;ח ח' (בטעם ב'). אמנם המהרש&quot;ק ב'''שו&quot;ת טוב טעם ודעת''' תניינא סי' צ&quot;ח כתב, שברכת אירוסין היא לפני קידושין, כי אף אם יחזור בו אי&quot;ז לבטלה כי תקנו על שעת קידושין. (ויעויין ב'''דעת קדושים''' (ל&quot;ט ט') שתפילין שהתברר שהיו פסולות אי&quot;ז ברכה לבטלה עד כעת, וכמו 'ברך ה' חילו' וגו' בקידושין סו:, וראו גם '''שו&quot;ת פרי השדה''' ג' קי&quot;ז, ו'''שו&quot;ת יביע אומר''' ח&quot;ז או&quot;ח סי ה', ו'''שו&quot;ת משנה הלכות''' ח&quot;ה סי' י&quot;א).}}.<br /> <br /> ולפי&quot;ז, יתכן לומר שהנותן אוכל למי שלא יטול, וב'''ביאור הלכה''' הנ&quot;ל במקור א' כתב שזה דווקא שרוצה לאכול לאלתר, יש איסור לפנ&quot;ע כיוון שיש על המקבל כבר עכשיו חיוב של נט&quot;י, משא&quot;כ אם לא יברך, אי&quot;ז חיוב שיש עליו אלא שאחרי שאכל בלא ברכה מתברר שהוא במצב אסור כי הוא אחרי אכילה ללא שהיתה לפניה ברכה. (וחיוב האדם הוא 'לא להכניס עצמו לאונס' - למצב של 'אכול' בלי ברכה). ולשון הב&quot;ח לגבי ברכה: &quot;בשעה שנותנו לו אינו עובר, ואם אח&quot;כ לא יברך מה עלינו לעשות&quot;, משמע כנ&quot;ל. (וב'''באה&quot;ט''' שבשו&quot;ע מהדורת פריעדמאן של מכון י-ם, יש תוספת ש'שאר דברים' דינם כמו אי ברכה. וזה כנ&quot;ל). וחילוק זה מבוסס גם על מש&quot;כ לעיל לחלק בין מכשיל בשעת העבירה או לפניה. וראו ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (ב' צ&quot;ג) שביאר בב&quot;ח שמותר כיון שאין הנתינה בשעת עבירה.<br /> <br /> ולגבי מכירה, יש שכתבו דשאני מסתם נתינה, כ&quot;כ ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ג''' (ב' ק') וציין גם ל'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''', וראו ב'''נצי&quot;ב''' (ל&quot;ב) לעיל לגבי מכשיל לפני שעת העבירה, וכ&quot;כ גם ב'''חוו&quot;י''' (קפ&quot;ה) בתור צירוף להקל משום שמכירה שאני, ואומר שלכן נהגו להקל בכמה דברים במכירה לגוי. ובספר '''מאמר מרדכי''' (על שו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ט), כתב שבזמננו אין נוהגים ליזהר באיסורי הנתינה הללו, וסיים שה' הטוב יכפר. ובספר '''תורת חסד''' (או&quot;ח ה') מאריך בטעם ההיתר למכור בחנות לשאינם מברכים, וכותב שאי&quot;ז 'דבר אסור' ושלא נותן בידיים ושהוי חד עברא וכו', וכ&quot;כ בטעם ההיתר גם ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ם''' (או&quot;ח ח&quot;ו סי' י&quot;ז) בקצרה, וב'''שו&quot;ת בית ישראל''' (או&quot;ח כ&quot;ח). וב'''פת&quot;ש''' (יו&quot;ד קי&quot;ז ס&quot;ק ס&quot;ה) מקל במוכר איסור דרבנן, וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חלק כ&quot;ב סי' ג'). (אמנם ב'''תוס'''' גיטין סא. משמע לא כך, אך ב'''רמב&quot;ן''' ע&quot;ז טו: ו'''רשב&quot;א ריטב&quot;א ור&quot;ן''' שם מחלקים בין מכר לשאלה, ומ&quot;מ זה היתר רק כשאפשר לתלות בהיתר. ועיי&quot;ש בכ&quot;ז).<br /> <br /> ולעניין נתינה כשיש חשש שאם לא יתן הלה ישנאנו, הנה ודאי שבעקרון אין שיקול זה מתיר לעבור על איסור, אלא שאם ישנא את כל הנושא הקרוי 'דת' בגלל אי הנתינה הזו, א&quot;כ יש עניין לתת לו את האוכל כדי להצילו מאיסור חמור זה, ונתינה זו אינה מכונה בשם 'הכשלה' אלא בשם 'הצלה'. ראו '''שו&quot;ת מנחת שלמה''' (קמא ל&quot;ה) שפסק כך לגבי מארח חילוני בביתו וכד', וביאר את סברתו ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל&quot;ח ו'). ובשם ה'''חזון איש''' (שביעית {{היברובוקס|41159|81|יב ט ד&quot;ה ונראה}}, הובא לעיל גבי ספק יכשל) מביאים שרק בספק יעבור שרי משום הנ&quot;ל, אמנם במנח&quot;א ביאר שודאי גם החזון איש יודה במקרה שמארח עבריין בביתו, אלא שבאופן כללי אמר שאין להקל משו&quot;ה אלא בספק. וכגרשז&quot;א, כ&quot;כ גם ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (או&quot;ח ח&quot;ה סי' י&quot;ג) ו'''שבט הלוי''' (ד' י&quot;ז) ו'''תשובות והנהגות''' (א' תפ&quot;ג).<br /> <br /> ובספר '''פאר הדור''' על החזון איש (ח&quot;ג עמ' קצ&quot;ה), מסופר שהתיר בכל גווני כדי שלא יכשל ב'לא תשנא', אולם הגרשז&quot;א אמר ע&quot;ז שודאי שלא אמר כך בדיוק, דאי&quot;ז היתר אלא בחשש לשנאה כללית.<br /> <br /> ומ&quot;מ אומר הגרשז&quot;א, שכל זה ביחיד המגיש, אבל אין היתר לתת בפרהסיה אוכל לכאלו משום שמא ישנאו וכו', וכמ&quot;ש ה'''מהרש&quot;ם''' (בהגהות לספר אורחות חיים החדש סי' תקנ&quot;א אות ל'), שאין למכור בשר בימים שבין ר&quot;ח אב לט' באב כדי להציל את הקונים מאיסור טריפה, כי אין לבטל בשבילם אפילו רק מנהג בעלמא שאוסר למכור אז בשר. וכן יהא אסור לפי&quot;ז למכור להם סתם יינם כדי להצילם באיסור יין ערלה וכד', (אמנם עי' ב'''שו&quot;ת מנחת פתים''' (יו&quot;ד קנא, הוזכר גם לקמן) שהקל בלאו הכי למכור להם סתם יינם. ומ&quot;מ נפק&quot;מ למכור למי שאינו מחלל שבת בפרהסיה). וע&quot;ע בספר '''הליכות שלמה''' (תפילה פ&quot;ב הע' 80), ו'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סי' נ&quot;ה).<br /> <br /> ==מראי מקומות לנידונים הלכתיים אקטואליים==<br /> *'''הושטת יין למחלל שבת בפרהסיה'''<br /> :ב'''שו&quot;ת מנחת פתים''' לגר&quot;מ אריק (יו&quot;ד קנ&quot;א) מתיר, ואומר שאפי' בסתם יינם נהגו להקל. וראו '''שו&quot;ת חלקת יעקב''' (א' ע&quot;ז), ו'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ח&quot;ח י&quot;ח, וחכ&quot;ב ג'). וב'''שו&quot;ת חתם סופר''' (יו&quot;ד ק&quot;כ) כתב שאין להחמיר בזה כ&quot;כ כי אי&quot;ז משום חתנות אלא משום קנס, (וע&quot;ע '''בית ישראל''' או&quot;ח ס&quot;א, '''חלקת יעקב''' א' ע&quot;ז, ו'''שארית ישראל''' אה&quot;ע ז').<br /> <br /> *'''עישון ומכירת סיגריות'''<br /> :עי' ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (ט&quot;ו ל&quot;ט, כ&quot;א י&quot;ד) שאוסר את העישון ואת הסיוע לו, (וראו ב'''שו&quot;ת אגרות משה''' יו&quot;ד ב' מ&quot;ט, אך כיום ידוע אחרת וכו', עי' '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' חט&quot;ו ו'''שו&quot;ת שבט הלוי''' י' רצ&quot;ה), וע&quot;ע '''שו&quot;ת עמודי אור''' (כ&quot;ט), '''שו&quot;ת תשובות והנהגות''' (ג' שנ&quot;ד), '''שו&quot;ת יחוה דעת''' (עמ' קפ&quot;א בהערות), ו'''לקוטי אמרים''' לחפץ חיים (פי&quot;ג). וע&quot;ע ב'''קובץ 'מבקשי תורה'''' חשון תשנ&quot;ט (עמ' קע&quot;ד) במה שכתב בשם הגרי&quot;ש אלישיב, ושוב יל&quot;ד כיום.<br /> <br /> *'''להראות לנהג השואל בשבת את הדרך הקצרה'''<br /> :ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חט&quot;ו סי' י&quot;ח י&quot;ט), דן בזה, וס&quot;ל שלא יראה, דאין חיוב הפרשה מאיסור כיוון דקי&quot;ל 'הלעיטהו', ועוד שאי&quot;ז מסייע אלא רק 'שב ואל תעשה', ועוד משום מש&quot;כ לעיל שאין איסור כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר, ע&quot;ש, ועוד משום מש&quot;כ '''שו&quot;ת יד יצחק''' (ב' צ&quot;ה, הובא בדרכ&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ז) שעזרה כזו מתפרשת כחיזוק ידיו. ע&quot;ש.<br /> <br /> *'''ליסע במוצ&quot;ש עם נהג שלא מבדיל'''<br /> :ב'''שו&quot;ת מנח&quot;ש''' (קמא ל&quot;ה ב') מתיר, הובא לעיל, וראו ב'''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;א סי' ל&quot;ד) היתר מטעם אחר, וע&quot;ע שם בחי&quot;ב (סי' ל&quot;ח). וכתב שם גם את סברת הגרשז&quot;א, וכ&quot;כ בספר '''תורת חסד''' (או&quot;ח ה') שהובא לעיל.<br /> <br /> *'''למכור ולהשכיר בתים ובתי עסק לחשודים על חילול שבת'''<br /> :'''חוות יאיר''' (קפ&quot;ה), '''מהרש&quot;ם''' (ב' קפ&quot;ג), '''כתב סופר''' (יו&quot;ד ע&quot;ז), '''אגרות משה''' (יו&quot;ד א' ע&quot;ב ואו&quot;ח ב' ס&quot;ו ופ'), '''שרידי אש''' (ב' י&quot;ט), '''מנחת שלמה''' (ל&quot;ה). ועיין '''שו&quot;ת ציץ אליעזר''' (חי&quot;ג סי' ל&quot;ט) שאסור להשכיר חנות שתיפתח בשבת, ע&quot;ש ובמה שכתב מ'''שו&quot;ת ערוגת הבושם''' (או&quot;ח נ&quot;ד) שאסור מדין 'הרחק משכן רע'. וראו ב'''שו&quot;ת מטה לוי''' (ח&quot;ב סי' י&quot;ח) שכתב שאם יש לו חלק בבעלות חנות המחללת שבת, יסיר שמו ממנה, אך את הכסף שיש לו שם א&quot;צ ליטול אם יכולים להתקיים גם בלעדיו, ואם תאמר שצריך אז כל עבריין יעשה כך לשותפו. ע&quot;ש.<br /> <br /> *'''חתונת חילונים, סידור קידושין והשכרת האולם'''<br /> :עי' '''שו&quot;ת שרידי אש''' (ג' כ&quot;ח), '''שו&quot;ת אגרות משה''' (אה&quot;ע ח&quot;ד, יו&quot;ד ח&quot;א ע&quot;ב, או&quot;ח ח&quot;ד ל&quot;ה), ו'''חכמת אדם''' (קכ&quot;ו ט&quot;ו), '''שו&quot;ת מלמד להועיל''' (יו&quot;ד ע&quot;ט), '''שו&quot;ת שארית ישראל''' (ז'), '''שו&quot;ת תשובות והנהגות''' (ב' תרמ&quot;א), '''שו&quot;ת שאלת יצחק''' (ס&quot;ב), ובספר '''ישמח לב''' (ח&quot;א אות קס&quot;א). וע&quot;ע לגבי התר נישואין לחילוני, ב'''שו&quot;ת יבי&quot;א''' (ח&quot;ב אה&quot;ע כ&quot;א). (וב'''שו&quot;ת משיב דבר''' ב' ל&quot;ב שהובא לעיל, אומר שאם זה בח&quot;ע, כיוון שזה לפני שעת עבירה, לתוס' ורא&quot;ש שרי, ולרש&quot;י ורמב&quot;ם שרי אם פרנסתו בכך דאז חשיב כדרכי שלום). וע&quot;ע ב'''שו&quot;ת מהר&quot;י אסאד''' (ח&quot;ד סי' ק&quot;מ) גבי גרושה לכהן המאיים להתנצר.<br /> <br /> *'''נתינת הכשר למקום המגיש בשר וחלב'''<br /> :ב'''שו&quot;ת יבי&quot;א''' (ו' יו&quot;ד ג' ג') מתיר, ודלא כ'''ציץ אליעזר''' (י&quot;א נ&quot;ה). וב'''שו&quot;ת אגרות משה''' (יו&quot;ד א' נ&quot;ב) מתיר גם כן, כי ההכשר על האוכל ולא על המוכר, ואם אדם קונה דבר האסור לו מצד עצמו, אי&quot;ז עניין ההשגחה. (הציץ אליעזר מיירי כשהמשגיח צריך לעמוד שם ולא למחות, עיי&quot;ש, ואי&quot;ז אותו מקרה כמו באגרות משה).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:לפני עיוור לא תתן מכשול]]<br /> [[קטגוריה:פסחים כב:]]<br /> [[קטגוריה:מועד קטן ה.]]<br /> [[קטגוריה:מועד קטן יז.]]<br /> [[קטגוריה:נדרים סב:]]<br /> [[קטגוריה:קידושין לב.]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא ה:]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא עה:]]<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא צ:]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה ו.]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה ו:]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה כב.]]<br /> [[קטגוריה:חולין ז:]]<br /> [[קטגוריה:נדה נז.]]<br /> [[קטגוריה:רוצח ושמירת נפש פרק יב]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן קסג]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים סימן קסט]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קיט]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קנא]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18899 2021-12-08T15:21:09Z

