https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%9C%27%D7%94 2026-06-22T22:08:40Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93&diff=20095 2022-07-10T18:37:48Z

<p>מוטל'ה: /* הצעה לקביעת סדרי לימוד */ תגובה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!-- הערות ומשובים חדשים יש לכתוב בסוף הדף --&gt;<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> {{גודל|2|הועבר ל[[ויקיסוגיה:אולם דיונים|אולם דיונים]]}} [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:48, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == ייש&quot;כ ==<br /> <br /> תודה ענקית ומופלאה לעורכים היקרים שליט&quot;א על הסוגיות המרתקות בפרט ועל האתר הנפלא בכלל.<br /> <br /> אין לכם מושג עד כמה אתם עוזרים לעם ישראל, אישית נעזרת אני באתרכם כמה וכמה פעמים ובכל פעם אני מתפעל מחדש.<br /> <br /> יישר כח רב על זיכוי הרבים שאתם עושים. <br /> <br /> &quot;תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: אל תקרי הליכות אלא הלכות&quot;. וק&quot;ו על מי שגורם לפי כמה וכמה שישנו הלכות!<br /> <br /> חזק וברוך! [[משתמש:דוד|דוד]] ([[שיחת משתמש:דוד|שיחה]]) 18:42, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :{{א|דוד|יישר כח}}! מחמם את הלב כשהקוראים יודעים להעריך. מוזמן ל[[ויקיסוגיה:תרומות|תרום]] לנו בכל אופן שתרצה. בברכת התורה, [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:44, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::{{א|דוד|אשריך}}, תודה רבה על המשוב. מזמינים אותך להצטרף לקהילת העורכים, כעורך קבוע באתר, ולזכות את ציבור הלומדים בפירות עמל תורתך. שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 17:34, 2 ביולי 2021 (IDT)<br /> <br /> == הצעה לקביעת סדרי לימוד ==<br /> <br /> הצעה לקביעת סדרי לימוד לחברי ויקי-סוגיה,<br /> בחלוקה מוגדרת לכמה מסלולי לימוד, '''א'''' לפי סדר דף היומי בבלי וירושלמי. '''ב'''' סוגיות ממסכת מסוימת נניח לפי סדר המחזור הנלמד בישיבות, או לפי כל סדר אחר שיתקבל על הצבור.<br /> ניתן יהיה גם לפרסם מראי מקומות וציונים לסוגיה/דף הנלמדים.<br /> ובכך להעשיר את הערכים הן בכמות והן באיכות, וכן לשיתוף פעולה בין צבור הלומדים (בדגש על דף ה'שיחה').<br /> ניתן יהיה לפתוח לשונית חדשה למעבר ל'סוגיה הנלמדת'.<br /> מה דעתכם צבור הלומדים? {{לא חתם|חכם הרזים+}}<br /> :{{א|חכם הרזים+}} רעיון מצויין! הבעיה היא שלא נראה לי שיש כאן קבוצה שעוסקת באותה סוגיה.. אולי תגייס אתה מחבריך שיצטרפו כאן לאתר ותערכו בקבוצה.. כמובן שאשמח להצטרף לכל יוזמה שכזו אם אני יכיר את הסוגיה או שאלמד אותה באותו הזמן. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 21:37, 10 ביולי 2022 (IDT)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=20083 2022-06-28T17:32:23Z

<p>מוטל'ה: /* ויקיסוגיה להורדה בקובץ zim */ תגובה</p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> :תודה רבה ויישר כוח גדול [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]]! מסור גם לחבר החפץ בעילום שמו. אם יצליח גם לתקן את העיכוב שיש ברישום משתמש חדש, זה יהיה נפלא... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 15:20, 23 במאי 2022 (IDT)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> :בוצע [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 16:11, 23 במאי 2022 (IDT)<br /> <br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:HitCounters HitCounters] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)<br /> :מצטרף. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> ==גאדג'ט הקישורים שלי==<br /> {{א|איתן ברוך}}, {{א|א.א}} ו{{מפעילי מערכת}}, משום מה גאדג'ט [תבנית] [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-CustomSideBarLinks|הוספת קישורים אישיים בצד]] לא עובד. יש אפשרות לסידור התקלה? בתודה מראש. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> :גם אצלי לא עובד [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 16:17, 23 במאי 2022 (IDT)<br /> <br /> == ויקיסוגיה להורדה בקובץ zim ==<br /> {{מפעילי מערכת}} {{א|א.א}} יש אפשרות ליצור קובץ zim? זה יאפשר להפיץ את הויקי הזה לקהלים רחבים הרבה יותר וכמובן ייתן אפשרות להנות מהתוכן גם באופן לא מקוון. אשמח מאד לתגובה. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 23:31, 16 במאי 2022 (IDT)<br /> :לא יודע, לא מבין בזה... [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:04, 17 במאי 2022 (IDT)<br /> ::אתה צריך מישהו שמבין במחשבים, ולהביא לו [https://github.com/openzim/mwoffliner את הקישור הזה]. לדעתי שווה להשקיע בזה, ולשים קישור במערכת קול הלשון. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 15:07, 23 במאי 2022 (IDT)<br /> :::יש הסבר [https://wiki.openzim.org/wiki/Build_your_ZIM_file כאן] למי שמבין... [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:02, 11 ביוני 2022 (IDT)<br /> ::::{{תודה רבה}} ל[[משתמש:EEE]] על [https://mitmachim.top/post/519897 יצירת הקובץ!] ניתן להוריד '''[https://mitmachim.top/assets/uploads/files/1656361092336-betmidrash_he_all_2022-06.zim מכאן]''' {{ש}}{{א|א.א.}} כדאי להוסיף לשוניות בצד '''ויקיסוגיה להורדה''' עם אפשרות להורדת הקובץ. השימוש הוא ע&quot;י תוכנת [https://drive.google.com/file/d/1ddDzOV2IrXXpPRhwDpVjPI5NItSohwOv/view Kiwix] או ע&quot;י [https://chrome.google.com/webstore/detail/kiwix/donaljnlmapmngakoipdmehbfcioahhk/related תוסף Kiwix לכרום] ניתן לראות הוראות נוספות [https://www.hamichlol.org.il/המכלול:להורדה#הוראות_התקנה כאן]. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 20:32, 28 ביוני 2022 (IDT)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=20076 2022-06-21T21:56:09Z

<p>מוטל'ה: הפניה לדף קנין פירות</p> <hr /> <div>#הפניה [[קנין פירות]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=20075 2022-06-21T21:55:32Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|גיטין|מז|א|גיטין מז, א|בכותרת=כן}}|3=גיטין פרק ד הלכה ט|4= תרומות פרק א הלכה י}}<br /> גוי הקונה קרקע בארץ ישראל נחלקו בגמרא אם מפקיע את קדושת הקרקע לעניין ביכורים מעשרות ושביעית. כמו כן נחלקו האם יש לו אפשרות לקנות את הקרקע לחפור בה בורות שיחים ומערות או רק לגבי פירות.<br /> == אם יש קניין לגוי בארץ ישראל ==<br /> === לגבי מעשרות וחפירת בורות שיחים ומערות ===<br /> בגמרא בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|א|מז, א}} מובא מחלוקתם של רבה ור&quot;א, דעת רבה שאין קנין לנוכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ולומד זאת מהפסוק {{ציטוטון|כי לי הארץ}}{{ויקיטקסט|ויקרא_כה_כג|ויקרא כה, כג}} שלי קדושת הארץ ומכל מקום יש לו קנין לחפור בה בורות שיחים ומערות ומהפסוק {{ציטוטון|השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם}}{{ויקיטקסט|תהלים_קטו_טז|תהילים קטו, טז}} ודעת ר&quot;א שיש קנין לנוכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ומהפסוק {{ציטוטון|דגנך}}{{ויקיטקסט|דברים_יח_ד|דברים יח, ד}} ולא דגן הנוכרי אך מכל מקום הקרקע אינה קנויה לו לחפור בה בורות שיחים ומערות ואין לו אלא [[קניין פירות|קניין לפירות]] בלבד.<br /> <br /> הירושלמי בגיטין {{מ|ד, ט}} מביאה את מחלוקתם של ר&quot;ש ור&quot;מ דעת ר&quot;ש שיש קנין להפקיע מיד מעשר ור&quot;מ חולק וסובר שאין קנין להפקיע מיד מעשר ורבי אמרי בשם ריש לקיש מבארים את טעמו מהפסוק {{ציטוטון|והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה}} הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים אתם קונים מהם ואין הם קונים מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. ומדברי הירושלמי נראה שר&quot;מ סובר שהוא הדין גם כן אין לו קנין לחפור בה בורות שיחים ומערות.{{הערה|וכן מבואר שם בהמשך הגמרא &quot;רב זעורה קומי ר' אבהו בשם ר' אלעזר אף על גב דרבי מאיר אמר אין קניין לעכו&quot;ם בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קנייין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר רבי אבא אכילת פירות&quot;}}<br /> ==== בגדר יש קניין ====<br /> '''הכסף משנה''' למד בדעת '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|תרומות|י|א|תרומות י, א}} שאם יש קניין לגוי פירושו שעל ידי הקניין שלו הוא מפקיע את קדושת ארץ ישראל מהקרקע והרי זה כחוץ לארץ ואף אם הישראל יחזור ויקנה ממנו הרי זה כ[[כיבוש יחיד]] והקרקע פטורה לעולם מתרומות ומעשרות אמנם '''החזון איש'''{{הערה|שביעית סימן א}} מבאר ברמב&quot;ם שבזה לא פליגי ולכו&quot;ע אין כח ביד הגוי להפקיע קדושת ארץ ישראל לגבי זה שייחשב כקרקע חו&quot;ל ולכו&quot;ע לא נחשב ככיבוש יחיד והמחלוקת היא רק לגבי הפירות.{{הערה|'''הגר&quot;ח''' מבאר בכסף משנה שלר&quot;א שיש קניין להפקיע ואין קניין לחפור בורות לא שייך שקניין הגוי יהיה כחו&quot;ל ודברי הרמב&quot;ם הם לרבה שס&quot;ל שיש לו קניין לחפור בה בורות ומכל מקום סובר שאין קניין להפקיע ועל זה אומר שאם רבה יסבור יש קניין להפקיע ממילא זה יהיה כחו&quot;ל שלגוי יש קניין גמור בקרקע}}<br /> <br /> ==== בגדר אין קניין ====<br /> נחלקו הראשונים מהו גדר קניין הגוי אם נאמר שאין קניין לגוי להפקיע מן המעשרות, דעת '''רש&quot;י''' {{מ|מז:}} שלגבי הקדושה הרי זה כברשות הישראל וכאילו ממושכנת לגוי מאידך דעת ועל כן הוא מחוייב מדאו' לקנות את פירות הביכורים היות ולגבי זה זה שלו. מאידך דעת '''התוס'''' ושאר ראשונים שהמכירה היא מכירה גמורה רק הקונה מהגוי פירות מחוייב במעשרות שהקדושה נשארת בקרקע גם כשהיא בבעלות הגוי.<br /> <br /> '''הכסף משנה והמהר&quot;י קורקוס''' הבינו בדעת '''הרמב&quot;ם''' שגם למ&quot;ד אין קניין מכל מקום כל זמן שהשדה ברשות הגוי הרי היא מופקעת מן המעשרות ורק בחזר ישראל ולקח ממנו את הקרקע אמרינן שאין קנין לגוי להפקיע ושוב חוזר ומתחדש החיובים התלויים בארץ. מאידך '''הרדב&quot;ז והמהרי&quot;ט''' ועוד{{הערה|ראה גם חזו&quot;א שביעית סימן א}} חולקים בדעת הרמב&quot;ם וסוברים שגם בזמן שהקרקע ביד הגוי אינה מופקעת מן המעשרות. '''הגר&quot;ח''' מבאר בכסף משנה שהמחלוקת לדבריו בין מ&quot;ד יש קניין למ&quot;ד אין קניין הוא שלמ&quot;ד יש קניין בזמן שזה ברשות הגוי יש '''הפקעה''' מוחלטת של הפירות מן המעשרות מכוח קניין הגוי בקרקע ועל כן גם אם חזר הישראל וקנה את הפירות לא יתחדש חיוב מעשרות היות והופקעו ולמ&quot;ד אין קניין כל זמן שזה ברשות הגוי יש '''פטור''' על הפירות מן המעשרות ועל כן בזמן שיחזור ויהיה ברשות הישראל בזמן החיוב יחזור ויתחדש חיוב מעשרות שלא הופקעו מעולם מתורת מעשרות<br /> <br /> === ערלה, חדש, יובל ושאר מצוות התלויות בארץ ===<br /> '''הרא&quot;ש''' בשו&quot;ת {{מ|כלל ב}} לומד שכל הנידון הוא דווקא במעשרות ולא בשאר המצוות וממילא נוקט שיש דין חדש בשדה גוי גם אם יש קניין להפקיע מן המעשרות. מאידך דעת '''הר&quot;ש''' בתרומות {{מ|ג, ט}} ו'''הרשב&quot;א''' {{מ|ב&quot;ק סט, א}} סוברים שהנידון הוא לגבי שאר המצוות התלויות בארץ ולדבריהם אם יש קניין להפקיע מן המעשרות מפקיע גם לגבי נטע רבעי וכן גם דעת '''התוס'''' {{מ|ע&quot;ז סד, א}} שמפקיע גם מדין כלאים.{{הערה|וכן משמעות הירושלמי בכלאים פ&quot;ז ה&quot;ג וראה בחזו&quot;א שביעית סימן ו, ה ובזכרון שמואל סי' יב בסופו ומנח&quot;ח רמ&quot;ו, ו לגבי ערלה.}}<br /> <br /> === שביעית ===<br /> ==== אם יש קדושת שביעית: ====<br /> '''התוס'''' בגיטין {{בבלי|גיטין|סב|א|סב, א}} הבינו שלמ&quot;ד יש קניין להפקיע מן המעשרות הוא הדין שמפקיע מקדושת שביעית.{{ש}}'''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|שמיטה ויובל|ד|כט|שמיטה יובל ד, כט}} פוסק שאין קנין לגוי בארץ ישראל מכל מקום פוסק שפירות שגדלו בשדה גוי בארץ ישראל בשביעית מותרים ואינם אסורים אף משום גזירת ספיחים ונחלקו הפוסקים אם לדעת הרמב&quot;ם יש בפירות קדושת שביעית, דעת '''הרדב&quot;ז''' שהפירות מותרים מאיסור 'נעבד' היות ואין איסור בזמן שאינו יהודי עבד בהם אך מכל מקום יש בם קדושת שביעית שאין קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וממילא הקדושה קיימת אך '''הכסף משנה''' שסובר ברמב&quot;ם שהגם שאין קניין לגוי מכל מקום כל זמן שהשדה ברשות הגוי היא מופקעת מן המעשרות ומקדושתה ורק כשישראל יחזור ויקח את הקרע תחזור לקדושתה ממילא מבאר את דעתו שהיות והקרקע ברשות הגוי פירותיו מופקעים מקדושת שביעית{{הערה|המעדני ארץ בסימן ט מוכיח מדעת הכסף משנה שאף שאין בפירות קדושת שביעית מכל מקום אסור ליהודי לעבוד בשדה בשביעית}}.<br /> <br /> ==== אם מותר לישראל לעבוד בקרקע גוי ====<br /> דעת '''הכסף משנה''' ב'''רמב&quot;ם''' שכל זמן שהשדה ברשות הגוי היא מופקעת מקדושתה וממילא אומר גם שאין קודשת שביעית בפירותיה והבין בדבריו '''המהרי&quot;ט''' {{מ|סימן מג}} שלדבריו מותר לישראל לעבוד בשדה הגוי. '''המעדני ארץ''' {{מ|שביעית, ט}} הוכיח מדברי הכסף משנה שאף שלא יהיה בפירות קדושת שביעית מכל מקום אסור לישראל לעבוד בקרקע הגוי היות ואינה מופקעת אלא לעניין הפירות אמנם בסוריא שיש קניין לגוי להפקיע יהיה מותר לישראל לעבוד בקרקע הגוי.<br /> <br /> == פרטי הדין ==<br /> === תקנת חכמים ===<br /> במשנה בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|א|מז, א}} מבואר שהמוכר קרקע לגוי בארץ ישראל חוזר ולוקח ממנו ביכורים מפני תיקון העולם ומבואר בגמרא שלמ&quot;ד יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות אף על פי כן הקונה פירות מגוי בארץ ישראל מחוייב במעשרות וביכורים ולדעת '''רש&quot;י''' המוכר מחויב מדי שנה לחזור ולקנות מהגוי את פירות הביכורים שלדבריו הקרקע נשארת בידיו לגבי הקדושה למ&quot;ד יש קניין.<br /> <br /> === בסוריא ===<br /> בגמרא מבואר שבסוריא לדעה הסוברת שכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש וחיוב המעשרות שם הוא רק מדרבנן יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות והקונה ממנו פטור מן המעשרות ואף שהישראל מירח שהמירוח אינו מחייב אלא בארץ ישראל. והבדל נוסף בין ארץ ישראל לסוריא הוא בשוכר וחוכר שדה מגוי שבארץ ישראל חייב במעשרות ובסוריא פטור מן המעשרות שהקרקע מופקעת וממילא גם הפירות. ולדעת הרמב&quot;ם בסוריא יהיה פטור גם מקדושת שביעית.{{הערה|{{רמב&quot;ם|תרומות|א|יג|תרומות א, יג|בכותרת=כן}}}}<br /> <br /> === אריס, קבלן או בשכר קרקע מגוי בארץ ישראל ===<br /> במשנה בדמאי {{ויקיטקסט|משנה_דמאי_ו_ב|ו, ב}} מבואר שהחוכר שדה מן הנוכרי, מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר שאף המקבל שדה אבותיו מן הנוכרי מעשר ונותן לו. הגמרא {{בבלי|בבא מציעא|קא|א|ב&quot;מ קא, א}} מעמידה את המשנה לרבה שאין קניין לגוי בארץ ישראל וממילא הישראל חייב להפריש מעשרות מפירותיו וגזרו חכמים שגם הפירות שמחזיר לבעלים חייבים במעשרות אך לר&quot;א שיש קניין לגוי בארץ גם הישראל פטור מן המעשרות שקניין הגוי בקרקע מפקיעה מן המעשרות.<br /> <br /> === גוי ששכר קרקע מישראל ===<br /> {{להשלים}}<br /> === מעשרות ושביעית בזמן הזה ===<br /> דעת '''ספר התרומה''' {{מ|הלכות ארץ ישראל עמוד תקפז}} שבזמן הזה שתרומות ומעשרות מדבריהם{{הערה|ראה שולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו&quot;ד שלא, ב|בכותרת=כן}}}} יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וכשם שבסוריא שחיוב המעשרות הוא מדרבנן מועיל קניין הגוי להפקיע וכן דעת '''הגר&quot;א''' {{הערה|הביא את דעת ספר התרומות בשולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו&quot;ד שלא, ב ס&quot;ק ו סוף ד&quot;ה בזמן הזה (השני)}}, וכן שם בס&quot;ק כח}} שבזמן הזה גוי מפקיע מן המעשרות ומקודשת שביעית כסוריא. אמנם כל זה לדעת הראשונים שהסיבה שאין קדושה בארץ ישראל בזמן הזה היא מחמת שקדושה שניה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא אך לדעת הרמב&quot;ם קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא אך יש מיעוט מיוחד שחיוב המעשרות הוא רק בזמן שכל יושביה עליה וממילא גם בזמן הזה אין קניין לגוי להפקיע.<br /> <br /> == דינים נוספים ==<br /> === מכירה לגוי ===<br /> {{להשלים}}<br /> === קנה פירות מהגוי ===<br /> '''ברמב&quot;ם''' {{רמבם|תרומות|א|יא|תרומות א, יא}} מבואר שיש ב' זמני חיוב, הבאת שליש ומירוח וממילא אם משעת הבאת שליש או משעת המירוח היה ברשות הישראל חייב במעשרות אך באופן שבשעת המירוח היה ברשות הגוי ולאחר מכן קנה ממנו הישראל פירות פטור מן המעשרות וכן באופן שהיה ברשות הישראל בשעת הבאת שליש ומכרו לגוי מירוח הגוי פוטר.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:גיטין מז.]][[קטגוריה:שביעית]][[קטגוריה:תרומות פרק א]][[קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ד]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%9C%27%D7%94&diff=20074 2022-06-21T21:54:02Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>שלום וברכה<br /> <br /> סוגיות שכתבתי עד כה:<br /> <br /> [[ביטול ברוב - יבש ביבש]] • [[חוזר וניעור]] • [[רואין את מינו כמי שאינו]] • [[דמי איסור הנאה]] • [[קנין גוי בארץ ישראל]] • [[קנין פירות]] • [[טיוטה:איסור עשיית צורות]] • [[טיוטה:ביטול עבודה זרה ותקרובת]]<br /> <br /> מוזמנים לשפר, להוסיף, לערוך, להגדיל תורה ולהאדירה!</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=20073 2022-06-21T21:51:47Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:כל הנושאים&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:כל הנושאים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%92&diff=20072 2022-06-21T21:51:35Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}} קטגוריה:ספר קנין&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}}<br /> [[קטגוריה:ספר קנין]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%95:&diff=20071 2022-06-21T21:50:55Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד}} קטגוריה:מסכת בבא בתרא&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת בבא בתרא]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%96:&diff=20070 2022-06-21T21:50:04Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד}} קטגוריה:מסכת גיטין&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת גיטין]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=20069 2022-06-21T21:48:47Z

