https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99ויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T23:18:55Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=4328ברכת המזון לנשים2016-05-08T09:58:41Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חייבות בברכת המזון. <br />
אומנם '''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
'''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ב ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (דברים ח) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתחלקה לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם, כי זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (ברכות כ ב)].<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ב ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהסביר שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שגם הם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו", וכיוון שנשים לא בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב"א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
<br />
'''הרמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא א)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא ב מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
<br />
בספר '''מעדני יו"ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ '''העטרת צבי''' (קפ"ו סק"א).<br />
'''המגן אברהם''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ '''העולת תמיד''' (קפ"ו סק"א). וכ"כ '''הכנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=62&hilite= (הגהות ב"י שם)]. וכ"כ '''בשו"ע הרב''' (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
'''הרשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=2b&format=pdf (ב ב ד"ה לא)]). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל]. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה '''התוס' רא"ש''' (ברכות כ ב), וכן הקשה '''ההגהות אשר"י''' (ברכות כ ב), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא א ד"ה למעוטי)], וכן '''הנימוק"י''' (ב"ב פא א). וכן '''הריטב"א''' (ברכות כ ב), וכן '''הר"א אלשבילי''' (ברכות כ ב), וכן '''הרשב"ץ''' (ברכות כ ב). <br />
<br />
'''הרמב"ן''', '''הנימוק"י''', '''הר"א אלשבילי''' '''והרשב"ץ''' ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם '''התוס' רא"ש''' '''וההגהות אושרי''' כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב '''הצל"ח''' (ברכות כ ב) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
'''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&st=&pgnum=253&hilite= (ברכות ה א)] כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב, שספק בדבר האם הן חיבות מדאורייתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו '''בעל המאור''' (ברכות ג יב א מדפי הרי"ף), וכ"כ '''התוספות''' בסוכה (לח א ד"ה באמת), וכ"כ '''הרי"ד בפסקיו''' (סוכה לח א), וכ"כ '''הראב"ן''' (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ '''הראבי"ה''' (א סא), וכ"כ '''ההשלמה''' (ברכות כ ב), וכ"כ '''הריא"ז''' (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ '''רבינו אליהו מלונדריש''' (ברכות עמוד נז), וכ"כ '''הרא"ש''' (ברכות ג יג), וכ"כ '''המכתם''' (ברכות מה א), וכ"כ '''רבינו ירוחם''' (נטיב א כז דף רכז ע"ד), וכ"כ ה'''אורחות חיים''' (הלכות ברכות מא), וכ"כ '''בספר הבתים''' (הלכות ברכות שער שישי א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר '''צידה לדרך''' (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה ב'''אגודה''' (סוכה לב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
'''הראב"ד''' (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב א מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו '''הרשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ '''הר"ן''' (סוכה ט יט א מדפי הרי"ף), וכן הסביר '''הרמב"ן''' (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם '''גאון וגאונים'''. ע"ש. וכן הסביר ספר '''המאורות''' (ברכות כ ב) את הרי"ף. וכ"כ '''האור זרוע''' (ב שסח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת '''ההגהות אושר"י''' (מגילה פ"א ס' ד'), וכן דעת '''חכמי לוניל''' בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור כד). [וכן כתב בדעתם בס' '''ראשון לציון''' (שם)]. וכ"כ '''הריטב"א''' בהלכות ברכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16245&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%96&pgnum=70&hilite= (פ"ז ה"ב)], וכן בחידושיו (ברכות כ ב, סוכה לח א), וכ"כ '''המאירי''' ו'''הריבב"ן''' (סוכה לח א), וכן נראה דעת '''הרא"ה''' (סוכה לח א) , וכ"כ '''הביאור הלכה''' (קפו ד"ה אלא) שכן דעת '''בה"ג'''. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
'''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות דף יא ב מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר '''תורת חיים''' (סופר. קפו סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם. ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ ב ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר '''המנהיג''' (הלכות סעודה סימן י), וכ"כ בספר '''הפרדס''' (שער עשירי), וכ"כ '''הנימוק"י''' (ב"ב פא א).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
'''השו"ע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=4325ברכת המזון לנשים2016-05-08T09:39:11Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חייבות בברכת המזון. <br />
אומנם '''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
'''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (ברכות כ ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (דברים ח) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתחלקה לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם, כי זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (שם)].<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב"א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
<br />
'''הרמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר '''מעדני יו"ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ '''העטרת צבי''' (קפ"ו סק"א).<br />
'''המגן אברהם''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ '''העולת תמיד''' (קפ"ו סק"א). וכ"כ '''הכנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=62&hilite= (הגהות ב"י שם)]. וכ"כ '''בשו"ע הרב''' (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
'''הרשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה '''התוס' רא"ש''' (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא. ד"ה למעוטי)], וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&st=&pgnum=253&hilite= (ברכות ה א)] כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16245&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%96&pgnum=70&hilite= (פ"ז ה"ב)], וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4319נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:27:14Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
מאמר זה יעסוק האם שני בני אדם יכולים ליטול ידיים רק עם רביעית אחת של מים. ואם כן אז איך.<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.<br />
