https://www.betmidrash.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90.+%D7%91.+%D7%92. ויקיסוגיה - תרומות המשתמש [he] 2026-06-03T07:38:44Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=16877 טיוטה:לא תגנוב 2021-07-09T11:03:13Z <p>א. ב. ג.: הרחבה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> &quot;לא תגנוב&quot; היא אחת מעשרת הדיברות המופיעות בתורה {{ויקיטקסט|שמות_כ_יב|שמות כ י&quot;ב}}, בתלמוד {{ויקיטקסט|סנהדרין_פו_א|סנהדרין פו ע&quot;א}} נכתב שהאיסור &quot;לא תגנוב&quot; הוא על חטיפת בני אדם.<br /> <br /> גמרא<br /> <br /> ת&quot;ר (שמות כ, יב) לא תגנוב גבגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות תניא אידך (ויקרא יט, יא) לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון.<br /> <br /> כתיב ב(ויקרא יט, יא) לא תגנובו דכתב רחמנא למה לי לכדתניא (שמות כ, יב) לא תגנוב על מנת למיקט לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל - סנהדרין, ס&quot;א, ב.<br /> רש&quot;י<br /> <br /> מלא תגנוב - האמור בעשרת הדברות דבגונב נפשות מתוקם לקמן בשמעתין:<br /> <br /> דבר הלמד מעניינו - אם אי אתה יודע במה הכתוב מדבר צא ולמד מפרשה שכתוב בה ולפי הפרשה הוא נכתב אצלה וכאן במה כל הענין מדבר בנפשות לא תרצח ולא תנאף כל אלה חייבי מיתות ב&quot;ד אף לא תגנוב בגניבה שיש בה מיתת ב&quot;ד:<br /> <br /> לא תגנובו - בפרשת קדושים תהיו:<br /> <br /> משלש עשרה מדות - זו היא אחת מהן שיהא הדבר מעניינו למד:<br /> <br /> במה הכתוב מדבר - הענין של מטה ושל מעלה מזו:<br /> <br /> בממון - לא תעשוק את רעך (ויקרא יט):<br /> <br /> רמב&quot;ם<br /> <br /> הזהיר שלא לגנוב איש מישראל. והוא אמרו בעשרת הדברות לא תגנוב.<br /> <br /> ולשון מכילתא לא תגנוב אזהרה לגונב נפש. ובגמרא סגהדרין (דף פ&quot;ז) אמרו אזהרה לגונב נפשות מנין רבי יאשיה אומר מלא תגנוב רבי יוחנן אמר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דמכירה וכו' שלא יקיימו עליו העונש עד שיגנוב וימכור וכשעבר על שני לאוין אלו הוא חייב חנק כאמרו יתעלה וגונב איש ומכרו וגו'.<br /> <br /> הלכות גניבה פרק ט'<br /> <br /> הלכה א<br /> כל הגונב נפש אדם עובר בלא תעשה שנאמר לא תגנוב. פסוק זה האמור בעשרת הדברים היא אזהרה לגונב נפשות. וכן המוכרו עובר בלא תעשה שזה בכלל לא ימכרו ממכרת עבד. ואין לוקין על שני לאוין אלו מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין שנאמר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וגו' ומיתתו בחנק.<br /> <br /> הלכה ב<br /> אין הגנב חייב מיתת חנק עד שיגנוב את הישראל ויכניסנו לרשותו וישתמש בו וימכרנו לאחרים שנאמר והתעמר בו ומכרו ואפילו לא נשתמש בו אלא בפחות משוה פרוטה כגון שנשען עליו או נסמך בו אע&quot;פ שהנגנב ישן הרי זה נשתמש בו.<br /> <br /> הלכה ג<br /> גנבו ונשתמש בו ומכרו ועדיין הגנוב ברשות עצמו ולא הכניסו הגנב לרשותו פטור. גנבו והוציאו לרשותו ונשתמש בו ולא מכרו או מכרו קודם שנשתמש בו או(?) נשתמש בו ומכרו לאחד מקרוביו של גנוב כגון שמכרו לאביו או לאחיו הרי זה פטור שנאמר גונב נפש מאחיו עד שיבדילנו מאחיו ומקרוביו במכירה. וכן אם גנבו והוא ישן ונשתמש בו כשהוא ישן ומכרו ועדיין הוא ישן הרי זה פטור.<br /> <br /> הלכה ד<br /> וכן אם גנב אשה ומכרה לעובריה בלבד כגון שהתנה על הלוקח שזו השפחה לי ואין לך אלא הולדות הרי זה פטור.<br /> <br /> הלכה ה<br /> הגונב את בנו או את אחיו הקטן. וכן האפוטרופין שגנבו את היתומים שהן סמוכין אצלם ובעל הבית שגנב אחד מבני ביתו הסמוכין על שלחנו ומלמד תינוקות שגנב אחד מן הקטנים הלומדים אצלו. אע&quot;פ שנשתמש בו ומכרו פטור שנאמר ונמצא בידו פרט לאלו שהן מצויין בידם.