ויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty

2020-11-07T18:28:59Z

דוגקן:

[[קובץ:Checkty-gadget.png|שמאל|גבול]]
אפשרות זו מוסיפה מתחת לתיבת ה[[עזרה:עריכת דף|עריכה]], בין הכפתורים "תצוגה מקדימה" ו"הצגת שינויים", כפתור חדש בשם "בדיקה". לחיצה על כפתור זה מבצעת מספר פעולות:
* '''החלפות''' – ביצוע ההחלפות טקסט טכניות והחלפות של "בוט החלפות" על הטקסט בתיבת העריכה. פעולה זו משנה ישירות את הטקסט עצמו. ההחלפות הללו מכבדות את התבנית {{תב|ללא בוט}} כאשר עורכים את הערך המלא (ולא פסקה).
* '''זיהוי טעויות נפוצות''' – בדיקת הטקסט כנגד רשימת כללים, והתרעה על שגיאות נפוצות, ובמידת האפשר הצעת תחליף. פעולה זו לא משנה את הטקסט.
* '''תיקון פירושונים''' – התרעה על קישורים לדפי פירושונים, וסיוע בתיקונם.
* '''תיקונים טכניים''' – התרעה על קישורים פנימיים כפולים ופרמטרים ריקים, וסיוע בהסרתם לפי בחירת המשתמש.
* '''תמונות''' – התרעה על חוסר בתמונות או על הימצאות תמונות ב"שימוש הוגן", וסיוע במציאת תמונות חופשיות מתאימות לערך.
לאחר לחיצה על "בדיקה", נוסף אזור מתחת לשורת הכפתורים עם מידע על ממצאי הגאדג'ט:

[[קובץ:Gadget-Checkty-2.png|700px|גבול]]

==== שימוש זהיר בכלי ====
* הכלי מיועד ככלי מסייע לעריכה המשולב יחד עם עריכה רגילה ואינו מיועד לעריכה אוטומטית. כאשר עורכים בו עריכה אוטומטית בלבד מוזהרים העורכים ב"עריכה זו כוללת שינויים אוטומטיים בלבד". עריכות אוטומטיות כמו החלפות נעשות ממילא על ידי בוט ההחלפות.
* ההצעות המוצגות בתחתית הן הצעות שמצריכות בדיקה ושיקול דעת אנושי ואינן נעשות באופן אוטומטי. למשל יש לשים לב שהחלפה של קו מפריד אינה משנה תוצאה של משחק ספורט.

====ארגון הערך====
צ'קטי כולל בדיקות שמסייעות בארגון הערכים בהמתאם למוסכמות בוויקיסוגיה. קראו עוד על עיצוב דפים ב[[ויקיסוגיה:מדריך לעיצוב דפים]].
* '''סדר פרקים''' – פרקים נפוצים יופיעו בתחתית הערך על פי אחיד המסייע לקוראים למצוא פרקים חשובים "ראו גם", "לקריאה נוספת", "קישורים חיצוניים", "הערות שוליים".
* '''הערות שוליים''' – צ'קטי מאפשר לעצב הערות שוליים בצורה אחידה:
** אחידות במיקום הערות שוליים – במקרה שחלק מהערות השוליים מופיעות אחרי סימן פיסוק, וחלקן לפני הסימן, מציע צ'קטי לבחירת העורך את העיצוב המועדף, ומאפשר לעורך לבחור לתקן בהתאם את כל הערות השוליים.
** איחוד הערות שוליים – במקרה שהערת שוליים מופיעה מספר פעמים בערך מציע צ'קטי להגדיר מזהה ("שם") למופע הראשון ולהפוך את יתר המופעים לשימושים במזהה. בצורה זו ברור יותר שמספר הערות שוליים מתייחסות למקור זהה.
** כיווניות הערות שוליים – הצעות לתיקוני כיווניות להערות שוליים, כך שהערות באנגלית יופיעו משמאל לימין.
** אזהרה על הערות שוליים "שם" (ראו עוד ב[[ויקיסוגיה:הערות שוליים#הערות שוליים מסוג "שם" או "Ibid"]])
*'''גלריות תמונות''' – כאשר משולבת בערך גלריה ארוכה במיוחד, צ'קטי ממליץ לצמצמה ולהעבירה לוויקישיתוף.
* '''קטגוריות'''
**'''מיון רגיל''' – מציע להוסיף מיון רגיל לקטגוריות. ראו עוד על כך ב[[ויקיסוגיה:קטגוריות#סדר המיון של הערך בקטגוריה]].
** '''סדר קטגוריות''' – בערכים שבהן סדר הקטגוריות שרירותי, ניתן למיין את הקטגוריות על פי מוסכמה של סדר אלפביתי, כאשר קטגוריות לידה ופטירה מופיעות אחרונות.

====החלפות ותיקוני פורמט====
ההחלפות מבוצעות באופן אוטומטי:
* החלפות טכניות. למשל: צמצום רווחים, והוספת רווח אחרי נקודה או פסיק במקרה הצורך.
* ההחלפות של [[ויקיסוגיה:בוט/בוט החלפות]] (הרשימה המלאה ב[[וק:רה]])
ההחלפות הללו מכבדות את התבנית {{תב|ללא בוט}} אם קיימת כזו בערך. היות וצ'קטי מכיר רק את מה שנמצא כרגע בחלון העריכה, וייתכן מצב שבו אתם עורכים פסקה אחת, והתבנית {{תב|ללא בוט}} נמצאת בפסקה אחרת, צ'קטי מבצע את ההחלפות האלו רק בעריכת הדף כולו, ומוותר עליהן בעריכת פסקה. החלפות אלו תופענה ב[[ויקיסוגיה:תקציר עריכה|תקציר העריכה]]. תמיד לאחר הרצת הבדיקה, יש לבצע "הצגת שינויים" כדי לוודא שהגאדג'ט לא ביצע החלפות לא רצויות.

תיקוני פורמט מוצעים:
* '''שימוש בקו מפריד''' – החלפה של מינוס (-) בקו מפריד (–), בצורה זו יופיעו מספרים מימין לשמאל בהתאם לסדר הכתיבה הנהוג בעברית. יש לבדוק שההקשר נכון (למשל לא להחליף תוצאה של משחק ספורט)
* '''מיזוג הפניות לערך מורחב''' – כאשר מפנים לכמה ערכים מורחבים נהוג להשתמש בתבנית אחת של [[תבנית:ערך מורחב]] ולהשתמש בפרמטר "ערכים" לציון הערכים הרלוונטיים.

:ראו גם: [[ויקיסוגיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים|הוספה/הסרה של החלפה]]

====זיהוי בעיות לשוניות====
* '''זיהוי ביטויים בעיתיים''' – הגאדג'ט מזהה מספר ביטויים בעייתיים, כפי שמוגדר בו[[ויקיסוגיה:בדיקה אוטומטית]] (שנבנה בהסתמך על [[ויקיסוגיה:לשון]]), ורושם את רשימת הביטוים הבעייתיים שנמצאו בערך. משמאל לכל ביטוי בעייתי מופיעה [[קישור]]ית "חיפוש" שלחיצה עליה מוצאת את הביטוי המתאים בתיבת העריכה. כאשר אותו ביטוי בעייתי מופיע מספר פעמים בערך, לחיצה חוזרת על קישורית "חיפוש" תוביל למופע הבא של הביטוי וכן הלאה.
*'''בדיקת התאמה במין''' – צ'קטי יודע לאתר אוטומטית טעויות לשוניות של אי-התאמה במין, כגון "שתי שקל", "שלושה בחורות" ו"חמשת הספינות", להפנות את העורך למיקום המתאים של הבעיה בערך, ולהציע תיקון מתאים. את התיקון יש לעשות ידנית לאחר שמוודאים שהצעת התיקון נכונה.

:ראו גם: [[ויקיסוגיה:בדיקה אוטומטית|הוספה/הסרה של ביטוי]]

====תמונות====
צ'קטי כולל מספר בדיקות לטיפול בעניינים נפוצים הקשורים בתמונות ובשילובן בערך:
[[קובץ:Gadget-Chekty-4.png|שמאל|גבול]]
* '''ויקישיתוף''' – אם אין בערך קישור לוויקישיתוף, ויש בו קישור לוויקינתונים שמקושר בעצמו לוויקישיתוף, צ'קטי מציע להוסיף קישור לוויקישיתוף.{{ש}} כל שנשאר לכם לעשות הוא למקם את הסמן במקום בו אתם רוצים להוסיף את הקישור "ויקישיתוף בשורה" (בדרך כלל בסוף פסקת "[[עזרה:קישורים#קישורים חיצוניים|קישורים חיצוניים]]"), וללחוץ על הכפתור "להוספה"
* '''סיוע במציאת תמונות''' – במקרה ש[[:קטגוריה:ערכים בלי תמונה|אין תמונות בערך]] הסקריפט מציע שימוש בכלי שנקרא [//tools.wmflabs.org/fist/fist.php FIST] לחיפוש [[ויקיסוגיה:תמונה חופשית|תמונות חופשיות]] מתאימות בו[[ויקישיתוף]], וכן תמונות חופשיות באתר [[פליקר]].
* '''טיפול בתמונות שימוש הוגן''' – אם הערך כבר מכיל תמונות, הסקריפט סורק את הגרסה השמורה של הערך ומוצא אם יש בה תמונות שמכילות את התבנית {{תב|שימוש הוגן}}. אם יש כאלו, הסקריפט מודיע, ומציע קישור ל FIST כדי להחליף את [[ויקיסוגיה:רישוי תמונות/שימוש הוגן|תמונות השימוש ההוגן]] בתמונות חופשיות.

====ויקינתונים====
אם הערך מכיל תבניות אשר יכולות להשתמש במידע מוויקינתונים אך לא קיימות תוויות עבריות לנתונים, צ'קטי מציע את רשימת הישויות המתאימות מוויקינתונים ומאפשר להגדיר להן במהירות תווית בעברית. ההגדרה נעשית באמצעות לחיצה על שם הישות, הזנה של תווית בעברית ואישור. באמצעות הוספה של תרגומים לתוויות ניתן להרחיב את הפרטים המופיעים בערך הנערך כמו גם בערכים אחרים המזכירים את היישות.

בנוסף בערכים העוסקים במחברים (כאשר יש פרק "ספריו" או "ספריה" וכו') צ'קטי מאפשר לאתר את המחבר ב-[[VIAF]], להוסיף את מזהה VIAF לוויקינתונים ובקרת זהויות לערך כך שקוראים יוכלו למשל לאתר בקלות רשימת יצירות.

====קישורים====
[[קובץ:Gadget-Checkty-3.png|גבול|שמאל]]
הכלי כולל כמה אפשרויות לשיפור הקישורים בוויקיסוגיה:
* [[קובץ:Disambig_RTL.svg|15px]] '''תיקון קישורים לפירושונים''' – בתחתית אזור ההתרעות מופיעה רשימת הקישורים ל[[ויקיסוגיה:פירושונים|דפי פירושונים]] שנמצאים בערך. לחיצה על אחד מפריטי הרשימה (אם ישנם כאלו) מקפיצה חלונית עם המשפט המלא בו מופיע הקישור לדף הפירושונים, והאפשרויות להחלפה. ריחוף עם העכבר מעל אחד הכפתורים תציג ב[[רמז צץ]] ("tooltip") את השורה המלאה של הקישור בדף הפירושונים, ולחיצה על הכפתור תחליף את הקישור לדף פירושונים בקישור מפורש, מבלי לשנות את הטקסט המוצג לקורא. דוגמה: במקרה שבתמונה, לחיצה על הכפתור "מארק" תהפוך את הקישור כך שיפנה ל[[מרק גרמני]].
* '''קישורים עודפים''' – צ'קטי מזהה קישורים סמוכים המפנים לאותו ערך ומציע להשאיר רק את האזכור הראשון של מושג.
* '''קישורים עירומים''' – קישורים עירומים הם קישורים שבאים עירומים ממידע ביבליוגרפי (שם הכותב, שם האתר, תאריך הפרסום, כותרת הכתבה וכו'). צ'קטי מזהה חלק מהקישורים העירומים ומציע להחליפם בקישור עם מידע ביבליוגרפי. הוספת המידע הביבליוגרפי נעשית באופן דומה ל[[mw:Help:VisualEditor/User_guide/he|עורך החזותי]] ([[mw:citoid|citoid]])
* '''פסקת קישורים חיצוניים''' – על מנת לשמור על ארגון של פסקת הקישורים החיצוניים, רצוי לבחור מספר קצר של קישורים עיקריים שמרחיבים בנושא. צ'קטי מתריע על בעיות של מספר רב של קישורים חיצוניים או חוסר גיוון בקישורים חיצוניים.
* '''קידוד קישורים''' – קיצור כתובות ארוכות באמצעות קידוד.

====התאמה אישית====
ניתן להגדיר קיצור מקלדת לכפתור הבדיקה באמצעות הגדרת checkToolKey בדף [[מיוחד:הדף שלי/common.js|הסגנון האישי]].

לדוגמה
<syntaxhighlight lang="javascript">
checkToolKey ='t'
</syntaxhighlight>

{{Charbuttons|Alt|Shift|t}} יהיה קיצור המקלדת בדפדפנים הנפוצים. (התמיכה בקיצורי מקלדת עשויה להשתנות בין דפדפנים ומערכות הפעלה – ניתן להציף את הסמן מעל הכפתור כדי לקבל רמז (tooltip) לשילוב המקשים המדויק בדפדפן שבשימוש)

את כיתוב הכפתור ניתן לשנות מ"בדיקה" לשם הרצוי באמצעות הגדרת checkToolName בדף [[מיוחד:הדף שלי/common.js|הסגנון האישי]].

לדוגמה

<syntaxhighlight lang="javascript">
checkToolName="סקריפט בדיקה"
</syntaxhighlight>

====תקלות והצעות לשינויים====
[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty.js|בדף השיחה של המקור של צ'קטי]] ניתן למצוא תקלות שטופלו והצעות לשינויים. הצעות לתיקוני לשון או שגיאות כתיב יש להעלות ב[[שיחת ויקיסוגיה:בדיקה אוטומטית]] או [[ויקיסוגיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים]].

[[קטגוריה:ויקיסוגיה - גאדג'טים|Checkty]]
קרדיט לוויקיפדיה

שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty

2020-11-07T18:25:50Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "גבול אפשרות זו מוסיפה מתחת לתיבת העריכה, בין הכפתו..."