<p>מוטל'ה: /* הערות שוליים */ תקלדה</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|גיטין|מז|ב|גיטין מז, ב|בכותרת=כן}}{{ש}}{{בבלי|בבא בתרא|קלו|ב|בבא בתרא קלו, ב|בכותרת=כן}}{{ש}}{{בבלי|שבת|קלה|ב|שבת קלה, ב|בכותרת=כן}}}}'''קנין פירות''' פירושו שקונה קרקע או כל דבר אחר לעניין השימושים בלבד וכגון קרקע לפירות למשך זמן מסוים. ובקניין כזה ישנם כמה דינים ופרטים המסתעפים מזה אם נחשב כבעלים לעניין ביכורים, להאכיל בתרומה, דין יום או יומיים בעבדים וכדו'. שורש הנידון הוא במחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל אם הקונה קנין פירות הרי הוא כבעלים על הגוף או לא.<br /> == אם קנין פירות כקניין הגוף ==<br /> בגמ' בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|ב|מז, ב}} פליגי רבי יוחנן ור&quot;ל:<br /> {{ציטוטון|איתמר, המוכר שדהו לפירות, ר' יוחנן אמר מביא וקורא ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא. ר' יוחנן אמר מביא וקורא, קנין פירות כקנין הגוף דמי ר&quot;ל אמר מביא ואינו קורא, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי}}<br /> מחלוקת זו הובאה בככמה מקומות בגמרא.{{הערה|בבא בתרא, שבת, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא}}<br /> === נפקא מיניה ===<br /> * לגבי ביכורים, לדעת רבי יוחנן מביא וקורא ולדעת ר&quot;ל מביא ואינו קורא.{{הערה|שם=גיטין|{{בבלי|גיטין|מז|ב|גיטין מז, ב|בכותרת=כן}}}}<br /> * הקונה שדה ביובל שקונה את זה רק עד לזמן היובל פליגי כהנ&quot;ל אם מביא ביכורים.{{הערה|שם=גיטין}}<br /> * לגבי שדה אחוזה, וכגון הקונה שדה מאביו והקדישה ואח&quot;כ מת אביו פליגי ר' יהודה ור&quot;ש ור&quot;מ אם חשיב כשדה אחזוה שיירשה מאביו או כשדה קנין שאם קנין פירות כקנין הגוף לא יירש כלום מאביו ואם אין זה כקנין הגוף השדה נפלה לו בירושה ונחשב כשדה אחוזה ככל קרקע שמקבל בירושה.{{הערה|שם=גיטין}}<br /> * בכותב נכסיו לבנו לאחר מותו ומכר הבן בחיי האב ומת בחיי האב, שלרבי יוחנן שקנין פירות כקנין הגוף לא קנה לוקח ולריש לקיש שקנין פירות לאו כקניין הגוף יש כח לבן למכור וקנה לוקח.{{הערה|שם=ב&quot;ב|{{בבלי|בבא בתרא|קלו|ב|בבא בתרא קלו, ב|בכותרת=כן}}}}}<br /> * לגבי 'קנין כסף' במילת עבדים וכגון שקונה שפחה לעוברה אם הולד נימול לשמונה לרבי יוחנן או נימול באחד לריש לקיש שאינו נחשב קנין כסף.{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|קלה|ב|שבת קלה, ב|בכותרת=כן}}}}<br /> * לגבי דין יום או יומיים וכגון באופן שמכר את עבדו ושייר לעצמו שלושים יום שאם קנין פירות כקנין הגוף מי שהעבד תחתיו ישנו בדין יום או יומיים ואם לאו כקנין הגוף מי שהעבד שלו ישנו בדין יום או יומים.{{הערה|שם=ב&quot;ק וב&quot;ב|{{בבלי|בבא קמא|פט|ב|בבא קמא פט, ב - צ, א|בכותרת=כן}}, {{בבלי|בבא בתרא|נ|א|בבא בתרא נ, א|בכותרת=כן}}}}<br /> * לגבי להאכיל בתרומה, אם בעל הקנין פירות מאכיל את עבדיו בתרומה.{{הערה|יבמות {{בבלי|יבמות|סו|א|סו, א בתוס' ד&quot;ה אלמנה}}}}<br /> <br /> === אופנים נוספים ===<br /> * אב לגבי בריה: מבואר בגמ' בב&quot;ב{{הערה|שם=ב&quot;ב}} בצריכותא שהיה מקום לומר שרבי יוחנן מודה לר&quot;ל באב המוכר קנין גוף לבנו ומשייר לעצמו קנין פירות שבאופן כזה קנין הפירות שברשות האב אינו כקנין הגוף שאב לגבי בריה אחולי אחיל. וכן ר&quot;ל יכול להודות לר&quot;י באופן כזה שהיות ומשייר את הקנין פירות לעצמו משייר לעצמו גם קנין בגוף שכל לגבי נפשיה שיורי משייר.<br /> * יובל ראשון ויובל שני: מבואר בגמ' בגיטין{{הערה|שם=גיטין}} שכל מה שפליגי ר&quot;י ור&quot;ל אם מביא ביכורים בקונה שדה בזמן שהיובל נוהג היינו ביובל שני אבל ביובל ראשון דאכתי לא סמיך אדעתיהו גם ר&quot;ל מודה לר&quot;י.<br /> * שאלה בבעלים: מבואר בגמ' בב&quot;מ {{בבלי|בבא מציעא|צו|א|צו, א}} באשה ששאלה ונשאל לבעלה שתלוי במחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל אם חשיב כשאלה בבעלים שאם ק&quot;פ כקה&quot;ג חשיב כשאלה בבעלים ומבואר בראשונים שגם להצד שקנין פירות לאו כקנין הגוף מכל מקום פטור ממחצה מספק היות ואף שאין זה כקנין הגוף מכל מקום נחשב כבעלים לענין שאלה בבעלים.{{הערה|ראה שם בנמו&quot;י ושיטמ&quot;ק מביא את פלוגתת הראב&quot;ד והריטב&quot;א}}<br /> * להאכיל בתרומה: מבואר בתוס' שאף לרבי יוחנן שקניין פירות כקניין הגוף מכל מקום אין זה מחייב שיכול להאכיל את עבדיו בתרומה היות ואין זה כקניין הגוף גמור<br /> <br /> === ביאור המחלוקת ===<br /> יש לבאר את מחלוקתם האם המוכר קנין פירות לחברו נותן לו גם קנין גמור בגוף לעניין הפירות ועל כן ממילא הוא בעלי הממון כל זמן שהפירות ברשותו או שנותן לו רק שיעבוד או זכות בגוף לעניין הפירות אך לא קנין גמור וממילא אינו נחשב לבעלים שאין לו בגוף אלא רק זכות או שיעבוד לאכילת פירות. ולפי&quot;ז נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם בעל הקנין פירות קונה גם קנין בגוף ועל כן הוא הבעלים לענין ביכורים וכדו' או שאינו קונה קנין גמור בגוף ועל כן אינו מביא ביכורים ואינו מאכיל בתרומה וכדו'.<br /> <br /> וכן מבואר:{{ש}}א. מדברי הגמ' בבבא בתרא{{הערה|שם=ב&quot;ב}} שאילו רבי יוחנן ור&quot;ל לא היו חלוקים לגבי מכר הבן בחיי האב היינו אומרים שהיו מודים אחד לשני, שאף שלרבי יוחנן קנין פירות כקניין הגוף מכל מקום אבל לגבי בריה אחולי אחיל ואף לר&quot;ל שקנין פירות לאו כקנין הגוף מכל מקום כל לגבי נפשיה שיורי משייר וחזינן מדברי הגמ' שיש מקומות שלרבי יוחנן יכול להיות קנין פירות שאינו קנין גוף וכן לר&quot;ל איכפא ותלוי בדעת המוכר שבכל מקום הקונה קנין פירות קונה גם קנין הגוף רק לגבי בנו מוחל על הקנין הגוף ומשייר לעצמו רק פירות וכן בר&quot;ל שאף שבכל מקום הקונה פירות לא קונה קנין בגוף באופן שהמוכר משייר לעצמו את הקנין פירות משייר לעצמו גם קנין בגוף.<br /> {{ש}}ב. מדברי הראשונים בבא בתרא{{הערה|שם=ב&quot;ב}} שמבארים את מחלוקתם של ר&quot;י ור&quot;ל לגבי מכר הבן בחיי האב אם לאב יש קנין גמור בגוף ועל כן לבן אין לו אלא זכות לקבל את הגוף בסיום זמן הקנין פירות או שלאב אין לו אלא שיעבוד בגוף ועל כן לבן יש קנין גמור בגוף.<br /> <br /> == בגדר קנין פירות ==<br /> === קונה שדה לפירות ===<br /> {{להשלים}}<br /> ====גדר קנין בעל הפירות ====<br /> בכל קונה שדה לפירות יש לדון מה גדר הקנין שיש לו בקרקע לגבי הפירות אם יש לו רק שיעבוד וזכות לתבוע את הפירות שיצמחו בקרקע או שיש לו קנין בגוף הקרקע לגבי זה שכל הפירות שגדלים שם, גדלים בקרקע שלו. ולכא' זה תלוי במחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל אם קנין פירות כקניין הגוף שלר&quot;י שקנין פירות כקניין הגוף סובר שלבעל הפירות יש גם קנין בגוף הקרקע ולכן מביא ביכורים ודעת ריש לקיש שקנין פירות לאו כקניין הגוף סובר שלבעל הפירות אין לו אלא שיעבוד וזכות בלבד בקרקע.{{הערה|ראה רשב&quot;ם בבא בתרא שם}}<br /> ====גדר קנין בעל הגוף====<br /> בגמרא בבבא בתרא{{הערה|שם=ב&quot;ב}} יש נידון באופן שבעל הגוף נתן את קנין הגוף לבנו לאחר מותו ועד מותו שייר לעצמו את קנין הפירות ודנו הראשונים מהו גדר קנין הגוף שקיבל הבן שבמשנה מבואר שמכר האב המכירה מועילה רק עד שימות וכשהבן מכר המכירה מועילה רק אחרי מיתת האב ופליגי ר&quot;י ור&quot;ל באופן שמכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב אם מהני המכירה או שזה חוזר ליורשים{{הערה|ופליגי הראשונים אם ליורשי האב או לירושי הבן שדעת הרשב&quot;ם שהבן הסתלק מהגוף ועל כן זה חוזר ליורשי האב וראה גם ביד רמה שם}} שלר&quot;ל שקנין פירות לאו כקנין הגוף ממילא יש כוח לבן למכור ועל כן גם במת בחיי האב הלוקח קונה את קנין הפירות אחרי מות האב מה שאין כן לר&quot;י שס&quot;ל שקנין פירות כקניין הגוף ממילא אין לבעל הגוף זכות למכור את הגוף והפירות של אחר המיתה ועל כן במת בחיי האב המכירה בטלה והלוקח אינו קונה כלום.<br /> {{ש}}ובדברי הראשונים שם מצאנו ב' שיטות מרכזיות בגדר קנין הגוף שנתן האב לבן לר&quot;י שקנין פירות כקנין הגוף ודעת '''הר&quot;י מיגאש, הרשב&quot;א, הראב&quot;ד, היד רמה''' ועוד ראשונים שהגם שקנין פירות כקניין הגוף מכל מקום אין זה קניין גמור ועל כן יש לבעל הגוף היום קנין בשדה רק אין זה ברשותו אלא ברשות בעל הפירות. מאידך דעת '''הרמב&quot;ן והר&quot;ן והראב&quot;ד''' בפי&quot;ב<br /> ==== קנין פירות לעולם ====<br /> דעת '''נתיבות המשפט''' שהקונה פירות לעולם הרי הוא כקונה קנין גוף גם לריש לקיש שעד כמה שהקנין הגוף לא מביא בסוף לפירות אין בו משמעות ונפקע מבעל הגוף וממילא זוכה בזה בעל הפירות. סברא זו מצאנו גם בדברי הראשונים בב&quot;ב{{הערה|שם=ב&quot;ב}} ראה ב'''יד רמה''' ובעוד ראשונים.<br /> <br /> === קנין לזמן ===<br /> '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|מכירה|כג|ה|מכירה כג, ה}} פוסק {{ציטוטון|המוכר גוף הקרקע לזמן קצוב הרי זו מכורה, ומשתמש הלוקח בגוף כחפצו ואוכל הפירות כל זמן המכירה ובסוף תחזור לבעליה}} ובהלכה ו כותב {{ציטוטון|ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין המקנה אותה לפירותיה. שהקונה לפירות אינו יכול לשנות צורת הקרקע ולא יבנה ולא יהרוס אבל הקונה לזמן קצוב הרי הוא בונה או הורס ועושה בכל זמנו הקצוב כמו שעושה הקונה קנין עולם לעולם}}.<br /> {{ש}}דעת '''הרא&quot;ה'''{{הערה|הובאו דבריו בגליון רעק&quot;א על הרמב&quot;ם בשם הר&quot;ן בגיטין דף פד}} שלא ניתן למכור גוף לזמן {{ציטוטון|הנותן קרקע לחבירו גוף ופירות יום אחד שזכה בקרקע לעולם דהא אסיקנא כיון דפסקא פסקא}}<br /> {{ש}}נחלקו האחרונים בדעת הרמב&quot;ם אם דעתו שבזמן שזה ביד הקונה אם יכול למכור או לאבד את גוף הממון או שאין לו את זה אלא לזמן וכל דבר שיבוא על חשבון הזמן שיבוא אח&quot;כ אסור לו. ה'''מחנה אפרים'''{{הערה|זכיה ומתנה סי' יח}} למד בדעת הרמב&quot;ם שיכול למכור לאחר מכירה גמורה וכן דעת '''הקצות החושן'''{{הערה|סימן רמא ס&quot;ק ד ובעוד מקומות}} אמנם דעת '''החזון איש'''{{הערה|אבן העזר סימן עד ס&quot;ק יד}} שאין לו את זה אלא לזמן ואינו יכול למכור או להרוס שלא לשם שימוש.<br /> ==== בגדר הקנין ====<br /> בגדר קנין לזמן יש מקום לדון במה נחלקו הרמב&quot;ם והרא&quot;ה וכיצד הקנין נפקע לאחר זמן לדעת הרמב&quot;ם. ובדעת הרמב&quot;ם ביארו '''האחרונים''' שכשם שאפשר למכור גוף לענין תשמיש כל שהוא כפרה לחלבה או לוולדותיה כמו כן אפשר למכור גוף לענין התשמישים של זמנים מסוימים{{הערה|הגר&quot;ש שקאפ במערכת הקניינים סימן ז-ט}} אמנם לפי ביאור זה לא שייך למכור או להרוס היות ויש לו את זה רק לענין השימושים של הזמן הזה ולא לעולם. ולדעת הסוברים שיכול למכור יש לבאר{{הערה|ראה בשיעורי ר' שמואל בב&quot;ב אות מח}} שיש כח למוכר ליצור קנין גמור שיפסיק בזמן מסויים ומלכתחילה מקנה לו את זה לחלוטין בסוג קנין שיפסיק לאחר זמן.<br /> <br /> === אחריך ===<br /> {{להשלים}}<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:גיטין מז:]][[קטגוריה:בבא בתרא קלו:]][[קטגוריה:מכירה פרק כג]][[קטגוריה:קנינים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=20068 2022-06-21T21:48:18Z

<p>מוטל'ה: בס&quot;ד</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|גיטין|מז|ב|גיטין מז, ב|בכותרת=כן}}{{ש}}{{בבלי|בבא בתרא|קלו|ב|בבא בתרא קלו, ב|בכותרת=כן}}{{ש}}{{בבלי|שבת|קלה|ב|שבת קלה, ב|בכותרת=כן}}}}'''קנין פירות''' פירושו שקונה קרקע או כל דבר אחר לעניין השימושים בלבד וכגון קרקע לפירות למשך זמן מסוים. ובקניין כזה ישנם כמה דינים ופרטים המסתעפים מזה אם נחשב כבעלים לעניין ביכורים, להאכיל בתרומה, דין יום או יומיים בעבדים וכדו'. שורש הנידון הוא במחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל אם הקונה קנין פירות הרי הוא כבעלים על הגוף או לא.<br /> == אם קנין פירות כקניין הגוף ==<br /> בגמ' בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|ב|מז, ב}} פליגי רבי יוחנן ור&quot;ל:<br /> {{ציטוטון|איתמר, המוכר שדהו לפירות, ר' יוחנן אמר מביא וקורא ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא. ר' יוחנן אמר מביא וקורא, קנין פירות כקנין הגוף דמי ר&quot;ל אמר מביא ואינו קורא, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי}}<br /> מחלוקת זו הובאה בככמה מקומות בגמרא.{{הערה|בבא בתרא, שבת, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא}}<br /> === נפקא מיניה ===<br /> * לגבי ביכורים, לדעת רבי יוחנן מביא וקורא ולדעת ר&quot;ל מביא ואינו קורא.{{הערה|שם=גיטין|{{בבלי|גיטין|מז|ב|גיטין מז, ב|בכותרת=כן}}}}<br /> * הקונה שדה ביובל שקונה את זה רק עד לזמן היובל פליגי כהנ&quot;ל אם מביא ביכורים.{{הערה|שם=גיטין}}<br /> * לגבי שדה אחוזה, וכגון הקונה שדה מאביו והקדישה ואח&quot;כ מת אביו פליגי ר' יהודה ור&quot;ש ור&quot;מ אם חשיב כשדה אחזוה שיירשה מאביו או כשדה קנין שאם קנין פירות כקנין הגוף לא יירש כלום מאביו ואם אין זה כקנין הגוף השדה נפלה לו בירושה ונחשב כשדה אחוזה ככל קרקע שמקבל בירושה.{{הערה|שם=גיטין}}<br /> * בכותב נכסיו לבנו לאחר מותו ומכר הבן בחיי האב ומת בחיי האב, שלרבי יוחנן שקנין פירות כקנין הגוף לא קנה לוקח ולריש לקיש שקנין פירות לאו כקניין הגוף יש כח לבן למכור וקנה לוקח.{{הערה|שם=ב&quot;ב|{{בבלי|בבא בתרא|קלו|ב|בבא בתרא קלו, ב|בכותרת=כן}}}}}<br /> * לגבי 'קנין כסף' במילת עבדים וכגון שקונה שפחה לעוברה אם הולד נימול לשמונה לרבי יוחנן או נימול באחד לריש לקיש שאינו נחשב קנין כסף.{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|קלה|ב|שבת קלה, ב|בכותרת=כן}}}}<br /> * לגבי דין יום או יומיים וכגון באופן שמכר את עבדו ושייר לעצמו שלושים יום שאם קנין פירות כקנין הגוף מי שהעבד תחתיו ישנו בדין יום או יומיים ואם לאו כקנין הגוף מי שהעבד שלו ישנו בדין יום או יומים.{{הערה|שם=ב&quot;ק וב&quot;ב|{{בבלי|בבא קמא|פט|ב|בבא קמא פט, ב - צ, א|בכותרת=כן}}, {{בבלי|בבא בתרא|נ|א|בבא בתרא נ, א|בכותרת=כן}}}}<br /> * לגבי להאכיל בתרומה, אם בעל הקנין פירות מאכיל את עבדיו בתרומה.{{הערה|יבמות {{בבלי|יבמות|סו|א|סו, א בתוס' ד&quot;ה אלמנה}}}}<br /> <br /> === אופנים נוספים ===<br /> * אב לגבי בריה: מבואר בגמ' בב&quot;ב{{הערה|שם=ב&quot;ב}} בצריכותא שהיה מקום לומר שרבי יוחנן מודה לר&quot;ל באב המוכר קנין גוף לבנו ומשייר לעצמו קנין פירות שבאופן כזה קנין הפירות שברשות האב אינו כקנין הגוף שאב לגבי בריה אחולי אחיל. וכן ר&quot;ל יכול להודות לר&quot;י באופן כזה שהיות ומשייר את הקנין פירות לעצמו משייר לעצמו גם קנין בגוף שכל לגבי נפשיה שיורי משייר.<br /> * יובל ראשון ויובל שני: מבואר בגמ' בגיטין{{הערה|שם=גיטין}} שכל מה שפליגי ר&quot;י ור&quot;ל אם מביא ביכורים בקונה שדה בזמן שהיובל נוהג היינו ביובל שני אבל ביובל ראשון דאכתי לא סמיך אדעתיהו גם ר&quot;ל מודה לר&quot;י.<br /> * שאלה בבעלים: מבואר בגמ' בב&quot;מ {{בבלי|בבא מציעא|צו|א|צו, א}} באשה ששאלה ונשאל לבעלה שתלוי במחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל אם חשיב כשאלה בבעלים שאם ק&quot;פ כקה&quot;ג חשיב כשאלה בבעלים ומבואר בראשונים שגם להצד שקנין פירות לאו כקנין הגוף מכל מקום פטור ממחצה מספק היות ואף שאין זה כקנין הגוף מכל מקום נחשב כבעלים לענין שאלה בבעלים.{{הערה|ראה שם בנמו&quot;י ושיטמ&quot;ק מביא את פלוגתת הראב&quot;ד והריטב&quot;א}}<br /> * להאכיל בתרומה: מבואר בתוס' שאף לרבי יוחנן שקניין פירות כקניין הגוף מכל מקום אין זה מחייב שיכול להאכיל את עבדיו בתרומה היות ואין זה כקניין הגוף גמור<br /> <br /> === ביאור המחלוקת ===<br /> יש לבאר את מחלוקתם האם המוכר קנין פירות לחברו נותן לו גם קנין גמור בגוף לעניין הפירות ועל כן ממילא הוא בעלי הממון כל זמן שהפירות ברשותו או שנותן לו רק שיעבוד או זכות בגוף לעניין הפירות אך לא קנין גמור וממילא אינו נחשב לבעלים שאין לו בגוף אלא רק זכות או שיעבוד לאכילת פירות. ולפי&quot;ז נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם בעל הקנין פירות קונה גם קנין בגוף ועל כן הוא הבעלים לענין ביכורים וכדו' או שאינו קונה קנין גמור בגוף ועל כן אינו מביא ביכורים ואינו מאכיל בתרומה וכדו'.<br /> <br /> וכן מבואר:{{ש}}א. מדברי הגמ' בבבא בתרא{{הערה|שם=ב&quot;ב}} שאילו רבי יוחנן ור&quot;ל לא היו חלוקים לגבי מכר הבן בחיי האב היינו אומרים שהיו מודים אחד לשני, שאף שלרבי יוחנן קנין פירות כקניין הגוף מכל מקום אבל לגבי בריה אחולי אחיל ואף לר&quot;ל שקנין פירות לאו כקנין הגוף מכל מקום כל לגבי נפשיה שיורי משייר וחזינן מדברי הגמ' שיש מקומות שלרבי יוחנן יכול להיות קנין פירות שאינו קנין גוף וכן לר&quot;ל איכפא ותלוי בדעת המוכר שבכל מקום הקונה קנין פירות קונה גם קנין הגוף רק לגבי בנו מוחל על הקנין הגוף ומשייר לעצמו רק פירות וכן בר&quot;ל שאף שבכל מקום הקונה פירות לא קונה קנין בגוף באופן שהמוכר משייר לעצמו את הקנין פירות משייר לעצמו גם קנין בגוף.<br /> {{ש}}ב. מדברי הראשונים בבא בתרא{{הערה|שם=ב&quot;ב}} שמבארים את מחלוקתם של ר&quot;י ור&quot;ל לגבי מכר הבן בחיי האב אם לאב יש קנין גמור בגוף ועל כן לבן אין לו אלא זכות לקבל את הגוף בסיום זמן הקנין פירות או שלאב אין לו אלא שיעבוד בגוף ועל כן לבן יש קנין גמור בגוף.<br /> <br /> == בגדר קנין פירות ==<br /> === קונה שדה לפירות ===<br /> {{להשלים}}<br /> ====גדר קנין בעל הפירות ====<br /> בכל קונה שדה לפירות יש לדון מה גדר הקנין שיש לו בקרקע לגבי הפירות אם יש לו רק שיעבוד וזכות לתבוע את הפירות שיצמחו בקרקע או שיש לו קנין בגוף הקרקע לגבי זה שכל הפירות שגדלים שם, גדלים בקרקע שלו. ולכא' זה תלוי במחלוקת ר&quot;י ור&quot;ל אם קנין פירות כקניין הגוף שלר&quot;י שקנין פירות כקניין הגוף סובר שלבעל הפירות יש גם קנין בגוף הקרקע ולכן מביא ביכורים ודעת ריש לקיש שקנין פירות לאו כקניין הגוף סובר שלבעל הפירות אין לו אלא שיעבוד וזכות בלבד בקרקע.{{הערה|ראה רשב&quot;ם בבא בתרא שם}}<br /> ====גדר קנין בעל הגוף====<br /> בגמרא בבבא בתרא{{הערה|שם=ב&quot;ב}} יש נידון באופן שבעל הגוף נתן את קנין הגוף לבנו לאחר מותו ועד מותו שייר לעצמו את קנין הפירות ודנו הראשונים מהו גדר קנין הגוף שקיבל הבן שבמשנה מבואר שמכר האב המכירה מועילה רק עד שימות וכשהבן מכר המכירה מועילה רק אחרי מיתת האב ופליגי ר&quot;י ור&quot;ל באופן שמכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב אם מהני המכירה או שזה חוזר ליורשים{{הערה|ופליגי הראשונים אם ליורשי האב או לירושי הבן שדעת הרשב&quot;ם שהבן הסתלק מהגוף ועל כן זה חוזר ליורשי האב וראה גם ביד רמה שם}} שלר&quot;ל שקנין פירות לאו כקנין הגוף ממילא יש כוח לבן למכור ועל כן גם במת בחיי האב הלוקח קונה את קנין הפירות אחרי מות האב מה שאין כן לר&quot;י שס&quot;ל שקנין פירות כקניין הגוף ממילא אין לבעל הגוף זכות למכור את הגוף והפירות של אחר המיתה ועל כן במת בחיי האב המכירה בטלה והלוקח אינו קונה כלום.<br /> {{ש}}ובדברי הראשונים שם מצאנו ב' שיטות מרכזיות בגדר קנין הגוף שנתן האב לבן לר&quot;י שקנין פירות כקנין הגוף ודעת '''הר&quot;י מיגאש, הרשב&quot;א, הראב&quot;ד, היד רמה''' ועוד ראשונים שהגם שקנין פירות כקניין הגוף מכל מקום אין זה קניין גמור ועל כן יש לבעל הגוף היום קנין בשדה רק אין זה ברשותו אלא ברשות בעל הפירות. מאידך דעת '''הרמב&quot;ן והר&quot;ן והראב&quot;ד''' בפי&quot;ב<br /> ==== קנין פירות לעולם ====<br /> דעת '''נתיבות המשפט''' שהקונה פירות לעולם הרי הוא כקונה קנין גוף גם לריש לקיש שעד כמה שהקנין הגוף לא מביא בסוף לפירות אין בו משמעות ונפקע מבעל הגוף וממילא זוכה בזה בעל הפירות. סברא זו מצאנו גם בדברי הראשונים בב&quot;ב{{הערה|שם=ב&quot;ב}} ראה ב'''יד רמה''' ובעוד ראשונים.<br /> <br /> === קנין לזמן ===<br /> '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|מכירה|כג|ה|מכירה כג, ה}} פוסק {{ציטוטון|המוכר גוף הקרקע לזמן קצוב הרי זו מכורה, ומשתמש הלוקח בגוף כחפצו ואוכל הפירות כל זמן המכירה ובסוף תחזור לבעליה}} ובהלכה ו כותב {{ציטוטון|ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין המקנה אותה לפירותיה. שהקונה לפירות אינו יכול לשנות צורת הקרקע ולא יבנה ולא יהרוס אבל הקונה לזמן קצוב הרי הוא בונה או הורס ועושה בכל זמנו הקצוב כמו שעושה הקונה קנין עולם לעולם}}.<br /> {{ש}}דעת '''הרא&quot;ה'''{{הערה|הובאו דבריו בגליון רעק&quot;א על הרמב&quot;ם בשם הר&quot;ן בגיטין דף פד}} שלא ניתן למכור גוף לזמן {{ציטוטון|הנותן קרקע לחבירו גוף ופירות יום אחד שזכה בקרקע לעולם דהא אסיקנא כיון דפסקא פסקא}}<br /> {{ש}}נחלקו האחרונים בדעת הרמב&quot;ם אם דעתו שבזמן שזה ביד הקונה אם יכול למכור או לאבד את גוף הממון או שאין לו את זה אלא לזמן וכל דבר שיבוא על חשבון הזמן שיבוא אח&quot;כ אסור לו. ה'''מחנה אפרים'''{{הערה|זכיה ומתנה סי' יח}} למד בדעת הרמב&quot;ם שיכול למכור לאחר מכירה גמורה וכן דעת '''הקצות החושן'''{{הערה|סימן רמא ס&quot;ק ד ובעוד מקומות}} אמנם דעת '''החזון איש'''{{הערה|אבן העזר סימן עד ס&quot;ק יד}} שאין לו את זה אלא לזמן ואינו יכול למכור או להרוס שלא לשם שימוש.<br /> ==== בגדר הקנין ====<br /> בגדר קנין לזמן יש מקום לדון במה נחלקו הרמב&quot;ם והרא&quot;ה וכיצד הקנין נפקע לאחר זמן לדעת הרמב&quot;ם. ובדעת הרמב&quot;ם ביארו '''האחרונים''' שכשם שאפשר למכור גוף לענין תשמיש כל שהוא כפרה לחלבה או לוולדותיה כמו כן אפשר למכור גוף לענין התשמישים של זמנים מסוימים{{הערה|הגר&quot;ש שקאפ במערכת הקניינים סימן ז-ט}} אמנם לפי ביאור זה לא שייך למכור או להרוס היות ויש לו את זה רק לענין השימושים של הזמן הזה ולא לעולם. ולדעת הסוברים שיכול למכור יש לבאר{{הערה|ראה בשיעורי ר' שמואל בב&quot;ב אות מח}} שיש כח למוכר ליצור קנין גמור שיפסיק בזמן מסויים ומלכתחילה מקנה לו את זה לחלוטין בסוג קנין שיפסיק לאחר זמן.<br /> <br /> === אחריך ===<br /> {{להשלים}}<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:גיטין מז:]][[קטגוריה:בבא בתרא קלו:]][[מכירה פרק כג]][[קנינים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=20067 2022-06-21T21:43:33Z

<p>מוטל'ה: הפניה לדף קנין גוי בארץ ישראל</p> <hr /> <div>#הפניה [[קנין גוי בארץ ישראל]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=20066 2022-06-21T21:42:43Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:כל הנושאים&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:כל הנושאים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=20065 2022-06-21T21:42:03Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}} קטגוריה:ספר זרעים&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}}<br /> [[קטגוריה:ספר זרעים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=20064 2022-06-21T21:41:37Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}} קטגוריה:ספר זרעים&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}}<br /> [[קטגוריה:ספר זרעים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%96.&diff=20063 2022-06-21T21:39:11Z

<p>מוטל'ה: הסרת no-wiki</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת גיטין]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=20062 2022-06-21T21:37:22Z