<p>מישהו: עיצוב</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}<br /> על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, (או: &quot;לשמה&quot; - לשם המצוה), מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; {{מ|{{ויקיטקסט2|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}. דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך'''{{הערה|{{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}, ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.<br /> ==מקור הדין בגמרא==<br /> פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.<br /> מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:<br /> מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;? <br /> 2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:<br /> *תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;<br /> *ברכות יז.- &quot;מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: &quot;ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם&quot;, לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.&quot; <br /> *נדרים סב. &quot;תניא: &quot;לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו&quot; - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו...&quot;<br /> *בירושלמי (חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה.<br /> ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין!<br /> ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה? <br /> הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?<br /> ===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות===<br /> לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:<br /> #יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית. כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס. לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו? <br /> תירוץ א': ע&quot;פ דברי מו&quot;ר רה&quot;י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים.<br /> תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח&quot;ג סי' עד' בהערה) מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו. <br /> #לימוד שלא לשמה, לכבוד וכדו', בעיקרון הוא לימוד שלילי שנח לו שלא נברא והוא סם המוות. אמנם הואיל ואין דרך להגיע ללימוד לשמה אלא דרכו- יש להתחיל בדרך זו. האור זרוע (מהר&quot;ח אור זרוע סי' קס'ג) מדמה זאת לאשה הטובעת בנהר-שבעיקרון יש עבירה לגעת באשה, אלא שאותה עבירה הותרה לו, שסופה לבוא לידי מצווה. הוכחתו מהגמרא (נזיר כג.) שמדמה שם את מעשה יעל לעשיית &quot;לא לשמה&quot;. אך כל ההיתר הוא דווקא להתחלה, ושם אמרו שיעסוק גם לא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, אך מי שלעולם יישאר בלא לשמה- נח לו שלא נברא. כך גם משמע מהמכתם בפסחים, והמאירי [בתירוצו השני] וכך לכאורה גם נראה מהרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot; ת הרמב&quot;ם סי' תנ'ה). <br /> אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש&quot;י ותוס', מהאופנים השליליים. <br /> נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך.<br /> אלא שקצת קשה, שהרי מהגמרא בפסחים משמע שיש שכר מסוים על עצם הלא לשמה [&quot;כי גדול עד שמים חסדך&quot;- בעושין שלא לשמה], אם כן כיצד ניתן לומר שלימוד זה רע מעיקרו? <br /> א. יסוד העבודה (סלונים ח&quot;א פ&quot;ג, אות ו): כאשר האדם עוסק לא לשמה- אכן אין לו שכר על כך. וכך מדויק מהרמב&quot;ם שכתב בפירוש המשניות למכות המשנה האחרונה:<br /> &quot;מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שיתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא&quot;.<br /> מדויק שדווקא זוכה בה ולא במצוות ותורה שעשה שלא לשמה. אלא שמוסיף ומבאר, שייתכן ועל ידי המצווה הזו שעשה לשמה-יזכה שיתוגמל לטובה גם על המצוות שעשה לא לשמה. <br /> לפי דבריו, אולי ניתן לומר שהגמרא בפסחים דנה שיקבל שכר על הלא לשמה לאחר שיגיע לשמה, ואז יתוגמל גם על ה 'לא לשמה'. אלא שאם נאמר כך, יוצא שהשכר שיקבל למפרע על הלא לשמה, אין הוא גדול כשכר על ה 'לשמה',שהרי הגמרא בפסחים מחלקת בין שכר &quot;לשמה&quot; לבין שכר על &quot;שלא לשמה&quot; (שזה &quot;עד שמים חסדך&quot; וזה &quot;מעל שמים חסדך&quot;). אמנם מצינו שבנפש החיים (פרקים, פרק ג) משמע להיפך, שכשלומד לשמה מהפך את כל לימודי הלא לשמה שלו, כלימוד לשמה .<br /> ב. ר' אברהם בן הרמב&quot;ם (המספיק לעובדי ה', פרק ג): יש לא לשמה הקרוב לצבוע והוא שעושה האדם בשביל הכבוד שיקבל מבני אדם, ואף שלומד גם כדי לקיים, על זה אמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם. אמנם יש סוג אחר, שמצפה לשכר מאתו יתעלה, ששם אף שאין זה לשמה גמור, אמנם זו מדרגה הקרובה יותר ל- &quot;לשמה&quot;. <br /> יסוד העבודה (חלק א פ&quot;ג אות ב) מדייק כך מהלכות תשובה (פ&quot;י ה&quot;ה) שכתב שם הרמב&quot;ם: <br /> &quot;כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה... אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה&quot;<br /> משמע שהלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה הוא מפני השכר או העונש מה'. וזה שסתם הרמב&quot;ם ולא פירש- משום שסמך על מה שכתה בהלכות תלמוד תורה (פ&quot;ג ה&quot;י):<br /> &quot;שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם&quot;.<br /> אם כן ודאי שלא התכוון על לומד לשם כבוד מבני אדם או הנאה אחרת שקשורה לעולם הזה, שזה ממש אסור. אלא ודאי כוונתו למה שכתב בהתחלה שלעולם יעסוק וכו' משום אהבת השכר מה' או היראה מעונשו. [בהמשך נדון יותר בהרחבה בהבנות שונות ברמב&quot;ם].<br /> לפי זה ניתן לתרץ, שמה שכתוב בפסחים לעולם יעסוק אפילו שלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, זה דווקא באופן הנעלה של הלא לשמה, שהוא לצורך שכר מה', אך כל לא לשמה אחר הכולל הטבות מבני אדם- שלילי. לכן אולי, עצם זה שאבויה התכוון ללא לשמה המגונה, של כבוד מבני אדם- חטא בעוון, שגרם לבנו לצאת לתרבות רעה. <br /> אולי אף אפשר להרחיב ולומר, שאם לומד האדם לשכר מאת ה' זה סוג של לשמה בדרגה פחותה. שהרי הוא רוצה קרבה מסוימת לה' ודביקות בו , אמנם לא זאת הכוונה האידיאלית שצריך, אך זה כן חופף במידה מסוימת.<br /> ג. אוצר הכבוד מבאר, שהשכר על שלא לשמה הוא שיגיע לשמה[וזה שאמרו: &quot;מתוך...בא לשמה&quot;.] לפי זה, עצם הלימוד שלא לשמה אכן מגונה, אך מכיון שעושה כל שביכלתו- יזכה להגיע לשמה,ייתכן שזה השכר שאליו התכוונה הגמרא בפסחים. וכן מצינו ביאור דומה לנצי&quot;ב (משיב דבר או&quot;ח סי' מ'ד) שכתב &quot;מתןך שלא לשמה בא לשמה&quot;- דהיינו שיזכה שיצא ממנו דור שיעשה לשמה, משמע ממנו שעצם הלא לשמה- ללא חשיבות עצמית מסוימת, אלא כאמצעי להגיע לשמה.<br /> 3.המהר&quot;ל (נתיב התורה פ&quot;ז) מקשה סתירה דומה, הגמרא בסוכה מט: <br /> &quot;ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב &quot;פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה&quot; וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא: תורה לשמה - זו היא תורה של חסד, שלא לשמה - זו היא תורה שאינה של חסד. איכא דאמרי: תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה - זו היא תורה שאינה של חסד&quot;. <br /> מהתירוץ הראשון משמע שתורה לא לשמה היא רק אינה של חסד, אך מתענית ז. [הובא לעיל] משמע שהיא סם המוות!<br /> מתרץ: הגמרא בשבת סג. אומרת שלמיימינים בה עושר וכבוד ואריכות ימים, למשמאילים בה יש עושר וכבוד אך לא אריכות ימים. ופרש&quot;י שם [בפירושו השני] שמיימינים- הלומדים לשמה, המשמאילים- הלומדים שלא לשמה. לפ&quot;ז- אין סתירה, בסוכה התייחסה הגמרא לצד השכר שיקבל שהוא עושר וכבוד, אך בתענית התייחסה הגמרא לצד שאין לו אריכות ימים, וממילא אין לך סם המוות גדול מזה.<br /> א&quot;כ-גם אצלנו ניתן לתרץ כך את הסתירה, פסחים נ:- &quot;גדול עד שמים חסדך&quot;- בלא לשמה- שיהיה לו עושר וכבוד, לעומת הגמרא בתענית- שמתייחסת לחוסר אריכות ימיו שזה סם המוות ושניהם מתקיימים בעוסק שלא לשמה. וכן כתב הנצי&quot;ב הנ&quot;ל, בלא לשמה- &quot;עד שמים חסדך&quot;- כולל רק שכר שבעולם הזה[שתחת השמים], אך לא שכר רוחני, בלשמה- &quot;מעל שמים חסדך&quot;- שכר רוחני [מעל השמים שלנו]. <br /> אלא שעדיין צריך להבין מדוע הגמרא בברכות אומרת שנח לו שנהפכה לו שלייתו על פניו? כותב המהר&quot;ל (חידושי אגדות שבת סג.) שהאורך ימים שמדובר בגמרא אינו רק בעוה&quot;ז- אלא הכוונה גם לעוה&quot;ב, שהוא יום שכולו ארוך. על פי זה ניתן לבאר, שאם אינו זוכה לעולם הבא אלא רק לעושר וכבוד- נמצא שעדיף היה שלא נברא, שהרי אין ענין עולם הזה אלא לשמש כפרוזדור לעולם הבא, ואם לא זכה לכך- טוב שנהפכה שלייתו על פניו. <br /> 4. הגר&quot;א מפרש את הפסוק [משלי כה-כא,כב] <br /> &quot;אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַ-ה' יְשַׁלֶּם לָךְ:&quot;<br /> על מלחמת האדם ביצר הרע, שמפתה את האדם להתבטל מתורה ולכן על האדם &quot;לרמות&quot; את היצר ולומר לו שרוצה ללמוד תורה רק כדי להתגאות [&quot;האכילהו לחם&quot;}, וכך יתרצה היצר הרע, למרות שגם את זה אינו רוצה [&quot;כי גחלים אתה חותה על ראשו&quot;] ובסופו של דבר כך יזכה האדם להגיע ללימוד לשמה [&quot;ו-ה' ישלם לך&quot;]. אך כל זה- דווקא במתכון מתחילת לימודו שלא לשמה- להגיע לשמה. אך ללמוד מתחילה שלא לשמה בלי שאיפות להגיע לשמה- אסור. <br /> לפי דברים אלו ניתן לתרץ שהמימרות המציגות את לימוד הלא לשמה בצורה חיובית- עוסקות כשמתחילה מתכוון להגיע לשמה, המימרות השליליות- כשלא מתכון להגיע לשמה,אלא להישאר במדרגת לא לשמה.<br /> לפי דבריו ניתן גם לתרץ את הסתירה בין תוספות בתענית שסבור שהלא לשמה השלילי הוא רק לקנטר, לבין תוספות בפסחים הסובר שגם להתייהר בכלל השלילי. ניתן לומר, שתלוי האם כוונתו להגיע בסופו של דבר לשמה- אם כן- מותר להתחיל גם כדי להתגאות , אם לא- אסור. <br /> ניתן גם לתרץ בענין אבויה, שהתכוון לכבוד,אך לא שאף להתקדם הלאה להגיע לשמה, לכן יצא בנו לתרבות רעה.<br /> הרחבה בשיטת הרמב&quot;ם בענין ה-&quot;לא לשמה המותר &quot;: <br /> ===בדברי האחרונים===<br /> מצינו בדבר מחלוקת אחרונים:<br /> א. יסוד העבודה[חלק א', פ&quot;ג, אות ב] והמטה אפרים[הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג באחת מאפשרויותיו], סוברים ששיטת הרמב&quot;ם שדווקא בשביל יראת ה' מעונש או לשכר בעולם הבא- מותר, אך לשם כבוד או עושר, שהם עניינים הנוגעים לכבוד מבני אדם- אסור. הראיה מזה שבהלכה ה' כתב הרמב&quot;ם:<br /> &quot;כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה...ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.&quot;<br /> כלומר מזה שבאותה הלכה הזכיר רק את האופנים של יראה מה' ושכר לעוה&quot;ב, משמע שדווקא באופן זה אומר אח&quot;כ לעולם וכו', אך בשביל עושר וכבוד- אסור.<br /> יש לציין, שביחוה דעת הנ&quot;ל מבאר, שאף אם נאמר שאסור ללמוד לשם כבוד או הנאה אחרת, אמנם אם לומד לשם מצווה ולשם כבוד- ודאי שלכולי עלמא שרי.<br /> ראייתו- משו&quot;ת חלקת יעקב (חלק ג', סימן קלה')- הגמרא ביבמות לט: &quot;אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי, ולשום אישות, ולשום דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר&quot;. וכתב על כך שזהו דווקא כשמתכוון אך ורק לנוי, אך אם כוונתו לשם מצווה וגם לנוי-אין בזה קפידא כלל. <br /> לכאורה, ה&quot;ה כאן, שמה שאסרו ללמוד לכבוד או הנאה אחרת, [לשיטות האוסרות] היינו דווקא כשכוונתו רק לכך, אמנם אם כוונתו גם לשם מצווה- מותר. <br /> ב. הלחם משנה (הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ה&quot;ה) סובר שגם הרמב&quot;ם מחלק כתו'ס שמותר ללמוד לשם כבוד ועושר, ואפילו שלא ביאר הרמב&quot;ם, הדבר מוכרח מטעם הסתירה שהובאה בתוס' [בין המקורות שלא לשמה חיובי או שלילי].<br /> החיד&quot;א (ברכי יוסף, סימן רמ&quot;ו אות יב) מדייק כך מדברי הרמב&quot;ם שכתב (הלכות תשובה פ&quot;י ה&quot;ד-ה&quot;ה):<br /> &quot;אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא וכו', כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכו' אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה וכו'.&quot;<br /> משמע מדבריו, ש&quot;אמרו חכמים לעולם&quot; וכו' באופנים שהוזכרו לעיל, שהם כדי שיהיה עשיר וכדי שייקרא רבי[ולכאורה כ&quot;ש שמותר בשביל שכר בעולם הבא ויראה מה', שהם דברים נעלים יותר], אך דווקא הם מותרים, אך לקנטר וכיוצא בזה למטרות שליליות- אסור, ונוח לו שלא נברא, כתוס'. <br /> ר' שלמה קלוגר (בנין שלמה, הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ה&quot;ה) מביא ראיה נוספת, כותב הרמב&quot;ם בהלכות תלמוד תורה (פ&quot;ג ה&quot;ה):<br /> &quot;תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואחר כך על שאר מעשיו, לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה&quot;. <br /> וקשה, מדוע לא הזכיר הרמב&quot;ם גם לגבי מצוות שיעסוק שלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה? ועוד, מדוע פתח במשפט &quot;תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואח&quot;כ על המעשה&quot;? אלא על כרחך שיש חילוק בין הלא לשמה של מצוות ללא לשמה של תורה- שבמצוות- מותר לשם שכר בעוה&quot;ב וליראה מעונש מה', אך לא לשם כבוד ועניינים הנוגעים לעולם הזה. אך בתורה- הואיל וחמורה כ&quot;כ שתחילת הדין עליה, לכן יכול לעסוק בה אפילו לכבוד מבני אדם, שמתוך כך יבוא לשמה.<br /> ג. מדברי הרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן תנ'ה) שלפנינו נראה שילמד האדם, בהתחלה, בכל אופן, אף באופנים ששליליים לשיטת רש&quot;י ותוס', שכתב הרמב&quot;ם: <br /> &quot;הנהו תרי מימריא בעוסק בתורה לשמה ושלא לשמה לא קשיין אהדדי שמתרוייהו שמעינן שאין ראוי לעסוק אלא לשמה ולשמה הוא העיקר ולא נצטוינו אלא לעסוק בה לשמה והעוסק שלא לשמה ראוי לו שלא נברא ואע&quot;פכ טוב הוא לעסוק בה שלא לשמה מאת שלא עסק בה כל עיקר שזה שעסק בה שלא כהוגן הואיל ועסק בה מתוך שלא לשמה יבוא לשמה&quot;. <br /> מזה שסתם בלשונו ולא חילק משמע, שגם באופני הלא לשמה שראוי לו שלא נברא [שזה כולל גם לקנטר, לא ע&quot;מ לעשות ועוד], גם בהם יעסוק, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.[ייתכן שלאחרונים הנ&quot;ל לא היתה את אותה גרסה שבשו&quot;ת הרמב&quot;ם שבידינו].<br /> כך לכאורה משמע משלחן ערוך הרב, שכתב (הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ס&quot;ג):<br /> &quot;ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה...ויש אומרים שאף על פי כן לעולם יעסוק אדם בתורה כי מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה ללמוד על מנת לשמור ולעשות שהמאור שבה מחזירו למוטב כמו שאמרו חכמים על פסוק אותי עזבו ותורתי לא שמרו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה היה מחזירם למוטב&quot;. <br /> וזוהי דעת הרמב&quot;ם, שכן מדייק (שם,קונטרס אחרון) בדבריו שכתב בהלכות תלמוד תורה הנ&quot;ל: &quot;לפיכך יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך&quot; וכו'. ומדוע לא הזכיר גם שיעסוק במצוות שלא לשמה? אלא על כרחך, במצוות נעשית המצווה בכל אופן כתקנה, אלא שהמחשבה לא שלימה, אך עצם המעשה- נעשה. אולם בלימוד תורה כשלומד ולא מקיים היה עולה על דעתי לאסור עליו ללמוד, שעליו נאמר &quot;ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי&quot;, לכך השמיענו הרמב&quot;ם שאפילו כך- ילמד האדם, משום חומרתו של לימוד תורה.<br /> בדומה לכך, ניתן ללמוד מדברי הראשון לציון (יו&quot;ד סי' רמו' ס&quot;כ), שכתב שבתחילת לימודו של האדם מותר לו אף ללמוד על מנת לקנטר, אלא שלא יקבל על לימוד זה שכר. לכאורה ניתן להביא ראיה לדבריו מהרמב&quot;ם בתשובות שהתיר ללמוד בכל אופן של לא לשמה, וכן מהלכות תלמוד תורה הנ&quot;ל אותו אופן ראיה של שלחן ערוך הרב, ניתן להוכיח גם לשיטת הראשון לציון: מדוע הרמב&quot;ם כתב רק יעסוק בתורה ולא במצוות לא לשמה? משום שבתורה שייכים עוד אופני לא לשמה שליליים יותר שאינם שייכים במצוות, כגון לימוד על מנת לקנטר, אפילו כך- עדיף שילמד מתחילה שמא יזכה מתוך כך לבוא לשמה. <br /> הגדרת &quot;לשמה&quot;:<br /> 1.הרא&quot;ש (על נדרים סב. ד&quot;ה &quot;ןדבר בהן לשמם&quot;) – <br /> &quot;כל דבורך ומשאך ומתנך בדברי תורה, יהיה לשם התורה, כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול&quot;.<br /> כך לכאורה משמע גם מהרמב&quot;ם (בהקדמתו לפרק חלק) : &quot;ואל יהא אצלו תכלית הלמוד אלא ידיעתו בלבד&quot;.<br /> הפשט בדבריהם הוא ללמוד את התורה כדי לדעת את התורה על בוריה לכל עומקה. אלא שקשה, האם זו הכוונה הראויה? הרי לימוד כזה לכאורה הרי הוא כשאר חכמות שהאדם לומד כדי לדעתם בעומק בידיעה טובה, מה שונה לימוד תורה? ועוד, המהר&quot;ם חלאווה מפרש בפסחים, שאחד מהאופנים של לימוד שלא לשמה הרי הוא לימוד על מנת לדעת את חכמת התורה, האם הוא חולק עליהם?<br /> א. הלבוש מרדכי (בהקדמתו למסכת בבא מציעא) מבאר, שצריך ללמוד את התורה בעיון, לימוד זה הוא הלימוד היחיד שהאדם יוכל ממנו להגיע לידי ידיעת ההלכות על בוריין. לכך כתב הרא&quot;ש &quot;לשמה&quot;, לא &quot;לשמו&quot;, לא רק לשם ה'- אלא גם לדעת את התורה, את דעת ה' בעולם ע&quot;י שידע את ההלכות. כן משמע מספר חסידים (סימן תתקמ'ד): &quot;אם חשב אדם ללמוד לשמה כיצד יחשוב בלבו כשילמוד- כל מה שאלמוד אקיים&quot;. וכן משמע מה-&quot;ראשית חכמה&quot; בהקדמתו שעיקר עסק התורה לשמה- כדי לקיים. אך כדי לקיים מה שלומד באמת לפי ההלכה- חייב לידע את התורה בעיון ובעומק. <br /> ב. נפש החיים (שער ד', פרק ג') מבאר, &quot;לשמה&quot;- לשם ידיעת התורה, לעומת המצוות שנאמר בהן: &quot;לשם פעלן&quot;. כלומר, במצוות על האדם לכוון לשבח בהם את ה', לגרום לתיקוני העולמות וכוחות וסדרים עליונים, זהו &quot;לשם פעלן&quot;. אמנם בתורה, נאמר בגמרא בנדרים: &quot;דבר בהן לשמן&quot;- הדיבור בתורה יהיה כדי לדעתה ולהבינה על בורייה. ודאי שיש צורך ביראת שמים שתגיע עם הלימוד, אך אין לערב כל מיני מחשבות של תיקונים ודביקות בלימוד, אלא ללמוד כדי לידע את התורה. כך גם מבאר החת&quot;ס (בחידושיו לנדרים פא. ד&quot;ה &quot;שלא בירכו בתורה תחילה&quot;), שעיקר העסק בתורה הוא לשם לימוד התורה וידיעתה ואפילו לא לשם ידיעת ההלכה, שאם לומד האדם רק לשם הלכה- לא גרע מעשיית מצווה. אלא הנחת רוח הגדולה של ה' היא מעצם העיסוק בתורה.<br /> נמצא שיש מחלוקת במושג לשמה, האם העיקר בלימוד הוא עצם הלימוד וידיעתו או ידיעה טובה כאמצעי לידיעת ההלכה באמת.<br /> נמצינו למדים שמפרשים לכאורה את הרא&quot;ש כפשוטו, כיצד ניתן ליישב את השאלות הנ&quot;ל? <br /> ניתן לומר לפי דבריהם, שכשעוסק בתורה מתוך יראת שמים, לשם שמים, כי ה' ציווה שיעסוק בתורה שיהא עמה תשובה ומעשים טובים ,כמו שפירש רש&quot;י , ממילא הלימוד תורה שלו משהו אחר. לא עוד לימוד של מתמטיקה שאינו קשור בנפש האדם וחיצוני לה, אלא לימוד שמקושר לרצון ה' ומגלה את דבריו בעולם . אם לומד תורה כעוד לימוד להעלות לו את הידע, כמתמטיקה וכדו', אכן זה לא יוגדר כלימוד לשמה.<br /> עוד ניתן לומר ע&quot;פ החת&quot;ס (פסחים נג: ד&quot;ה &quot;כי בצל החכמה בצל הכסף&quot;) שלימוד התורה לשמה לידיעתה, הוא &quot; לכונן מחשבותיו וליישר דעותיו לה'&quot;, שע&quot;י העסק בתורה מכוון האדם את מחשבותיו ודעותיו לקב&quot;ה, לאו דווקא מעצם הלימוד הזה שיצא לו ידיעת ההלכה, אלא שמהלימוד תורה בכללי, יצא שהאדם ישאף ויכוון לעשות את רצון ה' בכל דרכיו ומחשבותיו.<br /> 2. המהר&quot;ל (נתיב התורה פ&quot;ז ובקקדמה לתפארת ישראל) מבאר, שעיקר לימוד תורה לשמה ללמוד כדי להידבק בה'. על האדם להכיר במעלות התורה, שהיא עץ חיים למחזיקים בה, ע&quot;י זה יזכה גם לדביקות בה'- לאהבה את ה'. ממילא ע&quot;י שיאהב את ה'- יזכהו ה' גם לשמור את מצוותיו ולא לעבור עבירות. וכ&quot;כ בתניא (ליקוטי אמרים פ&quot;ה): &quot;ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' ע&quot;י השגת התורה איש כפי שכלו&quot;. וכן משמע מהב&quot;ח (או&quot;ח סי' מז') &quot;התעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם&quot;, כלומר, שלשמה בתורה זה כדי להידבק בקדושת התורה וכתוצאה מכך להמשיך את קדושת ה' ולהידבק בו בחיים, וכך יזכו לעלות למדרגה עליונה ביותר לאחר מיתתם.<br /> ניתן להסביר, ע&quot;פ דברי הזוהר הקדוש, ש &quot;קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא חד הן&quot;, ע&quot;י שעוסק בתורה ואוהב אותה, יגיע לאהבה בהקב&quot;ה, שהוא ואורייתא חד הן. <br /> נפש החיים הנ&quot;ל מקשה על גישה זו של הדביקות מספר קושיות:<br /> 1)אם כל לימוד התורה עיקרו להגיע לדביקות בה', מדוע יש צורך לעסוק בהלכות קשות ומסובכות? הלא די במה שיקראו כל היום תהילים ויהיה להם דביקות בה', אך מצינו במדרש שוחר טוב שביקש דוד המלך מה' שהעוסקים בתהילים ייחשב אצלו כאילו עוסק בנגעים ואהלות, הרי שלימוד ההלכות בעיון ויגיעה נעלה יותר! ועוד, שלא מצינו שה' הסכים לתפילה זו, שלא מצינו שנענה.<br /> 2)אם העניין בלשמה הוא דביקות, הרי מספיק שיעסוק בהלכה אחת אך מצינו לחז&quot;ל במסכת סוכה (דף כח.) ששיבחו את רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא, משנה, הלכות ואגדות וכו'. וכן מוכח ממדרש משלי פ&quot;י שעתיד ה' לתבוע את האדם על כל חלק וחלק שלא עסק בו בתורה.<br /> 3)לא ייתכן שיעסוק האדם בהלכות חמורות ומסובכות כקינין ופתחי נידה ובו בזמן יתעסק בדביקות.<br /> ניתן לתרץ ע&quot;פ בעל התניא והרב זצ&quot;ל: <br /> הרבי מלוובויטש (אגרות קודש ד' אלפים, שנד') מביא מבעל התניא (ליקוטי אמרים פרק מא') : &quot;עיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחילת הלימוד בבינונים&quot;, כלומר, שבצדיקים הגדולים ביותר אפשר שיכוונו ליבם בדביקות גם בלימוד אך הם מועטים והעיקר בלימוד לשמה- בתחילת הלימוד לכוון מחשבתו בדביקות לה'.<br /> הרב קוק מבאר באורות התורה (פ&quot;ב פסקה א), שעיקר לשמה הוא לימוד מאהבת האור הגדול של גילוי רצון ה' בעולם. בכל דיבור ודיבור של תורה מתגלה עוד חלק מדבר ה', שחפץ ה' בגילויו, הלומד מוציא את זה מהכוח אל הפועל. כל פרט בתורה בכל אדם, אינו יכול לגלות את אותו אור אלוקי של פרט אחר מהתורה או של אדם אחר העוסק בתורה. לכל לימוד ולכל אדם יש את הגילוי האלוקי הייחודי שלו שהוא חושף. עוד מבאר הרב קוק באורות הקודש (א, פסקה א): <br /> &quot;חכמת הקודש היא נעלה מכל חכמה בזה שהיא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא עצמה מתעצמת בה&quot;<br /> בניגוד לשאר חכמות שאינם הופכות להיות חלק מעצמות הלומד אותן, חכמת התורה נהפכת לחלק מהאדם הלומדה, שחכמה זו מגיעה ממקור החיים ויש בכחה להוות את הכל, ק&quot;ו את האדם הלומד אותה . <br /> עוד מבאר הרב קוק באורות התורה (פ&quot;ב פסקה ו) שיסוד תורה לשמה הוא: &quot;הגברת כחה של כנסת ישראל, הנמצאת גנוזה בקרבנו&quot;. בכל יהודי ויהודי עמוק יש את החיבור עם כנסת ישראל, שהיא עם ישראל לכל אורך הדורות, נשמת ישראל. נשמה גדולה זו צריכה לגלות את שם ה' בעולם בצורה האידיאלית ביותר, כדי לחזק כחה- יש ללמוד תורה לשם כך, כל מה שנוציא ונגלה מדבר ה' שבתורה- נחזק את כחה של כנסת ישראל ע&quot;י הדביקות שלה במקור חיי העולמים ויישם את רצונו בעולם.<br /> לפי זה, ניתן לומר שהעיקר הוא דבקות בתורה שעל ידה דבק בה', אך זוהי דבקות בה' שנעשית בידיעת התורה בכל חלקיה כדי לגלות את כל האור האלוקי בעולם.<br /> אולי אפשר לומר שאין כלל מחלוקת בין דברי הרא&quot;ש לבין המהר&quot;ל- הרא&quot;ש דיבר מהבחינה שצריך ללמוד ולעסוק בכל חלק מחלקי התורה, לעומת המהר&quot;ל שהדגיש יותר את ענין האהבה לה'- שנעשית בגישה ללימוד, [לפחות בתחילתו,כבעל התניא דלעיל] שלומד על מנת לגלות את אור ה' בעולם שיהיה בקרבנו, והלומד מאהבת גילוי שם ה' זה-עוסק לשמה. כלומר, המהר&quot;ל הדגיש את הגישה האידיאלית ללימוד, לעומת הרא&quot;ש שהדגיש את האופן האידיאלי של עצם הלימוד.<br /> ==סיכום המאמר==<br /> ישנה סתירה בין מקורות בש&quot;ס האם לימוד תורה שלא לשמה הוא חיובי או שלילי. <br /> רש&quot;י ותו&quot;ס ביארו, שתלוי האם עוסק בתורה לשם כבוד ועושר, אך לא למטרה שלילית ואז הלימוד חיובי, לבין אם לומד למטרה שלילית כגון לקנטר או לקפח את חבריו בהלכה שלימוד זה שלילי. מהאור זרוע ועוד ראשונים משמע, שלימוד שלא לשמה בכל סוגיו הוא לימוד שלילי שאין ראוי בעיקרון ללומדו, אך מכיוון שאין ברירה- חייבים להתחיל כך כדי שיגיע בסופו של דבר ללימוד לשמה. המהר&quot;ל מבאר, שבלימוד שלא לשמה יש שכר גשמי, אך לא רוחני, לכן נח לו שנהפכה שלייתו על פניו, משום שאינו מגיע לתכלית- חיי עוה&quot;ב. הגר&quot;א מבאר, שיש היתר ללמוד שלא לשמה רק כשמתכוין מתחילה להגיע לשמה, אך אם מראש מתכוון להישאר לא לשמה- אין לו היתר זה.<br /> בדעת הרמב&quot;ם מהו לימוד הלא לשמה המותר והאסור מצינו דעות בין האחרונים:<br /> דעה אחת סוברת שהותר רק להתחיל כאשר מכוון לשכר או ירא מעונש מה', אך כשמתכוון לשכר מבני אדם- אסור בכל אופן. דעה שנייה סוברת שהרמב&quot;ם כרש&quot;י ותו&quot;ס, שמותר אפילו כדי לזכות באינטרס אישי, שאינו שלילי, שנוגע לענייני עוה&quot;ז כגון עושר וכבוד. דעה שלישית סוברת שבעיקרון כל &quot;לא לשמה&quot; שלילי [כאור זרוע ועוד ראשונים], אלא הותר ללמוד בכל אופן [לכאורה אפילו באופנים שלשיטת רש&quot;י ותו&quot;ס שליליים] כדי שיגיע ע&quot;י כך לשמה.<br /> בעניין הדרת לשמה מצינו שתי גישות עיקריות:<br /> הרא&quot;ש סובר שהעיקר לעסוק בתורה ע&quot;מ לדעתה. אפשר שכוונתו כשלומד כי ה' ציווהו, ולומד עם עשיית תשובה ומע&quot;ט, אפשר להסבירו שלומד בעיון כדי לדעת את ההלכה למעשה לקיום התורה.<br /> המהר&quot;ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע&quot;י התורה. <br /> אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא&quot;ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר&quot;ל עסק בגישה ללימוד.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18898 2021-12-08T15:19:23Z