[[קובץ:Checkty-gadget.png|שמאל|גבול]]
אפשרות זו מוסיפה מתחת לתיבת ה[[עזרה:עריכת דף|עריכה]], בין הכפתורים "תצוגה מקדימה" ו"הצגת שינויים", כפתור חדש בשם "בדיקה". לחיצה על כפתור זה מבצעת מספר פעולות:
* '''החלפות''' – ביצוע ההחלפות טקסט טכניות והחלפות של "בוט החלפות" על הטקסט בתיבת העריכה. פעולה זו משנה ישירות את הטקסט עצמו. ההחלפות הללו מכבדות את התבנית {{תב|ללא בוט}} כאשר עורכים את הערך המלא (ולא פסקה).
* '''זיהוי טעויות נפוצות''' – בדיקת הטקסט כנגד רשימת כללים, והתרעה על שגיאות נפוצות, ובמידת האפשר הצעת תחליף. פעולה זו לא משנה את הטקסט.
* '''תיקון פירושונים''' – התרעה על קישורים לדפי פירושונים, וסיוע בתיקונם.
* '''תיקונים טכניים''' – התרעה על קישורים פנימיים כפולים ופרמטרים ריקים, וסיוע בהסרתם לפי בחירת המשתמש.
* '''תמונות''' – התרעה על חוסר בתמונות או על הימצאות תמונות ב"שימוש הוגן", וסיוע במציאת תמונות חופשיות מתאימות לערך.
לאחר לחיצה על "בדיקה", נוסף אזור מתחת לשורת הכפתורים עם מידע על ממצאי הגאדג'ט:

[[קובץ:Gadget-Checkty-2.png|700px|גבול]]

==== שימוש זהיר בכלי ====
* הכלי מיועד ככלי מסייע לעריכה המשולב יחד עם עריכה רגילה ואינו מיועד לעריכה אוטומטית. כאשר עורכים בו עריכה אוטומטית בלבד מוזהרים העורכים ב"עריכה זו כוללת שינויים אוטומטיים בלבד". עריכות אוטומטיות כמו החלפות נעשות ממילא על ידי בוט ההחלפות.
* ההצעות המוצגות בתחתית הן הצעות שמצריכות בדיקה ושיקול דעת אנושי ואינן נעשות באופן אוטומטי. למשל יש לשים לב שהחלפה של קו מפריד אינה משנה תוצאה של משחק ספורט.

====ארגון הערך====
צ'קטי כולל בדיקות שמסייעות בארגון הערכים בהמתאם למוסכמות בוויקיפדיה. קראו עוד על עיצוב דפים ב[[ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים]].
* '''סדר פרקים''' – פרקים נפוצים יופיעו בתחתית הערך על פי אחיד המסייע לקוראים למצוא פרקים חשובים "ראו גם", "לקריאה נוספת", "קישורים חיצוניים", "הערות שוליים".
* '''הערות שוליים''' – צ'קטי מאפשר לעצב הערות שוליים בצורה אחידה:
** אחידות במיקום הערות שוליים – במקרה שחלק מהערות השוליים מופיעות אחרי סימן פיסוק, וחלקן לפני הסימן, מציע צ'קטי לבחירת העורך את העיצוב המועדף, ומאפשר לעורך לבחור לתקן בהתאם את כל הערות השוליים.
** איחוד הערות שוליים – במקרה שהערת שוליים מופיעה מספר פעמים בערך מציע צ'קטי להגדיר מזהה ("שם") למופע הראשון ולהפוך את יתר המופעים לשימושים במזהה. בצורה זו ברור יותר שמספר הערות שוליים מתייחסות למקור זהה.
** כיווניות הערות שוליים – הצעות לתיקוני כיווניות להערות שוליים, כך שהערות באנגלית יופיעו משמאל לימין.
** אזהרה על הערות שוליים "שם" (ראו עוד ב[[ויקיפדיה:הערות שוליים#הערות שוליים מסוג "שם" או "Ibid"]])
*'''גלריות תמונות''' – כאשר משולבת בערך גלריה ארוכה במיוחד, צ'קטי ממליץ לצמצמה ולהעבירה לוויקישיתוף.
* '''קטגוריות'''
**'''מיון רגיל''' – מציע להוסיף מיון רגיל לקטגוריות. ראו עוד על כך ב[[ויקיפדיה:קטגוריות#סדר המיון של הערך בקטגוריה]].
** '''סדר קטגוריות''' – בערכים שבהן סדר הקטגוריות שרירותי, ניתן למיין את הקטגוריות על פי מוסכמה של סדר אלפביתי, כאשר קטגוריות לידה ופטירה מופיעות אחרונות.

====החלפות ותיקוני פורמט====
ההחלפות מבוצעות באופן אוטומטי:
* החלפות טכניות. למשל: צמצום רווחים, והוספת רווח אחרי נקודה או פסיק במקרה הצורך.
* ההחלפות של [[ויקיסוגיה:בוט/בוט החלפות]] (הרשימה המלאה ב[[וק:רה]])
ההחלפות הללו מכבדות את התבנית {{תב|ללא בוט}} אם קיימת כזו בערך. היות וצ'קטי מכיר רק את מה שנמצא כרגע בחלון העריכה, וייתכן מצב שבו אתם עורכים פסקה אחת, והתבנית {{תב|ללא בוט}} נמצאת בפסקה אחרת, צ'קטי מבצע את ההחלפות האלו רק בעריכת הדף כולו, ומוותר עליהן בעריכת פסקה. החלפות אלו תופענה ב[[ויקיסוגיה:תקציר עריכה|תקציר העריכה]]. תמיד לאחר הרצת הבדיקה, יש לבצע "הצגת שינויים" כדי לוודא שהגאדג'ט לא ביצע החלפות לא רצויות.

תיקוני פורמט מוצעים:
* '''שימוש בקו מפריד''' – החלפה של מינוס (-) בקו מפריד (–), בצורה זו יופיעו מספרים מימין לשמאל בהתאם לסדר הכתיבה הנהוג בעברית. יש לבדוק שההקשר נכון (למשל לא להחליף תוצאה של משחק ספורט)
* '''מיזוג הפניות לערך מורחב''' – כאשר מפנים לכמה ערכים מורחבים נהוג להשתמש בתבנית אחת של [[תבנית:ערך מורחב]] ולהשתמש בפרמטר "ערכים" לציון הערכים הרלוונטיים.

:ראו גם: [[ויקיסוגיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים|הוספה/הסרה של החלפה]]

====זיהוי בעיות לשוניות====
* '''זיהוי ביטויים בעיתיים''' – הגאדג'ט מזהה מספר ביטויים בעייתיים, כפי שמוגדר בו[[ויקיפדיה:בדיקה אוטומטית]] (שנבנה בהסתמך על [[ויקיפדיה:לשון]]), ורושם את רשימת הביטוים הבעייתיים שנמצאו בערך. משמאל לכל ביטוי בעייתי מופיעה [[קישור]]ית "חיפוש" שלחיצה עליה מוצאת את הביטוי המתאים בתיבת העריכה. כאשר אותו ביטוי בעייתי מופיע מספר פעמים בערך, לחיצה חוזרת על קישורית "חיפוש" תוביל למופע הבא של הביטוי וכן הלאה.
*'''בדיקת התאמה במין''' – צ'קטי יודע לאתר אוטומטית טעויות לשוניות של אי-התאמה במין, כגון "שתי שקל", "שלושה בחורות" ו"חמשת הספינות", להפנות את העורך למיקום המתאים של הבעיה בערך, ולהציע תיקון מתאים. את התיקון יש לעשות ידנית לאחר שמוודאים שהצעת התיקון נכונה.

:ראו גם: [[ויקיסוגיה:בדיקה אוטומטית|הוספה/הסרה של ביטוי]]

====תמונות====
צ'קטי כולל מספר בדיקות לטיפול בעניינים נפוצים הקשורים בתמונות ובשילובן בערך:
[[קובץ:Gadget-Chekty-4.png|שמאל|גבול]]
* '''ויקישיתוף''' – אם אין בערך קישור לוויקישיתוף, ויש בו קישור לוויקינתונים שמקושר בעצמו לוויקישיתוף, צ'קטי מציע להוסיף קישור לוויקישיתוף.{{ש}} כל שנשאר לכם לעשות הוא למקם את הסמן במקום בו אתם רוצים להוסיף את הקישור "ויקישיתוף בשורה" (בדרך כלל בסוף פסקת "[[עזרה:קישורים#קישורים חיצוניים|קישורים חיצוניים]]"), וללחוץ על הכפתור "להוספה"
* '''סיוע במציאת תמונות''' – במקרה ש[[:קטגוריה:ערכים בלי תמונה|אין תמונות בערך]] הסקריפט מציע שימוש בכלי שנקרא [//tools.wmflabs.org/fist/fist.php FIST] לחיפוש [[ויקיסוגיה:תמונה חופשית|תמונות חופשיות]] מתאימות בו[[ויקישיתוף]], וכן תמונות חופשיות באתר [[פליקר]].
* '''טיפול בתמונות שימוש הוגן''' – אם הערך כבר מכיל תמונות, הסקריפט סורק את הגרסה השמורה של הערך ומוצא אם יש בה תמונות שמכילות את התבנית {{תב|שימוש הוגן}}. אם יש כאלו, הסקריפט מודיע, ומציע קישור ל FIST כדי להחליף את [[ויקיסוגיה:רישוי תמונות/שימוש הוגן|תמונות השימוש ההוגן]] בתמונות חופשיות.

====ויקינתונים====
אם הערך מכיל תבניות אשר יכולות להשתמש במידע מוויקינתונים אך לא קיימות תוויות עבריות לנתונים, צ'קטי מציע את רשימת הישויות המתאימות מוויקינתונים ומאפשר להגדיר להן במהירות תווית בעברית. ההגדרה נעשית באמצעות לחיצה על שם הישות, הזנה של תווית בעברית ואישור. באמצעות הוספה של תרגומים לתוויות ניתן להרחיב את הפרטים המופיעים בערך הנערך כמו גם בערכים אחרים המזכירים את היישות.

בנוסף בערכים העוסקים במחברים (כאשר יש פרק "ספריו" או "ספריה" וכו') צ'קטי מאפשר לאתר את המחבר ב-[[VIAF]], להוסיף את מזהה VIAF לוויקינתונים ובקרת זהויות לערך כך שקוראים יוכלו למשל לאתר בקלות רשימת יצירות.

====קישורים====
[[קובץ:Gadget-Checkty-3.png|גבול|שמאל]]
הכלי כולל כמה אפשרויות לשיפור הקישורים בוויקיסוגיה:
* [[קובץ:Disambig_RTL.svg|15px]] '''תיקון קישורים לפירושונים''' – בתחתית אזור ההתרעות מופיעה רשימת הקישורים ל[[ויקיסוגיה:פירושונים|דפי פירושונים]] שנמצאים בערך. לחיצה על אחד מפריטי הרשימה (אם ישנם כאלו) מקפיצה חלונית עם המשפט המלא בו מופיע הקישור לדף הפירושונים, והאפשרויות להחלפה. ריחוף עם העכבר מעל אחד הכפתורים תציג ב[[רמז צץ]] ("tooltip") את השורה המלאה של הקישור בדף הפירושונים, ולחיצה על הכפתור תחליף את הקישור לדף פירושונים בקישור מפורש, מבלי לשנות את הטקסט המוצג לקורא. דוגמה: במקרה שבתמונה, לחיצה על הכפתור "מארק" תהפוך את הקישור כך שיפנה ל[[מרק גרמני]].
* '''קישורים עודפים''' – צ'קטי מזהה קישורים סמוכים המפנים לאותו ערך ומציע להשאיר רק את האזכור הראשון של מושג.
* '''קישורים עירומים''' – קישורים עירומים הם קישורים שבאים עירומים ממידע ביבליוגרפי (שם הכותב, שם האתר, תאריך הפרסום, כותרת הכתבה וכו'). צ'קטי מזהה חלק מהקישורים העירומים ומציע להחליפם בקישור עם מידע ביבליוגרפי. הוספת המידע הביבליוגרפי נעשית באופן דומה ל[[mw:Help:VisualEditor/User_guide/he|עורך החזותי]] ([[mw:citoid|citoid]])
* '''פסקת קישורים חיצוניים''' – על מנת לשמור על ארגון של פסקת הקישורים החיצוניים, רצוי לבחור מספר קצר של קישורים עיקריים שמרחיבים בנושא. צ'קטי מתריע על בעיות של מספר רב של קישורים חיצוניים או חוסר גיוון בקישורים חיצוניים.
* '''קידוד קישורים''' – קיצור כתובות ארוכות באמצעות קידוד.

====התאמה אישית====
ניתן להגדיר קיצור מקלדת לכפתור הבדיקה באמצעות הגדרת checkToolKey בדף [[מיוחד:הדף שלי/common.js|הסגנון האישי]].

לדוגמה
<syntaxhighlight lang="javascript">
checkToolKey ='t'
</syntaxhighlight>

{{Charbuttons|Alt|Shift|t}} יהיה קיצור המקלדת בדפדפנים הנפוצים. (התמיכה בקיצורי מקלדת עשויה להשתנות בין דפדפנים ומערכות הפעלה – ניתן להציף את הסמן מעל הכפתור כדי לקבל רמז (tooltip) לשילוב המקשים המדויק בדפדפן שבשימוש)

את כיתוב הכפתור ניתן לשנות מ"בדיקה" לשם הרצוי באמצעות הגדרת checkToolName בדף [[מיוחד:הדף שלי/common.js|הסגנון האישי]].

לדוגמה

<syntaxhighlight lang="javascript">
checkToolName="סקריפט בדיקה"
</syntaxhighlight>

====תקלות והצעות לשינויים====
[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty.js|בדף השיחה של המקור של צ'קטי]] ניתן למצוא תקלות שטופלו והצעות לשינויים. הצעות לתיקוני לשון או שגיאות כתיב יש להעלות ב[[שיחת ויקיסוגיה:בדיקה אוטומטית]] או [[ויקיסוגיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים]].

[[קטגוריה:ויקיסוגיה - גאדג'טים|Checkty]]

הנטען על האישה

2020-11-07T18:21:31Z

דוגקן: קידוד קישורים

{{מקורות|יבמות ב ח|יבמות כד ב||סוטה ב יב-טו|אבן העזר יא א-ד}}
סוגיית "הנטען על האישה", מבררת את דינו של איש הנחשד בזנות עם אשת איש, ואת דינה של האישה החשודה. סוגיה זו משיקה לדיני [[היוצאת בלא כתובה]], סוטה, קלא דפסיק ודלא פסיק, עדות, [[עדי נשים]], ו[[פסול זונה לכהן]].
== מהלך הגמרא ==
'''המשנה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37943&st=&pgnum=32&hilite= יבמות ב ח]) אומרת שאדם שנחשד בזנות עם אשת איש, ובעלה גירש אותה, אסור לנחשד לשאת אותה לאישה, ואם הוא נשאה- תתגרש גם ממנו.
בגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=24b&format=pdf כד ב]) '''רב''' אומר שדין זה הוא רק בעדים. '''רב ששת''' מקשה על שיטתו של רב מברייתא האומרת שבמידה ובא אדם נוסף, והתחתן עם האישה הנחשדת וגרשה, אם נשאה הנטען- בדיעבד לא תצא. במקרה בו יש עדים, אין נפקא מינה לכך שהאישה נישאה לשני. משום כך, ודאי שהברייתא מדברת במצב בו אין עדים, ואם האישה נישאה בשנית- לא תצא מהנטען. אולם, אם האישה לא תתחתן בשנית, וישאה הנטען- תתגרש ממנו, אף על פי שאין עדים על המקרה. מקרה זה, בו האישה לא נשאת בשנית, הוא המקרה במשנה, ועליו רב אמר שיש צורך בעדים. '''רב''' מתרץ קושיא זו, ואומר שאפילו מבלי שתנשא בשנית, אם לא הגיעו עדים- לא תצא האישה. אולם, הברייתא מלמדת אותנו שבמקרה זה האישה מותרת בדיעבד, ולא לכתחילה.