<p>מוטל'ה: קטגוריה</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|גיטין|מז|א|גיטין מז, א|בכותרת=כן}}|3=גיטין פרק ד הלכה ט|4= תרומות פרק א הלכה י}}<br /> גוי הקונה קרקע בארץ ישראל נחלקו בגמרא אם מפקיע את קדושת הקרקע לעניין ביכורים מעשרות ושביעית. כמו כן נחלקו האם יש לו אפשרות לקנות את הקרקע לחפור בה בורות שיחים ומערות או רק לגבי פירות.<br /> == אם יש קניין לגוי בארץ ישראל ==<br /> === לגבי מעשרות וחפירת בורות שיחים ומערות ===<br /> בגמרא בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|א|מז, א}} מובא מחלוקתם של רבה ור&quot;א, דעת רבה שאין קנין לנוכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ולומד זאת מהפסוק {{ציטוטון|כי לי הארץ}}{{ויקיטקסט|ויקרא_כה_כג|ויקרא כה, כג}} שלי קדושת הארץ ומכל מקום יש לו קנין לחפור בה בורות שיחים ומערות ומהפסוק {{ציטוטון|השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם}}{{ויקיטקסט|תהלים_קטו_טז|תהילים קטו, טז}} ודעת ר&quot;א שיש קנין לנוכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ומהפסוק {{ציטוטון|דגנך}}{{ויקיטקסט|דברים_יח_ד|דברים יח, ד}} ולא דגן הנוכרי אך מכל מקום הקרקע אינה קנויה לו לחפור בה בורות שיחים ומערות ואין לו אלא [[קניין פירות|קניין לפירות]] בלבד.<br /> <br /> הירושלמי בגיטין {{מ|ד, ט}} מביאה את מחלוקתם של ר&quot;ש ור&quot;מ דעת ר&quot;ש שיש קנין להפקיע מיד מעשר ור&quot;מ חולק וסובר שאין קנין להפקיע מיד מעשר ורבי אמרי בשם ריש לקיש מבארים את טעמו מהפסוק {{ציטוטון|והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה}} הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים אתם קונים מהם ואין הם קונים מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. ומדברי הירושלמי נראה שר&quot;מ סובר שהוא הדין גם כן אין לו קנין לחפור בה בורות שיחים ומערות.{{הערה|וכן מבואר שם בהמשך הגמרא &quot;רב זעורה קומי ר' אבהו בשם ר' אלעזר אף על גב דרבי מאיר אמר אין קניין לעכו&quot;ם בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קנייין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר רבי אבא אכילת פירות&quot;}}<br /> ==== בגדר יש קניין ====<br /> '''הכסף משנה''' למד בדעת '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|תרומות|י|א|תרומות י, א}} שאם יש קניין לגוי פירושו שעל ידי הקניין שלו הוא מפקיע את קדושת ארץ ישראל מהקרקע והרי זה כחוץ לארץ ואף אם הישראל יחזור ויקנה ממנו הרי זה כ[[כיבוש יחיד]] והקרקע פטורה לעולם מתרומות ומעשרות אמנם '''החזון איש'''{{הערה|שביעית סימן א}} מבאר ברמב&quot;ם שבזה לא פליגי ולכו&quot;ע אין כח ביד הגוי להפקיע קדושת ארץ ישראל לגבי זה שייחשב כקרקע חו&quot;ל ולכו&quot;ע לא נחשב ככיבוש יחיד והמחלוקת היא רק לגבי הפירות.{{הערה|'''הגר&quot;ח''' מבאר בכסף משנה שלר&quot;א שיש קניין להפקיע ואין קניין לחפור בורות לא שייך שקניין הגוי יהיה כחו&quot;ל ודברי הרמב&quot;ם הם לרבה שס&quot;ל שיש לו קניין לחפור בה בורות ומכל מקום סובר שאין קניין להפקיע ועל זה אומר שאם רבה יסבור יש קניין להפקיע ממילא זה יהיה כחו&quot;ל שלגוי יש קניין גמור בקרקע}}<br /> <br /> ==== בגדר אין קניין ====<br /> נחלקו הראשונים מהו גדר קניין הגוי אם נאמר שאין קניין לגוי להפקיע מן המעשרות, דעת '''רש&quot;י''' {{מ|מז:}} שלגבי הקדושה הרי זה כברשות הישראל וכאילו ממושכנת לגוי מאידך דעת ועל כן הוא מחוייב מדאו' לקנות את פירות הביכורים היות ולגבי זה זה שלו. מאידך דעת '''התוס'''' ושאר ראשונים שהמכירה היא מכירה גמורה רק הקונה מהגוי פירות מחוייב במעשרות שהקדושה נשארת בקרקע גם כשהיא בבעלות הגוי.<br /> <br /> '''הכסף משנה והמהר&quot;י קורקוס''' הבינו בדעת '''הרמב&quot;ם''' שגם למ&quot;ד אין קניין מכל מקום כל זמן שהשדה ברשות הגוי הרי היא מופקעת מן המעשרות ורק בחזר ישראל ולקח ממנו את הקרקע אמרינן שאין קנין לגוי להפקיע ושוב חוזר ומתחדש החיובים התלויים בארץ. מאידך '''הרדב&quot;ז והמהרי&quot;ט''' ועוד{{הערה|ראה גם חזו&quot;א שביעית סימן א}} חולקים בדעת הרמב&quot;ם וסוברים שגם בזמן שהקרקע ביד הגוי אינה מופקעת מן המעשרות. '''הגר&quot;ח''' מבאר בכסף משנה שהמחלוקת לדבריו בין מ&quot;ד יש קניין למ&quot;ד אין קניין הוא שלמ&quot;ד יש קניין בזמן שזה ברשות הגוי יש '''הפקעה''' מוחלטת של הפירות מן המעשרות מכוח קניין הגוי בקרקע ועל כן גם אם חזר הישראל וקנה את הפירות לא יתחדש חיוב מעשרות היות והופקעו ולמ&quot;ד אין קניין כל זמן שזה ברשות הגוי יש '''פטור''' על הפירות מן המעשרות ועל כן בזמן שיחזור ויהיה ברשות הישראל בזמן החיוב יחזור ויתחדש חיוב מעשרות שלא הופקעו מעולם מתורת מעשרות<br /> <br /> === ערלה, חדש, יובל ושאר מצוות התלויות בארץ ===<br /> '''הרא&quot;ש''' בשו&quot;ת {{מ|כלל ב}} לומד שכל הנידון הוא דווקא במעשרות ולא בשאר המצוות וממילא נוקט שיש דין חדש בשדה גוי גם אם יש קניין להפקיע מן המעשרות. מאידך דעת '''הר&quot;ש''' בתרומות {{מ|ג, ט}} ו'''הרשב&quot;א''' {{מ|ב&quot;ק סט, א}} סוברים שהנידון הוא לגבי שאר המצוות התלויות בארץ ולדבריהם אם יש קניין להפקיע מן המעשרות מפקיע גם לגבי נטע רבעי וכן גם דעת '''התוס'''' {{מ|ע&quot;ז סד, א}} שמפקיע גם מדין כלאים.{{הערה|וכן משמעות הירושלמי בכלאים פ&quot;ז ה&quot;ג וראה בחזו&quot;א שביעית סימן ו, ה ובזכרון שמואל סי' יב בסופו ומנח&quot;ח רמ&quot;ו, ו לגבי ערלה.}}<br /> <br /> === שביעית ===<br /> ==== אם יש קדושת שביעית: ====<br /> '''התוס'''' בגיטין {{בבלי|גיטין|סב|א|סב, א}} הבינו שלמ&quot;ד יש קניין להפקיע מן המעשרות הוא הדין שמפקיע מקדושת שביעית.{{ש}}'''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|שמיטה ויובל|ד|כט|שמיטה יובל ד, כט}} פוסק שאין קנין לגוי בארץ ישראל מכל מקום פוסק שפירות שגדלו בשדה גוי בארץ ישראל בשביעית מותרים ואינם אסורים אף משום גזירת ספיחים ונחלקו הפוסקים אם לדעת הרמב&quot;ם יש בפירות קדושת שביעית, דעת '''הרדב&quot;ז''' שהפירות מותרים מאיסור 'נעבד' היות ואין איסור בזמן שאינו יהודי עבד בהם אך מכל מקום יש בם קדושת שביעית שאין קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וממילא הקדושה קיימת אך '''הכסף משנה''' שסובר ברמב&quot;ם שהגם שאין קניין לגוי מכל מקום כל זמן שהשדה ברשות הגוי היא מופקעת מן המעשרות ומקדושתה ורק כשישראל יחזור ויקח את הקרע תחזור לקדושתה ממילא מבאר את דעתו שהיות והקרקע ברשות הגוי פירותיו מופקעים מקדושת שביעית{{הערה|המעדני ארץ בסימן ט מוכיח מדעת הכסף משנה שאף שאין בפירות קדושת שביעית מכל מקום אסור ליהודי לעבוד בשדה בשביעית}}.<br /> <br /> ==== אם מותר לישראל לעבוד בקרקע גוי ====<br /> דעת '''הכסף משנה''' ב'''רמב&quot;ם''' שכל זמן שהשדה ברשות הגוי היא מופקעת מקדושתה וממילא אומר גם שאין קודשת שביעית בפירותיה והבין בדבריו '''המהרי&quot;ט''' {{מ|סימן מג}} שלדבריו מותר לישראל לעבוד בשדה הגוי. '''המעדני ארץ''' {{מ|שביעית, ט}} הוכיח מדברי הכסף משנה שאף שלא יהיה בפירות קדושת שביעית מכל מקום אסור לישראל לעבוד בקרקע הגוי היות ואינה מופקעת אלא לעניין הפירות אמנם בסוריא שיש קניין לגוי להפקיע יהיה מותר לישראל לעבוד בקרקע הגוי.<br /> <br /> == פרטי הדין ==<br /> === תקנת חכמים ===<br /> במשנה בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|א|מז, א}} מבואר שהמוכר קרקע לגוי בארץ ישראל חוזר ולוקח ממנו ביכורים מפני תיקון העולם ומבואר בגמרא שלמ&quot;ד יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות אף על פי כן הקונה פירות מגוי בארץ ישראל מחוייב במעשרות וביכורים ולדעת '''רש&quot;י''' המוכר מחויב מדי שנה לחזור ולקנות מהגוי את פירות הביכורים שלדבריו הקרקע נשארת בידיו לגבי הקדושה למ&quot;ד יש קניין.<br /> <br /> === בסוריא ===<br /> בגמרא מבואר שבסוריא לדעה הסוברת שכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש וחיוב המעשרות שם הוא רק מדרבנן יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות והקונה ממנו פטור מן המעשרות ואף שהישראל מירח שהמירוח אינו מחייב אלא בארץ ישראל. והבדל נוסף בין ארץ ישראל לסוריא הוא בשוכר וחוכר שדה מגוי שבארץ ישראל חייב במעשרות ובסוריא פטור מן המעשרות שהקרקע מופקעת וממילא גם הפירות. ולדעת הרמב&quot;ם בסוריא יהיה פטור גם מקדושת שביעית.{{הערה|{{רמב&quot;ם|תרומות|א|יג|תרומות א, יג|בכותרת=כן}}}}<br /> <br /> === אריס, קבלן או בשכר קרקע מגוי בארץ ישראל ===<br /> במשנה בדמאי {{ויקיטקסט|משנה_דמאי_ו_ב|ו, ב}} מבואר שהחוכר שדה מן הנוכרי, מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר שאף המקבל שדה אבותיו מן הנוכרי מעשר ונותן לו. הגמרא {{בבלי|בבא מציעא|קא|א|ב&quot;מ קא, א}} מעמידה את המשנה לרבה שאין קניין לגוי בארץ ישראל וממילא הישראל חייב להפריש מעשרות מפירותיו וגזרו חכמים שגם הפירות שמחזיר לבעלים חייבים במעשרות אך לר&quot;א שיש קניין לגוי בארץ גם הישראל פטור מן המעשרות שקניין הגוי בקרקע מפקיעה מן המעשרות.<br /> <br /> === גוי ששכר קרקע מישראל ===<br /> === מעשרות ושביעית בזמן הזה ===<br /> דעת '''ספר התרומה''' {{מ|הלכות ארץ ישראל עמוד תקפז}} שבזמן הזה שתרומות ומעשרות מדבריהם{{הערה|ראה שולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו&quot;ד שלא, ב|בכותרת=כן}}}} יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וכשם שבסוריא שחיוב המעשרות הוא מדרבנן מועיל קניין הגוי להפקיע וכן דעת '''הגר&quot;א''' {{הערה|הביא את דעת ספר התרומות בשולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו&quot;ד שלא, ב ס&quot;ק ו סוף ד&quot;ה בזמן הזה (השני)}}, וכן שם בס&quot;ק כח}} שבזמן הזה גוי מפקיע מן המעשרות ומקודשת שביעית כסוריא. אמנם כל זה לדעת הראשונים שהסיבה שאין קדושה בארץ ישראל בזמן הזה היא מחמת שקדושה שניה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא אך לדעת הרמב&quot;ם קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא אך יש מיעוט מיוחד שחיוב המעשרות הוא רק בזמן שכל יושביה עליה וממילא גם בזמן הזה אין קניין לגוי להפקיע.<br /> <br /> == דינים נוספים ==<br /> === מכירה לגוי ===<br /> === קנה פירות מהגוי ===<br /> '''ברמב&quot;ם''' {{רמבם|תרומות|א|יא|תרומות א, יא}} מבואר שיש ב' זמני חיוב, הבאת שליש ומירוח וממילא אם משעת הבאת שליש או משעת המירוח היה ברשות הישראל חייב במעשרות אך באופן שבשעת המירוח היה ברשות הגוי ולאחר מכן קנה ממנו הישראל פירות פטור מן המעשרות וכן באופן שהיה ברשות הישראל בשעת הבאת שליש ומכרו לגוי מירוח הגוי פוטר.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:גיטין מז.]][[קטגוריה:שביעית]][[קטגוריה:תרומות פרק א]][[קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ד]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=20061 2022-06-21T21:28:55Z