<br /> <br /> הלכה ו<br /> אחד הגונב את הגדול או הגונב את הקטן בן יומו שכלו לו חדשיו בין זכר בין נקבה בין שהיה הגנב איש או אשה הרי אלו נהרגין שנאמר גונב נפש מכל מקום. ואחד הגונב את ישראל או שגנב גר או עבד משוחרר שנאמר נפש מאחיו ואלו בכלל אחינו הן בתורה ובמצוות. אבל הגונב את העבד או מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור.<br /> <br /> הלכה ז<br /> הבא במחתרת בין ביום בין בלילה אין לו דמים אלא אם הרגו בעל הבית או שאר האדם פטורין. ורשות יש לכל להרג ובין בחול בין בשבת בכל מיתה שיכולין להמיתו שנאמר אין לו דמים.<br /> <br /> הלכה ח<br /> ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא בתוך גגו של אדם או בתוך חצרו או בתוך קרפיפו בין ביום בין בלילה. ולמה נאמר מחתרת לפי שדרך רוב הגנבים לבוא במחתרת בלילה.<br /> <br /> הלכה ט<br /> ומפני מה התירה תורה דמו של גנב אף על פי שבא על עסקי ממון לפי שחזקתו שאם עמד בעל הבית לפניו ומנעו יהרגנו ונמצא זה הנכנס לבית חבירו לגנוב כרודף אחר חבירו להרגו ולפיכך יהרג בין שהיה גדול בין שהיה קטן בין זכר בין נקבה.<br /> <br /> הלכה י<br /> היה הדבר ברור לבעל הבית שזה הגנב הבא עליו אינו הורגו ואינו בא אלא על עסקי ממון אסור להרגו ואם הרג והרי זה הורג נפש שנאמר אם זרחה השמש עליו אם ברור לך הדבר כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו. לפיכך אב הבא במחתרת על בנו אינו נהרג שודאי שאינו הורגו. אבל הבן הבא על אביו נהרג.<br /> <br /> הלכה יא<br /> ג וכן הגנב שגנב ויצא. או שלא גנב ומצאו יוצא מן המחתרת הואיל ופנה עורף ואינו רודף יש לו דמים. וכן אם הקיפוהו בני אדם או עדים אע&quot;פ שעדיין הוא ברשות זה שבא עליו אינו נהרג. ואין צריך לומר אם בא לבית דין שאינו נהרג.<br /> <br /> הלכה יב<br /> וכן הבא במחתרת לתוך גינתו או לתוך שדהו או לתוך הדיר והסהר יש לו דמים. שחזקתו שבא על הממון בלבד לפי שאין רוב הבעלים מצויים במקומות אלו.<br /> <br /> הלכה יג<br /> כל גנב שיש לו דמים אם נפל עליו גל בשבת מפקחים עליו. ואם שבר כלים בביאתו חייב בתשלומין. אבל מי שאין לו דמים ששבר כלים בביאתו פטור כמו שביארנו.<br /> <br /> ספר החינוך<br /> <br /> שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר (שמות כ יג) לא תגנב, ובא הפירוש שבגונב נפשות הכתוב מדבר (סנהדרין פו א).<br /> <br /> שורש המצוה נגלה הוא.<br /> <br /> דיני המצוה, כגון מה שאמרו‏[1] אין חלוק בין גדול לקטן ובין איש לאשה, דנפש מכל מקום משמע. ודין האב הגונב בנו או הרב את תלמידו, ויתר פרטיה מבוארים בפרק י&quot;א מסנהדרין.<br /> <br /> ואסורה נוהגת בכל מקום בזכרים ונקבות. והעובר עליה וגנב נפש, חייב חנק, והוא שמכר אותו נפש, שכן בא הפירוש‏[2] שאין החיוב חל עליו עד שימכר, שכתוב אחר מגלה עליו, דכתיב וגונב איש ומכרו מות יומת (שמות כא טז).</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=16876 טיוטה:לא תגנוב 2021-07-09T10:51:39Z <p>א. ב. ג.: יצירה</p> <hr /> <div>{{תחרות כתיבה}}<br /> &quot;לא תגנוב&quot; היא אחת מעשרת הדיברות המופיעות בתורה {{ויקיטקסט|שמות_כ_יב|שמות כ י&quot;ב}}, בתלמוד {{ויקיטקסט|סנהדרין_פו_א|סנהדרין פו ע&quot;א}} נכתב שהאיסור &quot;לא תגנוב&quot; הוא על חטיפת בני אדם.</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9C_%D7%9C%D7%AA%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=16778 לא תוכל לתת עליך איש נוכרי 2021-06-30T14:52:34Z <p>א. ב. ג.: הרחבה, הרחבה</p> <hr /> <div>{{סוגיה<br /> |מקרא=דברים יז, טו<br /> |תלמוד בבלי=קדושין עו ב<br /> |משנה תורה לרמב&quot;ם=הלכות מלכים, פרק א הלכה א<br /> }}<br /> '''לא תוכל לתת עליך איש נוכרי''' היא סוגיה העוסקת באיסור להמליך על בני ישראל אדם נכרי.