'''הגמרא''' מקשה על רב, ומביאה ברייתא המחדשת שדין זה אמור רק במידה ואין לאישה בנים. במידה ויש לה בנים- האישה לא תצא, ואם יש עדים-תצא בכל מקרה, בלי ילדים או עמהם. כתירוץ, '''רב''' מעמיד את המשנה במקרה ויש עדים לזנות. הגמרא תמהה מדוע רב נדחק להעמיד את המשנה במקרה בו יש עדים. ומתרצת, שבמשנה כתוב "והוציאוה מתחת ידו", משמע שהאישה יצאה מתחת יד הבעל על ידי בית דין, ובי"ד מוציא אישה מבעלה רק בעדים. בנוסף, הגמרא מעמידה את הברייתא כשיטת '''רבי''', שמוציא אישה מבעלה גם במידה ויש דבר מכוער.

הגמרא פוסקת הלכה כרב וכרבי. '''כרבי'''- במקרה ויש קלא דלא פסיק ואין עדים, '''כרב'''-במקרה ויש קלא דפסיק ויש עדים.

== שיטות הראשונים ==
בפירוש הגמרא נחלקו הראשונים והאחרונים מהקצה אל הקצה, בעיקר סביב השאלות הבאות: באלו תנאים ניתן להוציא אישה מבעלה, האם יש הבדל בין הבעל לבועל בכפייה זו, ממי ילדיה של האישה שהוזכרו בברייתא, ואילו עדים רב מצריך.

להבנת הסוגיא, נקדים ונסביר בקצרה מספר מונחים מרכזיים בדברי הראשונים: '''הבעל''' הוא בעלה הראשון של האישה, '''הבועל''' או '''הנטען''' הוא הנחשד בזנות. '''דבר מכוער''' הוא דבר שמעלה חשד סביר שהתרחשה זנות בין הנטען לאישה. '''עדי טומאה''' הם עדים שראו זנות ממשית בין האיש לאישה, '''עדי דבר מכוער''' מעידים על ראיית דבר מכוער. '''קלא דפסיק''' זוהי רכילות שיצאה בעיר על המקרה והוכחשה, '''קלא דלא פסיק'''- זוהי רכילות שיצאה ולא התבטלה.

בביאור חלק מדברים אלו נחלקו הראשונים, אך די בכך להבנת שיטותיהם בביאור הסוגיא.

=== הרי"ף ===
==== הרי"ף אליבא דרוב הראשונים ====
'''הרי"ף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46681&st=&pgnum=25 ו א]) סובר שרב מצריך שיבואו עדי טומאה, ובלא עדי טומאה- לא נכפה את הבעל לגרש את אשתו. רבי סובר שניתן להוציא אישה מבעלה גם בלא עדי טומאה, אלא בדבר מכוער בלבד, במידה ואין לה בנים מהבועל.
 הגמרא פוסקת הלכה כרב בקלא דפסיק, וכרבי בקלא דלא פסיק. כלומר, '''מהבעל''' מוציאים רק בעדי טומאה. '''מהבועל''', הדין משתנה: אם יש בנים לבועל ממנה- מוציאים אותה רק בעדי טומאה, אם אין בנים מהבועל- מוציאים בקלא דפסיק ועדי טומאה, או בקלא דלא פסיק ועדי דבר מכוער. זוהי שיטת הרי"ף אליבא '''דבית-יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 אבן העזר יא ד"ה הנחשד]), '''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= א]), '''הרא"ש''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42268&st=&pgnum=4 ד"ה הנטען מאשת איש]), ורוב הראשונים.

'''הבית יוסף''' ורוב הראשונים סוברים '''שהרמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/רמב%22ם_הלכות_סוטה_ב (סוטה, ב, יב-טו)] פוסק כרי"ף.

==== הרי"ף אליבא דדרישה ====
'''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 אבן העזר יא א]) מפרש את שיטת הרי"ף שונה. על פי דיוקו ברי"ף, הרי"ף מחלק בין הבעל לבועל רק בברייתא המדברת על החילוק בין אם יש בנים או אין בנים, אך רבי אינו מחלק בין הבעל לבועל. אליבא דרבי, האישה אסורה על הבעל והבועל בכל מקרה. על אף שהאישה נאסרת על הבעל, בית הדין לא כופה אותו להוציאה, אך מן הבועל- בית הדין כופה להוציאה. הגמרא, פוסקת אמנם כרבי, אך רק בקלא דלא פסיק.

להלכה, על פי שיטת הרי"ף אליבא דהדרישה, '''אם יש עדי טומאה'''- תצא בעל כורחו של הבעל, וכל שכן בעל כורחו של הבועל. '''אם יש עדי דבר מכוער וקלא דלא פסיק'''- אסורה על הבעל, אך אין כופין אותו להוציא. מהבועל מוציאים את האישה בעל כורחו, במידה ואין לה בנים ממנו, אך אם יש לה- לא תצא.

==== הטעם לשיטת הרי"ף ====
'''הרי"ף''' סובר שאין מוציאין אישה מבעלה אלא בעדי טומאה, על פי הגמרא בקידושין ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 סו א]), בה נפסק שעדות עד אחד בזנות- אינה כלום. מכאן לומד הרי"ף שיש צורך בשני עדים על זנות ממשית בכדי להוציא אישה מבעלה.

הסברא לחלק בין מקרה בו יש לה בנים מהבועל ובין מקרה בו אין לה, מופיעה בדברי '''הרמב"ם''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44975&st=&pgnum=11&hilite= פירוש המשניות, יבמות, ב ח]). החשש הוא שבמידה ויש לה בנים מהבועל, יוציאו לעז עליהם שהם ממזרים. דהיינו, אנשים יגידו כשם שהיא זנתה מן הבעל הראשון, כך זנתה מהבעל השני. (על פי '''הדרישה'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 יא א]).

חשש לעז זה קיים דווקא בבני הבועל ולא בבני הבעל, היות וקידושיה לבעלה הראשון היו בהיתר, וקידושי הבועל היו באיסור. כך הסביר '''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 יא א]).

'''האבני נזר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1346&st=&pgnum=47 כד יד]) הסביר שאין חשש לעז בבנים שנולדו לפני עדות הכיעור, היות ועד אז היא בחזקת כשרות. ולאחר עדות הכיעור, אנשים יגידו שסמוך לגירושין זנתה, וממילא הבנים כשרים.

=== תוספות ===
ר"ת בתוספות ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=24b&format=pdf ד"ה אמר רבי]) סובר שלעולם מוציאים אישה מבעלה רק בעדי טומאה. לפיכך מהלך הסוגיא יועמד כשיטת הרי"ף. בשונה מהרי"ף, ר"ת סובר שהבנים צריכים להיות בנים של הבעל ולא של הבועל. מפני שאם תצא האישה מן הבועל השני, יגידו שהבנים הללו הם בנים של הבועל ולא של הבעל, וממילא הם ממזרים ('''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=24b&format=pdf ד"ה אבל יש], '''דרישה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]).

להלכה, '''ר"ת''' פוסק בדומה לרי"ף: '''מהבעל''' מוציאים רק בעדי טומאה. '''מהבועל''', הדין משתנה: אם יש בנים לבעל ממנה- מוציאים אותה רק בעדי טומאה, אם אין בנים מהבעל- מוציאים בקלא דפסיק ועדי טומאה, או קלא דלא פסיק ועדי דבר מכוער.

כך פוסק '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33538&st=&pgnum=284 (לב, הלכות מיאון)].

===שאילתות דרב אחאי===
'''רב אחאי גאון''' בשאילתות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21680&st=&pgnum=89 (פנחס, קנב)], אומר שאם יש דבר מכוער וקלא דלא פסיק מוציאים בין מהבעל ובין מהבועל. שיטה זו נראית לכאורה תמוהה מאוד, ונגד כל מהלך הגמרא שראינו. '''ר"ת''' '''והרא"ש''' חולקים בביאור דברי השאילתות ונציג כעת את גישותיהם.
====ר"ת אליבא דהשאילתות====
'''ר"ת''' (הובא ברא"ש ובבית יוסף. לא מופיע בספר הישר). סובר אליבא דרב אחאי גאון, שכשרב כשהוא אומר "ובעדים" הוא מתכוון לעדי דבר מכוער. הברייתא תועמד כשיטת רבי, שמוציא אישה מבעלה אפילו רק בראיית הבעל את הדבר המכוער.
=====שיטת הטור=====
'''הטור''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 אבן העזר יא]) מביא את שיטת '''ר"ת''' להלכה, ובמידה והיו עדי טומאה, האישה תצא הן מהבעל והן מהבועל בכל מצב. במידה ואין עדי טומאה, מהבעל- האישה תצא בעדי דבר מכוער, או בראיית הבעל ובקלא דלא פסיק. מהבועל- במידה והיה עדי דבר מכוער וקלא דפסיק, תצא האישה מן הבועל אפילו יש בנים לבעל. אולם, במידה והאישה יצאה רק בראיית הבעל, אם יש לה בנים מהבעל לא תצא, ואם אין לה בנים- תצא.

=====שיטת הט"ז=====
'''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= א]), לעומת זאת, פוסק שאין חילוק בין הבעל לבין הנחשד, ובקלא דלא פסיק, או בעדי כיעור, האישה תצא- בין מהבעל ובין מהבועל. לשיטתו, על אף שהעמדנו כרבי את הברייתא, ובברייתא היה חילוק בין אם יש בנים או אין בנים, אין לכך נפקא מינה. הברייתא מדברת על מצב בו אין קול כלל, ומשום כך יש חילוק בין אם יש בנים לאישה או לא. אבל אם יש קלא דלא פסיק, פשוט שהברייתא תאסור את האישה על בעלה. מכיוון שאנו פוסקים הלכה כרבי רק בקלא שלא פסיק, ממילא אין חילוק בין אם יש בנים ובין אם אין בנים.

'''הט"ז''' מוכיח את שיטתו מדברי הרא"ש על שיטת ר"ת, בו הוא טוען שעדי כיעור וקלא דלא פסיק, הרי הם כעדי טומאה. במצב של עדי טומאה, האישה תצא מבעלה בין אם יש בנים ובין אם אין. היות והדין במקרה של עדי כיעור וקלא דפסיק שווה לדין ראיית הבעל וקלא דלא פסיק, ממילא בשניהם אין נפקא מינה, בין אם יש בנים ובין אם אין.

=====קושיות ותירוצים על ר"ת=====
בין ל'''טור''' ובין ל'''ט"ז''', שיטת ר"ת כאן קשה. הרי מצינו שאין האישה נאסרת לבעלה אלא בקינוי וסתירה, או בשני עדי טומאה. בנוסף, ידוע לנו שאין חוששים לקלא אחר נישואין. כמו כן, על פי שיטה זו, מהי הקושיא על רב מהברייתא? הרי אנו יכולים להגיד שהברייתא מדברת במצב בו יש עדי דבר מכוער!

קושיות אלו תירץ '''התשובות מיימוניות''' (נשים כה), ואמר, שכשם שמצינו בכתובות שפתח פתוח נחשב כשני עדי טומאה, כך גם שני עדי דבר מכוער, ייחשבו כעדי טומאה בכדי לאוסרה על הבעל. ובמקרה בו הבעל רואה את דבר מכוער, רגליים לדבר וחוששים לקלא אף אחר נישואין. וממילא גם הברייתא מדברת בתחילה כשאין עדים כלל, ובסוף הברייתא מדובר על עדי דבר מכוער, על אף שהם נקראים עדי טומאה.

====הרא"ש אליבא דהשאילתות====
'''הרא"ש''' (ד"ה הואיל ומכוער) מקשה על ביאור ר"ת בשאילתות שתי קושיות. האחת- אם רב אומר "ובעדים" בסתמא, הוא ודאי מתכוון לעדי טומאה ולא לעדי דבר מכוער. והשנייה- אם יש עדי דבר מכוער, אליבא דר"ת אין צורך בקלא דלא פסיק, ומדוע הגמרא מצריכה עדים וקלא דלא פסיק?
לפיכך '''הרא"ש''' מבאר שאכן רב מדבר על עדי טומאה, אולם הברייתא מדברת על עדי דבר מכוער, והברייתא היא כשיטת רבי. לפיכך להלכה, הן מהבעל והם מהבועל, בית הדין מוציא את האישה בעדי טומאה או בקלא דלא פסיק ובעדי דבר מכוער. בעדי טומאה, אין הבדל בין אם יש לה בנים ואם אין לה בנים, אולם בעדי דבר מכוער וקלא דלא פסיק- יש שינוי בין אם יש לה בנים ובין אם אין לה.

===רש"י===
'''רש"י''' מצד אחד מבאר שרבי מוציא אישה מבעלה אפילו בקלא דפסיק על ידי ראיית הבעל בלבד, ומצד שני הוא מפרש שרב מדבר על עדי טומאה. לכן להלכה, האישה תצא מבעלה הראשון בעדי טומאה בכל מצב, או בקלא דלא פסיק, וראיית הבעל דבר מכוער, באם אין לה בנים. זוהי שיטת '''מהר"י בר לב''' ברש"י (שו"ת מהר"י בר לב, ח"ב, סו).

'''הרמב"ן''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=220 כד ב]) סובר שלרש"י מוציאים '''מהבעל''' בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, או בעדי טומאה. '''מהנטען''' מוציאים אפילו בקלא דלא פסיק בלבד, וכל שכן במקרים בו מוציאים מהבעל. זוהי גם מסקנת [[הנטען על האישה#הרשב"א|הרשב"א]]. הסבר זה מופיע גם בשו"ת '''אבני נזר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1346&st=&pgnum=46 כד יד]).

'''מהר"מ לובלין''' (שו"ת מהר"מ לובלין, פ), סובר שרש"י מוציא אישה מבעלה רק בעדי טומאה, ובאמירתו: "אי בעית אימא רבי הוא, דמפיק אישה מבעלה בקול כל דהו", הוא מתכוון להוצאה מידי הבועל, ולא מידי הבעל. הוא מכנה את הבועל- "בעל", היות והוא היה בעלה השני של האישה. '''האבני מלואים''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14631&st=&pgnum=36 יא ג]), השיג על שיטתו, והראה שכשרש"י מפרש את שיטת רבי, הוא מכנה את הנטען בשם "רוכל", ואת הבעל הוא כמנה "בעל". משום כך, אי אפשר לטעון שרש"י קורא לבועל בשם בעל.

'''האבני מלואים''' עצמו, הבין ששיטת רש"י היא כשיטת [[הנטען על האישה#ר"ת אליבא דהשאילתות|ר"ת בפירוש השאילתות]].

'''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]), מבאר שרש"י סובר שרב מדבר גם על עדי דבר מכוער, אלא שהוא השתמש בלשון הברייתא, שדברה על עדי טומאה. ממילא, רש"י סובר כשיטת הרא"ש. '''הדרישה''' מוכיח פירוש זה, מכך שרש"י לא מציין את החילוק בין עדי כיעור לעדי טומאה בכל פירושו לסוגיא. כך הבין גם '''הרמ"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45 אבן העזר יא א]).

===הרמב"ם===
====שיטת הבית יוסף====
'''הרמב"ם''', כדרכו, לא התייחס ישירות לסוגיא, אולם ניתן לראות את פסיקת ההלכה במשנה תורה. על פי ההבנה הפשוטה, '''הרמב"ם''' פסק כשיטת '''הרי"ף''', שמהבעל מוציאים רק בעדי טומאה. מהבועל, הדין משתנה: אם יש בנים לבועל ממנה- מוציאים אותה רק בעדי טומאה, אם אין בנים מהבועל- מוציאים בקלא דפסיק ועדי טומאה, או קלא דלא פסיק ועדי דבר מכוער. כך נראה מדברי ה'''בית-יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 ד"ה הנחשד]) ומרבית הראשונים.