<p>מוטל'ה: בס&quot;ד</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|גיטין|מז|א|גיטין מז, א|בכותרת=כן}}|3=גיטין פרק ד הלכה ט|4= תרומות פרק א הלכה י}}<br /> גוי הקונה קרקע בארץ ישראל נחלקו בגמרא אם מפקיע את קדושת הקרקע לעניין ביכורים מעשרות ושביעית. כמו כן נחלקו האם יש לו אפשרות לקנות את הקרקע לחפור בה בורות שיחים ומערות או רק לגבי פירות.<br /> == אם יש קניין לגוי בארץ ישראל ==<br /> === לגבי מעשרות וחפירת בורות שיחים ומערות ===<br /> בגמרא בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|א|מז, א}} מובא מחלוקתם של רבה ור&quot;א, דעת רבה שאין קנין לנוכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ולומד זאת מהפסוק {{ציטוטון|כי לי הארץ}}{{ויקיטקסט|ויקרא_כה_כג|ויקרא כה, כג}} שלי קדושת הארץ ומכל מקום יש לו קנין לחפור בה בורות שיחים ומערות ומהפסוק {{ציטוטון|השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם}}{{ויקיטקסט|תהלים_קטו_טז|תהילים קטו, טז}} ודעת ר&quot;א שיש קנין לנוכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ומהפסוק {{ציטוטון|דגנך}}{{ויקיטקסט|דברים_יח_ד|דברים יח, ד}} ולא דגן הנוכרי אך מכל מקום הקרקע אינה קנויה לו לחפור בה בורות שיחים ומערות ואין לו אלא [[קניין פירות|קניין לפירות]] בלבד.<br /> <br /> הירושלמי בגיטין {{מ|ד, ט}} מביאה את מחלוקתם של ר&quot;ש ור&quot;מ דעת ר&quot;ש שיש קנין להפקיע מיד מעשר ור&quot;מ חולק וסובר שאין קנין להפקיע מיד מעשר ורבי אמרי בשם ריש לקיש מבארים את טעמו מהפסוק {{ציטוטון|והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה}} הקיש עבדים לאחוזה מה עבדים אתם קונים מהם ואין הם קונים מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם. ומדברי הירושלמי נראה שר&quot;מ סובר שהוא הדין גם כן אין לו קנין לחפור בה בורות שיחים ומערות.{{הערה|וכן מבואר שם בהמשך הגמרא &quot;רב זעורה קומי ר' אבהו בשם ר' אלעזר אף על גב דרבי מאיר אמר אין קניין לעכו&quot;ם בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קנייין נכסים. מהו קניין נכסים? אמר רבי אבא אכילת פירות&quot;}}<br /> ==== בגדר יש קניין ====<br /> '''הכסף משנה''' למד בדעת '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|תרומות|י|א|תרומות י, א}} שאם יש קניין לגוי פירושו שעל ידי הקניין שלו הוא מפקיע את קדושת ארץ ישראל מהקרקע והרי זה כחוץ לארץ ואף אם הישראל יחזור ויקנה ממנו הרי זה כ[[כיבוש יחיד]] והקרקע פטורה לעולם מתרומות ומעשרות אמנם '''החזון איש'''{{הערה|שביעית סימן א}} מבאר ברמב&quot;ם שבזה לא פליגי ולכו&quot;ע אין כח ביד הגוי להפקיע קדושת ארץ ישראל לגבי זה שייחשב כקרקע חו&quot;ל ולכו&quot;ע לא נחשב ככיבוש יחיד והמחלוקת היא רק לגבי הפירות.{{הערה|'''הגר&quot;ח''' מבאר בכסף משנה שלר&quot;א שיש קניין להפקיע ואין קניין לחפור בורות לא שייך שקניין הגוי יהיה כחו&quot;ל ודברי הרמב&quot;ם הם לרבה שס&quot;ל שיש לו קניין לחפור בה בורות ומכל מקום סובר שאין קניין להפקיע ועל זה אומר שאם רבה יסבור יש קניין להפקיע ממילא זה יהיה כחו&quot;ל שלגוי יש קניין גמור בקרקע}}<br /> <br /> ==== בגדר אין קניין ====<br /> נחלקו הראשונים מהו גדר קניין הגוי אם נאמר שאין קניין לגוי להפקיע מן המעשרות, דעת '''רש&quot;י''' {{מ|מז:}} שלגבי הקדושה הרי זה כברשות הישראל וכאילו ממושכנת לגוי מאידך דעת ועל כן הוא מחוייב מדאו' לקנות את פירות הביכורים היות ולגבי זה זה שלו. מאידך דעת '''התוס'''' ושאר ראשונים שהמכירה היא מכירה גמורה רק הקונה מהגוי פירות מחוייב במעשרות שהקדושה נשארת בקרקע גם כשהיא בבעלות הגוי.<br /> <br /> '''הכסף משנה והמהר&quot;י קורקוס''' הבינו בדעת '''הרמב&quot;ם''' שגם למ&quot;ד אין קניין מכל מקום כל זמן שהשדה ברשות הגוי הרי היא מופקעת מן המעשרות ורק בחזר ישראל ולקח ממנו את הקרקע אמרינן שאין קנין לגוי להפקיע ושוב חוזר ומתחדש החיובים התלויים בארץ. מאידך '''הרדב&quot;ז והמהרי&quot;ט''' ועוד{{הערה|ראה גם חזו&quot;א שביעית סימן א}} חולקים בדעת הרמב&quot;ם וסוברים שגם בזמן שהקרקע ביד הגוי אינה מופקעת מן המעשרות. '''הגר&quot;ח''' מבאר בכסף משנה שהמחלוקת לדבריו בין מ&quot;ד יש קניין למ&quot;ד אין קניין הוא שלמ&quot;ד יש קניין בזמן שזה ברשות הגוי יש '''הפקעה''' מוחלטת של הפירות מן המעשרות מכוח קניין הגוי בקרקע ועל כן גם אם חזר הישראל וקנה את הפירות לא יתחדש חיוב מעשרות היות והופקעו ולמ&quot;ד אין קניין כל זמן שזה ברשות הגוי יש '''פטור''' על הפירות מן המעשרות ועל כן בזמן שיחזור ויהיה ברשות הישראל בזמן החיוב יחזור ויתחדש חיוב מעשרות שלא הופקעו מעולם מתורת מעשרות<br /> <br /> === ערלה, חדש, יובל ושאר מצוות התלויות בארץ ===<br /> '''הרא&quot;ש''' בשו&quot;ת {{מ|כלל ב}} לומד שכל הנידון הוא דווקא במעשרות ולא בשאר המצוות וממילא נוקט שיש דין חדש בשדה גוי גם אם יש קניין להפקיע מן המעשרות. מאידך דעת '''הר&quot;ש''' בתרומות {{מ|ג, ט}} ו'''הרשב&quot;א''' {{מ|ב&quot;ק סט, א}} סוברים שהנידון הוא לגבי שאר המצוות התלויות בארץ ולדבריהם אם יש קניין להפקיע מן המעשרות מפקיע גם לגבי נטע רבעי וכן גם דעת '''התוס'''' {{מ|ע&quot;ז סד, א}} שמפקיע גם מדין כלאים.{{הערה|וכן משמעות הירושלמי בכלאים פ&quot;ז ה&quot;ג וראה בחזו&quot;א שביעית סימן ו, ה ובזכרון שמואל סי' יב בסופו ומנח&quot;ח רמ&quot;ו, ו לגבי ערלה.}}<br /> <br /> === שביעית ===<br /> ==== אם יש קדושת שביעית: ====<br /> '''התוס'''' בגיטין {{בבלי|גיטין|סב|א|סב, א}} הבינו שלמ&quot;ד יש קניין להפקיע מן המעשרות הוא הדין שמפקיע מקדושת שביעית.{{ש}}'''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|שמיטה ויובל|ד|כט|שמיטה יובל ד, כט}} פוסק שאין קנין לגוי בארץ ישראל מכל מקום פוסק שפירות שגדלו בשדה גוי בארץ ישראל בשביעית מותרים ואינם אסורים אף משום גזירת ספיחים ונחלקו הפוסקים אם לדעת הרמב&quot;ם יש בפירות קדושת שביעית, דעת '''הרדב&quot;ז''' שהפירות מותרים מאיסור 'נעבד' היות ואין איסור בזמן שאינו יהודי עבד בהם אך מכל מקום יש בם קדושת שביעית שאין קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וממילא הקדושה קיימת אך '''הכסף משנה''' שסובר ברמב&quot;ם שהגם שאין קניין לגוי מכל מקום כל זמן שהשדה ברשות הגוי היא מופקעת מן המעשרות ומקדושתה ורק כשישראל יחזור ויקח את הקרע תחזור לקדושתה ממילא מבאר את דעתו שהיות והקרקע ברשות הגוי פירותיו מופקעים מקדושת שביעית{{הערה|המעדני ארץ בסימן ט מוכיח מדעת הכסף משנה שאף שאין בפירות קדושת שביעית מכל מקום אסור ליהודי לעבוד בשדה בשביעית}}.<br /> <br /> ==== אם מותר לישראל לעבוד בקרקע גוי ====<br /> דעת '''הכסף משנה''' ב'''רמב&quot;ם''' שכל זמן שהשדה ברשות הגוי היא מופקעת מקדושתה וממילא אומר גם שאין קודשת שביעית בפירותיה והבין בדבריו '''המהרי&quot;ט''' {{מ|סימן מג}} שלדבריו מותר לישראל לעבוד בשדה הגוי. '''המעדני ארץ''' {{מ|שביעית, ט}} הוכיח מדברי הכסף משנה שאף שלא יהיה בפירות קדושת שביעית מכל מקום אסור לישראל לעבוד בקרקע הגוי היות ואינה מופקעת אלא לעניין הפירות אמנם בסוריא שיש קניין לגוי להפקיע יהיה מותר לישראל לעבוד בקרקע הגוי.<br /> <br /> == פרטי הדין ==<br /> === תקנת חכמים ===<br /> במשנה בגיטין {{בבלי|גיטין|מז|א|מז, א}} מבואר שהמוכר קרקע לגוי בארץ ישראל חוזר ולוקח ממנו ביכורים מפני תיקון העולם ומבואר בגמרא שלמ&quot;ד יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות אף על פי כן הקונה פירות מגוי בארץ ישראל מחוייב במעשרות וביכורים ולדעת '''רש&quot;י''' המוכר מחויב מדי שנה לחזור ולקנות מהגוי את פירות הביכורים שלדבריו הקרקע נשארת בידיו לגבי הקדושה למ&quot;ד יש קניין.<br /> <br /> === בסוריא ===<br /> בגמרא מבואר שבסוריא לדעה הסוברת שכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש וחיוב המעשרות שם הוא רק מדרבנן יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות והקונה ממנו פטור מן המעשרות ואף שהישראל מירח שהמירוח אינו מחייב אלא בארץ ישראל. והבדל נוסף בין ארץ ישראל לסוריא הוא בשוכר וחוכר שדה מגוי שבארץ ישראל חייב במעשרות ובסוריא פטור מן המעשרות שהקרקע מופקעת וממילא גם הפירות. ולדעת הרמב&quot;ם בסוריא יהיה פטור גם מקדושת שביעית.{{הערה|{{רמב&quot;ם|תרומות|א|יג|תרומות א, יג|בכותרת=כן}}}}<br /> <br /> === אריס, קבלן או בשכר קרקע מגוי בארץ ישראל ===<br /> במשנה בדמאי {{ויקיטקסט|משנה_דמאי_ו_ב|ו, ב}} מבואר שהחוכר שדה מן הנוכרי, מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר שאף המקבל שדה אבותיו מן הנוכרי מעשר ונותן לו. הגמרא {{בבלי|בבא מציעא|קא|א|ב&quot;מ קא, א}} מעמידה את המשנה לרבה שאין קניין לגוי בארץ ישראל וממילא הישראל חייב להפריש מעשרות מפירותיו וגזרו חכמים שגם הפירות שמחזיר לבעלים חייבים במעשרות אך לר&quot;א שיש קניין לגוי בארץ גם הישראל פטור מן המעשרות שקניין הגוי בקרקע מפקיעה מן המעשרות.<br /> <br /> === גוי ששכר קרקע מישראל ===<br /> === מעשרות ושביעית בזמן הזה ===<br /> דעת '''ספר התרומה''' {{מ|הלכות ארץ ישראל עמוד תקפז}} שבזמן הזה שתרומות ומעשרות מדבריהם{{הערה|ראה שולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו&quot;ד שלא, ב|בכותרת=כן}}}} יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וכשם שבסוריא שחיוב המעשרות הוא מדרבנן מועיל קניין הגוי להפקיע וכן דעת '''הגר&quot;א''' {{הערה|הביא את דעת ספר התרומות בשולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו&quot;ד שלא, ב ס&quot;ק ו סוף ד&quot;ה בזמן הזה (השני)}}, וכן שם בס&quot;ק כח}} שבזמן הזה גוי מפקיע מן המעשרות ומקודשת שביעית כסוריא. אמנם כל זה לדעת הראשונים שהסיבה שאין קדושה בארץ ישראל בזמן הזה היא מחמת שקדושה שניה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא אך לדעת הרמב&quot;ם קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא אך יש מיעוט מיוחד שחיוב המעשרות הוא רק בזמן שכל יושביה עליה וממילא גם בזמן הזה אין קניין לגוי להפקיע.<br /> <br /> == דינים נוספים ==<br /> === מכירה לגוי ===<br /> === קנה פירות מהגוי ===<br /> '''ברמב&quot;ם''' {{רמבם|תרומות|א|יא|תרומות א, יא}} מבואר שיש ב' זמני חיוב, הבאת שליש ומירוח וממילא אם משעת הבאת שליש או משעת המירוח היה ברשות הישראל חייב במעשרות אך באופן שבשעת המירוח היה ברשות הגוי ולאחר מכן קנה ממנו הישראל פירות פטור מן המעשרות וכן באופן שהיה ברשות הישראל בשעת הבאת שליש ומכרו לגוי מירוח הגוי פוטר.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:גיטין מז.]][[קטגוריה:שביעית]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=20034 2022-05-16T20:31:02Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:HitCounters HitCounters] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)<br /> :מצטרף. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> ==גאדג'ט הקישורים שלי==<br /> {{א|איתן ברוך}}, {{א|א.א}} ו{{מפעילי מערכת}}, משום מה גאדג'ט [תבנית] [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-CustomSideBarLinks|הוספת קישורים אישיים בצד]] לא עובד. יש אפשרות לסידור התקלה? בתודה מראש. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 13:27, 3 באפריל 2022 (IDT)<br /> == ויקיסוגיה להורדה בקובץ zim ==<br /> {{מפעילי מערכת}} {{א|א.א}} יש אפשרות ליצור קובץ zim? זה יאפשר להפיץ את הויקי הזה לקהלים רחבים הרבה יותר וכמובן ייתן אפשרות להנות מהתוכן גם באופן לא מקוון. אשמח מאד לתגובה. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 23:31, 16 במאי 2022 (IDT)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=19415 2022-04-13T10:52:08Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div> {{תחרות כתיבה}}{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}<br /> דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.<br /> == מקור הסוגיא ==<br /> === אם תופסים דמיהם ===<br /> בגמרא בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} מבואר שאיסורי הנאה של עבודה זרה ושביעית תופסים דמיהם. בעבודה זרה כל מה שהחליף תמורתו נאסר מהפסוק {{ציטוטון|והיית חרם כמוהו|דברים ז, כו}}, כל שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו, ממילא כל מה שהחליף תמורתו ותמורת חליפיו נאסרים. בפרות שביעית נאסר מהפסוק {{ציטוטון|כי יובל היא קודש תהיה לכם|ויקרא כה, יב}}, מה קודש תופס דמיו ואסור אף פרות שביעית תופס דמיו ואסור ואין לומר שתופס דמיו אך הוא עצמו יוצא לחולין ומותר שמלשון הפסוק {{ציטוטון|תהיה}} אנו לומדים שבהוייתה תהיה, אמנם רק פרות השבעית עצמם והחליפים האחרונים נתפסים בקדושה וכגון שהחליף שביעית תמורת בשר ותמורת הבשר דגים, רק הפרות שביעית והדגים נאסרים אך הבשר יוצא שוב לחולין מה שאין כן בעבודה זרה שבאופן כזה גם הבשר נאסר. ומבואר בגמ' שרק בשביעית ועבודה זרה אך שאר איסורי הנאה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> === דמי איסור הנאה ===<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש בערלה וכלאי הכרם אינה מקודשת, אך אם מכרן וקידש בדמיהם מקודשת. מכאן יש לדון האם כתוב שמותר להשתמש בדמי האיסור הנאה לקידושין וכדו' היות ואינם תופסים דמיהם. ובראשונים מצינו בזה כמה שיטות וכפי שיבאורו לקמן. <br /> <br /> נידון דומה מצאנו בגמרא בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|א|מז, א}} האם הנודר הנאה מפרות מסוימים אם מותר לו להנות מחליפיו ושורש הנידון האם חיליפים כגידולים וגידולי איסור הנאה אסורים, או שאינם כגידולים וממילא חליפיו מותרים. דעת רבא שניתן לומר שכל ההיתר הוא רק בדיעבד אבל לכתחילה אסור ונחלקו הראשונים בביאור הדברים האם לכתחילה אסור להחליף אך אם החליף החליפים עצמם מותרים או שלכתחילה החליפים עצמם אסורים אך אם השתמש בהם לקדש בהם אשה וכדו' רק באופן כזה מותרים. ודעותיהם מובאים לקמן.<br /> == דעות הראשונים ==<br /> === דין דמי איסור הנאה ===<br /> מבואר בראשונים שיש לחלק בדין דמי איסור הנאה בין המוכר לאחרים שקיבלו את הדמים מהמוכר, שלגבי אחרים הדמים מותרים לכו&quot;ע אך לגבי המוכר עצמו מצינו בזה כמה שיטות:<br /> ==== שיטת רש&quot;י ====<br /> דעת '''רש&quot;י''' בחולין {{בבלי|חולין|ד|ב|ד, ב ד&quot;ה מפני}} שיהודי עובר עבירה שהחליף חמץ שעבר עליו הפסח{{הערה|ובשלב זה הגמ' הבינה כדעת רבי יהודה שאסור בהנאה מדאורייתא}} בחמצו של נכרי שמותר לאחרים להנות מהחמץ הזה אך למחליף עצמו דעת רש&quot;י שאסור לו להנות 'דאי לאו דיהבי לאינו יהודי לא הוה יהיב ליה אינו יהודי דידיה' והיינו שהיות וכל הדמים הללו לא הגיעו אליו אלא מחמת המכירה של האיסורי הנאה ממילא הרי זה כמו שנהנה מהאיסור הנאה עצמו ולכן אסור לו להנות מהם. ומוכיח את שיטתו ממה שמבואר במשנה בפסחים {{בבלי|פסחים|לא|ב|לא, ב}} שהמזיק חמץ בפסח פטור ואם נאמר שיש לו אפשרות למוכרו ולהנות מדמיו אם כן יש בחמץ שוויות ממון ומדוע המזיק פטור? ובהכרח שלבעלים אין שום אפשרות להנות מהחמץ ואף אם ימכור הדמים יהיו אסורים. ואף שלמוכר עצמו אסור מבואר ברש&quot;י שלאחרים יהיה מותר והיות ואצל אחרים זה לא הגיע מכח איסור הנאה.<br /> <br /> בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} רש&quot;י מפרש כהנ&quot;ל שהמוכר איסור הנאה ומקדש בדמיו מקודשת שדווקא לו אסור להנות מהדמים דהגיעו לו מחמת האיסור הנאה מה שאין כן לאשה מותר היות ואליה זה לא הגיע מכח האיסור. ו'''התוספות''' שם מבארים בדעת רש&quot;י שכל זה דווקא בקידושי אשה שאין האשה דומה כל כך לחליפי הדמים או מחמת החיוב של פריה ורביה לא גזרו רבנן אך אם השתמש בדמים לקנות בזה חפץ וכדו' החפץ אסור מדרבנן.<br /> ==== שיטת הירושלמי ====<br /> הראשונים{{הערה|ראה ברמב&quot;ן רשב&quot;א וש&quot;ר בחולין ד: בקידושין נו: בעבודה זרה סב. ובעוד מקומות}} הביאו את דעת '''הירושלמי''' בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} על המשנה שמכרן וקידש בדמיהם מקודשת שהסיבה שמקודשת היות ואין הדמים דמי איסור הנאה שכיון שהם אסורים בהנאה אינם שווים ממון ומכירתו אינה מכירה והדמים הללו כגזל או מתנה בידו ולפיכך מותרים וממילא לומד מזה הירושלמי שהמקדש בגזל מקודשת שהרי דמי האיסורי הנאה הם כגזל בידו ומכל מקום מקודשת. הראשונים הביאו את דעת הירושלמי כנגד רש&quot;י שלפי דברי הירושלמי חזינן שדמי איסו&quot;ה מותרים ואף למוכר עצמו ומכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה כיש בהם דמים היות ואין זה דמי איסור הנאה אלא כגזל או מתנה.<br /> <br /> יש מ'''האחרונים'''{{הערה|מחנה אפרים במאכלות אסורות ובשערי יושר ש&quot;א פ&quot;ח - ט}} שהתקשו בדברי הירושלמי אם מכר לגוי מדוע נחשב לגזל בידו והרי לגוי מותר להנות והוא רוצה ומעוניין במכירה הזו? ועל כן הכריחו בדברי הירושלמי שמדובר בדווקא במוכר ליהודי שאינו יודע שזה איסור הנאה וממילא הרי זה מקח טעות והדמים גזל בידו. אך בדברי הראשונים שהביאו את הירושלמי להוכיח כנגד רש&quot;י בהכרח הבינו שהירושלמי מדבר גם באופן שמכר לגוי שרש&quot;י בחולין מדבר באופן שיהודי החליף את חמצו עם גוי ועל זה הבינו שבירושלמי כתוב שזה מותר למחליף ובהכרח הבינו שיסוד דברי הירושלמי אין זה מדין מקח טעות אלא חיסרון מהותי בגוף המכירה שאין בכח המוכר למכור איסורי הנאה היות ואין לו דמים וממילא הדמים בידו כמתנה או כגזל{{הערה|וראה גם בר&quot;ן בע&quot;ז סב. שהביא את דברי הירושלמי ופירש כן שהדמים מתנה בידו}} עוד יש להוכיח שמדברי הירושלמי מבואר שכל זה בשאר איסורי הנאה אך בעבודה זרה ושביעית שתופסים דמיהם הדמים יהיו אסורים אל אף שאין בכוחו למכור ואם נאמר שהירושלמי איירי דווקא ביהודי שאינו יודע יוצא מדברי הירושלמי שגם במקח טעות הדמים נתפסים באיסור עבודה זרה ונסתר מדברי הגמ' בבכורות {{בבלי|בכורות|לז|א|לז, א}} שהמוכר יין נסך הרי זה מקח טעות ויחזיר את דמיו ללוקח ואם זה נתפס באיסור עבודה זרה מה יעזור שיחזיר את הדמים והרי הם אסורים בהנאה? ואולי אפשר לדחוק שם שיחזיר לו דמים אחרים תמורתם.<br /> <br /> ==== שיטת היש אומרים ברש&quot;י ====<br /> רש&quot;י בחולין הביא את דעת היש אומרים שהדמים מותרים למוכר היות ואיסורי הנאה אין תופסים דמיהם, והוכיח כנגדם שאם כן יש שוויות לאיסורי הנאה דיכול למוכרם ולהנות מדמיהם ונסתר מהגמ' שהמזיק איסורי הנאה פטור. וביאור דעת היש אומרים ניתן לומר שס&quot;ל כשיטת הירושלמי שאין כאן מכירה כלל היות ואין אפשרות למכור איסורי הנאה שאינם ממון וממילא הדמים מותרים שאינם אלא מתנה או גזל בידו ועל כן זה לא מחשיב את האיסורי הנאה לדבר שיש בו שוויות. אמנם '''הרשב&quot;א''' ו'''הריטב&quot;א''' בחולין שם דחו את הוכחת רש&quot;י שאע&quot;ג שהמוכר מותר בדמי המכירה מכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה לשווים ממון היות ואסור לו למוכרם או להחליפם והאיסור עצמו גורם לכך שלא יהיה בו שוויות. אמנם מלשון הריטב&quot;א נראה שרק מחמת שאנו מחזיקים שלא יעבור על איסור למכור את האיסורי הנאה אך אם הוא מומר להכעיס נראה שיש לו בזה שוויות ששוב אנו מחזיקים בו שימכור את זה. ולדברי הראשונים הנ&quot;ל נראה שס&quot;ל לדעת היש אומרים שנחשב מכירה ואעפ&quot;כ הדמים מותרים היות ושאר איסורי האנה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> ==== להלכה ====<br /> {{להשלים}}<br /> === למכור איסורי הנאה ===<br /> נידון זה תלוי בנידון הקודם האם שייך למכור איסור הנאה, ששיטת הירושלמי שהובאה לעיל שלא בזה מכירה שאין לו דמים ממילא אין זה מוגדר שמוכר אלא שמביא במתנה אמנם ה'''ראשונים''' הוכיחו מדברי הגמ' בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|ב|מז, ב}} שמבואר שם שחליפי איסור הנאה מותרים רק בדיעבד ולא לכתחילה, ולדברי הירושלמי החליפים עצמם ודאי מותרים שאינם אלא גזל או מתנה בידו ועל כן מבארים שדברי הגמ' איירי על המכירה וההחלפה עצמה שלכתחילה אסור{{הערה|כך פי' שם הריטב&quot;א}} אמנם לדעת רש&quot;י ושאר הראשונים שהבינו ששיך מכירה באיסור הנאה ממילא אסור למכור ומבארים ה'''רא&quot;ש''' וה'''ר&quot;ן''' בנדרים שם שעצם המכירה חשובה כהנאה. כמו כן דעת '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה בדמיהן}} שיש איסור לקדש באיסורי הנאה.<br /> ==== מדאורייתא או מדרבנן ====<br /> נחלקו הראשונים האם האסור למכור או לקדש באיסורי הנאה הוא מדאורייתא או מדרבנן, בריטב&quot;א בחולין {{מ|ד, א}} מבואר שאסור מדאורייתא וממילא מבאר לפי&quot;ז שהיות ואסור לו למכור מגדיר את זה כדבר שאין בו הנאה אל אף שאם ימכור יהיה מותר לו להנות מהדמים שאין תופס דמיו. <br /> === מקדש באיסורי הנאה ===<br /> ==== בשלא כדרך הנאתו ====<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת. והקשו הראשונים מדוע אינה מקודשת והרי יכולה להנות מזה שלא כדרך הנאתו על פי הגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|כה|ב|כה, ב}} שבשלא כדרך הנאתו מותר. ומצינו כמה תשובות בראשונים בישוב קושיה זו: '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|ב|סב, ב ד&quot;ה בדמיהן}} מיישיבים שכשם שאסור למכור דבר האסור בהנאה כמו כן אסור לקדש בזה ודבר שלא שייך למוכרו גם לא ניתן לקדש בו{{הערה|והתחבטו בדבריו מדוע נצרך לב' הסברות, ראה במשנה למלך {{רמב&quot;ם|אישות|ח|ה|אישות פ&quot;ח ה&quot;ה}} ובאבני מילואים {{מ|כח}} ובשערי יושר {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט-י'}}}} ובקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב ד&quot;ה }} מיישב א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' ושאר הראשונים{{הערה|רשב&quot;א ריטב&quot;א ר&quot;ן בקידושין}} בקידושין {{מ|שם}} מיישבים ששלא כדרך הנאתו אסור מדרבנן וממילא אינה מקבלת שווה פרוטה.{{הערה|התוס' בקידושין שם נח: סובר שאי אפשר לקדש באיסורי הנאה דרבנן רק באופן שיש להם עיקר מדאורייתא כחיטי קורדנייתא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|א|ז, א}} אך בדבר שאין לו עיקר דאורייתא כחולין בעזרה ניתן לקדש, ממילא יש לדון מדוע לא מיישב כדעת ש&quot;ר שאסור מדרבנן וניתן לומר שס&quot;ל שבשלא כדרך הנאתו מותר אף מדרבנן וכך ביאר המשנה למלך {{רמבם|יסודי התורה|ה|ח|יסודי התורה ה, ח}} או שצריך לומר ששלא כדרך הנאתו לא חשיב שיש לו עיקר דאורייתא}}<br /> <br /> ==== באפר איסורי הנאה ====<br /> בתמורה {{בבלי|תמורה|לד|א|לד, א}} מבואר שכל הנשרפין אפרן מותר והקשו הראשונים מדוע המקדש באיסו&quot;ה אינה מקודשת והרי יכולה להנות מהאפר? וכמה תירוצים מצינו בראשונים: '''התוספות''' בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מיישבים א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' {{מ|שם}} מיישב שאיירי שאין בזה שווה פרוטה. '''הרשב&quot;א''' {{מ|שם}} מיישב שההנאה של האפר אינה מגוף הדבר ולא שייך לקדש בזה כל זמן שלא קיים ואף שבידו לשרוף מכל מקום לא מהני כשזה שינוי בגוף הדבר. '''הריטב&quot;א''' מיישב שהאפר אינו שייך לו ואם ישרוף כל הקודם זכה.<br /> ==== בגזל או באשה חולה ====<br /> הירושלמי בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} מוכיח מהמשנה שמכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהמקדש בגזל מקודשת. ביארו הראשונים{{הערה|ראה בר&quot;ן בע&quot;ז סב.}} שס&quot;ל להירושלמי שלא שייך למכור איסורי הנאה היות ואינם נחשבים לממון וממילא הדמים שבידו הרי הם כגזל ואפא&quot;כ מבואר במשנה שהמוכר ומקדש בדמיהם מקודשת ובהכרח משום שהמקדש בגזל מקודשת. והקשו הראשונים שהרי כשזה אצלו אין לו בזה כלום היות ולא זוכה בזה בייאוש בלבד וא&quot;כ כיצד מקדש אותה בזה? '''הרשב&quot;א''' בקידושין {{מ|נו, ב}} מיישב שכיון שהיא מותרת בזה שאצלה זה כבר ייאוש ושינוי רשות ונקנה לה, מקודשת והיות וקיבלה את זה מחמתו. ולפי דבריו בירושלמי נראה שה&quot;ה המקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שלה זה מותר תהיה מקודשת לפי הסברות הנ&quot;ל ויש לדון לפי&quot;ד אם ה&quot;ה באיסו&quot;ה ואשה חולה אמנם '''הריטב&quot;א''' בקידושין {{מ|שם}} מחד גיסא כתב כהרשב&quot;א לגבי גזל שהאשה מקודשת שאצלה יש יאוש ושינוי רשות אך בהמשך דבריו דן לגבי המקדש באיסורי הנאה בשלא כדרך הנאתו לאשה חולה שאין בה סכנה המותרת באופן כזה וסובר שאפי' שמותרת בזה אינה מקודשת והיות ואינה יכולה למכור את זה מחשיב את זה כדבר שאין בו הנאה וממילא גם אינה מתקדשת בו.{{הערה|סברא זו מצאנו גם בתוספות בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה מקודשת}} לגבי מה שלא שייך לקדש באיסורי הנאה אל אף שמותר להשתמש בשלא כדרך הנאתו או באפרו וע&quot;ש שהוסיף עוד סברא ולא ברור כוונתו}} ולכא' דבריו סותרים זה את זה וביאור דבריו ראה ב'''אבני מילואים''' {{מ|כח, ד}} שביאר שבגזל כשמקדש בזה את האשה הגזלן קונה את זה ביאוש ושינוי רשות ובזה שהאשה מקבלת את זה מכוחו והרי זה באים כאחת וממילא הרי זה כמו שנתן דבר ששוה פרוטה גם אצלו מה שאי&quot;כ במקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שאצלו אין לזה הנאה כלל.{{הערה|ואפשר לחלק עוד שהסברא שלא ניתן לקדש בזה היות ולא שייך למוכרו ממילא ניתן לומר שהיות ובגזל האשה יכולה למכרו לכל העולם שלה יש בזה זכייה גמורה ממילא קיבלה כאן דבר שיש לו הנאה מה שאי&quot;כ באשה חולה שקיבלה איסו&quot;ה היות ואינה יוכלה למכרו בשוק לא נחשב שקיבלה הנאה וכפי סברת הריטב&quot;א שם.}} ראה גם ב'''משנה למלך''' {{רמבם|אישות|ה|א|אישות ה, א}} שדן בזה באריכות.<br /> <br /> ==== באיסורי הנאה דרבנן ====<br /> בגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|ב|ז, ב}} מבואר שהמקדש בחיטי קורדנייתא אינה מקודשת. ושם מדובר בחיטים שבתחילת השעה השישית שאסורים מדרבנן וחזינן שאף באיסורי הנאה דרבנן אינה מקודשת. מאידך בגמרא בקידושין {{בבלי|קידושין|נח|א|נח, א}} מבואר שהמקדש בחולין בעזרה שאסורים מדרבנן מקודשת. אמנם '''רש&quot;י''' שם מפרש שאינו אסור אלא באכילה אך מותר בהנאה. '''התוספות''' בקידושין מחלק בין איסורי הנאה שיש להם עיקר בדאו' כחיטים בתחילת השעה השישית שאח&quot;כ כבר אסורים מדאו' ממילא האלימו חכמים תקנתם כדאו' לבין איסורי הנאה שאין להם עיקר מהתורה כחולין בעזרה שמהתורה זה מותר לחלוטין שבאופן כזה ניתן לקדש שנחשב שיש בו שווה פרוטה. אמנם שאר הראשונים נראה שלא חילקו בזה וס&quot;ל שאף באיסורי הנאה דרבנן אסור לקדש{{הערה|כל הראשונים שמיישבים באיסורי הנאה שלא כדרך הנאתו שאסור מדרבנן ולא חילקו בין עיקרו דאו' לאין עיקרו דאו' נראה שסגי להם בזה שזה אסור מדרבנן וראה גם את לשון הריטב&quot;א בקידושין נו:}}. וראה '''בשערי יושר''' {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט - י'}} שביאר את חילוק התוספות.<br /> <br /> === שכר איסורי הנאה ===<br /> מבואר במשנה בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור אך אם שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע&quot;פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מותר. ומבואר בגמ' שקנס הוא שקנסו חכמים בחמרים וביין נסך ששכרו אסור אך שכר עבודה בשביעית מותר אל אף שתופס דמיו. והיינו שגם שדמי עבודה זרה ושביעית אסורים מכל מקום כל זה בחליפין או בחליפי חליפין אך שכר אין זה מוגדר שהוא מתהוה מהאיסור עצמו אלא רק האיסור גרם לשכר ובאופן כזה התורה לא אסרה.<br /> <br /> ובגמ' שם בהמשך {{בבלי|עבודה זרה|סג|ב|סג, ב}} מבואר שכל מה שקנסו חכמים אינו אלא באופן ש'רוצה בקיומו' שמחמת שרוצה לקבל את שכר העבודה הוא מעוניין בקיום האיסור הנאה אך באופן שאין פעולתו אלא לאבד את האיסור הנאה וכגון באופן ששכרו לשפוך את היין נסך או לעקור עבודה זרה וכדו' מותר.<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה סב.]]<br /> [[קטגוריה:קידושין נו:]]<br /> [[קטגוריה:נדרים מז.]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9B%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=19414 2022-04-13T10:51:53Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div> {{תחרות כתיבה}}{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|עג|א|עבודה זרה עג, א|בכותרת=כן}}, {{בבלי|חולין|ק|א|חולין ק, א|בכותרת=כן}}, {{בבלי|מנחות|כב|ב|מנחות כב, ב|בכותרת=כן}}}}<br /> '''רואין את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו''' או '''סלק את מינו כמי שאינו''' הוא נידון ב[[ביטול ברוב|תערובת]] באופן שהתערב איסור בהיתר מין במינו, אל אף שאנו אומרים שמין במינו לא בטל והתערובת אסורה כולה מכל מקום אם התערב אח&quot;כ שוב היתר שאינו מינו ויש רוב באינו מינו רק נגד המין האסור ולא נגד מינו המותר, אמרינן 'רואין' את מינו המותר כמי שאינו וממילא שאינו מינו שהוא רוב רבה עליו ומבטלו. ישנם אופנים נוספים שבהם אנו אומרים דין זה.<br /> == מקור הדין ==<br /> בגמרא בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|עג|א|עג, א}} מובא בשם רבין אמר רבי יוחנן שיין נסך שנפל לבור יין כשר ולאחמ&quot;כ נפל לשם מים בשיעור שביכולתו לבטל רק את היין נסך, אמרינן רואין את מינו והיינו את היין הכשר כמי שאינו וממילא שאינו מינו דהיינו המיים רבים עליו ומבטלו. מאידך דעת רב שמואל בר יהודה בשם רבי יוחנן שכל זה באופן שנפלו מים לבור קודם שנפל היין נסך שבכה&quot;ג קודם שמתערב במיין הכשר המים מבטלים את היין נסך אך באופן שהיין נסך התערב ביין הכשר קודם לנפילת המים לבור בכה&quot;ג לא אמרינן רואין.<br /> <br /> בגמרא בחולין {{בבלי|חולין|ק|א|ק, א}} מבואר בדעת רבי מאיר שחתיכת נבילה שנתנה טעם בחתיכה שחוטה ואח&quot;כ נפלו לתערובת עוד חתיכות כשרות ורוטב וקיפה בשיעור שיש בכוחם לבטל רק את החתיכת נבילה, לא מהני היות ואמרינן [[חתיכה נעשית נבילה]] והחתיכה הכשרה שקיבלה טעם מהנבילה דינה כדי הנבילה וממילא בעינן לשיעור ביטול גם כנגד החתיכה הכשרה. ומקשה הגמ' שגם לולא דין חנ&quot;נ החתיכה הכשרה אסורה באכילה היות ודעת ר&quot;מ שמין במינו לא בטיל? ומיישב רבא שאם רק מדין מין במינו היינו אומרים סלק את מינו והיינו את החתיכה הכשרה ושאינו מינו היינו הרוטב והקיפה ושאר החתיכות רבים ומבטלים אותו.<br /> <br /> בגמרא במנחות {{בבלי|מנחות|כב|ב|כב, ב}} מבואר בדעת ר&quot;י שב' מנחות שהתערבו בינהם באופן שיש הבדל בשיעור השמן שאמור להיות במנחה פסולים להקטרה ואומר הגמ' שרק משום שהתערב זו בזו שלולא כן היינו אומרים סלק את השמן שאמור להיות כמי שאינו ושאינו מינו והיינו הסולת (הקמח) רבה עליו ומבטלו.<br /> <br /> == ביאור הנידון ==<br /> === אם בעינן תחילה ===<br /> בעבודה זרה {{מ|שם עמוד ב'}} הגמ' מביאה מחלוקת בין חזקיה לרבי יוחנן בציור הנ&quot;ל שלחזקיה יש חילוק אם הגדילו באיסור שבכה&quot;ג אסור לאופן שהגדילו בהיתר שבכה&quot;ג מותר. ומבארת הגמ' למסקנא שחזקיה חלק על דין רואין. ונחלקו הראשונים בביאור האופן שהגדילו באיסור או בהיתר, '''התוס' והרא&quot;ש''' ועוד ראשונים מעמידים את הוויכוח אם בעינן 'תחילה' והיינו הגדילו בהיתר לאופן שלא היה תחילה ובכה&quot;ג זה הגדילו באיסור. ו'''רש&quot;י''' מעמיד את הוויכוח אם אמרינן 'רואין' או שלא אמרינן רואין כלל והסברות של חזקיה זה מדין חוזר וניעור או שחל כבר האיסור. והנפ&quot;מ לפי&quot;ז אם לחזקיה אמרינן 'רואין' באופן שנפל תחילה האינו מינו קודם שנפל המינו האוסר, דלהתוס' והרא&quot;ש ס&quot;ל דאמרינן רואין ולרש&quot;י פליג.<br /> <br /> === בהבנת המושג תחילה ===<br /> מבואר בראשונים שהסברא שבעינן תחילה הוא מחמת שכל התערובת נאסרת מדין האיסור או מדין חנ&quot;נ או מחמת שיש חומרא ביין נסך שאוסר את כל התערובת או מדין מין במינו שנאסר הכל, ומחמת כן אם לא היה תחילה לא היה שייך לסלק את מינו כמי שאינו היות והוא חלק מהאיסור מה שאין כן באופן שהאינו מינו נפל קודם האיסור שבכה&quot;ג מבארים הראשונים שהאינו מינו מונע מהמינו להצטרף לאיסור ולהתערב בו ומבטלו קודם שאוסר את המינו. ולהלן יובאו דעות הראשונים:<br /> <br /> '''הרמב&quot;ן''' מביא מחלוקת ראשונים אם להלכה פוסקים שבעינן תחילה ומעמיד את הנושא בדין חתיכה נעשית נבילה, שאם אמרינן חנ&quot;נ לא שייך רואין דלא שייך לומר רואין על מה שישנו כמי שאינו אך באופן שאין חנ&quot;נ ונאסר רק מחמת שאין שיעור מספיק לביטול בכה&quot;ג אם אח&quot;כ יתרבה שיעורו מהני הביטול ממילא אמרינן רואין שאין המינו שנאסר מחמת התערובת מתנגד לביטול כשם שאין טהרה עוררת טומאה.<br /> <br /> דעת '''התוס' והרשב&quot;א''' ועוד ראשונים שלא אמרינן חנ&quot;נ לח בלח וממילא מעמידים את הסוגיא בחומרא דיין נסך שחידושו שאפי' טיפת יין נסך אוסרת את כל התערובת מדין יין נסך וממילא לא שייך לומר רואין.<br /> כן מבארים גם בדעת ה'''רבנו אפרים''' שסובר שאין דין חנ&quot;נ כלל אלא בבשר בחלב.<br /> <br /> == אופנים נוספים ==<br /> === בנותן טעם לפגם ===<br /> בגמרא {{מ|שם עמוד ב}} מובא מקרה נוסף באופן שב' כוסות יין מזוגים במים שאחת מהם תרומה התערבו זה בזה שלדעת ר' יוחנן רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו והתקשו הראשונים שהרי דין התרומה הוא באחד במאה ופחות מזה לא בטיל ועל כן יש ראשונים שמיישבים שבאמת כל אחד מהכוסות היה מזוג בחמישים מים על כל לוג יין{{הערה|הראב&quot;ד שם}} ויש שמיישבים שבמין בשאינו מינו סגי בשישים{{הערה|הרא&quot;ה ועיין גם בריטב&quot;א וברשב&quot;א בבדק הבית בית ה' שער ג'}} אמנם '''ר&quot;י הזקן'''{{הערה|הידוע בעל התוספות {{מ|כלשון הרשב&quot;א בבד&quot;ה}}}} מעמיד את הסוגיא באופן שיש בכל כוס ג' לוגין מים על לוג יין וביין הדין שונה שבאופן שמזג 6 לוגין של מים על לוג יין הרי&quot;ז מזיגה מרובה שמדללת את טעם היין וחשיב נותן טעם לפגם וזה כמקפה בעלמא.<br /> <br /> והיוצא לפי דברי ר&quot;י שהרי למעשה היין מעורב כהוגן דיש כאן 2 לוגין יין על 6 לוגין מים ובכה&quot;ג לא התדלדל היין, אך מכל מקום אמרינן סלק על היין הכשר וממילא אנו דנים כאן 6 לוגין מים על לוג אחד יין ובכה&quot;ג זה נהפך להיות נותן טעם לפגם ואינו אוסר. '''הפרי מגדים''' {{מ|בשער התערובת ח&quot;ג סופ&quot;ד}} דן לפי&quot;ז באופן שיש ב' חתיכות אחת אסורה ואחת מותרת ויש כמות מלח שמהני לב' התחתיכות האם נימא סלק על החתיכה הכשרה וממילא המלח יפגום את החתיכה הפסולה היות וזה כמות רבה מדי של מלח והרי זה נותן טעם לפגם. ולמעשה מסיים שלא הבין את טעם הרשב&quot;א שהרי {{ציטוטון|חיך אוכל יטעם}} וסוף סוף טעם היין הוא טוב ואין זה נותן טעם לפגם. ועיין גם ב'''אור גדול''' {{מ|סימן ס' אות ד'}} מה שהקשה על זה מהא שבכל אופן שהמלח גורם להשבחת החתיכה לא אמרינן סלק וממילא זה נותן טעם לפגם. וה'''יד יהודה''' {{מ|סצ&quot;ח סוף סקי&quot;א וסימן ס&quot;ט סוף סקס&quot;ג}} חילק בין אופן שהמינו הופך את זה לנותן טעם לשבח לאופן שאינו מינו הוא מה שמשביח שבכ&quot;ה לא שייך לומר סלק. וע&quot;ש.<br /> <br /> === בדבר שיש לו מתירין ===<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> === רואין באינו מינו ===<br /> '''הרשב&quot;א''' בתורת הבית {{מ|ב&quot;ד ש&quot;א יא, ב}} דן לומר על פי דבריו שבאופן שהתערב מין במינו ואין אנו יודעים אם יש רוב היתר הרי זה ספק דרבנן ולקולא, באופן שהתערב מין בשאינו מינו ואין אנו יודעים אם יש רוב בשאינו מינו באופן כזה זה ספק דאו' ולחומרא, וממילא דן לומר שבאופן שהתערב מין במינו ובשאינו מינו ויש רוב במינו ואין אנו יודעים אם יש רוב גם באינו מינו, אמרינן סלק את השאיני מינו וממילא המינו רבה עליו ומבטלו. והרבה מהפוסקים חולקים עליו בכל תוקף שהיות וטעם כעיקר ממילא נאסר השאינו מינו ולא שייך לומר סלק בכה&quot;ג. כך הבינו ה'''ים של שלמה''' {{מ|ח, מו ד&quot;ה הרביעי}} וה'''ש&quot;ך''' {{מ|יו&quot;ד צח, ח}} וה'''פרי חדש''' {{מ|יו&quot;ד צח ,ח}} אמנם עיין '''בב&quot;ח''' {{מ|ס&quot;ז}} ו'''הט&quot;ז''' {{מ|סק&quot;ה}} וב'''חזו&quot;א''' {{מ|כו, ב ד&quot;ה יו&quot;ד}} שביארו את דברי הרשב&quot;א והסכימו עמו.{{הערה|וע&quot;ע בפמ&quot;ג {{מ|יו&quot;ד משב&quot;ז צח, ה}} וביד יהודה {{מ|צח, י ד&quot;ה ומעתה}} ובגליון מהרש&quot;א {{מ|בכורות כב, א ד&quot;ה התוס' ד&quot;ה אבל}}}} וכן גם פסקו בטור ושו&quot;ע {{שוע|יורה דעה|צח|יו&quot;ד צח, ב}}.<br /> <br /> '''בעיקר הנידון:''' הפוסקים דנו בדברי הרשב&quot;א בכמה עניינים, '''א.''' מטעם נותן טעם שהאיסור נתן טעם באינו מינו וספק אם יש שישים ואם כן אמור להיות אסור מדין [[טעם כעיקר]]. והשיבו על זה ה'''חוות דעת''' {{מ|סק&quot;ד}} '''החתם סופר''' {{מ|ע&quot;ז סו, א}} '''המהר&quot;ם שיק''' {{מ|קיד}} ועוד{{הערה|העבודת ישראל {{מ|בחידושי הלכות, חולין ק: אות י}} וכן ביד יהודה {{מ|סק&quot;י}}}} שבאופן שהתערב איסור מין במינו ובשאינו מינו לא נאמר דין טעם כעיקר לאסור את שאינו מינו היות וגם המין המותר נותן טעם ולא שייך לומר באופן כזה טעם כעיקר היות והטעם מורכב גם ממינו וגם משאינו מינו. '''ב.''' טענת ה'''חזון איש''' שהרשב&quot;א לא הוצרך כלל לדין סלק היות וכל הנידון הוא דוקא באופן שיש אינו מינו שמאלים את מינו האסור ומחזקו שלא יתבטל מה שאי&quot;כ באופן שהמין הוא הרוב ומבטלו לא צריך לדין סלק ובהכרח שהרשב&quot;א הבין שמה שצריך להגיע לדין סלק הוא דווקא בחנ&quot;נ שבעינן תחילה או משום חומרא דיין נסך.<br /> <br /> === רואין בלח או ביבש ===<br /> בסוגיין לא מצינו חילוק בין האופנים שבעבודה זרה אאיירי לח בלח ובחולין איירי יבש ביבש אמנם '''הרשב&quot;א''' בחולין {{מ|דף קח ד&quot;ה אי דנפול}} מבאר שבסברא שייך שלח בלח לא נאמר סלק שמיד שנפל האיסור לתוך ההיתר שהוא מינו אע&quot;פ שיש שם שאינו מינו מכל מקום הרי הוא מוצא את מינו מיד ומתערב לפי שהכל כגוף אחד גמור אבל יבש ביבש אומר הרשב&quot;א איך לא נאמר סלק שהרי קודם שבלעו חתיכת ההיתר מן החתיכה האסורה כבר התבטלה בתוך הרוטב שאינו מינו ואי אפשר להצטרף עמה לאסור ועיין שם עוד מה שמאריך לבאר.<br /> <br /> הפרי מגדים {{מ|צח משב&quot;ז סק&quot;ה ד&quot;ה נסתפקתי}} הבין מדברי הרשב&quot;ם המובאים בהגהות אשרי {{מ|ע&quot;ז פ&quot;ה כה}} שפוסק שרק לח בלח אמרינן סלק אבל לא יבש ביבש.<br /> <br /> === רואין בנותן טעם וטעם כעיקר ===<br /> הפרי מגדים {{מ|בפתיחה לתערובת חלק ג' פ&quot;א ד&quot;ה נסתפקתי}} מסתפק באופן שיש בתערובת חצי זית איסור וחצי זית היתר מין במינו ושלושים זיתים היתר מין שאינו מינו, האם אמרינן דיש כאן רוב של שישים חצאי זית כנגד החצי האסור ועל המינו הכשר נאמר סלק, או היות והחצי מינו הכשר קיבל טעם וטעם כעיקר ממילא חשיב כזית שלם של איסור ועל זה אין רוב בתערובת.{{הערה|ולכא' חקירה זו תלויה גם בחידושו של הרשב&quot;א שהובא לעיל שאמרינן סלק על שאינו מינו אל אף שקיבל את טעם האיסור}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה עג.]]<br /> [[קטגוריה:חולין ק.]]<br /> [[קטגוריה:מנחות כב:]]<br /> [[קטגוריה:תערובות]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=19283 2022-03-11T12:40:26Z