<br /> ==מקור האיסור==<br /> בחומש דברים (דברים יז, טו) מובא הציווי להמליך על עם ישראל מלך אשר בחר בו ה', והאיסור להמליך על עם ישראל מלך, שאינו יהודי: {{ציטוטון|שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא}}.<br /> <br /> === בגמרא ===<br /> &quot;אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוה קא מנצי איהו ורב ביבי מר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא ומר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו תנינא (דברים י״ז-ט״ו) שום תשים עליך מלך מקרב אחיך '''כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך'''&quot; (קדושין עו ב).<br /> <br /> רש&quot;י מסביר: '''כל משימות''' - מריבוייא דמשמעות דקרא קא יליף משום תשים מקרב אחיך תשים כל משימות ואפי' סנהדרי קטנה:<br /> <br /> === רמב&quot;ם ===<br /> {{ציטוטון|אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר: &quot;לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא&quot; (דברים יז, טו). ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר: &quot;מקרב אחיך תשים עליך מלך&quot; (דברים שם), כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך.|רמב&quot;ם הלכות מלכים, פרק א' הלכה א'}}<br /> ===ספר מצוות גדול===<br /> {{ציטוטון|לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא. [ביבמות דף ס&quot;ה ובפ' החובל דף פ&quot;ח] מכאן שאין מעמידין שום שררה ולא דיין על ישראל אלא מישראל ולא מגרים. ובפ' החולץ [דף מ&quot;ה] אומר שאם אמו מישראל אחיך קרינא ביה בד&quot;א בשאר שררות, אבל במלכות תניא בתוספתא [ספ&quot;ד דסנהדרין] אין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה והטעם משום שנ' מקרב אחיך תשים עליך מלך, ממובחרין שבאחיך.}}<br /> <br /> {{ציטוטון|ולכך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה שהחניפו לאגריפס ואמרו לו אחינו אתה כדאמרינן בסוטה [דף מ&quot;א], וזהו מה שאומר בב&quot;ב [דף נ' ומבואר שם בתו'] בעניין הורדוס שאמר מאן דריש מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן שהרגם מפני שדורשין ממובחרים שבאחיך.}}<br /> ==ביאור האיסור==<br /> {{ציטוטון|באמרו &quot;שום תשים עליך מלך מקרב אחיך תשים עליך&quot;, אמרו (קדושין ע&quot;ו:) כל משימות שאתה משים, לא יהיו אלא מקרב אחיך|ספר המצוות לרמב&quot;ם לאו שסב}} <br /> <br /> {{ציטוטון|'''שורש המצוה''' ידוע, כי מהיות הממונה לראש נשמע לכל בכל אשר ידבר, צריך להיות על כל פנים מזרע ישראל, שהם רחמנים בני רחמנים, כדי שירחם על העם, שלא להכביד עולם בשום דבר מכל הדברים, ויאהב האמת והצדק והיושר, בידוע לכל שהוא ממשפחת אברהם שיש בה כל טובות אלו, וכענין שאמרו חכמי הטבע שטבע האב צפון בבניו... ולענין שאר שררות בישראל נוהג איסור זה בכל מקום, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל. '''ומשורש המצוה אתה דן''' שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים. '''והממנה אותם, מפני קורבה או מיראתו להם או להחניפם, לא תסור רעה מביתו ועל קדקדו של אותו רשע ירד'''. ומי שלא ירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו, שכרו יהיה אתו מאת השם יתברך תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ|ספר החינוך}}<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;מקרב אחיך תשים&quot; – כל משימות שאתה משים לא יהא אלא מקרב אחיך. מכאן אמרו אין ממנין פרנס על הציבור עד שתהא אמו מישראל. &quot;מקרב אחיך תשים