====שיטת התשובות מיימוניות====
אולם, '''המרדכי''' (יבמות כד ב) הביא בשם '''התשובות מיימוניות''' (נשים כה) שהרמב"ם פוסק כדבר השאילתות אליבא דרא"ש, שניתן להוציא אישה מבעלה בעדי כיעור, או בקלא דלא פסיק וראיית הבעל. 
בדברים אלו נבוכו רבים, ביניהם '''הבית-יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 ד"ה הנחשד]). '''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]) הסביר שהן הרמב"ם והן השאילתות מבינים שדברי רבי מדברים על הבעל ולא על הבועל, בניגוד לדברי ר"ת בתוספות, שסובר שרבי מדבר רק על הבועל. ולעניין זה בלבד השוו התשובות מיימוניות את דברי הרמב"ם לדברי השאילתות. תירוץ זה מעט דחוק, היות ורבי בברייתא אמר שהאישה "תצא", כלומר בעל כורחה. ואילו הרמב"ם הביא את דין רבי ותלה אותו ברצון הבעל. קושיא זו העלה '''הדרישה''' עצמו בדבריו, ונדחק מעט בפירושה.

====שיטת מהר"מ מלובלין====
'''מהר"מ מלובלין''' (שו"ת מהר"מ מלובלין פ), פירש את הרמב"ם בדרך שונה, והעלה שהרמב"ם סובר בדומה לשיטת '''הרי"ף''' אליבא '''דהדרישה'''. לשיטתו, היות והרמב"ם ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=4&hilchos=22&perek=24&halocha=15&hilite= אישות כד טז]), מדמה את דין דבר מכוער לדין העוברת על דת יהודית, דין דבר מכוער נאמר בעדים, כדין העוברת על דת יהודית. בדין זה אמר הרמב"ם שאם רצה הבעל לקיימה- רשאי. אולם, דין היוצאת בעדי כיעור רק בשיטת רבי, שהלכה כמותו בקלא דלא פסיק. לפיכך, יפרש הרמב"ם שאין חיוב להוציא אישה בעדי כיעור, אלא שאם רצה להוציא- מוציא. ויתרה מכך, מצווה עליו להוציא, אם לא הוציא נקרא רשע.

כלומר, '''הרמב"ם''' אליבא ד'''מהר"מ מלובלין''' יפסוק שאם יש עדי טומאה- תצא בעל כורחו של הבעל, וכל שכן בעל כורחו של הבועל. אם יש עדי דבר מכוער וקלא דלא פסיק- מותרת לבעל, אך מצווה עליו להוציא, ואם לא הוציא נקרא רשע. במקרה זה מוציאים מהבועל אף בעל כורחו, במידה ואין לה בנים ממנו, אך אם יש לה- לא תצא.

===הראב"ד===
'''הרשב"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19544&st=&pgnum=41 (שו"ת הרשב"ש צב)] הביא בשם '''הראב"ד''', שבעדי כיעור האישה אסורה על בעלה, אך אין מחייבים אותו לגרשה. שיטה זו דומה לסברת '''המהר"מ מלובלין''' (שו"ת מהר"מ מלובלין פ) בדעת הרמב"ם.

===הרשב"א===
'''הרשב"א''' בתשובותיו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1379&st=&pgnum=220&hilite= (חלק ה רמא)], פוסק כ'''רי"ף''' וכ'''ר"ת''', שאין מוציאים איש מבעלה אלא בעדי טומאה. אולם לשיטתו בתשובות אחרת ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&st=&pgnum=249&hilite= חלק א תקצו] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&st=&pgnum=407&hilite= ואלף קעז]) נראה שהוא מוציא אישה מהנטען אפילו בקלא דלא פסיק בלא עדי כיעור. הסברא בכך היא שאין לך עדי כיעור יותר גדולים, מכך שהחשוד התחתן עם הנחשדת.

===המאירי===
'''המאירי''' (ד"ה אמר המאירי) מביא את שיטות '''הרא"ש''' ואת שיטת '''הרי"ף''' ולא מכריע ביניהם. אך הוא סובר שבין אם הבנים מהנטען ובין אם הבנים מהבועל-לא תצא. '''תוספות חד מקמאי''', (יבמות כד:), מביא שיטה זו בשם '''הרב"י'''.

==פסיקת ההלכה בטור==
'''הטור''' באבן העזר ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 יא]), כתב שלשיטת '''ר"ת''' אישה יוצאת מבעלה בראיית הבעל ובקלא דלא פסיק, (במידה ואין לה בנים), או בעדי כיעור בלבד. בנוסף, '''הרי"ף''' לשיטתו סובר שמוציאים אישה מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק או בעדי טומאה. לשיטת '''הטור''' כך פסק '''הרא"ש'''.
===הבנת הטור את שיטת הרי"ף===
דבריו של הטור מתמיהים, היות ועל פי '''הרי"ף''', אישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. השיטה שהוצגה, בה אישה יכולה לצאת מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, היא שיטת '''הרא"ש''' בביאור השאילתות.

'''הבית יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 ד"ה הנחשד]) אכן השיג בזה על בעל הטורים, והשיב שכנראה בעל הטורים לא דייק בלשון הרא"ש. '''הרא"ש''' בסיום דבריו, אחרי ביאורו את שיטת השאילתות, כתב: "וכך הם דברי הרי"ף והרמב"ם". '''בעל הטורים''' סבר ששיטות אלו שוות לגמרי, ואילו '''הרא"ש''' התכוון להשוות שיטות אלו רק בהבנת דברי רב. הן '''הרי"ף''' והן '''הרא"ש''' סוברים שרב מדבר על עדי טומאה, בניגוד ל'''ר"ת''' שסובר שמדובר בעדי כיעור, ולעניין זה שווים דברי '''הרא"ש''' ו'''הרי"ף'''.

'''הבית יוסף''' מדייק את שיטתו מדברי '''הרא"ש''' שכתב: "וכך היא שיטת הרי"ף והרמב"ם", ולא: "וכן היא שיטת הרי"ף והרמב"ם". מדיוק זה משמע שהרא"ש אינו משווה אותם לגמרי, אלא רק לדבר זה.

'''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45 א]) סובר שיש להגיה בדברי הטור, ולכתוב:"אבל לרב אחאי" במקום:"אבל לרב אלפס". על פי הגהה זו, '''הטור''' התכוון להתייחס לשיטת '''השאילתות''' ולא לשיטת '''הרי"ף'''.

'''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]) סובר שהטור אכן התכוון לשיטת הרי"ף, היות ואליבא דהדרישה הרי"ף אוסר אישה על בעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, על אף שאין בי"ד מחויב להוציא אותה מבעלה. היות וההבדל בין הבעל לבועל, הוא רק בדין כפיית ביה"ד, לא טרח הטור לכתוב אותו בהלכות. הדרישה מדייק דבר זה מלשון הטור, שכתב שזוהי שיטת הרי"ף, ולא כתב שזוהי גם שיטת הרמב"ם. לשיטת הרמב"ם אליבא דהדרישה, כל שאין בית הדין כופין להוציאה מבעלה- אינה אסורה לבעל, אלא הדבר תלוי ברצון הבעל. ובכך חולק הרמב"ם על הרי"ף.

===הבנת הטור את פסיקת הרא"ש===
'''הטור''' פוסק שהרא"ש פוסק כשיטת הרי"ף. אולם, כפי שראינו לעיל, זוהי איננה שיטת הרי"ף אלא שיטת הרא"ש בדברי השאילתות. משום כך, '''הבית יוסף''' סובר שהדברים אינם מוכרעים בדברי הרא"ש, וייתכן שהרא"ש סובר כרי"ף וכרמב"ם, כפי הסברא הפשוטה שבהם.

'''הרא"ש''' בתשובותיו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1961&st=&pgnum=79&hilite= (לב יד)] אכן הכריע כדברי הרי"ף, כפי שטען '''הבית-יוסף''' , אולם '''הטור''' מעיד שהרא"ש חזר בו מפסק זה.

מחלוקת זו קשורה למחלוקת בהבנת '''הטור''' את '''הרי"ף'''. על פי הטור, פירוש '''הרא"ש''' בשאילתות הוא כדברי '''הרי"ף''', משום כך הוא פוסק כ'''רא"ש''' וכ'''רי"ף''' בו זמנית. הבית יוסף סובר ש'''הרי"ף''' ו'''הרא"ש''' חלוקים, ודבריהם שווים רק לעניין דברי רב, ומשום כך בודאי היא אפשר להכריע כדברי שניהם.

'''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]) סובר שאכן יש חילוק בין שיטת '''הרא"ש''' לשיטת '''הרי"ף'''. '''הרא"ש''' כופה בעל להוציא את אשתו בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ואילו '''הרי"ף''' רק אוסרה על בעלה. לדבריו הטור לא רצה להאריך ולפרט את החילוק הקטן שביניהם, ולכן הוא כתב שדברי '''הרא"ש''' הם כדברי '''הרי"ף'''.

==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך==
'''השולחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= (אבן העזר, יא א)], פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש לה בנים ממנו- לא תצא.

מדברי '''השולחן ערוך''' נראה שאפילו בראיית הבעל וקלא דלא פסיק, תצא האישה מהנטען. אולם '''הגר"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= ו]), מגיה את דברי השו"ע, ומפרש שמדובר רק בעדי כיעור ולא בראיית הבעל.

'''הרמ"א''' מביא את שיטת הרא"ש כ-"יש אומרים". ופוסק שבמקרה של קלא דלא פסיק, אפילו בלא ראיית הבעל, אלא רק בעד אחד- תצא מן הנטען, אם אין לה בנים ממנו. '''החלקת מחוקק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=47&hilite= (ו)] '''והט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= א]) השיגו עליו בדין זה, היות ול'''רא"ש''' אין חילוק בין הבעל לבועל, וכאן מציג '''הרמ"א''' חילוק ביניהם. '''הבית שמואל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= (ד)] מסביר ש'''הרמ"א''' עשה כעין פשרה בין כל שיטות הראשונים, ושיטתו היא אכן שיטה מחודשת.

==עדות דבר מכוער==
סוגיית עדות דבר מכוער, ברובה היא חלק סוגיית "אין בודקים עדי נשים בדרישה וחקירה" ומסוגיות עדי קינוי ועדי סתירה המופיעות במסכת סוטה. בסוגיה נעסוק רק בשאלה הקשורה באופן הדוק לסוגיה.
===מספר העדים בדבר מכוער===
'''ר"ת''' פוסק ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40937&hilite=7eb4cca0-cb9c-45e4-9a2e-8631029aa2c0&st=יבמות&pgnum=14 ספר הישר יבמות יד]), שדי בעד אחד לעדות דבר מכוער, עליו חולק '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה כג ב) וסובר שיש צורך בשני עדים.

'''הטור''', '''השו"ע והרמב"ם''' לא דברו על כך בפירוש אולם בהתייחסותם לעדות דבר מכוער הם משתמשים בלשון רבים, ונראה לדייק שאכן יש צורך בשני עדים.

'''הרמ"א''' (א) מביא בשם '''מהר"מ מרוטנבורג''' שיש צורך בשני עדים לעדות דבר מכוער.

===קלא שיצא מחמת עדי הכיעור===
מדברי '''הטור''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 אבן העזר יא]), נראה שהקלא שיצא בעיר יצא מחמת עדי הכיעור. '''המהרש"ל''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43034&st=&pgnum=47 שו"ת מהרש"ל לג]) חולק על הטור וסובר שהקלא הוא לעז שיצא עליה בעיר שהיא מזנה עם הנטען, והוא לא יצא מכוח עדי הכיעור.

'''המהרש"ל''' מוכיח דין זה מדברי '''הרמב"ם''' ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=4&hilchos=26&perek=2&halocha=14&hilite= סוטה ב יד]), שכתב: "במה דברים אמורים? כשרננו העיר עליה ועל זה הנטען... ואמרו פלוני זינה עם פלוני", '''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]) מסביר שמכיוון שהרמב"ם לא הזכיר את הכיעור בדין זה, משמע מדבריו שהרינון בעיר לא יוצא מחמת עדי הכיעור. כדבריו כתב ה'''עבודת הגרשוני''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1464&st=&pgnum=38 (כח)].

'''הדרישה''' עצמו, מדייק מדברי הרמב"ם אחרת, וסובר שאם הקול אינו יוצא מחמת עדי הכיעור, צריך היה הרמב"ם לכתוב: "וגם רננו העיר עליה..." היות והרמב"ם משתמש בביטוי: "במה דברים אמורים", הוא מכליל את הקול בדין עדי הכיעור. יוצא מזה שהרמב"ם סובר כשיטת הטור. כדברי '''הדרישה''' ו'''הטור''' נכתב בספר '''הר המור''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=842&st=עדי+כיעור&pgnum=42&hilite= (לג)], ובספר '''פרשת מרדכי''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1314&st=&pgnum=119 ח]), ובספר '''אפי זוטרי''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8448&st=&pgnum=109 טו]).

שו"ת '''בית יהודה''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=588&st=&pgnum=112 יט]) העלה שגם לדעת מהרש"ל אם יצא קלא סתם, אין צורך לבדוק אחריו האם הוא יצא מחמת העדים. אולם אם התברר שהוא יצא מחמת העדים- הוא לא חשיב קלא.

'''הב"ח''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=45 ד"ה כתב מהרש"ל]) מעמיד את הטור כשיטת '''המהרש"ל''' (שו"ת לג), בה הקול יוצא שלא מחמת עדי הכיעור.

==גדרי דבר מכוער==
הברייתא בסוגייתנו מביאה שלושה סוגים של דברים מכוערים: רוכל יוצא ואישה חוגרת בסינר, רוק למעלה מן הכילה, מנעלים הפוכים מתחת המיטה. הגמרא מעמידה את הדין האחרון במקום מנעלים הפוכים ולא במנעלים הפוכים עצמם. מדברי הגמרא נראה לכאורה שמדובר רק בשלושה דברים אלו בלבד.
'''הירושלמי''' במסכת כתובות (ז, הלכה ו), מביאה דוגמאות נוספות לדברים מכוערים, ומדברי הירושלמי נראה שישנם שגדר דבר מכוער הוא כל דבר שמעלה חשד לזנות.

'''המהרי"ק''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=45 קלה]) פוסק שיש לדיין לבחון כל מקרה לגופו ולראות האם הוא דומה לדברים המכוערים המופיעים בבבלי ובירושלמי. '''הגר"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ביאור הגר"א, אבן העזר יא ח]) גורס דין זה בנוסח הירושלמי עצמו, ובדפוסים שלפנינו זה אינו מופיע. מכל מקום, שניהם מבינים שיש זהות בין דין "היוצאת משום שם רע" בירושלמי, לדיני "דבר מכוער" שאצלנו. זוהי שיטת רוב הראשונים והאחרונים.

'''המאירי''' על הסוגיא (בית הבחירה למאירי, יבמות כד ב) סובר שיש לחלק בין דברי הירושלמי לדברי הגמרא אצלנו: הירושלמי מדבר על דברים שמראים שעלולה להיות זנות בין האישה לנטען, ואילו הבבלי מדבר על דברים שמעידים על עצם הזנות. משום כך, הירושלמי מדבר אך ורק על דיני היוצאת בלא כתובה, שהבעל צריך לגרשה ואין כופים אותו, ואילו הבבלי מדבר על דבר מכוער שמוציאים אישה מבעלה בגללו.