<p>מוטל'ה: תקלדה</p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:HitCounters HitCounters] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=19282 2022-03-11T12:36:53Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:PageViewInfo PageViewInfo] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:36, 11 במרץ 2022 (IST)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=19281 2022-03-11T12:11:45Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:אולם דיונים/פתיח}}<br /> <br /> == הצעה למפתוח מקורות על סדר הש&quot;ס ==<br /> <br /> שלום וברכה.&lt;BR/&gt;<br /> מישהו הציע הצעה לייעול ולשיפור המאגר: <br /> &lt;BR/&gt;לעשות, מלבד דפי הסוגיות, מקורות על סדר הש&quot;ס לפי ציטוטים. מעין מה שעשו בספר המפתח של 'פרנקל', שמצטטים קטע מהגמרא (או מהרמב&quot;ם), ואז מביאים שאלה או הערה על אותו קטע, ומביאים את כל הפוסקים שדיברו בענין זה. <br /> &lt;BR/&gt;היתרון באתר על פני 'פרנקל' הוא שאפשר גם להרחיב קצת יותר מאשר רק לכתוב את המקור עצמו. וכן אפשר גם לקשר לספר באתרי הספרים השונים.<br /> <br /> אם הולכים על הצעה מעין זו, יש לחשוב באיזה מרחב דפים לעשות זאת. אני חשבתי לעשות זאת בדפי הקטגוריה. למשל, בדף [[:קטגוריה:שבת קכג:]] מלבד הפניות לדפי הסוגיות שבדף זה, יהיה גם ציטוט של קטעי הגמרא השונים והערות על כל קטע וקטע.<br /> &lt;BR/&gt;וכן על זה הדרך גם ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך.<br /> &lt;BR/&gt;אשמח לשמוע תגובות והערות בענין זה.<br /> &lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:21, 13 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> {{גודל|2|הועבר מ[[ויקיסוגיה:ספר אורחים]]}}<br /> :{{א|א.א}}, לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. תוכל לפרט יותר? [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 18:50, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::מניח שאתה מכיר 'ספר המפתח' פרנקל. לוקחים ציטוט משורה בגמרא, למשל קושיה כלשהי, וכותבים עליה את כל המקורות שהתייחסו לקושיה הזו. ראשונים, אחרונים וכו'. בלי ציטוטים ובלי הסברים, רק ציוני מקורות לספרים שהתייחסו לשורה הזו בגמרא. למשל - רש&quot;י, מהרש&quot;א, רעק&quot;א. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:22, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :::זו נשמעת הצעה לסגנון נוסף של אתר חדש. הרעיון כמו [https://mefo.otzar.org/#/t/142131/b/173917/p/10/s/123556 מפרשי האוצר של אוצר החכמה]? (זו עבודה בתשלום של עשרות עובדים.. לא נראה לי שיצליח כ&quot;כ באתר ויקי) [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:14, 19 באוקטובר 2021 (IDT)<br /> <br /> == לגבי נוהל המקורות ==<br /> שלום וברכה, ראיתי את הדף שמפרט לגבי [[ויקיסוגיה:מקורות|הנוהל של ויקיסוגיה לציון מקורות]], יש לי שתי שאלות בנוגע אליהם, שאשמח ברשותכם לדון בהם:<br /> # אשמח לדעת למה מעדיפים להפנות לטקסט סרוק ולא למקור טקסטואלי שיכול אולי להיות מועיל ונחמד יותר ללומד? בתחילת הסיכום שעשיתי הפניתי לאתר [https://www.sefaria.org.il ספריא] שלענ&quot;ד הוא אתר מוצלח מאוד, ורק אח&quot;כ ראיתי שלא נהוג לעשות כך.<br /> # למה לא לכתוב את המקורות בטקסט מוקטן? נראה לי גם שזה נחמד יותר. כך עשיתי גם בהתחלה ואז ראיתי שזה לא הנהלים. עשיתי בשביל זה את התבנית &lt;nowiki&gt; {{מ|ק&quot;ש ב ג}} &lt;/nowiki&gt; שאחרי הרינדור אפשר להשתמש בו בצורה הזו: '''רמב&quot;ם''' {{מ|ק&quot;ש ב ג}} . לדעתי יש בזה עניין שזה מאיר יותר לעיניים ומאפשר ללומד שמעוניין רק לרפרף ולא להתעמק ללמוד ביתר קלות.<br /> אשמח לשמוע את דעתכם, אם תגידו לשנות אתקן כמובן את מה שעשיתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:01, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :#ההגיון שמאחורי העדפת הפניה לספרים סרוקים מאשר ספרים טקסטואלים, הוא כדי לשמור כמה שאפשר על חוויית הלימוד המקורית, בגמרא, ברמב&quot;ם, בשו&quot;ע וכו'. כמובן יש גם יתרונות למקורות טקסטואלים. לפי איך שזה נראה כרגע, קשה יהיה לשמור על משהו אחיד, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמקורות לא נמצאים במאגרים מסויימים, וחלק באחרים. לכן זה לא כלל ברזל, ואם אתה מרגיש שיותר נוח לך לספריא, תוכל להפנות לשם. דעתי היא שלפחות בספרים המרכזיים, בבלי, רמב&quot;ם טור שו&quot;ע וכד', כן כדאי שתהיה אחידות, אבל פתוח לשמוע דעות נוספות.<br /> :#לא חשבתי על זה. נשמע אחלה רעיון, אבל זו תהיה עבודה סזיפית עכשיו לשנות את הכל...<br /> :[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 13:15, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> ::אפשר לשנות את התבניות לטקסט מוקטן, ואת שאר המקורות להריץ החלפה אוטומטית של כל (*) ל&lt;nowiki&gt;{{מ|*}}&lt;/nowiki&gt;. עכ&quot;פ באמת נראה שזו עבודה מאוד גדולה וסבוכה. [[משתמש:מישהו|מישהו]] ([[שיחת משתמש:מישהו|שיחה]]) 16:39, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::<br /> # נראה לי שבאמת ליצור בזה אחידות זו עבודה קשה, כי כל אחד לומד באתרים שנוחים לו, וללומד באתר אחד קשה יותר להפנות לאתרי מקורות שהוא פחות מתמצא בהם. {{ש}}אשתדל בע&quot;ה בלי נדר בכתיבות הבאות שלי להפנות כפי שכתבת, לאתרים הסרוקים עבור המקורות המרכזיים.{{ש}} מעלה אפשרות שאולי אפשר ליצור תבניות אוטומטיות לספרים המרכזיים (גמרא, רמב&quot;ם, טור, ב&quot;י ושו&quot;ע) שיאפשרו בקלות ליצור הפניות למקורות הללו באתר הרצוי, ככה שזה יקל על העורכים ליצור הפניות למקורות הללו אע&quot;פ שלא לומדים בהם.<br /> # לא התכוונתי להחליף לשעבר, זו באמת עבודה סיזיפית מידי. התכוונתי בדגש על הכתיבות שלי - ואולי על הכתיבות להבא של המעוניינים... (אפשר גם להשתמש בתבנית שציינתי &lt;nowiki&gt; {{מ}} &lt;/nowiki&gt; או ליצור תבניות מתאימות יותר) [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 17:55, 18 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::{{א|איתן ברוך}} יש את [[תבנית:היברובוקס]] אבל אין ספק שהתבניות שיצרת הם טובות יותר, לכן כדאי שתציין את זה בדף הנ&quot;ל ותוסיף את הקטגוריות המתאימות. ייש&quot;כ. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 01:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> :::: תודה [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]], חבל שלא ידעתי על התבניות הללו, אני חושב שזה גם עוזר לסטנדרטיזציה, הוספתי את הקטגריות ואעדכן עכשיו בעמוד הנ&quot;ל. יש&quot;כ ותודה על העדכון. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 01:44, 21 בנובמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == עדכון גרסה ==<br /> שלום לכולם!{{ש}}אני שמח להודיע שלאחר שנעזרתי בחבר, בחור יקר ותותח, מומחה בתחומו. שלצערי העדיף להשאר בעילום שם.{{ש}}גרסה המדיה-ויקי עודכנה לגרסה העדכנית!{{ש}}התוצאות הם:<br /> # '''העורך הגרפי עובד''' - עכשיו אפשר ללחוץ על כפתור &quot;עריכה&quot; ולערוך בלי צורך להשתמש בקוד ויקי. (שהוא עדיין נחמד מאוד וזמין למעוניינים)<br /> # התווסף '''כפתור &quot;תודה&quot; על עריכות ישנות''' - אפשר כנכנסים לדף &quot;גרסאות קודמות&quot; להודות לעורכים על עריכה מסויימת שהם עשו.<br /> # (בעז&quot;ה) '''התקלה שמשאירה את העורכים בחוץ תוקנה''' - (צריך לראות האם זה באמת תוקן, כי גם לפני כן זה היה אקראי), אבל היתה תקלה שמידי פעם היתה מפריעה לחיבור של העורכים ומנתקת אותם מהמערכת. כרגע בעז&quot;ה היא לא תחזור - אם היא חוזרת מוזמנת להודיע לי.<br /> # '''הקישור של הסוגיות הפך לפשוט יותר''' - בלי כל מיני דברים מיותרים, הקישור הפך לכמו אתרי ויקי מודרניים, שם האתר ומיד שם הסוגייה.<br /> [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 19:57, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> <br /> == פתיחת דיון לגבי תפקידם של כל העמודים המיוחדים ==<br /> שלום וברכה,<br /> {{ש}} יש באתר כמה דפים מיוחדים שבתפקידם לייעץ, לעזור, להתייעץ או לדון. ונראה לי שהתפקידים של הדפים טיפה התבלבלו, ברשותכם. אם זה בסדר. אני חושב שכדאי להחליט מה התפקיד של כל דף מיוחד כזה, אני מוסיף את המצב הנוכחי לפי מה שנראה לי, ואשמח לשמוע מכם תוספות נוספות או דפים מיוחדים ששכחתי. [[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 20:20, 5 בדצמבר 2021 (IST)<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+ דפים מיוחדים - ותפקידם<br /> |-<br /> ! שם הדף !! תפקידו הנוכחי !! תפקידו המיועד<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דיווח על טעויות]] || ריק, נראה שסתם אמור להחליף את בקשות ממפעילים (?) || למחוק או לאחד עם [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|בקשות ממפעילים]]<br /> |-<br /> | [[עזרה:ייעוץ]] || שאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || שאלות הלכתיות ותורניות || שאלות הלכתיות ותורניות<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:הכה את המומחה]] || מפנה ל[[ויקיסוגיה:בית המדרש]] || להשאיר כך או למחוק<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]] || דיונים טכניים ומנהלתיים || '''להשאיר''' דיונים טכניים ומנהלתיים<br /> |-<br /> | [[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ]] || טשאלות טכניות או חוקיות || להפנות או לאחד עם [[ויקיסוגיה:אולם דיונים]]<br /> |}<br /> == כמות צפיה בסוגיות ==<br /> {{א|א.א}}, {{א|איתן ברוך}}, {{מפעילי מערכת}} יש תוסף של ויקי בשם [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:PageViewInfo PageViewInfo] שמראה את הכמות צפיות בדף כמו שיש בויקיפדיה ובמכלול, לדעתי זה כדאי וחשוב שיהיה כאן את זה, זה מדרבן ונותן סיפוק לדעת כמה ראו את מה שכתבת/ערכת וכדו'<br /> אם זה אפשרי כמובן. תודה. [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 14:11, 11 במרץ 2022 (IST)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%9C%27%D7%94&diff=19280 2022-03-11T12:00:51Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>שלום וברכה<br /> <br /> סוגיות שכתבתי עד כה:<br /> <br /> [[ביטול ברוב - יבש ביבש]] • [[חוזר וניעור]] • [[רואין את מינו כמי שאינו]] • [[דמי איסור הנאה]] • [[טיוטה:איסור עשיית צורות]] • [[טיוטה:ביטול עבודה זרה ותקרובת]]<br /> <br /> מוזמנים לשפר, להוסיף, לערוך, להגדיל תורה ולהאדירה!</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=19279 2022-03-11T00:28:40Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> <br /> {{מקורות|1=שביעית פרק ז' משנה ג' ופרק ח' משנה ד'|2=עבודה זרה סב.|4=זרעים הלכות שמיטה ויובל פרק ו'}}<br /> &lt;BR/&gt; איסור סחורה בפירות שביעית גדרו ופרטיו<br /> .<br /> <br /> == מקור האיסור ==<br /> '''הגמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} לומדת מהפסוק {{ציטוטון|והיתה שבת הארץ לכם לאכלה|ויקרא כה, ו}} שפירות שביעית מותרים באכילה אך לא בסחורה,<br /> ב'''משנה''' במסכת '''שביעית''' (פרק ז משנה ג) &quot;שאין עושין סחורה בפירות שביעית&quot;. וכן בפרק ח &quot;שאין פורעין חוב מדמי שביעית&quot;, וב'''גמרא''' {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה ס&quot;ב.}} מבואר על פריעת חוב מדמי שביעית &quot;נמצא זה פורע חובו מדמי שביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה&quot;.<br /> <br /> == גדר האיסור ==<br /> <br /> איסור סחורה אינו כשאר דיני פירות שביעית הנלמדים מהפסוק &quot;והיתה שבת הארץ לכם לאכלה&quot;, כל שאר האיסורים ופרטיהם הינם כשמונע מהפירות להיאכל, שמפסיד אותם או משתמש בהם לצרכים אחרים מלבד אכילה, אמנם בפרט זה של איסור סחורה מבואר שגם עשיית סחורה אסורה אף שאינה מניעה מאכילה, ויש לעמוד על גדר האיסור בזה, ומה נכלל באיסור זה.<br /> <br /> ===שיטת הרמב&quot;ן===<br /> מדברי '''הרמב&quot;ן''' במסכת עבודה זרה {{בספריא|https://www.sefaria.org/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.62a.2|חידושי הרמב&quot;ן עבודה זרה סב.}} מבואר ש'איסור סחורה' אינו איסור מסוים על סחורה דוקא אלא הוא איסור כללי שלא להשתמש בפירות לדבר אחר מלבד לאכילה ולכן אסור לפרוע חוב בפירות שביעית או לקנות במעות שאר צרכים שאינם של אכילה וזהו מה ששנינו בפרק ח משנה ה &quot;אין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן אבל נותן הוא לבייר לשתות&quot;, כל זה נכלל בדרשא של &quot;לאכלה ולא לסחורה&quot;.<br /> <br /> ===שיטת תוספות===<br /> מדברי ה'''תוספות''' במסכת עבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה ס&quot;ב. ד&quot;ה &quot;נמצא&quot;}} מבואר שעיקר איסור סחורה הוא לקנות בזול ולמכור ביוקר. ומשמע שאסור לקנות בזול ולמכור ביוקר אע&quot;פ שעושה כן כדי לקנות צרכי אכילה, וכנראה שאינו נחשב שמשתמש בפירות לאכילה, כיון שעכשיו מוכרם כדי לקבל מעות [ועי&quot;ש שהוסיפו דהא דתנן &quot;לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו&quot; הכונה שבשוק אסור ועל ידו בפתח שדהו מותר, וביארו שבשוק אסור משום שדומה יותר שמשתכר בפירות שביעית, והיינו כשיטתם שאיסור סחורה אינו על עצם המכירה אלא להשתכר ולהרוויח, ולכן בשוק אסור משום שדומה יותר כמרוויח. ולשיטת הרמב&quot;ן שכל היכא שהדמים נתפסים בקדושה מותר למכור, נראה שצ&quot;ל ש&quot;בשוק&quot; הכונה דרך מקח וממכר וכמו שאסור למכור במדה במשקל ובמנין ועי&quot;ש ברמב&quot;ן].<br /> &lt;BR/&gt; ונראה מדבריהם שגדר איסור סחורה הוא איסור הנאה, וממילא למכור הפירות שליקט בשוויים מותר, שזה אינו נחשב הנאה (וכדאי' בנדרים לגבי מודר הנאה שסתם זבינא לא חשיב הנאת מוכר ומותר לגבי מודר הנאה) ורק לקנות בזול ולמכור ביוקר אז נחשב שנהנה במה שמרוויח ומשתכר, וע&quot;ז הוסיפו תוס' שגם לפרוע חוב בפירות שביעית אסור שגם זה נחשב הנאה (וכדאי' שם בנדרים דאסור לפרוע חובו, ואפילו לחנן דס&quot;ל הניח מעותיו על קרן הצבי, היינו דוקא כשאחר פורע לו משום דמצי אמר מפייס הוינא ליה או משום דמצי אמר אחרים היו פורעין לי כדאי' בתוס' בב&quot;ק בהכונס, אבל כאן הא חזינן שהוא עצמו פורע, וחשיב הנאה מפירות שביעית).<br /> <br /> ===שיטת הר&quot;ש===<br /> מדברי '''רבינו שמשון''' {{ויקיטקסט|רבינו שמשון_על שביעית_ז_|פירוש הר&quot;ש שביעית ז' ג'}} ו'''תוספות''' בסוכה {{גמרא|סוכה|לט|א|סוכה לט. ד&quot;ה &quot;וליתיב&quot;}} מבואר שאסור למלקט עצמו למכור, אבל לאחר שלא לקטן מותר למכור, ועיין שם שהביאו את דברי ה'''ירושלמי''' &quot;חמשה אחין מלקטין ירק אחד מוכר לכולן&quot; שמותר לו למכור את שלהן ואסור לו למכור את של עצמו אלא שמבליעו בשלהן.<br /> &lt;BR/&gt; ומבואר מזה ששם פעולת ה&quot;סחורה&quot; אינו אלא כשגם מלקט וגם מוכר אבל מכירה לבד לא נחשבת &quot;סחורה&quot;. ומבואר בנוסף, שגדר איסור סחורה אינו להשתמש לדבר אחר שאינו אכילה, אלא זהו איסור חדש שאע&quot;פ שמשתמש בפירות לאכילה מ&quot;מ כל ששם &quot;סחורה&quot; עליה אסור (ולפי דבריהם האיסור להשתמש לדבר אחר מלבד אכילה כשאינו מכלה את החפץ, לא שייך להך דרשא ד&quot;לאכלה ולא לסחורה&quot; אלא הוא דרשא אחרת &quot;לאכלה ולא ליקח בו בהמה טמאה עבדים וקרקעות&quot;).<br /> <br /> ===שיטת הרמב&quot;ם===<br /> מדברי ה'''רמב&quot;ם''' {{רמבם|שמיטה ויובל|ו|א|הלכות שמיטה ויובל ו' א'}} מבואר שודאי אסור לו ללקט פירות שביעית ע&quot;מ שימכרם אחר אע&quot;פ שלוקח בדמים מידי דאכילה, שאין היתר למכור פירות שביעית אלא &quot;מעט&quot;, ועל זה שנינו במשנה ש&quot;הוא לוקט ובנו מוכר על ידו&quot; - הכוונה שהוא לוקט לעצמו לאכילה ושיעור מועט זה בלבד מותר לבנו למכור (ושיעור זה מותר גם לו למכור אע&quot;פ שהוא לקטן). ומבואר מזה בדעת הרמב&quot;ם שאיסור סחורה הוא מכלל הדין להפקיר את הפירות ושלא להחזיק בהם כבעלים- שנתחדש שאף אם אסף פירות שביעית משדה הפקר עד שיש בידו הרבה פירות, ועכשיו אסור להחזיקם בידו וצריך להפקירם, ועל זה התחדש באיסור סחורה שצריך להפקירם ואסור לו למכרם, משום דבמכירתם גופא הרי הוא מחזיק בהם כבעלים. ובזה מובן היטב שכל האיסור אינו אלא כשבא למכור הרבה אבל אם יש בידו מעט כדי השיעור שהדרך להביא מן ההפקר לתוך ביתו (שזהו השיעור שמותר ליטול משדה שביעית כמבואר בר&quot;ם פ&quot;ד הכ&quot;ד), כיון ששיעור זה מותר לו להחזיק בידו יכול ג&quot;כ למכרו ואין איסור חדש במכירה.<br /> &lt;BR/&gt; וכן הוא גם כן לשון ה'''רמב&quot;ם''' בהלכות {{רמבם|שמיטה ויובל|ו|ג|הלכות שמיטה ויובל ו' ג'}} וז&quot;ל &quot;כשמוכרין פירות שביעית אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במנין כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה להודיע שהוא הפקר&quot; עכ&quot;ל, ומתבאר מתוך דבריו, שיש שייכות בין איסור סחורה כדכתב בריש דבריו &quot;כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית&quot;, לדין הפקר כמו שסיים &quot;אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה להודיע שהוא הפקר&quot;.<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> מדברי '''רש&quot;י''' בסוכה {{גמרא|סוכה|לט|א|לט. ד&quot;ה &quot;אין מוסרין&quot;}} {{גמרא|סוכה|מ|ב|מ: ד&quot;ה &quot;שמא יגדל&quot;}} מבואר שאיסור סחורה הוא שלא יתעשׁר מדמיהן שיתקיימו בידו לאחר זמן הביעור, כלומר שכחלק מהדין לבער פירות שביעית כשהגיע זמן הביעור חששה עוד התורה שיעשה עימם סחורה ודמי הפירות הקדושים גם הם בקדושת שביעית - יתקיימו בידו לאחר זמן הביעור. ולכן מותר למכור שיעור מועט כיון שגם את דמיו יאכל קודם זמן הביעור ואינו מתקיים להתעשר (וכן משמע בלשונו בב&quot;ק {{גמרא|בבא קמא|קא|ב|קא: עי&quot;ש}}). <br /> &lt;BR/&gt; וכמו כן מבואר ב'''רש&quot;י''' שם שגם האיסור לצבוע בפירות שביעית הוא כחלק מאיסור סחורה, - ולפי דברי רש&quot;י לעיל מבואר היטב, שכשצובע בצבע המתקיים לאחר זמן הביעור אסור מצד שאינו מתבער עד זמן הביעור וזהו עצמו הוא איסור סחורה וכנ&quot;ל (ועי&quot;ש בע&quot;א דאי' שם &quot;בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק&quot;, והכונה לאחר זמן הביעור אפילו כשצבע לעצמו, ופירש '''רש&quot;י''' שם &quot;שביעית- אסור לעשות סחורה בפירותיה&quot;, וכונתו כנ&quot;ל שכשמתקיים לאחר הביעור אסור מדין סחורה).<br /> <br /> == פרטי האיסור ==<br /> העולה מכלל כל דברי הראשונים, שפרטי איסור סחורה למעשה, הנכללים בדרשה &quot;לאכלה ולא לסחורה&quot;, הם חמשה:<br /> &lt;BR/&gt; * שלא למכור בזול ולקנות ביוקר.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא למכור לצורך השתמשות בכסף שלא לצורך אכילה.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור בשוק במקום שדרך למכור בכל השנה, וכיו&quot;ב שלא ימכור במידה במשקל ובמנין.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור מי שליקט בשדה בעצמו.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור הרבה בבת אחת.<br /> <br /> == דיונים באחרונים ==<br /> האחרונים דנו מיהו העובר על איסור סחורה, אם הקונה או לחילופין המוכר הוא העובר, והקונה אינו עובר אלא באיסור לפני עיוור לא תתן מכשול, ומפורסמים דברי ה'''נודע ביהודה''' (בשו&quot;ת <br /> מהדורא קמא, אבן העזר סי' עז) שהאיסור אינו אלא על המוכר, וה'''אחרונים''' דנו בזה רבות.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [לאכלה ולא להפסד]<br /> <br /> == שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==<br /> * https://www.toraland.org.il › שביעית<br /> איסור סחורה בפירות שביעית | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, <br /> https://www.etzion.org.il › yoreh-deah<br /> מסחר בפירות שביעית (1) | תורת הר עציון.<br /> <br /> [[קטגוריה:שמיטה]] [[קטגוריה:עבודה זרה סב.]] [[קטגוריה:רמב&quot;ם שמיטה ויובל ו']]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=19278 2022-03-11T00:27:05Z