<br />
[[קטגוריה: נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה: חולין קז.]]<br />
[[קטגוריה: ברכות פרק ו]]<br />
[[קטגוריה: אורח חיים קס]]</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4317נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:24:19Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.<br />
<br />
[[קטגוריה: נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה: חולין קז.]]<br />
[[קטגוריה: ברכות פרק ו]]<br />
[[קטגוריה: אורח חיים קס]]</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4316נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:23:31Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div><br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.<br />
<br />
[[קטגוריה: נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה: תלמוד בבלי]]<br />
[[קטגוריה: ברכות פרק ו]]<br />
[[קטגוריה: אורח חיים קס]]</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4314נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:21:58Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה: נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה: חולין]]<br />
[[קטגוריה: ברכות פרק ו]]<br />
[[קטגוריה: אורח חיים קס]]<br />
<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4313נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:17:14Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה: נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה: חולין קז.]]<br />
[[קטגוריה: ברכות פרק ו]]<br />
[[קטגוריה: אורח חיים קס]]<br />
<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4312נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:15:02Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה:חולין קז.]]<br />
[[קטגוריה:ברכות פרק ו]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים קס]]<br />
<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4311נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:11:00Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה:חולין קז.]] [[קטגוריה:מסכת חולין]] [[קטגוריה: קז.]]<br />
[[קטגוריה:ברכות פרק ו]] [[קטגוריה:ספר אהבה]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים קס יג]] [[קטגוריה:נטילת ידים]] [[קטגוריה:אורח חיים]]<br />
<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4309נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:09:50Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
[[קטגוריה:חולין קז.]] [[קטגוריה:מסכת חולין]]<br />
[[קטגוריה:ברכות פרק ו]] [[קטגוריה:ספר אהבה]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים קס יג]] [[קטגוריה:נטילת ידים]] [[קטגוריה:אורח חיים]]<br />
<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4306נטילת ידיים בשנים2016-05-08T09:01:58Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
[[קטגוריה:אורח חיים קס יג]]<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים א א). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע קס יג בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4301נטילת ידיים בשנים2016-05-08T08:52:07Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין שם)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ן==<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
==שיטת תלמידי רבינו יונה==<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם==<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
===ספק בדעת הרמב"ם===<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
===קושיית הלחם משנה===<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4300נטילת ידיים בשנים2016-05-08T08:50:21Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
<br />
==שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין שם)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4299נטילת ידיים בשנים2016-05-08T08:49:39Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י==<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין שם)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4298נטילת ידיים בשנים2016-05-08T08:48:41Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין שם)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י. <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3855נטילת ידיים בשנים2016-05-03T22:13:19Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (קז א)] מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (שם ד"ה ולא היא)] הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין שם)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ועיין ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3854ברכת המזון לנשים2016-05-03T21:41:48Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
'''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (שם)].<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב"א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
<br />
'''הרמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר '''מעדני יו"ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ '''העטרת צבי''' (קפ"ו סק"א).<br />
'''המגן אברהם''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ '''העולת תמיד''' (קפ"ו סק"א). וכ"כ '''הכנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=62&hilite= (הגהות ב"י שם)]. וכ"כ '''בשו"ע הרב''' (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
'''הרשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה '''התוס' רא"ש''' (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא. ד"ה למעוטי)], וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&st=&pgnum=253&hilite= (ברכות ה א)] כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16245&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%96&pgnum=70&hilite= (פ"ז ה"ב)], וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3825ברכת המזון לנשים2016-05-03T09:38:33Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת '''ברכות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
'''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (שם)].<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב"א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג"א''' (קפ"ו) הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
<br />
'''הרמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר '''מעדני יו"ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ '''העטרת צבי''' (קפ"ו סק"א).<br />
'''המגן אברהם''' (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ '''העולת תמיד''' (קפ"ו סק"א). וכ"כ '''הכנסת הגדולה''' (הגהות ב"י שם). וכ"כ '''בשו"ע הרב''' (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