'''המאירי''' מוכיח את שיטתו מדברי מכך שבירושלמי הוזכרו גיפוף ונישוק, שהם ודאי יותר מכוערים ממנעלים ליד המיטה, ואף על פי כן הבבלי בחר שלא להזכיר אותם. בנוסף, '''הרמב"ם''' חילק וכתב את הלכות הירושלמי בדין היוצאות בלא כתובה, ואת דברי הגמרא שלנו כתב בהלכות סוטה. הוכחה זו תורצה בעקיפין על ידי ה'''בית יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=42 ומ"ש רבינו גבי דבר מכוער]), שהסביר שהרמב"ם כתב בהלכות סוטה: "וכיוצא בזה", כדי לכלול את הדברים שנאמרו בהלכות אישות. תירוץ זה איננו מוחלט, היות והרמב"ם הזכיר בהלכות סוטה רק שניים מתוך שלושת הדברים המכוערים שהוזכרו בגמרא שלנו, וייתכן שאותו הוא בא לרבות במילים אלו.

'''השאילתות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21680&st=&pgnum=89 (פנחס, קנב)] הזכיר רק את שלושת מיני הכיעור המופיעים בבבלי, ועל פי '''האבני נזר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1346&st=&pgnum=78 לח ג]) השאילתות סובר שרק בהם מוציאים אישה מבעלה.

'''הרמב"ם''' ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=4&hilchos=22&perek=24&halocha=15&hilite= אישות כד טו]), פוסק את דברי הירושלמי בדין היוצאות בלא כתובה, אולם ניתן להסתפק האם דינים אלו שייכים גם להוצאת אישה מבעלה, כפי שראינו.

'''השו"ע''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45 אבן העזר יא א]) מכריע שאין לחלק בין הירושלמי לבבלי, שלא כשיטת המאירי.
===רוכל יוצא ואישה חוגרת בסינר===
מקרה זה הוא מקרה בו אדם זר יוצא מהבית והאישה לובשת את בגדה התחתון. נראה ברור למדי שהאישה הורידה את בגדה בשביל לזנות עימו ('''רש"י''' ורוב הראשונים).
===רוק למעלה מן הכילה===
במקרה זה אדם זר יצא מהבית, ומוצאים רוק על הסדין שנפרש מעל המיטה. כלומר, כפי הנראה, האישה זנתה וירקה כשפניה לפי מעלה בשעת תשמיש ('''רש"י'''). האחרונים הקשו, כיצד אנו קובעים שהרוק הגיע מחמת תשמיש עם אדם זר? אולי הרוק הגיע משעת תשמיש עם בעלה? '''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ב]) תירץ שמדובר במקרה בו ידוע לנו שהיא לא שמשה עם בעלה בסמוך לזנות. תירוץ נוסף הוא שהיות והיא קלקלה בהתייחדה עם אדם זר, אנו תולים את הרוק בקלקול, והחזקה שהרוק הגיע מתשמיש עם הבעל הורעה. תירוץ זה הביא ה'''ב"ש''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ה]) בשמו.

'''ערוך השולחן''' (ד) תירץ שמדובר במקרה בו הרוק עדיין לח.

'''המאירי''' פירש שהמילה "רוק" היא כינוי לשכבת זרע, ואין צורך שהיא תהיה דווקא למעלה, אלא מספיק שהיא תמצא בכילה, ואנו נחשוש שהרוכל קינח אותה בכילה.

===מנעלים הפוכים מתחת המיטה===
====רש"י====
במקרה זה מוצאים מתחת המיטה נעליים הפוכות, שהפתח שלהם כלפי מטה. וההנחה היא שאדם זר נכנס לזנות עם האישה, והשאיר כך את הנעליים כדי שלא יזהו אותם. מקשה הגמרא, אם יש שם נעליים ממש, אפשר לבדוק של מי הנעליים. מתרצת הגמרא, שאין שם את הנעליים, אלא רואים את העקבות שלהם בעפר ליד המיטה. כך פירש '''רש"י''' ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=25&format=pdf ד"ה מנעליים הפוכים, מקום מנעלים הפוכים]).

====רבו של רש"י====
רבו של רש"י הסביר את תירוץ הגמרא בכך שאין שם נעליים ממש, אלא שהנעליים של האישה נמצאות במקום בו הבעל רגיל לשים את נעליו. לכן, מן הסתם היה שם אדם נוסף, ששם את נעליו במקום של נעלי הבעל. הסבר זה קשה, היות ואז הגמרא הייתה צריכה לגרוס: "מקום מנעליים הפוך", ולא: "מקום מנעליים הפוכים". ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=25&format=pdf רש"י, ד"ה מקום מנעלים הפוכים]). קושיא זו של רש"י מתרץ שיירי הקרבן (כתובות ז ו, ד"ה סנדלו לפני מיטתה), ואומר שהגמרא דברה בלשון רבים, היות ודין זה קיים גם במקרה בו נמצאו נעליו של הבעל ליד מיטת האישה. הגמרא דברה בלשון יחיד על מקום הנעליים, היות ודי בכך שאחד מזוגות הנעליים (בין של הבעל ובין של האישה) ימצא שלא במקומו, בכדי שנגדיר זאת כדבר מכוער.

====הרי"ד====
'''הרי"ד''' (פסקי רי"ד, יבמות כה.) בשונה מרש"י, הסביר שגם במקרה זה ראינו רוכל יוצא מן הבית, ואנו מוצאים בבית נעליים שכיוון הליכתם פונה החוצה, כשהעקב פונה לכיוון פנים הבית. מקשה הגמרא, אם יש נעליים ממש, אפשר לבדוק אם הם של הרוכל, ואז נחשוש לדבר מכוער, ובמקרה ולא, הם כנראה פקדון שהופקד בידי האישה. על כך מתרצת הגמרא, שאנו רק רואים עקבות שיוצאים מתחת המיטה, וכנראה הם קלקלו שם בסתר, והרוכל יצא משם.
====המאירי====
'''המאירי''' מסביר שגם דין זה נאמר כשראו רוכל יוצא מהבית, ומצאו נעליים הפוכות כשפיהם למטה, כשנראה שהוריד נעליו בעת הזנות ונפלו מן המיטה. על זה מקשה הגמרא, מדוע לא נבדוק של הנעליים? ומתרצת, שמדובר שאין שם את הנעליים עצמן, רק נראה בעפר צורת הנעליים, כמי שנעץ את רגליו בקרקע בעת הזנות.
====המאירי על פי הירושלמי====
'''המאירי''' מביא פירוש נוסף, בו מוצאים את הנעליים ליד מיטתו של הבעל. היות והמיטה של הבעל יותר טובה, כנראה האישה והרוכל קלקלו שם. לתירוץ הגמרא, מדובר במקרה בו ראו עקבות זרים ליד מיטת הבעל. כראייה לדבריו מביא המאירי את '''הירושלמי''', שכותב: "סנדלה לפני מטתו כאור הדבר ותצא". לשיטתו, המקרה בירושלמי זהה למקרה שלנו.
לעומתו, '''קרבן העדה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14140&st=&pgnum=304&hilite= כתובות מה א, ד"ה סנדלו]), סובר שבירושלמי מדובר על מקרה בו הרוכל ישן בבית האישה, ונמצא סנדלה סמוך למיטת הרוכל. ולא מדובר כאן כלל על מיטת הבעל. אם כי, מדבריו ב'''שיירי הקרבן''' (ד"ה סנדלה), נראה שאכן מדובר במיטת הבעל.

===ייחוד===
הרמב"ם והשו"ע פסקו להלכה את הירושלמי, שאם רואים את האישה והרוכל יוצאים ממקום אפל, עולים יחד מבור, או שנכנסו לחדר יחד וסגרו את הדלתות- הרי זה דבר מכוער. שלושת מקרים אלו הם צורות שונות של ייחוד, ונבוא לבררם בזה אחר זה.
====יוצאים ממקום אופל====
על הדין הראשון, של יציאה ממקום אופל, כתב '''מהרש"ל''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43034&st=&pgnum=55&hilite= שו"ת מהרש"ל לג]) שמדובר במקום סתר ומיוחד לעברה. '''המבי"ט''' (א רפז), דימה דין זה לדין העלייה מהבור, שזה מקום שאין רגילים להיכנס אליו, בדומה לבור. '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חולק על דין זה, וסובר שגם במקום שעלולים להיכנס אליו- זהו דבר מכוער. '''בית המאיר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=149 הובא בשו"ת רע"א מהדורה קמא ק]) מוכיח שבמקרה של עמידה ברחוב, אפילו '''הרמ"א''' יסבור שזה אינו דבר מכוער.

להלכה, '''רבי עקיבא איגר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=144 שו"ת רע"א קמא צט]) פסק כדעת '''המבי"ט''' ו'''המהרש"ל'''. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח זה מלשון הירושלמי, שכתב: "יוצאים ממקום אופל", כלומר זהו מקום שאיש לא עובר בו, ולכן ראו אותם רק ביציאתם ממקום האופל. דיון זה הובא להלכה ב'''פתחי תשובה''' (ו).

'''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חידש שדין זה קיים רק כאשר ראו את שניהם יוצאים יחד ממקום האופל. במקרה ולא- אנו תולים להקל שמא הם לא היו שם יחד, או שמא היה שם איתם אדם נוסף.

====מעלים זה את זה מן הבור====
דין זה, כאמור, הובא להלכה ב'''שו"ע''' וב'''רמב"ם''', ולא התעורר עליו דיון בפוסקים.
====נכנסו זה אחר זה והגיפו הדלתות====
'''הרשב"א''' בתשובותיו ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&st=&pgnum=441 חלק א, אלף רנא]), כתב שדין זה קיים רק במקרה בו נכנסו לחדר ונעלו את החדר. הובאו דבריו להלכה ב'''בית יוסף''' (אה"ע יא), וב'''רמ"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 יא א]).

'''רבי עקיבא איגר''' מבין ש'''הרשב"א''' ו'''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) מדברים במקרה בו נכנסו האיש והאישה יחד לחדר, ולא שאחד מהם היה בחדר קודם. בנוסף, הגפת הדלתות צריכה להיות מיד לאחר הכניסה לחדר.

חולק עליו '''בית המאיר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=152 הובאו דבריו בשו"ת רע"א מהדורה קמא ק]), וסובר שדברי '''הרשב"א''' הם כפשוטם, ונאסרים בכל מקרה בו נכנסו שניהם לחדר ונעלו את הדלת. הוא מוכיח את דבריו מדברי '''הסמ"ג''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=155&hilite= עשין מח]), שכתב: "או שנכנסו זה אחר זה וסגרו את הדלת" בניגוד ללשון הרמב"ם שכתב: "והגיפו הדלתות". מדיוק זה נראה ש'''הסמ"ג''' מבין שהגפת הדלתות אצל הרמב"ם היא נעילת הדלת. דיון זה הובא ב'''פתחי תשובה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ח]).

על ראייה זו של '''בית המאיר''' חולק '''מראה הפנים''' (כתובות ז ו), וסובר שלדעת הרמב"ם, גם סגירת הדלת בלא נעילה-תחשב כדבר מכוער. וכך גם כתב ה'''אברהם יגל''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6907&st=&pgnum=234 אישות כד טו]).

'''האבני נזר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1346&st=&pgnum=86 מג ב]) מסביר שנעילת הדלת במנעול אינה דווקא, והיא רק דוגמה למקרה בו אף אדם אינו יכול להיכנס לחדר.

====איסור ייחוד====
'''רבי עקיבא איגר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=144 שו"ת, קמא צט]), מוכיח שאיסור ייחוד אינו נכלל בגדר דבר מכוער. הוא מוכיח מכך שיש שוני בפסיקה ברמב"ם בין היוצאת בדבר מכוער, לבין אשת איש שנסתרה עם אחר.
כדבריו פסק '''ערוך השולחן''' (יא ז), שאין אוסרים בייחוד אפילו על הנטען.

===גיפוף ונישוק===
גיפוף ונישוק נחשבים אף הם לדבר מכוער, כך ב'''ירושלמי''', ב'''רמב"ם''' וב'''שו"ע'''.

==דבר מכוער בלא חשש זנות==

מדברי '''הרא"ם''' (כה) נראה שדין דבר מכוער קיים גם כאשר אין חשש שאירעה זנות ממשית ביניהם.

'''הח"מ''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ג]) מסתפק האם יש צורך שהכיעור יתרחש לאחר ייחוד, או שדי בכך שיש כיעור ביניהם. '''הנודע ביהודה''' (תניינא קנט) מכריע שהיות ויש ספק בדברי '''הח"מ''', לא נוציא אישה מבעלה בשל כך. מדבריו נראה שהוא עצמו סובר שהכיעור צריך להיות לאחר סתירה. ה'''פתחי תשובה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 אבן העזר יא ז]) מביא בשם ה'''ישועות יעקב''' (קג) כדברי '''הנודע ביהודה''' עצמו.

מדברי '''הב"ש''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ה]) נראה שצריכה להיות ייחוד לפני הכיעור. בדבריו הוא מסביר שהיות ועצם הייחוד הוא קלקול, אנו תולים שהכיעור מעיד על זנות ממשית. מדבריו יוצא שבלי ייחוד- לא נתלה שהכיעור מעיד על זנות, ולא נוציא אותה מבעלה בכך. וכך מופיע ב'''אפי זוטרי''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8448&st=&pgnum=108 ט]), וב'''כתב סופר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=953&st=&pgnum=21 י]).

==הפסק בנישואין==
'''הגמרא''' פוסקת שאם האישה גורשה בדבר מכוער, ונשאת לאחר ומת, ונשאת לנטען, לא תצא מהנטען אפילו אם אין לה בנים. דין זה הוא רק בדיעבד, אך לכתחילה אסור לנטען לשאת אותה. דין זה מובא בגמרא כך: "הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו, ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס - לא יוציא."
טעם דין זה מובא ב'''פרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=45 אבן העזר יא ז]), שהיות ולא יצא עליה קול בנישואין השניים, בודאי הקול הראשון היה שקר.
===שיטת הרי"ף===
'''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה כג ב) כתב שלדעת '''הרי"ף''' דין זה קיים בכל מקרה, אפילו אם בית הדין כפה את הבעל להוציא את אשתו. '''הרי"ף''' עצמו כותב שדין זה שייך במקרה בו הוציאה הבעל בעדי דבר מכוער. לדעת '''הרי"ף''' אין מוציאין אישה מבעלה אלא בעדי טומאה, על כן לא מובן מהיכן מדייק זאת '''רבינו ירוחם'''.
===שיטת רוב הראשונים===
'''רבינו ירוחם''', '''הרא"ש''', '''ר"ת''', '''הריטב"א''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40902&st=&pgnum=22 ד"ה אמר רב אשי]), ורוב הראשונים סוברים שבמידה והוציאה בית דין מבעלה, בכל מקרה תצא מן הבועל, אפילו הקול נפסק באמצע.
 '''הריטב"א''' מגיה את הגמרא וגורס: "והוציאה" ולא "והוציאוה", היות והביטוי: "והוציאוה" מדבר על בית דין שמוציא אישה מבעלה, ובמקרה כזה אין נפקא מינה אם האישה נשאת לאחר לפני שנשאת לנטען.