<p>מוטל'ה: /* מקור האיסור */ תקלדה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> <br /> {{מקורות|משנה שביעית פרק ז' משנה ג' ופרק ח' משנה ד'|בבלי עבודה זרה סב.|רמב&quot;ם זרעים הלכות שמיטה ויובל פרק ו'}}<br /> &lt;BR/&gt; איסור סחורה בפירות שביעית גדרו ופרטיו<br /> .<br /> <br /> == מקור האיסור ==<br /> '''הגמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} לומדת מהפסוק {{ציטוטון|והיתה שבת הארץ לכם לאכלה|ויקרא כה, ו}} שפירות שביעית מותרים באכילה אך לא בסחורה,<br /> ב'''משנה''' במסכת '''שביעית''' (פרק ז משנה ג) &quot;שאין עושין סחורה בפירות שביעית&quot;. וכן בפרק ח &quot;שאין פורעין חוב מדמי שביעית&quot;, וב'''גמרא''' {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה ס&quot;ב.}} מבואר על פריעת חוב מדמי שביעית &quot;נמצא זה פורע חובו מדמי שביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה&quot;.<br /> <br /> == גדר האיסור ==<br /> <br /> איסור סחורה אינו כשאר דיני פירות שביעית הנלמדים מהפסוק &quot;והיתה שבת הארץ לכם לאכלה&quot;, כל שאר האיסורים ופרטיהם הינם כשמונע מהפירות להיאכל, שמפסיד אותם או משתמש בהם לצרכים אחרים מלבד אכילה, אמנם בפרט זה של איסור סחורה מבואר שגם עשיית סחורה אסורה אף שאינה מניעה מאכילה, ויש לעמוד על גדר האיסור בזה, ומה נכלל באיסור זה.<br /> <br /> ===שיטת הרמב&quot;ן===<br /> מדברי '''הרמב&quot;ן''' במסכת עבודה זרה {{בספריא|https://www.sefaria.org/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.62a.2|חידושי הרמב&quot;ן עבודה זרה סב.}} מבואר ש'איסור סחורה' אינו איסור מסוים על סחורה דוקא אלא הוא איסור כללי שלא להשתמש בפירות לדבר אחר מלבד לאכילה ולכן אסור לפרוע חוב בפירות שביעית או לקנות במעות שאר צרכים שאינם של אכילה וזהו מה ששנינו בפרק ח משנה ה &quot;אין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן אבל נותן הוא לבייר לשתות&quot;, כל זה נכלל בדרשא של &quot;לאכלה ולא לסחורה&quot;.<br /> <br /> ===שיטת תוספות===<br /> מדברי ה'''תוספות''' במסכת עבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה ס&quot;ב. ד&quot;ה &quot;נמצא&quot;}} מבואר שעיקר איסור סחורה הוא לקנות בזול ולמכור ביוקר. ומשמע שאסור לקנות בזול ולמכור ביוקר אע&quot;פ שעושה כן כדי לקנות צרכי אכילה, וכנראה שאינו נחשב שמשתמש בפירות לאכילה, כיון שעכשיו מוכרם כדי לקבל מעות [ועי&quot;ש שהוסיפו דהא דתנן &quot;לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו&quot; הכונה שבשוק אסור ועל ידו בפתח שדהו מותר, וביארו שבשוק אסור משום שדומה יותר שמשתכר בפירות שביעית, והיינו כשיטתם שאיסור סחורה אינו על עצם המכירה אלא להשתכר ולהרוויח, ולכן בשוק אסור משום שדומה יותר כמרוויח. ולשיטת הרמב&quot;ן שכל היכא שהדמים נתפסים בקדושה מותר למכור, נראה שצ&quot;ל ש&quot;בשוק&quot; הכונה דרך מקח וממכר וכמו שאסור למכור במדה במשקל ובמנין ועי&quot;ש ברמב&quot;ן].<br /> &lt;BR/&gt; ונראה מדבריהם שגדר איסור סחורה הוא איסור הנאה, וממילא למכור הפירות שליקט בשוויים מותר, שזה אינו נחשב הנאה (וכדאי' בנדרים לגבי מודר הנאה שסתם זבינא לא חשיב הנאת מוכר ומותר לגבי מודר הנאה) ורק לקנות בזול ולמכור ביוקר אז נחשב שנהנה במה שמרוויח ומשתכר, וע&quot;ז הוסיפו תוס' שגם לפרוע חוב בפירות שביעית אסור שגם זה נחשב הנאה (וכדאי' שם בנדרים דאסור לפרוע חובו, ואפילו לחנן דס&quot;ל הניח מעותיו על קרן הצבי, היינו דוקא כשאחר פורע לו משום דמצי אמר מפייס הוינא ליה או משום דמצי אמר אחרים היו פורעין לי כדאי' בתוס' בב&quot;ק בהכונס, אבל כאן הא חזינן שהוא עצמו פורע, וחשיב הנאה מפירות שביעית).<br /> <br /> ===שיטת הר&quot;ש===<br /> מדברי '''רבינו שמשון''' {{ויקיטקסט|רבינו שמשון_על שביעית_ז_|פירוש הר&quot;ש שביעית ז' ג'}} ו'''תוספות''' בסוכה {{גמרא|סוכה|לט|א|סוכה לט. ד&quot;ה &quot;וליתיב&quot;}} מבואר שאסור למלקט עצמו למכור, אבל לאחר שלא לקטן מותר למכור, ועיין שם שהביאו את דברי ה'''ירושלמי''' &quot;חמשה אחין מלקטין ירק אחד מוכר לכולן&quot; שמותר לו למכור את שלהן ואסור לו למכור את של עצמו אלא שמבליעו בשלהן.<br /> &lt;BR/&gt; ומבואר מזה ששם פעולת ה&quot;סחורה&quot; אינו אלא כשגם מלקט וגם מוכר אבל מכירה לבד לא נחשבת &quot;סחורה&quot;. ומבואר בנוסף, שגדר איסור סחורה אינו להשתמש לדבר אחר שאינו אכילה, אלא זהו איסור חדש שאע&quot;פ שמשתמש בפירות לאכילה מ&quot;מ כל ששם &quot;סחורה&quot; עליה אסור (ולפי דבריהם האיסור להשתמש לדבר אחר מלבד אכילה כשאינו מכלה את החפץ, לא שייך להך דרשא ד&quot;לאכלה ולא לסחורה&quot; אלא הוא דרשא אחרת &quot;לאכלה ולא ליקח בו בהמה טמאה עבדים וקרקעות&quot;).<br /> <br /> ===שיטת הרמב&quot;ם===<br /> מדברי ה'''רמב&quot;ם''' {{רמבם|שמיטה ויובל|ו|א|הלכות שמיטה ויובל ו' א'}} מבואר שודאי אסור לו ללקט פירות שביעית ע&quot;מ שימכרם אחר אע&quot;פ שלוקח בדמים מידי דאכילה, שאין היתר למכור פירות שביעית אלא &quot;מעט&quot;, ועל זה שנינו במשנה ש&quot;הוא לוקט ובנו מוכר על ידו&quot; - הכוונה שהוא לוקט לעצמו לאכילה ושיעור מועט זה בלבד מותר לבנו למכור (ושיעור זה מותר גם לו למכור אע&quot;פ שהוא לקטן). ומבואר מזה בדעת הרמב&quot;ם שאיסור סחורה הוא מכלל הדין להפקיר את הפירות ושלא להחזיק בהם כבעלים- שנתחדש שאף אם אסף פירות שביעית משדה הפקר עד שיש בידו הרבה פירות, ועכשיו אסור להחזיקם בידו וצריך להפקירם, ועל זה התחדש באיסור סחורה שצריך להפקירם ואסור לו למכרם, משום דבמכירתם גופא הרי הוא מחזיק בהם כבעלים. ובזה מובן היטב שכל האיסור אינו אלא כשבא למכור הרבה אבל אם יש בידו מעט כדי השיעור שהדרך להביא מן ההפקר לתוך ביתו (שזהו השיעור שמותר ליטול משדה שביעית כמבואר בר&quot;ם פ&quot;ד הכ&quot;ד), כיון ששיעור זה מותר לו להחזיק בידו יכול ג&quot;כ למכרו ואין איסור חדש במכירה.<br /> &lt;BR/&gt; וכן הוא גם כן לשון ה'''רמב&quot;ם''' בהלכות {{רמבם|שמיטה ויובל|ו|ג|הלכות שמיטה ויובל ו' ג'}} וז&quot;ל &quot;כשמוכרין פירות שביעית אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במנין כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה להודיע שהוא הפקר&quot; עכ&quot;ל, ומתבאר מתוך דבריו, שיש שייכות בין איסור סחורה כדכתב בריש דבריו &quot;כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית&quot;, לדין הפקר כמו שסיים &quot;אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה להודיע שהוא הפקר&quot;.<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> מדברי '''רש&quot;י''' בסוכה {{גמרא|סוכה|לט|א|לט. ד&quot;ה &quot;אין מוסרין&quot;}} {{גמרא|סוכה|מ|ב|מ: ד&quot;ה &quot;שמא יגדל&quot;}} מבואר שאיסור סחורה הוא שלא יתעשׁר מדמיהן שיתקיימו בידו לאחר זמן הביעור, כלומר שכחלק מהדין לבער פירות שביעית כשהגיע זמן הביעור חששה עוד התורה שיעשה עימם סחורה ודמי הפירות הקדושים גם הם בקדושת שביעית - יתקיימו בידו לאחר זמן הביעור. ולכן מותר למכור שיעור מועט כיון שגם את דמיו יאכל קודם זמן הביעור ואינו מתקיים להתעשר (וכן משמע בלשונו בב&quot;ק {{גמרא|בבא קמא|קא|ב|קא: עי&quot;ש}}). <br /> &lt;BR/&gt; וכמו כן מבואר ב'''רש&quot;י''' שם שגם האיסור לצבוע בפירות שביעית הוא כחלק מאיסור סחורה, - ולפי דברי רש&quot;י לעיל מבואר היטב, שכשצובע בצבע המתקיים לאחר זמן הביעור אסור מצד שאינו מתבער עד זמן הביעור וזהו עצמו הוא איסור סחורה וכנ&quot;ל (ועי&quot;ש בע&quot;א דאי' שם &quot;בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק&quot;, והכונה לאחר זמן הביעור אפילו כשצבע לעצמו, ופירש '''רש&quot;י''' שם &quot;שביעית- אסור לעשות סחורה בפירותיה&quot;, וכונתו כנ&quot;ל שכשמתקיים לאחר הביעור אסור מדין סחורה).<br /> <br /> == פרטי האיסור ==<br /> העולה מכלל כל דברי הראשונים, שפרטי איסור סחורה למעשה, הנכללים בדרשה &quot;לאכלה ולא לסחורה&quot;, הם חמשה:<br /> &lt;BR/&gt; * שלא למכור בזול ולקנות ביוקר.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא למכור לצורך השתמשות בכסף שלא לצורך אכילה.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור בשוק במקום שדרך למכור בכל השנה, וכיו&quot;ב שלא ימכור במידה במשקל ובמנין.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור מי שליקט בשדה בעצמו.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור הרבה בבת אחת.<br /> <br /> == דיונים באחרונים ==<br /> האחרונים דנו מיהו העובר על איסור סחורה, אם הקונה או לחילופין המוכר הוא העובר, והקונה אינו עובר אלא באיסור לפני עיוור לא תתן מכשול, ומפורסמים דברי ה'''נודע ביהודה''' (בשו&quot;ת <br /> מהדורא קמא, אבן העזר סי' עז) שהאיסור אינו אלא על המוכר, וה'''אחרונים''' דנו בזה רבות.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [לאכלה ולא להפסד]<br /> <br /> == שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==<br /> * https://www.toraland.org.il › שביעית<br /> איסור סחורה בפירות שביעית | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, <br /> https://www.etzion.org.il › yoreh-deah<br /> מסחר בפירות שביעית (1) | תורת הר עציון.<br /> <br /> [[קטגוריה:שמיטה, קטגוריה:שביעית פרק ז' מ&quot;ג ופ&quot;ח מ&quot;ד, קטגוריה:עבודה זרה סב., קטגוריה:רמב&quot;ם שמיטה ויובל ו']]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA&diff=19277 2022-03-11T00:26:46Z

<p>מוטל'ה: /* מקור האיסור */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> <br /> {{מקורות|משנה שביעית פרק ז' משנה ג' ופרק ח' משנה ד'|בבלי עבודה זרה סב.|רמב&quot;ם זרעים הלכות שמיטה ויובל פרק ו'}}<br /> &lt;BR/&gt; איסור סחורה בפירות שביעית גדרו ופרטיו<br /> .<br /> <br /> == מקור האיסור ==<br /> '''הגמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} לומדת מהפסוק {{ציטוטון|והיתה שבת הארץ לכם לאכלה|ויקרא כה, ו}}} שפירות שביעית מותרים באכילה אך לא בסחורה,<br /> ב'''משנה''' במסכת '''שביעית''' (פרק ז משנה ג) &quot;שאין עושין סחורה בפירות שביעית&quot;. וכן בפרק ח &quot;שאין פורעין חוב מדמי שביעית&quot;, וב'''גמרא''' {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה ס&quot;ב.}} מבואר על פריעת חוב מדמי שביעית &quot;נמצא זה פורע חובו מדמי שביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה&quot;.<br /> <br /> == גדר האיסור ==<br /> <br /> איסור סחורה אינו כשאר דיני פירות שביעית הנלמדים מהפסוק &quot;והיתה שבת הארץ לכם לאכלה&quot;, כל שאר האיסורים ופרטיהם הינם כשמונע מהפירות להיאכל, שמפסיד אותם או משתמש בהם לצרכים אחרים מלבד אכילה, אמנם בפרט זה של איסור סחורה מבואר שגם עשיית סחורה אסורה אף שאינה מניעה מאכילה, ויש לעמוד על גדר האיסור בזה, ומה נכלל באיסור זה.<br /> <br /> ===שיטת הרמב&quot;ן===<br /> מדברי '''הרמב&quot;ן''' במסכת עבודה זרה {{בספריא|https://www.sefaria.org/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.62a.2|חידושי הרמב&quot;ן עבודה זרה סב.}} מבואר ש'איסור סחורה' אינו איסור מסוים על סחורה דוקא אלא הוא איסור כללי שלא להשתמש בפירות לדבר אחר מלבד לאכילה ולכן אסור לפרוע חוב בפירות שביעית או לקנות במעות שאר צרכים שאינם של אכילה וזהו מה ששנינו בפרק ח משנה ה &quot;אין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן אבל נותן הוא לבייר לשתות&quot;, כל זה נכלל בדרשא של &quot;לאכלה ולא לסחורה&quot;.<br /> <br /> ===שיטת תוספות===<br /> מדברי ה'''תוספות''' במסכת עבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה ס&quot;ב. ד&quot;ה &quot;נמצא&quot;}} מבואר שעיקר איסור סחורה הוא לקנות בזול ולמכור ביוקר. ומשמע שאסור לקנות בזול ולמכור ביוקר אע&quot;פ שעושה כן כדי לקנות צרכי אכילה, וכנראה שאינו נחשב שמשתמש בפירות לאכילה, כיון שעכשיו מוכרם כדי לקבל מעות [ועי&quot;ש שהוסיפו דהא דתנן &quot;לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו&quot; הכונה שבשוק אסור ועל ידו בפתח שדהו מותר, וביארו שבשוק אסור משום שדומה יותר שמשתכר בפירות שביעית, והיינו כשיטתם שאיסור סחורה אינו על עצם המכירה אלא להשתכר ולהרוויח, ולכן בשוק אסור משום שדומה יותר כמרוויח. ולשיטת הרמב&quot;ן שכל היכא שהדמים נתפסים בקדושה מותר למכור, נראה שצ&quot;ל ש&quot;בשוק&quot; הכונה דרך מקח וממכר וכמו שאסור למכור במדה במשקל ובמנין ועי&quot;ש ברמב&quot;ן].<br /> &lt;BR/&gt; ונראה מדבריהם שגדר איסור סחורה הוא איסור הנאה, וממילא למכור הפירות שליקט בשוויים מותר, שזה אינו נחשב הנאה (וכדאי' בנדרים לגבי מודר הנאה שסתם זבינא לא חשיב הנאת מוכר ומותר לגבי מודר הנאה) ורק לקנות בזול ולמכור ביוקר אז נחשב שנהנה במה שמרוויח ומשתכר, וע&quot;ז הוסיפו תוס' שגם לפרוע חוב בפירות שביעית אסור שגם זה נחשב הנאה (וכדאי' שם בנדרים דאסור לפרוע חובו, ואפילו לחנן דס&quot;ל הניח מעותיו על קרן הצבי, היינו דוקא כשאחר פורע לו משום דמצי אמר מפייס הוינא ליה או משום דמצי אמר אחרים היו פורעין לי כדאי' בתוס' בב&quot;ק בהכונס, אבל כאן הא חזינן שהוא עצמו פורע, וחשיב הנאה מפירות שביעית).<br /> <br /> ===שיטת הר&quot;ש===<br /> מדברי '''רבינו שמשון''' {{ויקיטקסט|רבינו שמשון_על שביעית_ז_|פירוש הר&quot;ש שביעית ז' ג'}} ו'''תוספות''' בסוכה {{גמרא|סוכה|לט|א|סוכה לט. ד&quot;ה &quot;וליתיב&quot;}} מבואר שאסור למלקט עצמו למכור, אבל לאחר שלא לקטן מותר למכור, ועיין שם שהביאו את דברי ה'''ירושלמי''' &quot;חמשה אחין מלקטין ירק אחד מוכר לכולן&quot; שמותר לו למכור את שלהן ואסור לו למכור את של עצמו אלא שמבליעו בשלהן.<br /> &lt;BR/&gt; ומבואר מזה ששם פעולת ה&quot;סחורה&quot; אינו אלא כשגם מלקט וגם מוכר אבל מכירה לבד לא נחשבת &quot;סחורה&quot;. ומבואר בנוסף, שגדר איסור סחורה אינו להשתמש לדבר אחר שאינו אכילה, אלא זהו איסור חדש שאע&quot;פ שמשתמש בפירות לאכילה מ&quot;מ כל ששם &quot;סחורה&quot; עליה אסור (ולפי דבריהם האיסור להשתמש לדבר אחר מלבד אכילה כשאינו מכלה את החפץ, לא שייך להך דרשא ד&quot;לאכלה ולא לסחורה&quot; אלא הוא דרשא אחרת &quot;לאכלה ולא ליקח בו בהמה טמאה עבדים וקרקעות&quot;).<br /> <br /> ===שיטת הרמב&quot;ם===<br /> מדברי ה'''רמב&quot;ם''' {{רמבם|שמיטה ויובל|ו|א|הלכות שמיטה ויובל ו' א'}} מבואר שודאי אסור לו ללקט פירות שביעית ע&quot;מ שימכרם אחר אע&quot;פ שלוקח בדמים מידי דאכילה, שאין היתר למכור פירות שביעית אלא &quot;מעט&quot;, ועל זה שנינו במשנה ש&quot;הוא לוקט ובנו מוכר על ידו&quot; - הכוונה שהוא לוקט לעצמו לאכילה ושיעור מועט זה בלבד מותר לבנו למכור (ושיעור זה מותר גם לו למכור אע&quot;פ שהוא לקטן). ומבואר מזה בדעת הרמב&quot;ם שאיסור סחורה הוא מכלל הדין להפקיר את הפירות ושלא להחזיק בהם כבעלים- שנתחדש שאף אם אסף פירות שביעית משדה הפקר עד שיש בידו הרבה פירות, ועכשיו אסור להחזיקם בידו וצריך להפקירם, ועל זה התחדש באיסור סחורה שצריך להפקירם ואסור לו למכרם, משום דבמכירתם גופא הרי הוא מחזיק בהם כבעלים. ובזה מובן היטב שכל האיסור אינו אלא כשבא למכור הרבה אבל אם יש בידו מעט כדי השיעור שהדרך להביא מן ההפקר לתוך ביתו (שזהו השיעור שמותר ליטול משדה שביעית כמבואר בר&quot;ם פ&quot;ד הכ&quot;ד), כיון ששיעור זה מותר לו להחזיק בידו יכול ג&quot;כ למכרו ואין איסור חדש במכירה.<br /> &lt;BR/&gt; וכן הוא גם כן לשון ה'''רמב&quot;ם''' בהלכות {{רמבם|שמיטה ויובל|ו|ג|הלכות שמיטה ויובל ו' ג'}} וז&quot;ל &quot;כשמוכרין פירות שביעית אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במנין כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה להודיע שהוא הפקר&quot; עכ&quot;ל, ומתבאר מתוך דבריו, שיש שייכות בין איסור סחורה כדכתב בריש דבריו &quot;כדי שלא יהיה כסוחר בפירות שביעית&quot;, לדין הפקר כמו שסיים &quot;אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה להודיע שהוא הפקר&quot;.<br /> <br /> ===שיטת רש&quot;י===<br /> מדברי '''רש&quot;י''' בסוכה {{גמרא|סוכה|לט|א|לט. ד&quot;ה &quot;אין מוסרין&quot;}} {{גמרא|סוכה|מ|ב|מ: ד&quot;ה &quot;שמא יגדל&quot;}} מבואר שאיסור סחורה הוא שלא יתעשׁר מדמיהן שיתקיימו בידו לאחר זמן הביעור, כלומר שכחלק מהדין לבער פירות שביעית כשהגיע זמן הביעור חששה עוד התורה שיעשה עימם סחורה ודמי הפירות הקדושים גם הם בקדושת שביעית - יתקיימו בידו לאחר זמן הביעור. ולכן מותר למכור שיעור מועט כיון שגם את דמיו יאכל קודם זמן הביעור ואינו מתקיים להתעשר (וכן משמע בלשונו בב&quot;ק {{גמרא|בבא קמא|קא|ב|קא: עי&quot;ש}}). <br /> &lt;BR/&gt; וכמו כן מבואר ב'''רש&quot;י''' שם שגם האיסור לצבוע בפירות שביעית הוא כחלק מאיסור סחורה, - ולפי דברי רש&quot;י לעיל מבואר היטב, שכשצובע בצבע המתקיים לאחר זמן הביעור אסור מצד שאינו מתבער עד זמן הביעור וזהו עצמו הוא איסור סחורה וכנ&quot;ל (ועי&quot;ש בע&quot;א דאי' שם &quot;בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק&quot;, והכונה לאחר זמן הביעור אפילו כשצבע לעצמו, ופירש '''רש&quot;י''' שם &quot;שביעית- אסור לעשות סחורה בפירותיה&quot;, וכונתו כנ&quot;ל שכשמתקיים לאחר הביעור אסור מדין סחורה).<br /> <br /> == פרטי האיסור ==<br /> העולה מכלל כל דברי הראשונים, שפרטי איסור סחורה למעשה, הנכללים בדרשה &quot;לאכלה ולא לסחורה&quot;, הם חמשה:<br /> &lt;BR/&gt; * שלא למכור בזול ולקנות ביוקר.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא למכור לצורך השתמשות בכסף שלא לצורך אכילה.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור בשוק במקום שדרך למכור בכל השנה, וכיו&quot;ב שלא ימכור במידה במשקל ובמנין.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור מי שליקט בשדה בעצמו.<br /> &lt;BR/&gt; * שלא ימכור הרבה בבת אחת.<br /> <br /> == דיונים באחרונים ==<br /> האחרונים דנו מיהו העובר על איסור סחורה, אם הקונה או לחילופין המוכר הוא העובר, והקונה אינו עובר אלא באיסור לפני עיוור לא תתן מכשול, ומפורסמים דברי ה'''נודע ביהודה''' (בשו&quot;ת <br /> מהדורא קמא, אבן העזר סי' עז) שהאיסור אינו אלא על המוכר, וה'''אחרונים''' דנו בזה רבות.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [לאכלה ולא להפסד]<br /> <br /> == שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==<br /> * https://www.toraland.org.il › שביעית<br /> איסור סחורה בפירות שביעית | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, <br /> https://www.etzion.org.il › yoreh-deah<br /> מסחר בפירות שביעית (1) | תורת הר עציון.<br /> <br /> [[קטגוריה:שמיטה, קטגוריה:שביעית פרק ז' מ&quot;ג ופ&quot;ח מ&quot;ד, קטגוריה:עבודה זרה סב., קטגוריה:רמב&quot;ם שמיטה ויובל ו']]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96:&diff=19276 2022-03-11T00:22:43Z

<p>מוטל'ה: הסרת ההפניה לדף קטגוריה:נדרים מז.</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת נדרים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96:&diff=19275 2022-03-11T00:22:02Z

<p>מוטל'ה: מוטל'ה העביר את הדף קטגוריה:נדרים מז: לשם קטגוריה:נדרים מז.: טעות</p> <hr /> <div>#הפניה [[:קטגוריה:נדרים מז.]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96.&diff=19274 2022-03-11T00:22:02Z

<p>מוטל'ה: מוטל'ה העביר את הדף קטגוריה:נדרים מז: לשם קטגוריה:נדרים מז.: טעות</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת נדרים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=19273 2022-03-11T00:21:33Z