עליך מלך&quot; – זו מצות עשה. &quot;לא תוכל לתת עליך איש נכרי&quot; – זו מצות לא תעשה. &quot;איש נכרי&quot; – זהו העובד כוכבים. &quot;אשר לא אחיך הוא&quot; – זה העבד. כשהיה אגריפס מגיע לפסוק זה היה בוכה, והיו כל ישראל אומרים לו אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|ספרי דברים קנז}}<br /> <br /> {{ציטוטון|שום תשים עליך מלך כל משימות שאת משים אל יהו אלא מקרב אחיך וכו'. חז&quot;ל הוציאו שגם בשאר התמנות צריך שיהי' אמו מישראל ודייקו זה דמסיים הכתוב לא תוכל לתת עליך ולא אמר מלך רק לתת עליך כל שאתה נותן עליך שיתי' לו איזה שררה עליך, ויש הבדל בין לשום ובין לתת ששימה מציין הסדר והקביעות יותר מנתינה וע&quot;כ אמר לתת ר&quot;ל כל נתינה. ובמ&quot;ש איש נכרי מציין שהוא נכרי לגמרי משא&quot;כ אם אמו מישראל זה קרוי אחיך ומ&quot;ש אשר לא אחיך בא למעט העבד אע&quot;פ שאינו נכרי שחייב במצות כאשה אינו אחיך, ובזה נכון מעשה דאגריפס{{הערה|הגמרא בסוטה דף מ&quot;א מביאה סיפור על אגריפס שעלה לקרוא בתורה בהקהל, {{ציטוטון|אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|סוטה מא ע&quot;א}}}}. עיין סוטה (דף מ&quot;א), לפי הנ&quot;ל הדרשה דפה מן לא תוכל לתת עליך, דשום תשום פירש בספרי שאם מת ישימו תחתיו דכפל המקור על הפעל בא להודות שיעשה הפעל בכל אופן ואפילו כמה פעמים והיינו שאם מת ישימו אחר תחתיו: וכתיב ג' פעמים מלך חד לגופיה והשני מלך ולא מלכה והג' תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. דעליך מלך מורה שיהי' מושל עליך ואתה נכנע תחתיו, מכאן אמרו אין רוכבים על סוסו וכו'|מלבי&quot;ם}}.<br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9C_%D7%9C%D7%AA%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=16764 שיחה:לא תוכל לתת עליך איש נוכרי 2021-06-30T14:28:51Z <p>א. ב. ג.: יצירת דף עם התוכן &quot;{{א|ישראל קלר}} אולי כדי לשבץ פה את הסיפור המפורסם עם אגריפס שעלה לקרוא בתורה במסגרת מצוות...&quot;</p> <hr /> <div>{{א|ישראל קלר}} אולי כדי לשבץ פה את הסיפור המפורסם עם אגריפס שעלה לקרוא בתורה במסגרת מצוות ההקהל --[[משתמש:א. ב. ג.|א. ב. ג.]] ([[שיחת משתמש:א. ב. ג.|שיחה]]) 17:28, 30 ביוני 2021 (IDT)</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9&diff=16762 ויקיסוגיה:בית המדרש 2021-06-30T14:27:06Z <p>א. ב. ג.: /* בניית נשים את ביהמ&quot;ק */</p> <hr /> <div>{{ויקיסוגיה:בית המדרש/פתיח}}<br /> ==אלונטית - אוכל או מגבת?==<br /> הגמרא בשבת דף קמ ע&quot;א{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|בבלי/שבת/קמ/א|קמ ע&quot;א}}}} כותבת:<br /> &quot;ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר&quot;<br /> ורש&quot;י שם מפרש: &quot;שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה&quot;,<br /> <br /> והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל?<br /> אתן כמה דוגמאות:<br /> <br /> 1. רש&quot;י שבת מ ע&quot;ב{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|רש&quot;י/שבת/מ/ב|רש&quot;י שבת מ ע&quot;ב}}}}: &quot;אלונטית. טיול&quot;א ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתא קרי לה אלונטית&quot;<br /> <br /> 2. רש&quot;י עירובין פח ע&quot;א{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|רש&quot;י/עירובין/פח/א|רש&quot;י עירובין פ&quot;ח ע&quot;א}}}}: &quot;מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט&quot;<br /> <br /> 3. [[wiktionary:he:אלונטית|ויקימילון]]: &quot;אלונטית&quot;: &quot;לשון חז&quot;ל מגבת או חתיכת בד סופג.