<p>מישהו: עיצוב</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}<br /> על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, (או: &quot;לשמה&quot; - לשם המצוה), מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; {{מ|{{ויקיטקסט2|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}. דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}{{הערה|ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.<br /> ==מקור הדין בגמרא==<br /> פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.<br /> מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:<br /> מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;? <br /> 2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:<br /> *תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;<br /> *ברכות יז.- &quot;מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: &quot;ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם&quot;, לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.&quot; <br /> *נדרים סב. &quot;תניא: &quot;לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו&quot; - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו...&quot;<br /> *בירושלמי (חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה.<br /> ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין!<br /> ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה? <br /> הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?<br /> ===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות===<br /> לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:<br /> #יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית. כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס. לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו? <br /> תירוץ א': ע&quot;פ דברי מו&quot;ר רה&quot;י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים.<br /> תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח&quot;ג סי' עד' בהערה) מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו. <br /> #לימוד שלא לשמה, לכבוד וכדו', בעיקרון הוא לימוד שלילי שנח לו שלא נברא והוא סם המוות. אמנם הואיל ואין דרך להגיע ללימוד לשמה אלא דרכו- יש להתחיל בדרך זו. האור זרוע (מהר&quot;ח אור זרוע סי' קס'ג) מדמה זאת לאשה הטובעת בנהר-שבעיקרון יש עבירה לגעת באשה, אלא שאותה עבירה הותרה לו, שסופה לבוא לידי מצווה. הוכחתו מהגמרא (נזיר כג.) שמדמה שם את מעשה יעל לעשיית &quot;לא לשמה&quot;. אך כל ההיתר הוא דווקא להתחלה, ושם אמרו שיעסוק גם לא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, אך מי שלעולם יישאר בלא לשמה- נח לו שלא נברא. כך גם משמע מהמכתם בפסחים, והמאירי [בתירוצו השני] וכך לכאורה גם נראה מהרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot; ת הרמב&quot;ם סי' תנ'ה). <br /> אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש&quot;י ותוס', מהאופנים השליליים. <br /> נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך.<br /> אלא שקצת קשה, שהרי מהגמרא בפסחים משמע שיש שכר מסוים על עצם הלא לשמה [&quot;כי גדול עד שמים חסדך&quot;- בעושין שלא לשמה], אם כן כיצד ניתן לומר שלימוד זה רע מעיקרו? <br /> א. יסוד העבודה (סלונים ח&quot;א פ&quot;ג, אות ו): כאשר האדם עוסק לא לשמה- אכן אין לו שכר על כך. וכך מדויק מהרמב&quot;ם שכתב בפירוש המשניות למכות המשנה האחרונה:<br /> &quot;מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שיתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא&quot;.<br /> מדויק שדווקא זוכה בה ולא במצוות ותורה שעשה שלא לשמה. אלא שמוסיף ומבאר, שייתכן ועל ידי המצווה הזו שעשה לשמה-יזכה שיתוגמל לטובה גם על המצוות שעשה לא לשמה. <br /> לפי דבריו, אולי ניתן לומר שהגמרא בפסחים דנה שיקבל שכר על הלא לשמה לאחר שיגיע לשמה, ואז יתוגמל גם על ה 'לא לשמה'. אלא שאם נאמר כך, יוצא שהשכר שיקבל למפרע על הלא לשמה, אין הוא גדול כשכר על ה 'לשמה',שהרי הגמרא בפסחים מחלקת בין שכר &quot;לשמה&quot; לבין שכר על &quot;שלא לשמה&quot; (שזה &quot;עד שמים חסדך&quot; וזה &quot;מעל שמים חסדך&quot;). אמנם מצינו שבנפש החיים (פרקים, פרק ג) משמע להיפך, שכשלומד לשמה מהפך את כל לימודי הלא לשמה שלו, כלימוד לשמה .<br /> ב. ר' אברהם בן הרמב&quot;ם (המספיק לעובדי ה', פרק ג): יש לא לשמה הקרוב לצבוע והוא שעושה האדם בשביל הכבוד שיקבל מבני אדם, ואף שלומד גם כדי לקיים, על זה אמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם. אמנם יש סוג אחר, שמצפה לשכר מאתו יתעלה, ששם אף שאין זה לשמה גמור, אמנם זו מדרגה הקרובה יותר ל- &quot;לשמה&quot;. <br /> יסוד העבודה (חלק א פ&quot;ג אות ב) מדייק כך מהלכות תשובה (פ&quot;י ה&quot;ה) שכתב שם הרמב&quot;ם: <br /> &quot;כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה... אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה&quot;<br /> משמע שהלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה הוא מפני השכר או העונש מה'. וזה שסתם הרמב&quot;ם ולא פירש- משום שסמך על מה שכתה בהלכות תלמוד תורה (פ&quot;ג ה&quot;י):<br /> &quot;שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם&quot;.<br /> אם כן ודאי שלא התכוון על לומד לשם כבוד מבני אדם או הנאה אחרת שקשורה לעולם הזה, שזה ממש אסור. אלא ודאי כוונתו למה שכתב בהתחלה שלעולם יעסוק וכו' משום אהבת השכר מה' או היראה מעונשו. [בהמשך נדון יותר בהרחבה בהבנות שונות ברמב&quot;ם].<br /> לפי זה ניתן לתרץ, שמה שכתוב בפסחים לעולם יעסוק אפילו שלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, זה דווקא באופן הנעלה של הלא לשמה, שהוא לצורך שכר מה', אך כל לא לשמה אחר הכולל הטבות מבני אדם- שלילי. לכן אולי, עצם זה שאבויה התכוון ללא לשמה המגונה, של כבוד מבני אדם- חטא בעוון, שגרם לבנו לצאת לתרבות רעה. <br /> אולי אף אפשר להרחיב ולומר, שאם לומד האדם לשכר מאת ה' זה סוג של לשמה בדרגה פחותה. שהרי הוא רוצה קרבה מסוימת לה' ודביקות בו , אמנם לא זאת הכוונה האידיאלית שצריך, אך זה כן חופף במידה מסוימת.<br /> ג. אוצר הכבוד מבאר, שהשכר על שלא לשמה הוא שיגיע לשמה[וזה שאמרו: &quot;מתוך...בא לשמה&quot;.] לפי זה, עצם הלימוד שלא לשמה אכן מגונה, אך מכיון שעושה כל שביכלתו- יזכה להגיע לשמה,ייתכן שזה השכר שאליו התכוונה הגמרא בפסחים. וכן מצינו ביאור דומה לנצי&quot;ב (משיב דבר או&quot;ח סי' מ'ד) שכתב &quot;מתןך שלא לשמה בא לשמה&quot;- דהיינו שיזכה שיצא ממנו דור שיעשה לשמה, משמע ממנו שעצם הלא לשמה- ללא חשיבות עצמית מסוימת, אלא כאמצעי להגיע לשמה.<br /> 3.המהר&quot;ל (נתיב התורה פ&quot;ז) מקשה סתירה דומה, הגמרא בסוכה מט: <br /> &quot;ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב &quot;פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה&quot; וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא: תורה לשמה - זו היא תורה של חסד, שלא לשמה - זו היא תורה שאינה של חסד. איכא דאמרי: תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה - זו היא תורה שאינה של חסד&quot;. <br /> מהתירוץ הראשון משמע שתורה לא לשמה היא רק אינה של חסד, אך מתענית ז. [הובא לעיל] משמע שהיא סם המוות!<br /> מתרץ: הגמרא בשבת סג. אומרת שלמיימינים בה עושר וכבוד ואריכות ימים, למשמאילים בה יש עושר וכבוד אך לא אריכות ימים. ופרש&quot;י שם [בפירושו השני] שמיימינים- הלומדים לשמה, המשמאילים- הלומדים שלא לשמה. לפ&quot;ז- אין סתירה, בסוכה התייחסה הגמרא לצד השכר שיקבל שהוא עושר וכבוד, אך בתענית התייחסה הגמרא לצד שאין לו אריכות ימים, וממילא אין לך סם המוות גדול מזה.<br /> א&quot;כ-גם אצלנו ניתן לתרץ כך את הסתירה, פסחים נ:- &quot;גדול עד שמים חסדך&quot;- בלא לשמה- שיהיה לו עושר וכבוד, לעומת הגמרא בתענית- שמתייחסת לחוסר אריכות ימיו שזה סם המוות ושניהם מתקיימים בעוסק שלא לשמה. וכן כתב הנצי&quot;ב הנ&quot;ל, בלא לשמה- &quot;עד שמים חסדך&quot;- כולל רק שכר שבעולם הזה[שתחת השמים], אך לא שכר רוחני, בלשמה- &quot;מעל שמים חסדך&quot;- שכר רוחני [מעל השמים שלנו]. <br /> אלא שעדיין צריך להבין מדוע הגמרא בברכות אומרת שנח לו שנהפכה לו שלייתו על פניו? כותב המהר&quot;ל (חידושי אגדות שבת סג.) שהאורך ימים שמדובר בגמרא אינו רק בעוה&quot;ז- אלא הכוונה גם לעוה&quot;ב, שהוא יום שכולו ארוך. על פי זה ניתן לבאר, שאם אינו זוכה לעולם הבא אלא רק לעושר וכבוד- נמצא שעדיף היה שלא נברא, שהרי אין ענין עולם הזה אלא לשמש כפרוזדור לעולם הבא, ואם לא זכה לכך- טוב שנהפכה שלייתו על פניו. <br /> 4. הגר&quot;א מפרש את הפסוק [משלי כה-כא,כב] <br /> &quot;אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַ-ה' יְשַׁלֶּם לָךְ:&quot;<br /> על מלחמת האדם ביצר הרע, שמפתה את האדם להתבטל מתורה ולכן על האדם &quot;לרמות&quot; את היצר ולומר לו שרוצה ללמוד תורה רק כדי להתגאות [&quot;האכילהו לחם&quot;}, וכך יתרצה היצר הרע, למרות שגם את זה אינו רוצה [&quot;כי גחלים אתה חותה על ראשו&quot;] ובסופו של דבר כך יזכה האדם להגיע ללימוד לשמה [&quot;ו-ה' ישלם לך&quot;]. אך כל זה- דווקא במתכון מתחילת לימודו שלא לשמה- להגיע לשמה. אך ללמוד מתחילה שלא לשמה בלי שאיפות להגיע לשמה- אסור. <br /> לפי דברים אלו ניתן לתרץ שהמימרות המציגות את לימוד הלא לשמה בצורה חיובית- עוסקות כשמתחילה מתכוון להגיע לשמה, המימרות השליליות- כשלא מתכון להגיע לשמה,אלא להישאר במדרגת לא לשמה.<br /> לפי דבריו ניתן גם לתרץ את הסתירה בין תוספות בתענית שסבור שהלא לשמה השלילי הוא רק לקנטר, לבין תוספות בפסחים הסובר שגם להתייהר בכלל השלילי. ניתן לומר, שתלוי האם כוונתו להגיע בסופו של דבר לשמה- אם כן- מותר להתחיל גם כדי להתגאות , אם לא- אסור. <br /> ניתן גם לתרץ בענין אבויה, שהתכוון לכבוד,אך לא שאף להתקדם הלאה להגיע לשמה, לכן יצא בנו לתרבות רעה.<br /> הרחבה בשיטת הרמב&quot;ם בענין ה-&quot;לא לשמה המותר &quot;: <br /> ===בדברי האחרונים===<br /> מצינו בדבר מחלוקת אחרונים:<br /> א. יסוד העבודה[חלק א', פ&quot;ג, אות ב] והמטה אפרים[הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג באחת מאפשרויותיו], סוברים ששיטת הרמב&quot;ם שדווקא בשביל יראת ה' מעונש או לשכר בעולם הבא- מותר, אך לשם כבוד או עושר, שהם עניינים הנוגעים לכבוד מבני אדם- אסור. הראיה מזה שבהלכה ה' כתב הרמב&quot;ם:<br /> &quot;כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה...ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.&quot;<br /> כלומר מזה שבאותה הלכה הזכיר רק את האופנים של יראה מה' ושכר לעוה&quot;ב, משמע שדווקא באופן זה אומר אח&quot;כ לעולם וכו', אך בשביל עושר וכבוד- אסור.<br /> יש לציין, שביחוה דעת הנ&quot;ל מבאר, שאף אם נאמר שאסור ללמוד לשם כבוד או הנאה אחרת, אמנם אם לומד לשם מצווה ולשם כבוד- ודאי שלכולי עלמא שרי.<br /> ראייתו- משו&quot;ת חלקת יעקב (חלק ג', סימן קלה')- הגמרא ביבמות לט: &quot;אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי, ולשום אישות, ולשום דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר&quot;. וכתב על כך שזהו דווקא כשמתכוון אך ורק לנוי, אך אם כוונתו לשם מצווה וגם לנוי-אין בזה קפידא כלל. <br /> לכאורה, ה&quot;ה כאן, שמה שאסרו ללמוד לכבוד או הנאה אחרת, [לשיטות האוסרות] היינו דווקא כשכוונתו רק לכך, אמנם אם כוונתו גם לשם מצווה- מותר. <br /> ב. הלחם משנה (הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ה&quot;ה) סובר שגם הרמב&quot;ם מחלק כתו'ס שמותר ללמוד לשם כבוד ועושר, ואפילו שלא ביאר הרמב&quot;ם, הדבר מוכרח מטעם הסתירה שהובאה בתוס' [בין המקורות שלא לשמה חיובי או שלילי].<br /> החיד&quot;א (ברכי יוסף, סימן רמ&quot;ו אות יב) מדייק כך מדברי הרמב&quot;ם שכתב (הלכות תשובה פ&quot;י ה&quot;ד-ה&quot;ה):<br /> &quot;אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא וכו', כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכו' אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה וכו'.&quot;<br /> משמע מדבריו, ש&quot;אמרו חכמים לעולם&quot; וכו' באופנים שהוזכרו לעיל, שהם כדי שיהיה עשיר וכדי שייקרא רבי[ולכאורה כ&quot;ש שמותר בשביל שכר בעולם הבא ויראה מה', שהם דברים נעלים יותר], אך דווקא הם מותרים, אך לקנטר וכיוצא בזה למטרות שליליות- אסור, ונוח לו שלא נברא, כתוס'. <br /> ר' שלמה קלוגר (בנין שלמה, הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ה&quot;ה) מביא ראיה נוספת, כותב הרמב&quot;ם בהלכות תלמוד תורה (פ&quot;ג ה&quot;ה):<br /> &quot;תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואחר כך על שאר מעשיו, לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה&quot;. <br /> וקשה, מדוע לא הזכיר הרמב&quot;ם גם לגבי מצוות שיעסוק שלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה? ועוד, מדוע פתח במשפט &quot;תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואח&quot;כ על המעשה&quot;? אלא על כרחך שיש חילוק בין הלא לשמה של מצוות ללא לשמה של תורה- שבמצוות- מותר לשם שכר בעוה&quot;ב וליראה מעונש מה', אך לא לשם כבוד ועניינים הנוגעים לעולם הזה. אך בתורה- הואיל וחמורה כ&quot;כ שתחילת הדין עליה, לכן יכול לעסוק בה אפילו לכבוד מבני אדם, שמתוך כך יבוא לשמה.<br /> ג. מדברי הרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן תנ'ה) שלפנינו נראה שילמד האדם, בהתחלה, בכל אופן, אף באופנים ששליליים לשיטת רש&quot;י ותוס', שכתב הרמב&quot;ם: <br /> &quot;הנהו תרי מימריא בעוסק בתורה לשמה ושלא לשמה לא קשיין אהדדי שמתרוייהו שמעינן שאין ראוי לעסוק אלא לשמה ולשמה הוא העיקר ולא נצטוינו אלא לעסוק בה לשמה והעוסק שלא לשמה ראוי לו שלא נברא ואע&quot;פכ טוב הוא לעסוק בה שלא לשמה מאת שלא עסק בה כל עיקר שזה שעסק בה שלא כהוגן הואיל ועסק בה מתוך שלא לשמה יבוא לשמה&quot;. <br /> מזה שסתם בלשונו ולא חילק משמע, שגם באופני הלא לשמה שראוי לו שלא נברא [שזה כולל גם לקנטר, לא ע&quot;מ לעשות ועוד], גם בהם יעסוק, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.[ייתכן שלאחרונים הנ&quot;ל לא היתה את אותה גרסה שבשו&quot;ת הרמב&quot;ם שבידינו].<br /> כך לכאורה משמע משלחן ערוך הרב, שכתב (הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ס&quot;ג):<br /> &quot;ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה...ויש אומרים שאף על פי כן לעולם יעסוק אדם בתורה כי מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה ללמוד על מנת לשמור ולעשות שהמאור שבה מחזירו למוטב כמו שאמרו חכמים על פסוק אותי עזבו ותורתי לא שמרו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה היה מחזירם למוטב&quot;. <br /> וזוהי דעת הרמב&quot;ם, שכן מדייק (שם,קונטרס אחרון) בדבריו שכתב בהלכות תלמוד תורה הנ&quot;ל: &quot;לפיכך יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך&quot; וכו'. ומדוע לא הזכיר גם שיעסוק במצוות שלא לשמה? אלא על כרחך, במצוות נעשית המצווה בכל אופן כתקנה, אלא שהמחשבה לא שלימה, אך עצם המעשה- נעשה. אולם בלימוד תורה כשלומד ולא מקיים היה עולה על דעתי לאסור עליו ללמוד, שעליו נאמר &quot;ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי&quot;, לכך השמיענו הרמב&quot;ם שאפילו כך- ילמד האדם, משום חומרתו של לימוד תורה.<br /> בדומה לכך, ניתן ללמוד מדברי הראשון לציון (יו&quot;ד סי' רמו' ס&quot;כ), שכתב שבתחילת לימודו של האדם מותר לו אף ללמוד על מנת לקנטר, אלא שלא יקבל על לימוד זה שכר. לכאורה ניתן להביא ראיה לדבריו מהרמב&quot;ם בתשובות שהתיר ללמוד בכל אופן של לא לשמה, וכן מהלכות תלמוד תורה הנ&quot;ל אותו אופן ראיה של שלחן ערוך הרב, ניתן להוכיח גם לשיטת הראשון לציון: מדוע הרמב&quot;ם כתב רק יעסוק בתורה ולא במצוות לא לשמה? משום שבתורה שייכים עוד אופני לא לשמה שליליים יותר שאינם שייכים במצוות, כגון לימוד על מנת לקנטר, אפילו כך- עדיף שילמד מתחילה שמא יזכה מתוך כך לבוא לשמה. <br /> הגדרת &quot;לשמה&quot;:<br /> 1.הרא&quot;ש (על נדרים סב. ד&quot;ה &quot;ןדבר בהן לשמם&quot;) – <br /> &quot;כל דבורך ומשאך ומתנך בדברי תורה, יהיה לשם התורה, כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול&quot;.<br /> כך לכאורה משמע גם מהרמב&quot;ם (בהקדמתו לפרק חלק) : &quot;ואל יהא אצלו תכלית הלמוד אלא ידיעתו בלבד&quot;.<br /> הפשט בדבריהם הוא ללמוד את התורה כדי לדעת את התורה על בוריה לכל עומקה. אלא שקשה, האם זו הכוונה הראויה? הרי לימוד כזה לכאורה הרי הוא כשאר חכמות שהאדם לומד כדי לדעתם בעומק בידיעה טובה, מה שונה לימוד תורה? ועוד, המהר&quot;ם חלאווה מפרש בפסחים, שאחד מהאופנים של לימוד שלא לשמה הרי הוא לימוד על מנת לדעת את חכמת התורה, האם הוא חולק עליהם?<br /> א. הלבוש מרדכי (בהקדמתו למסכת בבא מציעא) מבאר, שצריך ללמוד את התורה בעיון, לימוד זה הוא הלימוד היחיד שהאדם יוכל ממנו להגיע לידי ידיעת ההלכות על בוריין. לכך כתב הרא&quot;ש &quot;לשמה&quot;, לא &quot;לשמו&quot;, לא רק לשם ה'- אלא גם לדעת את התורה, את דעת ה' בעולם ע&quot;י שידע את ההלכות. כן משמע מספר חסידים (סימן תתקמ'ד): &quot;אם חשב אדם ללמוד לשמה כיצד יחשוב בלבו כשילמוד- כל מה שאלמוד אקיים&quot;. וכן משמע מה-&quot;ראשית חכמה&quot; בהקדמתו שעיקר עסק התורה לשמה- כדי לקיים. אך כדי לקיים מה שלומד באמת לפי ההלכה- חייב לידע את התורה בעיון ובעומק. <br /> ב. נפש החיים (שער ד', פרק ג') מבאר, &quot;לשמה&quot;- לשם ידיעת התורה, לעומת המצוות שנאמר בהן: &quot;לשם פעלן&quot;. כלומר, במצוות על האדם לכוון לשבח בהם את ה', לגרום לתיקוני העולמות וכוחות וסדרים עליונים, זהו &quot;לשם פעלן&quot;. אמנם בתורה, נאמר בגמרא בנדרים: &quot;דבר בהן לשמן&quot;- הדיבור בתורה יהיה כדי לדעתה ולהבינה על בורייה. ודאי שיש צורך ביראת שמים שתגיע עם הלימוד, אך אין לערב כל מיני מחשבות של תיקונים ודביקות בלימוד, אלא ללמוד כדי לידע את התורה. כך גם מבאר החת&quot;ס (בחידושיו לנדרים פא. ד&quot;ה &quot;שלא בירכו בתורה תחילה&quot;), שעיקר העסק בתורה הוא לשם לימוד התורה וידיעתה ואפילו לא לשם ידיעת ההלכה, שאם לומד האדם רק לשם הלכה- לא גרע מעשיית מצווה. אלא הנחת רוח הגדולה של ה' היא מעצם העיסוק בתורה.<br /> נמצא שיש מחלוקת במושג לשמה, האם העיקר בלימוד הוא עצם הלימוד וידיעתו או ידיעה טובה כאמצעי לידיעת ההלכה באמת.<br /> נמצינו למדים שמפרשים לכאורה את הרא&quot;ש כפשוטו, כיצד ניתן ליישב את השאלות הנ&quot;ל? <br /> ניתן לומר לפי דבריהם, שכשעוסק בתורה מתוך יראת שמים, לשם שמים, כי ה' ציווה שיעסוק בתורה שיהא עמה תשובה ומעשים טובים ,כמו שפירש רש&quot;י , ממילא הלימוד תורה שלו משהו אחר. לא עוד לימוד של מתמטיקה שאינו קשור בנפש האדם וחיצוני לה, אלא לימוד שמקושר לרצון ה' ומגלה את דבריו בעולם . אם לומד תורה כעוד לימוד להעלות לו את הידע, כמתמטיקה וכדו', אכן זה לא יוגדר כלימוד לשמה.<br /> עוד ניתן לומר ע&quot;פ החת&quot;ס (פסחים נג: ד&quot;ה &quot;כי בצל החכמה בצל הכסף&quot;) שלימוד התורה לשמה לידיעתה, הוא &quot; לכונן מחשבותיו וליישר דעותיו לה'&quot;, שע&quot;י העסק בתורה מכוון האדם את מחשבותיו ודעותיו לקב&quot;ה, לאו דווקא מעצם הלימוד הזה שיצא לו ידיעת ההלכה, אלא שמהלימוד תורה בכללי, יצא שהאדם ישאף ויכוון לעשות את רצון ה' בכל דרכיו ומחשבותיו.<br /> 2. המהר&quot;ל (נתיב התורה פ&quot;ז ובקקדמה לתפארת ישראל) מבאר, שעיקר לימוד תורה לשמה ללמוד כדי להידבק בה'. על האדם להכיר במעלות התורה, שהיא עץ חיים למחזיקים בה, ע&quot;י זה יזכה גם לדביקות בה'- לאהבה את ה'. ממילא ע&quot;י שיאהב את ה'- יזכהו ה' גם לשמור את מצוותיו ולא לעבור עבירות. וכ&quot;כ בתניא (ליקוטי אמרים פ&quot;ה): &quot;ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' ע&quot;י השגת התורה איש כפי שכלו&quot;. וכן משמע מהב&quot;ח (או&quot;ח סי' מז') &quot;התעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם&quot;, כלומר, שלשמה בתורה זה כדי להידבק בקדושת התורה וכתוצאה מכך להמשיך את קדושת ה' ולהידבק בו בחיים, וכך יזכו לעלות למדרגה עליונה ביותר לאחר מיתתם.<br /> ניתן להסביר, ע&quot;פ דברי הזוהר הקדוש, ש &quot;קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא חד הן&quot;, ע&quot;י שעוסק בתורה ואוהב אותה, יגיע לאהבה בהקב&quot;ה, שהוא ואורייתא חד הן. <br /> נפש החיים הנ&quot;ל מקשה על גישה זו של הדביקות מספר קושיות:<br /> 1)אם כל לימוד התורה עיקרו להגיע לדביקות בה', מדוע יש צורך לעסוק בהלכות קשות ומסובכות? הלא די במה שיקראו כל היום תהילים ויהיה להם דביקות בה', אך מצינו במדרש שוחר טוב שביקש דוד המלך מה' שהעוסקים בתהילים ייחשב אצלו כאילו עוסק בנגעים ואהלות, הרי שלימוד ההלכות בעיון ויגיעה נעלה יותר! ועוד, שלא מצינו שה' הסכים לתפילה זו, שלא מצינו שנענה.<br /> 2)אם העניין בלשמה הוא דביקות, הרי מספיק שיעסוק בהלכה אחת אך מצינו לחז&quot;ל במסכת סוכה (דף כח.) ששיבחו את רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא, משנה, הלכות ואגדות וכו'. וכן מוכח ממדרש משלי פ&quot;י שעתיד ה' לתבוע את האדם על כל חלק וחלק שלא עסק בו בתורה.<br /> 3)לא ייתכן שיעסוק האדם בהלכות חמורות ומסובכות כקינין ופתחי נידה ובו בזמן יתעסק בדביקות.<br /> ניתן לתרץ ע&quot;פ בעל התניא והרב זצ&quot;ל: <br /> הרבי מלוובויטש (אגרות קודש ד' אלפים, שנד') מביא מבעל התניא (ליקוטי אמרים פרק מא') : &quot;עיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחילת הלימוד בבינונים&quot;, כלומר, שבצדיקים הגדולים ביותר אפשר שיכוונו ליבם בדביקות גם בלימוד אך הם מועטים והעיקר בלימוד לשמה- בתחילת הלימוד לכוון מחשבתו בדביקות לה'.<br /> הרב קוק מבאר באורות התורה (פ&quot;ב פסקה א), שעיקר לשמה הוא לימוד מאהבת האור הגדול של גילוי רצון ה' בעולם. בכל דיבור ודיבור של תורה מתגלה עוד חלק מדבר ה', שחפץ ה' בגילויו, הלומד מוציא את זה מהכוח אל הפועל. כל פרט בתורה בכל אדם, אינו יכול לגלות את אותו אור אלוקי של פרט אחר מהתורה או של אדם אחר העוסק בתורה. לכל לימוד ולכל אדם יש את הגילוי האלוקי הייחודי שלו שהוא חושף. עוד מבאר הרב קוק באורות הקודש (א, פסקה א): <br /> &quot;חכמת הקודש היא נעלה מכל חכמה בזה שהיא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא עצמה מתעצמת בה&quot;<br /> בניגוד לשאר חכמות שאינם הופכות להיות חלק מעצמות הלומד אותן, חכמת התורה נהפכת לחלק מהאדם הלומדה, שחכמה זו מגיעה ממקור החיים ויש בכחה להוות את הכל, ק&quot;ו את האדם הלומד אותה . <br /> עוד מבאר הרב קוק באורות התורה (פ&quot;ב פסקה ו) שיסוד תורה לשמה הוא: &quot;הגברת כחה של כנסת ישראל, הנמצאת גנוזה בקרבנו&quot;. בכל יהודי ויהודי עמוק יש את החיבור עם כנסת ישראל, שהיא עם ישראל לכל אורך הדורות, נשמת ישראל. נשמה גדולה זו צריכה לגלות את שם ה' בעולם בצורה האידיאלית ביותר, כדי לחזק כחה- יש ללמוד תורה לשם כך, כל מה שנוציא ונגלה מדבר ה' שבתורה- נחזק את כחה של כנסת ישראל ע&quot;י הדביקות שלה במקור חיי העולמים ויישם את רצונו בעולם.<br /> לפי זה, ניתן לומר שהעיקר הוא דבקות בתורה שעל ידה דבק בה', אך זוהי דבקות בה' שנעשית בידיעת התורה בכל חלקיה כדי לגלות את כל האור האלוקי בעולם.<br /> אולי אפשר לומר שאין כלל מחלוקת בין דברי הרא&quot;ש לבין המהר&quot;ל- הרא&quot;ש דיבר מהבחינה שצריך ללמוד ולעסוק בכל חלק מחלקי התורה, לעומת המהר&quot;ל שהדגיש יותר את ענין האהבה לה'- שנעשית בגישה ללימוד, [לפחות בתחילתו,כבעל התניא דלעיל] שלומד על מנת לגלות את אור ה' בעולם שיהיה בקרבנו, והלומד מאהבת גילוי שם ה' זה-עוסק לשמה. כלומר, המהר&quot;ל הדגיש את הגישה האידיאלית ללימוד, לעומת הרא&quot;ש שהדגיש את האופן האידיאלי של עצם הלימוד.<br /> ==סיכום המאמר==<br /> ישנה סתירה בין מקורות בש&quot;ס האם לימוד תורה שלא לשמה הוא חיובי או שלילי. <br /> רש&quot;י ותו&quot;ס ביארו, שתלוי האם עוסק בתורה לשם כבוד ועושר, אך לא למטרה שלילית ואז הלימוד חיובי, לבין אם לומד למטרה שלילית כגון לקנטר או לקפח את חבריו בהלכה שלימוד זה שלילי. מהאור זרוע ועוד ראשונים משמע, שלימוד שלא לשמה בכל סוגיו הוא לימוד שלילי שאין ראוי בעיקרון ללומדו, אך מכיוון שאין ברירה- חייבים להתחיל כך כדי שיגיע בסופו של דבר ללימוד לשמה. המהר&quot;ל מבאר, שבלימוד שלא לשמה יש שכר גשמי, אך לא רוחני, לכן נח לו שנהפכה שלייתו על פניו, משום שאינו מגיע לתכלית- חיי עוה&quot;ב. הגר&quot;א מבאר, שיש היתר ללמוד שלא לשמה רק כשמתכוין מתחילה להגיע לשמה, אך אם מראש מתכוון להישאר לא לשמה- אין לו היתר זה.<br /> בדעת הרמב&quot;ם מהו לימוד הלא לשמה המותר והאסור מצינו דעות בין האחרונים:<br /> דעה אחת סוברת שהותר רק להתחיל כאשר מכוון לשכר או ירא מעונש מה', אך כשמתכוון לשכר מבני אדם- אסור בכל אופן. דעה שנייה סוברת שהרמב&quot;ם כרש&quot;י ותו&quot;ס, שמותר אפילו כדי לזכות באינטרס אישי, שאינו שלילי, שנוגע לענייני עוה&quot;ז כגון עושר וכבוד. דעה שלישית סוברת שבעיקרון כל &quot;לא לשמה&quot; שלילי [כאור זרוע ועוד ראשונים], אלא הותר ללמוד בכל אופן [לכאורה אפילו באופנים שלשיטת רש&quot;י ותו&quot;ס שליליים] כדי שיגיע ע&quot;י כך לשמה.<br /> בעניין הדרת לשמה מצינו שתי גישות עיקריות:<br /> הרא&quot;ש סובר שהעיקר לעסוק בתורה ע&quot;מ לדעתה. אפשר שכוונתו כשלומד כי ה' ציווהו, ולומד עם עשיית תשובה ומע&quot;ט, אפשר להסבירו שלומד בעיון כדי לדעת את ההלכה למעשה לקיום התורה.<br /> המהר&quot;ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע&quot;י התורה. <br /> אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא&quot;ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר&quot;ל עסק בגישה ללימוד.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18897 2021-12-08T15:18:08Z