<p>מוטל'ה: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}<br /> דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.<br /> == מקור הסוגיא ==<br /> === אם תופסים דמיהם ===<br /> בגמרא בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} מבואר שאיסורי הנאה של עבודה זרה ושביעית תופסים דמיהם. בעבודה זרה כל מה שהחליף תמורתו נאסר מהפסוק {{ציטוטון|והיית חרם כמוהו|דברים ז, כו}}, כל שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו, ממילא כל מה שהחליף תמורתו ותמורת חליפיו נאסרים. בפרות שביעית נאסר מהפסוק {{ציטוטון|כי יובל היא קודש תהיה לכם|ויקרא כה, יב}}, מה קודש תופס דמיו ואסור אף פרות שביעית תופס דמיו ואסור ואין לומר שתופס דמיו אך הוא עצמו יוצא לחולין ומותר שמלשון הפסוק {{ציטוטון|תהיה}} אנו לומדים שבהוייתה תהיה, אמנם רק פרות השבעית עצמם והחליפים האחרונים נתפסים בקדושה וכגון שהחליף שביעית תמורת בשר ותמורת הבשר דגים, רק הפרות שביעית והדגים נאסרים אך הבשר יוצא שוב לחולין מה שאין כן בעבודה זרה שבאופן כזה גם הבשר נאסר. ומבואר בגמ' שרק בשביעית ועבודה זרה אך שאר איסורי הנאה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> === דמי איסור הנאה ===<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש בערלה וכלאי הכרם אינה מקודשת, אך אם מכרן וקידש בדמיהם מקודשת. מכאן יש לדון האם כתוב שמותר להשתמש בדמי האיסור הנאה לקידושין וכדו' היות ואינם תופסים דמיהם. ובראשונים מצינו בזה כמה שיטות וכפי שיבאורו לקמן. <br /> <br /> נידון דומה מצאנו בגמרא בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|א|מז, א}} האם הנודר הנאה מפרות מסוימים אם מותר לו להנות מחליפיו ושורש הנידון האם חיליפים כגידולים וגידולי איסור הנאה אסורים, או שאינם כגידולים וממילא חליפיו מותרים. דעת רבא שניתן לומר שכל ההיתר הוא רק בדיעבד אבל לכתחילה אסור ונחלקו הראשונים בביאור הדברים האם לכתחילה אסור להחליף אך אם החליף החליפים עצמם מותרים או שלכתחילה החליפים עצמם אסורים אך אם השתמש בהם לקדש בהם אשה וכדו' רק באופן כזה מותרים. ודעותיהם מובאים לקמן.<br /> == דעות הראשונים ==<br /> === דין דמי איסור הנאה ===<br /> מבואר בראשונים שיש לחלק בדין דמי איסור הנאה בין המוכר לאחרים שקיבלו את הדמים מהמוכר, שלגבי אחרים הדמים מותרים לכו&quot;ע אך לגבי המוכר עצמו מצינו בזה כמה שיטות:<br /> ==== שיטת רש&quot;י ====<br /> דעת '''רש&quot;י''' בחולין {{בבלי|חולין|ד|ב|ד, ב ד&quot;ה מפני}} שיהודי עובר עבירה שהחליף חמץ שעבר עליו הפסח{{הערה|ובשלב זה הגמ' הבינה כדעת רבי יהודה שאסור בהנאה מדאורייתא}} בחמצו של נכרי שמותר לאחרים להנות מהחמץ הזה אך למחליף עצמו דעת רש&quot;י שאסור לו להנות 'דאי לאו דיהבי לאינו יהודי לא הוה יהיב ליה אינו יהודי דידיה' והיינו שהיות וכל הדמים הללו לא הגיעו אליו אלא מחמת המכירה של האיסורי הנאה ממילא הרי זה כמו שנהנה מהאיסור הנאה עצמו ולכן אסור לו להנות מהם. ומוכיח את שיטתו ממה שמבואר במשנה בפסחים {{בבלי|פסחים|לא|ב|לא, ב}} שהמזיק חמץ בפסח פטור ואם נאמר שיש לו אפשרות למוכרו ולהנות מדמיו אם כן יש בחמץ שוויות ממון ומדוע המזיק פטור? ובהכרח שלבעלים אין שום אפשרות להנות מהחמץ ואף אם ימכור הדמים יהיו אסורים. ואף שלמוכר עצמו אסור מבואר ברש&quot;י שלאחרים יהיה מותר והיות ואצל אחרים זה לא הגיע מכח איסור הנאה.<br /> <br /> בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} רש&quot;י מפרש כהנ&quot;ל שהמוכר איסור הנאה ומקדש בדמיו מקודשת שדווקא לו אסור להנות מהדמים דהגיעו לו מחמת האיסור הנאה מה שאין כן לאשה מותר היות ואליה זה לא הגיע מכח האיסור. ו'''התוספות''' שם מבארים בדעת רש&quot;י שכל זה דווקא בקידושי אשה שאין האשה דומה כל כך לחליפי הדמים או מחמת החיוב של פריה ורביה לא גזרו רבנן אך אם השתמש בדמים לקנות בזה חפץ וכדו' החפץ אסור מדרבנן.<br /> ==== שיטת הירושלמי ====<br /> הראשונים{{הערה|ראה ברמב&quot;ן רשב&quot;א וש&quot;ר בחולין ד: בקידושין נו: בעבודה זרה סב. ובעוד מקומות}} הביאו את דעת '''הירושלמי''' בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} על המשנה שמכרן וקידש בדמיהם מקודשת שהסיבה שמקודשת היות ואין הדמים דמי איסור הנאה שכיון שהם אסורים בהנאה אינם שווים ממון ומכירתו אינה מכירה והדמים הללו כגזל או מתנה בידו ולפיכך מותרים וממילא לומד מזה הירושלמי שהמקדש בגזל מקודשת שהרי דמי האיסורי הנאה הם כגזל בידו ומכל מקום מקודשת. הראשונים הביאו את דעת הירושלמי כנגד רש&quot;י שלפי דברי הירושלמי חזינן שדמי איסו&quot;ה מותרים ואף למוכר עצמו ומכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה כיש בהם דמים היות ואין זה דמי איסור הנאה אלא כגזל או מתנה.<br /> <br /> יש מ'''האחרונים'''{{הערה|מחנה אפרים במאכלות אסורות ובשערי יושר ש&quot;א פ&quot;ח - ט}} שהתקשו בדברי הירושלמי אם מכר לגוי מדוע נחשב לגזל בידו והרי לגוי מותר להנות והוא רוצה ומעוניין במכירה הזו? ועל כן הכריחו בדברי הירושלמי שמדובר בדווקא במוכר ליהודי שאינו יודע שזה איסור הנאה וממילא הרי זה מקח טעות והדמים גזל בידו. אך בדברי הראשונים שהביאו את הירושלמי להוכיח כנגד רש&quot;י בהכרח הבינו שהירושלמי מדבר גם באופן שמכר לגוי שרש&quot;י בחולין מדבר באופן שיהודי החליף את חמצו עם גוי ועל זה הבינו שבירושלמי כתוב שזה מותר למחליף ובהכרח הבינו שיסוד דברי הירושלמי אין זה מדין מקח טעות אלא חיסרון מהותי בגוף המכירה שאין בכח המוכר למכור איסורי הנאה היות ואין לו דמים וממילא הדמים בידו כמתנה או כגזל{{הערה|וראה גם בר&quot;ן בע&quot;ז סב. שהביא את דברי הירושלמי ופירש כן שהדמים מתנה בידו}} עוד יש להוכיח שמדברי הירושלמי מבואר שכל זה בשאר איסורי הנאה אך בעבודה זרה ושביעית שתופסים דמיהם הדמים יהיו אסורים אל אף שאין בכוחו למכור ואם נאמר שהירושלמי איירי דווקא ביהודי שאינו יודע יוצא מדברי הירושלמי שגם במקח טעות הדמים נתפסים באיסור עבודה זרה ונסתר מדברי הגמ' בבכורות {{בבלי|בכורות|לז|א|לז, א}} שהמוכר יין נסך הרי זה מקח טעות ויחזיר את דמיו ללוקח ואם זה נתפס באיסור עבודה זרה מה יעזור שיחזיר את הדמים והרי הם אסורים בהנאה? ואולי אפשר לדחוק שם שיחזיר לו דמים אחרים תמורתם.<br /> <br /> ==== שיטת היש אומרים ברש&quot;י ====<br /> רש&quot;י בחולין הביא את דעת היש אומרים שהדמים מותרים למוכר היות ואיסורי הנאה אין תופסים דמיהם, והוכיח כנגדם שאם כן יש שוויות לאיסורי הנאה דיכול למוכרם ולהנות מדמיהם ונסתר מהגמ' שהמזיק איסורי הנאה פטור. וביאור דעת היש אומרים ניתן לומר שס&quot;ל כשיטת הירושלמי שאין כאן מכירה כלל היות ואין אפשרות למכור איסורי הנאה שאינם ממון וממילא הדמים מותרים שאינם אלא מתנה או גזל בידו ועל כן זה לא מחשיב את האיסורי הנאה לדבר שיש בו שוויות. אמנם '''הרשב&quot;א''' ו'''הריטב&quot;א''' בחולין שם דחו את הוכחת רש&quot;י שאע&quot;ג שהמוכר מותר בדמי המכירה מכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה לשווים ממון היות ואסור לו למוכרם או להחליפם והאיסור עצמו גורם לכך שלא יהיה בו שוויות. אמנם מלשון הריטב&quot;א נראה שרק מחמת שאנו מחזיקים שלא יעבור על איסור למכור את האיסורי הנאה אך אם הוא מומר להכעיס נראה שיש לו בזה שוויות ששוב אנו מחזיקים בו שימכור את זה. ולדברי הראשונים הנ&quot;ל נראה שס&quot;ל לדעת היש אומרים שנחשב מכירה ואעפ&quot;כ הדמים מותרים היות ושאר איסורי האנה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> ==== להלכה ====<br /> {{להשלים}}<br /> === למכור איסורי הנאה ===<br /> נידון זה תלוי בנידון הקודם האם שייך למכור איסור הנאה, ששיטת הירושלמי שהובאה לעיל שלא בזה מכירה שאין לו דמים ממילא אין זה מוגדר שמוכר אלא שמביא במתנה אמנם ה'''ראשונים''' הוכיחו מדברי הגמ' בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|ב|מז, ב}} שמבואר שם שחליפי איסור הנאה מותרים רק בדיעבד ולא לכתחילה, ולדברי הירושלמי החליפים עצמם ודאי מותרים שאינם אלא גזל או מתנה בידו ועל כן מבארים שדברי הגמ' איירי על המכירה וההחלפה עצמה שלכתחילה אסור{{הערה|כך פי' שם הריטב&quot;א}} אמנם לדעת רש&quot;י ושאר הראשונים שהבינו ששיך מכירה באיסור הנאה ממילא אסור למכור ומבארים ה'''רא&quot;ש''' וה'''ר&quot;ן''' בנדרים שם שעצם המכירה חשובה כהנאה. כמו כן דעת '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה בדמיהן}} שיש איסור לקדש באיסורי הנאה.<br /> ==== מדאורייתא או מדרבנן ====<br /> נחלקו הראשונים האם האסור למכור או לקדש באיסורי הנאה הוא מדאורייתא או מדרבנן, בריטב&quot;א בחולין {{מ|ד, א}} מבואר שאסור מדאורייתא וממילא מבאר לפי&quot;ז שהיות ואסור לו למכור מגדיר את זה כדבר שאין בו הנאה אל אף שאם ימכור יהיה מותר לו להנות מהדמים שאין תופס דמיו. <br /> === מקדש באיסורי הנאה ===<br /> ==== בשלא כדרך הנאתו ====<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת. והקשו הראשונים מדוע אינה מקודשת והרי יכולה להנות מזה שלא כדרך הנאתו על פי הגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|כה|ב|כה, ב}} שבשלא כדרך הנאתו מותר. ומצינו כמה תשובות בראשונים בישוב קושיה זו: '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|ב|סב, ב ד&quot;ה בדמיהן}} מיישיבים שכשם שאסור למכור דבר האסור בהנאה כמו כן אסור לקדש בזה ודבר שלא שייך למוכרו גם לא ניתן לקדש בו{{הערה|והתחבטו בדבריו מדוע נצרך לב' הסברות, ראה במשנה למלך {{רמב&quot;ם|אישות|ח|ה|אישות פ&quot;ח ה&quot;ה}} ובאבני מילואים {{מ|כח}} ובשערי יושר {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט-י'}}}} ובקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב ד&quot;ה }} מיישב א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' ושאר הראשונים{{הערה|רשב&quot;א ריטב&quot;א ר&quot;ן בקידושין}} בקידושין {{מ|שם}} מיישבים ששלא כדרך הנאתו אסור מדרבנן וממילא אינה מקבלת שווה פרוטה.{{הערה|התוס' בקידושין שם נח: סובר שאי אפשר לקדש באיסורי הנאה דרבנן רק באופן שיש להם עיקר מדאורייתא כחיטי קורדנייתא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|א|ז, א}} אך בדבר שאין לו עיקר דאורייתא כחולין בעזרה ניתן לקדש, ממילא יש לדון מדוע לא מיישב כדעת ש&quot;ר שאסור מדרבנן וניתן לומר שס&quot;ל שבשלא כדרך הנאתו מותר אף מדרבנן וכך ביאר המשנה למלך {{רמבם|יסודי התורה|ה|ח|יסודי התורה ה, ח}} או שצריך לומר ששלא כדרך הנאתו לא חשיב שיש לו עיקר דאורייתא}}<br /> <br /> ==== באפר איסורי הנאה ====<br /> בתמורה {{בבלי|תמורה|לד|א|לד, א}} מבואר שכל הנשרפין אפרן מותר והקשו הראשונים מדוע המקדש באיסו&quot;ה אינה מקודשת והרי יכולה להנות מהאפר? וכמה תירוצים מצינו בראשונים: '''התוספות''' בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מיישבים א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' {{מ|שם}} מיישב שאיירי שאין בזה שווה פרוטה. '''הרשב&quot;א''' {{מ|שם}} מיישב שההנאה של האפר אינה מגוף הדבר ולא שייך לקדש בזה כל זמן שלא קיים ואף שבידו לשרוף מכל מקום לא מהני כשזה שינוי בגוף הדבר. '''הריטב&quot;א''' מיישב שהאפר אינו שייך לו ואם ישרוף כל הקודם זכה.<br /> ==== בגזל או באשה חולה ====<br /> הירושלמי בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} מוכיח מהמשנה שמכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהמקדש בגזל מקודשת. ביארו הראשונים{{הערה|ראה בר&quot;ן בע&quot;ז סב.}} שס&quot;ל להירושלמי שלא שייך למכור איסורי הנאה היות ואינם נחשבים לממון וממילא הדמים שבידו הרי הם כגזל ואפא&quot;כ מבואר במשנה שהמוכר ומקדש בדמיהם מקודשת ובהכרח משום שהמקדש בגזל מקודשת. והקשו הראשונים שהרי כשזה אצלו אין לו בזה כלום היות ולא זוכה בזה בייאוש בלבד וא&quot;כ כיצד מקדש אותה בזה? '''הרשב&quot;א''' בקידושין {{מ|נו, ב}} מיישב שכיון שהיא מותרת בזה שאצלה זה כבר ייאוש ושינוי רשות ונקנה לה, מקודשת והיות וקיבלה את זה מחמתו. ולפי דבריו בירושלמי נראה שה&quot;ה המקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שלה זה מותר תהיה מקודשת לפי הסברות הנ&quot;ל ויש לדון לפי&quot;ד אם ה&quot;ה באיסו&quot;ה ואשה חולה אמנם '''הריטב&quot;א''' בקידושין {{מ|שם}} מחד גיסא כתב כהרשב&quot;א לגבי גזל שהאשה מקודשת שאצלה יש יאוש ושינוי רשות אך בהמשך דבריו דן לגבי המקדש באיסורי הנאה בשלא כדרך הנאתו לאשה חולה שאין בה סכנה המותרת באופן כזה וסובר שאפי' שמותרת בזה אינה מקודשת והיות ואינה יכולה למכור את זה מחשיב את זה כדבר שאין בו הנאה וממילא גם אינה מתקדשת בו.{{הערה|סברא זו מצאנו גם בתוספות בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה מקודשת}} לגבי מה שלא שייך לקדש באיסורי הנאה אל אף שמותר להשתמש בשלא כדרך הנאתו או באפרו וע&quot;ש שהוסיף עוד סברא ולא ברור כוונתו}} ולכא' דבריו סותרים זה את זה וביאור דבריו ראה ב'''אבני מילואים''' {{מ|כח, ד}} שביאר שבגזל כשמקדש בזה את האשה הגזלן קונה את זה ביאוש ושינוי רשות ובזה שהאשה מקבלת את זה מכוחו והרי זה באים כאחת וממילא הרי זה כמו שנתן דבר ששוה פרוטה גם אצלו מה שאי&quot;כ במקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שאצלו אין לזה הנאה כלל.{{הערה|ואפשר לחלק עוד שהסברא שלא ניתן לקדש בזה היות ולא שייך למוכרו ממילא ניתן לומר שהיות ובגזל האשה יכולה למכרו לכל העולם שלה יש בזה זכייה גמורה ממילא קיבלה כאן דבר שיש לו הנאה מה שאי&quot;כ באשה חולה שקיבלה איסו&quot;ה היות ואינה יוכלה למכרו בשוק לא נחשב שקיבלה הנאה וכפי סברת הריטב&quot;א שם.}} ראה גם ב'''משנה למלך''' {{רמבם|אישות|ה|א|אישות ה, א}} שדן בזה באריכות.<br /> <br /> ==== באיסורי הנאה דרבנן ====<br /> בגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|ב|ז, ב}} מבואר שהמקדש בחיטי קורדנייתא אינה מקודשת. ושם מדובר בחיטים שבתחילת השעה השישית שאסורים מדרבנן וחזינן שאף באיסורי הנאה דרבנן אינה מקודשת. מאידך בגמרא בקידושין {{בבלי|קידושין|נח|א|נח, א}} מבואר שהמקדש בחולין בעזרה שאסורים מדרבנן מקודשת. אמנם '''רש&quot;י''' שם מפרש שאינו אסור אלא באכילה אך מותר בהנאה. '''התוספות''' בקידושין מחלק בין איסורי הנאה שיש להם עיקר בדאו' כחיטים בתחילת השעה השישית שאח&quot;כ כבר אסורים מדאו' ממילא האלימו חכמים תקנתם כדאו' לבין איסורי הנאה שאין להם עיקר מהתורה כחולין בעזרה שמהתורה זה מותר לחלוטין שבאופן כזה ניתן לקדש שנחשב שיש בו שווה פרוטה. אמנם שאר הראשונים נראה שלא חילקו בזה וס&quot;ל שאף באיסורי הנאה דרבנן אסור לקדש{{הערה|כל הראשונים שמיישבים באיסורי הנאה שלא כדרך הנאתו שאסור מדרבנן ולא חילקו בין עיקרו דאו' לאין עיקרו דאו' נראה שסגי להם בזה שזה אסור מדרבנן וראה גם את לשון הריטב&quot;א בקידושין נו:}}. וראה '''בשערי יושר''' {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט - י'}} שביאר את חילוק התוספות.<br /> <br /> === שכר איסורי הנאה ===<br /> מבואר במשנה בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור אך אם שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע&quot;פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מותר. ומבואר בגמ' שקנס הוא שקנסו חכמים בחמרים וביין נסך ששכרו אסור אך שכר עבודה בשביעית מותר אל אף שתופס דמיו. והיינו שגם שדמי עבודה זרה ושביעית אסורים מכל מקום כל זה בחליפין או בחליפי חליפין אך שכר אין זה מוגדר שהוא מתהוה מהאיסור עצמו אלא רק האיסור גרם לשכר ובאופן כזה התורה לא אסרה.<br /> <br /> ובגמ' שם בהמשך {{בבלי|עבודה זרה|סג|ב|סג, ב}} מבואר שכל מה שקנסו חכמים אינו אלא באופן ש'רוצה בקיומו' שמחמת שרוצה לקבל את שכר העבודה הוא מעוניין בקיום האיסור הנאה אך באופן שאין פעולתו אלא לאבד את האיסור הנאה וכגון באופן ששכרו לשפוך את היין נסך או לעקור עבודה זרה וכדו' מותר.<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה סב.]]<br /> [[קטגוריה:קידושין נו:]]<br /> [[קטגוריה:נדרים מז.]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96.&diff=19272 2022-03-11T00:20:39Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד}} קטגוריה:מסכת נדרים&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת נדרים]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%95:&diff=19271 2022-03-11T00:20:11Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד}} קטגוריה:מסכת קידושין&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת קידושין]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%91.&diff=19270 2022-03-11T00:19:36Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד}} קטגוריה:מסכת עבודה זרה&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת עבודה זרה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=19252 2022-03-06T22:38:28Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}} דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנ...&quot;</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{בבלי|עבודה זרה|סב|א|עבודה זרה סב, א|בכותרת=כן}}|3=קידושין פרק ב הלכה ח}}<br /> דברים האסורים בהנאה מהתורה ומכרם האם שייך בהם מכירה או שאין זה אלא גזל או מתנה והאם דמיהם מותרים בהנאה למוכר או לאחרים ומה הדין באופן שקידש בדמיהם, כמו כן באופן שעבד באיסורי הנאה האם שכרו מותר ובאיזה אופן.<br /> == מקור הסוגיא ==<br /> === אם תופסים דמיהם ===<br /> בגמרא בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} מבואר שאיסורי הנאה של עבודה זרה ושביעית תופסים דמיהם. בעבודה זרה כל מה שהחליף תמורתו נאסר מהפסוק {{ציטוטון|והיית חרם כמוהו|דברים ז, כו}}, כל שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו, ממילא כל מה שהחליף תמורתו ותמורת חליפיו נאסרים. בפרות שביעית נאסר מהפסוק {{ציטוטון|כי יובל היא קודש תהיה לכם|ויקרא כה, יב}}, מה קודש תופס דמיו ואסור אף פרות שביעית תופס דמיו ואסור ואין לומר שתופס דמיו אך הוא עצמו יוצא לחולין ומותר שמלשון הפסוק {{ציטוטון|תהיה}} אנו לומדים שבהוייתה תהיה, אמנם רק פרות השבעית עצמם והחליפים האחרונים נתפסים בקדושה וכגון שהחליף שביעית תמורת בשר ותמורת הבשר דגים, רק הפרות שביעית והדגים נאסרים אך הבשר יוצא שוב לחולין מה שאין כן בעבודה זרה שבאופן כזה גם הבשר נאסר. ומבואר בגמ' שרק בשביעית ועבודה זרה אך שאר איסורי הנאה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> === דמי איסור הנאה ===<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש בערלה וכלאי הכרם אינה מקודשת, אך אם מכרן וקידש בדמיהם מקודשת. מכאן יש לדון האם כתוב שמותר להשתמש בדמי האיסור הנאה לקידושין וכדו' היות ואינם תופסים דמיהם. ובראשונים מצינו בזה כמה שיטות וכפי שיבאורו לקמן. <br /> <br /> נידון דומה מצאנו בגמרא בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|א|מז, א}} האם הנודר הנאה מפרות מסוימים אם מותר לו להנות מחליפיו ושורש הנידון האם חיליפים כגידולים וגידולי איסור הנאה אסורים, או שאינם כגידולים וממילא חליפיו מותרים. דעת רבא שניתן לומר שכל ההיתר הוא רק בדיעבד אבל לכתחילה אסור ונחלקו הראשונים בביאור הדברים האם לכתחילה אסור להחליף אך אם החליף החליפים עצמם מותרים או שלכתחילה החליפים עצמם אסורים אך אם השתמש בהם לקדש בהם אשה וכדו' רק באופן כזה מותרים. ודעותיהם מובאים לקמן.<br /> == דעות הראשונים ==<br /> === דין דמי איסור הנאה ===<br /> מבואר בראשונים שיש לחלק בדין דמי איסור הנאה בין המוכר לאחרים שקיבלו את הדמים מהמוכר, שלגבי אחרים הדמים מותרים לכו&quot;ע אך לגבי המוכר עצמו מצינו בזה כמה שיטות:<br /> ==== שיטת רש&quot;י ====<br /> דעת '''רש&quot;י''' בחולין {{בבלי|חולין|ד|ב|ד, ב ד&quot;ה מפני}} שיהודי עובר עבירה שהחליף חמץ שעבר עליו הפסח{{הערה|ובשלב זה הגמ' הבינה כדעת רבי יהודה שאסור בהנאה מדאורייתא}} בחמצו של נכרי שמותר לאחרים להנות מהחמץ הזה אך למחליף עצמו דעת רש&quot;י שאסור לו להנות 'דאי לאו דיהבי לאינו יהודי לא הוה יהיב ליה אינו יהודי דידיה' והיינו שהיות וכל הדמים הללו לא הגיעו אליו אלא מחמת המכירה של האיסורי הנאה ממילא הרי זה כמו שנהנה מהאיסור הנאה עצמו ולכן אסור לו להנות מהם. ומוכיח את שיטתו ממה שמבואר במשנה בפסחים {{בבלי|פסחים|לא|ב|לא, ב}} שהמזיק חמץ בפסח פטור ואם נאמר שיש לו אפשרות למוכרו ולהנות מדמיו אם כן יש בחמץ שוויות ממון ומדוע המזיק פטור? ובהכרח שלבעלים אין שום אפשרות להנות מהחמץ ואף אם ימכור הדמים יהיו אסורים. ואף שלמוכר עצמו אסור מבואר ברש&quot;י שלאחרים יהיה מותר והיות ואצל אחרים זה לא הגיע מכח איסור הנאה.<br /> <br /> בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|נד|ב|נד, ב}} רש&quot;י מפרש כהנ&quot;ל שהמוכר איסור הנאה ומקדש בדמיו מקודשת שדווקא לו אסור להנות מהדמים דהגיעו לו מחמת האיסור הנאה מה שאין כן לאשה מותר היות ואליה זה לא הגיע מכח האיסור. ו'''התוספות''' שם מבארים בדעת רש&quot;י שכל זה דווקא בקידושי אשה שאין האשה דומה כל כך לחליפי הדמים או מחמת החיוב של פריה ורביה לא גזרו רבנן אך אם השתמש בדמים לקנות בזה חפץ וכדו' החפץ אסור מדרבנן.<br /> ==== שיטת הירושלמי ====<br /> הראשונים{{הערה|ראה ברמב&quot;ן רשב&quot;א וש&quot;ר בחולין ד: בקידושין נו: בעבודה זרה סב. ובעוד מקומות}} הביאו את דעת '''הירושלמי''' בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} על המשנה שמכרן וקידש בדמיהם מקודשת שהסיבה שמקודשת היות ואין הדמים דמי איסור הנאה שכיון שהם אסורים בהנאה אינם שווים ממון ומכירתו אינה מכירה והדמים הללו כגזל או מתנה בידו ולפיכך מותרים וממילא לומד מזה הירושלמי שהמקדש בגזל מקודשת שהרי דמי האיסורי הנאה הם כגזל בידו ומכל מקום מקודשת. הראשונים הביאו את דעת הירושלמי כנגד רש&quot;י שלפי דברי הירושלמי חזינן שדמי איסו&quot;ה מותרים ואף למוכר עצמו ומכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה כיש בהם דמים היות ואין זה דמי איסור הנאה אלא כגזל או מתנה.<br /> <br /> יש מ'''האחרונים'''{{הערה|מחנה אפרים במאכלות אסורות ובשערי יושר ש&quot;א פ&quot;ח - ט}} שהתקשו בדברי הירושלמי אם מכר לגוי מדוע נחשב לגזל בידו והרי לגוי מותר להנות והוא רוצה ומעוניין במכירה הזו? ועל כן הכריחו בדברי הירושלמי שמדובר בדווקא במוכר ליהודי שאינו יודע שזה איסור הנאה וממילא הרי זה מקח טעות והדמים גזל בידו. אך בדברי הראשונים שהביאו את הירושלמי להוכיח כנגד רש&quot;י בהכרח הבינו שהירושלמי מדבר גם באופן שמכר לגוי שרש&quot;י בחולין מדבר באופן שיהודי החליף את חמצו עם גוי ועל זה הבינו שבירושלמי כתוב שזה מותר למחליף ובהכרח הבינו שיסוד דברי הירושלמי אין זה מדין מקח טעות אלא חיסרון מהותי בגוף המכירה שאין בכח המוכר למכור איסורי הנאה היות ואין לו דמים וממילא הדמים בידו כמתנה או כגזל{{הערה|וראה גם בר&quot;ן בע&quot;ז סב. שהביא את דברי הירושלמי ופירש כן שהדמים מתנה בידו}} עוד יש להוכיח שמדברי הירושלמי מבואר שכל זה בשאר איסורי הנאה אך בעבודה זרה ושביעית שתופסים דמיהם הדמים יהיו אסורים אל אף שאין בכוחו למכור ואם נאמר שהירושלמי איירי דווקא ביהודי שאינו יודע יוצא מדברי הירושלמי שגם במקח טעות הדמים נתפסים באיסור עבודה זרה ונסתר מדברי הגמ' בבכורות {{בבלי|בכורות|לז|א|לז, א}} שהמוכר יין נסך הרי זה מקח טעות ויחזיר את דמיו ללוקח ואם זה נתפס באיסור עבודה זרה מה יעזור שיחזיר את הדמים והרי הם אסורים בהנאה? ואולי אפשר לדחוק שם שיחזיר לו דמים אחרים תמורתם.<br /> <br /> ==== שיטת היש אומרים ברש&quot;י ====<br /> רש&quot;י בחולין הביא את דעת היש אומרים שהדמים מותרים למוכר היות ואיסורי הנאה אין תופסים דמיהם, והוכיח כנגדם שאם כן יש שוויות לאיסורי הנאה דיכול למוכרם ולהנות מדמיהם ונסתר מהגמ' שהמזיק איסורי הנאה פטור. וביאור דעת היש אומרים ניתן לומר שס&quot;ל כשיטת הירושלמי שאין כאן מכירה כלל היות ואין אפשרות למכור איסורי הנאה שאינם ממון וממילא הדמים מותרים שאינם אלא מתנה או גזל בידו ועל כן זה לא מחשיב את האיסורי הנאה לדבר שיש בו שוויות. אמנם '''הרשב&quot;א''' ו'''הריטב&quot;א''' בחולין שם דחו את הוכחת רש&quot;י שאע&quot;ג שהמוכר מותר בדמי המכירה מכל מקום אין זה מחשיב את האיסורי הנאה לשווים ממון היות ואסור לו למוכרם או להחליפם והאיסור עצמו גורם לכך שלא יהיה בו שוויות. אמנם מלשון הריטב&quot;א נראה שרק מחמת שאנו מחזיקים שלא יעבור על איסור למכור את האיסורי הנאה אך אם הוא מומר להכעיס נראה שיש לו בזה שוויות ששוב אנו מחזיקים בו שימכור את זה. ולדברי הראשונים הנ&quot;ל נראה שס&quot;ל לדעת היש אומרים שנחשב מכירה ואעפ&quot;כ הדמים מותרים היות ושאר איסורי האנה אינם תופסים דמיהם.<br /> <br /> ==== להלכה ====<br /> {{להשלים}}<br /> === למכור איסורי הנאה ===<br /> נידון זה תלוי בנידון הקודם האם שייך למכור איסור הנאה, ששיטת הירושלמי שהובאה לעיל שלא בזה מכירה שאין לו דמים ממילא אין זה מוגדר שמוכר אלא שמביא במתנה אמנם ה'''ראשונים''' הוכיחו מדברי הגמ' בנדרים {{בבלי|נדרים|מז|ב|מז, ב}} שמבואר שם שחליפי איסור הנאה מותרים רק בדיעבד ולא לכתחילה, ולדברי הירושלמי החליפים עצמם ודאי מותרים שאינם אלא גזל או מתנה בידו ועל כן מבארים שדברי הגמ' איירי על המכירה וההחלפה עצמה שלכתחילה אסור{{הערה|כך פי' שם הריטב&quot;א}} אמנם לדעת רש&quot;י ושאר הראשונים שהבינו ששיך מכירה באיסור הנאה ממילא אסור למכור ומבארים ה'''רא&quot;ש''' וה'''ר&quot;ן''' בנדרים שם שעצם המכירה חשובה כהנאה. כמו כן דעת '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה בדמיהן}} שיש איסור לקדש באיסורי הנאה.<br /> ==== מדאורייתא או מדרבנן ====<br /> נחלקו הראשונים האם האסור למכור או לקדש באיסורי הנאה הוא מדאורייתא או מדרבנן, בריטב&quot;א בחולין {{מ|ד, א}} מבואר שאסור מדאורייתא וממילא מבאר לפי&quot;ז שהיות ואסור לו למכור מגדיר את זה כדבר שאין בו הנאה אל אף שאם ימכור יהיה מותר לו להנות מהדמים שאין תופס דמיו. <br /> === מקדש באיסורי הנאה ===<br /> ==== בשלא כדרך הנאתו ====<br /> במשנה בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מבואר שהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת. והקשו הראשונים מדוע אינה מקודשת והרי יכולה להנות מזה שלא כדרך הנאתו על פי הגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|כה|ב|כה, ב}} שבשלא כדרך הנאתו מותר. ומצינו כמה תשובות בראשונים בישוב קושיה זו: '''התוס'''' בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|ב|סב, ב ד&quot;ה בדמיהן}} מיישיבים שכשם שאסור למכור דבר האסור בהנאה כמו כן אסור לקדש בזה ודבר שלא שייך למוכרו גם לא ניתן לקדש בו{{הערה|והתחבטו בדבריו מדוע נצרך לב' הסברות, ראה במשנה למלך {{רמב&quot;ם|אישות|ח|ה|אישות פ&quot;ח ה&quot;ה}} ובאבני מילואים {{מ|כח}} ובשערי יושר {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט-י'}}}} ובקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב ד&quot;ה }} מיישב א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' ושאר הראשונים{{הערה|רשב&quot;א ריטב&quot;א ר&quot;ן בקידושין}} בקידושין {{מ|שם}} מיישבים ששלא כדרך הנאתו אסור מדרבנן וממילא אינה מקבלת שווה פרוטה.{{הערה|התוס' בקידושין שם נח: סובר שאי אפשר לקדש באיסורי הנאה דרבנן רק באופן שיש להם עיקר מדאורייתא כחיטי קורדנייתא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|א|ז, א}} אך בדבר שאין לו עיקר דאורייתא כחולין בעזרה ניתן לקדש, ממילא יש לדון מדוע לא מיישב כדעת ש&quot;ר שאסור מדרבנן וניתן לומר שס&quot;ל שבשלא כדרך הנאתו מותר אף מדרבנן וכך ביאר המשנה למלך {{רמבם|יסודי התורה|ה|ח|יסודי התורה ה, ח}} או שצריך לומר ששלא כדרך הנאתו לא חשיב שיש לו עיקר דאורייתא}}<br /> <br /> ==== באפר איסורי הנאה ====<br /> בתמורה {{בבלי|תמורה|לד|א|לד, א}} מבואר שכל הנשרפין אפרן מותר והקשו הראשונים מדוע המקדש באיסו&quot;ה אינה מקודשת והרי יכולה להנות מהאפר? וכמה תירוצים מצינו בראשונים: '''התוספות''' בקידושין {{בבלי|קידושין|נו|ב|נו, ב}} מיישבים א. שאינו שווה פרוטה בשלא כדרך הנאתו. ב. שהיות והאשה לא מודעת שזה אסור בהנאה אין כוונתה להתקדש באופן כזה שאינה יכולה להנות אלא רק בשלא כדרך הנאתו והרי זה מקח טעות. '''הרמב&quot;ן''' {{מ|שם}} מיישב שאיירי שאין בזה שווה פרוטה. '''הרשב&quot;א''' {{מ|שם}} מיישב שההנאה של האפר אינה מגוף הדבר ולא שייך לקדש בזה כל זמן שלא קיים ואף שבידו לשרוף מכל מקום לא מהני כשזה שינוי בגוף הדבר. '''הריטב&quot;א''' מיישב שהאפר אינו שייך לו ואם ישרוף כל הקודם זכה.<br /> ==== בגזל או באשה חולה ====<br /> הירושלמי בקידושין {{מ|פ&quot;ב ה&quot;ח}} מוכיח מהמשנה שמכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהמקדש בגזל מקודשת. ביארו הראשונים{{הערה|ראה בר&quot;ן בע&quot;ז סב.}} שס&quot;ל להירושלמי שלא שייך למכור איסורי הנאה היות ואינם נחשבים לממון וממילא הדמים שבידו הרי הם כגזל ואפא&quot;כ מבואר במשנה שהמוכר ומקדש בדמיהם מקודשת ובהכרח משום שהמקדש בגזל מקודשת. והקשו הראשונים שהרי כשזה אצלו אין לו בזה כלום היות ולא זוכה בזה בייאוש בלבד וא&quot;כ כיצד מקדש אותה בזה? '''הרשב&quot;א''' בקידושין {{מ|נו, ב}} מיישב שכיון שהיא מותרת בזה שאצלה זה כבר ייאוש ושינוי רשות ונקנה לה, מקודשת והיות וקיבלה את זה מחמתו. ולפי דבריו בירושלמי נראה שה&quot;ה המקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שלה זה מותר תהיה מקודשת לפי הסברות הנ&quot;ל ויש לדון לפי&quot;ד אם ה&quot;ה באיסו&quot;ה ואשה חולה אמנם '''הריטב&quot;א''' בקידושין {{מ|שם}} מחד גיסא כתב כהרשב&quot;א לגבי גזל שהאשה מקודשת שאצלה יש יאוש ושינוי רשות אך בהמשך דבריו דן לגבי המקדש באיסורי הנאה בשלא כדרך הנאתו לאשה חולה שאין בה סכנה המותרת באופן כזה וסובר שאפי' שמותרת בזה אינה מקודשת והיות ואינה יכולה למכור את זה מחשיב את זה כדבר שאין בו הנאה וממילא גם אינה מתקדשת בו.{{הערה|סברא זו מצאנו גם בתוספות בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א ד&quot;ה מקודשת}} לגבי מה שלא שייך לקדש באיסורי הנאה אל אף שמותר להשתמש בשלא כדרך הנאתו או באפרו וע&quot;ש שהוסיף עוד סברא ולא ברור כוונתו}} ולכא' דבריו סותרים זה את זה וביאור דבריו ראה ב'''אבני מילואים''' {{מ|כח, ד}} שביאר שבגזל כשמקדש בזה את האשה הגזלן קונה את זה ביאוש ושינוי רשות ובזה שהאשה מקבלת את זה מכוחו והרי זה באים כאחת וממילא הרי זה כמו שנתן דבר ששוה פרוטה גם אצלו מה שאי&quot;כ במקדש אשה חולה באיסו&quot;ה שאצלו אין לזה הנאה כלל.{{הערה|ואפשר לחלק עוד שהסברא שלא ניתן לקדש בזה היות ולא שייך למוכרו ממילא ניתן לומר שהיות ובגזל האשה יכולה למכרו לכל העולם שלה יש בזה זכייה גמורה ממילא קיבלה כאן דבר שיש לו הנאה מה שאי&quot;כ באשה חולה שקיבלה איסו&quot;ה היות ואינה יוכלה למכרו בשוק לא נחשב שקיבלה הנאה וכפי סברת הריטב&quot;א שם.}} ראה גם ב'''משנה למלך''' {{רמבם|אישות|ה|א|אישות ה, א}} שדן בזה באריכות.<br /> <br /> ==== באיסורי הנאה דרבנן ====<br /> בגמרא בפסחים {{בבלי|פסחים|ז|ב|ז, ב}} מבואר שהמקדש בחיטי קורדנייתא אינה מקודשת. ושם מדובר בחיטים שבתחילת השעה השישית שאסורים מדרבנן וחזינן שאף באיסורי הנאה דרבנן אינה מקודשת. מאידך בגמרא בקידושין {{בבלי|קידושין|נח|א|נח, א}} מבואר שהמקדש בחולין בעזרה שאסורים מדרבנן מקודשת. אמנם '''רש&quot;י''' שם מפרש שאינו אסור אלא באכילה אך מותר בהנאה. '''התוספות''' בקידושין מחלק בין איסורי הנאה שיש להם עיקר בדאו' כחיטים בתחילת השעה השישית שאח&quot;כ כבר אסורים מדאו' ממילא האלימו חכמים תקנתם כדאו' לבין איסורי הנאה שאין להם עיקר מהתורה כחולין בעזרה שמהתורה זה מותר לחלוטין שבאופן כזה ניתן לקדש שנחשב שיש בו שווה פרוטה. אמנם שאר הראשונים נראה שלא חילקו בזה וס&quot;ל שאף באיסורי הנאה דרבנן אסור לקדש{{הערה|כל הראשונים שמיישבים באיסורי הנאה שלא כדרך הנאתו שאסור מדרבנן ולא חילקו בין עיקרו דאו' לאין עיקרו דאו' נראה שסגי להם בזה שזה אסור מדרבנן וראה גם את לשון הריטב&quot;א בקידושין נו:}}. וראה '''בשערי יושר''' {{מ|ש&quot;א פ&quot;ט - י'}} שביאר את חילוק התוספות.<br /> <br /> === שכר איסורי הנאה ===<br /> מבואר במשנה בעבודה זרה {{בבלי|עבודה זרה|סב|א|סב, א}} השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור אך אם שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע&quot;פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מותר. ומבואר בגמ' שקנס הוא שקנסו חכמים בחמרים וביין נסך ששכרו אסור אך שכר עבודה בשביעית מותר אל אף שתופס דמיו. והיינו שגם שדמי עבודה זרה ושביעית אסורים מכל מקום כל זה בחליפין או בחליפי חליפין אך שכר אין זה מוגדר שהוא מתהוה מהאיסור עצמו אלא רק האיסור גרם לשכר ובאופן כזה התורה לא אסרה.<br /> <br /> ובגמ' שם בהמשך {{בבלי|עבודה זרה|סג|ב|סג, ב}} מבואר שכל מה שקנסו חכמים אינו אלא באופן ש'רוצה בקיומו' שמחמת שרוצה לקבל את שכר העבודה הוא מעוניין בקיום האיסור הנאה אך באופן שאין פעולתו אלא לאבד את האיסור הנאה וכגון באופן ששכרו לשפוך את היין נסך או לעקור עבודה זרה וכדו' מותר.<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה סב.]]<br /> [[קטגוריה:קידושין נו:]]<br /> [[קטגוריה:נדרים מז:]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%9C%27%D7%94&diff=19149 2022-01-21T11:12:40Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>שלום וברכה<br /> <br /> סוגיות שכתבתי עד כה:<br /> <br /> [[ביטול ברוב - יבש ביבש]] • [[חוזר וניעור]] • [[רואין את מינו כמי שאינו]] • [[טיוטה:איסור עשיית צורות]] • [[טיוטה:ביטול עבודה זרה ותקרובת]]<br /> <br /> מוזמנים לשפר, להוסיף, לערוך, להגדיל תורה ולהאדירה!</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=19148 2022-01-21T01:05:38Z