<br /> ”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה)<br /> <br /> ”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|בבלי/שבת/מ/ב|שבת מ ע&quot;ב}}}})<br /> <br /> וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן.<br /> <br /> כיצד ניתן ליישב את הסתירה?<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 22:52, 25 ביולי 2020 (IDT)<br /> :{{א|ישראל קלר|שאלה מצוינת}}. רש&quot;י מפרש שם, ש&quot;ואין עושין אלונטית - '''שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה'''&quot;. ייתכן שמכאן נובע הדמיון. [[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 12:29, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> ::יש&quot;כ! [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 16:44, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> ==פרשת פנחס==<br /> כתב בספר אור החיים הק': &quot;ומצאתי לחסידי ישראל שכתבו כי פה של לומדי תורה דינו ככלי שרת אשר ישרתו בם בקודש, כי אין קדושה כקדושת התורה, ולזה אסור לדבר בו אפילו דברי חול, הגם שאין בהם דברים האסורים: והוא מה שרמז במאמר לפוה, שהוא פה העמל בתורה, שבו שוכן חצי שמו יתברך, משפחת הפוני פירוש צריך לפנות מפיו כל חוץ מהגות תורה, ובזה נכללים חלק אחד מהמ&quot;ח מעלות, שהם במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, וכדומה להם שבענף המותרות: ואומרו לישוב - ירמוז שצריך להרבות בישיבה, ולא דרך עראי, גם צריך להתיישב בכל פרט ופרט מהתורה עד שיעמוד על עיקרו כמצטרך בעומק הלכה, כי הוא זה &quot;עיקר התורה&quot; ובזה נכללים חלק אחד מהמ&quot;ח מעלות שהם בישוב, ומתיישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב, המכוין את שמועתו וכו', גם מה שמנו שם, שמיעת האוזן, עריכת שפתים, בינת הלב וכו', וכדומה לזה שבענף הבנת השכליות: ואומרו לשמרון משפחת השמרוני - ירמוז לתוספת השמירה, המתחייב עשות בן תורה יתר על ההמון, כאומרם ז&quot;ל (יומא פו) היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא וכו' ולא יהיבנא דמי לאלתר, עד כאן: מזה יקיש כמה צריך להשתמר בן תורה בכל פרטי המצות, ואמרו ז&quot;ל (חובת הלבבות שער ז') כי חסידים הראשונים היו שומרים חמשים שערי היתר לבל יכשלו בשער האיסור, והוא אומרו לשמרון משפחת השמרוני.<br /> [[משתמש:צורבא מדרבנן|צורבא מדרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מדרבנן|שיחה]]) 13:52, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> ==בניית נשים את ביהמ&quot;ק==<br /> ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב&quot;ם; שאת בית המקדש אסור לבנות בלילה אלא רק ביום, שנאמר: &quot;וביום הקים את המשכן&quot; , מכאן דרשו רז&quot;ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב&quot;ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן. וכן פוסק הרמב&quot;ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.<br /> <br /> והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב&quot;ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.<br /> <br /> תשובות:<br /> <br /> ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב&quot;ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש. וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; &quot;ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים&quot;, מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר &quot;וביום הקים את המשכן&quot;. ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ&quot;ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .<br /> <br /> -אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.[[משתמש:תורת אמת|תורת אמת]] ([[שיחת משתמש:תורת אמת|שיחה]]) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT)<br /> :דרך אגב זכור לי, שבהקמת המשכן הנשים היו גם הם משתתפים בבנית המשכן, על ידי כך שהיו אורגים את בגדי הכהנים והפרוכות [[משתמש:א. ב. ג.|א. ב. ג.]] ([[שיחת משתמש:א. ב. ג.|שיחה]]) 17:27, 30 ביוני 2021 (IDT)<br /> <br /> == הערות ==<br /> {{הערות שוליים}}</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9F&diff=16538 כל האומנין שומרי שכר הן 2021-06-29T12:59:03Z <p>א. ב. ג.: </p> <hr /> <div>&quot;כל האומנין שומרי שכר הן&quot; הוא כלל תלמודי {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_פ_ב|בבא מציעא פ ב}} הקובע שכל האומנים נחשבים [[שומר שכר|שומרי שכר]].<br /> <br /> רש&quot;י ביאר שהאומנים הנזכרים בגמרא הם קבלנים{{הערה|הסמ&quot;ע הסביר שהסיבה שקבלן הוא שומר שכר היא בגלל שיש לו הנאה בגלל שהחפץ אצלו והוא תופס אותו כ[[משכון]].}} (ולא שכירי יום) שעושים את העבודה בבתיהם, והם נחשבים שומר שכר על חפץ אותו הם מתקנים. הב&quot;ח (סימן ש&quot;ו) הוסיף שבמקרה שהאומן עשה את המלאכה בבית הבעלים אזי הוא לא מתחייב (אלא אם כן עשיה קנין על ידי משיכה) בגניבה ואבידה מכיוון שחל אצלו הדין ש&quot;בעליו עמו&quot;.<br /> <br /> המחנה אפרים (הלכות שומרים, סימן מ&quot;א) הקשה על דברי רש&quot;י וכתב שלכאורה מהפשט של המשנה נראה שמדובר בין אם מדובר בקבלנים ובין אם מדובר בשכירי יום.<br /> <br /> המשנה מלך (הלכות שכירות, פ&quot;י, ג) חילק בדברי רש&quot;י וכתב, שדברי רש&quot;י הם שהאומן זה קבלן, זה לפני הווה אמינא הראשונה של הסוגיה, אולם למעשה הדין תקף גם אצל פועל.<br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא פ:]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9F&diff=16537 כל האומנין שומרי שכר הן 2021-06-29T12:58:32Z <p>א. ב. ג.: עריכה</p> <hr /> <div>&quot;כל האומנין שומרי שכר הן&quot; הוא כלל תלמודי {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_פ_ב|בבא מציעא פ ב}} הקובע שכל האומנים נחשבים [[שומר שכר|שומרי שכר]].<br /> <br /> רש&quot;י ביאר שהאומנים הנזכרים בגמרא הם קבלנים{{הערה|הסמ&quot;ע הסביר שהסיבה שקבלן הוא שומר שכר היא בגלל שיש לו הנאה בגלל שהחפץ אצלו והוא תופס אותו כ[[משכון]].}} (ולא שכירי יום) שעושים את העבודה בבתיהם, והם נחשבים שומר שכר על חפץ אותו הם מתקנים. הב&quot;ח (סימן ש&quot;ו) הוסיף שבמקרה שהאומן עשה את המלאכה בבית הבעלים אזי הוא לא מתחייב (אלא אם כן עשיה קנין על ידי משיכה) בגניבה ואבידה מכיוון שחל אצלו הדין ש&quot;בעליו עמו&quot;.<br /> <br /> המחנה אפרים (הלכות שומרים, סימן מ&quot;א) הקשה על דברי רש&quot;י וכתב שלכאורה מהפשט של המשנה נראה שמדובר בין אם מדובר בקבלנים ובין אם מדובר בשכירי יום.<br /> <br /> המשנה מלך (הלכות שכירות, פ&quot;י, ג) חילק בדברי רש&quot;י וכתב, שדברי רש&quot;י הם שהאומן זה קבלן, זה לפני הווה אמינא הראשונה של הסוגיה, אולם למעשה הדין תקף גם אצל פועל.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא פ:]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9F&diff=16536 כל האומנין שומרי שכר הן 2021-06-29T12:58:05Z <p>א. ב. ג.: הרחבה</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> &quot;כל האומנין שומרי שכר הן&quot; הוא כלל תלמודי {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_פ_ב|בבא מציעא פ ב}} הקובע שכל האומנים נחשבים [[שומר שכר|שומרי שכר]].