<p>מישהו: ניסוח הפתיח</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}<br /> על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; ({{מ|{{ויקיטקסט|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}). דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}{{הערה|ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.<br /> ==מקור הדין בגמרא==<br /> פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.<br /> מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:<br /> מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;? <br /> 2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:<br /> *תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;<br /> *ברכות יז.- &quot;מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: &quot;ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם&quot;, לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.&quot; <br /> *נדרים סב. &quot;תניא: &quot;לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו&quot; - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו...&quot;<br /> *בירושלמי (חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה.<br /> ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין!<br /> ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה? <br /> הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?<br /> ===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות===<br /> לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:<br /> #יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית. כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס. לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו? <br /> תירוץ א': ע&quot;פ דברי מו&quot;ר רה&quot;י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים.<br /> תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח&quot;ג סי' עד' בהערה) מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו. <br /> #לימוד שלא לשמה, לכבוד וכדו', בעיקרון הוא לימוד שלילי שנח לו שלא נברא והוא סם המוות. אמנם הואיל ואין דרך להגיע ללימוד לשמה אלא דרכו- יש להתחיל בדרך זו. האור זרוע (מהר&quot;ח אור זרוע סי' קס'ג) מדמה זאת לאשה הטובעת בנהר-שבעיקרון יש עבירה לגעת באשה, אלא שאותה עבירה הותרה לו, שסופה לבוא לידי מצווה. הוכחתו מהגמרא (נזיר כג.) שמדמה שם את מעשה יעל לעשיית &quot;לא לשמה&quot;. אך כל ההיתר הוא דווקא להתחלה, ושם אמרו שיעסוק גם לא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, אך מי שלעולם יישאר בלא לשמה- נח לו שלא נברא. כך גם משמע מהמכתם בפסחים, והמאירי [בתירוצו השני] וכך לכאורה גם נראה מהרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot; ת הרמב&quot;ם סי' תנ'ה). <br /> אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש&quot;י ותוס', מהאופנים השליליים. <br /> נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך.<br /> אלא שקצת קשה, שהרי מהגמרא בפסחים משמע שיש שכר מסוים על עצם הלא לשמה [&quot;כי גדול עד שמים חסדך&quot;- בעושין שלא לשמה], אם כן כיצד ניתן לומר שלימוד זה רע מעיקרו? <br /> א. יסוד העבודה (סלונים ח&quot;א פ&quot;ג, אות ו): כאשר האדם עוסק לא לשמה- אכן אין לו שכר על כך. וכך מדויק מהרמב&quot;ם שכתב בפירוש המשניות למכות המשנה האחרונה:<br /> &quot;מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שיתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא&quot;.<br /> מדויק שדווקא זוכה בה ולא במצוות ותורה שעשה שלא לשמה. אלא שמוסיף ומבאר, שייתכן ועל ידי המצווה הזו שעשה לשמה-יזכה שיתוגמל לטובה גם על המצוות שעשה לא לשמה. <br /> לפי דבריו, אולי ניתן לומר שהגמרא בפסחים דנה שיקבל שכר על הלא לשמה לאחר שיגיע לשמה, ואז יתוגמל גם על ה 'לא לשמה'. אלא שאם נאמר כך, יוצא שהשכר שיקבל למפרע על הלא לשמה, אין הוא גדול כשכר על ה 'לשמה',שהרי הגמרא בפסחים מחלקת בין שכר &quot;לשמה&quot; לבין שכר על &quot;שלא לשמה&quot; (שזה &quot;עד שמים חסדך&quot; וזה &quot;מעל שמים חסדך&quot;). אמנם מצינו שבנפש החיים (פרקים, פרק ג) משמע להיפך, שכשלומד לשמה מהפך את כל לימודי הלא לשמה שלו, כלימוד לשמה .<br /> ב. ר' אברהם בן הרמב&quot;ם (המספיק לעובדי ה', פרק ג): יש לא לשמה הקרוב לצבוע והוא שעושה האדם בשביל הכבוד שיקבל מבני אדם, ואף שלומד גם כדי לקיים, על זה אמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם. אמנם יש סוג אחר, שמצפה לשכר מאתו יתעלה, ששם אף שאין זה לשמה גמור, אמנם זו מדרגה הקרובה יותר ל- &quot;לשמה&quot;. <br /> יסוד העבודה (חלק א פ&quot;ג אות ב) מדייק כך מהלכות תשובה (פ&quot;י ה&quot;ה) שכתב שם הרמב&quot;ם: <br /> &quot;כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה... אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה&quot;<br /> משמע שהלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה הוא מפני השכר או העונש מה'. וזה שסתם הרמב&quot;ם ולא פירש- משום שסמך על מה שכתה בהלכות תלמוד תורה (פ&quot;ג ה&quot;י):<br /> &quot;שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם&quot;.<br /> אם כן ודאי שלא התכוון על לומד לשם כבוד מבני אדם או הנאה אחרת שקשורה לעולם הזה, שזה ממש אסור. אלא ודאי כוונתו למה שכתב בהתחלה שלעולם יעסוק וכו' משום אהבת השכר מה' או היראה מעונשו. [בהמשך נדון יותר בהרחבה בהבנות שונות ברמב&quot;ם].<br /> לפי זה ניתן לתרץ, שמה שכתוב בפסחים לעולם יעסוק אפילו שלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, זה דווקא באופן הנעלה של הלא לשמה, שהוא לצורך שכר מה', אך כל לא לשמה אחר הכולל הטבות מבני אדם- שלילי. לכן אולי, עצם זה שאבויה התכוון ללא לשמה המגונה, של כבוד מבני אדם- חטא בעוון, שגרם לבנו לצאת לתרבות רעה. <br /> אולי אף אפשר להרחיב ולומר, שאם לומד האדם לשכר מאת ה' זה סוג של לשמה בדרגה פחותה. שהרי הוא רוצה קרבה מסוימת לה' ודביקות בו , אמנם לא זאת הכוונה האידיאלית שצריך, אך זה כן חופף במידה מסוימת.<br /> ג. אוצר הכבוד מבאר, שהשכר על שלא לשמה הוא שיגיע לשמה[וזה שאמרו: &quot;מתוך...בא לשמה&quot;.] לפי זה, עצם הלימוד שלא לשמה אכן מגונה, אך מכיון שעושה כל שביכלתו- יזכה להגיע לשמה,ייתכן שזה השכר שאליו התכוונה הגמרא בפסחים. וכן מצינו ביאור דומה לנצי&quot;ב (משיב דבר או&quot;ח סי' מ'ד) שכתב &quot;מתןך שלא לשמה בא לשמה&quot;- דהיינו שיזכה שיצא ממנו דור שיעשה לשמה, משמע ממנו שעצם הלא לשמה- ללא חשיבות עצמית מסוימת, אלא כאמצעי להגיע לשמה.<br /> 3.המהר&quot;ל (נתיב התורה פ&quot;ז) מקשה סתירה דומה, הגמרא בסוכה מט: <br /> &quot;ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב &quot;פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה&quot; וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא: תורה לשמה - זו היא תורה של חסד, שלא לשמה - זו היא תורה שאינה של חסד. איכא דאמרי: תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה - זו היא תורה שאינה של חסד&quot;. <br /> מהתירוץ הראשון משמע שתורה לא לשמה היא רק אינה של חסד, אך מתענית ז. [הובא לעיל] משמע שהיא סם המוות!<br /> מתרץ: הגמרא בשבת סג. אומרת שלמיימינים בה עושר וכבוד ואריכות ימים, למשמאילים בה יש עושר וכבוד אך לא אריכות ימים. ופרש&quot;י שם [בפירושו השני] שמיימינים- הלומדים לשמה, המשמאילים- הלומדים שלא לשמה. לפ&quot;ז- אין סתירה, בסוכה התייחסה הגמרא לצד השכר שיקבל שהוא עושר וכבוד, אך בתענית התייחסה הגמרא לצד שאין לו אריכות ימים, וממילא אין לך סם המוות גדול מזה.<br /> א&quot;כ-גם אצלנו ניתן לתרץ כך את הסתירה, פסחים נ:- &quot;גדול עד שמים חסדך&quot;- בלא לשמה- שיהיה לו עושר וכבוד, לעומת הגמרא בתענית- שמתייחסת לחוסר אריכות ימיו שזה סם המוות ושניהם מתקיימים בעוסק שלא לשמה. וכן כתב הנצי&quot;ב הנ&quot;ל, בלא לשמה- &quot;עד שמים חסדך&quot;- כולל רק שכר שבעולם הזה[שתחת השמים], אך לא שכר רוחני, בלשמה- &quot;מעל שמים חסדך&quot;- שכר רוחני [מעל השמים שלנו]. <br /> אלא שעדיין צריך להבין מדוע הגמרא בברכות אומרת שנח לו שנהפכה לו שלייתו על פניו? כותב המהר&quot;ל (חידושי אגדות שבת סג.) שהאורך ימים שמדובר בגמרא אינו רק בעוה&quot;ז- אלא הכוונה גם לעוה&quot;ב, שהוא יום שכולו ארוך. על פי זה ניתן לבאר, שאם אינו זוכה לעולם הבא אלא רק לעושר וכבוד- נמצא שעדיף היה שלא נברא, שהרי אין ענין עולם הזה אלא לשמש כפרוזדור לעולם הבא, ואם לא זכה לכך- טוב שנהפכה שלייתו על פניו. <br /> 4. הגר&quot;א מפרש את הפסוק [משלי כה-כא,כב] <br /> &quot;אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַ-ה' יְשַׁלֶּם לָךְ:&quot;<br /> על מלחמת האדם ביצר הרע, שמפתה את האדם להתבטל מתורה ולכן על האדם &quot;לרמות&quot; את היצר ולומר לו שרוצה ללמוד תורה רק כדי להתגאות [&quot;האכילהו לחם&quot;}, וכך יתרצה היצר הרע, למרות שגם את זה אינו רוצה [&quot;כי גחלים אתה חותה על ראשו&quot;] ובסופו של דבר כך יזכה האדם להגיע ללימוד לשמה [&quot;ו-ה' ישלם לך&quot;]. אך כל זה- דווקא במתכון מתחילת לימודו שלא לשמה- להגיע לשמה. אך ללמוד מתחילה שלא לשמה בלי שאיפות להגיע לשמה- אסור. <br /> לפי דברים אלו ניתן לתרץ שהמימרות המציגות את לימוד הלא לשמה בצורה חיובית- עוסקות כשמתחילה מתכוון להגיע לשמה, המימרות השליליות- כשלא מתכון להגיע לשמה,אלא להישאר במדרגת לא לשמה.<br /> לפי דבריו ניתן גם לתרץ את הסתירה בין תוספות בתענית שסבור שהלא לשמה השלילי הוא רק לקנטר, לבין תוספות בפסחים הסובר שגם להתייהר בכלל השלילי. ניתן לומר, שתלוי האם כוונתו להגיע בסופו של דבר לשמה- אם כן- מותר להתחיל גם כדי להתגאות , אם לא- אסור. <br /> ניתן גם לתרץ בענין אבויה, שהתכוון לכבוד,אך לא שאף להתקדם הלאה להגיע לשמה, לכן יצא בנו לתרבות רעה.<br /> הרחבה בשיטת הרמב&quot;ם בענין ה-&quot;לא לשמה המותר &quot;: <br /> ===בדברי האחרונים===<br /> מצינו בדבר מחלוקת אחרונים:<br /> א. יסוד העבודה[חלק א', פ&quot;ג, אות ב] והמטה אפרים[הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג באחת מאפשרויותיו], סוברים ששיטת הרמב&quot;ם שדווקא בשביל יראת ה' מעונש או לשכר בעולם הבא- מותר, אך לשם כבוד או עושר, שהם עניינים הנוגעים לכבוד מבני אדם- אסור. הראיה מזה שבהלכה ה' כתב הרמב&quot;ם:<br /> &quot;כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה...ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.&quot;<br /> כלומר מזה שבאותה הלכה הזכיר רק את האופנים של יראה מה' ושכר לעוה&quot;ב, משמע שדווקא באופן זה אומר אח&quot;כ לעולם וכו', אך בשביל עושר וכבוד- אסור.<br /> יש לציין, שביחוה דעת הנ&quot;ל מבאר, שאף אם נאמר שאסור ללמוד לשם כבוד או הנאה אחרת, אמנם אם לומד לשם מצווה ולשם כבוד- ודאי שלכולי עלמא שרי.<br /> ראייתו- משו&quot;ת חלקת יעקב (חלק ג', סימן קלה')- הגמרא ביבמות לט: &quot;אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי, ולשום אישות, ולשום דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר&quot;. וכתב על כך שזהו דווקא כשמתכוון אך ורק לנוי, אך אם כוונתו לשם מצווה וגם לנוי-אין בזה קפידא כלל. <br /> לכאורה, ה&quot;ה כאן, שמה שאסרו ללמוד לכבוד או הנאה אחרת, [לשיטות האוסרות] היינו דווקא כשכוונתו רק לכך, אמנם אם כוונתו גם לשם מצווה- מותר. <br /> ב. הלחם משנה (הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ה&quot;ה) סובר שגם הרמב&quot;ם מחלק כתו'ס שמותר ללמוד לשם כבוד ועושר, ואפילו שלא ביאר הרמב&quot;ם, הדבר מוכרח מטעם הסתירה שהובאה בתוס' [בין המקורות שלא לשמה חיובי או שלילי].<br /> החיד&quot;א (ברכי יוסף, סימן רמ&quot;ו אות יב) מדייק כך מדברי הרמב&quot;ם שכתב (הלכות תשובה פ&quot;י ה&quot;ד-ה&quot;ה):<br /> &quot;אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא וכו', כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכו' אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה וכו'.&quot;<br /> משמע מדבריו, ש&quot;אמרו חכמים לעולם&quot; וכו' באופנים שהוזכרו לעיל, שהם כדי שיהיה עשיר וכדי שייקרא רבי[ולכאורה כ&quot;ש שמותר בשביל שכר בעולם הבא ויראה מה', שהם דברים נעלים יותר], אך דווקא הם מותרים, אך לקנטר וכיוצא בזה למטרות שליליות- אסור, ונוח לו שלא נברא, כתוס'. <br /> ר' שלמה קלוגר (בנין שלמה, הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ה&quot;ה) מביא ראיה נוספת, כותב הרמב&quot;ם בהלכות תלמוד תורה (פ&quot;ג ה&quot;ה):<br /> &quot;תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואחר כך על שאר מעשיו, לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה&quot;. <br /> וקשה, מדוע לא הזכיר הרמב&quot;ם גם לגבי מצוות שיעסוק שלא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה? ועוד, מדוע פתח במשפט &quot;תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואח&quot;כ על המעשה&quot;? אלא על כרחך שיש חילוק בין הלא לשמה של מצוות ללא לשמה של תורה- שבמצוות- מותר לשם שכר בעוה&quot;ב וליראה מעונש מה', אך לא לשם כבוד ועניינים הנוגעים לעולם הזה. אך בתורה- הואיל וחמורה כ&quot;כ שתחילת הדין עליה, לכן יכול לעסוק בה אפילו לכבוד מבני אדם, שמתוך כך יבוא לשמה.<br /> ג. מדברי הרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן תנ'ה) שלפנינו נראה שילמד האדם, בהתחלה, בכל אופן, אף באופנים ששליליים לשיטת רש&quot;י ותוס', שכתב הרמב&quot;ם: <br /> &quot;הנהו תרי מימריא בעוסק בתורה לשמה ושלא לשמה לא קשיין אהדדי שמתרוייהו שמעינן שאין ראוי לעסוק אלא לשמה ולשמה הוא העיקר ולא נצטוינו אלא לעסוק בה לשמה והעוסק שלא לשמה ראוי לו שלא נברא ואע&quot;פכ טוב הוא לעסוק בה שלא לשמה מאת שלא עסק בה כל עיקר שזה שעסק בה שלא כהוגן הואיל ועסק בה מתוך שלא לשמה יבוא לשמה&quot;. <br /> מזה שסתם בלשונו ולא חילק משמע, שגם באופני הלא לשמה שראוי לו שלא נברא [שזה כולל גם לקנטר, לא ע&quot;מ לעשות ועוד], גם בהם יעסוק, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.[ייתכן שלאחרונים הנ&quot;ל לא היתה את אותה גרסה שבשו&quot;ת הרמב&quot;ם שבידינו].<br /> כך לכאורה משמע משלחן ערוך הרב, שכתב (הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג ס&quot;ג):<br /> &quot;ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה...ויש אומרים שאף על פי כן לעולם יעסוק אדם בתורה כי מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה ללמוד על מנת לשמור ולעשות שהמאור שבה מחזירו למוטב כמו שאמרו חכמים על פסוק אותי עזבו ותורתי לא שמרו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה היה מחזירם למוטב&quot;. <br /> וזוהי דעת הרמב&quot;ם, שכן מדייק (שם,קונטרס אחרון) בדבריו שכתב בהלכות תלמוד תורה הנ&quot;ל: &quot;לפיכך יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך&quot; וכו'. ומדוע לא הזכיר גם שיעסוק במצוות שלא לשמה? אלא על כרחך, במצוות נעשית המצווה בכל אופן כתקנה, אלא שהמחשבה לא שלימה, אך עצם המעשה- נעשה. אולם בלימוד תורה כשלומד ולא מקיים היה עולה על דעתי לאסור עליו ללמוד, שעליו נאמר &quot;ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי&quot;, לכך השמיענו הרמב&quot;ם שאפילו כך- ילמד האדם, משום חומרתו של לימוד תורה.<br /> בדומה לכך, ניתן ללמוד מדברי הראשון לציון (יו&quot;ד סי' רמו' ס&quot;כ), שכתב שבתחילת לימודו של האדם מותר לו אף ללמוד על מנת לקנטר, אלא שלא יקבל על לימוד זה שכר. לכאורה ניתן להביא ראיה לדבריו מהרמב&quot;ם בתשובות שהתיר ללמוד בכל אופן של לא לשמה, וכן מהלכות תלמוד תורה הנ&quot;ל אותו אופן ראיה של שלחן ערוך הרב, ניתן להוכיח גם לשיטת הראשון לציון: מדוע הרמב&quot;ם כתב רק יעסוק בתורה ולא במצוות לא לשמה? משום שבתורה שייכים עוד אופני לא לשמה שליליים יותר שאינם שייכים במצוות, כגון לימוד על מנת לקנטר, אפילו כך- עדיף שילמד מתחילה שמא יזכה מתוך כך לבוא לשמה. <br /> הגדרת &quot;לשמה&quot;:<br /> 1.הרא&quot;ש (על נדרים סב. ד&quot;ה &quot;ןדבר בהן לשמם&quot;) – <br /> &quot;כל דבורך ומשאך ומתנך בדברי תורה, יהיה לשם התורה, כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול&quot;.<br /> כך לכאורה משמע גם מהרמב&quot;ם (בהקדמתו לפרק חלק) : &quot;ואל יהא אצלו תכלית הלמוד אלא ידיעתו בלבד&quot;.<br /> הפשט בדבריהם הוא ללמוד את התורה כדי לדעת את התורה על בוריה לכל עומקה. אלא שקשה, האם זו הכוונה הראויה? הרי לימוד כזה לכאורה הרי הוא כשאר חכמות שהאדם לומד כדי לדעתם בעומק בידיעה טובה, מה שונה לימוד תורה? ועוד, המהר&quot;ם חלאווה מפרש בפסחים, שאחד מהאופנים של לימוד שלא לשמה הרי הוא לימוד על מנת לדעת את חכמת התורה, האם הוא חולק עליהם?<br /> א. הלבוש מרדכי (בהקדמתו למסכת בבא מציעא) מבאר, שצריך ללמוד את התורה בעיון, לימוד זה הוא הלימוד היחיד שהאדם יוכל ממנו להגיע לידי ידיעת ההלכות על בוריין. לכך כתב הרא&quot;ש &quot;לשמה&quot;, לא &quot;לשמו&quot;, לא רק לשם ה'- אלא גם לדעת את התורה, את דעת ה' בעולם ע&quot;י שידע את ההלכות. כן משמע מספר חסידים (סימן תתקמ'ד): &quot;אם חשב אדם ללמוד לשמה כיצד יחשוב בלבו כשילמוד- כל מה שאלמוד אקיים&quot;. וכן משמע מה-&quot;ראשית חכמה&quot; בהקדמתו שעיקר עסק התורה לשמה- כדי לקיים. אך כדי לקיים מה שלומד באמת לפי ההלכה- חייב לידע את התורה בעיון ובעומק. <br /> ב. נפש החיים (שער ד', פרק ג') מבאר, &quot;לשמה&quot;- לשם ידיעת התורה, לעומת המצוות שנאמר בהן: &quot;לשם פעלן&quot;. כלומר, במצוות על האדם לכוון לשבח בהם את ה', לגרום לתיקוני העולמות וכוחות וסדרים עליונים, זהו &quot;לשם פעלן&quot;. אמנם בתורה, נאמר בגמרא בנדרים: &quot;דבר בהן לשמן&quot;- הדיבור בתורה יהיה כדי לדעתה ולהבינה על בורייה. ודאי שיש צורך ביראת שמים שתגיע עם הלימוד, אך אין לערב כל מיני מחשבות של תיקונים ודביקות בלימוד, אלא ללמוד כדי לידע את התורה. כך גם מבאר החת&quot;ס (בחידושיו לנדרים פא. ד&quot;ה &quot;שלא בירכו בתורה תחילה&quot;), שעיקר העסק בתורה הוא לשם לימוד התורה וידיעתה ואפילו לא לשם ידיעת ההלכה, שאם לומד האדם רק לשם הלכה- לא גרע מעשיית מצווה. אלא הנחת רוח הגדולה של ה' היא מעצם העיסוק בתורה.<br /> נמצא שיש מחלוקת במושג לשמה, האם העיקר בלימוד הוא עצם הלימוד וידיעתו או ידיעה טובה כאמצעי לידיעת ההלכה באמת.<br /> נמצינו למדים שמפרשים לכאורה את הרא&quot;ש כפשוטו, כיצד ניתן ליישב את השאלות הנ&quot;ל? <br /> ניתן לומר לפי דבריהם, שכשעוסק בתורה מתוך יראת שמים, לשם שמים, כי ה' ציווה שיעסוק בתורה שיהא עמה תשובה ומעשים טובים ,כמו שפירש רש&quot;י , ממילא הלימוד תורה שלו משהו אחר. לא עוד לימוד של מתמטיקה שאינו קשור בנפש האדם וחיצוני לה, אלא לימוד שמקושר לרצון ה' ומגלה את דבריו בעולם . אם לומד תורה כעוד לימוד להעלות לו את הידע, כמתמטיקה וכדו', אכן זה לא יוגדר כלימוד לשמה.<br /> עוד ניתן לומר ע&quot;פ החת&quot;ס (פסחים נג: ד&quot;ה &quot;כי בצל החכמה בצל הכסף&quot;) שלימוד התורה לשמה לידיעתה, הוא &quot; לכונן מחשבותיו וליישר דעותיו לה'&quot;, שע&quot;י העסק בתורה מכוון האדם את מחשבותיו ודעותיו לקב&quot;ה, לאו דווקא מעצם הלימוד הזה שיצא לו ידיעת ההלכה, אלא שמהלימוד תורה בכללי, יצא שהאדם ישאף ויכוון לעשות את רצון ה' בכל דרכיו ומחשבותיו.<br /> 2. המהר&quot;ל (נתיב התורה פ&quot;ז ובקקדמה לתפארת ישראל) מבאר, שעיקר לימוד תורה לשמה ללמוד כדי להידבק בה'. על האדם להכיר במעלות התורה, שהיא עץ חיים למחזיקים בה, ע&quot;י זה יזכה גם לדביקות בה'- לאהבה את ה'. ממילא ע&quot;י שיאהב את ה'- יזכהו ה' גם לשמור את מצוותיו ולא לעבור עבירות. וכ&quot;כ בתניא (ליקוטי אמרים פ&quot;ה): &quot;ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' ע&quot;י השגת התורה איש כפי שכלו&quot;. וכן משמע מהב&quot;ח (או&quot;ח סי' מז') &quot;התעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם&quot;, כלומר, שלשמה בתורה זה כדי להידבק בקדושת התורה וכתוצאה מכך להמשיך את קדושת ה' ולהידבק בו בחיים, וכך יזכו לעלות למדרגה עליונה ביותר לאחר מיתתם.<br /> ניתן להסביר, ע&quot;פ דברי הזוהר הקדוש, ש &quot;קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא חד הן&quot;, ע&quot;י שעוסק בתורה ואוהב אותה, יגיע לאהבה בהקב&quot;ה, שהוא ואורייתא חד הן. <br /> נפש החיים הנ&quot;ל מקשה על גישה זו של הדביקות מספר קושיות:<br /> 1)אם כל לימוד התורה עיקרו להגיע לדביקות בה', מדוע יש צורך לעסוק בהלכות קשות ומסובכות? הלא די במה שיקראו כל היום תהילים ויהיה להם דביקות בה', אך מצינו במדרש שוחר טוב שביקש דוד המלך מה' שהעוסקים בתהילים ייחשב אצלו כאילו עוסק בנגעים ואהלות, הרי שלימוד ההלכות בעיון ויגיעה נעלה יותר! ועוד, שלא מצינו שה' הסכים לתפילה זו, שלא מצינו שנענה.<br /> 2)אם העניין בלשמה הוא דביקות, הרי מספיק שיעסוק בהלכה אחת אך מצינו לחז&quot;ל במסכת סוכה (דף כח.) ששיבחו את רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא, משנה, הלכות ואגדות וכו'. וכן מוכח ממדרש משלי פ&quot;י שעתיד ה' לתבוע את האדם על כל חלק וחלק שלא עסק בו בתורה.<br /> 3)לא ייתכן שיעסוק האדם בהלכות חמורות ומסובכות כקינין ופתחי נידה ובו בזמן יתעסק בדביקות.<br /> ניתן לתרץ ע&quot;פ בעל התניא והרב זצ&quot;ל: <br /> הרבי מלוובויטש (אגרות קודש ד' אלפים, שנד') מביא מבעל התניא (ליקוטי אמרים פרק מא') : &quot;עיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחילת הלימוד בבינונים&quot;, כלומר, שבצדיקים הגדולים ביותר אפשר שיכוונו ליבם בדביקות גם בלימוד אך הם מועטים והעיקר בלימוד לשמה- בתחילת הלימוד לכוון מחשבתו בדביקות לה'.<br /> הרב קוק מבאר באורות התורה (פ&quot;ב פסקה א), שעיקר לשמה הוא לימוד מאהבת האור הגדול של גילוי רצון ה' בעולם. בכל דיבור ודיבור של תורה מתגלה עוד חלק מדבר ה', שחפץ ה' בגילויו, הלומד מוציא את זה מהכוח אל הפועל. כל פרט בתורה בכל אדם, אינו יכול לגלות את אותו אור אלוקי של פרט אחר מהתורה או של אדם אחר העוסק בתורה. לכל לימוד ולכל אדם יש את הגילוי האלוקי הייחודי שלו שהוא חושף. עוד מבאר הרב קוק באורות הקודש (א, פסקה א): <br /> &quot;חכמת הקודש היא נעלה מכל חכמה בזה שהיא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא עצמה מתעצמת בה&quot;<br /> בניגוד לשאר חכמות שאינם הופכות להיות חלק מעצמות הלומד אותן, חכמת התורה נהפכת לחלק מהאדם הלומדה, שחכמה זו מגיעה ממקור החיים ויש בכחה להוות את הכל, ק&quot;ו את האדם הלומד אותה . <br /> עוד מבאר הרב קוק באורות התורה (פ&quot;ב פסקה ו) שיסוד תורה לשמה הוא: &quot;הגברת כחה של כנסת ישראל, הנמצאת גנוזה בקרבנו&quot;. בכל יהודי ויהודי עמוק יש את החיבור עם כנסת ישראל, שהיא עם ישראל לכל אורך הדורות, נשמת ישראל. נשמה גדולה זו צריכה לגלות את שם ה' בעולם בצורה האידיאלית ביותר, כדי לחזק כחה- יש ללמוד תורה לשם כך, כל מה שנוציא ונגלה מדבר ה' שבתורה- נחזק את כחה של כנסת ישראל ע&quot;י הדביקות שלה במקור חיי העולמים ויישם את רצונו בעולם.<br /> לפי זה, ניתן לומר שהעיקר הוא דבקות בתורה שעל ידה דבק בה', אך זוהי דבקות בה' שנעשית בידיעת התורה בכל חלקיה כדי לגלות את כל האור האלוקי בעולם.<br /> אולי אפשר לומר שאין כלל מחלוקת בין דברי הרא&quot;ש לבין המהר&quot;ל- הרא&quot;ש דיבר מהבחינה שצריך ללמוד ולעסוק בכל חלק מחלקי התורה, לעומת המהר&quot;ל שהדגיש יותר את ענין האהבה לה'- שנעשית בגישה ללימוד, [לפחות בתחילתו,כבעל התניא דלעיל] שלומד על מנת לגלות את אור ה' בעולם שיהיה בקרבנו, והלומד מאהבת גילוי שם ה' זה-עוסק לשמה. כלומר, המהר&quot;ל הדגיש את הגישה האידיאלית ללימוד, לעומת הרא&quot;ש שהדגיש את האופן האידיאלי של עצם הלימוד.<br /> ==סיכום המאמר==<br /> ישנה סתירה בין מקורות בש&quot;ס האם לימוד תורה שלא לשמה הוא חיובי או שלילי. <br /> רש&quot;י ותו&quot;ס ביארו, שתלוי האם עוסק בתורה לשם כבוד ועושר, אך לא למטרה שלילית ואז הלימוד חיובי, לבין אם לומד למטרה שלילית כגון לקנטר או לקפח את חבריו בהלכה שלימוד זה שלילי. מהאור זרוע ועוד ראשונים משמע, שלימוד שלא לשמה בכל סוגיו הוא לימוד שלילי שאין ראוי בעיקרון ללומדו, אך מכיוון שאין ברירה- חייבים להתחיל כך כדי שיגיע בסופו של דבר ללימוד לשמה. המהר&quot;ל מבאר, שבלימוד שלא לשמה יש שכר גשמי, אך לא רוחני, לכן נח לו שנהפכה שלייתו על פניו, משום שאינו מגיע לתכלית- חיי עוה&quot;ב. הגר&quot;א מבאר, שיש היתר ללמוד שלא לשמה רק כשמתכוין מתחילה להגיע לשמה, אך אם מראש מתכוון להישאר לא לשמה- אין לו היתר זה.<br /> בדעת הרמב&quot;ם מהו לימוד הלא לשמה המותר והאסור מצינו דעות בין האחרונים:<br /> דעה אחת סוברת שהותר רק להתחיל כאשר מכוון לשכר או ירא מעונש מה', אך כשמתכוון לשכר מבני אדם- אסור בכל אופן. דעה שנייה סוברת שהרמב&quot;ם כרש&quot;י ותו&quot;ס, שמותר אפילו כדי לזכות באינטרס אישי, שאינו שלילי, שנוגע לענייני עוה&quot;ז כגון עושר וכבוד. דעה שלישית סוברת שבעיקרון כל &quot;לא לשמה&quot; שלילי [כאור זרוע ועוד ראשונים], אלא הותר ללמוד בכל אופן [לכאורה אפילו באופנים שלשיטת רש&quot;י ותו&quot;ס שליליים] כדי שיגיע ע&quot;י כך לשמה.<br /> בעניין הדרת לשמה מצינו שתי גישות עיקריות:<br /> הרא&quot;ש סובר שהעיקר לעסוק בתורה ע&quot;מ לדעתה. אפשר שכוונתו כשלומד כי ה' ציווהו, ולומד עם עשיית תשובה ומע&quot;ט, אפשר להסבירו שלומד בעיון כדי לדעת את ההלכה למעשה לקיום התורה.<br /> המהר&quot;ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע&quot;י התורה. <br /> אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא&quot;ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר&quot;ל עסק בגישה ללימוד.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%92%27_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2&diff=18896 2021-12-08T15:10:13Z

<p>מישהו: /* שם הסוגיה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== שם הסוגיה ==<br /> <br /> {{א|א.א}} לא עדיף &quot;טעם חזקת קרקעות&quot; או &quot;טעם חזקת ג' שנים&quot;? [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 17:10, 8 בדצמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%92%27_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2&diff=18895 2021-12-08T15:08:05Z