===פסיקת ההלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך===
'''הרמב"ם''' (סוטה ב טו) ו'''השו"ע''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=47 יא ב]) פסקו דין זה במידה והוציאה הבעל בעדי כיעור.
'''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=47 ה]), '''הח"מ''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=47 ט]), הסבירו שדין זה נאמר לשיטת הרמב"ם, המוציא אישה מבעלה רק בעדי טומאה. הכלל הוא שבכל מקרה שאין כופין את הבעל להוציא את אשתו, אם נשאת לאחר לפני נישואיה עם הנטען- לא תצא. כלל זה תקף לכל שיטות הפוסקים האחרות.

===התראת בית דין===
'''הרא"ש''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1961&st=&pgnum=76 שו"ת הרא"ש לב ג]) פוסק שאם התרו בנטען שלא ישאנה, ועבר על הוראת בי"ד ונשאה- כופין אותו לגרשה. דין זה של הרא"ש מופיע ב'''טור''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=459 אבן העזר קמא]), והובא להלכה ב'''פרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=46 יא ח]).

[[קטגוריה:יבמות כד:]]

[[קטגוריה:יבמות כה.]]

[[קטגוריה:סוטה פרק ב]]

[[קטגוריה:אישות פרק כד]]

[[קטגוריה:אבן העזר סימן יא]]

[[קטגוריה:אישות]]

שיחת משתמשת:דוגקן

2020-11-07T17:59:37Z

דוגקן: /* קרדיט */

{{תבנית:ברוך בואך|realName=|name=דוגקן}}

-- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 14:28, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:שבוע טוב ותודה רבה :). [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 17:48, 7 בנובמבר 2020 (IST)

== קרדיט ==

שים לב לכתוב מאיפה אתה מייבא. --[[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 19:55, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:ויקיפדיה. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:56, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::אז תכתוב את זה בתקציר עריכה. --[[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 19:57, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::ואל תשכח להוסיף את התגית "צ'קטי". דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:59, 7 בנובמבר 2020 (IST)

מצות ספירת העומר והחייבים בה

2020-11-07T17:58:47Z

דוגקן: קידוד קישורים

{{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}}
==מדאורייתא או מדרבנן==
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (מנחות סו א)] מביאה דברי אביי שמצוה למנות ימים ושבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. ומגמרא זו למדו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (ד"ה זכר)] שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן, וכן הוא ב'''רא"ש''' (פסחים י מ) וב'''אגודה''' (מנחות סו א) וב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=288&hilite= (מצה ומרור קלז א)], וכן מבואר בדעת ה'''רז"ה''' (פסחים כח א) שכתב שמטעם שהוא מדרבנן [[אין מברכין שהחיינו על הספירה]]. וכתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף פסחים כח א ד"ה וכי היכי) שכן מסכימים רוב המפרשים שבזמן הזה שאין הבאת עומר ולא קרבן, אין חיוב לספור אלא מדרבנן זכר למקדש. וכן נראה שהיא דעת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (ד"ה אמימר)] שכל האמוראים ס"ל שהיא מדרבנן.
 אבל ה'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר. וכתב ה'''כסף משנה''' שהוא סובר שרב אשי חולק על אמימר וסובר שאף בזה"ז הוא מן התורה ושמטעם זה ספר גם את השבועות. וקצת יש להביא ראיה לדבר, שהרי לעיל מיניה רבא אומר שנצרכו שני הפסוקים אחד לימים ואחד לשבועות כדי ללמוד את ההלכה שמחדש אביי, ש[[נוסח הספירה וברכתה#ספירת שבועות וימים|מצוה למנות ימים ומצוה למנות שבועות]], ודלא כר' יוחנן בן זכאי שהביא מזה ראיה נגד הבייתוסין ש[[זמן הספירה#ממחרת השבת|ספירת העומר היא ממחרת הפסח]]. חזינן אם כן שדברי אביי נלמדו מפסוק. אמנם יש לדחות שאביי דיבר במצווה שבזמן המקדש, ואילו רב אשי ואמימר נחלקו בזמן הזה, שרב אשי עביד כאביי אפילו שאינו מן התורה, ואילו אמימר ספר הימים בלבד לפי שזכר למקדש הוא.

לדעת הגר"ח מבריסק הרמב"ם סובר שספירת העומר מהתורה גם בזמן הזה, שב'''חידושי הגר"ח''' (מנחות סו א) תמה למה פסק הרמב"ם כרבנן דבי רב אשי ולא כאמימר, ותירץ שבאמת כן פסק כאמימר, אלא שאמימר סובר ש[[קדושה שניה בטלה]] ולכן גם ספירת העומר היא מדרבנן כיון שאין דין הקרבה בזה"ז, אבל הרמב"ם לשיטתו אזיל שסובר ש[[קדושה שניה לא בטלה]] וא"כ אפשר להקריב גם בזמן הזה, ונמצא שחיוב ספירת העומר עדיין מהתורה הוא, והו"ד גם ב'''חידושי הגרי"ז''' (מנחות סו א).
 גם ה'''ראבי"ה''' (תקכו) כתב שהספירה היא מדאורייתא והולכים בספקה להחמיר. וכן מוכח דעת ה'''שבלי הלקט''' (רלד) שכתב בשם '''ר' ישעיה''' שספירת העומר היא מן התורה ולכן אפשר לברך עליה ביום טוב שני, ואין זה נחשב שעושהו חול.

ב'''ספר הפרדס''' לר' אשר ממונתשון [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16250&st=&pgnum=151&hilite= (שער המעשה, ספירת העומר ד"ה איכא מאן)] מובא בשם '''ר' יעקב בר יקר''' שספירת השבועות אותה תלה הפסוק בעומר ואינה מן התורה אלא בזמן שמביאים עומר, אבל ספירת הימים חובה היא מן התורה אף בזמן שאין עומר. וכדבריו כתב '''רבנו ירוחם''' מדנפשיה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9380&st=&pgnum=68 (ה ד מד ג ד"ה ועוד איך)]. סברה זו מובאת גם ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה ויש) וכתב שמטעם זה אומרים 'היום כך וכך ימים '''שהם''' כך וכך שבועות {{ראה עוד|מצות ספירת העומר והחייבים בה|מדאורייתא או מדרבנן}}.

דעת '''ספר החינוך''' (שו) תלויה בגירסאות השונות (ראה הוצאת מכון ירושלים הערות כב-כד). לפי גירסה אחת (שכנראה היתה לפני המנחת חינוך) משמע מתחילת דבריו שבזמן הזה הוא דרבנן, אך מסוף דבריו משמע שגם האידנא יש חיוב מהתורה. ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&st=&pgnum=243 (א)] הטה דעתו לדעת רוב הפוסקים שבזמן הזה הוא מדרבנן, ודלא כרמב"ם. אבל בשו"ת '''משנה הלכות''' (ו קג) חלק עליו וכתב שדעת החינוך היא שהחיוב הוא מהתורה גם בלא בית מקדש, וכדרכו להימשך אחר הרמב"ם, ומה שכתב החינוך 'בזמן הבית' כוונתו שרק אז אומרים את המילה 'לעומר' או 'בעומר' כדברי הפוסקים, אבל עכשיו שליכא עומר, אין אנו סופרים אלא את הימים והשבועות. ובאמת שגם ב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ד"ה לספור העומר)] כתב בפשיטות את דעת החינוך יחד עם דעת הרמב"ם.
 ובספר '''חמדת ישראל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21649&st=&pgnum=28&hilite= (לו)] כתב בדעת החינוך שבזמן המקדש המצווה היא למנות גם שבועות, אבל למנות ימים גם בזמן הזה הוא מדאורייתא, וזהו כשיטת '''רבנו ירוחם''' הנ"ל. אמנם לפי גירסת ספר החינוך שלפנינו מפורש שבזמן הזה הוא מדרבנן, וכדעת המנחת חינוך.

==החייבים בספירה==
ב'''גמרא''' (מנחות סה ב) מובאת ברייתא הלומדת מן הפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" שיש חיוב לספור ספירת העומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח. חיוב זה חל על כל אדם מישראל ולא רק על בית דין כספירת היובל, שנאמר 'וספרתם לכם', וכן מבואר ב'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד). וב'''שלחן ערוך''' אינו מפורש, אך כן מתבאר מתוך דבריו (אורח חיים תפט א).

===אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו===

כתב ה'''רשב"א''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=78&hilite= (א קכו)] שלפי מה דקיי"ל בגמרא '''ראש השנה''' (כט א) ש[[כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא]], הוא הדין לספירת העומר שיכול לשמוע הברכה מאחר ולצאת ידי חובתו, וכל שכן הוא שהרי עיקר המצוה היא הספירה ולא הברכה.
 ודייק מדבריו ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ב)] שדווקא את הברכה יכול לשמוע מאחר, אבל את הספירה צריך הוא בעצמו לברך. אך הקשה על זה מתשובה אחרת של ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=212&hilite= (א תנח)] שהביא הבית יוסף, שם מבואר שהש"ץ יכול להוציא את השומע אף בספירה עצמה. ומסיק המג"א שכיון שקיי"ל בכל מקום [[שומע כעונה]] הוי כאילו ספר הוא בעצמו. וה'''פרי חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2322 (ד"ה ומ"ש ומצוה)] הקשה קושיית המג"א בשם '''ר' דניאל גיראסי''' וכתב לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שמה שכתב הרשב"א שיוצא בספירת הש"ץ הוא במקרה שכיוונו לצאת ולהוציא, אך לכתחילה יש לספור בעצמו. אמנם בסוף דבריו שם הכריע כהמג"א שאף לכתחילה יוצא מדין שומע כעונה.

אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&st=&pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש"ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב"א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב"א שהש"ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש"ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב"א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&st=&pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש"ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב"א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה.
 וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) הקשה על דברי האגודה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם ולקחתם', אך נשאר בצ"ע. ומ"מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו"ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש"ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו"א ולאפוקי בי"ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא"כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש"ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ"מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.

ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר"ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש"ץ אך בדיעבד יוצא יי"ח, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&st=&pgnum=236 (תפט ד"ה שיטה כד)].
 ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&st=&pgnum=293&hilite= (ו)] דחה דברי הפר"ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי"ד' במקום 'ש"ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.

ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה, וב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ד"ה ומצוה)] העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, והכריע שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג"א והברכ"י שאם התכוון לצאת בספירת הש"ץ ואף הש"ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.

===נשים ועבדים===
====מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן====
ב'''זוהר''' (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר.
גם ה'''רמב"ם''' כתב (תמידין ומוספין ז כד) שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], וכבר כתב כן ה'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר).
 אבל ה'''רמב"ן''' (קידושין לג ב ד"ה והוי יודע) מנה את ספירת העומר כאחת ממצוות עשה שלא הזמן גרמא ושנשים חייבות בה והאחרונים תמהו על דבריו עד כדי כך שבשו"ת '''דברי מלכיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=804&st=&pgnum=12&hilite= (ג ה)] כתב שיש טעות סופר בדברי הרמב"ן.
 ובשו"ת '''אבני נזר''' (שפד) כתב ליישב בדרך אפשר, שכיון שלא תלתה התורה בזמן מסויים רק שיקריבו ממחרת השבת, יוצא שאין ט"ז בניסן גורם, וא"נ שסוף סוף לעולם הוא מחרת יום ט"ו, מ"מ הרי בכל מצוות יום ט"ו נשים חייבות, וא"כ אי אפשר לפטרן מחמת זה. גם לדעת הרמב"ם אם נקצר העומר ביום כשר, והוא הדין לספירה, נמצא שגם אין היום גורם ולא הוי מצווה שהזמן גרמא. סברה כעין זו כתב גם בספר '''דברי יחזקאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14038&st=&pgnum=257 (מה ד ד"ה איברא דנראה)], שאין המצוה תלויה בט"ז בניסן דווקא, שאם היו מצווים להקריב ביום אחר, היו מתחילים למנות מאותו יום שהקריבו.
 הרב '''אור לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19980&st=&pgnum=169 (ג טז ב ד"ה ואגב)] והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14501&st=&pgnum=89 (ב יא ה)] נתנבאו בסגנון אחד, שהרמב"ן סובר שמצוות ספירת העומר [[#מדאורייתא או מדרבנן|בזמן הזה היא מדרבנן]], וא"כ נמצא שתלויה היא בקרבן ולא בזמן גרידא, ולא הוי מצות עשה שהזמן גרמא. והרמב"ם שפטר את הנשים לשיטתו אזיל שסובר שהיא מהתורה גם בזמן הזה, ונמצא שהיא תלויה בזמן. ודבריהם צ"ב, שא"כ נמצא שמרן שדעתו כרוב הפוסקים שבזה"ז ספירת העומר מדרבנן, היה לו לחייב את הנשים כדעת הרמב"ן, והרי הרב אול"צ עצמו כתב להלכה (ח) שנשים לא תספורנה. אמנם י"ל שהאול"צ לשיטתו אזיל שסובר שיש לנקוט שספירת העומר מדאורייתא כדעת הרמב"ם, וכמו שכתב בתחילת דבריו שם. וגם בדעת הצי"א יש לומר שכיון שסוף סוף מדי מחלוקת לא נפקא, וכמו שכתב ה'''ביאור הלכה''' בשם כמה ראשונים הסוברים שספירת העומר גם בזה"ז דאורייתא (תפט ד"ה לספור העומר), אין לנו כח לחייב את הנשים, ולא שייך לומר כאן ספק דאורייתא לחומרא, כיון שעל הצד שהוא מהתורה הרי הן פטורות וכנ"ל.
 ובשו"ת '''משנה הלכות''' (יא שצט) הביא סברת הרב בן ציון רוזנטל בספר '''בינת ציון''' (לב) ליישב שיטת הרמב"ן, שלא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא אלא במצווה שאפשר לעשותה בכל עת כסוכה ולולב, אלא שהתורה ציוותה לעשותה בזמן מסויים, ובזה היא תלויה בזמן. אבל מצווה שאי אפשר לעשותה בכל עת, כמו קידוש לבנה שאי אפשר לעשותה ביום כיון שאינה נראית, לא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא. וכן הוא בספירת העומר שתלויה היא במחרת הפסח. אבל הרב משנה הלכות שם דחה דבריו (אף שלא דחה את הסברה עצמה). אמנם כבר נמצא סברה מעין זו בשו"ת '''שרידי אש''' (ב צ) שלא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא אלא במצוה שהזמן הוא מסגרת לה, אבל ספירת העומר שהזמן הוא עצם המצווה, לא שייך לומר על זה שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

====הכרעת הפוסקים====
הרב '''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (תפט א)] הביא דברי הכסף משנה שזו מצות עשה שהזמן גרמא, אבל כתב שכבר שוויהו הנשים עליהן חובה. וב'''פרי מגדים''' כתב שצ"ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ"מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים. גם ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&st=&pgnum=243 (שו א)] תמה בזה על המג"א איך יכולות לחייב עצמן במצוות עשה שהזמן גרמא, וכתב שאינו דומה לתפילת ערבית. ובשו"ת '''שיח יצחק''' וייס (רכב) ביאר על פי דברי הכלבו (עג) שהטעם שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא הוא לפי שהן משועבדות לבעל למלאכה, וא"כ בספירת העומר הרי פסק השלחן ערוך (תצג ד) שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימי הספירה משתשקע החמה, ולכן כיון שהן מנועות ממלאכה, קיבלו עליהן לספור אף שמדינא פטורות.
את דברי המג"א העתיקו להלכה ה'''גר"ז''' (ב) וה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (ב)] וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ג)].
 לעומ"ז הרב '''פרי חדש''' לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן ה'''חיי אדם''' השמיט דברי המג"א אלו. והרב חיד"א ב'''ברכי יוסף''' (כב) הביא ש'''מהר"ש שער אריה''' ו'''מהר"י לינגו''' ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד"א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר"ת [[לברך על לולב]] ולכן גם בזה יכולות לספור.
 וב'''משנה ברורה''' (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר '''שלחן שלמה''' שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות. גם הרב '''כף החיים''' (ט) הכריע לספור בלי ברכה, אלא ישמעו מהאנשים את הברכה.
 ובשו"ת '''עשה לך רב''' (ב לג) ביאר דברי החיד"א הנ"ל שכוונתו שגם נשים ספרדיות יכולות לברך על ספירת העומר וכשם שכתב שנהגו כן בלולב (יוסף אומץ פב), וכמו שכתבו גם הרב '''שדי חמד''' (כללים מ קלו) והרב '''נתיבי עם''' (תקפט), והסיק שנשים ספרדיות הרוצות לספור בברכה אין למחות בידן, אלא שלא שמענו ולא ראינו נשים המברכות על מצוה זו אפילו אצל האשכנזיות, וכמ"ש המשנ"ב, לכן למעשה טוב יותר שלא תברכנה אלא תספור בלא ברכה, והרוצה להחמיר תשמע הברכה מן האיש.
 ובשו"ת '''אור לציון''' כתב (ג טז ח) שלנשים מבנות ספרד אין לברך על ספירת העומר, וטוב שלא תספורנה כלל.