'''הרשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה '''התוס' רא"ש''' (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא. ד"ה למעוטי)], וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&st=&pgnum=253&hilite= (ברכות ה א)] כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16245&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%96&pgnum=70&hilite= (פ"ז ה"ב)], וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3824נטילת ידיים בשנים2016-05-03T09:34:38Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ועיין ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3823ברכת המזון לנשים2016-05-03T09:32:21Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (שם)].<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא. ד"ה למעוטי)], וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39979&st=&pgnum=253&hilite= (ברכות ה א)] כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16245&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%96&pgnum=70&hilite= (פ"ז ה"ב)], וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3822ברכת המזון לנשים2016-05-03T09:15:09Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (שם)].<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא. ד"ה למעוטי)], וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3821ברכת המזון לנשים2016-05-03T08:57:37Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf ברכות כ א]|[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf ברכות כ ב]||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3820ברכת המזון לנשים2016-05-03T08:55:41Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf (כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3819ברכת המזון לנשים2016-05-03T08:55:10Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf(כ א)] כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf(שם כ ב)] הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf(שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3818ברכת המזון לנשים2016-05-03T08:51:42Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכות]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות (כ א) כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא (שם כ ב) הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י (שם ד"ה או דברנן) כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3817ברכת המזון לנשים2016-05-03T08:50:40Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:ברכת המזון]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות (כ א) כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא (שם כ ב) הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י (שם ד"ה או דברנן) כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3816נטילת ידיים בשנים2016-05-03T08:48:44Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:נטילת ידיים]]<br />
{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ועיין ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה'''(על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3815נטילת ידיים בשנים2016-05-03T08:43:32Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
ועיין ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
<br />
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה'''(על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3814נטילת ידיים בשנים2016-05-03T08:41:47Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין בשו"ת שלמת חיים (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.<br />
החזון איש (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה'''(על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3773ברכת המזון לנשים2016-05-02T18:34:19Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
==המקור מהמשנה והגמרא==<br />
המשנה ממסכת ברכות (כ א) כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא (שם כ ב) הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
==הסברים בפשט הגמרא==<br />
<br />
===שיטת רש"י===<br />
רש"י (שם ד"ה או דברנן) כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
<br />
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===<br />
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
====תירוצים לשיטת רש"י====<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
===קושית הרשב"א ועוד===<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
<br />
==מסקנת הגמרא==<br />
<br />
===דעת הרמב"ם וסיעתו===<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
<br />
===דעת הראב"ד וסיעתו===<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
===דעת תלמידי רבינו יונה===<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
==פסיקת ההלכה==<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3772ברכת המזון לנשים2016-05-02T18:31:22Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
<br />
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}}<br />
<br />
המקור מהמשנה והגמרא<br />
המשנה ממסכת ברכות (כ א) כתבה שנשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, חייבות בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. א"כ יוצא שנשים חיבות בברכת המזון. <br />
הגמרא (שם כ ב) הסתפקה האם חיובם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושואלת הגמרא למאי נפקא מינה? ועונה הגמרא להוציא את הרבים ידי חובה.<br />
<br />
שיטת רש"י<br />
רש"י (שם ד"ה או דברנן) כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם).<br />
קושית תוספות על רש"י וביאורו<br />
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.<br />
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג).<br />
<br />
תירוצים לשיטת רש"י<br />
השלטי גיבורים (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.<br />
בספר מעדני יו"ט () תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ העטרת צבי (קפ"ו סק"א).<br />
המגן אברהם (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ העולת תמיד (קפ"ו סק"א). וכ"כ הכנסת הגדולה (הגהות ב"י שם). וכ"כ בשו"ע הרב (קפ"ו,א').<br />
<br />
קושית הרשב"א ועוד<br />
הרשב"א (ברכות כ:) הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן (ב"ב פא. ד"ה למעוטי), וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). <br />
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק.<br />
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות.<br />
<br />
מסקנת הגמרא<br />
דעת הרמב"ם וסיעתו<br />
הרמב"ם (ברכות ה א) כתב שנשים ועבדים חיבים בברכת המזון. והוסיף וכתב שספק בדבר האם הן חיבות מדאוריתא כיוון שלברכת המזון לא קבוע זמן, או שהן אינן חיבות מהתורה. א"כ משמע מהרמב"ם שהבין שהספק אינו נפשת בגמרא. וכן כתבו בעל המאור (ברכות פ"ג דף יב. מדפי הרי"ף), וכ"כ התוספות סוכה (לח. ד"ה באמת), וכ"כ הרי"ד בפסקיו (סוכה לח.), וכ"כ הראב"ן (ברכות סימן קנ"ד), וכ"כ הראבי"ה (ח"א ס' ס"א), וכ"כ ההשלמה (ברכות כ:), וכ"כ הריא"ז (ברכות פ"ג הלכה ב' אות ב'), וכ"כ רבינו אליהו מלונדריש (ברכות עמוד נז), וכ"כ הרא"ש (ברכות פ"ג ס' י"ג), וכ"כ המכתם (ברכות מה.), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב כז ח"א דף רכז ע"ד), וכ"כ האורחות חיים (הלכות ברכות סימן מ"א), וכ"כ בספר הבתים (הלכות ברכות שער שישי סימן א'), וכ"כ בספר השלחן (הלכות סעודה שער חמישי ושער שישי), וכ"כ בספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ג), וכן נראה דעת ר"י שהובאה באגודה (סוכה ס' ל"ב).<br />