<p>מישהו: /* סיכום הסוגיה */ עיצוב</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הסוגיה=כן}}<br /> בדיני &quot;[[חזקת קרקעות]]&quot;, נאמר שהמחזיק בקרקע לא צריך להוכיח שהיא שלו במקרה שהחזיק בקרקע שלש שנים, אלא נטל ההוכחה יהיה על הטוען שהקרקע אינה של המחזיק בה - גם אם מוסכם שטוען זה החזיק בעבר בקרקע כדין. בגמרא מבואר הטעם שאדם נזהר ושומר על שטר החזקה של הקרקע רק עד שלש שנים. <br /> <br /> הדיון בסוגיא זו הוא חקירה האם המחזיק נזהר בשטרו במשך שלשת השנים בגלל המערער, או שהמחזיק נזהר בשטרו ג' שנים בצורה טבעית - כיון שזה הדרך הרגילה לשמור שטר, ולכן למערער יהיה זמן לערער ג' שנים. <br /> <br /> == טעם החזקה בשטר ==<br /> <br /> הגמרא בבא בתרא (כט.) שואלת למה יש חזקה אחרי ג' שנים אמר רבא כיון שעד ג' שנים אדם לא מקפיד אבל יותר מג' שנים אדם מקפיד מקשה אביי א&quot;כ נתת דבריך לשיעורים אלא אמר רבא עד ג' שנים אדם נזהר בשטרו יותר מכך אדם לא נזהר בשטרו<br /> <br /> נחלקו הראשונים בהסבר הגמרא <br /> <br /> הר&quot;ן כותב שכיון האדם ראה שהחזיק בשופי ג' שנים ואף אחד לא מחה בו לא צריך יותר לשמור את השטר ולכן אדם לא נזהר בו יוצא שכל עצם זמן החזקת השטר היא נובעת מתוך פחד שמה יערער המערער אבל לא בגלל ההרגל אדם שומר את שטרו<br /> <br /> רבינו יונה מסביר כיון שאדם נזהר בשטרו עד ג' שנים לכן המערער יכול למחות עד אז ג' שנים, משמע מדבריו שהטעם העיקרי זה המחזיק כל עוד הוא מחזיק יש יכולת למערער לערער<br /> ===מקור דומה===<br /> הגמרא (דף נ:) הגמרא אומרת שאין לאיש חזקה בנכסי אשתו מקשה הגמרא והרי רב אמר שיש חזקה מתרץ רבא שהבעל חופר בורות שיחין ומערות מדובר שיש חזקה מקשה הגמרא והרי אמרנו שאין חזקה לנזיקין דוחה הגמרא אימא אין דין חזקה לנזיקין רב יוסף תירץ שמה שרב אמר זה באחר וכו' ולכן יש חזקה על נכסי האשה ומסביר הר&quot;ן שמה שרבא אמר שיש חזקה בנכסי אשתו בחופר בורות מדובר לאלתר ובלי שטר כיון שודאי אדם מקפיד אם חופרים בורות בשדהו ולכן מוחה אבל כאן היא לא מיחתה משמע שזה לא שייך לה לעומתו הרמב&quot;ן מסביר שהחזקה נגמרת רק אחרי ג' שנים שאע&quot;פ שאדם מקפיד כשחופרים לו בבית, כל עוד שיש למחזיק ריעותא של אחוי שטרך (שדרך בני אדם שומרים שטרותיהם ג' שנים) אין לו חזקה.<br /> ===דחיית ההסבר וחילוק בסוגיות===<br /> הגמרא (דף לו:) רב אומר חזקה ג' שנים מיום ליום ושמואל אומר עד שיגדור ג' גדירות הגמרא אומרת שהבדל בניהם זה בדקל נערה נחלקו הראשונים מה הכוונה רבינו יונה אומר שמדובר על דקל שמשיר פירותיו לפני גמר הכנתו שלפי שמואל לא הוי חזקה ולפי רב הוי חזקה אבל גם בדבר שגודרים בפחות מג' שנים אפילו אליבא דשמואל לא הוי חזקה אלא צריך ג' שנים שהרי אנשים שומרים שטרותיהם ג' שנים ונראה שהסברא כמו שהסברנו מקודם שהולכים אחר זהירות של האדם בשטרו שעד אז אפשר למחות ולמה שכאן ישתנה הדין אבל הרמב&quot;ן והרמ&quot;ה מסבירים שהולכים אחר שנה וחצי וכותב הרמב&quot;ן כמו הטעם של הר&quot;ן (בכט.) כיון שאדם אכל שלוש אכילות שלמות ורואה שאין חבירו מהערער עליו שוב אינו נזהר בשטרו משמע שהמחזיק צריך להזהר בשטרו כל זמן שיש חשש שהמערער ימחה אבל אם אין כבר חשש אפילו כולי עלמא שומרים את השטר הוא לא צריך אחרי שנה וחצי אבל צריך להבין את החילוק בין הסוגיא בדף נ: שהרמב&quot;ן אמר שצריך ג' שנים ופה מספיק שנה וחצי ונלע&quot;ד לומר ע&quot;פ מה שהיד רמה כתב בדף כט. שאדם לא סתם כותב שטר אלא כדי לשמור אותו לכן חכמים שיערו זאת בג' אכילות כשאדם ירגיש בטוח אבל כל עוד שאדם לא אכל ג' אכילות לא ירגיש מספיק בטוח בדבר ואפילו שחפר בורות. אבל הסבר זה אינו נכנס בדברי היד רמה שכותב בדף קסט: שאם אדם החזיק בקרקע ג' שנים ואחרי זה בא המערער והמחזיק אומר שמעולם לא היה לו שטר יש לו חזקה ולכאורה למה שיעלה לו חזקה למה כאן לא נאמר שהוי הודאת בעל דין והרי אין אף אחד שלא עושה שטר וכמו שהסתפק שער המשפט בשאלה זאת ונשאר בצ&quot;ע אלא יש לומר שהשתנה הריעותא של המערער אחרי ג' שנים והוי ריעותא גדולה יותר מזה שאדם לא עושה שטר וכמו שכותב הרמב&quot;ם בהלכות טוען ונטען (יא ב') שלא יכול להיות אדם שיושב בבית של חבירו ג' שנים וחבירו לא מוחה בו,ואי אפשר לומר שהיד רמה חלק על הרמב&quot;ן וסובר כמו הר&quot;ן שהולכים אחר הקפידא כיון שבדף נ: כתב היד רמ&quot;ה כמו הרמב&quot;ן שצריך דווקא שהבעל יחזיק ג' שנים, לכן יותר נראה לומר את החילוק של הקהילות יעקב הובא במנחת אשר (סימן י סעף ז) שאומר בדברי הרמב&quot;ן שאע&quot;פ שבדרך כלל אדם מקפיד והוי רעיותא למערער מיד כיון שחכמים תיקנו שכל זמן שהמחזיק שומר שטרו עד ג' אכילות אדם יודע שיש לו זמן לערער ולכן אם לא עבר ג' שנים אין ריעותא למערער ולא משנה מה יעשו לו בבית כיון שהמערער יודע שיש לו זמן של ג' אכילות למחות.<br /> <br /> יוצא לפי שיטת הר&quot;ן הרשב&quot;א יוכל לטעון לא נזהרתי בשטרי כיון שהיה לך למחות ולא מיחת משמע מדבריהם שהולכים אחר הקפידא ואם יש מעשה שצריכים להקפיד עליו הוי חזקה לאלתר<br /> <br /> לפי הרמב&quot;ן והיד רמ&quot;ה אין ריעותא למערער לו משנה מה נגרם (חוץ מהודאת בעל דין כגון הגמרא בדף לה:) עד ג' אכילות ומאז יש ריעותא והוי חזקה גם אם לא היה שטר(ע&quot;פ ההסבר האחרון וביד רמ&quot;ה כך)<br /> <br /> אבל לפי רבינו יונה הולכים אחר הזהירות של האדם ואם ישתנה המציאות לכאורה אדם יצטרך להזהר בשטרו.<br /> <br /> == מסקנת הסוגיא לשו&quot;ע ולרמ&quot;א ==<br /> <br /> על סוגיית חזקה בחופר בורות השו&quot;ע בחו&quot;מ (קמט' ט') כותב שאין לאיש חזקה בנכסי אשתו אפילו הרס ובנה ועשה כל מה שעשה הרמ&quot;א מוסיף שדווקא אם לא הזיק בגוף הקרקע אבל אם הזיק בגוף הקרקע הוי חזקה הנתיבות על סעיף הביא את מחלוקת הראשונים את דעת הרמב&quot;ן ודעת הרשב&quot;א (שהיא כמו דעת הר&quot;ן) והוכיח שהשו&quot;ע פסק כדברי הרמב&quot;ן כיון שאם נעמיד שהשו&quot;ע הבין כדברי הרשב&quot;א את רבא ששם זה חזקה לאלתר, אבל לא הביא דין זה בשו&quot;ע כיון שהבין שרב יוסף חולק על דברי רבא וסובר שבכל זאת בעל לא מחזיק בנכסי אשתו (ועיין בשו&quot;ת הרשב&quot;א חלק ב' סימן רמד' שסובר שלא חולקים התירוצים אבל כיון שהרמב&quot;ם הרי&quot;ף והרא&quot;ש לא הביאו אותם נראה שסברו שחלקו) לפחות היה עליו לכתוב דין זה במקרה שאדם מחזיק בנכסי חבירו וחופר בורות שיחין ומערות שהוי חזקה לאלתר וכיון שלא כתב דין זה בסתם אדם אומר הנתיבות שסבר כשיטת הרמב&quot;ן שרק אחרי ג' שנים עולה לו חזקה ולכן אין סיבה לכתוב זאת בסתם אדם המחזיק כיון שצריך לעבור גם כך ג' שנים לחזקה (מה שכתבנו שהשו&quot;ע הבין שרב יוסף חולק זה לשיטת הסמ&quot;ע אבל בנתיבות הסביר שפסק כמו רבא ע&quot;פ הרמב&quot;ן וכיון שזה לא קשור כ&quot;כ לעניננו לא ארכתי בזה) הנתיבות מביא עוד הוכחה שהרמ&quot;א פסק כמו הרמב&quot;ן כיון שכתב דין זה ולא כתב חזקה לאלתר משמע שצריך ג' שנים ועוד נראה להוכיח שאכן הרמ&quot;א פסק שצריך ג' שנים מזה שהמקור שלו מהטור שמביא בשם היד רמ&quot;ה ושם מפורש שצריך ג' שנים<br /> <br /> על סוגיית דקל נערה השו&quot;ע פסק בסימן קמא' כשיטה שהולכים אחר ג' אכילות לעומתו הרמ&quot;א פסק שהולכים אחרי ג' שנים <br /> <br /> יוצא שהשו&quot;ע הולך בשיטת הרמב&quot;ן והרמ&quot;א הולך כשיטת רבינו יונה<br /> == דין זה בימינו ==<br /> <br /> דיון זה יכול להית נפקא מינה גם בימינו שאנשים נזהרים יותר זמן כיון שהרוב עושים טאבו האם אדם יכול לטעון עשיתי שטר רגיל ואבד לי כיון שהיה לך לערער כבר לא נזהרתי בשטר או שנאמר שרוב בני אדם נזהרים יותר לכן היה לך לשמור אותו <br /> <br /> אבל זה רק אם באמת השתנתה המציאות והיום נזהרים יותר אבל אם נזהרים כמו פעם יש לדון אם אפשר לכתוב בשטר שנשמר הרבה זמן ואדם טוען שכתב בשטר רגיל אם הוי חזקה<br /> הב&quot;י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב&quot;א ראובן החזיק בקרקע ג' שנים וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב&quot;א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ&quot;ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ&quot;א<br /> ועוד שיש <br /> <br /> ויש עוד מקור <br /> הגמרא בדף סח: מביאה אדם בשם אנקלמוס והסביר הרשב&quot;ם שזה אדם שהוא סופר המלך שכותב את כל הבתים והשדות שיש לכל אחד עכ&quot;ד וכן בעמוד א הגמרא מביאה אדם שקוראים לו בר מחוויתא ומסביר רשב&quot;ם שזה עבד הממונה להגיד ולהראות תחומי השדות של מי זה ושל מי זה ואי אפשר לעיר בלא אותו אדם עכ&quot;ד ובכל פרק שלישי שדיבר על דיני חזקת קרקעות לא מצינו שהגמרא הזכירה ולו ברמז את האנשים האלה שמשנים משהו בדיני חזקה מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל<br /> <br /> ===עוד בדין זה בימינו===<br /> אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע&quot;י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני<br /> הגמרא בדף נה. אומרת אריסותא דפרסאי עד מ' שנין הרשב&quot;ם בפירוש הראשון מסביר שאע&quot;פ שבדרך כלל אין לגוי חזקה כאן יש חוק המלך שאחרי ארבעים שנה יש חזקה יהודי שיקנה מגוי תעלה לו חזקה ובפירושו השני מסביר שאע&quot;פ שיש לישראל חזקה אחרי ג' שנים כאן החזקה תיהיה אחרי 40 שנה כיון שדין המלך כן הוא שם לעומתו רבינו יונה סובר שמדובר כאן על חזקה של גוי כמו הפירוש הראשון של הרשב&quot;ם, אבל לעניני חזקת ישראל יש חזקה לאחר ג' שנים כיון שיכולים לדון בדיניהם ואפילו אם המלך תיקן שגם לישראל יהיה חזקה אחרי 40 שנה ולא אחרי ג' שנים לישראל יש חזקה אחרי ג' שנים שכיון שיכולים לדון בדיני ישראל ומי שהולך לדון בדיני הגויים מנודה.<br /> <br /> נראה שהנתיבות פסק כדעת רבינו יונה וכן הבין שזאת דעת הסמ&quot;ע שהסמ&quot;ע בסימן קמט ס&quot;ק כב' הביא את הפירוש הראשון של הרשב&quot;ם והוסיף שגם אם ישראל בא מכח הגוי שגוי החזיק שנה וישראל החזיק אחריו ארבעים שנה עולה לו לחזקה ואם נאמר שהסמ&quot;ע סבר כהרשב&quot;ם לא היה צריך להגיד שהדין גם על ישראל הבא מחמת גוי שיכתוב שכך הדין בכל מצב שכן דין המלך הנתיבות הקשה על דברי הסמ&quot;ע שאמר גם על ישראל שבא מכח גוי וכתב שאינו שרק לגוי יש לו חזקת ארבעים שנה אבל ישראל לא יעזור לו חזקה כשבא מכח גוי ואם נאמר שסבר כמו הפירוש השני ברשב&quot;ם הרי גם כאן היה אמור להיות לו חזקה לישראל כיון שכך הדין<br /> <br /> <br /> == סיכום הסוגיה ==<br /> <br /> יוצא למסקנה שבימינו אנו שאם לא השתנה המציאות ועדיין נזהרים ג' שנים ולא יותר הוי חזקה אחרי ג' שנים אפילו אדם לא כתב בשטר וכן פסקו ב'''שו&quot;ת אמרי יושר''' (סימן צ&quot;ה) ו'''שו&quot;ת תשורת ש&quot;י''' (ח&quot;ב סימן א) באדם שהחזיק בקרקע וטוען שקנה ולא העביר בטאבו, ואע&quot;פ שיש מנהג להעביר בטאבו, הוי חזקה גמורה<br /> <br /> אולם אם אנשים נזהרים בימינו יותר זה יהיה המחלוקת בין השו&quot;ע לרמ&quot;א וכמו שהסברנו לעיל.<br /> <br /> [[קטגוריה: חזקת קרקעות]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%92%27_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2&diff=18894 2021-12-08T15:07:03Z

<p>מישהו: החלפה ג&quot;ש = ג' שנים</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הסוגיה=כן}}<br /> בדיני &quot;[[חזקת קרקעות]]&quot;, נאמר שהמחזיק בקרקע לא צריך להוכיח שהיא שלו במקרה שהחזיק בקרקע שלש שנים, אלא נטל ההוכחה יהיה על הטוען שהקרקע אינה של המחזיק בה - גם אם מוסכם שטוען זה החזיק בעבר בקרקע כדין. בגמרא מבואר הטעם שאדם נזהר ושומר על שטר החזקה של הקרקע רק עד שלש שנים. <br /> <br /> הדיון בסוגיא זו הוא חקירה האם המחזיק נזהר בשטרו במשך שלשת השנים בגלל המערער, או שהמחזיק נזהר בשטרו ג' שנים בצורה טבעית - כיון שזה הדרך הרגילה לשמור שטר, ולכן למערער יהיה זמן לערער ג' שנים. <br /> <br /> == טעם החזקה בשטר ==<br /> <br /> הגמרא בבא בתרא (כט.) שואלת למה יש חזקה אחרי ג' שנים אמר רבא כיון שעד ג' שנים אדם לא מקפיד אבל יותר מג' שנים אדם מקפיד מקשה אביי א&quot;כ נתת דבריך לשיעורים אלא אמר רבא עד ג' שנים אדם נזהר בשטרו יותר מכך אדם לא נזהר בשטרו<br /> <br /> נחלקו הראשונים בהסבר הגמרא <br /> <br /> הר&quot;ן כותב שכיון האדם ראה שהחזיק בשופי ג' שנים ואף אחד לא מחה בו לא צריך יותר לשמור את השטר ולכן אדם לא נזהר בו יוצא שכל עצם זמן החזקת השטר היא נובעת מתוך פחד שמה יערער המערער אבל לא בגלל ההרגל אדם שומר את שטרו<br /> <br /> רבינו יונה מסביר כיון שאדם נזהר בשטרו עד ג' שנים לכן המערער יכול למחות עד אז ג' שנים, משמע מדבריו שהטעם העיקרי זה המחזיק כל עוד הוא מחזיק יש יכולת למערער לערער<br /> ===מקור דומה===<br /> הגמרא (דף נ:) הגמרא אומרת שאין לאיש חזקה בנכסי אשתו מקשה הגמרא והרי רב אמר שיש חזקה מתרץ רבא שהבעל חופר בורות שיחין ומערות מדובר שיש חזקה מקשה הגמרא והרי אמרנו שאין חזקה לנזיקין דוחה הגמרא אימא אין דין חזקה לנזיקין רב יוסף תירץ שמה שרב אמר זה באחר וכו' ולכן יש חזקה על נכסי האשה ומסביר הר&quot;ן שמה שרבא אמר שיש חזקה בנכסי אשתו בחופר בורות מדובר לאלתר ובלי שטר כיון שודאי אדם מקפיד אם חופרים בורות בשדהו ולכן מוחה אבל כאן היא לא מיחתה משמע שזה לא שייך לה לעומתו הרמב&quot;ן מסביר שהחזקה נגמרת רק אחרי ג' שנים שאע&quot;פ שאדם מקפיד כשחופרים לו בבית, כל עוד שיש למחזיק ריעותא של אחוי שטרך (שדרך בני אדם שומרים שטרותיהם ג' שנים) אין לו חזקה.<br /> ===דחיית ההסבר וחילוק בסוגיות===<br /> הגמרא (דף לו:) רב אומר חזקה ג' שנים מיום ליום ושמואל אומר עד שיגדור ג' גדירות הגמרא אומרת שהבדל בניהם זה בדקל נערה נחלקו הראשונים מה הכוונה רבינו יונה אומר שמדובר על דקל שמשיר פירותיו לפני גמר הכנתו שלפי שמואל לא הוי חזקה ולפי רב הוי חזקה אבל גם בדבר שגודרים בפחות מג' שנים אפילו אליבא דשמואל לא הוי חזקה אלא צריך ג' שנים שהרי אנשים שומרים שטרותיהם ג' שנים ונראה שהסברא כמו שהסברנו מקודם שהולכים אחר זהירות של האדם בשטרו שעד אז אפשר למחות ולמה שכאן ישתנה הדין אבל הרמב&quot;ן והרמ&quot;ה מסבירים שהולכים אחר שנה וחצי וכותב הרמב&quot;ן כמו הטעם של הר&quot;ן (בכט.) כיון שאדם אכל שלוש אכילות שלמות ורואה שאין חבירו מהערער עליו שוב אינו נזהר בשטרו משמע שהמחזיק צריך להזהר בשטרו כל זמן שיש חשש שהמערער ימחה אבל אם אין כבר חשש אפילו כולי עלמא שומרים את השטר הוא לא צריך אחרי שנה וחצי אבל צריך להבין את החילוק בין הסוגיא בדף נ: שהרמב&quot;ן אמר שצריך ג' שנים ופה מספיק שנה וחצי ונלע&quot;ד לומר ע&quot;פ מה שהיד רמה כתב בדף כט. שאדם לא סתם כותב שטר אלא כדי לשמור אותו לכן חכמים שיערו זאת בג' אכילות כשאדם ירגיש בטוח אבל כל עוד שאדם לא אכל ג' אכילות לא ירגיש מספיק בטוח בדבר ואפילו שחפר בורות. אבל הסבר זה אינו נכנס בדברי היד רמה שכותב בדף קסט: שאם אדם החזיק בקרקע ג' שנים ואחרי זה בא המערער והמחזיק אומר שמעולם לא היה לו שטר יש לו חזקה ולכאורה למה שיעלה לו חזקה למה כאן לא נאמר שהוי הודאת בעל דין והרי אין אף אחד שלא עושה שטר וכמו שהסתפק שער המשפט בשאלה זאת ונשאר בצ&quot;ע אלא יש לומר שהשתנה הריעותא של המערער אחרי ג' שנים והוי ריעותא גדולה יותר מזה שאדם לא עושה שטר וכמו שכותב הרמב&quot;ם בהלכות טוען ונטען (יא ב') שלא יכול להיות אדם שיושב בבית של חבירו ג' שנים וחבירו לא מוחה בו,ואי אפשר לומר שהיד רמה חלק על הרמב&quot;ן וסובר כמו הר&quot;ן שהולכים אחר הקפידא כיון שבדף נ: כתב היד רמ&quot;ה כמו הרמב&quot;ן שצריך דווקא שהבעל יחזיק ג' שנים, לכן יותר נראה לומר את החילוק של הקהילות יעקב הובא במנחת אשר (סימן י סעף ז) שאומר בדברי הרמב&quot;ן שאע&quot;פ שבדרך כלל אדם מקפיד והוי רעיותא למערער מיד כיון שחכמים תיקנו שכל זמן שהמחזיק שומר שטרו עד ג' אכילות אדם יודע שיש לו זמן לערער ולכן אם לא עבר ג' שנים אין ריעותא למערער ולא משנה מה יעשו לו בבית כיון שהמערער יודע שיש לו זמן של ג' אכילות למחות.<br /> <br /> יוצא לפי שיטת הר&quot;ן הרשב&quot;א יוכל לטעון לא נזהרתי בשטרי כיון שהיה לך למחות ולא מיחת משמע מדבריהם שהולכים אחר הקפידא ואם יש מעשה שצריכים להקפיד עליו הוי חזקה לאלתר<br /> <br /> לפי הרמב&quot;ן והיד רמ&quot;ה אין ריעותא למערער לו משנה מה נגרם (חוץ מהודאת בעל דין כגון הגמרא בדף לה:) עד ג' אכילות ומאז יש ריעותא והוי חזקה גם אם לא היה שטר(ע&quot;פ ההסבר האחרון וביד רמ&quot;ה כך)<br /> <br /> אבל לפי רבינו יונה הולכים אחר הזהירות של האדם ואם ישתנה המציאות לכאורה אדם יצטרך להזהר בשטרו.<br /> <br /> == מסקנת הסוגיא לשו&quot;ע ולרמ&quot;א ==<br /> <br /> על סוגיית חזקה בחופר בורות השו&quot;ע בחו&quot;מ (קמט' ט') כותב שאין לאיש חזקה בנכסי אשתו אפילו הרס ובנה ועשה כל מה שעשה הרמ&quot;א מוסיף שדווקא אם לא הזיק בגוף הקרקע אבל אם הזיק בגוף הקרקע הוי חזקה הנתיבות על סעיף הביא את מחלוקת הראשונים את דעת הרמב&quot;ן ודעת הרשב&quot;א (שהיא כמו דעת הר&quot;ן) והוכיח שהשו&quot;ע פסק כדברי הרמב&quot;ן כיון שאם נעמיד שהשו&quot;ע הבין כדברי הרשב&quot;א את רבא ששם זה חזקה לאלתר, אבל לא הביא דין זה בשו&quot;ע כיון שהבין שרב יוסף חולק על דברי רבא וסובר שבכל זאת בעל לא מחזיק בנכסי אשתו (ועיין בשו&quot;ת הרשב&quot;א חלק ב' סימן רמד' שסובר שלא חולקים התירוצים אבל כיון שהרמב&quot;ם הרי&quot;ף והרא&quot;ש לא הביאו אותם נראה שסברו שחלקו) לפחות היה עליו לכתוב דין זה במקרה שאדם מחזיק בנכסי חבירו וחופר בורות שיחין ומערות שהוי חזקה לאלתר וכיון שלא כתב דין זה בסתם אדם אומר הנתיבות שסבר כשיטת הרמב&quot;ן שרק אחרי ג' שנים עולה לו חזקה ולכן אין סיבה לכתוב זאת בסתם אדם המחזיק כיון שצריך לעבור גם כך ג' שנים לחזקה (מה שכתבנו שהשו&quot;ע הבין שרב יוסף חולק זה לשיטת הסמ&quot;ע אבל בנתיבות הסביר שפסק כמו רבא ע&quot;פ הרמב&quot;ן וכיון שזה לא קשור כ&quot;כ לעניננו לא ארכתי בזה) הנתיבות מביא עוד הוכחה שהרמ&quot;א פסק כמו הרמב&quot;ן כיון שכתב דין זה ולא כתב חזקה לאלתר משמע שצריך ג' שנים ועוד נראה להוכיח שאכן הרמ&quot;א פסק שצריך ג' שנים מזה שהמקור שלו מהטור שמביא בשם היד רמ&quot;ה ושם מפורש שצריך ג' שנים<br /> <br /> על סוגיית דקל נערה השו&quot;ע פסק בסימן קמא' כשיטה שהולכים אחר ג' אכילות לעומתו הרמ&quot;א פסק שהולכים אחרי ג' שנים <br /> <br /> יוצא שהשו&quot;ע הולך בשיטת הרמב&quot;ן והרמ&quot;א הולך כשיטת רבינו יונה<br /> == דין זה בימינו ==<br /> <br /> דיון זה יכול להית נפקא מינה גם בימינו שאנשים נזהרים יותר זמן כיון שהרוב עושים טאבו האם אדם יכול לטעון עשיתי שטר רגיל ואבד לי כיון שהיה לך לערער כבר לא נזהרתי בשטר או שנאמר שרוב בני אדם נזהרים יותר לכן היה לך לשמור אותו <br /> <br /> אבל זה רק אם באמת השתנתה המציאות והיום נזהרים יותר אבל אם נזהרים כמו פעם יש לדון אם אפשר לכתוב בשטר שנשמר הרבה זמן ואדם טוען שכתב בשטר רגיל אם הוי חזקה<br /> הב&quot;י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב&quot;א ראובן החזיק בקרקע ג' שנים וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב&quot;א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ&quot;ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ&quot;א<br /> ועוד שיש <br /> <br /> ויש עוד מקור <br /> הגמרא בדף סח: מביאה אדם בשם אנקלמוס והסביר הרשב&quot;ם שזה אדם שהוא סופר המלך שכותב את כל הבתים והשדות שיש לכל אחד עכ&quot;ד וכן בעמוד א הגמרא מביאה אדם שקוראים לו בר מחוויתא ומסביר רשב&quot;ם שזה עבד הממונה להגיד ולהראות תחומי השדות של מי זה ושל מי זה ואי אפשר לעיר בלא אותו אדם עכ&quot;ד ובכל פרק שלישי שדיבר על דיני חזקת קרקעות לא מצינו שהגמרא הזכירה ולו ברמז את האנשים האלה שמשנים משהו בדיני חזקה מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל<br /> <br /> ===עוד בדין זה בימינו===<br /> אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע&quot;י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני<br /> הגמרא בדף נה. אומרת אריסותא דפרסאי עד מ' שנין הרשב&quot;ם בפירוש הראשון מסביר שאע&quot;פ שבדרך כלל אין לגוי חזקה כאן יש חוק המלך שאחרי ארבעים שנה יש חזקה יהודי שיקנה מגוי תעלה לו חזקה ובפירושו השני מסביר שאע&quot;פ שיש לישראל חזקה אחרי ג' שנים כאן החזקה תיהיה אחרי 40 שנה כיון שדין המלך כן הוא שם לעומתו רבינו יונה סובר שמדובר כאן על חזקה של גוי כמו הפירוש הראשון של הרשב&quot;ם, אבל לעניני חזקת ישראל יש חזקה לאחר ג' שנים כיון שיכולים לדון בדיניהם ואפילו אם המלך תיקן שגם לישראל יהיה חזקה אחרי 40 שנה ולא אחרי ג' שנים לישראל יש חזקה אחרי ג' שנים שכיון שיכולים לדון בדיני ישראל ומי שהולך לדון בדיני הגויים מנודה.<br /> <br /> נראה שהנתיבות פסק כדעת רבינו יונה וכן הבין שזאת דעת הסמ&quot;ע שהסמ&quot;ע בסימן קמט ס&quot;ק כב' הביא את הפירוש הראשון של הרשב&quot;ם והוסיף שגם אם ישראל בא מכח הגוי שגוי החזיק שנה וישראל החזיק אחריו ארבעים שנה עולה לו לחזקה ואם נאמר שהסמ&quot;ע סבר כהרשב&quot;ם לא היה צריך להגיד שהדין גם על ישראל הבא מחמת גוי שיכתוב שכך הדין בכל מצב שכן דין המלך הנתיבות הקשה על דברי הסמ&quot;ע שאמר גם על ישראל שבא מכח גוי וכתב שאינו שרק לגוי יש לו חזקת ארבעים שנה אבל ישראל לא יעזור לו חזקה כשבא מכח גוי ואם נאמר שסבר כמו הפירוש השני ברשב&quot;ם הרי גם כאן היה אמור להיות לו חזקה לישראל כיון שכך הדין<br /> <br /> <br /> == סיכום הסוגיה ==<br /> <br /> יוצא למסקנה שבימינו אנו שאם לא השתנה המציאות ועדיין נזהרים ג' שנים ולא יותר הוי חזקה אחרי ג' שנים אפילו אדם לא כתב בשטר וכן פסקו בשו&quot;ת אמרי יושר ('''סימן צ&quot;ה''') ושו&quot;ת תשורת ש&quot;י ('''ח&quot;ב סימן א''') באדם שהחזיק בקרקע וטוען שקנה ולא העביר בטאבו, ואע&quot;פ שיש מנהג להעביר בטאבו, הוי חזקה גמורה<br /> <br /> אולם אם אנשים נזהרים בימינו יותר זה יהיה המחלוקת בין השו&quot;ע לרמ&quot;א וכמו שהסברנו לעיל.<br /> <br /> [[קטגוריה: חזקת קרקעות]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%92%27_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2&diff=18893 2021-12-08T15:05:26Z