===קטן===
====קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה====
===אונן===
==גדר תמימות==
===המפסיד יום אחד===
כתב '''בעל הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=362&hilite= (הלכות עצרת)] שאם שכח יום אחד ולא בירך, שוב אינו יכול לברך. ודבריו הובאו ב'''תוספות''' (מגילה כ ב ד"ה כל, מנחות סו א סוד"ה זכר) שכתבו גם טעם לזה משום דבעינן 'תמימות' וליכא. וכתבו על זה התוס' במנחות שם שהוא תימה גדולה ולא יתכן. גם ה'''רא"ש''' (פסחים י מא) הביא דברי בה"ג אלו וסיים שאינו נראה לר"י מפני שכל יום מצוה בפני עצמה היא.

ובשם '''רב יהודאי גאון''' כתב בה"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20246&st=&pgnum=362 (הלכות מנחות שורה 73)] שאם לא ספר בלילה הראשון שוב אינו חוזר לספור משום 'תמימות', ובזה לא יועיל לו גם אם ספר ביום, אך בשאר הלילות אם שכח לספור בלילה יכול לספור ביום. 
גם '''ר' סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=214&hilite= (עמ' קנה)] כתב שהשוכח לברך בלילה ראשון לא יוכל לברך שוב בשנה זו על העומר, מפני שאינן תמימות ואינן מתחילות ממחרת השבת, אך אם שכח בשאר הלילות יכול לברך. מוכח מתוך דבריו שאפילו אם לא השלים ביום יכול לברך בלילה שלאחריו, וזהו לכאורה שלא כדברי רב יהודאי גאון שהביא בה"ג.
 גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף פסחים כח א) הביא דברי רב יהודאי גאון הנ"ל והוסיף ש'''רב האי גאון''' חולק עליו וסובר שאם משום 'תמימות' הרי גם בשאר הימים כשלא ספר חסר מן המנין, ולכן כתב שגם ביום הראשון אם [[זמן הספירה#לא ספר כל הלילה|לא ספר בלילה סופר ביום]]. מדבריו משמע שבין לרב האי גאון ובין לרב יהודאי גאון, בעינן עכ"פ שיספור ביום, ובסוף דבריו הביא את התוס' שחלקו על בה"ג וכתבו שגם אם הפסיד יום אחד יכול להמשיך לספור אף אם לא ספר ביום, ומבואר שלענין השלמה ביום דברי התוס' הם כדברי הרס"ג הנ"ל.
 אמנם ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19344&st=&pgnum=152&hilite= (סדר ספירת העומר ד"ה כתב בה"ג)] אחר שהביא דברי בה"ג ורס"ג, כתב שהרא"ש חולק עליהם, לפי שאין ספירת הימים מעכבות זו את זו, וכתב שגם רב האי סובר כן שאף אם לא בירך לילה אחד יכול לברך בשאר הלילות, ומשמע אפילו אם לא השלים ביום ודלא כדברי הר"ן בדעת רב האי גאון. גם מדברי '''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=288&hilite= (מצה ומרור קלז א)] משמע בדעת רב האי גאון שיכול למנות אף שלא השלים ביום, וכן הכריע גם הוא בעצמו מטעם ש[[#דאורייתא או דרבנן|ספירה בזמן הזה מדרבנן]] ואין דקדק בתמימות. וב'''תשובות הגאונים'''
(שערי תשובה רמד) מובא בשם רב כהן צדק שמי שלא בירך ביום הראשון יברך בשאר הימים שלא יפשע במזיד. וכן הוא ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין) שלא נאמר תמימות לפרוק עול המנין ולהפקיעו מהמצווה, אלא אפילו שכח בכל הימים ונזכר באחרונה סופר באחרונה.
 כדברי האבודרהם מבואר ב'''טור''' (אורח חיים תפט) שהביא גם הוא דברי בה"ג ורס"ג, ובדעת רב האי גאון כתב שאף אם לא בירך לילה אחד יכול להמשיך ולברך בלילות הבאים וכדעת ר"י. ודייק ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב עוד בה"ג) שמזה שכתב שהוא סובר כדעת ר"י מבואר שאף אם לא מנה ביום כלל יכול להמשיך ולברך, לפי שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה דלא כדמשמע בר"ן בדעת רב האי גאון {{ראה עוד|מצות ספירת העומר והחייבים בה|בגדר תמימות}}.

====הכרעת הפוסקים====
כתב ה'''תרומת הדשן''' (א לז) שאדם שודאי לו ששכח לילה אחד לספור ואף ביום לא השלים, נהגינן כבעל הלכות גדולות ואינו חוזר לספור בברכה, והביאו מרן '''בית יוסף''' (תפט ד"ה וכתב עוד בה"ג). וב'''שלחן ערוך''' (ח) כתב כן למעשה, שאם שכח לברך ולספור באחד הימים, סופר בשאר הימים בלא ברכה. וב'''משנה ברורה''' העיר

====מסופק אם ספר או לא====
כתב ה'''תרומת הדשן''' (א לז) שאם הוא מסופק על יום אחד אם ספר או לא, יכול להמשיך לספור בברכה אפילו אם לא השלים ביום, לפי שבספק יש לסמוך על התוס' והרא"ש שכתבו שלכתחילה יכול לספור גם מי שודאי לא ספר יום אחד. ומרן ה'''שלחן ערוך''' (תפט ח) העתיק דבריו להלכה.

===להקדים הספירה===
ה'''תוספות''' בתחילת דבריהם כתבו שמשום תמימות עדיף [[זמן הספירה#בלילה|למנות ביום סמוך לחשיכה]], אף שאינו לילה. אך כתבו על זה שאינו נראה.

===שיטת הרי"ץ גיאות בשם רב האי גאון===
נמצא שישנם ד' שיטות בהגדרת 'תמימות', לבה"ג בעינן שיספור כל הימים ואם הפסיד יום אחד הפסיד הברכה. לרב יהודאי גאון ורס"ג 'תמימות' הוא שלא יפסיד עכ"פ את הספירה שבלילה הראשון. לתוס' שיספור מוקדם ככל האפשר. לרב האי גאון ורי"צ גיאות כשמונה השבועות מקיים תמימות, אי נמי שאם שכח מונה ביום שלאחריו גם את יום אתמול.

==קישורים חיצוניים==
* [http://beinenu.com/lessons/מי-ששכח-לספור-ספירת-העומר-יום-אחד-האם-יכול-להוציא-את-חברו-מדין-ערבות מי ששכח לספור ספירת העומר יום אחד, האם יכול להוציא את חבירו מדין ערבות] - הרב אברהם צבי דירנפלד, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו].
* [http://beinenu.com/lessons/ספירת-העומר-טעה-בספירת-העומר-תשעב טעה בספירת העומר] - הרב יוסף ליברמן, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו].

[[קטגוריה:ספירת העומר]]
[[קטגוריה:מנחות סה:]]
[[קטגוריה:מנחות סו.]]
[[קטגוריה:תמידין ומוספין פרק ז]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תפט]]

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T17:57:51Z

דוגקן:

{{קיצור דרך|וק:במ}}
{{/פתיח}}
==בקשות מחיקה / שחזור==

==בקשות חסימה / הסרת חסימה==

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==

== בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ ==

== בקשות אחרות ==

== בקשת הרשאות ==
* {{הרשאות|נריה קלר}} מפעיל ועורך ממשק. אני רוצה לעזור בשיפור הממשק. מתייג את: {{א|א.א.}}, {{א|מגזין יהלום}} (אם אתה יכול לתת את ההרשאה). תודה מראש! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 18:47, 2 בנובמבר 2020 (IST)
*:{{א|נריה קלר}} יבוצע עכשיו. הרשאת עורך ממשק מספיקה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:15, 2 בנובמבר 2020 (IST)
*::{{א|מגזין יהלום}} ? [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:36, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:50, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::אני שאלתי אם אתה מטפל בזה או שרק בירוקרט יכול. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:54, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::{{א|נריה קלר}} בהרשאה?. לא. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:59, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::{{א|נריה קלר}} עכשיו כן. אבל צריך אישור מ.א.א [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:14, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::אתה יכול להחזיר לי את ההרשאה? אני פשוט לא הספקתי ליבא את מה שרציתי. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 21:32, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::{{א|נריה קלר}} בוצע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 13:48, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::תודה רבה! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:19, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::{{א|מגזין יהלום}} ו{{א|א.א}}, אפשר גם מפעיל כי אני לא יכול לייבא עכשיו במהירות דרך דף מיוחד? תודה רבה! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:22, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::אני חושב שאתה יכול. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:24, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::צודק. אתן לך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:25, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::אטפל בזה בעזרת השם במוצ"ש. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:36, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:55, 6 בנובמבר 2020 (IST)
* {{הרשאות|דוגקן}} מפעיל מערכת (למרות שאני חדש) ועורך ממשק (לייבוא את הגאדג'טים). [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 18:04, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::{{א|דוגקן}} כבר ייבאתי את הגאדג'טים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 18:24, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::אני מתכוון לייבא עוד גאדג'טים. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 18:49, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::אילו?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:13, 7 בנובמבר 2020 (IST)
{{שבירה|:::::::::::::::::}}בדיקת זכות הצבעה, הוספת קישורים וצ'קטי. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:14, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::::יש, אבל זה לא עובד. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:19, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::אוקיי, אתה יכול להוסיף את הצ'קטי. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:40, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::::::אוקיי. אני מייבא. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 19:44, 7 בנובמבר 2020 (IST)

שיחת משתמשת:דוגקן

2020-11-07T17:56:34Z

דוגקן: /* קרדיט */ שכחתי קרדיט, קורה

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים/פתיח

2020-11-07T17:55:22Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "{{קיצור דרך|וק:במ}} {{ויקיסוגיה:תחזוקה/ניווט|בקשות ממפעילים}} <div class="toccolours" style="margin: 0 3em 0 3em..."

{{קיצור דרך|[[וק:במ]]}}
{{ויקיסוגיה:תחזוקה/ניווט|בקשות ממפעילים}}
<div class="toccolours" style="margin: 0 3em 0 3em; {{border-radius|4px}};">
{| style="width: 96%;"
|-
|בדף זה ניתן לבקש בקשות שונות מ[[ויקיסוגיה:מפעיל מערכת|מפעילי המערכת]] או מ[[ויקיסוגיה:בירוקרט|בירוקרטים]]:
|width=10em|{{בקשות לטיפול}}
|}
{| cellpadding="2" class="wikitable" style="width:95%;margin:auto; text-align:center;background-color: transparent;"
|- valign="top"
|[[קובץ:Oxygen480-actions-edit-delete.svg|64px|קישור=#בקשות מחיקה]]
| [[קובץ:Oxygen480-actions-edit-delete-shred.svg|64px|קישור=#בקשות מחיקת גרסאות מסוימות]]
| [[קובץ:Oxygen480-actions-edit-clear-locationbar-rtl.svg|64px|קישור=#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ]]
| [[קובץ:Oxygen480-actions-system-lock-screen.svg|64px|קישור=#בקשות הגנה / הסרת הגנה]]
| [[קובץ:Oxygen480-actions-im-kick-user.svg|64px|קישור=#בקשות חסימה / הסרת חסימה]]
| [[קובץ:Oxygen480-apps-preferences-desktop-cryptography.svg|64px|קישור=#בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת]]
| [[קובץ:Oxygen480-actions-view-restore.svg|64px|קישור=#בקשות אחרות]]
| [[קובץ:Oxygen480-actions-contact-new.svg|64px|קישור=#בקשת הרשאות]]
|- valign="bottom"
| [[#בקשות מחיקה|{{כפתור לחיץ|מחיקה}}]]
| [[#בקשות מחיקת גרסאות מסוימות|{{כפתור לחיץ|מחיקת גרסאות}}]]
| [[#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ|{{כפתור לחיץ|העברת דף / קובץ}}]]
| [[#בקשות הגנה / הסרת הגנה|{{כפתור לחיץ|הגנה / הסרת הגנה}}]]
| [[#בקשות חסימה / הסרת חסימה|{{כפתור לחיץ|חסימה / הסרת חסימה}}]]
| [[#בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת|{{כפתור לחיץ|עריכת דף מוגן / הודעת מערכת}}]]
| [[#בקשות אחרות|{{כפתור לחיץ|שחזור / בדיקת דף מחוק / אחר}}]]
| [[#בקשת הרשאות|{{כפתור לחיץ|הרשאות}}]]
|}
מפעילי המערכת יבצעו את השינויים המבוקשים, לפי שיקול דעתם, ויסירו את הבקשות הישנות מהדף (נא לציין בתקציר העריכה טופל/לא טופל). אנא פרטו את בקשתכם ואת כל הפרטים הנחוצים כפריט רשימה (כלומר, להתחיל את השורה בתו{{רווח קשיח}}*).
{| style="margin:auto;"
|
'''בקשות שנועדו לדפים אחרים:'''
* '''[[ויקיסוגיה:דלפק ייעוץ|דלפק הייעוץ]]''' – בקשת עזרה והסבר
* '''מחיקת תמונות החשודות בהפרת [[ויקיסוגיה:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]]''' – יש לסמן באמצעות {{תב|תמונה חשודה|ס=כן}}
*'''בקשות בענייני זכויות יוצרים''' – [[ויקיסוגיה:OTRS/פניות|צוות OTRS]]
* '''[[ויקיסוגיה:שחזור גרסה|ביטול עריכות]]''' – יש לבטל עריכות לפי ההוראות
* '''בקשות מבעלי הרשאות אחרים''': [[מיוחד:בקשת שינוי שם גלובלית|בקשות לשינוי שם משתמש]], [[ויקיסוגיה:בודק/בקשות לבדיקה|בקשות מבודקים]], [[ויקיסוגיה:בוט/בקשות|בקשות מבעלי בוטים]]
*'''בקשת הרשאות''': [[ויקיסוגיה:בקשות לדגל בוט|בוט]], [[ויקיסוגיה:בקשות להרשאת עורך ממשק|עורך ממשק]], [[ויקיסוגיה:מפעיל נולד|מפעיל מערכת]], [[ויקיסוגיה:ביטול הרשאה|הסרת הרשאות]]
| style="width:40%;direction:ltr;vertical-align:top;" class="mw-content-ltr" |
'''Other Requests:'''
* '''[[ויקיסוגיה:בקשות לדגל בוט|bot flag]]''' requests
* '''[[ויקיסוגיה:שגרירות|the embassy]]''' - For all '''other issues'''
|}
{{חסר ארכיון}}</div>
__NOTOC__
<includeonly>
[[קטגוריה:ויקיסוגיה - תחזוקה|בקשות ממפעילים]]
[[קטגוריה:ויקיסוגיה - מפעיל מערכת|בקשות ממפעילים]]
[[קטגוריה:ויקיסוגיה: ניטור|בקשות ממפעילים]]
</includeonly>

ויקיסוגיה:תחזוקה/ניווט

2020-11-07T17:55:08Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "שער הקהילה > תחזוקה > '..."