דעת הראב"ד וסיעתו<br />
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ:), וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. <br />
<br />
דעת תלמידי רבינו יונה<br />
תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף) כתבו שמה שכתוב שנשים חיבות בברכת המזון חיובם הוא מדרבנן.<br />
ובספר תורת חיים (סופר. קפ"ו, סק"ג) הסביר שדעתם כך אע"פ שדבר זה לא נפשת בגמרא, בגלל התוספתא שכתוב שם שנשים ועבדים פטורים ואין מוציאים את הרבים ידי חובתם, ואין לפרש תוספתא זו שהם פטורים לגמרי, כי א"כ קשה קושית הפנ"י מה בכלל ההו"א שנשים חיבות מדרבנן, הרי כיוון שנשים פטורת מדאוריתא מדוע שיהיו חיבים מדרבנן. והסביר כמו הצל"ח (ברכות כ: ד"ה ובגוף) שכיוון שבכל הברכות האחרונות הם מברכות מדרבנן (כמו גברים) לא הגיוני שדווקא בברכה שהיא מדאו' הן יהיו פטורות לגמרי, ולכן הן חיבות מדרבנן.<br />
וכהסבר תלמידי רבינו יונה שנשים חייבות בברכת המזון מדרבנן הסבירו גם ספר המנהיג (הלכות סעודה סימן י'), וכ"כ בספר הפרדס (שער עשירי), וכ"כ הנימוק"י (ב"ב פא.).<br />
<br />
פסיקת ההלכה<br />
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=3771ברכת המזון לנשים2016-05-02T18:26:40Z<p>דניאל אלקלעי: דף חדש: {{תחרות כתיבה}}</p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3770נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:17:45Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3769נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:16:54Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | חולין קז א || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3768נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:14:34Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107 חולין קז א] | [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3767נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:13:58Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm חולין קז א] | [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3766נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:13:06Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [חולין קז א] | [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3765נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:12:21Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://hebrewbooks.org/shas.aspx%3Fmesechta=2 שבת כג ב] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3764נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:12:03Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://hebrewbooks.org/shas.aspx%3Fmesechta=2&daf=23b&format=pdf שבת כג ב] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3763נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:09:55Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf שבת כג ב] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3762נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:09:30Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm (ידים א א)] | [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3761נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:09:11Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3760נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:08:23Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107 חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3759נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:07:24Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3758נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:07:01Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31 חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3757נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:06:24Z<p>דניאל אלקלעי: ביטול גרסה 3756 של דניאל אלקלעי (שיחה)</p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://kodesh.snunitss.k12.il/b/h/h6b.htm חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3756נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:05:42Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107 חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3755נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:05:05Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://kodesh.snunitss.k12.il/b/h/h6b.htm חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3754נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:04:47Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעיhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=3753נטילת ידיים בשנים2016-05-02T18:03:57Z<p>דניאל אלקלעי: </p>
<hr />
<div>{{תחרות כתיבה}}<br />
{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf חולין קז א] | גג || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}<br />
<br />
== המקורות מהמשנה והגמרא ==<br />
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. <br />
הגמרא ב'''חולין''' ([[קז א]]) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית.<br />
===קושיית תוספות===<br />
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה.<br />
<br />
<br />
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה==<br />
===שיטת רש"י===<br />
שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' (חולין קז א ד"ה ולא היא), וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.<br />
====קושית הביאור הלכה על דעה זו====<br />
'''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט '''בביאור מרדכי''' (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים.<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ן===<br />
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה).<br />
<br />
<br />
===שיטת תלמידי רבינו יונה===<br />
שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם '''הראב"ד'''. וכן כתב הר"א מלוניל '''בספר המנהגות''' בשם הרב ר' דוד (ואולי זה ג"כ הראב"ד).<br />
<br />
<br />
===שיטת הרמב"ם===<br />
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).<br />
<br />
====ספק בדעת הרמב"ם====<br />
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.<br />
<br />
====קושיית הלחם משנה====<br />
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .<br />
<br />
==פסיקה להלכה==<br />
===שיטת השלחן ערוך===<br />
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.<br />
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).<br />
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .<br />
<br />
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . <br />
<br />
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.<br />
<br />
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.<br />
ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד .<br />
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). <br />
<br />
<br />
===דעת הים של שלמה===<br />
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך .<br />
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.</div>דניאל אלקלעי