<p>מישהו: ניסוח פתיח</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הסוגיה=כן}}<br /> בדיני &quot;[[חזקת קרקעות]]&quot;, נאמר שהמחזיק בקרקע לא צריך להוכיח שהיא שלו במקרה שהחזיק בקרקע שלש שנים, אלא נטל ההוכחה יהיה על הטוען שהקרקע אינה של המחזיק בה - גם אם מוסכם שטוען זה החזיק בעבר בקרקע כדין. בגמרא מבואר הטעם שאדם נזהר ושומר על שטר החזקה של הקרקע רק עד שלש שנים. <br /> <br /> הדיון בסוגיא זו הוא חקירה האם המחזיק נזהר בשטרו במשך שלשת השנים בגלל המערער, או שהמחזיק נזהר בשטרו ג' שנים בצורה טבעית - כיון שזה הדרך הרגילה לשמור שטר, ולכן למערער יהיה זמן לערער ג' שנים. <br /> <br /> == טעם החזקה בשטר ==<br /> <br /> הגמרא בבא בתרא (כט.) שואלת למה יש חזקה אחרי ג&quot;ש אמר רבא כיון שעד ג&quot;ש אדם לא מקפיד אבל יותר מג&quot;ש אדם מקפיד מקשה אביי א&quot;כ נתת דבריך לשיעורים אלא אמר רבא עד ג&quot;ש אדם נזהר בשטרו יותר מכך אדם לא נזהר בשטרו<br /> <br /> נחלקו הראשונים בהסבר הגמרא <br /> <br /> הר&quot;ן כותב שכיון האדם ראה שהחזיק בשופי ג&quot;ש ואף אחד לא מחה בו לא צריך יותר לשמור את השטר ולכן אדם לא נזהר בו יוצא שכל עצם זמן החזקת השטר היא נובעת מתוך פחד שמה יערער המערער אבל לא בגלל ההרגל אדם שומר את שטרו<br /> <br /> רבינו יונה מסביר כיון שאדם נזהר בשטרו עד ג&quot;ש לכן המערער יכול למחות עד אז ג&quot;ש, משמע מדבריו שהטעם העיקרי זה המחזיק כל עוד הוא מחזיק יש יכולת למערער לערער<br /> ===מקור דומה===<br /> הגמרא (דף נ:) הגמרא אומרת שאין לאיש חזקה בנכסי אשתו מקשה הגמרא והרי רב אמר שיש חזקה מתרץ רבא שהבעל חופר בורות שיחין ומערות מדובר שיש חזקה מקשה הגמרא והרי אמרנו שאין חזקה לנזיקין דוחה הגמרא אימא אין דין חזקה לנזיקין רב יוסף תירץ שמה שרב אמר זה באחר וכו' ולכן יש חזקה על נכסי האשה ומסביר הר&quot;ן שמה שרבא אמר שיש חזקה בנכסי אשתו בחופר בורות מדובר לאלתר ובלי שטר כיון שודאי אדם מקפיד אם חופרים בורות בשדהו ולכן מוחה אבל כאן היא לא מיחתה משמע שזה לא שייך לה לעומתו הרמב&quot;ן מסביר שהחזקה נגמרת רק אחרי ג&quot;ש שאע&quot;פ שאדם מקפיד כשחופרים לו בבית, כל עוד שיש למחזיק ריעותא של אחוי שטרך (שדרך בני אדם שומרים שטרותיהם ג&quot;ש) אין לו חזקה.<br /> ===דחיית ההסבר וחילוק בסוגיות===<br /> הגמרא (דף לו:) רב אומר חזקה ג&quot;ש מיום ליום ושמואל אומר עד שיגדור ג' גדירות הגמרא אומרת שהבדל בניהם זה בדקל נערה נחלקו הראשונים מה הכוונה רבינו יונה אומר שמדובר על דקל שמשיר פירותיו לפני גמר הכנתו שלפי שמואל לא הוי חזקה ולפי רב הוי חזקה אבל גם בדבר שגודרים בפחות מג&quot;ש אפילו אליבא דשמואל לא הוי חזקה אלא צריך ג&quot;ש שהרי אנשים שומרים שטרותיהם ג&quot;ש ונראה שהסברא כמו שהסברנו מקודם שהולכים אחר זהירות של האדם בשטרו שעד אז אפשר למחות ולמה שכאן ישתנה הדין אבל הרמב&quot;ן והרמ&quot;ה מסבירים שהולכים אחר שנה וחצי וכותב הרמב&quot;ן כמו הטעם של הר&quot;ן (בכט.) כיון שאדם אכל שלוש אכילות שלמות ורואה שאין חבירו מהערער עליו שוב אינו נזהר בשטרו משמע שהמחזיק צריך להזהר בשטרו כל זמן שיש חשש שהמערער ימחה אבל אם אין כבר חשש אפילו כולי עלמא שומרים את השטר הוא לא צריך אחרי שנה וחצי אבל צריך להבין את החילוק בין הסוגיא בדף נ: שהרמב&quot;ן אמר שצריך ג&quot;ש ופה מספיק שנה וחצי ונלע&quot;ד לומר ע&quot;פ מה שהיד רמה כתב בדף כט. שאדם לא סתם כותב שטר אלא כדי לשמור אותו לכן חכמים שיערו זאת בג' אכילות כשאדם ירגיש בטוח אבל כל עוד שאדם לא אכל ג' אכילות לא ירגיש מספיק בטוח בדבר ואפילו שחפר בורות. אבל הסבר זה אינו נכנס בדברי היד רמה שכותב בדף קסט: שאם אדם החזיק בקרקע ג&quot;ש ואחרי זה בא המערער והמחזיק אומר שמעולם לא היה לו שטר יש לו חזקה ולכאורה למה שיעלה לו חזקה למה כאן לא נאמר שהוי הודאת בעל דין והרי אין אף אחד שלא עושה שטר וכמו שהסתפק שער המשפט בשאלה זאת ונשאר בצ&quot;ע אלא יש לומר שהשתנה הריעותא של המערער אחרי ג&quot;ש והוי ריעותא גדולה יותר מזה שאדם לא עושה שטר וכמו שכותב הרמב&quot;ם בהלכות טוען ונטען (יא ב') שלא יכול להיות אדם שיושב בבית של חבירו ג&quot;ש וחבירו לא מוחה בו,ואי אפשר לומר שהיד רמה חלק על הרמב&quot;ן וסובר כמו הר&quot;ן שהולכים אחר הקפידא כיון שבדף נ: כתב היד רמ&quot;ה כמו הרמב&quot;ן שצריך דווקא שהבעל יחזיק ג&quot;ש, לכן יותר נראה לומר את החילוק של הקהילות יעקב הובא במנחת אשר (סימן י סעף ז) שאומר בדברי הרמב&quot;ן שאע&quot;פ שבדרך כלל אדם מקפיד והוי רעיותא למערער מיד כיון שחכמים תיקנו שכל זמן שהמחזיק שומר שטרו עד ג' אכילות אדם יודע שיש לו זמן לערער ולכן אם לא עבר ג&quot;ש אין ריעותא למערער ולא משנה מה יעשו לו בבית כיון שהמערער יודע שיש לו זמן של ג' אכילות למחות.<br /> <br /> יוצא לפי שיטת הר&quot;ן הרשב&quot;א יוכל לטעון לא נזהרתי בשטרי כיון שהיה לך למחות ולא מיחת משמע מדבריהם שהולכים אחר הקפידא ואם יש מעשה שצריכים להקפיד עליו הוי חזקה לאלתר<br /> <br /> לפי הרמב&quot;ן והיד רמ&quot;ה אין ריעותא למערער לו משנה מה נגרם (חוץ מהודאת בעל דין כגון הגמרא בדף לה:) עד ג' אכילות ומאז יש ריעותא והוי חזקה גם אם לא היה שטר(ע&quot;פ ההסבר האחרון וביד רמ&quot;ה כך)<br /> <br /> אבל לפי רבינו יונה הולכים אחר הזהירות של האדם ואם ישתנה המציאות לכאורה אדם יצטרך להזהר בשטרו.<br /> <br /> == מסקנת הסוגיא לשו&quot;ע ולרמ&quot;א ==<br /> <br /> על סוגיית חזקה בחופר בורות השו&quot;ע בחו&quot;מ (קמט' ט') כותב שאין לאיש חזקה בנכסי אשתו אפילו הרס ובנה ועשה כל מה שעשה הרמ&quot;א מוסיף שדווקא אם לא הזיק בגוף הקרקע אבל אם הזיק בגוף הקרקע הוי חזקה הנתיבות על סעיף הביא את מחלוקת הראשונים את דעת הרמב&quot;ן ודעת הרשב&quot;א (שהיא כמו דעת הר&quot;ן) והוכיח שהשו&quot;ע פסק כדברי הרמב&quot;ן כיון שאם נעמיד שהשו&quot;ע הבין כדברי הרשב&quot;א את רבא ששם זה חזקה לאלתר, אבל לא הביא דין זה בשו&quot;ע כיון שהבין שרב יוסף חולק על דברי רבא וסובר שבכל זאת בעל לא מחזיק בנכסי אשתו (ועיין בשו&quot;ת הרשב&quot;א חלק ב' סימן רמד' שסובר שלא חולקים התירוצים אבל כיון שהרמב&quot;ם הרי&quot;ף והרא&quot;ש לא הביאו אותם נראה שסברו שחלקו) לפחות היה עליו לכתוב דין זה במקרה שאדם מחזיק בנכסי חבירו וחופר בורות שיחין ומערות שהוי חזקה לאלתר וכיון שלא כתב דין זה בסתם אדם אומר הנתיבות שסבר כשיטת הרמב&quot;ן שרק אחרי ג&quot;ש עולה לו חזקה ולכן אין סיבה לכתוב זאת בסתם אדם המחזיק כיון שצריך לעבור גם כך ג&quot;ש לחזקה (מה שכתבנו שהשו&quot;ע הבין שרב יוסף חולק זה לשיטת הסמ&quot;ע אבל בנתיבות הסביר שפסק כמו רבא ע&quot;פ הרמב&quot;ן וכיון שזה לא קשור כ&quot;כ לעניננו לא ארכתי בזה) הנתיבות מביא עוד הוכחה שהרמ&quot;א פסק כמו הרמב&quot;ן כיון שכתב דין זה ולא כתב חזקה לאלתר משמע שצריך ג&quot;ש ועוד נראה להוכיח שאכן הרמ&quot;א פסק שצריך ג&quot;ש מזה שהמקור שלו מהטור שמביא בשם היד רמ&quot;ה ושם מפורש שצריך ג&quot;ש<br /> <br /> על סוגיית דקל נערה השו&quot;ע פסק בסימן קמא' כשיטה שהולכים אחר ג' אכילות לעומתו הרמ&quot;א פסק שהולכים אחרי ג&quot;ש <br /> <br /> יוצא שהשו&quot;ע הולך בשיטת הרמב&quot;ן והרמ&quot;א הולך כשיטת רבינו יונה<br /> == דין זה בימינו ==<br /> <br /> דיון זה יכול להית נפקא מינה גם בימינו שאנשים נזהרים יותר זמן כיון שהרוב עושים טאבו האם אדם יכול לטעון עשיתי שטר רגיל ואבד לי כיון שהיה לך לערער כבר לא נזהרתי בשטר או שנאמר שרוב בני אדם נזהרים יותר לכן היה לך לשמור אותו <br /> <br /> אבל זה רק אם באמת השתנתה המציאות והיום נזהרים יותר אבל אם נזהרים כמו פעם יש לדון אם אפשר לכתוב בשטר שנשמר הרבה זמן ואדם טוען שכתב בשטר רגיל אם הוי חזקה<br /> הב&quot;י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב&quot;א ראובן החזיק בקרקע ג&quot;ש וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב&quot;א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ&quot;ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ&quot;א<br /> ועוד שיש <br /> <br /> ויש עוד מקור <br /> הגמרא בדף סח: מביאה אדם בשם אנקלמוס והסביר הרשב&quot;ם שזה אדם שהוא סופר המלך שכותב את כל הבתים והשדות שיש לכל אחד עכ&quot;ד וכן בעמוד א הגמרא מביאה אדם שקוראים לו בר מחוויתא ומסביר רשב&quot;ם שזה עבד הממונה להגיד ולהראות תחומי השדות של מי זה ושל מי זה ואי אפשר לעיר בלא אותו אדם עכ&quot;ד ובכל פרק שלישי שדיבר על דיני חזקת קרקעות לא מצינו שהגמרא הזכירה ולו ברמז את האנשים האלה שמשנים משהו בדיני חזקה מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל<br /> <br /> ===עוד בדין זה בימינו===<br /> אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע&quot;י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני<br /> הגמרא בדף נה. אומרת אריסותא דפרסאי עד מ' שנין הרשב&quot;ם בפירוש הראשון מסביר שאע&quot;פ שבדרך כלל אין לגוי חזקה כאן יש חוק המלך שאחרי ארבעים שנה יש חזקה יהודי שיקנה מגוי תעלה לו חזקה ובפירושו השני מסביר שאע&quot;פ שיש לישראל חזקה אחרי ג&quot;ש כאן החזקה תיהיה אחרי 40 שנה כיון שדין המלך כן הוא שם לעומתו רבינו יונה סובר שמדובר כאן על חזקה של גוי כמו הפירוש הראשון של הרשב&quot;ם, אבל לעניני חזקת ישראל יש חזקה לאחר ג&quot;ש כיון שיכולים לדון בדיניהם ואפילו אם המלך תיקן שגם לישראל יהיה חזקה אחרי 40 שנה ולא אחרי ג&quot;ש לישראל יש חזקה אחרי ג&quot;ש שכיון שיכולים לדון בדיני ישראל ומי שהולך לדון בדיני הגויים מנודה.<br /> <br /> נראה שהנתיבות פסק כדעת רבינו יונה וכן הבין שזאת דעת הסמ&quot;ע שהסמ&quot;ע בסימן קמט ס&quot;ק כב' הביא את הפירוש הראשון של הרשב&quot;ם והוסיף שגם אם ישראל בא מכח הגוי שגוי החזיק שנה וישראל החזיק אחריו ארבעים שנה עולה לו לחזקה ואם נאמר שהסמ&quot;ע סבר כהרשב&quot;ם לא היה צריך להגיד שהדין גם על ישראל הבא מחמת גוי שיכתוב שכך הדין בכל מצב שכן דין המלך הנתיבות הקשה על דברי הסמ&quot;ע שאמר גם על ישראל שבא מכח גוי וכתב שאינו שרק לגוי יש לו חזקת ארבעים שנה אבל ישראל לא יעזור לו חזקה כשבא מכח גוי ואם נאמר שסבר כמו הפירוש השני ברשב&quot;ם הרי גם כאן היה אמור להיות לו חזקה לישראל כיון שכך הדין<br /> <br /> <br /> == סיכום הסוגיה ==<br /> <br /> יוצא למסקנה שבימינו אנו שאם לא השתנה המציאות ועדיין נזהרים ג&quot;ש ולא יותר הוי חזקה אחרי ג&quot;ש אפילו אדם לא כתב בשטר וכן פסקו בשו&quot;ת אמרי יושר ('''סימן צ&quot;ה''') ושו&quot;ת תשורת ש&quot;י ('''ח&quot;ב סימן א''') באדם שהחזיק בקרקע וטוען שקנה ולא העביר בטאבו, ואע&quot;פ שיש מנהג להעביר בטאבו, הוי חזקה גמורה<br /> <br /> אולם אם אנשים נזהרים בימינו יותר זה יהיה המחלוקת בין השו&quot;ע לרמ&quot;א וכמו שהסברנו לעיל.<br /> <br /> [[קטגוריה: חזקת קרקעות]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=18892 2021-12-08T14:58:35Z

<p>מישהו: /* שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם */ ניסוח</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> לשיטת '''רש&quot;י''', המשנה, וכל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק &lt;U&gt;בצלייה&lt;/U&gt; אך לא בבישול. <br /> <br /> לשיטתו, '''כחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא קרע וטח''' אותו כדינו קודם הבישול. ואף שחלב הכחל שלא יצא ממנו אינו אוסר את הבשר של הכחל, אם בישל של הכחל עם חלבו הכחל נאסר, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> לשיטתו '''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת רש&quot;י:<br /> <br /> '''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> '''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ולשיטתו, '''ר' יהודה''' לא דיבר על המשנה (שהמשנה מיירי בצליה), אלא אמר מימרא חדשה בדיני בישול כחל לבדו.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ופירש את המשנה והסוגיה שמדובר ב&lt;U&gt;בישול כחל עם בשר אחר&lt;/U&gt;. ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת ר&quot;ת:<br /> <br /> '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> '''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> מחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ===שיטת הרי&quot;ף===<br /> '''הרי&quot;ף''' היא דעה שלישית בביאור הסוגיה, ולשיטתו המשנה והסוגיה מדברים על מקרה של &lt;U&gt;בישול כחל בפני עצמו&lt;/U&gt;, (בניגוד לרש&quot;י שמדובר בצליה, ולר&quot;ת שמדובר בבישול עם בשר אחר).<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת הרי&quot;ף:<br /> <br /> '''המשנה''' וכן '''ר' יהודה''', '''לישנא קמא ובתרא''', מיירו בבישול כחל בפני עצמו. <br /> <br /> ובדברי '''ר אלעזר''' גרס הרי&quot;ף &quot;הא קמ&quot;ל, דלא בעינן שתי וערב, '''אי נמי''' לקדירה&quot;. ולתירוץ ראשון מיירי ר' אלעזר בבישול כחל לבדו, ובא לחלוק על ר' יהודה ומתיר בישול כחל לבדו גם בלי קריעה שתי וערב. ולתירוץ השני, מיירי ר' אלעזר בבישול כחל יחד עם בשר אחר, ור' אלעזר לא חולק על ר' יהודה שהצריך קריעה שתי וערב בבישול כחל לבדו, אלא ר' אלעזר מוסיף שקריעה וטיחה כזו מועילה גם כשמבשל את הכחל עם בשר אחר.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו, ובצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה בצליה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=18891 2021-12-08T14:46:48Z

<p>מישהו: /* שיטות הראשונים בביאור הסוגיה */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> לשיטת '''רש&quot;י''', המשנה, וכל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק &lt;U&gt;בצלייה&lt;/U&gt; אך לא בבישול. <br /> <br /> לשיטתו, '''כחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא קרע וטח''' אותו כדינו קודם הבישול. ואף שחלב הכחל שלא יצא ממנו אינו אוסר את הבשר של הכחל, אם בישל של הכחל עם חלבו הכחל נאסר, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> לשיטתו '''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת רש&quot;י:<br /> <br /> '''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> '''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ולשיטתו, '''ר' יהודה''' לא דיבר על המשנה (שהמשנה מיירי בצליה), אלא אמר מימרא חדשה בדיני בישול כחל לבדו.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ופירש את המשנה והסוגיה שמדובר ב&lt;U&gt;בישול כחל עם בשר אחר&lt;/U&gt;. ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת ר&quot;ת:<br /> <br /> '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> '''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> מחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ===שיטת הרי&quot;ף===<br /> '''הרי&quot;ף''' היא דעה שלישית בביאור הסוגיה, ולשיטתו המשנה והסוגיה מדברים על מקרה של &lt;U&gt;בישול כחל בפני עצמו&lt;/U&gt;, (בניגוד לרש&quot;י שמדובר בצליה, ולר&quot;ת שמדובר בבישול עם בשר אחר).<br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת הרי&quot;ף:<br /> <br /> '''המשנה''' וכן '''ר' יהודה''', '''לישנא קמא ובתרא''', מיירו בבישול כחל בפני עצמו. <br /> <br /> ובדברי '''ר אלעזר''' גרס הרי&quot;ף &quot;הא קמ&quot;ל, דלא בעינן שתי וערב, '''אי נמי''' לקדירה&quot;. ולתירוץ ראשון מיירי ר' אלעזר בבישול כחל לבדו, ובא לחלוק על ר' יהודה ומתיר בישול כחל לבדו גם בלי קריעה שתי וערב. ולתירוץ השני, מיירי ר' אלעזר בבישול כחל יחד עם בשר אחר, ור' אלעזר לא חולק על ר' יהודה שהצריך קריעה שתי וערב בבישול כחל לבדו, אלא ר' אלעזר מוסיף שקריעה וטיחה כזו מועילה גם כשמבשל את הכחל עם בשר אחר.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}, ובבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=18890 2021-12-08T14:28:31Z

<p>מישהו: /* שיטת ר&quot;ת */ ניסוח</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> לשיטת '''רש&quot;י''', כל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק בצלייה אך לא בבישול. <br /> <br /> לשיטתו, '''כחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא קרע וטח''' אותו כדינו קודם הבישול. ואף שחלב הכחל שלא יצא ממנו אינו אוסר את הבשר של הכחל, אם בישל של הכחל עם חלבו הכחל נאסר, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> לשיטתו '''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת רש&quot;י:<br /> <br /> '''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> '''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ולשיטתו, '''ר' יהודה''' לא דיבר על המשנה (שהמשנה מיירי בצליה), אלא אמר מימרא חדשה בדיני בישול כחל לבדו.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> לר&quot;ת כל הסוגיה מדברת על בישול כחל ולא על צליה: <br /> <br /> ''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> '''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> מחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}, ובבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=18889 2021-12-08T14:27:09Z

<p>מישהו: /* שיטת רש&quot;י */ ניסוח, עיצוב</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> לשיטת '''רש&quot;י''', כל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק בצלייה אך לא בבישול. <br /> <br /> לשיטתו, '''כחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא קרע וטח''' אותו כדינו קודם הבישול. ואף שחלב הכחל שלא יצא ממנו אינו אוסר את הבשר של הכחל, אם בישל של הכחל עם חלבו הכחל נאסר, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> לשיטתו '''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> וכך היא סוגיית הגמרא לשיטת רש&quot;י:<br /> <br /> '''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> '''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ולשיטתו, '''ר' יהודה''' לא דיבר על המשנה (שהמשנה מיירי בצליה), אלא אמר מימרא חדשה בדיני בישול כחל לבדו.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> לר&quot;ת '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> ו'''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> ומחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}, ובבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=18888 2021-12-08T14:18:17Z

<p>מישהו: /* שיטת רש&quot;י */ תקלדה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> שיטת '''רש&quot;י''' שכחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא שקרע וטח אותו כדינו קודם הבישול. לשיטת רש&quot;י, כל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק בצלייה אך לא בבישול:<br /> <br /> חלב של הכחל שלא יצא ממנו, אינו אוסר את הבשר של הכחל. אך בישול של הכחל עם חלבו אסור, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ו'''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> ו'''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> ו'''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> לר&quot;ת '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> ו'''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> ומחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בדיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר נוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}, ובבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%95%22%D7%A2&diff=18501 2021-11-28T10:28:34Z

<p>מישהו: /* תחביר התבנית */ עיצוב</p> <hr /> <div>&lt;includeonly&gt;{{#שווה:{{{בכותרת}}}|כן|{{תבנית:שו&quot;ע/קישור|{{{1}}}|{{{2}}}|{{{3}}}}}|&lt;small&gt;({{תבנית:שו&quot;ע/קישור|{{{1}}}|{{{2}}}|{{{3}}}}})&lt;/small&gt;}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;תבנית זו מיועדת בשביל להכניס מקורות בתוך דפי סוגיות שיפנו אוטומטית לדף הרלוונטי בשו&quot;ע באתר [https://beta.hebrewbooks.org/ hebrewbooks].<br /> <br /> == תחביר התבנית ==<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;{{שו&quot;ע|&lt;/nowiki&gt; '''חלק בארבעת הטורים''' {{מ|אורח חיים/יורה דעה/חושן משפט/אבן העזר}} | '''סימן''' {{מ|באותיות}} | '''מה שרוצים שיכתב בקישור''' | בכותרת = {{מ|''האם הקישור מיועד לכותרת, ולא להכניס את הקישור בקטן לתוך סוגריים''}}&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> כשמשתמשים בתבנית בשביל להכניס מקור בתוך רשימת המקורות או שמכל סיבה לא רוצים שהמקור יכתב בקטן ובסוגריים משתמשים בפרמטר '''בכותרת=כן'''<br /> <br /> == דוגמאות לשימוש בתבנית ==<br /> {| border=&quot;1&quot;<br /> |-<br /> ! קוד ויקי<br /> ! תוצאה<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;וכן נפסק בשו&quot;ע {{שו&quot;ע|אורח חיים|סג|או&quot;ח סג}}&lt;/nowiki&gt;<br /> | וכן נפסק בשו&quot;ע {{שו&quot;ע|אורח חיים|סג|או&quot;ח סג}}<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;וכך גם מובא בשו&quot;ע {{שו&quot;ע|יורה דעה|ב|יו&quot;ד ב}}&lt;/nowiki&gt;<br /> | וכך גם מובא בשו&quot;ע {{שו&quot;ע|יורה דעה|ב|יו&quot;ד ב}}<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;{{שו&quot;ע|יורה דעה|ב|יו&quot;ד ב|בכותרת=כן}}&lt;/nowiki&gt;<br /> | {{שו&quot;ע|יורה דעה|ב|יו&quot;ד ב|בכותרת=כן}}<br /> |}<br /> <br /> &lt;templatedata&gt;<br /> {<br /> &quot;params&quot;: {<br /> &quot;1&quot;: {<br /> &quot;description&quot;: &quot;חלק&quot;,<br /> &quot;type&quot;: &quot;string&quot;<br /> },<br /> &quot;2&quot;: {<br /> &quot;description&quot;: &quot;סימן&quot;,<br /> &quot;type&quot;: &quot;string&quot;<br /> },<br /> &quot;3&quot;: {<br /> &quot;description&quot;: &quot;הטקסט של הקישור&quot;,<br /> &quot;type&quot;: &quot;string&quot;<br /> },<br /> &quot;בכותרת&quot;: {<br /> &quot;description&quot;: &quot;יש לציין \&quot;כן\&quot; אם כל הערך לא אמור להיות קטן ובתוך סוגריים&quot;<br /> }<br /> },<br /> &quot;description&quot;: &quot;תבנית להכנסת מקורות של שוע לתוך סוגיות בקלות&quot;,<br /> &quot;format&quot;: &quot;inline&quot;,<br /> &quot;paramOrder&quot;: [<br /> &quot;1&quot;,<br /> &quot;2&quot;,<br /> &quot;3&quot;,<br /> &quot;בכותרת&quot;]<br /> }<br /> &lt;/templatedata&gt;<br /> [[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים]]<br /> [[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - טקסטים|היברו]]<br /> [[קטגוריה:תבניות קישור למקורות]]<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9B%D7%97%D7%9C&diff=18237 2021-11-21T14:26:19Z

<p>מישהו: /* חיתוך הכחל בסכין בשרי */ תקלדה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> {{מקורות|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט.}}|חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}|||יורה דעה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ|צ}}}}<br /> &quot;כחל&quot; הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור [[:קטגוריה:בשר בחלב|בשר בחלב]] כשמבשלים את הכחל לאכילה. <br /> <br /> בפרקים הבאים נדון מהגמ' והפוסקים לגבי '''בישול''' הכחל לבדו, '''בישולו עם בשר''' אחר נוסף, ו'''צליית''' הכחל, ולהלן יבוארו פרטים נוספים בדיני מליחת וצליית הכחל, חיתוכו בסכין וביטולו ברוב. <br /> <br /> ==סוגיית הגמרא==<br /> הסוגיה העיקרית{{הערה|סוגיות נוספות כמו בדף קיא. ועוד, יובאו להלן במקומם.}} בדין הכחל נמצאת במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|דף קט:}}. להלן עיקרה של סוגייה זו:<br /> ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. <br /> #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. <br /> #ו'''איכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. <br /> ::&lt;big&gt;כיצד קורעו:&lt;/big&gt; <br /> #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. <br /> #א&quot;ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. <br /> #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה==<br /> בדומה לאיסור אכילת דם מבע&quot;ח שנשחט כדין, שכל איסור אכילת הדם מתחיל רק כשהדם יוצא מהבשר, גם חלב הכחל, אין בו איסור בשר בחלב אם הוא לא יצא מהכחל. אולם אם הוא יצא מהכחל וחזר ונבלע בו, יש בזה איסור - בדומה לאיסור דם שיצא ונבלע. ובפרטי הדינים וביאור הסוגיה נחלקו הראשונים:<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> שיטת '''רש&quot;י''' שכחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא שקרע וטח אותו כדינו קודם הבישול. לשיטת רש&quot;י, כל הדעות בסוגיה הנ&quot;ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק בצלייה אך לא בבישול:<br /> <br /> חלב של הכחל שלא יצא ממנו, אינו אוסר את הבשר של הכחל. אך בישול של הכחל עם חלבו אסור, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ו'''רק בצליה יתכן שמותר''' אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן. <br /> <br /> ו'''לישנא קמא''' של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי. <br /> <br /> ו'''רב נחמן''', שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כ'''לישנא בתרא''' של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''רבינו תם''' חולק על רש&quot;י, ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש&quot;י התיר.<br /> <br /> לר&quot;ת '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. <br /> <br /> ו'''ר' יהודה''' שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל. <br /> <br /> ומחלוקת '''לישנא קמא ולישנא בתרא''' בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא. <br /> <br /> ו'''ר' אלעזר''' התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן '''ר' נחמן''' שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.<br /> <br /> ==שיטות הראשונים להלכה==<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> ל'''רש&quot;י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. <br /> <br /> ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו&quot;ע. <br /> <br /> ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש&quot;י פוסק להלכה כלישנא קמא, ש'''בדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר''', אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו&quot;ע גם בצליית כחל, כמ&quot;ש במשנה לפי ל&quot;ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל. <br /> <br /> אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל&quot;ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע &quot;קצת&quot;. <br /> <br /> ואכן, יש '''מחלוקת ראשונים בדעת רש&quot;י''', האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. '''רשב&quot;א ''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך '''טור''' כתב שלרש&quot;י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, ו'''הר&quot;ן''' כתב בדעת רש&quot;י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש&quot;י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כלומר: לשיטת רשב&quot;א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש&quot;י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו&quot;ע ולטוח בכותל. אך לטור והר&quot;ן רש&quot;י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר&quot;א צריך שתו&quot;ע בלי טיחה, והר&quot;ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ&quot;ל מרש&quot;י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר. <br /> <br /> כזכור, ר&quot;ת חולק על רש&quot;י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה '''מחלוקת נוספת בדעת רש&quot;י, האם לשיטת רש&quot;י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר'''. כלומר: לשיטת רש&quot;י בישול כחל אוסר את הכחל אף בשיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו&quot;ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל '''עם בשר הנוסף''', האם לרש&quot;י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש&quot;י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול. <br /> <br /> '''הבית יוסף''' מביא מ'''תוס'''' ועוד שרש&quot;י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך '''טור''' וכן '''ספר התרומה''' סוברים בדעת רש&quot;י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב '''רבינו ירוחם''' שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. וב'''אור זרוע''' כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.<br /> <br /> ===שיטת ר&quot;ת===<br /> '''ר&quot;ת''' פוסק להלכה כל&quot;ק ברב, כר' אלעזר וכר' נחמן. ולכן אם רוצה לבשל כחל עם בשר אחר חייב לקרוע שתו&quot;ע ולטוח, ולבישול כחל לבדו מספיק לקרוע 'קצת'. <br /> <br /> ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל&quot;ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. <br /> <br /> ובביאור &quot;קריעה קצת&quot; של ר&quot;ת, '''סמ&quot;ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===שיטת רי&quot;ף ורמב&quot;ם===<br /> <br /> בדומה לשיטת ר&quot;ת, גם '''רי&quot;ף ורמב&quot;ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: <br /> <br /> '''רמב&quot;ם''' כתב שבצליה צריך לכתחילה לקרוע &quot;כלשהו&quot; לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש&quot;י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}, ובבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו. '''ב&quot;י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי&quot;ף''', ולא כ'''רשב&quot;א ור&quot;ן''' שכתבו שלרי&quot;ף אין צריך כלל קריעה.<br /> <br /> ===המנהג בראשונים===<br /> '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. <br /> <br /> וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו.<br /> <br /> ==ההלכה בשולחן ערוך==<br /> ===שיטת המחבר===<br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב&quot;ם, ומביא מנהג להחמיר כרש&quot;י: <br /> *מדינא: <br /> **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. <br /> **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. <br /> *וממנהגא:<br /> **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ&quot;ל, זה כהבנת הטור ברש&quot;י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב&quot;א ולא כר&quot;ן).}}. <br /> **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. <br /> <br /> ===שיטת הרמ&quot;א===<br /> ה'''רמ&quot;א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ&quot;א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט&quot;ז''' כתב בשם '''מהרש&quot;ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש&quot;ך''' (סקי&quot;ח) כתב שמהרש&quot;ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ&quot;א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ&quot;א משמע דשרי ומהרש&quot;ל אסר, וראו להלן.}}: <br /> <br /> *לכתחילה כתב הרמ&quot;א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב&quot;א בדעת רש&quot;י, ולא כטור ולא כר&quot;ן.}}, <br /> *ובדיעבד מקל הרמ&quot;א בצליה כמחבר, דשרי גם אם לא קרע כלל, אך בבישול מקל בדיעבד רק כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו, ורק בהפסד מרובה אז מיקל כשקרע וטח כדין גם כשבישל עם בשר אחר.<br /> <br /> ===סיכום ההלכה בשו&quot;ע===<br /> יש ג' אפשרויות להכין כחל לאכילה: (1) בישול עם בשר אחר (הכי חמור), (2) בישול כחל לבדו, (3) צליית כחל (הכי קל). <br /> <br /> למחבר: '''לכתחילה''' קורע שתי וערב וטח ומבשל לבדו (2), או קורע שתי וערב וצולה (3). ו'''בדיעבד''' שרי קרע שתו&quot;ע וטח גם כשבישל עם בשר אחר (1), ובבישול לבדו (2) או צליה (3) שרי גם כשלא קרע כלל.<br /> <br /> לרמ&quot;א: '''לכתחילה''' שרי רק בצליה (3) ורק עם קריעה שתי וערב וטיחה. ו'''בדיעבד''' כשבישל עם בשר אחר (1) שרי כשקרע וטח כדין רק בהפסד מרובה, וכשבישל לבדו (2) שרי כשקרע וטח כדין, ובצליה (3) שרי גם בלי קריעה.<br /> <br /> ===הרחבה בגדרי המנהג ברמ&quot;א===<br /> הרמ&quot;א כתב שנהגו שלא לבשל כחל כלל, ומפרט הרמ&quot;א את גדרי מנהג זה: <br /> *'''טיגון:''' אסור כבישול. <br /> *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. <br /> *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ&quot;א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. <br /> :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה&quot;פרושים&quot; מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש&quot;ך''' כתב שרמ&quot;א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש&quot;ל מחמיר בזה. ו'''רעק&quot;א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס&quot;ל שגם רמ&quot;א אוסר בזה כמהרש&quot;ל.}}. <br /> :עוד כתב רמ&quot;א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ&quot;א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה.<br /> <br /> ==נידונים הלכתיים נוספים==<br /> ===ביטול כחל שנאסר בבישול===<br /> בגמ' &quot;כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור&quot;. ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו&quot;ד צ א}}.<br /> <br /> '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב&quot;ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש&quot;י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה &quot;כי הוא מין היתר&quot;, ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב&quot;א''' ו'''הר&quot;ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט&quot;ז''' (סק&quot;ב) הביא נפק&quot;מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}}<br /> <br /> '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש&quot;י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב&quot;א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר&quot;ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה.<br /> <br /> '''&quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;''': כנ&quot;ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. <br /> <br /> ונחלקו הראשונים - וכן המחבר והרמ&quot;א במקרה של כחל שהתערב בפחות מ-59, ולאחר מכן הכחל עצמו נפל לתבשיל אחר. '''המחבר''' פסק כ'''רמב&quot;ם''' שצריך ביטול &quot;כבראשונה&quot; - דהיינו 59 היתר כנגדו, אולם '''רמ&quot;א''' מביא את שיטת ה'''רשב&quot;א''' שבזה צריך 60 כנגדו, כמו שאר איסורים, כי בבישול הראשון הכחל &quot;נאסר&quot; כמו שאר הבשר שנאסר ממנו{{הערה|ורק כחל 'טבעי', או כחל שהתבשל עם רוב היתר אלא שדינו ש'הכחל עצמו אסור', רק בכחל כזה יש את הדין דשרי ב-59 היתר כנגדו.}}.<br /> <br /> יסוד מחלוקתם בגדרי &quot;[[חתיכה נעשית נבילה]]&quot;. לדעת הרמ&quot;א הכחל שהתבשל צריך ס' כנגדו, כי אף שבשר הכחל עצמו לא נאסר מהחלב שבתוכו, וכנ&quot;ל, ולכן סגי ב-59 היתר כנגדו, אבל אם הכחל התבשל בקצת היתר כל התערובת שמתבשלת נאסרה, ונבלע בכחל תערובת אסורה של בשר בחלב. ואף שבתערובת זו יש &quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, אם זה התערב בבשר כשר אחר, צריך שיהיה בבשר הכשר ס' כנגד התערובת האסורה, כי &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot;. כלומר: תערובת הבשר והחלב נאסרו וכעת זה נחשב כנבילה, ולא כ&quot;בשר&quot; ו&quot;חלב&quot;, ולכן תערובת זו אוסרת בשר היתר כנגד כולה, ולא אומרים שרק החלב שבה יאסור את הבשר הכשר. <br /> <br /> להנ&quot;ל, מובנת שיטת הרמ&quot;א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין &quot;חתיכה נעשית נבילה&quot; (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ&quot;נ). '''הט&quot;ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ&quot;נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ&quot;א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ&quot;נ (במחלוקת האם יש חנ&quot;נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ&quot;א פוסק שיש חנ&quot;נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ&quot;נ איסור דרבנן גם לרמ&quot;א. <br /> <br /> יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא&quot;כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט&quot;ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש&quot;ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד&quot;מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא&quot;כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. <br /> <br /> '''&quot;בריה&quot;''': ה'''ב&quot;ח''' כתב שכחל יש לו דין &quot;[[בריה]]&quot;, וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש&quot;ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא).<br /> <br /> ===צליית כחל עם בשר אחר===<br /> ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. <br /> <br /> הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא&quot;ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב&quot;א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. <br /> <br /> '''רש&quot;י''' כתב שכיון שאסור לכתחילה לצלות כחל מעל בשר אחר, אסור לצלות בשר וכחל בשיפוד אחד גם אם השיפוד שוכב, כי חוששים שבשלב מסוים יטה את השפוד שהכחל יהיה מעל הבשר.<br /> <br /> להלכה: '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} כתב ש&quot;צליית כחל עם בשר דינו כצליית כבד עם בשר&quot;, ('''ש&quot;ך''': עילויא בישרא או בשיפוד שלנו אסור לכתחילה, ותחתיו שרי). ה'''גר&quot;א''' מדייק מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ב|סעיף ב}} פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש, שגם אם קרע וטח כדינו אסור לצלות בשר תחת הכחל, וכן אסור לצלות כחל ובשר בשיפוד שוכב, ורק בדיעבד מותר כשקרע וטח אם הכחל מעל הבשר, ואם לא קרע וטח כדין רק העליון מותר (ולא חוששים שהתהפכו באמצע הצליה).<br /> <br /> ===חיתוך הכחל בסכין בשרי===<br /> הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{{הערה|'''ט&quot;ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא&quot;ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב&quot;א''' שרי גם כשלא קרע. <br /> <br /> כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב&quot;א. אולם '''הרמ&quot;א''' פסק כשיטת התוס' והרא&quot;ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש&quot;ך''' (סקכ&quot;א) כתב שזה גם למנהג ברמ&quot;א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ&quot;א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל.<br /> <br /> גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ&quot;א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ&quot;א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מליחת כחל עם בשר===<br /> נחלקו הראשונים האם מותר למלוח כחל עם בשר. '''רמב&quot;ן''' ו'''רשב&quot;א''' אסרו כי &quot;[[מליח כרותח]]&quot;, אך ה'''רא&quot;ש''' שרי כי פעולת המליחה לא מוציאה את חלב הכנוס בכחל{{הערה|רעק&quot;א מעיר דמיירי שנמלח מהדם שבו, והנידון רק מצד איסור בשר בחלב.}}. <br /> <br /> ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ד|סעיף ד}} הביא המחבר את מחלוקתם: &quot;מליחת כחל עם בשר דינו כמליחת כבד ובשר, ויש מי שמתיר למלוח כחל על הבשר&quot;. ודעת ה'''רמ&quot;א''' שלכחילה אסור למלוח כחל עם הבשר, אך בדיעבד שרי בכל ענין{{הערה|'''ש&quot;ך''' מביא ש'''מהרש&quot;ל''' התיר בדיעבד רק אם קרע שתי וערב, והקל רק שהטיחה לא מעכבת בדיעבד. אך למעשה ש&quot;ך מקל כרמ&quot;א, ומביא שגם מהרש,ל עצמו הקל כרמ&quot;א במק&quot;א.}}. וטעמו, כי הרא&quot;ש שרי לכחילה למלוח עם בשר, והרשב&quot;א שאסר - הרי מליח הוא כרותח דצלי (ולא כרותח דבישול), והרשב&quot;א שרי בדיעבד גם בצליה ממש של כחל שלא נקרע ע&quot;ג בשר. ורק התוס' אוסר בצליה בדיעבד כשלא נקרע וגם אוסר למלוח יחד, והוא שיטת יחיד{{הערה|כך ביארו '''ש&quot;ך''' ו'''גר&quot;א'''.}}.<br /> <br /> ===מצא גומות חלב בכחל===<br /> כתב ה'''רמ&quot;א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} ומקורו מ'''איסור והיתר''', שאם מצא גומות חלב אחרי שקרע וצלה כדין, אין לחוש. וטעמו כי חלב שלא פירש מהכחל אינו נחשב כחלב, וזה כמו דם האיברים שמותר אם לא פירש. אך אם לא קרע קודם הצליה, גומות החלב הם חלב כנוס - ואסור{{הערה|'''ש&quot;ך''' בשם '''איסור והיתר'''. ויש לדון אם המחבר יחלוק ויתיר כשלא קרע.}}.<br /> <br /> עוד כתב ה'''רמ&quot;א''', שגם אם הכחל נשאר שלם עם גומות החלב יום שלם קודם צלייתו, אין זה נחשב &quot;[[כבוש]] כמבושל&quot;. ה'''ט&quot;ז''' מסביר דשרי כי זה תרי דרבנן: איסור בשר בחלב בכחל הוא דרבנן, וכבוש כמבושל בבשר בחלב הוא גם כן דרבנן. ולכן לא גזרו בכה&quot;ג. הט&quot;ז כתב דעפי&quot;ז גם אם החלב פירש מהכחל שרי אם נכבש בתוכו בשר, וכנ&quot;ל דהוי תרי דרבנן, ותמה על האיסור והיתר ורמ&quot;א בתורת חטאת שכתבו שבשר רגיל שנכבש בחלב שחוטה כן נאסר, וכתב שאולי לכן הרמ&quot;א השמיט בשו&quot;ע וכתב רק דשרי כשנכבש שלם, כי ס&quot;ל שכל כבוש בחלב שחוטה שרי. '''רעק&quot;א''' מוסיף שזה דרבנן גם במהות איסור ה&quot;בשר בחלב&quot; וגם בצורה הבליעה, ולכן זה מותר. אך על עצם דין הרמ&quot;א מקשה רעק&quot;א מה זה שונה מהאיסור לאכול בשר עוף וגבינה צוננים{{הערה|וכתב שלא מסתבר לחלק בין איסור בשר עוף לאיסור חלב שחוטה.}}.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בשר בחלב]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן צ]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט.]]<br /> [[קטגוריה:חולין קט:]]<br /> [[קטגוריה:חולין קי.]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18221 2021-11-21T12:37:48Z