[[ויקיסוגיה:שער הקהילה|שער הקהילה]] > [[ויקיסוגיה:תחזוקה|תחזוקה]] > '''{{{1}}}'''

תבנית:חסר ארכיון

2020-11-07T17:53:57Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "<div class="toccolours" style="margin: 0 3em 5px 3em; text-align: center; font-size: 115%; {{border-radius|4px}};">שימו לב: דף זה איננו ויקי..."

<div class="toccolours" style="margin: 0 3em 5px 3em; text-align: center; font-size: 115%; {{border-radius|4px}};">שימו לב: דף זה איננו [[ויקיסוגיה:דף שיחה#ארכוב|מאורכב]] והודעות ישנות בו נמחקות.
{{ש}} מסיבה זו, <big>'''אין לערוך דיונים בדף זה'''</big>. {{ש}}
כמו כן, הודעות שלא יעמדו ב[[ויקיסוגיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה|כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה]] יימחקו.</div>
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות תחזוקה]]</noinclude>

תבנית:בקשות לטיפול

2020-11-07T17:52:49Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "<includeonly>{{#חשב תנאי:{{גודל דף:ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|R}}>678|קובץ:Nuvola apps ktip.png|15px|יש בקשות שמ..."

<includeonly>{{#חשב תנאי:{{גודל דף:ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|R}}>678|[[קובץ:Nuvola apps ktip.png|15px|יש בקשות שמחכות לטיפול|קישור=ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים#בקשות מחיקה]]|{{#שווה:{{דפים בקטגוריה:ויקיסוגיה: למחיקה מהירה|R}}|0||[[קובץ:Nuvola apps ktip.png|15px|יש בקשות שמחכות לטיפול|קישור=https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=ויקיסוגיה:בקשות_ממפעילים]]}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מציגה נורה דולקת ([[קובץ:Nuvola apps ktip.png|15px|קישור=ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים#בקשות מחיקה]]) כאשר ישנן בקשות ב[[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים|דף הבקשות ממפעילי המערכת]].

הנורה דולקת כאשר הגודל הנוכחי של הדף [[ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים]] שונה מהגודל הקבוע של דף ללא בקשות או כאשר ישנם דפים בקטגוריה "[[:קטגוריה:ויקיסוגיה: למחיקה מהירה|ויקיסוגיה: למחיקה מהירה]]".

==ראו גם==
*{{תב|נורת ארכוב}}
*{{תב|עת לארכב}}

[[קטגוריה:תבניות ויקיסוגיה]]
[[קטגוריה:תבניות תחזוקה]]

תבנית:כפתור לחיץ/תיעוד

2020-11-07T17:44:56Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "{{אופן השימוש|כפתור רגיל}} <nowiki>{{כפתור לחיץ|צבע=אדום|כפתור אדום גדול|גדול=כן}}</nowiki> ←‏ {{כפ..."

{{אופן השימוש|כפתור רגיל}}

<nowiki>{{כפתור לחיץ|צבע=אדום|כפתור אדום גדול|גדול=כן}}</nowiki>
←‏ {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|כפתור אדום גדול|גדול=כן}}

<nowiki>[[תבנית:כפתור לחיץ|{{כפתור לחיץ|צבע=אדום|כפתור אדום עם קישור פנימי}}]]</nowiki>
←‏ [[תבנית:כפתור לחיץ|{{כפתור לחיץ|צבע=אדום|כפתור אדום עם קישור פנימי}}]]

<nowiki>{{כפתור לחיץ|צבע=כחול|כפתור כחול}}</nowiki>
←‏ {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|כפתור כחול}}

<nowiki>{{כפתור לחיץ|צבע=לבן|כפתור לבן}}</nowiki>
←‏ {{כפתור לחיץ|צבע=לבן|כפתור לבן}}

<nowiki>{{כפתור לחיץ|צבע=אדום|רוחב=300px|כפתור רוחב מוגדר}}</nowiki>
←‏ {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|רוחב=300px|כפתור רוחב מוגדר}}
<noinclude>
{{תיעוד תבנית}}
</noinclude>

תבנית:כפתור לחיץ

2020-11-07T17:44:28Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "<includeonly><span class="plainlinks mw-ui-button {{#בחר: {{{צבע|כחול}}} | אדום = mw-ui-destructive | לבן = | כחול = mw-ui-progressive}} {{#..."

<includeonly><span class="plainlinks mw-ui-button {{#בחר: {{{צבע|כחול}}} | אדום = mw-ui-destructive | לבן = | כחול = mw-ui-progressive}} {{#תנאי: {{{גדול|}}} | mw-ui-big |}}" {{#תנאי:{{{רוחב|}}} | style="width : {{{רוחב}}}"|}} {{#תנאי:{{{id|}}} | id="{{{id}}}"}}>{{{1|אנא הזינו טקסט כפתור}}}</includeonly><noinclude>
{{תיעוד}}

[[קטגוריה:תבניות עיצוב וסגנון של טקסטים]]
<templatedata>
{
"params": {
"1": {},
"צבע": {},
"גדול": {},
"רוחב": {},
"id": {}
}
}
</templatedata>
</noinclude>

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T17:40:58Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */ שכחתי כרגיל

{{קיצור דרך|וק:במ}}
==בקשות חסימה / הסרת חסימה==

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==

== בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ ==

== בקשות אחרות ==

== בקשת הרשאות ==
* {{הרשאות|נריה קלר}} מפעיל ועורך ממשק. אני רוצה לעזור בשיפור הממשק. מתייג את: {{א|א.א.}}, {{א|מגזין יהלום}} (אם אתה יכול לתת את ההרשאה). תודה מראש! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 18:47, 2 בנובמבר 2020 (IST)
*:{{א|נריה קלר}} יבוצע עכשיו. הרשאת עורך ממשק מספיקה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:15, 2 בנובמבר 2020 (IST)
*::{{א|מגזין יהלום}} ? [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:36, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:50, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::אני שאלתי אם אתה מטפל בזה או שרק בירוקרט יכול. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:54, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::{{א|נריה קלר}} בהרשאה?. לא. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:59, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::{{א|נריה קלר}} עכשיו כן. אבל צריך אישור מ.א.א [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:14, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::אתה יכול להחזיר לי את ההרשאה? אני פשוט לא הספקתי ליבא את מה שרציתי. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 21:32, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::{{א|נריה קלר}} בוצע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 13:48, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::תודה רבה! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:19, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::{{א|מגזין יהלום}} ו{{א|א.א}}, אפשר גם מפעיל כי אני לא יכול לייבא עכשיו במהירות דרך דף מיוחד? תודה רבה! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:22, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::אני חושב שאתה יכול. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:24, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::צודק. אתן לך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:25, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::אטפל בזה בעזרת השם במוצ"ש. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:36, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:55, 6 בנובמבר 2020 (IST)
* {{הרשאות|דוגקן}} מפעיל מערכת (למרות שאני חדש) ועורך ממשק (לייבוא את הגאדג'טים). [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 18:04, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::{{א|דוגקן}} כבר ייבאתי את הגאדג'טים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 18:24, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::אני מתכוון לייבא עוד גאדג'טים. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 18:49, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::אילו?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:13, 7 בנובמבר 2020 (IST)
{{שבירה|:::::::::::::::::}}בדיקת זכות הצבעה, הוספת קישורים וצ'קטי. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:14, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::::יש, אבל זה לא עובד. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:19, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::אוקיי, אתה יכול להוסיף את הצ'קטי. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:40, 7 בנובמבר 2020 (IST)

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T17:40:33Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T17:14:20Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T17:14:02Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

{{קיצור דרך|וק:במ}}
==בקשות חסימה / הסרת חסימה==

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==

== בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ ==

== בקשות אחרות ==

== בקשת הרשאות ==
* {{הרשאות|נריה קלר}} מפעיל ועורך ממשק. אני רוצה לעזור בשיפור הממשק. מתייג את: {{א|א.א.}}, {{א|מגזין יהלום}} (אם אתה יכול לתת את ההרשאה). תודה מראש! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 18:47, 2 בנובמבר 2020 (IST)
*:{{א|נריה קלר}} יבוצע עכשיו. הרשאת עורך ממשק מספיקה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:15, 2 בנובמבר 2020 (IST)
*::{{א|מגזין יהלום}} ? [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:36, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:50, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::אני שאלתי אם אתה מטפל בזה או שרק בירוקרט יכול. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:54, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::{{א|נריה קלר}} בהרשאה?. לא. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:59, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::{{א|נריה קלר}} עכשיו כן. אבל צריך אישור מ.א.א [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:14, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::אתה יכול להחזיר לי את ההרשאה? אני פשוט לא הספקתי ליבא את מה שרציתי. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 21:32, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::{{א|נריה קלר}} בוצע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 13:48, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::תודה רבה! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:19, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::{{א|מגזין יהלום}} ו{{א|א.א}}, אפשר גם מפעיל כי אני לא יכול לייבא עכשיו במהירות דרך דף מיוחד? תודה רבה! [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:22, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::אני חושב שאתה יכול. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:24, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::צודק. אתן לך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:25, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::אטפל בזה בעזרת השם במוצ"ש. [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 15:36, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 15:55, 6 בנובמבר 2020 (IST)
* {{הרשאות|דוגקן}} מפעיל מערכת (למרות שאני חדש) ועורך ממשק (לייבוא את הגאדג'טים). [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 18:04, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::{{א|דוגקן}} כבר ייבאתי את הגאדג'טים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 18:24, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::אני מתכוון לייבא עוד גאדג'טים. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 18:49, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::אילו?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 19:13, 7 בנובמבר 2020 (IST)
{{שבירה|:::::::::::::::::}} בדיקת זכות הצבעה, הוספת קישורים וצ'קטי. דוגקן • [[משתמש:דוגקן|''' דוגקון''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''הודעה''']] • [[מיוחד:תרומות/דוגקן|תרומותי]] 19:14, 7 בנובמבר 2020 (IST)

תבנית:שבירה

2020-11-07T16:52:02Z

דוגקן:

<includeonly>┐<span style="display:inline-block;overflow:hidden;white-space:nowrap;width:{{{{{|safesubst:}}}#switch:{{{1|}}}
|:=0.8
|::=2.4
|:::=4.0
|::::=5.6
|:::::=7.2
|::::::=9
|:::::::=10.6
|::::::::=12
|:::::::::=13.6
|::::::::::=15.2
|:::::::::::=16.8
|::::::::::::=18.4
|:::::::::::::=20
|::::::::::::::=21.6
|:::::::::::::::=23.2
|::::::::::::::::=24.8
|:::::::::::::::::=26.4
|::::::::::::::::::=28
|:::::::::::::::::::=29.6
|::::::::::::::::::::=31.2
|#default={{#expr:{{{1|10}}}*1.6-0.8}}}}em;" title="שבירה">────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└{{{{{|safesubst:}}}#if:{{{2|}}}|([[:ויקיסוגיה:הזחה|הזחה]]) }}</includeonly><noinclude>
{{תיעוד}}
</noinclude>
<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות עריכה]]
</noinclude>

תבנית:שבירה/תיעוד

2020-11-07T16:51:34Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "התבנית נועדה להוצאה של הזחה (ריווח מהשוליים) בשיחה מוזחת כשההזחה נהיית עמוקה מדי. התבנ..."

התבנית נועדה להוצאה של [[הזחה]] (ריווח מהשוליים) בשיחה מוזחת כשההזחה נהיית עמוקה מדי. התבנית יוצרת קו מחבר בין השיחה המוזחת להמשכה.

==פרמטרים==
כל הפרמטרים אופציונליים.
* הפרמטר הראשון מציין את עומק ההזחה, על ידי מספר המציין את העומק, או על ידי שימוש בנקודתיים—''':'''—כמספר הפעמים שיש להוציא את ההזחה. אם לא ניתן הפרמטר, עומק ההזחה יהיה 10. אם עומק ההזחה הוא 20 או יותר, יש להשתמש במספר.
* הפרמטר השני, אם קיים, יוצר קישור לעמוד [[ויקיסוגיה:הזחה]] בתחילת ההודעה שהוצאה מההזחה.

===דוגמאות===
<div style="border:thin blue solid; padding:8px; margin:4px">
<pre>
::::הודעה מוזחת
{{שבירה|::::}}
ההודעה הבאה
</pre>

יוצג כך:

::::הודעה מוזחת
{{שבירה|::::}}
הודעה שהוצאה מההזחה
</div>

<div style="border:thin blue solid; padding:8px; margin:4px">
<pre>
::::::::::::הודעה מוזחת
{{שבירה|12}}
הודעה שהוצאה מההזחה
</pre>

יוצג באופן:

::::::::::::הודעה מוזחת
{{שבירה|12}}
הודעה שהוצאה מההזחה
</div>
{{תיעוד תבנית}}

תבנית:שבירה

2020-11-07T16:50:45Z

דוגקן: יצירת דף עם התוכן "<includeonly>┐..."

<includeonly>┐<span style="display:inline-block;overflow:hidden;white-space:nowrap;width:{{{{{|safesubst:}}}#switch:{{{1|}}}
|:=0.8
|::=2.4
|:::=4.0
|::::=5.6
|:::::=7.2
|::::::=9
|:::::::=10.6
|::::::::=12
|:::::::::=13.6
|::::::::::=15.2
|:::::::::::=16.8
|::::::::::::=18.4
|:::::::::::::=20
|::::::::::::::=21.6
|:::::::::::::::=23.2
|::::::::::::::::=24.8
|:::::::::::::::::=26.4
|::::::::::::::::::=28
|:::::::::::::::::::=29.6
|::::::::::::::::::::=31.2
|#default={{#expr:{{{1|10}}}*1.6-0.8}}}}em;" title="שבירה">────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└{{{{{|safesubst:}}}#if:{{{2|}}}|([[:ויקיפדיה:הזחה|הזחה]]) }}</includeonly><noinclude>
{{תיעוד}}
</noinclude>
<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות עריכה]]
</noinclude>

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T16:49:51Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T16:10:16Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T16:05:16Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

ויקיסוגיה:בקשות ממפעילים

2020-11-07T16:04:21Z

דוגקן: /* בקשת הרשאות */

שיחת משתמשת:דוגקן

2020-11-07T15:50:36Z

דוגקן:

שיחת משתמשת:דוגקן

2020-11-07T15:48:17Z

דוגקן:

{{תבנית:ברוך בואך|realName=|name=דוגקן}}

-- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 14:28, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:שבוע טוב ותודה רבה {{חיוך}}. [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 17:48, 7 בנובמבר 2020 (IST)