<br /> <br /> רש&quot;י ביאר שהאומנים הנזכרים בגמרא הם קבלנים{{הערה|הסמ&quot;ע הסביר שהסיבה שקבלן הוא שומר שכר היא בגלל שיש לו הנאה בגלל שהחפץ אצלו והוא תופס אותו כ[[משכון]].}} (ולא שכירי יום) שעושים את העבודה בבתיהם, והם נחשבים שומר שכר על חפץ אותו הם מתקנים. הב&quot;ח (סימן ש&quot;ו) הוסיף שבמקרה שהאומן עשה את המלאכה בבית הבעלים אזי הוא לא מתחייב (אלא אם כן עשיה קנין על ידי משיכה) בגניבה ואבידה מכיוון שחל אצלו הדין ש&quot;בעליו עמו&quot;.<br /> <br /> המחנה אפרים (הלכות שומרים, סימן מ&quot;א) הקשה על דברי רש&quot;י וכתב שלכאורה מהפשט של המשנה נראה שמדובר בין אם מדובר בקבלנים ובין אם מדובר בשכירי יום.<br /> <br /> המשנה מלך (הלכות שכירות, פ&quot;י, ג) חילק בדברי רש&quot;י וכתב, שדברי רש&quot;י הם שהאומן זה קבלן, זה לפני הווה אמינא הראשונה של הסוגיה, אולם למעשה הדין תקף גם אצל פועל.<br /> [[קטגוריה:בבא מציעא פ:]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A4:&diff=16527 קטגוריה:בבא מציעא פ: 2021-06-29T12:45:48Z <p>א. ב. ג.: יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט תלמוד|בבא מציעא עט.|בבא מציעא פא.}} קטגוריה:מסכת בבא מציעא&quot;</p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד|בבא מציעא עט.|בבא מציעא פא.}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מסכת בבא מציעא]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9F&diff=16522 כל האומנין שומרי שכר הן 2021-06-29T12:41:20Z <p>א. ב. ג.: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> &quot;כל האומנין שומרי שכר הן&quot; הוא כלל תלמודי {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_פ_ב|בבא מציעא פ ב}} הקובע שכל האומנים נחשבים [[שומר שכר|שומרי שכר]].<br /> <br /> רש&quot;י ביאר שהאומנים הנזכרים בגמרא הם קבלנים (ולא שכירי יום) שעושים את העבודה בבתיהם, והם נחשבים שומר שכר על חפץ אותו הם מתקנים. <br /> [[קטגוריה:בבא מציעא פ:]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%94:&diff=16521 קטגוריה:בבא מציעא עה: 2021-06-29T12:39:31Z <p>א. ב. ג.: </p> <hr /> <div>{{סרגל ניווט תלמוד|בבא מציעא עה.|בבא מציעא עו.}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מסכת בבא מציעא]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%94:&diff=16520 קטגוריה:בבא מציעא עה: 2021-06-29T12:38:48Z <p>א. ב. ג.: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:מסכת בבא מציעא&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9F&diff=16519 כל האומנין שומרי שכר הן 2021-06-29T12:38:35Z <p>א. ב. ג.: יצירה</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> &quot;כל האומנין שומרי שכר הן&quot; הוא כלל תלמודי {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_עה_ב|בבא מציעא עה ב}} הקובע שכל האומנים נחשבים [[שומר שכר|שומרי שכר]].<br /> <br /> רש&quot;י ביאר שהאומנים הנזכרים בגמרא הם קבלנים (ולא שכירי יום) שעושים את העבודה בבתיהם, והם נחשבים שומר שכר על חפץ אותו הם מתקנים. <br /> [[קטגוריה:בבא מציעא עה:]]</div> א. ב. ג. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90._%D7%91._%D7%92.&diff=16292 שיחת משתמש:א. ב. ג. 2021-04-26T13:11:39Z <p>א. ב. ג.: </p> <hr /> <div>{{תבנית:ברוך בואך|realName=|name=א. ב. ג.}}<br /> <br /> -- [[משתמש:א.א.|א.א.]] ([[שיחת משתמש:א.א.|שיחה]]) 16:07, 26 באפריל 2021 (IDT)<br /> <br /> {{א|א.א.}} בטעות יצרתי גם את &quot;א. ג. ה.&quot; ואני מעדיף לערוך דרך &quot;א. ב. ג.&quot; --[[משתמש:א. ב. ג.|א. ב. ג.]] ([[שיחת משתמש:א. ב. ג.|שיחה]]) 16:11, 26 באפריל 2021 (IDT)</div> א. ב. ג.