<p>מישהו: תוקן</p> <hr /> <div>{{א|א.א|הוספתי}} ([https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=18200&amp;oldid=12882 כאן]) מפתח הלכות כמו הניסוח שלהם ב{{ויקיטקסט2|שולחן_ערוך_אורח_חיים|ויקיטקסט}}, כדאי לעשות גם לשאר החלקים (אולי בעתיד יהיה לי זמן לזה). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 12:16, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :מעולה. רק שים לב שבחלק מהקטגוריות כתבת את הנושא עצמו, בלי להוסיף קודם את המילה 'הלכות', וזו טעות. זה עלול לבלבל. כי יש מסלול חיפוש שהוא לפי נושאים ואז אין את המילה 'הלכות' לפני, ויש מסלול לפי שולחן ערוך שחייב לשים את המילה 'הלכות'. כשנכנסים לקטגוריה של 'הלכות' זה מכניס לדף של רשימת הסימנים. הצלחתי להסביר את עצמי? [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:26, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::ברור. בגדול כתבתי בהכל &quot;הלכות&quot;, כי ראיתי שכך זה הקטגוריות הקיימות. אבל יש דברים שזה ממש לא לענין, כמו &quot;הלכות כללים ומלאכה ע&quot;י אינו יהודי&quot;, אז בהם לא כתבתי. גם ב&quot;מלאכות שבת&quot; ו&quot;סדר יום השבת&quot; התלבטתי אז כתבתי בלי, בניתי על זה שמי שיבוא ליצור את הקטגוריות יסתכל איך זה רשום כאן. <br /> ::האם לדעתך עדיף שהכל יהיה עם הפתיח &quot;הלכות&quot;? [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 13:37, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::זה יוצר בעיה, כי ברגע שיש קטגוריה בלי המילה הלכות, זה אמור להכניס את המשתמש ישר לדפי הסוגיות שמשוייכות לקטגוריה הזו. לעומת זאת כשמנווטים דרך השולחן ערוך, זה אמור להכניס אותו לרשימת הסימנים. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 14:13, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::::תיקנתי, הכל כעת &quot;הלכות&quot;. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 14:37, 21 בנובמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18220 2021-11-21T12:37:11Z

<p>מישהו: תיקון</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך||יורה דעה}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק ראשון • סדר עבודת היום {{מ|סימנים א'-רמ&quot;א}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות הנהגת אדם בבוקר|הלכות הנהגת אדם בבוקר]] {{מ|א'-ז'}} | [[:קטגוריה:הלכות ציצית|הלכות ציצית]] {{מ|ח'-כ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילין|הלכות תפילין]] {{מ|כ&quot;ה-מ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכות השחר ושאר ברכות|הלכות ברכות השחר ושאר ברכות]] {{מ|מ&quot;ו-נ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע|הלכות קריאת שמע]] {{מ|נ&quot;ח-פ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילה|הלכות תפילה]] {{מ|פ&quot;ט-קכ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים|הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים]] {{מ|קכ&quot;ח-קל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת ספר תורה|הלכות קריאת ספר תורה]] {{מ|קל&quot;ה-קמ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות בית הכנסת|הלכות בית הכנסת]] {{מ|ק&quot;נ-קנ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות נטילת ידים|הלכות נטילת ידים]] {{מ|קנ&quot;ז-קס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות בציעת הפת|הלכות בציעת הפת]] {{מ|קס&quot;ו-קס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות דברים הנוהגים בסעודה|הלכות דברים הנוהגים בסעודה]] {{מ|קס&quot;ט-קפ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת המזון|הלכות ברכת המזון]] {{מ|קפ&quot;ב-ר&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת הפירות והריח|הלכות ברכת הפירות והריח]] {{מ|ר&quot;ב-רי&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות שאר מיני ברכות|הלכות שאר מיני ברכות]] {{מ|רי&quot;ח-רל&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילת המנחה|הלכות תפילת המנחה]] {{מ|רל&quot;ב-רל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית |הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית]] {{מ|רל&quot;ה-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות צניעות|הלכות צניעות]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שני • שבת ועירובין {{מ|סימנים רמ&quot;ב-תט&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שבת ועירובין|הלכות שבת ועירובין]] {{מ|רמ&quot;ב-תט&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי|הלכות כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי]] {{מ|רמ&quot;ב-רמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות סדר יום השבת|הלכות סדר יום השבת]] {{מ|רמ&quot;ט-ש'}} | [[:קטגוריה:הלכות מלאכות שבת|הלכות מלאכות שבת]] {{מ|ש&quot;א-שד&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות|הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות]] {{מ|שמ&quot;ה-שס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי חצרות|הלכות עירובי חצרות]] {{מ|שס&quot;ו-שצ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות תחום שבת|הלכות תחום שבת]] {{מ|שצ&quot;ו-ת&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי תחומין|הלכות עירובי תחומין]] {{מ|ת&quot;ח-תט&quot;ז}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שלישי • מועדי השנה {{מ|סימנים תי&quot;ז-תרצ&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות ראש חודש|הלכות ראש חודש]] {{מ|תי&quot;ז-תכ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות פסח|הלכות פסח]] {{מ|תכ&quot;ט-תצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות יום טוב|הלכות יום טוב]] {{מ|תצ&quot;ה-תקכ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חול המועד|הלכות חול המועד]] {{מ|תק&quot;ל-תקמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תשעה באב ושאר תעניות|הלכות תשעה באב ושאר תעניות]] {{מ|תקמ&quot;ט-תקס&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תענית|הלכות תענית]] {{מ|תקס&quot;ב-תק&quot;פ}} | [[:קטגוריה:הלכות ראש השנה|הלכות ראש השנה]] {{מ|תקפ&quot;א-תר&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות יום הכיפורים|הלכות יום הכיפורים]] {{מ|תר&quot;ד-תרכ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות סוכה|הלכות סוכה]] {{מ|תרכ&quot;ה-תרמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות לולב|הלכות לולב]] {{מ|תרמ&quot;ה-תרס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חנוכה|הלכות חנוכה]] {{מ|תר&quot;ע-תרפ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות מגילה|הלכות מגילה]] {{מ|תרפ&quot;ו-תרצ&quot;ז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך|שלחן ערוך]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98&diff=18217 2021-11-21T11:40:02Z

<p>מישהו: תודה</p> <hr /> <div>==שינויים בתבנית==<br /> יישר כח על התבנית המבורכת. כמה דברים:<br /> # עדיף לא בראשי תיבות. 'חושן משפט' ולא חו&quot;מ. גם בסימן שלג ולא של&quot;ג.<br /> # בגמרא עדיף 'ג ב' ולא ג:, בשביל מנועי החיפוש.<br /> # באופן כללי יש עדיפות לקישורים להיברו-בוקס. אתה חושב שזה אפשרי?<br /> # ביקשנו בהוראות עריכה לכתוב את הספר עצמו מחוץ לסוגריים ואת המקור בתוך הסוגריים, בשביל האחידות, למשל: &quot;כתב ה'''שלחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_שלג|חושן משפט שלג}}...&quot;. אז אולי כדאי לשים גם את הסוגריים בתוך התבנית.<br /> תודה [[משתמש:א.א|א.א]] 13:05, 3 באפריל 2016 (IDT)<br /> <br /> :# רק דוגמה.<br /> :# כנ&quot;ל.<br /> :# אני אראה.<br /> :# הוסף.<br /> :[[משתמש:אלישיב|אלישיב]] ([[שיחת משתמש:אלישיב|שיחה]]) 17:32, 3 באפריל 2016 (IDT)<br /> <br /> ::האם יש אפשרות להוסיף פרמטר אופציה שזה יהיה ללא סוגריים? (כגון &quot;|סוגר=לא&quot;). זה נראה קצת מוזר לפעמים, למשל ב[[:תבנית:מקורות]]. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 15:42, 20 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::בתבנית 'מקורות' אין צורך להשתמש בתבנית הנוכחית, כי לא צריך המקור שם לא צריך להיות קישור, רק בגוף הסוגיה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:58, 21 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> :::תודה ל[[משתמש:איתן ברוך]] על הוספת הפרמטר. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 13:40, 21 בנובמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18216 2021-11-21T11:37:38Z

<p>מישהו: .</p> <hr /> <div>{{א|א.א|הוספתי}} ([https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=18200&amp;oldid=12882 כאן]) מפתח הלכות כמו הניסוח שלהם ב{{ויקיטקסט2|שולחן_ערוך_אורח_חיים|ויקיטקסט}}, כדאי לעשות גם לשאר החלקים (אולי בעתיד יהיה לי זמן לזה). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 12:16, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :מעולה. רק שים לב שבחלק מהקטגוריות כתבת את הנושא עצמו, בלי להוסיף קודם את המילה 'הלכות', וזו טעות. זה עלול לבלבל. כי יש מסלול חיפוש שהוא לפי נושאים ואז אין את המילה 'הלכות' לפני, ויש מסלול לפי שולחן ערוך שחייב לשים את המילה 'הלכות'. כשנכנסים לקטגוריה של 'הלכות' זה מכניס לדף של רשימת הסימנים. הצלחתי להסביר את עצמי? [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:26, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::ברור. בגדול כתבתי בהכל &quot;הלכות&quot;, כי ראיתי שכך זה הקטגוריות הקיימות. אבל יש דברים שזה ממש לא לענין, כמו &quot;הלכות כללים ומלאכה ע&quot;י אינו יהודי&quot;, אז בהם לא כתבתי. גם ב&quot;מלאכות שבת&quot; ו&quot;סדר יום השבת&quot; התלבטתי אז כתבתי בלי, בניתי על זה שמי שיבוא ליצור את הקטגוריות יסתכל איך זה רשום כאן. <br /> ::האם לדעתך עדיף שהכל יהיה עם הפתיח &quot;הלכות&quot;? [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 13:37, 21 בנובמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=18208 2021-11-21T10:44:03Z

<p>מישהו: /* תבניות מקורות */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{תבנית:ברוך בואך|realName=איתן גולדשמידט|name=איתן ברוך}}<br /> <br /> -- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 11:28, 28 באוקטובר 2020 (IST)<br /> <br /> == מלאכת צידה ==<br /> <br /> שלום איתן וברוך הבא. יישר כח על ההשקעה בסוגיה. מקווה שתמשיך להעלות עוד הרבה סוגיות ולהיות פעיל באתר.<br /> &lt;BR/&gt;רציתי להסב את תשומת ליבך לכך שישנה באתר סוגיה בשם [[צידת שרצים שקצים ורמשים בשבת]], שהיא באמת מתמקדת בעיקר בצידה של שקצים ורשמים. אז תראה שהסוגיה שלך לא חופפת. וכמובן שאתה יכול לשפר גם את הסוגיה ההיא (כי יש בה עוד מה לשפר...).[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:03, 17 בנובמבר 2020 (IST)<br /> : שלום וברכה, תודה רבה, גם אני מקווה בעז&quot;ה להצליח להתמיד בזה ולהעלות סוגיות נוספות.<br /> : תודה רבה על ההערה החשובה, אעיין בעז&quot;ה גם בסוגייה הזו בכדי למצוא את החפיפות ואולי בעז&quot;ה גם להוסיף גם דברים במקרה הצורך. אפשר גם ליצור הפנייה בסוגייה שלי לסוגייה הזו למי שירצה להרחיב בנושא הזה - שהוא כמובן תת נושא של מלאכת צד.&lt;br&gt;<br /> : ד&quot;א, העברתי את הדיון לתוך דף השיחה שלי, כי למיטב ידעתי נהוג לנהל את השיחות בתוך דף השיחה, מקווה שזה בסדר מבחינתך. תודה וישר כח. --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 14:22, 17 בנובמבר 2020 (IST)<br /> ::צודק. לא שמתי לב שכתבתי בדף השמתמש... המון הצלחה, ומקווה לראות אותך פה הרבה.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 15:19, 17 בנובמבר 2020 (IST)<br /> <br /> == תבניות מקורות ==<br /> <br /> שלום לך, <br /> <br /> אשמח אם תוכל להוסיף פרמטר &quot;|סוגריים=לא&quot; לתבניות [[:תבנית:היברובוקס]] ו[[:תבנית:ויקיטקסט]], (כמו שעשית ב[[:תבנית:רמבם]] פרמטר &quot;בכותרת&quot;), שהפרמטר הזה יוריד את הסוגריים. אני לא מספיק מבין בזה (יצרתי זמנית את תבניות [[:תבנית:היברובוקס2]] ו[[:תבנית:ויקיטקסט2]] אבל עדיף שיהיה כפרמטר כנ&quot;ל). <br /> <br /> תודה ! <br /> <br /> [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 12:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E&diff=18206 2021-11-21T10:38:19Z

<p>מישהו: &quot;תבנית להקטנת הטקסט והקפתו בסוגריים.&quot; - השאר זה שימושים אפשריים, אפשר להשתמש גם לדברים נוספים.</p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> תבנית להקטנת הטקסט והקפתו בסוגריים.<br /> <br /> התבנית מפשטת את הוספת המקורות בקוד מקור, כשהמקורות לא מופיעים עם קישור. (מי שיש לו הכרות טכנית - מוזמנים להוסיף גם שכלול עם הקישורים...)<br /> ==פרמטרים==<br /> * פרמטר 1: מה לכתוב במקור<br /> ==דוגמאות==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! קוד ויקי<br /> ! תוצאה<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;{{מ|שולחן ערוך, אורח חיים ע א}}&lt;/nowiki&gt;<br /> | {{מ|שולחן ערוך, אורח חיים ע א}}<br /> |}<br /> * בדיקה {{מ|ב}} בדיקה<br /> &lt;templatedata&gt;<br /> {<br /> &quot;params&quot;: {<br /> &quot;1&quot;: {<br /> &quot;label&quot;: &quot;כיתוב&quot;,<br /> &quot;type&quot;: &quot;string&quot;,<br /> &quot;required&quot;: true,<br /> &quot;description&quot;: &quot;מה שכתוב בקטן בתוך סוגריים&quot;<br /> }<br /> },<br /> &quot;format&quot;: &quot;inline&quot;<br /> }<br /> &lt;/templatedata&gt;<br /> <br /> &lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;&lt;small&gt;({{{1}}})&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94&diff=18205 2021-11-21T10:35:47Z

<p>מישהו: עיצוב</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך|אורח חיים|אבן העזר}}<br /> <br /> <br /> '''יורה דעה חלק ראשון • מאכלות אסורות {{מ|סימנים א'-קכ&quot;ב}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שחיטה|הלכות שחיטה]] {{מ|א'-כ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות כיסוי הדם|הלכות כיסוי הדם]] {{מ|כ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות טריפות|הלכות טריפות]] {{מ|כ&quot;ט-ס'}} | [[:קטגוריה:הלכות מתנות כהונה|הלכות מתנות כהונה]] {{מ|ס&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות אבר מן החי|הלכות אבר מן החי]] {{מ|ס&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות בשר שנתעלם מן העין|הלכות בשר שנתעלם מן העין]] {{מ|ס&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות חֵלֶב|הלכות חֵלֶב]] {{מ|ס&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות דם|הלכות דם]] {{מ|ס&quot;ה-ס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות מליחה|הלכות מליחה]] {{מ|ס&quot;ט-ע&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות בהמות וחיות טהורות|הלכות בהמות וחיות טהורות]] {{מ|ע&quot;ט-פ'}} | [[:קטגוריה:הלכות דברים היוצאים מן החי|הלכות דברים היוצאים מן החי]] {{מ|פ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות סימני העוף|הלכות סימני העוף]] {{מ|פ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות דגים|הלכות דגים]] {{מ|פ&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות תולעים|הלכות תולעים]] {{מ|פ&quot;ד-פ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות ביצים|הלכות ביצים]] {{מ|פ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות בשר בחלב|הלכות בשר בחלב]] {{מ|פ&quot;ז-צ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות תערובות|הלכות תערובות]] {{מ|צ&quot;ח-קי&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות מאכלי גויים|הלכות מאכלי גויים]] {{מ|קי&quot;ב-קכ&quot;ב}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק שני {{מ|סימנים קכ&quot;ג-ר&quot;ב}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות יין נסך|הלכות יין נסך]] {{מ|קכ&quot;ג-קל&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות עבודה זרה|הלכות עבודה זרה]] {{מ|קל&quot;ט-קנ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות ריבית|הלכות ריבית]] {{מ|קנ&quot;ט-קע&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות חוקות הגוים וכישוף|הלכות חוקות הגוים וכישוף]] {{מ|קע&quot;ח-קפ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות נדה|הלכות נדה]] {{מ|קפ&quot;ג-ר'}} | [[:קטגוריה:הלכות מקוואות|הלכות מקוואות]] {{מ|ר&quot;א-ר&quot;ב}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק שלישי {{מ|סימנים ר&quot;ג-ת&quot;ג}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות נדרים|הלכות נדרים]] {{מ|ר&quot;ג-רל&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות שבועות|הלכות שבועות]] {{מ|רל&quot;ו-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות כיבוד אב ואם|הלכות כיבוד אב ואם]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם|הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם]] {{מ|רמ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות תלמיד חכם|הלכות תלמיד חכם]] {{מ|רמ&quot;ג-רמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות תלמוד תורה|הלכות תלמוד תורה]] {{מ|רמ&quot;ה-רמ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות צדקה|הלכות צדקה]] {{מ|רמ&quot;ז-רנ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות מילה|הלכות מילה]] {{מ|ר&quot;ס-רס&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות עבדים|הלכות עבדים]] {{מ|רס&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות גרים|הלכות גרים]] {{מ|רס&quot;ח-רס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות ספר תורה|הלכות ספר תורה]] {{מ|ע&quot;ר-רפ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות מזוזה|הלכות מזוזה]] {{מ|רפ&quot;ה-רצ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות שילוח הקן|הלכות שילוח הקן]] {{מ|רצ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות חדש|הלכות חדש]] {{מ|רצ&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות ערלה|הלכות ערלה]] {{מ|רצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות כלאים|הלכות כלאים]] {{מ|רצ&quot;ה-ד&quot;ש}} | [[:קטגוריה:הלכות פדיון בכור|הלכות פדיון בכור]] {{מ|ש&quot;ה-שכ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות חלה|הלכות חלה]] {{מ|שכ&quot;ב-ש&quot;ל}} | [[:קטגוריה:הלכות תרומות ומעשרות|הלכות תרומות ומעשרות]] {{מ|של&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות מתנות עניים וכהונה|הלכות מתנות עניים וכהונה]] {{מ|של&quot;ב-של&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות נידוי וחרם|הלכות נידוי וחרם]] {{מ|של&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות ביקור חולים|הלכות ביקור חולים]] {{מ|של&quot;ה-של&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות קריעה|הלכות קריעה]] {{מ|ש&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הלכות אבלות|הלכות אבלות]] {{מ|שמ&quot;א-ת&quot;ג}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך| ]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94&diff=18203 2021-11-21T10:29:42Z

<p>מישהו: תיקון</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך|אורח חיים|אבן העזר}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק ראשון • מאכלות אסורות {{מ|סימנים א'-קכ&quot;ב}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שחיטה]] {{מ|א'-כ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות כיסוי הדם]] {{מ|כ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות טריפות]] {{מ|כ&quot;ט-ס'}} | [[:קטגוריה:הלכות מתנות כהונה]] {{מ|ס&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות אבר מן החי]] {{מ|ס&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות בשר שנתעלם מן העין]] {{מ|ס&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות חֵלֶב]] {{מ|ס&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות דם]] {{מ|ס&quot;ה-ס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות מליחה]] {{מ|ס&quot;ט-ע&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות בהמות וחיות טהורות]] {{מ|ע&quot;ט-פ'}} | [[:קטגוריה:הלכות דברים היוצאים מן החי]] {{מ|פ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות סימני העוף]] {{מ|פ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות דגים]] {{מ|פ&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות תולעים]] {{מ|פ&quot;ד-פ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות ביצים]] {{מ|פ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות בשר בחלב]] {{מ|פ&quot;ז-צ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות תערובות]] {{מ|צ&quot;ח-קי&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות מאכלי גויים]] {{מ|קי&quot;ב-קכ&quot;ב}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק שני {{מ|סימנים קכ&quot;ג-ר&quot;ב}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות יין נסך]] {{מ|קכ&quot;ג-קל&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות עבודה זרה]] {{מ|קל&quot;ט-קנ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות ריבית]] {{מ|קנ&quot;ט-קע&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות חוקות הגוים וכישוף]] {{מ|קע&quot;ח-קפ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות נדה]] {{מ|קפ&quot;ג-ר'}} | [[:קטגוריה:הלכות מקוואות]] {{מ|ר&quot;א-ר&quot;ב}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק שלישי {{מ|סימנים ר&quot;ג-ת&quot;ג}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות נדרים]] {{מ|ר&quot;ג-רל&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות שבועות]] {{מ|רל&quot;ו-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות כיבוד אב ואם]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם]] {{מ|רמ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות תלמיד חכם]] {{מ|רמ&quot;ג-רמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות תלמוד תורה]] {{מ|רמ&quot;ה-רמ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות צדקה]] {{מ|רמ&quot;ז-רנ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות מילה]] {{מ|ר&quot;ס-רס&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות עבדים]] {{מ|רס&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות גרים]] {{מ|רס&quot;ח-רס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות ספר תורה]] {{מ|ע&quot;ר-רפ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות מזוזה]] {{מ|רפ&quot;ה-רצ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות שילוח הקן]] {{מ|רצ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:הלכות חדש]] {{מ|רצ&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות ערלה]] {{מ|רצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות כלאים]] {{מ|רצ&quot;ה-ד&quot;ש}} | [[:קטגוריה:הלכות פדיון בכור]] {{מ|ש&quot;ה-שכ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות חלה]] {{מ|שכ&quot;ב-ש&quot;ל}} | [[:קטגוריה:הלכות תרומות ומעשרות]] {{מ|של&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות מתנות עניים וכהונה]] {{מ|של&quot;ב-של&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות נידוי וחרם]] {{מ|של&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות ביקור חולים]] {{מ|של&quot;ה-של&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות קריעה]] {{מ|ש&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הלכות אבלות]] {{מ|שמ&quot;א-ת&quot;ג}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך| ]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94&diff=18202 2021-11-21T10:28:27Z