<p>מוטל'ה: /* פרמטר=שם ההלכה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== פרמטר=שם ההלכה ==<br /> <br /> {{א|איתן ברוך}} בקטגוריה:ספר המדע ישנה קטגוריה:הלכות עבודת כוכבים, בעוד שברמב&quot;ם זה מופיע בשם הלכות_עבודה_זרה_וחוקות_הגויים כך שההפניות לויקיטקסט והיברובוקס לא תקינות. אם היה אפשרות להוסיף את הפרמטר של שם ההלכה זה היה מועיל או שעדיף לשנות את שם הקטגוריה.. ייש&quot;כ [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 03:05, 21 בינואר 2022 (IST)</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=19147 2022-01-21T01:00:31Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}} קטגוריה:ספר המדע&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט פרקים ברמב&quot;ם}}<br /> [[קטגוריה:ספר המדע]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=19146 2022-01-21T00:59:35Z

<p>מוטל'ה: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{גמרא|עבודה זרה|מג|א|עבודה זרה מג, א|בכותרת=כן}}|4={{רמבם|עבודת כוכבים|ג|יא|עבודת כוכבים ג, יא|בכותרת=כן}}|5={{שוע|יורה דעה|קמא|יורה דעה סימן קמא|בכותרת=כן}}}}'''איסור עשיית צורות''' הוא איסור הנלמד מהפסוקים ליצור או להשהות אצלו צורות של שמש וירח או צורת אדם וכדו'. ישנם צורות נוספות שאסור להשהות אצלו באופן שמצא אותם מחשש שמא הם עבודה זרה.<br /> == מקור הדין ==<br /> נלמד מהפסוקים {{ציטוטון|אתם ראיתם כי מן השמים דבתי עמכם, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם|{{ויקיטקסט|שמות_כ_יט|שמות כ, יט-כ|סוגריים=לא}}}} ולומדים מזה בגמרא {{בבלי|עבודה זרה|מג|א|מג, א}} 'לא תעשון אתי' לא תעשון אותי או כדמות שמשי. וכמה אופני צורות נאסרו:<br /> # '''צורות שאפשר לעשות כמותן:''' כגון צורת היכל בית המקדש או מנורת המאור או שולחן הפנים וכדו'.<br /> # '''צורות שבמדור העליון:''' וכגון דמות חיות הקודש ביחד או דמות אדם וכן שרפים ואופנים חיות הקודש ומלאכים.<br /> # '''צורות שבמדור התחתון''' וכגון שמש ירח וכוכבים.<br /> <br /> == פרטי הדין ==<br /> === סוגיית הגמרא בצורות הלבנה של רבן גמליאל ===<br /> הגמרא בעבודה זרה מביאה את המשנה בראש השנה {{בבלי|ראש השנה|כד|א|כד, א}} שלרבן גמליאל היו דמות צורות לבנות שבהם היה בוחן את העדים שהיו באים לקידוש החודש. ומקשה הגמ' והרי יש איסור ליצור צורת לבנה מהפסוק {{ציטוטון|לא תעשון איתי}}? ובגמרא מובא מספר תירוצים ונחלקו בהם הראשונים מה נשאר למסקנא.<br /> <br /> באופן ראשון הגמ' מיישבת ש'אחרים עשו לו' ובאופן כזה אל אף שיצרו במיוחד בשבילו מותר היות והוא לא עשה זאת בעצמו. ומקשה על זה הגמ' מרב יהודה שהיה לו חותמת עם צורה ואמר לו שמואל 'סמי עיניה' כלומר פחת צורתו ומשום חשד שמבואר בתוספתא {{מ|ע&quot;ז פ&quot;ו ה&quot;א}} שבאופן שהחותם בולט, אסור להשהותה דיש כאן צורה האסורה אך מותר לחתום שהחתימה עצמה שוקעת, באופן שהחותם שוקע מותר להשהותה, דאין כאן צורה אך אסור לחתום בה שהחתימה בולטת ויש כאן צורה. והבינה הגמ' שהאיסור הוא משום חשד שעובד לצורה הזו<br /> <br /> ומיישבת הגמ' ש'רבים שאני' והיינו באופן שיש שם רבים אין חשש שעובד לה ואף רבן גמליאל היות והיה נשיא שכיחי שם רבים. ובפשטות תירוץ זה בא להסיר את העניין של החשד. באופן נוסף מיישבת הגמ' שהצורות היו מפורקות והה מרכיב אותם קודם השימוש, רש&quot;י מבאר שגם תירוץ זה בא להסיר את החשד. עוד מיישבת הגמ' שלהלמד שאני שבזמן שעושה את הצורות כדי ללמד אחרים, אין איסור ולא התברר להדיא אם באופן כזה אין חשש או שבאופן כזה אף מותר ליצור את הצורה לכתחילה.<br /> <br /> מסקנת הסוגיא: איסור גמור ליצור צורות לבנה ואף במקום שאחרים עשו לו, אסור דיש חשד שמא עובד לצורות הללו, למעט באופן שרבים שכיחי שם או שיש להרכיב את הצורה כל פעמ מחדש. תי' נוסף שלהתלמד מותר.<br /> === שיטות הראשונים בסוגיא ===<br /> ==== אחרים עשו לו ====<br /> נחלקו הראשונים היכן נאמר ההיתר של 'אחרים עשו לו': דעת '''המהר&quot;ם מרוטנבורג''' {{מ|מק&quot;נ, עמוד קלד סי' צז{{הערה|והובא גם בר&quot;ן}}}}{{רווח קשיח}}שההיתר לא נאמר אלא בצורות של מדור התחתון כשמש וירח אך בצורות של מדור העליון כגון בצורת אדם או מלאכי השרת וכדו' אין את ההיתר הנ&quot;ל שצורות של מדור העליון וצורות של מדור התחתון נלמדו מב' פסוקים שונים שבמדור התחתון נלמד מהפסוק {{ציטוטון|כי מן השמים דברתי עמכם}} וסמכו לזה {{ציטוטון|לא תעשון אתי}} שבשמיים היינו שמשין שבמדור התחתון ולא תעשון אתי היינו אתם לא תעשו אבל אחרים עושים לכם, מה שאין כן שמשים שבמדור העליון נלמד מ{{ציטוטון|אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם}} ו'לכם' משמע אפי' על ידי אחרים. ומוכיח כן מהספרי{{הערה|קדושים פרשתא א' אות יב}}. ולפי זה מה שהגמ' מקשה ממה ששמואל אמר לרב יהודה לפחות את הצורה שהרי שמא החותם שלו היה עם צורת אדם ובכה&quot;ג אסור אף כשאחרים עשו לו? ובהכרח שצריך להעמיד שהיה מדובר בצורה אחרת.<br /> <br /> '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|עבודת כוכבים|ג|יא|עכו&quot;ם ג, יא}} ו'''הרי&quot;ף''' השמיטו לחלוטין את ההיתר של 'אחרים עשו לו' ומבארים הראשונים את שיטתם{{הערה|יעויין בר&quot;ן}} שס&quot;ל שלא התקבל התשובה של אחרים עשו לו אלא של 'פרקים או להתלמד.<br /> <br /> ==== צורה שוקעת או בולטת ====<br /> בגמרא הובא הברייתא שמחלקת בין חותם בולט או שוקע שבאופן שבולט אסור ובשוקע מותר, ונחלקו הראשונים באיזה צורה מדובר והאם בכל סוגי הצורת נאמר החילוק בין שוקע לבולט:<br /> <br /> דעת '''הר&quot;ן''' שצורה בולטת אסורה אף בשאר הצורות שמותר לעשותם מכל מקום מדרבנן אסור להשהותם מפני החשד ובשקועות ליכא חשד.<br /> === חשדא ===<br /> מבואר בגמ' שגם באופן שיש את ההיתר של 'אחרים עשו לו' מכל מקום עדיין יש חשד שמא הוא עובד את הצורה ולא הותר אלא באופן שיש רבים גביה או שדבר שצריך הרכבה כל פעם מחדש.<br /> <br /> דעת '''הרמב&quot;ן''' שכל החשד אינו אלא בדברים החשובים אבל בדברים המבוזים ליכא חשד ושורש דבריו הם ע&quot;פ המשנה שלעיל שהמוצא צורות אסורות אם הם על דברים חשובים אסורים ואם הם על דברים מבוזים, מותרים, ומבואר בגמ' שבדברים מבוזים אין רגילות לעובדם וממילא הבין הרמב&quot;ן שה&quot;ה ליכא חשד.<br /> ==== צורת אדם בלא גוף ====<br /> דעת '''הרא&quot;ש'''<br /> <br /> == הלכה למעשה ==<br /> == אופנים נוספים ==<br /> * בובות פלימוביל או בובות ניו יורק וכדו'<br /> * תמונות אדם או ירח וכוכבים<br /> * עשיית עוגיות בצורת כוכב או ירח<br /> <br /> == מאמרים וכתבי עת ==<br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה מג.]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קמא]]<br /> [[קטגוריה:עבודת כוכבים פרק ג]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=19145 2022-01-21T00:58:01Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט כללי|הלכות עבודה זרה|הלכות חוקות הגוים וכישוף}}<br /> [[קטגוריה:יורה דעה|ר]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94&diff=19144 2022-01-21T00:56:59Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט כללי|הלכות יין נסך|הלכות ריבית}}<br /> [[קטגוריה:יורה דעה|עבודה זרה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=19143 2022-01-21T00:54:58Z

<p>מוטל'ה: /* בקשות מחיקה / שחזור */</p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|וק:במ}}<br /> {{/פתיח}}<br /> <br /> ==בקשות מחיקה / שחזור==<br /> {{/מחיקה}}<br /> {{בקשת מחיקה|קטגוריה:הלכות עבודת כוכבים|ריק, קיים כקטגוריה:הלכות עבודה זרה}} [[משתמש:מוטל&amp;#39;ה|מוטל&amp;#39;ה]] ([[שיחת משתמש:מוטל&amp;#39;ה|שיחה]]) 02:54, 21 בינואר 2022 (IST)<br /> <br /> ==בקשות חסימה / הסרת חסימה==<br /> {{/חסימה}}<br /> <br /> == בקשות הגנה / הסרת הגנה ==<br /> {{/הגנה}}<br /> <br /> == בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==<br /> {{/גרסאות}}<br /> <br /> == בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==<br /> <br /> <br /> == בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ ==<br /> <br /> <br /> == בקשות אחרות ==<br /> <br /> <br /> == בקשת הרשאות ==</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%90&diff=19142 2022-01-21T00:53:38Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך}}<br /> [[קטגוריה:הלכות עבודה זרה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94&diff=19141 2022-01-21T00:51:53Z

<p>מוטל'ה: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:יורה דעה|עבודה זרה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=19140 2022-01-21T00:51:29Z

<p>מוטל'ה: /* הערות שוליים */</p> <hr /> <div>{{מקורות|2={{גמרא|עבודה זרה|מג|א|עבודה זרה מג, א|בכותרת=כן}}|4={{רמבם|עבודת כוכבים|ג|יא|עבודת כוכבים ג, יא|בכותרת=כן}}|5={{שוע|יורה דעה|קמא|יורה דעה סימן קמא|בכותרת=כן}}}}'''איסור עשיית צורות''' הוא איסור הנלמד מהפסוקים ליצור או להשהות אצלו צורות של שמש וירח או צורת אדם וכדו'. ישנם צורות נוספות שאסור להשהות אצלו באופן שמצא אותם מחשש שמא הם עבודה זרה.<br /> == מקור הדין ==<br /> נלמד מהפסוקים {{ציטוטון|אתם ראיתם כי מן השמים דבתי עמכם, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם|{{ויקיטקסט|שמות_כ_יט|שמות כ, יט-כ|סוגריים=לא}}}} ולומדים מזה בגמרא {{בבלי|עבודה זרה|מג|א|מג, א}} 'לא תעשון אתי' לא תעשון אותי או כדמות שמשי. וכמה אופני צורות נאסרו:<br /> # '''צורות שאפשר לעשות כמותן:''' כגון צורת היכל בית המקדש או מנורת המאור או שולחן הפנים וכדו'.<br /> # '''צורות שבמדור העליון:''' וכגון דמות חיות הקודש ביחד או דמות אדם וכן שרפים ואופנים חיות הקודש ומלאכים.<br /> # '''צורות שבמדור התחתון''' וכגון שמש ירח וכוכבים.<br /> <br /> == פרטי הדין ==<br /> === סוגיית הגמרא בצורות הלבנה של רבן גמליאל ===<br /> הגמרא בעבודה זרה מביאה את המשנה בראש השנה {{בבלי|ראש השנה|כד|א|כד, א}} שלרבן גמליאל היו דמות צורות לבנות שבהם היה בוחן את העדים שהיו באים לקידוש החודש. ומקשה הגמ' והרי יש איסור ליצור צורת לבנה מהפסוק {{ציטוטון|לא תעשון איתי}}? ובגמרא מובא מספר תירוצים ונחלקו בהם הראשונים מה נשאר למסקנא.<br /> <br /> באופן ראשון הגמ' מיישבת ש'אחרים עשו לו' ובאופן כזה אל אף שיצרו במיוחד בשבילו מותר היות והוא לא עשה זאת בעצמו. ומקשה על זה הגמ' מרב יהודה שהיה לו חותמת עם צורה ואמר לו שמואל 'סמי עיניה' כלומר פחת צורתו ומשום חשד שמבואר בתוספתא {{מ|ע&quot;ז פ&quot;ו ה&quot;א}} שבאופן שהחותם בולט, אסור להשהותה דיש כאן צורה האסורה אך מותר לחתום שהחתימה עצמה שוקעת, באופן שהחותם שוקע מותר להשהותה, דאין כאן צורה אך אסור לחתום בה שהחתימה בולטת ויש כאן צורה. והבינה הגמ' שהאיסור הוא משום חשד שעובד לצורה הזו<br /> <br /> ומיישבת הגמ' ש'רבים שאני' והיינו באופן שיש שם רבים אין חשש שעובד לה ואף רבן גמליאל היות והיה נשיא שכיחי שם רבים. ובפשטות תירוץ זה בא להסיר את העניין של החשד. באופן נוסף מיישבת הגמ' שהצורות היו מפורקות והה מרכיב אותם קודם השימוש, רש&quot;י מבאר שגם תירוץ זה בא להסיר את החשד. עוד מיישבת הגמ' שלהלמד שאני שבזמן שעושה את הצורות כדי ללמד אחרים, אין איסור ולא התברר להדיא אם באופן כזה אין חשש או שבאופן כזה אף מותר ליצור את הצורה לכתחילה.<br /> <br /> מסקנת הסוגיא: איסור גמור ליצור צורות לבנה ואף במקום שאחרים עשו לו, אסור דיש חשד שמא עובד לצורות הללו, למעט באופן שרבים שכיחי שם או שיש להרכיב את הצורה כל פעמ מחדש. תי' נוסף שלהתלמד מותר.<br /> === שיטות הראשונים בסוגיא ===<br /> ==== אחרים עשו לו ====<br /> נחלקו הראשונים היכן נאמר ההיתר של 'אחרים עשו לו': דעת '''המהר&quot;ם מרוטנבורג''' {{מ|מק&quot;נ, עמוד קלד סי' צז{{הערה|והובא גם בר&quot;ן}}}}{{רווח קשיח}}שההיתר לא נאמר אלא בצורות של מדור התחתון כשמש וירח אך בצורות של מדור העליון כגון בצורת אדם או מלאכי השרת וכדו' אין את ההיתר הנ&quot;ל שצורות של מדור העליון וצורות של מדור התחתון נלמדו מב' פסוקים שונים שבמדור התחתון נלמד מהפסוק {{ציטוטון|כי מן השמים דברתי עמכם}} וסמכו לזה {{ציטוטון|לא תעשון אתי}} שבשמיים היינו שמשין שבמדור התחתון ולא תעשון אתי היינו אתם לא תעשו אבל אחרים עושים לכם, מה שאין כן שמשים שבמדור העליון נלמד מ{{ציטוטון|אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם}} ו'לכם' משמע אפי' על ידי אחרים. ומוכיח כן מהספרי{{הערה|קדושים פרשתא א' אות יב}}. ולפי זה מה שהגמ' מקשה ממה ששמואל אמר לרב יהודה לפחות את הצורה שהרי שמא החותם שלו היה עם צורת אדם ובכה&quot;ג אסור אף כשאחרים עשו לו? ובהכרח שצריך להעמיד שהיה מדובר בצורה אחרת.<br /> <br /> '''הרמב&quot;ם''' {{רמבם|עבודת כוכבים|ג|יא|עכו&quot;ם ג, יא}} ו'''הרי&quot;ף''' השמיטו לחלוטין את ההיתר של 'אחרים עשו לו' ומבארים הראשונים את שיטתם{{הערה|יעויין בר&quot;ן}} שס&quot;ל שלא התקבל התשובה של אחרים עשו לו אלא של 'פרקים או להתלמד.<br /> <br /> ==== צורה שוקעת או בולטת ====<br /> בגמרא הובא הברייתא שמחלקת בין חותם בולט או שוקע שבאופן שבולט אסור ובשוקע מותר, ונחלקו הראשונים באיזה צורה מדובר והאם בכל סוגי הצורת נאמר החילוק בין שוקע לבולט:<br /> <br /> דעת '''הר&quot;ן''' שצורה בולטת אסורה אף בשאר הצורות שמותר לעשותם מכל מקום מדרבנן אסור להשהותם מפני החשד ובשקועות ליכא חשד.<br /> === חשדא ===<br /> מבואר בגמ' שגם באופן שיש את ההיתר של 'אחרים עשו לו' מכל מקום עדיין יש חשד שמא הוא עובד את הצורה ולא הותר אלא באופן שיש רבים גביה או שדבר שצריך הרכבה כל פעם מחדש.<br /> <br /> דעת '''הרמב&quot;ן''' שכל החשד אינו אלא בדברים החשובים אבל בדברים המבוזים ליכא חשד ושורש דבריו הם ע&quot;פ המשנה שלעיל שהמוצא צורות אסורות אם הם על דברים חשובים אסורים ואם הם על דברים מבוזים, מותרים, ומבואר בגמ' שבדברים מבוזים אין רגילות לעובדם וממילא הבין הרמב&quot;ן שה&quot;ה ליכא חשד.<br /> ==== צורת אדם בלא גוף ====<br /> דעת '''הרא&quot;ש'''<br /> <br /> == הלכה למעשה ==<br /> == אופנים נוספים ==<br /> * בובות פלימוביל או בובות ניו יורק וכדו'<br /> * תמונות אדם או ירח וכוכבים<br /> * עשיית עוגיות בצורת כוכב או ירח<br /> <br /> == מאמרים וכתבי עת ==<br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה מג.]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה סימן קמא]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%90&diff=19139 2022-01-21T00:51:02Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט שלחן ערוך}} קטגוריה:הלכות עבודה זרה&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט שלחן ערוך}}<br /> [[קטגוריה:הלכות עבודה זרה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94&diff=19138 2022-01-21T00:49:15Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:יורה דעה&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92.&diff=19137 2022-01-21T00:48:21Z

<p>מוטל'ה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד}} קטגוריה:מסכת עבודה זרה&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד}}<br /> [[קטגוריה:מסכת עבודה זרה]]</div>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=19136 2022-01-21T00:46:10Z

<p>מוטל'ה: מוטל'ה העביר את הדף איסור עשיית צורות לשם טיוטה:איסור עשיית צורות: עדיין לא הושלם</p> <hr /> <div>#הפניה [[טיוטה:איסור עשיית צורות]]</div>

מוטל'ה