<p>מישהו: הרחבה עפ&quot;י ויקיטקסט</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך|אורח חיים|אבן העזר}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק ראשון • מאכלות אסורות {{מ|סימנים א'-קכ&quot;ב}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:שחיטה]] {{מ|א'-כ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:כיסוי הדם]] {{מ|כ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:טריפות]] {{מ|כ&quot;ט-ס'}} | [[:קטגוריה:מתנות כהונה]] {{מ|ס&quot;א}} | [[:קטגוריה:אבר מן החי]] {{מ|ס&quot;ב}} | [[:קטגוריה:בשר שנתעלם מן העין]] {{מ|ס&quot;ג}} | [[:קטגוריה:חֵלֶב]] {{מ|ס&quot;ד}} | [[:קטגוריה:דם]] {{מ|ס&quot;ה-ס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:מליחה]] {{מ|ס&quot;ט-ע&quot;ח}} | [[:קטגוריה:בהמות וחיות טהורות]] {{מ|ע&quot;ט-פ'}} | [[:קטגוריה:דברים היוצאים מן החי]] {{מ|פ&quot;א}} | [[:קטגוריה:סימני העוף]] {{מ|פ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:דגים]] {{מ|פ&quot;ג}} | [[:קטגוריה:תולעים]] {{מ|פ&quot;ד-פ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:ביצים]] {{מ|פ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:בשר בחלב]] {{מ|פ&quot;ז-צ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:תערובות]] {{מ|צ&quot;ח-קי&quot;א}} | [[:קטגוריה:מאכלי גויים]] {{מ|קי&quot;ב-קכ&quot;ב}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק שני {{מ|סימנים קכ&quot;ג-ר&quot;ב}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:יין נסך]] {{מ|קכ&quot;ג-קל&quot;ח}} | [[:קטגוריה:עבודה זרה]] {{מ|קל&quot;ט-קנ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:ריבית]] {{מ|קנ&quot;ט-קע&quot;ז}} | [[:קטגוריה:חוקות הגוים וכישוף]] {{מ|קע&quot;ח-קפ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:נדה]] {{מ|קפ&quot;ג-ר'}} | [[:קטגוריה:מקוואות]] {{מ|ר&quot;א-ר&quot;ב}}<br /> <br /> '''יורה דעה חלק שלישי {{מ|סימנים ר&quot;ג-ת&quot;ג}}:''' <br /> <br /> [[:קטגוריה:נדרים]] {{מ|ר&quot;ג-רל&quot;ה}} | [[:קטגוריה:שבועות]] {{מ|רל&quot;ו-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:כיבוד אב ואם]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}} | [[:קטגוריה:כבוד רבו ותלמיד חכם]] {{מ|רמ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:תלמיד חכם]] {{מ|רמ&quot;ג-רמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:תלמוד תורה]] {{מ|רמ&quot;ה-רמ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:צדקה]] {{מ|רמ&quot;ז-רנ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:מילה]] {{מ|ר&quot;ס-רס&quot;ו}} | [[:קטגוריה:עבדים]] {{מ|רס&quot;ז}} | [[:קטגוריה:גרים]] {{מ|רס&quot;ח-רס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:ספר תורה]] {{מ|ע&quot;ר-רפ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:מזוזה]] {{מ|רפ&quot;ה-רצ&quot;א}} | [[:קטגוריה:שילוח הקן]] {{מ|רצ&quot;ב}} | [[:קטגוריה:חדש]] {{מ|רצ&quot;ג}} | [[:קטגוריה:ערלה]] {{מ|רצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:כלאים]] {{מ|רצ&quot;ה-ד&quot;ש}} | [[:קטגוריה:פדיון בכור]] {{מ|ש&quot;ה-שכ&quot;א}} | [[:קטגוריה:חלה]] {{מ|שכ&quot;ב-ש&quot;ל}} | [[:קטגוריה:תרומות ומעשרות]] {{מ|של&quot;א}} | [[:קטגוריה:מתנות עניים וכהונה]] {{מ|של&quot;ב-של&quot;ג}} | [[:קטגוריה:נידוי וחרם]] {{מ|של&quot;ד}} | [[:קטגוריה:ביקור חולים]] {{מ|של&quot;ה-של&quot;ט}} | [[:קטגוריה:קריעה]] {{מ|ש&quot;מ}} | [[:קטגוריה:אבלות]] {{מ|שמ&quot;א-ת&quot;ג}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך| ]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18201 2021-11-21T10:16:24Z

<p>מישהו: מקור המפתחות</p> <hr /> <div>{{א|א.א|הוספתי}} ([https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=18200&amp;oldid=12882 כאן]) מפתח הלכות כמו הניסוח שלהם ב{{ויקיטקסט2|שולחן_ערוך_אורח_חיים|ויקיטקסט}}, כדאי לעשות גם לשאר החלקים (אולי בעתיד יהיה לי זמן לזה). [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 12:16, 21 בנובמבר 2021 (IST)</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18200 2021-11-21T10:12:57Z

<p>מישהו: עיצוב, תיקון</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך||יורה דעה}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק ראשון • סדר עבודת היום {{מ|סימנים א'-רמ&quot;א}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות הנהגת אדם בבוקר|הלכות הנהגת אדם בבוקר]] {{מ|א'-ז'}} | [[:קטגוריה:הלכות ציצית|הלכות ציצית]] {{מ|ח'-כ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילין|הלכות תפילין]] {{מ|כ&quot;ה-מ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכות השחר ושאר ברכות|הלכות ברכות השחר ושאר ברכות]] {{מ|מ&quot;ו-נ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע|הלכות קריאת שמע]] {{מ|נ&quot;ח-פ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילה|הלכות תפילה]] {{מ|פ&quot;ט-קכ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים|הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים]] {{מ|קכ&quot;ח-קל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת ספר תורה|הלכות קריאת ספר תורה]] {{מ|קל&quot;ה-קמ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות בית הכנסת|הלכות בית הכנסת]] {{מ|ק&quot;נ-קנ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות נטילת ידים|הלכות נטילת ידים]] {{מ|קנ&quot;ז-קס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות בציעת הפת|הלכות בציעת הפת]] {{מ|קס&quot;ו-קס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות דברים הנוהגים בסעודה|הלכות דברים הנוהגים בסעודה]] {{מ|קס&quot;ט-קפ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת המזון|הלכות ברכת המזון]] {{מ|קפ&quot;ב-ר&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת הפירות והריח|הלכות ברכת הפירות והריח]] {{מ|ר&quot;ב-רי&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות שאר מיני ברכות|הלכות שאר מיני ברכות]] {{מ|רי&quot;ח-רל&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילת המנחה|הלכות תפילת המנחה]] {{מ|רל&quot;ב-רל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית |הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית]] {{מ|רל&quot;ה-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות צניעות|הלכות צניעות]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שני • שבת ועירובין {{מ|סימנים רמ&quot;ב-תט&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שבת ועירובין|הלכות שבת ועירובין]] {{מ|רמ&quot;ב-תט&quot;ז}} | [[:קטגוריה:כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי|כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי]] {{מ|רמ&quot;ב-רמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה: סדר יום השבת|סדר יום השבת]] {{מ|רמ&quot;ט-ש'}} | [[:קטגוריה: מלאכות שבת|מלאכות שבת]] {{מ|ש&quot;א-שד&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות|הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות]] {{מ|שמ&quot;ה-שס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי חצרות|הלכות עירובי חצרות]] {{מ|שס&quot;ו-שצ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות תחום שבת|הלכות תחום שבת]] {{מ|שצ&quot;ו-ת&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי תחומין|הלכות עירובי תחומין]] {{מ|ת&quot;ח-תט&quot;ז}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שלישי • מועדי השנה {{מ|סימנים תי&quot;ז-תרצ&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות ראש חודש|הלכות ראש חודש]] {{מ|תי&quot;ז-תכ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות פסח|הלכות פסח]] {{מ|תכ&quot;ט-תצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות יום טוב|הלכות יום טוב]] {{מ|תצ&quot;ה-תקכ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חול המועד|הלכות חול המועד]] {{מ|תק&quot;ל-תקמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תשעה באב ושאר תעניות|הלכות תשעה באב ושאר תעניות]] {{מ|תקמ&quot;ט-תקס&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תענית|הלכות תענית]] {{מ|תקס&quot;ב-תק&quot;פ}} | [[:קטגוריה:הלכות ראש השנה|הלכות ראש השנה]] {{מ|תקפ&quot;א-תר&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות יום הכיפורים|הלכות יום הכיפורים]] {{מ|תר&quot;ד-תרכ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות סוכה|הלכות סוכה]] {{מ|תרכ&quot;ה-תרמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות לולב|הלכות לולב]] {{מ|תרמ&quot;ה-תרס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חנוכה|הלכות חנוכה]] {{מ|תר&quot;ע-תרפ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות מגילה|הלכות מגילה]] {{מ|תרפ&quot;ו-תרצ&quot;ז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך|שלחן ערוך]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18199 2021-11-21T10:08:33Z

<p>מישהו: עיצוב</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך||יורה דעה}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק ראשון • סדר עבודת היום {{מ|סימנים א'-רמ&quot;א}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות הנהגת אדם בבוקר|הנהגת אדם בבוקר]] {{מ|א'-ז'}} | [[:קטגוריה:הלכות ציצית|ציצית]] {{מ|ח'-כ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילין|תפילין]] {{מ|כ&quot;ה-מ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכות השחר ושאר ברכות|ברכות השחר ושאר ברכות]] {{מ|מ&quot;ו-נ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע|קריאת שמע]] {{מ|נ&quot;ח-פ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילה|תפילה]] {{מ|פ&quot;ט-קכ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים|נשיאת כפים ונפילת אפים]] {{מ|קכ&quot;ח-קל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת ספר תורה| קריאת ספר תורה]] {{מ|קל&quot;ה-קמ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות בית הכנסת| בית הכנסת]] {{מ|ק&quot;נ-קנ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות נטילת ידים| נטילת ידים]] {{מ|קנ&quot;ז-קס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות בציעת הפת| בציעת הפת]] {{מ|קס&quot;ו-קס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות דברים הנוהגים בסעודה| דברים הנוהגים בסעודה]] {{מ|קס&quot;ט-קפ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת המזון| ברכת המזון]] {{מ|קפ&quot;ב-ר&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת הפירות והריח| ברכת הפירות והריח]] {{מ|ר&quot;ב-רי&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות שאר מיני ברכות| שאר מיני ברכות]] {{מ|רי&quot;ח-רל&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילת המנחה| תפילת המנחה]] {{מ|רל&quot;ב-רל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית |קריאת שמע ותפילה של ערבית]] {{מ|רל&quot;ה-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות צניעות| צניעות]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שני • שבת ועירובין {{מ|סימנים רמ&quot;ב-תט&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שבת ועירובין| הלכות שבת ועירובין]] {{מ|רמ&quot;ב-תט&quot;ז}} | [[:קטגוריה:כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי| כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי]] {{מ|רמ&quot;ב-רמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה: סדר יום השבת|סדר יום השבת]] {{מ|רמ&quot;ט-ש'}} | [[:קטגוריה: מלאכות שבת| מלאכות שבת]] {{מ|ש&quot;א-שד&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות| הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות]] {{מ|שמ&quot;ה-שס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי חצרות| הלכות עירובי חצרות]] {{מ|שס&quot;ו-שצ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות תחום שבת| הלכות תחום שבת]] {{מ|שצ&quot;ו-ת&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי תחומין| הלכות עירובי תחומין]] {{מ|ת&quot;ח-תט&quot;ז}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שלישי • מועדי השנה {{מ|סימנים תי&quot;ז-תרצ&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות ראש חודש| הלכות ראש חודש]] {{מ|תי&quot;ז-תכ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות פסח| הלכות פסח]] {{מ|תכ&quot;ט-תצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות יום טוב| הלכות יום טוב]] {{מ|תצ&quot;ה-תקכ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חול המועד| הלכות חול המועד]] {{מ|תק&quot;ל-תקמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תשעה באב ושאר תעניות| הלכות תשעה באב ושאר תעניות]] {{מ|תקמ&quot;ט-תקס&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תענית| הלכות תענית]] {{מ|תקס&quot;ב-תק&quot;פ}} | [[:קטגוריה:הלכות ראש השנה| הלכות ראש השנה]] {{מ|תקפ&quot;א-תר&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות יום הכיפורים| הלכות יום הכיפורים]] {{מ|תר&quot;ד-תרכ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות סוכה| הלכות סוכה]] {{מ|תרכ&quot;ה-תרמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות לולב| הלכות לולב]] {{מ|תרמ&quot;ה-תרס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חנוכה| הלכות חנוכה]] {{מ|תר&quot;ע-תרפ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות מגילה| הלכות מגילה]] {{מ|תרפ&quot;ו-תרצ&quot;ז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך| ]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%94&diff=18198 2021-11-21T10:03:39Z

<p>מישהו: תיקון</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:הלכות קריאת שמע]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18197 2021-11-21T10:02:49Z

<p>מישהו: תיקון</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך||יורה דעה}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק ראשון • סדר עבודת היום {{מ|סימנים א'-רמ&quot;א}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות הנהגת אדם בבוקר|הנהגת אדם בבוקר]] {{מ|א'-ז'}} | [[:קטגוריה:הלכות ציצית|ציצית]] {{מ|ח'-כ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילין|תפילין]] {{מ|כ&quot;ה-מ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכות השחר ושאר ברכות|ברכות השחר ושאר ברכות]] {{מ|מ&quot;ו-נ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע|קריאת שמע]] {{מ|נ&quot;ח-פ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילה|תפילה]] {{מ|פ&quot;ט-קכ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים|נשיאת כפים ונפילת אפים]] {{מ|קכ&quot;ח-קל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת ספר תורה| קריאת ספר תורה]] {{מ|קל&quot;ה-קמ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות בית הכנסת| בית הכנסת]] {{מ|ק&quot;נ-קנ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:הלכות נטילת ידים| נטילת ידים]] {{מ|קנ&quot;ז-קס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות בציעת הפת| בציעת הפת]] {{מ|קס&quot;ו-קס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות דברים הנוהגים בסעודה| דברים הנוהגים בסעודה]] {{מ|קס&quot;ט-קפ&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת המזון| ברכת המזון]] {{מ|קפ&quot;ב-ר&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות ברכת הפירות והריח| ברכת הפירות והריח]] {{מ|ר&quot;ב-רי&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות שאר מיני ברכות| שאר מיני ברכות]] {{מ|רי&quot;ח-רל&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תפילת המנחה| תפילת המנחה]] {{מ|רל&quot;ב-רל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית |קריאת שמע ותפילה של ערבית]] {{מ|רל&quot;ה-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות צניעות| צניעות]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שני • שבת ועירובין {{מ|סימנים רמ&quot;ב-תט&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות הלכות שבת ועירובין| הלכות שבת ועירובין]] {{מ|רמ&quot;ב-תט&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי]] {{מ|רמ&quot;ב-רמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות סדר יום השבת]] {{מ|רמ&quot;ט-ש'}} | [[:קטגוריה:הלכות מלאכות שבת]] {{מ|ש&quot;א-שד&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הלכות הוצאה והכנסה מרשות לרשות]] {{מ|שמ&quot;ה-שס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי חצרות]] {{מ|שס&quot;ו-שצ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות תחום שבת]] {{מ|שצ&quot;ו-ת&quot;ז}} | [[:קטגוריה:הלכות עירובי תחומין]] {{מ|ת&quot;ח-תט&quot;ז}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שלישי • מועדי השנה {{מ|סימנים תי&quot;ז-תרצ&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות ראש חודש]] {{מ|תי&quot;ז-תכ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות פסח]] {{מ|תכ&quot;ט-תצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות יום טוב]] {{מ|תצ&quot;ה-תקכ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חול המועד]] {{מ|תק&quot;ל-תקמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:הלכות תשעה באב ושאר תעניות]] {{מ|תקמ&quot;ט-תקס&quot;א}} | [[:קטגוריה:הלכות תענית]] {{מ|תקס&quot;ב-תק&quot;פ}} | [[:קטגוריה:הלכות ראש השנה]] {{מ|תקפ&quot;א-תר&quot;ג}} | [[:קטגוריה:הלכות יום הכיפורים]] {{מ|תר&quot;ד-תרכ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות סוכה]] {{מ|תרכ&quot;ה-תרמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:הלכות לולב]] {{מ|תרמ&quot;ה-תרס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:הלכות חנוכה]] {{מ|תר&quot;ע-תרפ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:הלכות מגילה]] {{מ|תרפ&quot;ו-תרצ&quot;ז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:הלכות שלחן ערוך| ]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=18196 2021-11-21T10:00:23Z

<p>מישהו: עיצוב</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך||יורה דעה}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק ראשון • סדר עבודת היום {{מ|סימנים א'-רמ&quot;א}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הנהגת אדם בבוקר|הנהגת אדם בבוקר]] {{מ|א'-ז'}} | [[:קטגוריה:ציצית|ציצית]] {{מ|ח'-כ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:תפילין|תפילין]] {{מ|כ&quot;ה-מ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:ברכות השחר ושאר ברכות|ברכות השחר ושאר ברכות]] {{מ|מ&quot;ו-נ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:קריאת שמע|קריאת שמע]] {{מ|נ&quot;ח-פ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:תפילה]] {{מ|פ&quot;ט-קכ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:נשיאת כפים ונפילת אפים]] {{מ|קכ&quot;ח-קל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:קריאת ספר תורה]] {{מ|קל&quot;ה-קמ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:בית הכנסת]] {{מ|ק&quot;נ-קנ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:נטילת ידים]] {{מ|קנ&quot;ז-קס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:בציעת הפת]] {{מ|קס&quot;ו-קס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:דברים הנוהגים בסעודה]] {{מ|קס&quot;ט-קפ&quot;א}} | [[:קטגוריה:ברכת המזון]] {{מ|קפ&quot;ב-ר&quot;א}} | [[:קטגוריה:ברכת הפירות והריח]] {{מ|ר&quot;ב-רי&quot;ז}} | [[:קטגוריה:שאר מיני ברכות]] {{מ|רי&quot;ח-רל&quot;א}} | [[:קטגוריה:תפילת המנחה]] {{מ|רל&quot;ב-רל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:קריאת שמע ותפילה של ערבית]] {{מ|רל&quot;ה-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:צניעות]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שני • שבת ועירובין {{מ|סימנים רמ&quot;ב-תט&quot;ז}}:'''{{סרגל ניווט שלחן ערוך||יורה דעה}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק ראשון • סדר עבודת היום {{מ|סימנים א'-רמ&quot;א}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הנהגת אדם בבוקר|הנהגת אדם בבוקר]] {{מ|א'-ז'}} | [[:קטגוריה:ציצית|ציצית]] {{מ|ח'-כ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:תפילין|תפילין]] {{מ|כ&quot;ה-מ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:ברכות השחר ושאר ברכות|ברכות השחר ושאר ברכות]] {{מ|מ&quot;ו-נ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:קריאת שמע|קריאת שמע]] {{מ|נ&quot;ח-פ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:תפילה|תפילה]] {{מ|פ&quot;ט-קכ&quot;ז}} | [[:קטגוריה:נשיאת כפים ונפילת אפים|נשיאת כפים ונפילת אפים]] {{מ|קכ&quot;ח-קל&quot;ד}} | [[:קטגוריה:קריאת ספר תורה| קריאת ספר תורה]] {{מ|קל&quot;ה-קמ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:בית הכנסת| בית הכנסת]] {{מ|ק&quot;נ-קנ&quot;ו}} | [[:קטגוריה:נטילת ידים| נטילת ידים]] {{מ|קנ&quot;ז-קס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:בציעת הפת| בציעת הפת]] {{מ|קס&quot;ו-קס&quot;ח}} | [[:קטגוריה:דברים הנוהגים בסעודה| דברים הנוהגים בסעודה]] {{מ|קס&quot;ט-קפ&quot;א}} | [[:קטגוריה:ברכת המזון| ברכת המזון]] {{מ|קפ&quot;ב-ר&quot;א}} | [[:קטגוריה:ברכת הפירות והריח| ברכת הפירות והריח]] {{מ|ר&quot;ב-רי&quot;ז}} | [[:קטגוריה:שאר מיני ברכות| שאר מיני ברכות]] {{מ|רי&quot;ח-רל&quot;א}} | [[:קטגוריה:תפילת המנחה| תפילת המנחה]] {{מ|רל&quot;ב-רל&quot;ד}} | [[:קטגוריה: קריאת שמע ותפילה של ערבית |קריאת שמע ותפילה של ערבית]] {{מ|רל&quot;ה-רל&quot;ט}} | [[:קטגוריה:צניעות| צניעות]] {{מ|ר&quot;מ-רמ&quot;א}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שני • שבת ועירובין {{מ|סימנים רמ&quot;ב-תט&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שבת ועירובין| הלכות שבת ועירובין]] {{מ|רמ&quot;ב-תט&quot;ז}} | [[:קטגוריה:כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי]] {{מ|רמ&quot;ב-רמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:סדר יום השבת]] {{מ|רמ&quot;ט-ש'}} | [[:קטגוריה:מלאכות שבת]] {{מ|ש&quot;א-שד&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הוצאה והכנסה מרשות לרשות]] {{מ|שמ&quot;ה-שס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:עירובי חצרות]] {{מ|שס&quot;ו-שצ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:תחום שבת]] {{מ|שצ&quot;ו-ת&quot;ז}} | [[:קטגוריה:עירובי תחומין]] {{מ|ת&quot;ח-תט&quot;ז}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שלישי • מועדי השנה {{מ|סימנים תי&quot;ז-תרצ&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:ראש חודש]] {{מ|תי&quot;ז-תכ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:פסח]] {{מ|תכ&quot;ט-תצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:יום טוב]] {{מ|תצ&quot;ה-תקכ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:חול המועד]] {{מ|תק&quot;ל-תקמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:תשעה באב ושאר תעניות]] {{מ|תקמ&quot;ט-תקס&quot;א}} | [[:קטגוריה:תענית]] {{מ|תקס&quot;ב-תק&quot;פ}} | [[:קטגוריה:ראש השנה]] {{מ|תקפ&quot;א-תר&quot;ג}} | [[:קטגוריה:יום הכיפורים]] {{מ|תר&quot;ד-תרכ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:סוכה]] {{מ|תרכ&quot;ה-תרמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:לולב]] {{מ|תרמ&quot;ה-תרס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:חנוכה]] {{מ|תר&quot;ע-תרפ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:מגילה]] {{מ|תרפ&quot;ו-תרצ&quot;ז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך| ]]<br /> <br /> <br /> [[:קטגוריה:הלכות שבת ועירובין]] {{מ|רמ&quot;ב-תט&quot;ז}} | [[:קטגוריה:כללים ומלאכה על ידי אינו יהודי]] {{מ|רמ&quot;ב-רמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:סדר יום השבת]] {{מ|רמ&quot;ט-ש'}} | [[:קטגוריה:מלאכות שבת]] {{מ|ש&quot;א-שד&quot;מ}} | [[:קטגוריה:הוצאה והכנסה מרשות לרשות]] {{מ|שמ&quot;ה-שס&quot;ה}} | [[:קטגוריה:עירובי חצרות]] {{מ|שס&quot;ו-שצ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:תחום שבת]] {{מ|שצ&quot;ו-ת&quot;ז}} | [[:קטגוריה:עירובי תחומין]] {{מ|ת&quot;ח-תט&quot;ז}}<br /> <br /> '''אורח חיים חלק שלישי • מועדי השנה {{מ|סימנים תי&quot;ז-תרצ&quot;ז}}:'''<br /> <br /> [[:קטגוריה:ראש חודש]] {{מ|תי&quot;ז-תכ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:פסח]] {{מ|תכ&quot;ט-תצ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:יום טוב]] {{מ|תצ&quot;ה-תקכ&quot;ט}} | [[:קטגוריה:חול המועד]] {{מ|תק&quot;ל-תקמ&quot;ח}} | [[:קטגוריה:תשעה באב ושאר תעניות]] {{מ|תקמ&quot;ט-תקס&quot;א}} | [[:קטגוריה:תענית]] {{מ|תקס&quot;ב-תק&quot;פ}} | [[:קטגוריה:ראש השנה]] {{מ|תקפ&quot;א-תר&quot;ג}} | [[:קטגוריה:יום הכיפורים]] {{מ|תר&quot;ד-תרכ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:סוכה]] {{מ|תרכ&quot;ה-תרמ&quot;ד}} | [[:קטגוריה:לולב]] {{מ|תרמ&quot;ה-תרס&quot;ט}} | [[:קטגוריה:חנוכה]] {{מ|תר&quot;ע-תרפ&quot;ה}} | [[:קטגוריה:מגילה]] {{מ|תרפ&quot;ו-תרצ&quot;ז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שלחן ערוך| ]]</div>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%A7_%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5&diff=18144 2021-11-18T17:04:14Z

<p>מישהו: /* הצעה לבוט ליצירת קטגוריות לשו&quot;ע, רמב&quot;ם וש&quot;ס */ .</p> <hr /> <div>== הסרת תבנית ==<br /> שלום רב.<br /> <br /> נכנסתי לסוגיית [[שליח לדבר עבירה]], וראיתי שנכתב שם שאין לשנות כלום עד לגמר התחרות.<br /> האם התחרות טרם הסתיימה?{{לא חתם}}.<br /> :התחרות אכן הסתיימה. צריך באמת להסיר את התבנית, פשוט אף אחד עדיין לא עשה זאת. אתה מוזמן... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 08:14, 3 בספטמבר 2018 (IDT)<br /> <br /> == תקלה בעורך הגרפי? ==<br /> שלום וברכה, העורך הגרפי לא עובד לי באתר. מקפיץ הודעה כזו: apierror-visualeditor-docserver-http: HTTP 500. אני יכול לערוך רק באמצעות השימוש בעורך קוד מקור. האם מדובר בתקלה אצלי או במערכת? תודה מראש. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 12:56, 16 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :זו כנראה תקלה במערכת. אנחנו עובדים על זה, אבל התיקון ייעשה כנראה במסגרת שדרוג הגירסה הקרוב, כך שייתכן וייקח זמן. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 15:41, 16 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :: אשריכם, תודה. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 15:56, 16 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == הצעה לבוט ליצירת קטגוריות לשו&quot;ע, רמב&quot;ם וש&quot;ס ==<br /> הצעה: יש הרבה קטגוריות שלא קיימות באתר, קטגוריות של ש&quot;ס, רמב&quot;ם ושו&quot;ע. יש תבנית קבוע בכל אופן עבור הדפים של שלושתם. והמצב הנראה לי כרגע הוא שהעורך המעוניין שרואה שאין קטגוריה נדרשת עבור המצב שלו יוצר אותה אם הוא רוצה, יודע ושם לב. נראה לי יהיה מועיל ונחמד ליצור בוט (כמו שיש באתרי ויקימדיה אחרים, וכמו שנראה שמופעל כבר עכשיו לקבל את פני העורכים החדשים) שיעבור על כל הדפים הרלוונטים בש&quot;ס, רמב&quot;ם ושו&quot;ע ויצור אותם בתבנית הקבועה והנכונה. ככה שהעורכים יוכל להסתפק בהוספת הקטגוריות ולא ביצירתם. {{ש}} לי אישית אין לי ניסיון בבניית בוטים לויקיפדיה. יש לי ניסיון שיכול להקביל בבוטים לפלטפורמות אחרות, אם הצורך הוא טכני אוכל בלי נדר לנסות ללמוד את התחום ולסייע. {{ש}} אם הבעיה היא אחרת אשמח כמובן לשמוע. תודה ויש&quot;כ לכל העוסקים במלאכת הקודש. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 18:05, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :קודם כל ברוכים הבאים ניתן במסירות רבה על ידי מנהל האתר היקר ולא אוטומטית. דבר שני יש מעלה במצב שהקטגוריות הקיימות לא מכילות קטגוריות ריקות - אם כי יש מעלה גם ליצור הכל אוטומטית. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 19:04, 18 בנובמבר 2021 (IST)</div>

מישהו